מאורות הכתב · Meoros Haksav — חיי שרה (2026-11-02)

פרשת חיי שרה גליון ט״ז -שנת תשפ״ז
מתוך ספר מתנת ידו על ספר בראשית מתוך ספר שלום בחילך ,מהג״ר אשר לשם
מהר״ר יצחק דוד ווייס שליט״א שליט״א
מתי קידש אליעזר את כמים פנים אל פנים
רבקה אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא ואת
מתך קבור (כג ,טו).
מובא בפסיקתא זוטרתא ״ֵא לו נתן להם לשם קידושין״ .והנה ,כבר
תמהו רבים איך חלו קידושי אליעזר ,הרי היה עבד ואינו בתורת רש״י (שם ,ד״ה ביני ובינך) :״בין שני אוהבים כמונו ,מה היא
גיטין וקידושין ,וא״כ אינו ראוי להיעשות שליח .והמהרי״ל דיסקין חשובה לכלום״.
(כאן) כתב כי אברהם שיחררו על תנאי שיתרצו להשיאה ליצחק, שואל ר׳ חיים מאיר מוויזניץ (מובא בספר מעיינות הנצח) :ממתי
ולכן לא אכל אליעזר קודם שעשה שליחותו ונתרצו רבקה ואביה כדי שיהיה יכול להצטרף לזימון נחשבו אברהם ועפרון אוהבים זה לזה?
אחרי השחרור שאז דינו כישראל ,יעו״ש 1.והנצי״ב (לקמן פסוק סז ד״ה ויקח) כתב כי יצחק קידשה אלא הוא מסביר שהפירוש הוא שעפרון אמר לאברהם :הרי כל אחד משנינו אוהב משהו .אני ,עפרון,
שנית ,דאין קידושי עבד קידושין אלא רק לעשותה מיועדת לו ע״פ דיני בני נח ,ולכן קידשה שנית חומד ממון ואיני מסתפק בארבע מאות שקל ,שהרי ״אוהב כסף לא ישבע כסף״; ואתה ,אברהם ,אוהב
קידושי ישראל ,עכת״ד. מצוות ומוכן לפזר כל ממון שבעולם כדי לקיים מצווה .ואם כן ,יוצא שגם אני וגם אתה איננו מייחסים
ונראה שסובר הנצי״ב כי דברי המדרש הללו מתאימים לשיטת הגמ׳ (יבמות סא ):שרבקה הייתה ערך רב לארבע מאות השקלים שאני מבקש.
נערה ,שאם כדברי המדרש שהייתה בת ג׳ שנים הרי שלא היה ניתן לקדשה אלא ע״י אביה ,ולאחר ואולי אפשר לתרץ עוד ולהסביר שעפרון באמת דיבר על האהבה בינו לבין אברהם .אלא שקשה :מתי
מותו אינה מתקדשת כי אם בקידושין דרבנן ,שבהם שייך מיאון ,על ידי אחיה וִא מה (שאינם לפנינו). נוצרה האהבה הזו? הרי רק לפני כמה דקות הם נפגשו בפעם הראשונה!
אך לשיטת הגמ׳ שהייתה רבקה נערה ,כל זמן שהיה אביה חי ,הוא מקבל קידושיה כמבואר בקידושין
אלא התירוץ הוא שזו הייתה אישיותו של אברהם איש החסד :הוא היה טוב לכולם ואהב את כולם.
(מג ע״ב) ,אך לאחר שמת האב יש לה יד לקבל קידושין ויכולה היא לקדש עצמה (שם) ,כיון שאין
כמו שראינו בפרשת וירא ,שאף שחשב ששלושת המלאכים הם ערביים ,רץ לקראתם ,אף שהיה זה
לאביה עכשיו יד עליה והיא יש לה יד .נמצא שבהשגחה עליונה מת בתואל קודם נישואי יצחק כיון
ביום השלישי למילתו ,כדי לקיים הכנסת אורחים .וכמו שראינו עוד בפרשת וירא ,שאברהם התפלל
שמותו של בתואל היה תנאי הכרחי בנישואי יצחק ,שלא היו יכולים לחול ע״י אליעזר.
לה׳ שיציל את אנשי סדום ,אף שהתורה מעידה עליהם שהיו רעים וחטאים לה׳ מאוד.
ולפי הנצי״ב מה שאומרים העולם במה שנאמר ״ארמי אובד אבי״ ,לפי שבתואל רצה להרוג את
וממילא ,גם כאן ,כשאברהם הלך לקבור את שרה ,אף שהיה זה זמן של צער בשבילו על מות שרה,
אליעזר וע״י זה יהיה יצחק אסור בכל הנשים שבעולם כמו שנאמר בגיטין (סד ע״א) ״אמר רבי יצחק
עדיין כל מי שראה אותו הרגיש מיד את אהבתו של אברהם :״כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם״
האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת שלוחו ,אסור בכל הנשים שבעולם חזקה שליח עושה
(משלי כז ,יט) .ולכן ,כיוון שעפרון הרגיש שאברהם אוהב אותו ,ממילא הוא אהב את אברהם .וזה מה
שליחותו״ ואיננו יודעים את מי קידש וחוששים שמא קידש אשה ,ואסור בכל הנשים שמא הן קרובות
שאמר :״ביני ובינך״ ,בין שני אוהבים כמונו.
אשתו ,ועי״ז לא יהיה קיום ליצחק וכלל ישראל .ולפי הנצי״ב ,מזימתו לא היתה יוצאת לפועל לפי
שכל מה שעשה אליעזר הוא רק ליחדה לו לאשה ולא נאסר עי״ז בכל הנשים ופשוט. וזה לימוד בשבילנו :אנחנו לא יכולים לדרוש שמישהו יאהב אותנו .זה מתחיל אצלנו :אם נהיה
1וכן צ״ל שאברהם היה שליח של יצחק דאל״כ אין אברהם יכול לשלוח שליח שהרי יצחק היה גדול ,ועי׳ אנשים טובים ונאהב כל אחד ,ממילא יאהבו אותנו .זה נכון בשלום בית ,עם הילדים ,עם
במשך חכמה עה״פ מה׳ יצא הדבר (לעיל פס׳ נ). השכנים ,עם חברים ועם כל אדם.
מתוך ספר קדושת השבת מתוך ספר באו חשבון
מהג״ר שלמה יהודה האבערפעלד שליט״א · דומ״ץ
ליקוואוד גם אברהם חי קכ״ז שנה!
זרע אברהם אוהבו על הכתוב (בראשית כג ,א) ״ַוִּיְה יּו ַח ֵּיי ָׂש ָר ה ֵמ ָא ה ָׁש ָנה ְוֶע ְׂש ִר ים ָׁש ָנה
ְוֶׁש ַבע ָׁש ִנים ְׁש ֵני ַח ֵּיי ָׂש ָר ה״ ,כותב רש״י :״שני חיי שרה ,כולן שוין
״שאני עיולי יומא מאפוקי יומא ,עיולי יומא (בכניסת השבת) כמה לטובה״.
דמקדמינן ליה עדיף ,אפוקי יומא (מה שאין כן יציאת השבת) כמה בספר פרדס יוסף ,בשם היריעות שלמה ,וכן במהר״ל צינץ ,מובאת
דמאחרינן ליה עדיף ,כי היכי דלא להוי עלן כמשאוי״ (ברכות דף
השאלה :בסוף הפרשה נאמר (כה ,ז) שאברהם אבינו נפטר בהיותו
נב ,א).
בן 175שנים .ויש להבין :מדוע באמת האריך אברהם ימים יותר
הרי זאת אומרת שעל ידי שמוסיפין מחול על הקודש ומרחיבין את משרה ,שחייתה רק 127שנה? והרי רש״י כותב בפרשת וירא (כא,
גבולות השבת ,אנו מראים בזה שחביבה עלינו השבת ואינה כמשאוי ,חלילה .אלא אדרבה ,שמחים יב) שאברהם היה טפל לשרה בנביאות! אם כן ,היה ראוי ששרה
אנו לשומרה ורוצים להרחיב את גבולה מלפניה ומאחריה. תחיה יותר ממנו ,או לכל הפחות תחיה כמותו.
ובזה מבאר ה׳שיח יצחק׳ מה שאנו אומרים בזמירות לליל שבת קדש – ״דורשי ה׳ זרע אברהם אוהבו, אלא התירוץ הוא ,לפי שאמרו חז״ל (בראשית רבה צה ,ג) שאברהם אבינו הכיר את בוראו רק בהיותו
המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא״ .דהטעם שנקט זרע אברהם אוהבו הוא לצד שאנו אוחזים בן 48שנה .לפי החשבון ,נמצא שמגיל 48עד גיל 175היו רק 127שנים שוות לטובה ,שבהן הכיר
במעשי אברהם אבינו והולכים בדרכיו ,לעשות הכל באהבה ובשמחה ,ועל כן אנו מאחרים לצאת אברהם את בוראו ,ורק חיים אלו נחשבים לחיים .לכן כותב רש״י שאצל שרה היו כל 127השנים
וממהרים לבוא ,כי מי שהוא שובת רק ״לצאת ידי חובתו״ ,לא ימהר לקבל את השבת כל עוד שיש שוות לטובה .וההכרח לכך הוא שכך יתיישב לנו שאברהם לא חי חיי אמונה יותר משרה ,אלא שניהם
פנאי ,וכמו כן בצאת השבת יספור את הרגעים ,אך היודע ששבת קדש היא מתנה טובה ועצומה ,הרי חיו 127שנים של הכרת הבורא!
פשוט שרואה להרחיב את זמנה ככל שיכול! (ועיין עוד חפץ חיים על התורה פרשת בראשית) .ונסיים
בדברי ה׳פרי מגדים׳ (אשל אברהם סימן רנ״ו) :״המוסיף מחול על הקדש – מוסיפין לו חיים!״
MEOROS HAKSAV מאורות וסיפורים
חידוש נפלא בגדר האיסור
אין משיחין בסעודה
נכתב ע״י הרב יהודה מאיר הירש שליט״א
ראש מכון מאורות הכתב
האם האיסור נאמר רק על האוכל
עצמו או אף על המדבר אליו?
אף על אדם שאינו אוכל ומדבר אל חברו האוכל .והעלה שגם ביאור נפלא בסוגיות הגמרא מדברי חידושי מקורות הדין בפרשת וירא וחיי שרה
המדבר אל האוכל בכלל האיסור ,שמא יגרום לו להשיב בשעת מהרי״א והתורה תמימה
אכילתו .והביא ראיה מדברי הספורנו הנ״ל ,שרבקה המתינה עד בעל הטורים (בראשית יח ,ח) כתב על הפסוק ״ויאכלו״ :״והדר
וביאר ,שיש לפרש את האיסור שאין משיחין בסעודה בשני אופנים: ויאמרו אליו איה שרה אשתך ,רמז למה שאמרו אין משיחין
שסיים אליעזר לשתות קודם שדיברה אליו .והוסיף בשם נכדו ,הרב
ר׳ ליב שולמן נ״י ,שמסר לו ראיה ששמע בשם ספר מסוגיית או שהאיסור נאמר על האוכל עצמו ,שלא ידבר בשעת אכילתו ,או בסעודה ,שמא יקדים קנה לושט״.
הגמרא בתענית ,שרבי יצחק המתין עד לאחר הסעודה לומר לרב שנאמר אף על אדם אחר שאינו אוכל ,שלא ידבר אל מי שעדיין וכתב האלשיך הקדוש (ויקרא טז ,ג) ,שלכן שנינו במשנה (אבות ג,
נחמן ״יעקב אבינו לא מת״ ,כדי להראות כיצד דבר פלא עלול אוכל ,שמא יבוא להשיב לו ויקדים קנה לושט. ג) ״שלשה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה״ ,ולא
לגרום לאדם להשיב מיד .וסיים בעל העטרת יעקב :״וברוך ולפי זה חידש ,שרב נחמן ידע את הדין שאין משיחין בסעודה ,אלא אמרו ״שלשה שאוכלין״ ,משום שבשעת האכילה אין משיחין
שכוונתי״. שסבר שהאיסור נאמר דווקא על האדם האוכל .ולפיכך ,כל זמן בסעודה ,שמא יקדים קנה לושט (שו״ע או״ח סימן קע ,סעיף א).
ששניהם היו אוכלים ,לא ביקש מרבי יצחק לומר דברי תורה .אולם וכתב הגאון רבי דוב בער טריוויש זצ״ל ,מדייני וילנא ומבית
החידוש העולה מן הדברים לאחר שרבי יצחק כבר הפסיק לאכול ,בעוד רב נחמן עצמו עדיין מדרשו של הגר״א ,בספרו רביד הזהב (בראשית כד ,לג) על הפסוק
ומעתה מתיישבים דברי הספורנו כמין חומר .רבקה אמנו ,אף שלא היה באמצע סעודתו ,ביקש ממנו :״לימא מר מילתא״ ,שהרי רבי ״ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי״ ,כתב :״יראה מכאן יש ללמוד
שתתה בעצמה ,המתינה עד שסיים אליעזר לשתות ,משום שחששה יצחק כבר אינו אוכל. מה שאמרו חכמים (תענית ה ע״ב) אין משיחין בסעודה״.
שמא כאשר תדבר אליו ישיב לה מיד מתוך שתייתו ,ויבוא לידי ועל כך השיב לו רבי יצחק :״הכי אמר רבי יוחנן ,אין משיחין ובהגהות שם ציינו שכבר איתא במדרש לקח טוב על הפסוק :״מכאן
סכנה. בסעודה״ ,ללמדו שאף מי שכבר הפסיק לאכול אינו רשאי לדבר אל שאין משיחין בתוך הסעודה ,שמא יקדים קנה לושט ויבוא לידי
ונמצא שדברי הספורנו מתבארים היטב על פי יסודם של המהרי״א, חברו שעדיין אוכל ,שמא יגרום לו להשיב ולהסתכן. סכנה״.
התורה תמימה והעטרת יעקב ,שאיסור אין משיחין בסעודה אינו ובזה מדוקדק לשון הגמרא ״בתר דסעיד״ ,בלשון יחיד ,שרק לאחר קושיא בדברי הספורנו אצל רבקה אמנו
נאמר רק על האדם האוכל ,אלא אף על האדם המדבר אליו, שגם רב נחמן סיים את סעודתו אמר לו רבי יצחק :״יעקב אבינו לא
מחשש שמא יביאנו להשיב בשעת אכילתו. מת״. והנה נאמר בפרשת חיי שרה (בראשית כד ,יט) :״ותכל להשקותו
ובזה מתבאר גם הקשר הנפלא שבין שתי המימרות של רבי יוחנן ולא בכדי בחר רבי יצחק דווקא במימרא מופלאה זו ,אלא כדי ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות״ .וכתב הספורנו וז״ל:
בגמרא בתענית .רבי יצחק לא הסתפק באמירת ההלכה שאין להמחיש לרב נחמן את טעם האיסור .שהרי מיד כששמע רב נחמן
״המתינה לדבר עד שיכלה לשתות ,כאמרם ז״ל אין
משיחין בסעודה ,אלא המחיש לרב נחמן את טעמה על ידי המימרא את הדברים ,תמה ושאל :״וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא
המפליאה ״יעקב אבינו לא מת״ ,אשר עוררה אצלו מיד תמיהה וקברו קברייא?״ ונמצא שאילו היה שומע מימרא זו בשעת אכילתו, משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט״.
ושאלה. היה עלול להשיב מיד מתוך תמיהתו ,בעוד המאכל בפיו ,ולהסתכן.
ולכאורה דבריו צריכים ביאור ,שהרי החשש שמא יקדים קנה לושט
הרי שאפילו אמירת דבר תורה נפלא ,שבכוחו לעורר את הרי לנו חידוש נפלא ,שאין האיסור מצטמצם לאדם האוכל שייך למי שאוכל או שותה ומדבר באותה שעה .אולם רבקה עצמה
השומע לתמוה ולהשיב ,יש להמתין עמו עד לאחר הסעודה, עצמו ,אלא אף המדבר אליו בכלל האיסור ,שמא יביאנו לא היתה שותה כלל ,אלא השקתה את אליעזר .ואם כן ,מדוע היה
כדי שלא להביא את השומע לידי סכנה. לידי שיחה בשעת אכילתו. עליה להמתין עד שיסיים אליעזר לשתות כדי לדבר אליו?
בדין עיון בהלכה בשעת הנסיעה ויסוד זה ביאר התורה תמימה ,כי האדם המדבר עצמו יכול להיזהר ביאור הסוגיא בתענית – חידושי מהרי״א והתורה
ולהפסיק מאכילתו קודם שידבר ,אולם עיקר החשש הוא מצד תמימה
איתא בגמרא (תענית י ע״ב) על הפסוק ״אל תרגזו בדרך״ :״אל השומע.
תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך״ ,ומסיק :״לא קשיא, איתא בגמרא (תענית ה ע״ב) :״רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי
שכן פעמים שאדם שומע דבר זר ,מתמיה ומפליא ביותר ,ומתוך
הא למיגרס הא לעיוני״ .ופירש רש״י :״תרגזו עליכם הדרך .תתעו״. בסעודתא .אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק ,לימא מר מילתא .אמר
התפעלות נפשו אינו יכול להתאפק עד לאחר בליעת המאכל
ובמאירי כתב :״אל יטריחו עצמן בעמקי הדברים שמא יכשלו ליה ,הכי אמר רבי יוחנן ,אין משיחין בסעודה ,שמא יקדים קנה
שבפיו ,אלא מיד משתומם ושואל או משיב על הדברים ששמע.
בהליכתם״ .וכן כתב רבינו בחיי (בראשית מה ,כד) :״ולא מנע מהם לושט ויבא לידי סכנה .בתר דסעיד ,אמר ליה ,הכי אמר רבי יוחנן,
ובכך עלול לבוא לידי סכנה ,שמא יקדים קנה לושט.
כי אם העיון הגדול מפני הטורח״ .ועי׳ דברי דוד להט״ז (בראשית יעקב אבינו לא מת .אמר ליה ,וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו
מה ,כד) :״מידי דצריך פלפול ועיון עמוק ,אבל לימוד פשוט חיוב וביאר שלכך בחר רבי יצחק לומר לרב נחמן לאחר הסעודה דווקא
חנטייא וקברו קברייא? אמר ליה ,מקרא אני דורש״ וכו׳.
היא״ .וכן נפסק בשו״ע הרב (סי׳ ק״י ס״ט) ,משנה ברורה (שם את שתי המימרות המפליאות ,״יעקב אבינו לא מת״ ו״כל האומר
רחב רחב מיד נקרי״ ,כדי להראות לו בחוש כיצד השומע דבר פלא ובהמשך הסוגיא אמר לו רבי יצחק מימרא נוספת :״כל האומר רחב
סק״כ) ,חיי אדם (כלל ס״ד ס״ה) ,ערוך השולחן (סי׳ ק״י ס״י) ,כף רחב מיד נקרי״ ,והשיב לו רב נחמן :״והא אנא אמינא ולא איכפת
החיים (שם סק״מ) ,וקיצור שו״ע (סי׳ ס״ח ס״ו). מתעורר מיד להשיב.
לי״ ,והשיבו :״ביודעה ומכירה קאמינא״.
ובמגן אברהם (סי׳ ק״י סק״י) :״ויעסוק בתורה בדרך ,אבל לא יעיין ואכן ,על המימרא הראשונה שאל רב נחמן :״וכי בכדי ספדו
ויש להתבונן ,מה ראה רבי יצחק לומר לרב נחמן דווקא מימרות
בהלכה ,דלמא אתי לאטרודי״ ,והוסיף :״ואפשר דביושב בעגלה ספדנייא וכו׳״ ,ועל השנייה השיב :״והא אנא אמינא ולא איכפת לי״.
אלו לאחר הסעודה ,ומהי השייכות בינן לבין ההלכה שאין משיחין
ואיש אחר מנהיג הסוסים שרי אפי׳ עיון״. ומכאן הוכיח רבי יצחק ,שאילו היה אומר לו דברים אלו בתוך
בסעודה?
ובספר אבני דרך (חלק י״ד ,שמיעת שיעור הלכה בשעת נהיגה) הסעודה ,היה רב נחמן עלול להשיב מיד ,קודם שיסיים לבלוע את
המאכל שבפיו. עוד יש לדקדק בלשון חז״ל ״אין משיחין״ ,ולא אמרו ״אין שוחין״.
העלה שמותר לנהג לשמוע שיעור מוקלט ,אף בפלפול ,כל שאינו והרי אנו רואים שבני אדם משוחחים בשעת הסעודה ,לאחר
מסיח דעתו מן הנהיגה; אולם אסור לנוסעים להכניסו לוויכוח ועיון ובזה דקדק התורה תמימה בלשון חז״ל ״אין משיחין״ ,ולא ״אין
שמפסיקים לרגע מאכילתם ,ואין בכך חשש סכנה.
העלולים להסיח דעתו מן הדרך. שוחין״ ,שהכוונה היא שאין מביאים אדם אחר לידי שיחה בשעת
סעודתו. ובחידושי מהרי״א להגאון רבי יהודה אסאד זצ״ל (פרשת ויחי)
ולפי זה יש להעיר ,שאף הנוסע שאינו נוהג ,אין לו להעסיק את הקשה עוד כמה קושיות בסוגיא זו.
הנהג בדברי תורה הצריכים עיון באופן העלול להביאו לידי סכנה, ועוד העיר ,שמכיוון שבחר רבי יצחק דווקא במימרא ״יעקב אבינו
לא מת״ כדי להמחיש את הדבר ,מוכח שמימרא זו נחשבה בעיניהם ראשית ,מדוע ביקש רב נחמן מרבי יצחק לומר דברי תורה דווקא
וכעין דין ״אין משיחין בסעודה״ ,שיש להיזהר שלא לגרום לחבירו
לחידוש נפלא ומעורר השתוממות ביותר. בשעת הסעודה? הרי אם רצונו לקיים את דברי המשנה (אבות ג ,ג)
להשיב בשעת אכילתו ,וצ״ע לדינא.
שצריך לומר דברי תורה על השולחן ,היה יכול לומר דברי תורה
דברי שו״ת עטרת יעקב בעצמו.
ועיין עוד בשו״ת עטרת יעקב להגאון רבי שכנא זאהן זצ״ל (אורח ועוד דקדק בלשון הגמרא ״בתר דסעיד״ ,שהוא לשון יחיד ,ולכאורה
חיים סימן מז) ,שדן בשאלה אם איסור אין משיחין בסעודה נאמר היה ראוי לומר ״בתר דסעדו״ ,שהרי שניהם ישבו בסעודה.
KOVETZ@MEOROSHAKSAV.COM ◆ 732.782.5000 ◆ © MEOROS PUBLISHERS AND MEOROS HAKSAV
◆ גליון שיעורים ופתגמי תורה שנאמרו בסוגיות לימוד אורייתא ◆
בדין טביעת עינא דקלא שיעור פתיחה למסכת קידושין בענין חלות קדושין ונשואין
הגאון רבי אברהם ברומברג שליט״א הגאון רבי מרדכי דיק שליט״א הרה״ג ר׳ קלמן כ״ץ שליט״א
הרה״ג ר׳ קלמן כ״ץ שליט״א
ראש הכולל · כולל מחנכים
בענין חלות קדושין ונשואין
ובזה יש לבאר מה דכתיב בפסוקים קודם לזה (כה, ועי' באור שמח (פרק י הלכות אשות) דחקר אם תנן בריש מס' קדושין האשה נקנית בשלש דרכים,
א)' ,ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה' ,דהיא צריך עדים על נשואין ,ועוד חקר האם שייך תנאי וקונה את עצמה בשתי דרכים .נקנית בכסף ,בשטר,
הפילגש שדיבר בה הכתוב ,ונקט הכתוב לשון ״ויקח״, בנשואין ,וכנראה דיסוד שאלתו הוא אם נשואין הוא ובביאה .והנה זה פשוט דלשון קנין דמתני' ואופני הקנין,
משום דלשיטת רש"י יש בפילגש קדושין ולא נשואין, חלות או קנין דומיא לקדושין וממילא שייך ביה תנאי קאי על קדושין ולא על נשואין ,וכן לשון קיחה דהובא
וכמו שכתבנו דלשון של קיחה הוא קדושין ולא נשואין. וצריכין עדים ,או דנשואין הוא מצב של אישות ולא שייך בגמ' קאי על קדושין ולא על נשואין .והענין הוא דחלוק
פסקי' דפילגש אסורה ,והאריכו האחרונים לבאר בהם תנאי ועדות לקיומיה. קדושין ונשואין ,דחפצא של קדושין הוא מעשה וחלות
איזה איסור יש בפילגש .ולשיטת רש"י דפילגש הוא בפרשת חיי שרה כתיב (כה ,ו) ולבני הפילגשים קנין ,ומשא"כ נשואין הוא בגדר מצב של אישות ואינו
קדושין בלא נשואין יש לומר ,דכמו שאשה ארוסה אשר לאברהם וכו' ,ופירש רש"י פילגשים ,קדושין בלא מעשה קנין.
אסורה לבעלה ,והיינו דאסרו חז"ל אשה בלא נשואין, כתובה .והרמב"ן השיג ע"ז ,וכך לשונו' ,ואין הדבר כן, וענין זה מבואר ברמב"ם ריש הל' אישות ,דהתחיל
וכמו"כ יש לומר דפילגש אסורה ,דאין בה נשואין. כי לא תקרא פילגש אלא כשהיא בלא קדושין ,כי וז"ל' ,קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם
ויש לפרש עוד דבר ע"פ הנ"ל ,כתיב (כד ,נז) 'ויאמרו הכתובה מדברי סופרים' .והגר"א (אבה"ע סימן כו ס"ק רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו
נקרא לנער ונשאלה את פיה ,ופירוש רש"י מכאן שאין ז) הביא קושית הרמב"ן ,וכתב ליישב לשיטת רש"י דזה לבין עצמו ותהיה לו לאשה ,כיון שנתנה תורה נצטוו
משיאין את האשה אלא מדעתה .ויש להעיר דאב יכול דאין לפילגשים כתובה הפירוש הוא דאין בהם חיובי ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה
לקדש את בתו הקטנה שלא מדעתה .והתי' הוא דשאני כתובה ,דהיינו שאר כסות ועונה ,שהוא מתנאי כתובה. בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר כי יקח איש
קדושין ונשואין ,דקדושין שהוא חלות קנין יכול אב ופירוש דבריו ,דכל חיובי כתובה הוא הענין של נשואין, אשה ובא אליה' .מבואר בדבריו ,דנישואין של קודם
לעשות שלא מדעתה ,ומשא"כ נשואין שהוא מצב של ופילגשים הוא מצב של קדושין בלא נשואין. מתן תורה הם אותם נישואין שיש לאחר מתן תורה,
אישות אי אפשר לאב לעשות זה בלא דעתה ,וק"ל. ובמתן תורה נתחדש דצריך לקדש האשה קודם נשואין.
◆ ממעמד השיעור בכוללנו ◆
מורנו הגאון רבי מרדכי דיק שליט״א
ראש ישיבת היכל התורה · מונסי
שיעור פתיחה למסכת קידושין
לרגל תחילת לימוד מסכת קידושין ,זכינו בכולל מחנכים שבג׳קסון לשמוע שיעור פתיחה מפי
מורנו הגאון רבי מרדכי דיק שליט״א
ראש ישיבת היכל התורה במונסי
לשון תורה ולשון חכמים קנין וקדושה באישות גדרי קנין וקדושה בקידושין
עוד יש לעיין בדברי התוספות (קידושין ב ע״ב ,ד״ה באירוסין ובקידושין מצינו הן קנין והן קדושה .יש בקידושין (אירוסין) יש שני גדרים :גדר קנין,
דאסר לה אכולי עלמא כהקדש) וז"ל" ,ופשטא דמילתא" קנין באירוסין ויש קנין בנישואין ,וכבר משעת האירוסין כמשנתנו ״האשה נקנית״ (משנה קידושין ב ע״א) ,וגדר
מקודשת לי מיוחדת לי ומזומנת לי .ומיהו אם היה אומר נחשבת הארוסה ״קנין כספו״ לענין אכילת תרומה מן קדושה (קידושין ב ע״ב) .בירור היחס ביניהם תלוי
טלית זו מקודש לי אין נראה שיועיל דגבי אשה במה התורה (ויקרא כב ,יא; קידושין ה ע״א) .ומלבד צד בהבנת עצם ענין הקדושה ובהבחנה שבין בעלות על
דמתיחדת להיות לו היא נאסרת לכל אבל בככר וטלית הקנין ,יש קדושה החלה באישות ,שעל ידה האשה דבר לבין ייחודו.
לא שייך למימר הכי ,עכ"ל .וצ"ע מה מקום לבאר את מיוחדת להיות אשתו .כמו כל אדם שמקדיש חפץ
פשטא דמילתא ,לאחר שאמרו בגמרא (שם) שלשון שנעשה מיוחד להקדש. שני דינים המורים על גדר הקדושה
קידושין היא לשון חכמים ,ומשמעה שאוסרה על כל לביאור הדבר יש להקדים את דברי הר״ן בתחילת בסוגיא בנדרים כח ע״ב–כט ע״א בענין קדושה לזמן,
העולם כהקדש .ומי הכריח תוס' ללמוד עוד פשט נדרים (ב ע״א ,ד״ה כל כנויי נדרים) ,המחלק בין נדרי היום את אשתי ולמחר אי את אשתי ,תצא למחר בלא
שהאשה מיוחדת לו. הקדש ,שאיסורם כולל כל אדם ,לבין נדרי איסור ,שאין גט .משא"כ בקנין ממון אפשר שתהא הבעלות לזמן ,כגון
ונ"ל דבתחילת הגמ' פריך מ"ש הכא דתני האשה איסורם שוה לכל .על יסוד זה מתבאר שעל ידי האיסור שהחפץ קנוי היום לשמעון ולמחר לראובן .ואילו
נקנית והתם האיש מקדש וכו' ומשני משום דקא בעי להדיוט נעשה החפץ מיוחד לגבוה .וזה נעשה על ידי בקידושין נידון הדבר מצד הכלל שקדושת הגוף אינה
למיתני כסף וכסף איקרי קנין וכו' ,והנה משמעות הגמ' ההפרשה משאר תשמישי ההדיוט והנאותיו היא עצמה פוקעת בכדי (לקמן כט ע״א).
דשייך לשון קידושין והקוש' היא רק מ"ש דנשתנה אופן הייחוד לגבוה .בדומה לזה ,בקדושת אירוסין הוא וכן בסוגיא בקידושין ז ע״א :האומר ״חצייך מקודשת
הלשון במשנה אחד לאחרת .ועז"ת דתני לישנא מייחד את אשתו על ידי שאוסרה על כל העולם לי״ אינה מקודשת ,משום ״אשה ולא חצי אשה״ .והקשו
דאורייתא ולבסוף תני לישנא דרבנן ,ומאי לישנא דרבנן (קידושין ב ע״ב ותוספות שם ,ד״ה דאסר לה אכולי בגמרא :״וניפשטו לה קידושי בכולה״ ,כדרך שמצינו
דאסר לה אכו"ע אהקדש .ומבואר שיש לישנא דאורייתא עלמא כהקדש); האיסור על כל העולם היא גופא הכח בהקדש ,שהמקדיש רגל של בהמה לעולה נידון בו דין
והיינו עיקר הלשון ולישנא דרבנן דבקידושין נכלל ביה המיחד והאופן שבו חל הייחוד לו( ,ולא להיפך שמיחד התפשטות הקדושה בכולה (תמורה יא ע״ב; קידושין ז
גם תורת קדושה ולכן אמרינן לשון מקודשת. וממילא היא אסורה על כל העולם)[ .והנה בתשובת ע״א) .הגמרא בקידושין דוחה את ההשוואה למעשה,
ויל"ע דבהו"א של הגמ' דלא ידע דהוא לישנא דרבנן תשב"ץ מבואר דהקנין נצרך כדי שיוכל לאוסרה .שהרי אין משום שבקידושין יש דעת אחרת ,אולם עצם הנידון
איך הבין לשון קידושין ,ונ"ל דבזה אתי התוס' דסובר אדם אוסר דבר שאינו שלו ,איברא מריהטת הדברים אינו כן מלמד על צד הקדושה שבקידושין .עצם ההשוואה
דהוא לשון מקודשת ומיוחדת. אלא הגדר הוא כמשנ"ל]. להקדש מלמדת שיש בקידושין גדר קדושה ,שיש לדון בו
והנה רש"י ד"ה מ"ש התם משמע דיותר מכוון לשון בדין פשטה.
קידושין מלשון קנין והיינו דאע"ג דלא ידעי' הביאור של
אישות של בני נח לעומת קידושי ישראל
גם בבני נח ,וכן קודם מתן תורה ,יש אישות ,כענין
מהות הקדושה לעומת מהות הקנין
קידושין מלתא דהלישנא דרבנן מ"מ מצד הפשטא
הכתוב :״על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק גדר קדושה הוא חלות בחפץ ,שעל ידה נעשה החפץ
דמילתא ראוי לקראתו בלשון קידושין.
באשתו״ (בראשית ב ,כד; סנהדרין נח ע״א) .וכמבואר מיוחד לענינו .בהקדש הוא מיוחד לגבוה ,ואף בזה יש
ועי' בהמשך דברי התוס' דמיהו אם אמר טלית זו
ברמב״ם (הלכות מלכים פ״ט ה״ה וה״ז) ,יש בבני נח מיני ייחוד שונים :ייחוד לבדק הבית וייחוד לקדושת
מקודש לי אין נראה שיועל דבאשה וכו' ובטלית לא
עריות דאיסור אשת איש מדאורייתא ,ונזכר בזה גדר מזבח (ר״ן נדרים ב ע״א ,ד״ה כל כנויי נדרים); ובקדושת
שייך למימר הכי .ועי' בהאחרונים שכתבו דפשטות
״בעולת בעל״ (בראשית כ ,ג; סנהדרין נז ע״ב) .נמצא מזבח גופה יש ייחוד לעולה ,לחטאת ,לשלמים ולתודה,
איירי בקנה טלית ואמר לשון זה ללשון קנין דלשון זה
שעצם מציאות האישות והאיסור "אשת איש" לאחרים וכן ייחוד לקרבן ציבור.
לא מהני[ ,והנה בפשטות קשה דבמכר לא צריך אמירה ועי'
אינם מיוחדים לישראל בלבד. עצם הקדושה אינו תלוי בהכרח בקנין .לרבי יוסי
ברמב"ן דף ט דמבואר דקנין צריך אמירה ,אולם י"ל דאפילו
אלא שיש לחלק באופן חלות האישות .בבן נח הגלילי קדשים קלים הם ממון בעלים (בבא קמא יב
אם לא צריך אמירה לשון מקלקל מגרע].
הייחוד לאישות נעשה על ידי עצם חיי האישות ,וכפי ע״ב–יג ע״א) ,ואף על פי כן חלה בהם קדושה והם
אמנם יל"ע דלא חלה שום איסור על הטלית לכל
שנזכר ברמב"ם (הלכות אישות פ״א ה״א) בענין הבאתה מיוחדים לקרבנם .וכן יש קדושה למצוה ,כגון קדושת
העולם ויכול ליתן רשות לכו"א להשתמש בה ,והתוס'
לביתו והביאה .ואילו בישראל נתחדש אופן של קידושין ספר תורה ,תפילין ומזוזה (עיין מגילה כו ע״ב בענין
משמע דאינו אסורה בשבילו אבל ביסדו שייך לשון
(רמב"ם שם ה״א–ה״ג) :על ידי חלות האיסור על כל תשמישי קדושה) ,אף שאין זו בהכרח דרך של קנין
איסור וצ"ע.
העולם היא נעשית מיוחדת לו .זהו גדר הקדושה לגבוה .ויש בזה מדרגות של קדושה חמורה וקדושה
ונראה לבאר דברי התוס' באו"א דאיירי היכא דהוא
שבקידושין ,נוסף על עצם קנין האישות. קלה.
בא לאסר החפץ אכו"ע ביאיסור קונם ,ועז"א דהיכא
לעומת זאת ,קנין ענינו שהאדם הוא הבעלים והשולט
דאמר טלית זו מקודש לי לא מהני לאסרו ,דאפילו אם ביאור הלשון הרי את מקודשת לי בחפץ .הוא יכול למנוע מאחרים את השימוש בו ,ואף
חלה איסור לכל העולם על החפץ ורק לדידיה לא חלה לפי זה יש להבין את הלשון ״הרי את מקודשת לי״ .אם להחריבו; וכן יכול לתת לאחרים את השימוש בו .אין
מ"מ אינו נתפס בהחפץ דהיא מיוחדת לו .וזהו כוונת ״מקודשת״ פירושו אסורה ,מהו ״לי״ ,והרי אינה נאסרת פירוש הדבר שהחפץ מיוחד לו בעצמותו ,אלא שהוא
התוס' דרק בקידושין דמיוחדת לו מחמת האיסור בזה עליו אלא על אחרים .אלא ,כפי המתבאר בדברי נתון לבעלותו ולשליטתו ,וההשתמשות יכול להיות גם
שייך לשון זה משא"כ באיסור קונם דאינו מיוחדת לו התוספות בקידושין ב ע״ב ד״ה דאסר לה אכולי עלמא לאחרים.
מחמת האיסור אפילו היכא דאסרו לכו"ע ורק הוא מותר כהקדש ,האיסור על כל העולם הוא עצמו אופן הייחוד
להשתמש בו. לו :על ידי שאת נאסרת על אחרים כהקדש ,הרי את
מיוחדת לי .נמצא שהאיסור הוא המחיל את הייחוד.
מורנו הגאון רבי אברהם ברומברג שליט״א
ראש ישיבת ״בית התלמוד״
בדין טביעת עינא דקלא בהיתר עגונה
זכינו לשמוע שיעור מפי, וסוגיות עגונות בפרט,עם סיום לימוד מסכת יבמות בכלל
מורנו הגאון רבי אברהם ברומברג שליט״א
ראש ישיבת ״בית התלמוד״
שאורגן על ידי כולל מחנכים,במעמד משותף לכלל הכוללים
מתוך תשובה זו העתקנו כאן את הדברים שמסר. שבהם התרסקו מטוסים אל מגדלי התאומים, בענייני העגונות בעקבות פיגועי י״א בספטמבר, חלק י״א,תשובה זו כבר נדפסה בקובץ ״ישורון״
עיין בקובץ ״ישורון״ שם, שבה האריך בבירור סוגיות נוספות, להמשך תשובתו. הנוגעים לסוגיות שלמדנו בסוף מסכת יבמות,ראש הישיבה שליט״א בכוללנו
תיאור העובדות הנוגע לתשובה זו
The Background to the Agunah Teshuvos
O n Tuesday morning, 23 Elul 5761,
September 11, 2001, R. A. left home
for his office at Cantor Fitzgerald,
without identifying himself. His business Establishing R. A.’s location when the
calls were recorded as evidence of trans- plane struck was therefore critical.
actions and could be used in court if a
eighteen seconds slow. Accordingly, the
business conversation marked 8:43:46 had
occurred no earlier than 8:44:04, leaving
on the 105th floor of the World Trade dispute arose. The Recorded Calls at most two minutes and twenty-two sec-
Center’s North Tower. He never Joe M., a regular customer in Houston, onds before impact. Whether R. A. could
To reach his office, he took an express ele- Texas, supplied recordings of their direct-
returned. vator to the 78th-floor sky lobby, then have left his floor during that interval re-
line conversations that morning. The quired examination.
His wife’s request for a heter required another elevator serving floors 101 Houston computer recorded calls at
careful examination of his routine, through 105. Separate, attendant-oper- Eight direct lines from company offices in
times corresponding to 8:11, 8:21, and
recorded telephone conversations, the ated elevators served the Windows on the different states connected to Houston;
building’s elevators, and human remains World restaurant on floors 106 and 107. 8:43:46 a.m. in New York. During the final the recording did not identify the origi-
business exchange, R. A. offered a trans-
recovered afterward. These circumstances Their operators sometimes admitted of- nating line. However, the final report
action. Joe M. spoke with others while
form the background to the teshuvos that fice workers waiting for regular elevators. considering it, a normal pause in such placed its speaker near the World Trade
follow. The 78th floor was thus the transfer point Center, while the other seven lines were
trading. At the recording’s displayed time
between the ground floor and the upper of 8:46:08, the New York speaker re- far from New York State.
His Work and the Building offices. During the morning rush, regular
ported an airplane striking the World An observant Jewish witness later in-
R. A. traded options involving electric elevators generally arrived one after an- Trade Center and a fire breaking out.
power. From the opening of trading at spected the original recording in Houston
other. Three stairwells provided emer- and supplied a copy. The original re-
8:20 a.m. until at least 10:30, he ordinarily “We feel everything here,” he said. His
gency access between floors. voice then fell silent. Friends and rela- mained in the company’s safe as potential
remained at his desk, monitoring prices
At 8:46:26 a.m., a hijacked airplane struck tives identified R. A.’s voice in both the legal evidence, under circumstances de-
and communicating offers through direct
floors 93 through 98, severing all three business conversations and the final scribed as protecting against falsification.
telephone lines. Leaving during these stairwells at the impact zone, disabling report.
hours was highly unusual. The direct lines Behind these recordings and calculations
the elevators, and sending burning fuel stood a wife awaiting a determination of
reached customers at the press of a but-
ton, without dialing. Because the work into their shafts. According to the ac- A Crucial Correction her status. The teshuvos examine the evi-
count, no one above the 92nd floor at im- The displayed time of that report pre- dence under the halachos governing heter
demanded immediate responses, he gen-
erally began discussing the transaction pact was known to have escaped. The ceded the impact by eighteen seconds. agunos.
tower collapsed at 10:28:31 a.m. The Houston clock was therefore at least
הא דקתני עד שיהו רואין אותו ושומעין את קולו אי ק״ל בדין טביעת עינא דקלא דרך מו״מ בהלכה ולא ח״ו לתקוע עצמי,הנה התחלתי בעזה״י
בהא דאמרינן בגיטין כו׳ דאזלינן בתר טביעת עינא דקלא מי
ואולם בענין ידיעתינו שר״א הי׳ במשרדו שמבוסס על.ב . וגדולי הדור יכריעו בנושא חמור כזה,בהלכה למעשה
דמי התם לאו לענין עדות קאמיירי אלא לענין מילתא
הכרת קולו מסרט הקלטה שנעשה בעיר יוסטון ובנוי על , מה שיש לדון שהרבה מן העובדות מקורן בעיתונות.א
דתליא בידיה למעבדה אבל לענין עדות בעינן עד שיראו
דהנה עי׳ בשו״ת אחיעזר ח״ג,טביעת עינא דקלא יש לדון וא״כ יש לדון דכיון,כגון הידיעה בענין הרס חדרי המדרגות
אותו וישמעו את קולו כו׳ תדע כו׳ ותו מדאקשי התם
סימן ט״ז שכתב וז״ל והנה הרה״ג מוהרח״ה אייגעש עי׳,שכונתם רק להודיע אי חשיב כמסיח לפי תומו או לא
) וליחוש דילמא שד הוא ולא קא פריק.ביבמות (קכב
(מרחשת ח״ב סימן ו׳) כ׳ דטביעת עינא דקלא מהני בזה ,בשו״ת בי״צ סותר משנת רכז״ז כתב דבכה״ג ל״ח מסל״ת
ועיין באמרי בינה הלכות עדות סימן.בטביעת קלא עכ״ל
והרה״ג מהרי״ב נ״י השיג ע״ז מדברי הרמ״ה בסנהדרין דף ועיין באוצר הפוסקים,ובסימן ח׳ כתב דהוי מסיח לפי תומו
מ״ז שכתב ולא אבין מה לי אם תליא בדידי׳ הא עכ״פ ע״י
דלענין,ס״ז דמפורש בדבריו דלא מהני טב״ע דקלא בעגונא בשם חסד לאברהם (אלקלעי) (ח״ב ס״ו) וז״ל אמנם רובא
והנראה,טביעת עין דקלא שלו מחזיקין להאשה להנשא ע״כ
והוכיח מיבמות דמקשה וליחוש,עדות בעינן שיראו אותו דרובא דהפוסקים ס״ל דהמתכוין להגיד מסל״ת מקרי כו׳ לא
בכוונתו דהלכה מסוימת היא בהלכות עדות דבעי ידיעה
שמא שד הוא ולא קא פריק משום טביעת עינא דקלא וכ״כ גם,שבקינן רובא דרובא פוסקים משום הני המועטים
ולכן היכא דידיעתם של העדים הי׳ בעצם הדבר רק,ממש
ומפורש יוצא מאחד מגדולי הראשונים דטב״ע דקלא,יעוי״ש ולענין אם יש,בשם משמעון (לר״ש מנשה) סי׳ ז׳ עכ״ל
, חסר ידיעה ברורה המצטרכת לעדות,בטביעת עינא דקלא
אולם מצאתי בשו״ת מהר״י מיגאש סימן קמט,ל״מ עפ״ד כו׳ עיין,לסמוך על תצלום שפגיעת המטוס הי׳ באמצע הבנין
,וכן לענין נאמנות של מסל״ת נראה דבעינן ידיעה ממש
דמהני טביעת עינא דקלא להוציא ממון וגם בדבר שבערוה באחיעזר ח״ג סימן ט״ז שכתב דבעין יצחק סימן ל״א ובמשיב
ומשו״ה כשמעידים באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש
ולפ״ז הי׳ מקום להקל בדין דרבנן דחיישינן,יעוי״ש כו׳ דבר כתבו שיש לסמוך על תצלום ובשו״ת רצה״ח מפקפק
אין לעד המעיד, אי הי׳ חיישינן דילמא שד הוא,פלוני מת
וא״כ י״ל,לדדמי ולסמוך על שיטת המהר״י מיגאש עכ״ל מיהו אפשר דתצלום,דאפשר דהוי רק כדימוי חתימות
הגם שמעיד עליו שמכירו בטביעת עינא דקלא,מפיו נאמנות
דבספק דאורייתא חוששין לשיטת הרמ״ה ואין סומכין על ועוד שמעתי די״ל דדוקא היכא דבעי הכרה,שבזמנינו עדיף
אין זה חשיב ידיעת עדות ממש כיון דידיעתו הוא,שאינו שד
.טביעת עינא דקלא כגון הכרת פנים או דימוי חתימות י״ל דהתצלום ל״מ אבל
משא״כ היכא דלא בעינן דיני עדות,רק בטביעת עינא דקלא
ולענ״ד נראה דאין טעם הרמ״ה משום דטביעת עינא .לראות באיזה מקום נכנס המטוס בהבנין י״ל דמהני לכו״ע
כגון במילתא דתליא בידידי׳ למעבדה סגי גם בידיעה
ובנ״ד וז״ל היד רמ״ה,דקלא לא מהני להתיר אש״א לעלמא
עוד טעם למה מחזקינן שזה השיחה הוא העדים שאינה מקודשת כו׳ ע״ש זה אינו ענין כלל לדברי המבוססת על טב״ע דקלא ,ולפ״ז העד המעיד דאיש
מר״א הרמ״ה דהא טעמא דהרמ״ה לאו משום דלא הכירו האשה פלוני מת הגם דאין לו ידיעה אחרת שזהו פלוני רק ע״י
הוא דלענין איסורא עכ״פ מהני כו׳ אלא (טעמא דהראב״ד) טביעת עינא דקלא מ״מ כיון דלזה לא בעינן דיני עדות ,דגם
ג .ושמעתי די״ל דבנ״ד יש להתיר בטביעת עינא דקלא אפילו ראו את האיש והאשה ע״י חור שבכותל ל״ה קדושין בסמנים מתירין אש״א לעלמא ,גם הרמ״ה מודה דמהני
לכ״ע ,לפמש״כ התכ״צ (סימן קל״ד) דמהני סימן אמצעי
כיון שהאשה לא ראתה העדים עכ״ל ,ולפ״מ שביארנו סברת טב״ע דקלא.
במקום שאין שיירות מצויות ,דס״ל דהא דחיישינן לשני יוסף
הרמ״ה דהוא הלכה מסוימת בהלכות עדות דל״ח ידיעת ועיין בשו״ת הגרעק״א (סימן קז בסוף התשובה ד״ה
בן שמעון הוא משום דאינו סימן מובהק ושמא יש אחר
כשידיעתם הוי בטביעת עינא דקלא ואינה שייך רק בעדות אמנם) וז״ל אבל עדיין הי׳ קשה דמ״מ אמאי בפלניא דהאי
בסימן כזה וכיון דלא חיישינן לשני יוסף בן שמעון במקום
של נפשות וממון א״כ י״ל בכוונת השלטי גבורים דאי נימא סי׳ קטלי׳ לא קטלינן ומ״ש דמתירין א״א ע״י סמנים ובזה
שאין שיירות מצויות ,ה״ה דסמכינן על סימן בינוני ,ובש״ש
דלא בעינן שהעדים יראו אותם ומהני מה ששמעו הקדושין העלים היטב דברי ש״ב נ״י דבעי ידיעת עדות ממש ולגבי
כתב (ש״ז פי״ט) דמהני אף שאינו ידוע שהי׳ שם ,וא״כ הכא ל״ה מצית האשה למימר משטה אני בך ,כיון דאפשר דעדים האי גברא אין מעידין לודאי שהוא קטל זה אם עבד המעשה
דאין שיירות מצויות בקו ישיר דטלפון מהני טביעת עינא שמעו מבחוץ ,כמו דבמקח וממכר אינו יכול לומר משטה לא ידעו בבירור רק ע״י סמנים אבל לענין דאזלינן בתר
דקלא דהוי עכ״פ כסימן אמצעי ,אולם לפמש״כ בש״ש (שם
אני בך ,אבל כיון דל״ח עדות אא״כ שהעדים רואים אותם רובא ,העדים יודעים המעשה בשלימות דבא עלי׳ וכיון דאנו
בפרק כ׳) ,דלשיטת רש״י היכא שלא ידעינן דליכא שני יוסף
א״כ י״ל דסברה דכמו שהיא אינה רואה את העדים כך דנין אותה מכח הרוב שהיא א״א ,מעידין שבא על א״א,
בן שמעון חשיבא כהוחזקו שני יוסף בן שמעון וחיישינן ,א״כ
העדים אינה רואת אותם ויש לה טענת משטה אני בך ,אבל דכשאנו דנין על החתיכה ומחליטין אותה לאיסור מקרי
ה״ה בסימן בינוני היכא דלא ידעינן דאין שם אחר בסימן כזה
הקצוה״ח ע״כ סובר בדעת הרמ״ה דדוקא לענין מיתה וממון ידיעה ממש עכ״ל ,וביאור כונתו כתב בברכ״ש (קדושין סימן
חשיב כהוחזק אחר באותו סימן וחיישינן אף במקום שאין
לא מהני טב״ע דקלא אבל באיסורין מהני טב״ע דקלא ,וא״כ כ״א) דלחייב מיתה או ממון בעינן לדיני עדות שהגברא חייב
שיירות מצויות ,וא״כ גם בטביעת עינא דקלא ל״מ ,ואף לפי אי הי׳ אמרינן שצריכה לחוש שמא שמעו העדים מבחוץ לא ומשו״ה ל״מ כשמעידין שפלוני ההואי סימנא בי׳ קטל נפש׳
מש״כ שם בש״ש דהתוס׳ ושאר ראשונים חולקים ,וס״ל הי׳ מהני כלל טענת משטה ,וע״כ דאין לחוש להכי ואין הזה ל״ח עדות שחייב מיתה דאין להם ידיעה ע״ז אלא
דהיכא דלא ידעינן אם יש שם עוד יוסף בן שמעון לא חשיב
מקום לדברי הש״ג. בצירוף הסמנים ,וסמנים אינם מצטרפים להמעשה להחשב
כהוחזק ,מ״מ הלא מבואר מקושיית הש״ש ,דלשיטתם גרע
ונראה דגם רש״י סובר כהרמ״ה שכתב בגיטין (ס״ו) גבי כראיית המעשה ממש ,וכמ״ש בברכ״ש (שם) עפ״י דברי
סימן אמצעי משני יוסף בן שמעון ולא מהני אף דאין שיירות
מי שהי׳ מושלך לבור ואמר כל השומע את קולי יכתוב גט הגר״ח ולהכי ס״ל להרמ״ה דגם במסית דעדותם היא לחייבו
מצויות ,דאי אמרינן דסימן אמצעי הוי כשני יוסף בן שמעון,
לאשתו שכתב רש״י כל השומע קולי ופירש שמו ושם עירו מיתה דבעינן ע״ז ידיעת עדות ל״מ ע״ז טב״ע דקלא אבל
א״כ למה לא מהדרינן אבידה מדאורייתא בסימן אמצעי,
וכ״ה בטור ושו״ע אבה״ע (קמ״א י״ט) ותמוה דלעיל (כג). להתיר אשה לינשא כשהעידו העדים דאיש בסמנים אלו מת
הלא כל היכא דלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון ואין שיירות גבי הכל כשרים להביא את הגט כו׳ קאמר בגמ׳ ,דסומא ואח״כ נמצא איש בסמנים אלו מהני עדותם ,דאין זה ענין
מצויות לא תלינן שיש שם אחר ,ומוכח דסימן אמצעי גרע חשיב שליח משום המכירו בטביעת עינא דקלא אע״פ שאינו עדות אלא דין סמנים דמהני באש״א ,והא דלא משני הרמ״ה
משני יוסף בן שמעון ול״מ אף במקום שאין שיירות מצויות,
יודע ממי נוטלו ולמי נותנו ,וא״כ למה הוצרך רש״י לפרש דשאני מסית דהוי עדות לחייבו מיתה משום דבהלכות עדות
וא״כ גם טביעת עינא דקלא לא מהני דאינו אלא סימן
ופירש שמו ושם עירו דמשמע דטביעת עינא דקלא לא מהני באמת אין חילוק בין עדות מיתה לשאר עדות דכל היכא
אמצעי.
וכבר עמד בשאילת דוד בזה ,אכן לפי דברי הרמ״ה י״ל דבעינן דיני עדות בעינן ידיעה ממש ולכן הוצרך לחלק אי
מיהו נראה דהכא לא בעינן לסמוך על טב״ע דקלא אלא
דהיכא דאינו אלא שליח להולכה ל״ב להעיד כיון שהגט בעינן לזה דיני עדות או לא( ,ועי׳ בשערי משפט (ס״ס ל״ה)
כיון דטלפון נעשה מקו ישיר מחברת קנטור פיצג׳רלד
יוצא מתחת ידו ,או דיש לו כתב שליחות ,מהני טביעת עינא שכתב בשם אחיו הר״ר הילל דאשתמט לי׳ להרמ״ה
ממגדלי התאומים לחברה ביוסטון דאף שיש לומר שאיש דקלא ,אבל היכא דאמר כתבו ותנו דחתימת השטר הוי ירושלמי בפרק בתרא דיבמות אמתניתין דמעידין עפ״י
אחר מהחברה דיבר על הטלפון ולא ר״א ,מ״מ כיון עדות על צוי הבעל (או כששמע אחר ואמר לאחריני הקול ,דאיתא התם תמן תנינן המסית וכו׳ כיצד עושין וכו׳
שבחברתו לא הי׳ סרסור אחר לקניית ומכירת זכיות של
לחתום ,דנאמן שהוא שליח הבעל ,כמו דנאמן הבעל בשעת ומדליקין לו את הנר כדי שיהו רואין אותו ושומעין את קולו
אנרגי לא מסתבר שאיש אחר מהחברה יציע מכירות לזכיות
הסכנה היכא דאין מכירין אותו ,לומר שהוא הבעל) ל״מ וכא תמר הכין ,פי׳ דקשיא לי׳ דהכא מעידין עפ״י הקול
אלו ,אבל הוכחה זו קיימת רק לשיחות הראשונות של אותו
עדות כה״ג דחשיב ידיעת עדות ע״י טביעת עינא דקלא, והתם ל״מ אלא לאור הנר ,ומשני שנייא תמן אני פי׳ דאמר
בוקר אבל על השיחה האחרונה של 8:46עדיין יש להסתפק
ובאמת מוכח כן בגמרא דמקשה שם ודלמא צרה הוא ולא אני ופריך אף הכא אני ומשני שלא יברח וילך לו אבל טב״ע
שמא נעשה ע״י איש אחר מהחברה ,כיון שבאותו שיחה אינו
משני בטביעת עינא דקלא (וזה ממש כקושיית הרמ״ה על דקלא י״ל דמהני אף דלא אמר אני עכ״ד ונראה דהרמ״ה
מדובר על מחירי האנרגי אלא על הרס הבנין וכו׳. הגמרא ביבמות) אלא ע״כ דכיון דכותב וחותם הגט דהוי דין מפרש דקושיית הירושלמי ממסית הוי דליחוש דלמא שד
ד .ומה שכתוב במבוא לדון עפ״י מש״כ בספר עמודי אור עדות ל״מ כשמעידין ע״י טביעת עינא דקלא וכמש״כ הוא כקושיית הש״ס דילן ,וע״כ דמיירי דמכירו בטב״ע דקלא
(נג אות ז׳) דאף היכא דלא ידעינן בודאי שהי׳ במלחמה נמי הרמ״ה. ותקשי מ״ש ממסית דלא מהני הכרה בטביעת עינא דקלא
אין ע״א נאמן ,דהוי בכלל בעיית הגמרא אם ע״א נאמן
ולפ״ז בנ״ד דיש לנו עדות שקול סרט הקלטה מהטלפון (בקושיית הרמ״ה) ,ומשני דבאמת מהני טב״ע דקלא והא
במלחמה ,והרי קיי״ל דמפולת ה״ה כמלחמה ,וא״כ אף
הוא קולו של ר״א מהני ,ולפי שיחה האחרונה שהעידו עליו דבעינן במסית שיראו אותו הוי כדי שלא יברח ,ולפ״ז ש״ס
דמעידין שזהו קולו של ר״א נמי אינו נאמן ,מ״מ בנ״ד דאיכא
שנים שזה הי׳ קולו של ר״א הגם דיש אחד שמכחיש אותו דילן דתי׳ דחזי בבואה דבבואה ע״כ דחולק על הירושלמי,
שני עדים כשרים שזהו קולו נאמן אף במלחמה וכמש״כ
לומר שאין זה קולו ,מ״מ הלא בפסולין הלך אחר רוב ופסק הרמ״ה כהבבלי).
הרמ״א ,ואף לשיטת הרי״ף דס״ל דגם בשני עדים חיישינן דיעות ,ונמצא שר״א נשאר שם אפילו לאחר פגיעת המטוס, ועי׳ בקצוה״ח (סימן פא ס״ק יז) הנ״ל וע״ש בש״ג (פרק
לדדמי ,מ״מ הרי ס״ל דבטב״ע לא חיישינן לדדמי וכמש״כ ואז א״א הי׳ לו לצאת משם כמש״כ לעיל וע״כ אשתו מותרת ז״ב) שכתב על דברי הרמ״ה הנזכר שזה נוטה לדברי
הגרעק״א (קמא קז ד״ה והנה הרי״ף) ובביה״ל (ח״ג ס״ט אות אולם הקצוה״ח והאחיעזר הנ״ל נראה דס״ל דלדברי הרמ״ה הראב״ד שכתב באחד שהטמין עדים אחורי הגדר וקידש את
ח׳) ונראה דה״ה דבטב״ע דקלא נמי נאמנים ,אבל על
אין לסמוך על טביעת עינא דקלא אף בכה״ג. האשה וקיבלה קדושין ולא ראתה העדים ואח״כ אמרה שלא
השיחה האחרונה ליכא שני עדים כשרים ,ולדעת העמודי
היה בלבה להתקדש אלא משטה היתה בו לפי שלא ראתה
אור הוי כע״א במלחמה די״ל דאינו נאמן.
מראות מהמעמד
❦ ❦ ❦
נערך ונדפס ע״י כולל מחנכים
MEORAS HAMACHPELAH · TESTIMONIES Continued from back page מאורות וסיפורים
What Was the Seventh Step?
For centuries, until the liberation of Chevron in 1967, the authori- has changed, the traditional outdoor place of prayer is still known
ties barred Jews from entering the building. They were permitted as hamadregah hashevi’is, “the seventh step.”
to ascend only to the seventh step of the exterior staircase. There, Many Chassidim favor the traditional outdoor prayer site near
before the ancient stone wall, they stood and poured out their Yitzchak Hall, beside the opening in the ancient wall. According to
hearts to Hashem. a longstanding tradition, that opening leads toward the burial cave.
Near that spot was a small opening in the wall, associated with a For some, remaining outside also reflects halachic concerns about
tradition concerning the burial cave. In time, the seventh step be- entering an area used as a mosque. 15
came a cherished makom tefillah. Although the original approach
THE STEIPLER AT MEORAS HAMACHPELAH
“We Are Standing Closer Than They Are”
R
av Yerachmiel Boyer, who served as a Degel HaTorah repre- some distance away.
sentative, shared an extraordinary recollection of a journey At Kever Rochel, he chose not to enter because men and women
with the Steipler Gaon shortly after the liberation of were gathered together inside. Nevertheless, he did not tell the others
Yerushalayim in 1967. that they were forbidden to go in.
Rav Boyer had arranged a special military permit through Rabbi At Meoras HaMachpelah, the Steipler told Rav Chaim, Rav
Menachem Porush. He then approached the Steipler and asked Boyer, and Rav Boyer’s brother to go upstairs and daven. He himself
whether he would join a visit to the Kosel, Kever Rochel, and Meoras remained behind. Concerned for the Steipler’s safety so soon after
HaMachpelah. the area had come under Israeli control, Rav Boyer stayed with him.
The Steipler welcomed the idea, but declined. When Rav Boyer The Steipler stepped out of the car and walked toward the south-
asked why, the Steipler explained that he owned only one jacket, and eastern corner of the building. Rav Boyer followed. Upon reaching
would have to tear keriah upon seeing the liberated holy sites. the corner, the Steipler made a remarkable observation:
Rebbetzin Miriam, a”h, offered a solution: Rav Chaim Kanievsky
had an old kapote belonging to his father. Rav Boyer borrowed it, and “We are standing closer than they are.”
the Steipler agreed to join them.
Source: Tzvi Yaakovson, “A Talk With Rav Yerachmiel Boyer,” Yated Ne’eman,
They tore keriah at Har Hatzofim. As they drew near the Kosel,
March 20, 2019.
the Steipler suddenly began to run toward it, although they were still
◆ ◆ ◆
Beyond the Seventh Step: The Bochurim of Yeshivas Chevron
Rav Moshe Mordechai Epstein, zt”l, Rosh Yeshivas Chevron, one additional step; at other times, they were allowed to
and Rav Leib Chasman, zt”l, the Mashgiach, would accom- reach as high as the eleventh.
pany the yeshiva’s bochurim to Meoras HaMachpelah to The seventh step, then, was not a boundary defined by
daven every Erev Rosh Chodesh. halachah or by the kedushah of the site. It was a restriction
In those days, Jews were barred from entering the build- imposed by the authorities, one that the caretaker could, on
ing. The seventh step of the exterior staircase marked the fur- occasion, relax. For the bochurim, even those few additional
RAV MOSHE MORDECHAI EPSTEIN
thest point they were ordinarily permitted to reach. steps were a precious opportunity to draw nearer to the rest-
& RAV LEIB CHASMAN, ZT ”L
Yet the Arab caretaker, who had developed a friendly rela- ing place of the Avos.
tionship with the yeshiva, would occasionally allow the Source: Testimony of Rav Dov (Benny) Cohen, a talmid of Yeshivas
bochurim to ascend further. Sometimes he permitted them Chevron and survivor of the 1929 massacre, published in Mishpacha,
8 Av 5769 (2009).
Five Minutes in Each Hall Tefillos at the Resting Places of the Avos
When Rav Shlomo Zalman Auerbach zt”l visited Following the liberation of Chevron in 1967, the Imrei Chaim of
Meoras HaMachpelah, he entered each of its three Vizhnitz, Rav Chaim Meir Hager zt”l, visited Meoras HaMachpelah
principal halls: Avraham Hall, Yitzchak Hall, and accompanied by hundreds of his chassidim. Rather than remaining in
Yaakov Hall. In each hall, he paused for approxi- one location, the Rebbe offered tefillos at the respective resting places
mately five minutes to recite chapters of Tehillim. of the Avos.
When he was subsequently shown the area associated with Adam At the monument marking the resting place of Avraham Avinu, the Rebbe and his chas-
HaRishon and Chavah and invited to recite Tehillim there as well, Rav sidim poured out their hearts in heartfelt tefillos and supplications, accompanied by the
Shlomo Zalman remarked that their burial in Meoras HaMachpelah was recitation of Tehillim. They then proceeded to the monument of Yitzchak Avinu, where
recorded in the Midrash, and did not stop to recite Tehillim at that they davened Minchah. Finally, they gathered at the monument of Yaakov Avinu, where
location. additional chapters of Tehillim were recited.
VeAlehu Lo Yibol, Vol. II, p. 83, compiled by Rabbi Nachum Stepansky, recording the Meir HaChaim, Vol. II, p. 413, describing the visit of the Imrei Chaim of Vizhnitz to Meoras HaMachpelah
practices and teachings of Rav Shlomo Zalman Auerbach zt”l. See also Eretz Chaim, p. in 5727 (1967).
164.
וקובץ,) וע״ע תשובות והנהגות (ח״ד או״ח סי׳ ל״ה. עי׳ שו״ת דברי יציב (יו״ד סי׳ מ׳) וציץ אליעזר (חי״ד סי׳ צ״א) שהחמירו; ולעומתם שו״ת יביע אומר (ח״ז יו״ד סי׳ י״ב) שהתיר, המשמש כמסגד, בענין תפילה באולם יצחק שבמערת המכפלה15
. שדנו בחילוק שבין אולם יצחק לשאר האולמות,)אורייתא (חי״ט עמ׳ שי״ז ואילך
KOVETZ@MEOROSHAKSAV.COM ◆ 732.782.5000 ◆ © MEOROS PUBLISHERS AND MEOROS HAKSAV
MEORAS HAMACHPELAH
Standing Before the Avos ME
M EO
ORRA
AS HA
S H MA
AM AC
CHHP
PEEL
LAAH
H
Where Is the Closest Place to Daven?
Standing Before the Avos
W
hen he me ag m eached E e z Y ae Ca ev ben Ye uneh wen o Where Is the Closest Place to the Avos?
daven a he g ave o he Avo The M Where d a h a oIs ethe a e Closestha Place to Daven?
Fo gene a on Y dden have ou neyed o Chev on o pou ou he hea a
W
Y m yahu Hanav wen o awaken he Avo o p ead o he
hen the
hen the
he memeraglim
meraglim reached
ag m reached
eached E Eretz
Eretz
ch d en Bu ed n Meo a HaMachpe ah a e Adam and Chavah Av aham and
ezY Yisrael,
Yisrael,
ae Ca Calev
Calev ev benben Yefuneh uneh went
Yefuneh
Ye went to
wen too Where
he e ng pIs acethe o he Closest
Avo and Place maho Yetoa the compe Avos?ng que on ema n
daven
davenand at the
aat Rthehe graves
ggraves
ave of
oof thethe
he and Avos.
Avos.
Avo The
The M Midrash
Midrash also
d a h aalsoo relates relates
e a e that that
ha Whe e p ec e y he mo fi ng p ace o daven? W h n he anc en uc u e
Sa ah Y zchak vkah and Yaakov Leah For gene
For
Fo generations,
generations,
abuona Y Yidden
dden have
Yidden have journeyed
journeyed
ou neyed too Chev
to Chevron
Chevron too pou
on even
to pour ou
pour out their
out their
he ehea hearts aat
hearts at
Yirmiyahu
Yirmiyahu
Y m yahu Hanav Hanavi
Hanavi wen went to
went too awaken theawaken the
he Avo Avos
Avos too p to plead
plead
ead for for their
o theirhe above he chambe o ou de a he amed h ep whe gene a
Chaza 11 a o de c be an unde g ound pa age connec ng he Me a ah w h the
the
he resting
resting
e ng place
place
p ace of the
of
o the
he Avos and
Avos
Avo and Imahos.
Imahos.
maho Yet
Yet
Ye aa compelling
compelling
compe ng question
question
que on remains:
remains:
ema n
children.
children.
ch d en Bu Buried
Buried ed inin Meoras
n Meo
Meoras HaMachpelah
a HaMachpe
HaMachpelah aree Adam
ah aare Adam and and Chavah,
Chavah, Avraham
Chavah aham and
Avraham
Av and on ood n hea e p aye ?
heahbuY azchakp aceand oR Mo he andRabbe nu and Some Where,
Where,
Whe e p precisely,
ec e y is
precisely, is the
he most
the most fitting
mo fitting
fi ng place ace to
place
p too daven?
daven? WithinWithin
W h n thethe
he anc ancient
ancient en structure,
structure,
uc u e
Sarah,
Sarah,
Sa Yitzchak
Yitzchak and Rivkah,
Rivkah,
vkah and Yaakov
Yaakov and Leah.ou
Leah.
Leah
2 ce ma n a n ha Mo he
2
The an we a om mp e The mpo ng ed fice above
Rabbe nu and h w e Tz ppo ah we e u ma e y b ough o Meo a above
above the the
he bu burial
burial chambers,
a chambe
chambers, oor ou or outside
outside at
de aat the the famed
he famed seventh
amed seventh even h step, step,
ep whe wheree Meo
where genera-
genera-
gene aa
Chazal aalso
Chazal
Chaza alsoo de
describe
describe
c be an unde
an underground
undergroundg ound passage
passage
pa age connecting
connecting
connec ng the
the
he Me’arah
4a ah with
Me’arah
Me with
w h HaMachpe
tions stood ah
in no
heartfelt he bu
prayer? a cave e The g ave e deep benea h he u
HaMachpe ah e he by ma ach m o h33 ough ub e anean pa age Th a tions
on stood ood in n hea
heartfelt e p prayer?
aye ?
the bu
the burial place of MoMoshe Rabbeinu. Some sources ce amaintain that
hauk Moshe ace wh e he monumen n he uppe ha a e commemo a ve ma ke The
dhe on buriala p
howeve place
ace appea
oof Moshe dhefficu
Rabbeinu.
Rabbe o nu econcSome e w sources
houeve maintain
ma expn ac n pe that Moshe
Mo
m and he The an answer is far
far from simple. The imposingimposing edifice above Meo Meoras
Rabbeinu
Rabbeinu
Rabbe nu oand and h his w
his wifee Tz
wife Tzipporah
Tzipporah
ppo ah we weree u
were ultimately
ultimately
ma e y b brought
brought
ough to too MeoMeoras
Meoras a monumen n he uppe haom do
The answer we is a from simple.
mp
no enece The a mpo y ma kngheed edifice
p fice
ec e above g ave benea Meoras ah
a emen Chaza HaMachpelah
HaMachpelah
HaMachpe ah is
is not
not
no the
the
he burial
burial
bu a cave itself.
cave itself.
e The ggraves
The graves
ave liee deep
lie deep benea beneath
beneath h the
the
he sur-
sur-
u
HaMachpelah,
HaMachpelah,
HaMachpe either
ah eeither he by by ma
malachim
malachim
ach m oor or through
through subterranean
h ough subterranean
ub e anean pa passages.
passages.
age Th
4
4 This tra-
This tra-a hem
The Zoha eache pesukim ha Meoand a face,
face,
ace wh whilee the
while the monuments in
he monumen
monuments n the
in the upper ha
he uppe
upper halls aare
halls aree commemo
commemorative
commemorative a ve ma markers.
markers.ke The The
dition,
dition,
d however, appea
on howeve
however, appears d
appears difficult
difficult
fficu to too reconcile
reconcile
econc e w with
with h several
eve a explicit
several explicit
exp c pe pesukim
uk m and A hough he Zoha de c be he a angemen o he bu a p ace he exh
HaMachpe ah e nea he en monuments
monuments in
monumen in the
n the upper
he uppe
upper ha halls do
halls do no not
not necenecessarily
necessarily a y ma mark
markk the the
he p precise
precise
ec e ggravesgraves beneath
ave benea
beneath
statements
statements
a emen oof of Chaza
Chazal. 55
Chazal. ac po on e a ve o oday bu d ng ema n unce a n Th unce a n y
ance o Gan Eden and ha he 6 them.
them.
hem
The Zoha
The Zohar teaches
Zohar teaches
eache that that
ha MeoMeoras
Meoras a g ve e o eve a cu om ega d ng he p e e ed p ace o fi ah
Shech nah e ed he e even be Although
Although
A hough the the Zohar de
he Zoha
Zohar describes
describes
c be the the arrangement
he aarrangement
angemen oof of the
the
he buburial
burial a p
M places,
places,
E aceORA their
their
heS H ex-A M A C
ex-
ex
HaMachpelah
HaMachpelah
HaMachpe ah lies e wenear
lies near
nea the
the
he ed en-
en-7
en ◆ Some aone pa cu ato otoday’s
daven building
a c do ng e a remains
po nb euncertain. o heaen 11ance o he unde
act position relative This uncertainty
Standing Befor
o e he Avo e bu act
ac position
po relative
e a ve to
o today’s
oday building
bu remains
ema uncertain.
unce n 11
This
Th uncertainty
unce a n y
trance
trance
ance to too Gan Eden 6 and that the
6
ndeed YGan zchak Eden Av nu and that ha athe
egu hey g ound
gives
gives
g ve risee to
rise too
cave
several
several
eve
n Ycustoms
a
zchak regarding
customs
cu om
Ha When
regarding
ega d ng the
the
he
ha ha place
preferred
preferred
p e e ed
c o ed
place
p ace for
for
o
hey p e e he we
tefillah.
tefillah.
fi ah
Shechinah
Shechinah
Shech nahherested
rested there
ee aede thereheene ng even be
even be-
be- e n wa o Av aham Ha
davened ex7 Some aare aree paparticular
fore
fore
o e the the
he Avo Avos were
Avos weree buried.
we buried.
bu ed 7 ◆ Some
◆ particularcu a to daven aas
too daven as close
cclose
o e aasas possible
possible
po b e totoo theWhere
the
he entrance
entrance
en anceIsto the
toothehe under-
the Closest Pl
under-
unde
ao d na y k du hah and he Oound
◆ gground
groundhe cave uggein
cave in
n bazchak
ed onHa
Yitzchak
Yitzchak
Y excava
Hall.
Hall. When
When on that haha ha
that he is
hall
hall cave
is closed,
closed,
c o e benea
ed they
they
hey he he
prefer
prefer
p e cen
the
the
he we e o
west-
west-
Indeed,
Indeed,
ndeed Yitzchak
Yitzchak
Y zchak Avinu
Avinu
Av nu regularly
regularly
egu a y
W
heaven y ag ance emana ng he bu d ng nea he monumen
m eached E e z Y ae Ca ev ben Ye uneh wen ec
o Av aham Av nu o he women
ern wallhen of Av he aham
Avraham me agHa Hall. o W
12
davened there
davened there after sensing its ex-
ex- eernn wawall oof Avraham Hall. 12
om he heee8aafter Cee asensing
enn yngheits eex on o daven Av aham a Ha
he may
g beoc o he
aveexcavations, e Avo a hough Thecave h Mden hficaa oonthe
d abeneath eema e n ha
acenter un
traordinary
traordinary
aopdace na oy he kedushah
kkedushah
du and the ◆ Others suggest, based on that the lies of
ng Avohahpo and e e the exhe ◆ pO Others
he Some
oven suggest,
ugge g do
Y m yahu
based
ba ed on excava
m made
Hanav
excavations,
a po non
wen
that
ha the
o oAvraham
daven
awaken
hengcave
heb Avo
lies
eflye benea
beneath
n each
o the
ho the
p ead
heheocen
center
ha he e oof Fo
heavenlyy fragrances
heavenly
heaven fragrances
ag ance emanating emanating
emana ng the
the
he building,
building,
bu d ng near
near
nea the
the
he monument
monument
monumen to
to
o Avraham
Av aham Avinu.
Avinu.
Av nu If
If so,
so,
o the
he women’s
women’s
women sec-
sec-
ec he
cep ona k du 8 hah a e he ch
◆ dtion en ofBu ed nCha Meo
from
from
om the
the
he 9 site.
site.
e 8 Certainly,
Certainly,
Ce a n y the
the
he rest-
rest-
e Among
tion
on of
o many
Avraham
Avraham
Av aham Hall admay
Hall
Ha maymHaMachpe
behecclosest,
be cu
closest,
o e omahalthough
a e oAdam
although
a hough daventhis
this
h
andou Chavah
defica
identification
identification
den a on heAvremains
aham “and
amed
remains
ema n ev
un-
un-
un Wh
pa ng Some ou ce u he Sa ah en Yh zchak ep ” andnea R vkahmade and Yaakov and deLeah
ing place
acea of the
he Avos possesses ex- proven. Some doYmzchak
gedolim made aaHa point n beoof
of an ng
davening open
brieflyng ininnneach
each he ofoofanc heenhalls.
the wa13
13
each ha he fi o o K a Y ae pa h ough ing
ngMeoplace
p oofHaMachpe
the Avos po
Avo possesses
ah e0 e ex ex- proven.
p oven Some ggedolim point
po davening
daven briefly
b efly the halls.
ha abo
Acco d ng o ad on h open ng ex end owa d he bu a cave 4
S
ceptional
ceptional
cep kedushah
ona kkedushah du hah aafter aftere theirtheir
he ◆ Chaza
◆ Among
Among
a many
o de cChassidim,
many
be an unde
Chassidim,
Cha d m the
the
he
gcustom
ound pa
custom
cu om is
is
age
to
to
o
connec
daven
daven outside
outside
ou
ng at
de
hethe
at
a the
he
Mefameda ah w“sev-
famed
amed “sev-
“
h
ev on
passing.
passing.
pa ng 9 Some
9
Some sources ou ce further
sources further
u he he pagbu
enth
3a p ace o Mo he Rabbe nu Some ou ce ma n a n ha Mo he
step,” near Y Yitzchak Hall, be beside an open opening in the ancient wall.
enth
en h step,” ep ” nea near Yitzchak
zchak Ha Hall, beside de an opening ng in n the he anc ancient en wa wall.
teach
teach that
each that
ha the the tefillos
he tefillos
fi o oof of K Klal
Klal
a YYisrael
Yisraelae pa pass through
pass through
h ough Meo Meoras
Meoras a HaMachpelah.
HaMachpelah.
HaMachpe
10
ah 100 Rabbe nu andto htradition,
According w e Tz this ppo ah weextends e u ma e y the b ough o Meo a
hקברopening toward burial cave. 4 (See
14
ח צ ת פ מ ת ה מערת המכפלה – התערב ת הת בק ת בפ מ ת בש רש העל פת חתאAccording
Acco רבהdכהng א אto oה בtradition,
ad
רמ הon אב תthis opening
open
שתטח על ng הלך extends
ex end
– חבר toward
owa בא עd the he
ע בbu burial
טה לa סcave cave.
כלב ב פ ה
14
(See
S1 Ha
HaMachpe
page 3.) ah e he by ma achהםmקבר o עלhשהתפללoughרשת ubמפe לש anean paהאב ת ageרר אתTh 4
aכ
הר בא לט ע ב צחק חמא שכ תא על ה7 page 33.)
pag שם א לע שלח ace
d on
שרה אברהם אתhoweve קבר את appea
המערה שמה d fficu אב ת אלo אל econc
קבר א ת e w רשhמפeve כט–לא a exp ת מטc בבראש pe uk ע אmטה and ס2
הר בא לט ע ב על צא צחק לש ח בש ה א תה הש ה ה ה אשר ק ה אברהם סמ ך למערה צחק ראה שם8 mo
ב.העליון״
קכ עשרההעל
ובשורש
רש בשת בחבפ מע ע
בפנימיות תת ה לצל קבע ה
והתדבקות
הת בק מצל תמ
התערבות
ת התערב מערת כך ה ה
– המכפלה ה ב ופנימיות;ש ם
״וזה ח תמק תתר פ שכצ ה
חיצוניותח a emen
פתיחתא
חתא כהלרבה
פת,רבה oברא ח
איכה Chaza
כרת בב א
:הנביא ח ה.אבות״
ירמיהו ה
רמ ה אב ם
ת רת א לאהעל קב
קברי
קבר קברת את
ונשתטח
שתטח שמה ״הלך
הלך אשתחבר
– חברון״ רבקה עעד את
צחק ע ב
״ויבא,ע״ב
בא טה ללד סאת:יפונה
סוטה קבר
שמהפ ה כלב בבןאשת1
ה רא ל שט מ מבאר שבח שרה רבקה ה ה ע קש ר על אהל ה.עליה״ משה לקב רתם של אב ת למ מ מת שם.קבריהם קבר של
על רתשהתפללמקב
תה צאה לה ה מח איןשסקא האבפהברכה את ספר,כד3כ he
רמהעמ על
שכינתא
תא חמאתשס
שכ צחק רת
״חמא לתך מה
יצחק תה ע ב
:ע״ב בא לט מלא פ
הר79
,זוהר הם מפורשת
רשת מפ
The לשון
לש
Zoha שם א ת
eache
;האבות את לעורר
רר
ha שמהלע נשלח
שלח
Meo משה a
השראת על סף את ה מבח תר תת במ ם ק צ ם ל שהר רת פט לאחר שכ כל ה שכ השראת ה אתמר ם
שרה ואת אהראברהםמשה את קבר
קברו
קבר שמהר
אר ח ב
״שמה אלא מת
המערה
;המערה״ אבותי ע
אותי חאלקתאבקפ
ת ת הרא אשת קברב
״קברו רש
:מפורשכט–לאשרה
מפ אברהם את
מט
,מט קבר את
ובבראשית
ת בבראש א
.ע״אע יג סוטה
טה ס 2
צחק ראה שםלמערה״; יצחק
סמוךך למערהה אברהם סמ ה אשר קקנה היההההשדהתה הש״אותה
א:בשדה״
ח בש ה לשוח
צחק לש
צא יצחק על ״ויצא,ע״ב
בא לט ע ב,זוהר הר8
השכ ה שבקבר הצ ק ם כמ בא בשם ה ר א ממערה למערה שה א פת חה ם למערת המכפלה ב ה ע ס כהHaMachpe פת ח ת בקרקעah מח ל תe ת neaמהרח א heה תen בה
קכז ע ב
.ע״ב בחיי שרה קכוע״עע בח
ע.לצלותיה״
ה לצל ת ה וקבעיה
תמן קבע
מצלי תמ
ה מצל הוה״ובגיני כך ה ב,קדושים
תק שם וריחות
ה רח שכינהשכ בדברי ח ל
.חז״ל כרת ב בר
ה נזכרת וחוה
ם ח אדםרת א
קבורת קב.לאה״
קברתי את לאהשמה קברת ושמה,אשתו
בהר ההר
את רבקה אשת
קברoאGan
צחק ואת
אב הEden
קברו את יצחק
ש ם ב6 קבלה
שמה קבר,אשתו
אha
ע א מבhe
אשת
כה ac
ה פ כ בשם
קשורר על אהל ה שרה
ה עענן קש ח
היה
רבקה הב רא ט לק
שבחיי שרה ורבקה ט ס אלם
שטיינמן מבאר שבח ת בשם
הגראי״לל שט מ מ מערכת
ה רא:רמ״געמ׳ רמ ח
תשס״ג עמס
רת תשס פלא
מהדורת ח לר ם
מה,תהילתך הח
פי תה לתך עתרת
מלא פ
ימלא9 10 מת שם
מ״וימת ונלמד מ
למ,אבות״ רתם של אב ת לקבורתם
מקבורתו של משה לקב צאה מקב רת תה יוצאה ance
היתה לה ה
״מחילה
מח:שנ״ז סקא ש
פיסקא פ,הברכה and
את הברכה וזאת,ספרי ספר3
,אהליהן
תפ ל ת שראל ע בר ת רך מערת המכפלה כ מ לה עמ ק ת לך לך א פ רכ ב עם אל מלך ח על בס ם אל הח א בח מת א ך ח שרה מב א מ לק ט רא ב בשם ספר הק ה שמשה צ פ רה קבר שם מבאר שארבעת4 g ve
סף על השראת את נוסף זאת.מבחייהן״
תר מבח ה במיתתן יותר
ם במ תת צדיקים
םצ ק ״גדולים
ל שהרי
שהר,פטירתן
שכן לאחר פט רת כל שכ וכל,שכינה
היינו השראת שכ ה ה אהרן מר ם
;ומרים
למערת
אהר,משהקברי משה חיבורר קבראר ח ב
מתואר מת,ע״א
קפג ע אקת קפחוקת ח,בזוהר Shech
ב הר.אשתו״ שרה אשת nah ואתeאברהם
את ed אתheקברו e לeven
קבר ו״שמהbe
שמה משה״
משה
בא בשם ה ר א כמובא כמ,הצדיקים
שבקברי הצ ק ם
שבקבר הפש השכא
השכינה תב סוכה
כה לבבןתהבא ע.המכפלה
ס,יהוידע מח למערת רך
המכפלה םס מ חה בגם
חס חאפפת
פתוחה ב בר,למערה״
ושהיא
שה ממערה המ בא
למערה בקרקע אפר ם תש רב בפחר
פתוחותת פת מח לספ
״מחילות ם ש:תק ד אותמהרח״והא
מהרחתשבח הבה הת
ובהגהות ◆
הברכה לה ר ח ק בסק צ ל לoאתe פרשת he קרא Avoטעמאweבספר e עbu המכפלה ed
.הגר״א 7
בהמשך א ם ח ה בק מ תא שרה אברהם כר לב כר הר שלח קס ע א שכ ש ל ב ש11 קב ר א ת ב באר מ אב
נקברו בהר ההר
.ההר א קבר ואביהוא
ם נדבב אב ה שגם
א קבלה ש מביא
מב,ע״א
כה ע א
כנפי ה
:יונה
מה שבק
בשם כ פ,שרה
ם הצ
חיי שרה
ר מס
ח,ראובני
ה
ט רא ב
הש
ילקוט
ת
ט״ו; לק
ה רת
סי׳ ט
קב
ת אלם ס
של רט
בשם יונת,מ׳
מפ ר ס
מערכת מ,ח״ן
שם אר מת
סי׳ ח
תא
ס,פלאג׳י
באמצע
ח פלא לר״ח
לאה
ם לר החיים
עקב
עתרת הח10
ל ך סמ כתב כ מרע ה קבר במערת המכפלה ם צ פ רה לכא בר פלא ה א ndeed הק הY א בzchak
לרב חAv חסnu ה המegu התמaבספר y g
ם אל״בסודם
על בס,ויחי ח,אלימלך
עם אל מלך רכ״ב; נועם
ואופן רכ ב
לך לך א פ,עמוקות
לה עמ ק ת מגלהוכן מ
כ.המכפלה
רך מערת המכפלה ת דרךעוברות
שראל ע בר
ת ישראל תפילות
תפ ל מבאר שארבעת ומבאר,שם נקברו שם
רה קבר וציפורה
ה שמשה צ פ הקנה
ראובני בשם ספר הק ט רא ב מילקוט
א מ לק מביא
מב,שרה
חיי שרה ח,אנך
מת א ך בחומתא בח החיד״א הח4
העל ה לה א כת ב בקרא ש קבר בערב ת מ אב אמ ם ל עפ מ א תא בספר כא עה פ מת שם משה מ אתה א מר e
א פש
.נפשי״ תבוא
תב ת בא למערת מחילות
רך מח ל ״דרך:מ״ז סי׳ מ
ח״בב ס חס ח
פנחס בדברי פ
בא ב ברהמובא
המ,אפרים
אפר ם davened
שמח לה ה תה צאת מקב רת של משה לקב רת של אב ת אמר כא כ ע ש א לם בספר מ לה צפ ת פרשת
רבינו
ש רבבפירוש
בפ רhe.שנוספו
e a שeקקודםםen
ספ היו ngהזוגותת שבח
שבחז״לל ה ex ה
לם שרה שבא
למערה,בקדמיתא
הכ מסה
לפתח בק האפשר דכורין״; ך ככל
להתפללרסמ ודכוריןם ל ב
המ קכ קר לגבי שש
נשיןפלאב
״שכני סש
ששכ:ע״א
עמ
קסדט ע א
שלחפ ח סר ל אהר12 בארץ מ אב
.מואב אותו בבגי באר
״ויקבורר א ת
קב:וז״ל
זצ״לל ל קניבסקי צ
ח ק בסק להגר״ח
הברכה) לה ר
את הברכה פרשת וזאת
קרא (פרשתועי׳ בספר טעמא דקרא ע.המכפלה״
המכפלה
ואברהם
אברהם ושרה תא וחוה
ה ם ח ״אדם
א:ובהמשך
בהמשך לגבי כ ,נשין
צחק כשהא לם ס ר סמ ך ל פ המערב של א לם אברהם
קס ,זוהר 11 הכה מא מ ר כתב שאף שמשה רב פטר קבר בתח לה בח לאר aoהdאלnaרבy ה קkלהduעhah ף קמand הברכהhe את ◆
שבקומה
מה ם שבקהציונים
מסידורר הצ
ה מס השונה
הש,הזוגות
רת ה ת קבורת
רט של קבמפורטסדרר מפ אר שם ס מתואר
מת.באמצעיתא״
לאה באמצע תא עקב ולאה
ו״יעקב,סמיךך ללון״
סמ הוא
א בר פלא הולכאו׳ דבר
לכא,ציפורה
ם צ פ רהקבר במערת המכפלה וגם ה נקברמרע״ה
ה כתב ככי מרע הקנה
א בבן הק
נחוניאלרבי ח
חס לרב
המיוחס
ה המהתמונה
בספר התמ
המכפלה למערת ם מלאכ ה ר העב מכ לאחר
בכל אח מהא למ ת אמר פרק תה ל ם עלה לא ב ל ח ב עמ פ ה רש א ערבאך כ ס לכל הא למ ת העל ה 13
.העליונה אומר
מר מנין אתה אמת שם משה מ פ וימתעה״פ
כאן עה
בספרי כא
תא בספר
דאיתא
מ א י״לל עפheaven
עפ״מ אמנם
ם אבyת מ
אמ,מואב בערבותag קבר
בערב anceבקרא שemana
שנקבר כתיבב
א כת ng
דלהדיא
לה
ע א משמע שמשה שאר בהר ב קבר מ ל ב ת פע ר לה ה מקטר ת ס שם ה8– לע מת את בס טה ע ב5
בש ת תשכ התפלל אמר מת אר ב ק ר האמר ח ם מ במשך חמש ק ת במא ר הח ם ח ב עמ ת ת (פרשת
פרשת צפונות
לה צפ
מגלה
לם בספר מאולם א.ע״ש
ע ש,וכו׳״
כאן כ
אמר כא
ת נאמר אבות רתom
לקבורתן של אב לקבheשל משהe מקבורתו
רתCe מקבaצאת
n yתה
יוצאת היתהhe
לה ה eשמח
שמחילה
שבאולם
לם סה למערה שבא הכניסה
סמוךך ככל האפשר לפתח הכ ם להתפלל סמ המדקדקים
ש המ ק ק יש:פ״א
סי׳ פ א
ס,שי״ד עמ׳ ש
עמ,ח״ט
לגפן ח ט
אוסרי ל פ
א סר12 הר ב ר ה משפת למשה א לקר ה רמ שלח כ חתא פת רבה כה בא ה ש בכל צרכת ה שהה ם מבאר מפ
צ עקב.אברהם תה ל ם ל צחקשלשאב בחוץ לאר
,לארץ לה בח
בתחילה
קבר בתח
פטר ונקבר
רבינו נפטר
שאף שמשה רב,כתב מאיזמירר כתב
הכהן מא מ
אליהו הכה
רבי אל הלהגה״קק רב
קמ״ד עע״ג) לה ה
דףף קמ,הברכה
את הברכה וזאת
אברהם אולם
לם לדופן צהמערב
המערבי סמוךךחהל ל פ
מ
אברהםסמ
לם ס ר
,סגור כשהאצ
וכשהאולםיצחק; ם ל
צחקל
תה
לת מערתא בר ש אחרא לא תקבל הח א ב בש לפ ערך צפ רה ngקב.המכפלה
pלאaceעקב o רתheמלאכיםקב
Avo
שלאחרpo אמרe בeר עexח p
קט ש מח לח מה אשר על ב המערה א מר ם חל מכתב רב ע ב ה מברט רא ה פס ב רכ צ14 ם למערת המכפלה העבירוהו מלאכ
מכן העב ר הלאחר מכ
על המס רת cepתמהona טה ע א ס לסhah
ל השa eבק ש אhe שאר
עע״אk ע״ב–יד
du
תהילים
ם פרקי תה ל
ת אמר פרק מהאולמות
אחד מהא למבכל אח
ובכל... ת
האולמות
ס לכל הא למ ״נכנס
ערבאך כ
אויערבאך הגרש״ז א
ה רש:פ״געמ׳ פ
עמ,ח״ב
יבולל ח ב
ועלהו לא ב
עלה13
התפללוח ב ס
ואמרו
אמר בר פ חס
התפלל תא ב
תשכ
:תשכ״ז הה
הקט בש
בשנת החלמ
מוויזניץ חיים
ם התפללת
האמרי ח
האמר ארא ב ק
ביקורר אב מת
מתואר אברהם
ת
,תי״ג עמ׳ ם חשלב
עמ,ח״ב במאיררע החקבר
החיים למטה חמש א ק רת
במא.דקות״ שהחל הה
במשך
תוס׳ שם ד״ה
ה מקטרוגו; ת ס
ה מקטרלהגנה
פעורר לה
ת פע
ראה הר בראש ת ע ב תר מה ק א ע ב בשפת
מולל בבית
קבר מ
ונקבר,נבו
שאר בהר ב
שמשה נשאר
המכפלה סמ ך לפתח ע
א משמע –טה יג ע ב
בסוטה
בס,זאת
מת את
הר ח ש ר ת ל ע ב מערת6
לעומת לע5 ◆
מ בשם כ ת אב ת פ ה א ת מ באת המס רת על ה ח ר שבכ תל ל המק ם המ חס לקבר הרמב
ם לליד צציון עקב
.יעקב תהילים
ושובב תה ל ש,יצחק
חה לליד צציון צחק
מנחה מ,אברהם
ם לליד צציון אברהםתהילים
תה ל
ב הר.הירדן
,בזוהר
על צפ רהכ
א למשה משפת ה ר
תחת א בע
לקרוא
ה לקר
הח ש.תקבל״
ירמיה
תקבלב
שלח רמ
לא על
נשלח,חתא ככ״ד
על ה שב ת
פתיחתא פת,רבה
מערתאם מ
רבה
לת לפ
pa
בת ם
ng
באיכה
כה בא ה9 שSome
.שנה
ש:יעקב
עקבת
רתה ע
נצרכתou
צרכת בכל
מבארקבאת
ce
שההגנה
ה שהה u
מבארים
ם מבאר heמפני
מפ
e
,צפורה ערך,לפי
בש לפ
בדבש החיד״א ולא אחרא
,אחרא בר נש קבילתלא קב
״לא קבורת תר שלאחר שרה
נאמר
אמר אמתררנחע ב
,ע״ב ויחי
ח
ואומרים
ם א מר,המערה
גבי המערהמה אשר על ב לחומהמחוץ לח
ש מח קטן יש
קט... ״וחלון
חל:בדרכי צציון
פס ב רכהנדפס ה,מברטנורא
ה מברט רא עובדיה
רבי ע ב
מכתב רב14 each ha he fi o o K a Y ae pa h ough Meo a HaMachpe ah 0 A
תמהו על המס רת
.המסורת א תמה טה יד עע״א
לסוטה
ס לס
הש״ס
וגליוני הש
בקושיא; ל
שאר בק ש א
נשאר
סי׳
ס,ח״ב
חס ח ב
פנחס
בדברי פ
ב בר.ההוא״
הקטן הה א
החלון הקט
התפללתי נגד החל
״ואני התפללת אבינו״; א קברו של אברהם אב קברAעעדFULLלמטהSEFER
יורד
א ר ההוא
שהחלון הה
שהחל
לקבר הרמב
.הרמב״ן SU B המ
המיוחס
חס S Cם Rהמק
המקוםB ליד
E ל,שבכותל
תלE שבכ
M Aה״חור״
רL ה חSעלUרת BS
המסורת
המסC RבאתB מE,וEVERY
מובאת אות
ת האפ״הפWEEK
אבות
ת ת אבזכות
בשם כ,מ״ז מ
ע״ב; בשפת
אעב מה קקנא
תרומה
ע״ב; תר
ת נז ע ב
בראשית
בראש,זוהר
ראה הר
וראה.סמוךך לפתח גן עעדן״
Spon
מערת המכפלה סמ
orבתים
hבתp ״שני
oppor un
״מערת:ע״ב
ת ללג ע ב
ררות,חדש
or upתרom
הר ח ש
זוהר6
ng ח,אמת p
kovetz@meoroshaksav com
◆ 732 782 5000
וכן
כ,ועליון״
תחתון על
ש גן עעדן תחת ◆על ב
״דיש:גביו״ ועלייה
ה ת עלו״בית
מזו״ בםמ לפנים
ם זו לפ ת ש
g yono & r a
הדעות
מבאר את ה ע,תרנ״ו חיי שרה
ar ava ab
אמת
P ub b ה מערת המכפלה – התערב ת הת בק ת בפ מ ת בש רש העל ת פ מ ת חצ ת חתא
m w
הר בא לט ע ב צחק חמא שכ תא על ה7
©M P SUM
BSCR
HI K
B E A· E M A I L “ A
S U B S C R I B E ”M W H m N Sponsorship
Spon
m or h p oppor
opportunities
un Mfor or up
upcoming
P om ng
kovetz@meoroshaksav.com
kovetz@meoroshaksav com Y u w k
n db
◆ 732.782.5000
732 782 5000
הר בא לט ע ב על צא צחק לש ח בש ה א תה הש ה ה ה אשר ק◆ה אברהם סמ ך למערה צחק ראה שם8
ggilyonos
yono & rreleasesa arare ava
available.
ab
ת שרה
שכ ה ר ח ת ק ש ם ב כך ה ה מצל תמ קבע ה לצל ת ה ע ע בח שרה קכ ע ב
הFor pon
על אהל or עhהpהoppor
קש ר שרה רבקהun שבחe caמבאר732 מ782
ל שט5000
ה ראo רמema עמkove
@רת תשסmeo
לתך מה o hak
פ תהav com9
מלא ת שם
Ema “subscr
©M
Meoros P be” ando M
Publishers koveH
Meoros z@meoroshaksav
HaKsav.
K A All rights reserved. A com
All articles featured732
in M 782W
Meoros 5000
Weekly are part of larger projects M published, be’ezras
to be
השראת ה את סף עלH
M Hashem.
HK N
מבחm תר
NoA reproductionAis permitted
ם במ תתHצ קmם m לunless
N
Mexpressly
שהר רת
W authorized by M
m פט לאחר שכ Meoros
כל ה Publishers.
Pשכ Mהשראת ה מר ם
ס כה
