gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת חיי שרה‬ ‫‪252‬‬ ‫לומר לך לא (תקס"ד) [תיסק אדעתיך] דיש ביד האב [כח] למחות ביד‬ ‫"ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר" (כד‪ ,‬נ)‪.‬‬ ‫בנו שלא יקח אשה ישרה‪ ,‬דזה אינו‪ ,‬דאין זיווגו של איש אלא מהקב"ה‪.‬‬ ‫[איתא במדרשא‪ :‬רבי פינחס בשם ר' אבהו‪ ,‬מצינו בתורה בנביאים‬ ‫וכיון שכן‪ ,‬כיון שזו ישרה בעיניו‪ ,‬זהו זיווגו של הקב"ה‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה]‪ ,‬מן התורה מנין שנאמר‬ ‫מוהר"י הלוי‪ ,‬ואין ביד האב לזווגו באשה אחרת‪ ,‬וראיה מרבקה דאמרו‬ ‫"מה' יצא הדבר"‪ ,‬כי מצינו ברבקה שאמרה הולכת אני על כרחכם שלא‬ ‫"מה' יצא הדבר"‪ ,‬מן הנביאים מניין דכתיבב "ואביו ואמו לא ידעו כי‬ ‫בטובתכם‪.‬‬ ‫מה' היא"‪ ,‬מהכתובים היינו דכתיבג "בית והון נחלת אבות ומה' אשה‬ ‫משכלת"‪.‬‬ ‫וכן בשמשון‪ ,‬מצינו שנשא אשה שלא ברצון אביו‪.‬‬ ‫ולכאורה יש לדקדק‪ ,‬מה הלשון אומרת בלשון שלילה 'אין זיווגו של‬ ‫ועכשיו‪ ,‬כי היכי דלא תימא שכן נראה אפילו באינה הגונה לו‪ ,‬שכן‬ ‫איש אלא מהקב"ה'‪ ,‬כנראה דהיה ספק לומר שהוא ביד אחר‪ ,‬ולזה בא‬ ‫י‬ ‫מוכח מענין שמשון‪ .‬וזה ליתא‪ ,‬דכבר כתבנו דדעת מוהר"י מאייו ז"ל‬ ‫המאמר לומר כי אינו אלא מהקב"ה‪.‬‬ ‫בשם מוהר"ם אלשיךיא‪ ,‬דאפילו בני המשפחה כופין אותו‪.‬‬ ‫תו יש לדקדק‪ ,‬למה שינה הלשון כשבא לומר 'מן הכתובים היינו‬ ‫ולזה אומרו‪ ,‬ומן הכתובים‬ ‫דכתיב' וכו'‪ ,‬ולא אמר 'מן הכתובים‬ ‫היינו דכתיב "בית והון נחלת‬ ‫מניין'‪ ,‬כמו הני תרי בבי דלעילד‪.‬‬ ‫אבות"‪ ,‬ר"ל דוקא בית והון זה‬ ‫נחלת אבות‪ ,‬ולא אשה שאין בידיו‬ ‫ולדקדוק זה חוץ מדרכינו יובן‬ ‫ליתן לו אשה כפי רצונו‪ ,‬אלא‬ ‫דרך פשט‪ ,‬והוא דמצינן למימר‬ ‫"מה' אשה"‪ ,‬וכיון שישרה בעיניו‬ ‫דאין ראיה לא מאליעזר ולא‬ ‫זהו זיווגו של הקב"ה‪ ,‬אך בתנאי‬ ‫משמשון [דהזיווג הוא] מהקב"ה‪,‬‬ ‫שתהיה "משכלת" וראויה לו‪ ,‬דאי‬ ‫דהתם שאני מה שאמרו לבן‬ ‫לאו הכי ודאי כופה אותו אביו שלא‬ ‫ובתואל "מה' יצא הדבר"‪ ,‬היינו‬ ‫ישאנה‪ ,‬וכמ"ש מוהר"י מאייו ז"ל‪.‬‬ ‫משום דראו הנסים והנסיונות‬ ‫שארעו לאליעזר וכמו שפירש‬ ‫הגאון רבי ישראל משה חזן‬ ‫רש"י בחומשה‪ ,‬וכן בשמשון כבר‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אב"ד רומא ואלכסנדריהיב‪.‬‬ ‫נתפרש הכתוב דאמר "ולא ידעו‬ ‫כי מה' היא כי תואנה הוא מבקש‬ ‫מפלשתים"‪ ,‬וא"כ אין ראיה לשאר‬ ‫"ויביאה יצחק האהלה‬ ‫זיווגים שהוא מהקב"ה‪ .‬ולזה מביא‬ ‫מדברי הכתובים‪ ,‬דשם כללא כייל‬ ‫שרה אמו" (כד‪ ,‬סז)‪.‬‬ ‫כת"י הגאון רבי ישראל משה חזן זצ"ל‪ ,‬אב"ד רומא ואלכסנדריה‬ ‫לכל זיווגים דעלמא‪ .‬ולזה שפיר‬ ‫נמצא מכתיבת יד קדוש ונקי‪,‬‬ ‫אומרו היינו דכתיב "בית והון נחלת‬ ‫החכם השלם כמהר"ר אברהם ערשי נוחו עדן כפרת דורנו‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫אבות"‪ ,‬ר"ל שמכאן משמע יותר‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫ו "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו"‪ ,‬אמרו בזוהריג כי האבות כולם שימשו‬ ‫ולפי דרכינו יובן הכל‪ ,‬דהנה כבר כתבנו לדעת מוהר"י קולון ‪,‬‬ ‫בד' נשים ואפילו יצחק‪ ,‬אלא שאברהם ויעקב שימשו בפועל‪ ,‬ויצחק‬ ‫דאין [כח] ביד האב למחות ביד בנו מליקח אשה הישרה בעיניו‪ .‬וכתב‬ ‫ט במחשבה וכולן היו ברבקה‪ ,‬ודרשו הפסוק כן‪" :‬ויקח את רבקה" ‪ -‬חד‪.‬‬ ‫מוהר"י הלויז‪ ,‬דתשובת הרשב"אח מוכחת כן‪ ,‬דכיון דאמרו רבותינו ז"ל‬ ‫"ותהי לו לאשה" ‪ -‬תרי‪" .‬ויאהבה" ‪ -‬ג'‪" .‬וינחם יצחק אחרי אמו" ‪ -‬ד'‪.‬‬ ‫דמכריזין ברקיעא בת פלוני לפלוני‪ ,‬וזו נפלה לו בגורלו‪ ,‬זהו זיווגו של‬ ‫ודרשויד‪ ,‬שמיום שמתה שרה לא נסתלק דיוקנה מן האהל‪ ,‬אבל לא‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ומניחים כבוד אב ואם‪.‬‬ ‫היה שום אדם רואהו‪ ,‬וכשבאה רבקה אז נתגלה אותו הדיוקן שלה‪ ,‬אבל‬ ‫לזה אומרו 'מן התורה וכו' מצינו שאין זיווגו של איש אלא מהקב"ה'‪,‬‬ ‫לא היה רואה אותו אלא יצחק‪.‬‬ ‫באיזמיר ערש מולדתו‪ ,‬לאחר מכן יצא בשליחות כוללות העיר חברון ומצאנוהו‬ ‫א‪ .‬בראשית רבה פרשה סח פיסקא ג‪ .‬ב‪ .‬שופטים יד‪ ,‬ד‪ .‬ג‪ .‬משלי יט‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫בערי תוניס בשנים תקצ"ו – תקצ"ח‪ ,‬ובאלג'יר בשנת תקצ"ט‪ .‬לאחר מכן שב‬ ‫ד‪ .‬במדרש לפנינו גם בנביאים לא הקשו 'מניין'‪ ,‬ובגמ' מו"ק דף יח ע"א לא נאמר‬ ‫לירושלים לפרק זמן‪ ,‬ושוב יצא בשליחות לערי מרוקו‪ ,‬משם הגיע ללונדון‬ ‫כלל 'מניין'‪ .‬ה‪ .‬פסוק סו‪ .‬ו‪ .‬שורש קסז אות ג‪ ,‬ובחלק מהדפוסים הוא‬ ‫ולאמשטרדם‪ .‬במקומות אלו קינא קנאת ה' במלחמתו נגד תנועת הרפורמה‬ ‫בשורש קסו‪ .‬ז‪ .‬כלל רביעי סימן כא‪ .‬ח‪ .‬במיוחסות סי' ערב‪ .‬ט‪ .‬סוטה‬ ‫והקידמה וכמה מחיבוריו עוסקים בנושאים אלו‪ .‬בשנת תר"ז התקבל כרב‬ ‫דף ב ע"א‪ .‬י‪ .‬דרכי הים דרוש ב לנישואין‪ ,‬דף קמו ע"ד‪ .‬יא‪ .‬הובא בלקט‬ ‫בעיר רומא‪ ,‬על שמה קרא לחיבור תשובותיו כרך של רומי‪ .‬בשנת תרי"ג עבר‬ ‫הקמח אבה"ע דף י ע"א ד"ה המקדש‪ .‬יב‪ .‬הגאון רבי ישראל משה חזן זצ"ל‬ ‫לכהן בקורפו‪ ,‬ובין השנים תרי"ז – תרכ"ב כיהן ברבנות אלכסנדריה‪ .‬אח"כ שב‬ ‫שלשלת יוחסין‪ ,‬נולד בשנת תקס"ח לאביו הגאון המקובל רבי אליעזר זצ"ל בן‬ ‫לא"י כשבדעתו להשתקע שם‪ ,‬בעצת רופאים נסע לבירות שם נפטר בחודש‬ ‫הגאון רבי יוסף חזן זצ"ל מח"ס חקרי לב ריש מתא דאזמיר וירושלים‪ .‬בהיותו‬ ‫טבת תרכ"ג‪ .‬מלבד חיבוריו המודפסים נותרו פזורים תשובותיו ומכתביו‪ ,‬וכמה‬ ‫בגיל הפעוטות כבן שלש שנים‪ ,‬עלה עם אביו הגאון לשכון כבוד בירושלים ואת‬ ‫קונטרסי דרשותיו‪ .‬יג‪ .‬פר' חיי שרה דף קלג ע"ב‪ .‬יד‪ .‬זוה"ק שם בהמשך‬ ‫תורתו ינק מגדולי חכמיה‪ .‬בצעירותו החל להיות גולה ומטולטל נע ונד‪ ,‬כבר‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫בשנת תק"ץ יצא כשד"ר לערי טורקיה בשליחות חו"ר צפת‪ ,‬בשנת תקצ"ב שהה‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫בשיבה טובה" ‪ -‬כי לא נצטער על העבר‪" .‬זקן ושבע" ‪ -‬כי לא חפץ‬ ‫וזהו "וינחם יצחק אחרי אמו"‪ ,‬פירוש מחמת שראה הדיוקן של אמו‬ ‫לחיות עוד‪" .‬ויאסף" ‪ -‬מיד‪" .‬אל עמיו" ‪ -‬ולא הוכרחה חלק נשמתו‬ ‫שנתגלה לו‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫להתעכב חוץ למקורה‪ ,‬למרק זוהמת הגשמי הדבק בה‪.‬‬ ‫טו‬ ‫המקובל רבי אברהם ערשי זצ"ל‪ ,‬מחכמי צנעא ‪ -‬תימן ‪.‬‬ ‫וזה מה שאמרוכ מיתת רשע כפיטורא בוושט‪ ,‬וצדיקים כמשחל‬ ‫ביניתא מחלבא‪.‬‬ ‫כא‬ ‫וזהו גם כן מה שאמר דוד "דבקה לעפר נפשי" ‪ -‬כי קיבלה גשמיות‬ ‫במעשי ה'‪" .‬חייני כדבריך" ‪ -‬להיות צדיק ובגדר חי‪.‬‬ ‫"ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי וכו'‪ ,‬ויגוע וימת‬ ‫אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו" (כה‪,‬‬ ‫הגאון רבי ברוך אשר פערלס זצ"ל‪,‬‬ ‫דיין בעיר בייאה ‪ -‬הונגריהכב‪.‬‬ ‫ז ‪ -‬ח)‪.‬‬ ‫הכוונה‪ ,‬על פי מה שבארתי‪ ,‬במה שאמר פרעה ליעקבטז "כמה ימי‬ ‫שני חייך"‪ .‬כי הצדיק בחייהו בעולם הזה הוא חי חיות כפול‪ ,‬חיות‬ ‫עולם הזה וחיות עולם הבא‪ .‬כי באשר שכל מעשיו לשם שמים‪ ,‬קונה‬ ‫"ויקברו אותו יצחק‬ ‫בתענוגי עולם הזה אשר מתענג‬ ‫עולם הזה ועולם הבא‪ ,‬ועיין שם‪.‬‬ ‫וישמעאל בניו" (כה‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫ועל ידי שקט רוחו‪ ,‬אף בימי‬ ‫רבי ישמעאל אומר בי"ג‬ ‫הזקנה הוא בריא וחזק כנער‪ ,‬כי‬ ‫מדות התורה נדרשת וכו'כג‪.‬‬ ‫לא יצטער ויתחרט במעשיו‪ .‬לא‬ ‫קשה‪ :‬א'‪ ,‬היכא מסקינן‬ ‫כן הרשע‪ ,‬המצטער בזקנה על‬ ‫בשם 'ישמעאל'‪ ,‬הא ישמעאל‬ ‫מעשיו שעבר ומתחרט עליהם‪,‬‬ ‫רשע הוה‪ ,‬ושם רשעים ירקב‪.‬‬ ‫אשר הצער והחרטה מתישין‬ ‫וב'‪ ,‬שאמר 'רבי ישמעאל אומר'‪,‬‬ ‫כוחו‪ .‬וזהו שאמר "כמה ימי‬ ‫ולשון 'אומר' שייך אם יש בר‬ ‫שני" ‪ -‬הוא שם מספרו‪" .‬חייך"‬ ‫פלוגתא קודם לו‪ ,‬אבל עתה‬ ‫‪ -‬מחייך הכפול‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫שמתחיל מרבי ישמעאל‪ ,‬היה לו‬ ‫כת"י הגאון רבי ברוך אשר פערלס זצ"ל‬ ‫והנה‪ ,‬עוד חילוק בין צדיק‬ ‫לאמר 'אמר רבי ישמעאל'‪.‬‬ ‫דיין בעיר ביירא ‪ -‬הונגריה‬ ‫לרשע‪ .‬הצדיק‪ ,‬עובד ה' בשמחה‬ ‫[וי"ל]‪ ,‬שאיתא בגמראכד שישמעאל תשובה עבד‪ ,‬שנאמר "ויקברו‬ ‫ובהתלהבות שזכה להיות ַש ָׁמׁש להקב"ה‪ .‬אבל הרשע‪ ,‬אף מעשה הטוב‬ ‫שעושה‪ ,‬הוא בעצלות ולא בזריזות‪ .‬וכמו שנאמר בפסוקיז "אשר יעשה אותו יצחק וישמעאל בניו"‪ ,‬מדאדבורי אדברי ליצחק ברישא‪ ,‬שמע מינה‬ ‫אותם האדם ‪ -‬וחי בהם" בחיות ולא בעצלות כאילו מת‪ .‬וזהו שאמר כאן‪ ,‬תשובה עבד‪.‬‬ ‫למאן דאמר יש מוקדם ומאוחר בתורה ניחא‪ ,‬אבל למ"ד אין‬ ‫"ואלה ימי שני חיי אברהם" ‪ -‬כפלון חייותו כנ"ליח‪" .‬אשר חי" ‪ -‬דייקא‪,‬‬ ‫מוקדם ומאוחר‪ ,‬היכי מסקינן בשמייהו‪ ,‬הא לא [מוכרח] שישמעאל‬ ‫בזריזות ולא בעצלתיים‪.‬‬ ‫והנה צדיק במדרגה זו‪ ,‬טועם כבר בעולם הזה ומרגיש מעין עולם עבד תשובה‪ ,‬ומקרא לא מוכח‪ ,‬שמא ישמעאל הלך ברישא‪ ,‬והא דכתיב‬ ‫הבא המוכן לפניו‪ .‬וכמו שאמרו ז"ליט עולמך תראה בחייך‪ .‬ומשתוקק ישמעאל בסוף‪ ,‬אין מוקדם ומאוחר בתורה‪.‬‬ ‫ע"ז בא המדרש לחלוק על המאן דאמר אין מוקדם ומאוחר בתורה‪,‬‬ ‫לזמן מיתתו‪ ,‬בבירורו‪ ,‬שמוכן לפניו עולם עומד‪ ,‬תמורת עולם עובר‬ ‫ומתחיל רבי ישמעאל אומר התורה נדרשת בי"ג מדות ואחת מהן הוא‬ ‫והבל‪ ,‬ולא יחפוץ עוד לחיי עולם הזה‪.‬‬ ‫ורק במשה שמצינו שרצה לחיות עוד‪ ,‬ולא למענו! רק למען יוכל כלל ופרט וכלל‪ .‬ואם תאמר אין מקודם ומאוחר בתורה‪ ,‬כלל ופרט וכלל‬ ‫הביא בני ישראל אל ארץ הקדושה‪ ,‬גם באשר חי בצדקות כחפץ הבורא‪ ,‬היכא תמצא‪ ,‬שמא פרט קדמה לכלל‪ ,‬ועוד פרט וכלל או כלל ופרט לבד‬ ‫ולא נהנה מעולם הזה רק לשם שמים להחיות נפשו לעבודתו יתברך היכא‪ ,‬ובא לחלוק על המאן דאמר אין מוקדם ומאוחר בתורה‪.‬‬ ‫וניחא עתה‪ ,‬שאמר 'רבי ישמעאל אומר' ולא 'אמר'‪ ,‬וגם שמסקינן‬ ‫שמו‪ ,‬לא קבלה נשמתו שום גשמיות‪ .‬ויקל לו בשעת מיתה‪ ,‬להפריד‬ ‫חלקיו המתנגדים‪ ,‬בלי שום עירוב‪ ,‬הנפש תלך למקור חוצבה משם מבלי בשמייהו‪.‬‬ ‫רב בליטא ‪-‬‬ ‫עיכוב מחלק הגשמי הדבוק בה‪ ,‬והגוף ישוב אל עפר לוקח ממנו‪.‬‬ ‫כה‬ ‫תלמיד הגר"י סלאנטר זצ"ל ‪.‬‬ ‫וזהו שאמר "ויגוע" ‪ -‬שנפרדו חלקיו פירוד גמור‪" .‬וימת אברהם‬ ‫כא‪ .‬תהלים קיט‪ ,‬כה‪ .‬כב‪ .‬הגאון רבי ברוך אשר פערלס זצ"ל‬ ‫סוף תשצז‪.‬‬ ‫טו‪ .‬הגאון המקובל רבי אברהם ב"ר משה (ב"ר מעוצ'ה) ערשי זצ"ל‪ ,‬מגדולי‬ ‫למד בישיבת גאון הדור החתם סופר זצ"ל בפרעשבורג‪ ,‬בשנת תקפ"ו התגורר‬ ‫חכמי המקובלים בין חכמי צנעא שבתימן‪ ,‬לפני כמאתיים שנה‪ .‬על פי הידוע לא‬ ‫בעיר בייאה בהונגריה‪ ,‬וכיהן כדיין בעיר‪ .‬התכתבויות רבות היו לו בהלכה עם‬ ‫נשא בתפקיד רשמי בעיר‪ ,‬אך הצטרף לחכמי העיר וחכמי הישיבה הכללית‬ ‫חכמי דורו‪ ,‬והותיר אחריו אוצר כתבי יד בהלכה‪ ,‬חידושי הש"ס ודרוש‪ .‬נלב"ע‬ ‫בכמה פסקי דינים בעניינים שהצריכו הסכמת בנין ומנין הרבנים‪ .‬העמיד‬ ‫קודם לשנת תרכ"ג‪ .‬מתוך תכריכי דרושיו‪ .‬כג‪ .‬ריש תורת כהנים‪ .‬כד‪ .‬ב"ב‬ ‫תלמידים הרבה בניהם הגאון רבי חיים קורח זצ"ל שהיה לאב"ד צנעא מח"ס‬ ‫דף טז ע"ב‪ .‬כה‪ .‬המחברת שלפנינו תוכנה ביאורים על פסוקי המקרא ואגדות‬ ‫החיים והשלום‪ ,‬הגאון רבי סעיד קטיעי זצ"ל ועוד‪ .‬חידושי תורתו מצויים‬ ‫חז"ל‪ ,‬ע"ד המוסר העיוני בהתבוננות במעשי אבות מדותיהם והנהגותיהם‪ ,‬בין‬ ‫בכתבי חכמי דורו שהביאו חידו"ת בשמו‪( .‬אף שרדו כמה כת"י בהעתקתו‬ ‫בתרי כתב היד מביא המחבר כמה וכמה שמועות מפיהם של בעלי מוסר מגידים‬ ‫הנאה)‪ .‬תלמידו המקובל רבי דוד אלג'מאל זצ"ל באחד מחיבוריו (כ"י ברלין)‬ ‫ומוכיחים שהיו בדורו‪ ,‬שכולם פעלו באיזורים שונים בליטא‪ .‬במחברת הובאו‬ ‫כתב בלשון זו‪" :‬ביום רביעי י"ט במרחשון בקנ"ג‪ ,‬העלה ית' אור התורה הרב‬ ‫כמה שמועות (חלקם לא ידועות) בשמו של הגר"א‪ .‬וכן כמה ביאורים ממה‬ ‫אברהם אלערשי נע"ג‪ ,‬וגם בסדרו הנאה הפלא ופלא סדר חיי שרה‪ ,‬זכותו‬ ‫ששמע מפ"ק הגר"י סלאנטר זצ"ל‪ ,‬וכן פירושים ששמע ממגידים ובעלי מוסר‬ ‫יאיר י"י את עבדו ותלמוד תורתו אמן"‪ .‬נראה שהמכוון הוא לתיעוד תאריך‬ ‫שונים מהם‪ :‬הדרשן המפואר מיאנישאק‪ ,‬מגיד מבאלאט‪ ,‬בשם רבי יעקב ב"ר‬ ‫פטירתו בשנת תר"ב‪ .‬מתוך כת"י תלמידו הר"ד אלג'מאל זצ"ל‪ .‬טז‪ .‬בראשית‬ ‫פסח מקאדאן‪ ,‬בשם הרב אליעזר ב"ר אליה מקדאן‪ ,‬המגיד מסמארגאן‪ ,‬הגאון‬ ‫מז‪ ,‬ח‪ .‬יז‪ .‬ויקרא יח‪ ,‬ה‪ .‬יח‪ .‬שחי חיים כפולים‪ ,‬חיי עולם הזה וחיי עולם‬ ‫מחסאלויץ‪ ,‬בשם רבי משה יצחק הלוי מפוניבז‪ ,‬הרב הזקן מקמניץ‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הבא‪ ,‬ושמא כוונתו לדייק זאת במה שכפל הפסוק ב' פעמים חיים‪" :‬חיי אברהם"‬ ‫המחברת נכתבה סביב לשנת תר"מ – תר"ן ולא נודענו מי מחברה‪.‬‬ ‫"אשר חי"‪ .‬יט‪ .‬ברכות דף יז ע"א‪ .‬כ‪ .‬שם דף ח ע"א; ילקוט שמעוני תהלים‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬