שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — חיי שרה (2026-11-02)

פרשת חיי שרה
252
לומר לך לא (תקס"ד) [תיסק אדעתיך] דיש ביד האב [כח] למחות ביד "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר" (כד ,נ).
בנו שלא יקח אשה ישרה ,דזה אינו ,דאין זיווגו של איש אלא מהקב"ה.
[איתא במדרשא :רבי פינחס בשם ר' אבהו ,מצינו בתורה בנביאים
וכיון שכן ,כיון שזו ישרה בעיניו ,זהו זיווגו של הקב"ה ,וכמו שכתב
ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה] ,מן התורה מנין שנאמר
מוהר"י הלוי ,ואין ביד האב לזווגו באשה אחרת ,וראיה מרבקה דאמרו
"מה' יצא הדבר" ,כי מצינו ברבקה שאמרה הולכת אני על כרחכם שלא "מה' יצא הדבר" ,מן הנביאים מניין דכתיבב "ואביו ואמו לא ידעו כי
בטובתכם. מה' היא" ,מהכתובים היינו דכתיבג "בית והון נחלת אבות ומה' אשה
משכלת".
וכן בשמשון ,מצינו שנשא אשה שלא ברצון אביו.
ולכאורה יש לדקדק ,מה הלשון אומרת בלשון שלילה 'אין זיווגו של
ועכשיו ,כי היכי דלא תימא שכן נראה אפילו באינה הגונה לו ,שכן איש אלא מהקב"ה' ,כנראה דהיה ספק לומר שהוא ביד אחר ,ולזה בא
י
מוכח מענין שמשון .וזה ליתא ,דכבר כתבנו דדעת מוהר"י מאייו ז"ל המאמר לומר כי אינו אלא מהקב"ה.
בשם מוהר"ם אלשיךיא ,דאפילו בני המשפחה כופין אותו.
תו יש לדקדק ,למה שינה הלשון כשבא לומר 'מן הכתובים היינו
ולזה אומרו ,ומן הכתובים דכתיב' וכו' ,ולא אמר 'מן הכתובים
היינו דכתיב "בית והון נחלת מניין' ,כמו הני תרי בבי דלעילד.
אבות" ,ר"ל דוקא בית והון זה
נחלת אבות ,ולא אשה שאין בידיו ולדקדוק זה חוץ מדרכינו יובן
ליתן לו אשה כפי רצונו ,אלא דרך פשט ,והוא דמצינן למימר
"מה' אשה" ,וכיון שישרה בעיניו דאין ראיה לא מאליעזר ולא
זהו זיווגו של הקב"ה ,אך בתנאי משמשון [דהזיווג הוא] מהקב"ה,
שתהיה "משכלת" וראויה לו ,דאי דהתם שאני מה שאמרו לבן
לאו הכי ודאי כופה אותו אביו שלא ובתואל "מה' יצא הדבר" ,היינו
ישאנה ,וכמ"ש מוהר"י מאייו ז"ל. משום דראו הנסים והנסיונות
שארעו לאליעזר וכמו שפירש
הגאון רבי ישראל משה חזן רש"י בחומשה ,וכן בשמשון כבר
זצ"ל ,אב"ד רומא ואלכסנדריהיב. נתפרש הכתוב דאמר "ולא ידעו
כי מה' היא כי תואנה הוא מבקש
מפלשתים" ,וא"כ אין ראיה לשאר
"ויביאה יצחק האהלה זיווגים שהוא מהקב"ה .ולזה מביא
מדברי הכתובים ,דשם כללא כייל
שרה אמו" (כד ,סז). כת"י הגאון רבי ישראל משה חזן זצ"ל ,אב"ד רומא ואלכסנדריה
לכל זיווגים דעלמא .ולזה שפיר
נמצא מכתיבת יד קדוש ונקי, אומרו היינו דכתיב "בית והון נחלת
החכם השלם כמהר"ר אברהם ערשי נוחו עדן כפרת דורנו ,וז"ל: אבות" ,ר"ל שמכאן משמע יותר ,ופשוט.
ו "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו" ,אמרו בזוהריג כי האבות כולם שימשו
ולפי דרכינו יובן הכל ,דהנה כבר כתבנו לדעת מוהר"י קולון ,
בד' נשים ואפילו יצחק ,אלא שאברהם ויעקב שימשו בפועל ,ויצחק
דאין [כח] ביד האב למחות ביד בנו מליקח אשה הישרה בעיניו .וכתב
ט במחשבה וכולן היו ברבקה ,ודרשו הפסוק כן" :ויקח את רבקה" -חד.
מוהר"י הלויז ,דתשובת הרשב"אח מוכחת כן ,דכיון דאמרו רבותינו ז"ל
"ותהי לו לאשה" -תרי" .ויאהבה" -ג'" .וינחם יצחק אחרי אמו" -ד'.
דמכריזין ברקיעא בת פלוני לפלוני ,וזו נפלה לו בגורלו ,זהו זיווגו של
ודרשויד ,שמיום שמתה שרה לא נסתלק דיוקנה מן האהל ,אבל לא הקב"ה ,ומניחים כבוד אב ואם.
היה שום אדם רואהו ,וכשבאה רבקה אז נתגלה אותו הדיוקן שלה ,אבל
לזה אומרו 'מן התורה וכו' מצינו שאין זיווגו של איש אלא מהקב"ה',
לא היה רואה אותו אלא יצחק.
באיזמיר ערש מולדתו ,לאחר מכן יצא בשליחות כוללות העיר חברון ומצאנוהו א .בראשית רבה פרשה סח פיסקא ג .ב .שופטים יד ,ד .ג .משלי יט ,יד.
בערי תוניס בשנים תקצ"ו – תקצ"ח ,ובאלג'יר בשנת תקצ"ט .לאחר מכן שב ד .במדרש לפנינו גם בנביאים לא הקשו 'מניין' ,ובגמ' מו"ק דף יח ע"א לא נאמר
לירושלים לפרק זמן ,ושוב יצא בשליחות לערי מרוקו ,משם הגיע ללונדון כלל 'מניין' .ה .פסוק סו .ו .שורש קסז אות ג ,ובחלק מהדפוסים הוא
ולאמשטרדם .במקומות אלו קינא קנאת ה' במלחמתו נגד תנועת הרפורמה בשורש קסו .ז .כלל רביעי סימן כא .ח .במיוחסות סי' ערב .ט .סוטה
והקידמה וכמה מחיבוריו עוסקים בנושאים אלו .בשנת תר"ז התקבל כרב דף ב ע"א .י .דרכי הים דרוש ב לנישואין ,דף קמו ע"ד .יא .הובא בלקט
בעיר רומא ,על שמה קרא לחיבור תשובותיו כרך של רומי .בשנת תרי"ג עבר הקמח אבה"ע דף י ע"א ד"ה המקדש .יב .הגאון רבי ישראל משה חזן זצ"ל
לכהן בקורפו ,ובין השנים תרי"ז – תרכ"ב כיהן ברבנות אלכסנדריה .אח"כ שב שלשלת יוחסין ,נולד בשנת תקס"ח לאביו הגאון המקובל רבי אליעזר זצ"ל בן
לא"י כשבדעתו להשתקע שם ,בעצת רופאים נסע לבירות שם נפטר בחודש הגאון רבי יוסף חזן זצ"ל מח"ס חקרי לב ריש מתא דאזמיר וירושלים .בהיותו
טבת תרכ"ג .מלבד חיבוריו המודפסים נותרו פזורים תשובותיו ומכתביו ,וכמה בגיל הפעוטות כבן שלש שנים ,עלה עם אביו הגאון לשכון כבוד בירושלים ואת
קונטרסי דרשותיו .יג .פר' חיי שרה דף קלג ע"ב .יד .זוה"ק שם בהמשך תורתו ינק מגדולי חכמיה .בצעירותו החל להיות גולה ומטולטל נע ונד ,כבר
הדברים. בשנת תק"ץ יצא כשד"ר לערי טורקיה בשליחות חו"ר צפת ,בשנת תקצ"ב שהה
www.shuvi.co.il
בשיבה טובה" -כי לא נצטער על העבר" .זקן ושבע" -כי לא חפץ וזהו "וינחם יצחק אחרי אמו" ,פירוש מחמת שראה הדיוקן של אמו
לחיות עוד" .ויאסף" -מיד" .אל עמיו" -ולא הוכרחה חלק נשמתו שנתגלה לו ,והבן.
להתעכב חוץ למקורה ,למרק זוהמת הגשמי הדבק בה. טו
המקובל רבי אברהם ערשי זצ"ל ,מחכמי צנעא -תימן .
וזה מה שאמרוכ מיתת רשע כפיטורא בוושט ,וצדיקים כמשחל
ביניתא מחלבא.
כא
וזהו גם כן מה שאמר דוד "דבקה לעפר נפשי" -כי קיבלה גשמיות
במעשי ה'" .חייני כדבריך" -להיות צדיק ובגדר חי.
"ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי וכו' ,ויגוע וימת
אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו" (כה,
הגאון רבי ברוך אשר פערלס זצ"ל,
דיין בעיר בייאה -הונגריהכב.
ז -ח).
הכוונה ,על פי מה שבארתי ,במה שאמר פרעה ליעקבטז "כמה ימי
שני חייך" .כי הצדיק בחייהו בעולם הזה הוא חי חיות כפול ,חיות
עולם הזה וחיות עולם הבא .כי באשר שכל מעשיו לשם שמים ,קונה
"ויקברו אותו יצחק בתענוגי עולם הזה אשר מתענג
עולם הזה ועולם הבא ,ועיין שם.
וישמעאל בניו" (כה ,ט). ועל ידי שקט רוחו ,אף בימי
רבי ישמעאל אומר בי"ג הזקנה הוא בריא וחזק כנער ,כי
מדות התורה נדרשת וכו'כג. לא יצטער ויתחרט במעשיו .לא
קשה :א' ,היכא מסקינן כן הרשע ,המצטער בזקנה על
בשם 'ישמעאל' ,הא ישמעאל מעשיו שעבר ומתחרט עליהם,
רשע הוה ,ושם רשעים ירקב. אשר הצער והחרטה מתישין
וב' ,שאמר 'רבי ישמעאל אומר', כוחו .וזהו שאמר "כמה ימי
ולשון 'אומר' שייך אם יש בר שני" -הוא שם מספרו" .חייך"
פלוגתא קודם לו ,אבל עתה -מחייך הכפול ,עיין שם.
שמתחיל מרבי ישמעאל ,היה לו כת"י הגאון רבי ברוך אשר פערלס זצ"ל והנה ,עוד חילוק בין צדיק
לאמר 'אמר רבי ישמעאל'. דיין בעיר ביירא -הונגריה
לרשע .הצדיק ,עובד ה' בשמחה
[וי"ל] ,שאיתא בגמראכד שישמעאל תשובה עבד ,שנאמר "ויקברו ובהתלהבות שזכה להיות ַש ָׁמׁש להקב"ה .אבל הרשע ,אף מעשה הטוב
שעושה ,הוא בעצלות ולא בזריזות .וכמו שנאמר בפסוקיז "אשר יעשה אותו יצחק וישמעאל בניו" ,מדאדבורי אדברי ליצחק ברישא ,שמע מינה
אותם האדם -וחי בהם" בחיות ולא בעצלות כאילו מת .וזהו שאמר כאן ,תשובה עבד.
למאן דאמר יש מוקדם ומאוחר בתורה ניחא ,אבל למ"ד אין "ואלה ימי שני חיי אברהם" -כפלון חייותו כנ"ליח" .אשר חי" -דייקא,
מוקדם ומאוחר ,היכי מסקינן בשמייהו ,הא לא [מוכרח] שישמעאל בזריזות ולא בעצלתיים.
והנה צדיק במדרגה זו ,טועם כבר בעולם הזה ומרגיש מעין עולם עבד תשובה ,ומקרא לא מוכח ,שמא ישמעאל הלך ברישא ,והא דכתיב
הבא המוכן לפניו .וכמו שאמרו ז"ליט עולמך תראה בחייך .ומשתוקק ישמעאל בסוף ,אין מוקדם ומאוחר בתורה.
ע"ז בא המדרש לחלוק על המאן דאמר אין מוקדם ומאוחר בתורה, לזמן מיתתו ,בבירורו ,שמוכן לפניו עולם עומד ,תמורת עולם עובר
ומתחיל רבי ישמעאל אומר התורה נדרשת בי"ג מדות ואחת מהן הוא והבל ,ולא יחפוץ עוד לחיי עולם הזה.
ורק במשה שמצינו שרצה לחיות עוד ,ולא למענו! רק למען יוכל כלל ופרט וכלל .ואם תאמר אין מקודם ומאוחר בתורה ,כלל ופרט וכלל
הביא בני ישראל אל ארץ הקדושה ,גם באשר חי בצדקות כחפץ הבורא ,היכא תמצא ,שמא פרט קדמה לכלל ,ועוד פרט וכלל או כלל ופרט לבד
ולא נהנה מעולם הזה רק לשם שמים להחיות נפשו לעבודתו יתברך היכא ,ובא לחלוק על המאן דאמר אין מוקדם ומאוחר בתורה.
וניחא עתה ,שאמר 'רבי ישמעאל אומר' ולא 'אמר' ,וגם שמסקינן שמו ,לא קבלה נשמתו שום גשמיות .ויקל לו בשעת מיתה ,להפריד
חלקיו המתנגדים ,בלי שום עירוב ,הנפש תלך למקור חוצבה משם מבלי בשמייהו.
רב בליטא - עיכוב מחלק הגשמי הדבוק בה ,והגוף ישוב אל עפר לוקח ממנו.
כה
תלמיד הגר"י סלאנטר זצ"ל . וזהו שאמר "ויגוע" -שנפרדו חלקיו פירוד גמור" .וימת אברהם
כא .תהלים קיט ,כה .כב .הגאון רבי ברוך אשר פערלס זצ"ל סוף תשצז. טו .הגאון המקובל רבי אברהם ב"ר משה (ב"ר מעוצ'ה) ערשי זצ"ל ,מגדולי
למד בישיבת גאון הדור החתם סופר זצ"ל בפרעשבורג ,בשנת תקפ"ו התגורר חכמי המקובלים בין חכמי צנעא שבתימן ,לפני כמאתיים שנה .על פי הידוע לא
בעיר בייאה בהונגריה ,וכיהן כדיין בעיר .התכתבויות רבות היו לו בהלכה עם נשא בתפקיד רשמי בעיר ,אך הצטרף לחכמי העיר וחכמי הישיבה הכללית
חכמי דורו ,והותיר אחריו אוצר כתבי יד בהלכה ,חידושי הש"ס ודרוש .נלב"ע בכמה פסקי דינים בעניינים שהצריכו הסכמת בנין ומנין הרבנים .העמיד
קודם לשנת תרכ"ג .מתוך תכריכי דרושיו .כג .ריש תורת כהנים .כד .ב"ב תלמידים הרבה בניהם הגאון רבי חיים קורח זצ"ל שהיה לאב"ד צנעא מח"ס
דף טז ע"ב .כה .המחברת שלפנינו תוכנה ביאורים על פסוקי המקרא ואגדות החיים והשלום ,הגאון רבי סעיד קטיעי זצ"ל ועוד .חידושי תורתו מצויים
חז"ל ,ע"ד המוסר העיוני בהתבוננות במעשי אבות מדותיהם והנהגותיהם ,בין בכתבי חכמי דורו שהביאו חידו"ת בשמו( .אף שרדו כמה כת"י בהעתקתו
בתרי כתב היד מביא המחבר כמה וכמה שמועות מפיהם של בעלי מוסר מגידים הנאה) .תלמידו המקובל רבי דוד אלג'מאל זצ"ל באחד מחיבוריו (כ"י ברלין)
ומוכיחים שהיו בדורו ,שכולם פעלו באיזורים שונים בליטא .במחברת הובאו כתב בלשון זו" :ביום רביעי י"ט במרחשון בקנ"ג ,העלה ית' אור התורה הרב
כמה שמועות (חלקם לא ידועות) בשמו של הגר"א .וכן כמה ביאורים ממה אברהם אלערשי נע"ג ,וגם בסדרו הנאה הפלא ופלא סדר חיי שרה ,זכותו
ששמע מפ"ק הגר"י סלאנטר זצ"ל ,וכן פירושים ששמע ממגידים ובעלי מוסר יאיר י"י את עבדו ותלמוד תורתו אמן" .נראה שהמכוון הוא לתיעוד תאריך
שונים מהם :הדרשן המפואר מיאנישאק ,מגיד מבאלאט ,בשם רבי יעקב ב"ר פטירתו בשנת תר"ב .מתוך כת"י תלמידו הר"ד אלג'מאל זצ"ל .טז .בראשית
פסח מקאדאן ,בשם הרב אליעזר ב"ר אליה מקדאן ,המגיד מסמארגאן ,הגאון מז ,ח .יז .ויקרא יח ,ה .יח .שחי חיים כפולים ,חיי עולם הזה וחיי עולם
מחסאלויץ ,בשם רבי משה יצחק הלוי מפוניבז ,הרב הזקן מקמניץ ,ועוד. הבא ,ושמא כוונתו לדייק זאת במה שכפל הפסוק ב' פעמים חיים" :חיי אברהם"
המחברת נכתבה סביב לשנת תר"מ – תר"ן ולא נודענו מי מחברה. "אשר חי" .יט .ברכות דף יז ע"א .כ .שם דף ח ע"א; ילקוט שמעוני תהלים
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
