gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להתוודע · Lehisvada — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: להתוודע · Lehisvada

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

להתוודע · Lehisvada — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בבא בתרא דף קיב‬ ‫‪ 0‬בענין 'צדיק קבור בקבר שאינו שלו' ‪1‬‬ ‫בבבא בתרא דף קי"א‪ :‬ואומר‪ ,‬ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו‪ ,‬וכי מנין לפנחס שלא היה לו לאלעזר‪ ,‬אלא מלמד‬ ‫שנשא פנחס אשה ומתה וירשה‪.‬‬ ‫ובדף קי"ב‪ .‬אמר ליה רב פפא לאביי‪ ,‬ממאי‪ ,‬דלמא לעולם אימא לך בעל לא ירית‪ ,‬וקראי בסבת הבן כדשנינן‪ ,‬ויאיר דזבין מיזבן‪ ,‬ופנחס‬ ‫נמי דזבין מיזבן‪ .‬אמר ליה‪ ,‬פנחס דזבין מיזבן לא מצית אמרת‪ ,‬דאם כן נמצאת שדה חוזרת ביובל‪ ,‬ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫‪-‬א‪-‬‬ ‫המקור שגנאי לצדיק להיות קבור בקבר שאינו שלו‬ ‫הרמב"ן במאה"כ )בראשית כ"ג י"א( 'לעיני בני עמי נתתיה לך קבור מתך'‬ ‫אם זה נלמד מקרא ד'בפתחי את קברותיכם' ‪ /‬אברהם אבינו לא‬ ‫דאחרי שפרע אברהם לעפרון בכסף מלא‪ ,‬עוד החזיק בשדה ובמערה‪,‬‬ ‫קבר את שרה עד שנקנה לו המערה בהקנאה ברורה ‪ /‬מנהג‬ ‫והקימום ברשותו לעיני בני העיר וכל באי שער העיר הסוחרים והגרים‬ ‫ליטול דמים בעד הקבר אפילו מעני מישראל ‪ /‬אם יש הבדל‬ ‫הנמצאים שם‪ ,‬ואחר כך קבר אותה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בזה בין מת שהגיע לעיר אחרת‪ ,‬ובין מי שיש לו חלק בבית‬ ‫החיים שבעיר‬ ‫‪ -‬חתם סופר‪ ,‬שואל ומשיב‪ ,‬מהר"ם בריסק ‪-‬‬ ‫ולא עוד‪ ,‬כי אפילו אם לא היה אברהם אבינו קונה השדה מעפרון‪ ,‬היה‬ ‫השדה שלו‪ ,‬שהרי ארץ ישראל היתה מוחזקת לאברהם אבינו ע"ה משעה‬ ‫א‪ .‬בשו"ת חתם סופר חיו"ד סי' של"א )ד"ה איברא( כתב דמדברי הגמרא‬ ‫שנאמר לו 'קום התהלך בארץ'‪ ,‬כדאי' לעיל דף ק'‪ ,.‬וכבר היתה שלו ממש‪,‬‬ ‫שלפנינו מתבאר דכך קבלו חכמים שגנאי הוא לצדיק להיות קבור בקבר‬ ‫כמו שאמרו בע"ז דף נ"ג‪ .‬דאילולי שישראל עבדו לעגל לא היו האשירות‬ ‫שאינו שלו‪ ,‬ואין זה מפני גנותו של החיים שקברו את המת בקבר שאינו‬ ‫יכולים ליאסר על ידי שהכנענים השתחוו להם כי אין אדם אוסר דבר שאינו‬ ‫שלו‪ ,‬אלא שזה גנותו של הצדיק שהוא קבור בקבר שאינו שלו‪ .‬וראה‬ ‫שלו‪ ,‬וארץ ישראל ירושה היא להם מאבותיהם‪ ,‬ונמצא שמצד הדין אם היה‬ ‫השלמות והוספות א[‬ ‫אברהם קובר את שרה בלא נתינת כסף‪ ,‬לא היתה הצדקת קבורה במקום‬ ‫ושם )ד"ה ונבא( מבאר דהיה מקום לומר דהמקור לזה שיש להיות קבור‬ ‫שאינו שלה‪ ,‬ועם כל זה לא רק שנתן שקל כסף מלא לעפרון‪ ,‬עדיין הניח‬ ‫בקבר שלו הוא ממאה"כ )יחזקאל ל"ז( 'וידעתם כי אני ה' בפתחי את‬ ‫המת בבזיון ולא קברה עד שקם המערה למקנה‪ ,‬ומזה קבלו חז"ל שגנאי‬ ‫קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי'‪ ,‬הרי דהקבר צריך שיהא שלו‪.‬‬ ‫לצדיק להיות קבור בקבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫אמנם אין לנו לחדש דרשות מלבנו ולומר דמקרא זה למדין שהקבר צריך‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫ושם בתחילת התשובה כתב דדברי הגמרא שלפנינו הם מקור למה‬ ‫שהמנהג בכל תפוצות ישראל ליקח עכ"פ איזה דבר מה בעד אחוזת קבר‪,‬‬ ‫ולכן העלה דכך קבלו חז"ל ממה שמצינו אצל אברהם אבינו ע"ה שלפני‬ ‫ואפילו מעני בישראל‪ ,‬ואומרים על דרך המליצה 'אי אפשר לפתיחת הקבר‬ ‫שקבר את שרה קנה הקבר בכסף מלא‪ ,‬ולא עוד אלא שלא קבר שרה שם‬ ‫בלי דמים'‪ ,‬וזה מיוסד על מה שאמרו בגמ' שלא יהא צדיק קבור בקבר‬ ‫עד שהחזיק בשדה שיהיה שלו ממש טרם קברו אותה‪ ,‬כדי שלא תהיה‬ ‫שאינו שלו‪ ,‬ומשמע שיש קפידא שיהא קבור בשלו ולא במקום שאול‬ ‫הצדקת מונחת רגע אחד בקבר שלא נקרא על שמה ממש‪ .‬כמו שכתב‬ ‫ברירה תחזור ביובל‪.‬‬ ‫א[ הרב השואל בשו"ת חתם סופר שם רצה לומר דמה שאמרו שלא יתכן שיהא‬ ‫צדיק קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬דאין הגנאי כלפי הצדיק עצמו‪ ,‬אלא שהגנאי הוא‬ ‫וכתב דכוונת הגמ' הוא לומר דעל כרחך דקרא ד'ויקברו אותו בגבעת פנחס‬ ‫לבני משפחה על שלא קנו מקום קבר לקבור בו‪ ,‬והבזיון הוא לחיים ולא למתים‪,‬‬ ‫בנו' בא ללמדנו שהבעל יורש את אשתו‪ ,‬ועל ידי זה היה לו לפנחס את גבעת‬ ‫אבל מצד המת עצמו אין גנאי במה שהוא קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬ואם כן בבני‬ ‫פנחס לקבור את אביו‪ ,‬כי אין לומר דהכתוב מלמדינו חסדי ה' עם צדיקיו שהזמין‬ ‫עניים שאין להם מעות לקנות קרקע‪ ,‬אין זה בזיון אם לא נתנו מעות בעד מקום‬ ‫לפנחס עושר שיוכל לקנות את הגבעה לקבור את אביו‪ ,‬כי מה בצע ללמדינו‬ ‫הקבורה‪.‬‬ ‫שפנחס קנה הקבר לקבור את אלעזר‪ ,‬הרי מתוך שבחו של צדיק שקנה את גבעת‬ ‫אמנם בחתם סופר שם )ד"ה איברא( מדחה דבריו‪ ,‬וכתב דעל כרחך צריך‬ ‫פנחס לקבור את אביו יבא לידי גנותו‪ ,‬שנדע שהצדיק אלעזר קבור בקבר שאינו‬ ‫לפרש בדברי הגמרא דכוונתם לומר שיש גנאי לצדיק במה שהוא קבור בקבר‬ ‫שלו אחרי שיוחזר השדה ביובל‪ ,‬ולא היה ראוי להזכיר כלל שפנחס קבר את‬ ‫שאינו שלו‪.‬‬ ‫אלעזר בנו בגבעת פנחס‪ ,‬כי דיו לצרה זו שלא נקבר בקרקע שלו‪ ,‬ולמה נתחבט‬ ‫קרא להשמיענו כזאת‪ .‬ומוכח מזה דקרא בא להשמיענו שהבעל יורש את אשתו‪,‬‬ ‫כי באמת צריך ביאור במה שאמרו דעל כרחך לא קנה פנחס קרקע לקבור‬ ‫וזכה פנחס בגבעה על ידי אשתו‪ ,‬ובזה לא היה הצדיק קבור בקבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫את אלעזר אביו דאם כן כשתחזור השדה ביובל נמצא צדיק קבור בקבר שאינו‬ ‫שלו‪ ,‬דאם כן תקשה מה יעשה צדיק שאין לו קרקע‪ ,‬הרי על כרחך יהיה קבור‬ ‫ומעתה‪ ,‬בשלמא אם הגנאי הוא לצדיק עצמו שהוא קבור בקבר שאינו שלו‪,‬‬ ‫בקבר שאינו שלו‪ ,‬ובין אם נאמר שהגנאי הוא למתים ובין אם נאמר שהגנאי הוא‬ ‫מתפרש שפיר דאילולי דקרא משמיענו דהבעל יורש את אשתו‪ ,‬לא היה ראוי‬ ‫לחיים‪ ,‬מה יעשה מי שאין לו קרקע‪ ,‬הרי על כרחך יצטרך לקנות קרקע‪ ,‬ובאין‬ ‫פרשת השבוע‬ ‫א‬ ‫בבא בתרא דף קיב‬ ‫בענין 'צדיק קבור בקבר שאינו שלו'‬ ‫ובספר גשר החיים פרק כ"ו סעיף א' כתב דלא מבעי אם קברו את המת‬ ‫מאחרים‪ ,‬לכן נוהגין ליקח עכ"פ אגורת כסף מכל בר מינן כדי שיהא קרקע‬ ‫בקרקע שאינו שלו שלא ברשות‪ ,‬דפשיטא דיש לפנותו ולא להשאירו‬ ‫קנוי לו במחיר ההוא ויהיה קבור בשלו‪ .‬וכן כתב שם בסי' ש"ל‪.‬‬ ‫בקרקע גזולה‪ ,‬אלא אפילו אם קברו את המת בקרקע של איש אחר על פי‬ ‫והנה בשו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"ב סי' קנ"א מעיר על מה‬ ‫הסכמתו‪ ,‬וקרובי המת רוצים לקנות ממנו מקום הקבר‪ ,‬והבעלים אינו רוצה‬ ‫שכתב בשו"ת חתם סופר דמדברי הגמ' המקור למנהג ליטול מעות אפילו‬ ‫להקנותו‪ ,‬מותר לפנות את המת‪ ,‬כיון שהוא קבור בקבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫מעני בישראל בעד הקבר כדי שיהא קבור בקבר שלו‪ ,‬וכתב דבשלמא במי‬ ‫ובשו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' ר"מ נשאל על דבר עובדא שקנו‬ ‫שנקבר בעיר אחרת שפיר נוטלין ממנו ממון כדי שיהא קבור בקבר שלו‪,‬‬ ‫הבנים שני קברים כשמת אביהם‪ ,‬באחד נקבר אביהם‪ ,‬והקבר הסמוך הכינו‬ ‫אבל במת בעירו‪ ,‬הרי כל הציבור יש להם חלק בבית החיים‪ ,‬וא"כ גם בלי‬ ‫בעד אמם שכשתמות תקבר שם אצל בעלה‪ .‬אכן אחר זמן אירע שגבאי‬ ‫ליטול ממון בעד הקבר הרי הוא קבור בקבר שלו‪ .‬והוא כתב דודאי יש ליזהר‬ ‫חברא קדישא מכרו לאיש אחר אותו הקבר שקנו עבור אמם ונקבר שם‪ ,‬וגם‬ ‫שלא יתנוול המת להלינו שלא לכבודו כשצריכין לקבל מעות עבורו‪ ,‬שזה‬ ‫בקבר שאחריו קברו איזה איש‪ ,‬בכך שאפילו אם יתבעו שיפנו את האיש‬ ‫גנאי גדול‪.‬‬ ‫שקברו בקבר שקנו בעד אמם כפי שורת הדין שאם קברו בקבר גזול צריכים‬ ‫אמנם בשו"ת מהר"ם בריסק ח"א סי' ל"ו )ד"ה מתחילה( כתב דדברי‬ ‫לפנותו משם‪ ,‬מכל מקום לא יוכלו לקבור שם את אמם‪ ,‬מאחר שבקבר‬ ‫החתם סופר מתבארים על פי מה שכתב דאברהם אבינו היה יכול לקבור‬ ‫הסמוך קבור איש אחר שאין זה לפי כבוד שתהא אמם נקברת שם‪ .‬ולכן‬ ‫את שרה בלא נתינת כסף לעפרון כיון שארץ ישראל היה כבר מוחזקת אצלו‪,‬‬ ‫רוצים הבנים לפנות את אביהם למקום אחר‪ ,‬שיהיה להם שם שני קברים‬ ‫ועם כל זה נתן כסף לעפרון‪ ,‬ומלבד נתינת הכסף גם החזיק בקרקע‪ ,‬ולא‬ ‫שיהא ראוי לקבור האם אצל בעלה אביהן‪.‬‬ ‫קבר את שרה עד אחרי נתינת כסף והחזקתו בשדה‪ ,‬כדי שלא יהא גנאי‬ ‫לצדיק שקבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬וא"כ הכי נמי בקבורת המת בבית החיים‬ ‫והעלה באגר"מ דמותר לפנות את האב למקום אחר‪ ,‬ונימוקו הוא דכיון‬ ‫שבעירו‪ ,‬נהי שיש לו חלק בבית החיים‪ ,‬מכל מקום החלק שיש לו הוא רק‬ ‫שהם קנו שני קברים ביחד כדי שיוכלו לקבור את האם אצל בעלה‪ ,‬מאחר‬ ‫שאחרי קבורתו יוברר למפרע שזהו חלקו‪ ,‬ולא ניחא ליה לנפטר להיות קבור‬ ‫שהמוכרים קלקלו את מקום השני בדרך שאי אפשר לתקן את הקלקול‪,‬‬ ‫בקבר שאינו נעשה שלו עוד לפני הקבורה‪.‬‬ ‫נתבטל עיקר המקח אפילו לגבי הקבר שנקבר בו האב‪ ,‬ונמצא שאביהם קבור‬ ‫בקבר שאינו שלו‪ ,‬ולכן רשאין לפנותו‪.‬‬ ‫פינוי המת שקבור בקבר שאינו שלו ‪ /‬מת שנקבר בקרקע חבירו‬ ‫בהסכמת הבעלים ואינו מתרצה למכור את המקום ‪ /‬קברו את‬ ‫וכתב דאפילו אם יסכימו הגבאים המוכרים לפצות בני המשפחה‬ ‫המת בקבר שקנו בקנין גמור ולאחר זמן נתהווה דבר שגרם‬ ‫ולהחזיר להם כל המעות ששילמו בעד הקברים וישאר קבור שם‪ ,‬עדיין יהא‬ ‫ביטול המקח‬ ‫נחשב כקבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬כי כן מוכח ממה שאמרו דאי אפשר לומר‬ ‫‪ -‬שו"ת חתם סופר‪ ,‬מהרש"ם‪ ,‬גשר החיים‪ ,‬אגרות משה ‪-‬‬ ‫שפנחס קבר את אלעזר בקרקע שקנה לעצמו‪ ,‬כי אם כן הרי הוא חוזר ביובל‬ ‫ב‪ .‬והנה הלכה זו דגנאי הוא להיות קבור בקבר שאינו שלו נוגע גם לגבי‬ ‫ונמצא שצדיק קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬והרי הדבר ברור שהמוכר שיוחזר לו‬ ‫פינוי המת‪ ,‬דאע"ג שיש איסור גדול לפנות המת מקברו שלא לצורך )מפני‬ ‫השדה‪ ,‬ירצה ברצון גמור שאלעזר יהיה קבור בשדהו‪ ,‬ואפילו הכי נחשב‬ ‫כמה טעמים(‪ ,‬מכל מקום אם הוא קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬כתב בשו"ת חתם‬ ‫שהוא קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬משום שאין רצונו לקבל מתנות‪ ,‬לכן כיון‬ ‫סופר חיו"ד סוף סי' של"ד דמותר לפנותו‪ .‬ומביאו בשו"ת מהרש"ם ח"א סי'‬ ‫שמצד הדין המכר של קבר אביהם בטל‪ ,‬מותר לפנותו‪.‬‬ ‫קע"א )ד"ה הנה(‪.‬‬ ‫‪-‬ב‪-‬‬ ‫חפירה בשדה החוזרת ביובל‬ ‫שזה בדרך גזירת הכתוב דצריך שיתקיים 'ושב לאחוזתו' כמו שקנאה‪ ,‬וכמו‬ ‫צריך שיחזיר השדה בעין כמו שהיתה ואסור לחפור בה ‪ /‬אם‬ ‫שאין מועיל רשות שתהא מכירה חלוטה‪ ,‬כך אין מועיל רשות לחפור בה‪.‬‬ ‫מועיל התנאה על זה ‪ /‬מוכר שדה לזמן קצוב אינה חוזרת ביובל‬ ‫ומותר לחפור בה‬ ‫והוא מיישב קושייתו בדרך אחרת‪ ,‬דהנה בבבא מציעא דף ע"ט‪ .‬אי'‬ ‫‪ -‬משנה למלך‪ ,‬מנחת חינוך ‪-‬‬ ‫דהמוכר שדה לששים שנה אינה חוזרת ביובל‪ ,‬כי אינה חוזרת ביובל אלא‬ ‫ג‪ .‬במשנה למלך בפרק י"א מהלכות שמיטה ויובל הלכה א' מביא דברי‬ ‫בנמכרת בסתם או לחלוטין‪ ,‬אבל בנמכרת לזמן קצוב אינה חוזרת ביובל‪ .‬וזה‬ ‫הירושלמי בפרק ד' דגיטין הלכה ט' דאי' דהקונה קרקע בזמן שהיובל‬ ‫נלמד מקרא )ויקרא כ"ה( ד'הארץ לא תמכר לצמיתות' שאין היובל מפקיע‬ ‫נוהג אינו רשאי לחפור בה בורות שיחין ומערות‪ ,‬כי התורה אמרה 'ושב‬ ‫אלא במכר שאילולי היובל היתה הארץ נצמתת‪.‬‬ ‫לאחוזתו' וצריך שתחזור בעין‪ ,‬והוא מקשה מזה על דברי הגמ' שלפנינו‬ ‫וכתב דבזה יש ליישב קושיית המשנה למלך‪ ,‬שהרי הרמב"ם בפרק ג'‬ ‫שאמרו דאין לומר שפנחס קבר את אלעזר בקרקע שקנה מאיש אחר‪ ,‬משום‬ ‫מהלכות מכירה הלכה ו' כתב דהקונה שדה לזמן קצוב‪ ,‬יכול הלוקח לחפור‬ ‫דנמצא שהשדה חוזרת ביובל ויהא צדיק קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬ואם נאמר‬ ‫בורות שיחין ומערות‪ ,‬ואם כן גם הקונה לזמן קצוב בזמן שהיובל נוהג יכול‬ ‫דהלוקח שדה בזמן היובל אינו רשאי לשנותה‪ ,‬הרי ודאי אין לומר שקברו‬ ‫לחפור בה‪ ,‬כי מה שאסור לחפור בקרקע בזמן שהיובל נוהג אמור דוקא‬ ‫בשדה שקנה‪ ,‬שהרי אין לך שינוי גדול מזה‪ ,‬שהרי כשתחזור ביובל לא יוכל‬ ‫בקרקע החוזרת ביובל‪ ,‬דצריך שיתקיים 'ושב לאחוזתו' אבל בלוקח לזמן‬ ‫לפנותו‪.‬‬ ‫קצוב שאינה חוזרת ביובל ודאי רשאי לחפור בה‪ ,‬וא"כ יש לומר דמה שאמרו‬ ‫וכתב דאילולי הטעם דצדיק קבור בקבר שאינו שלו היה מקום לומר‬ ‫בגמ' דאין לומר שפנחס קנה השדה לקבורה מפני שתחזור ביובל ונמצא‬ ‫שקברו ברשות בעל השדה‪ ,‬ולכן הקשו רק דכיון שחוזר ביובל נמצא צדיק‬ ‫צדיק קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬הוא משום שאם קנאה לחלוטין תחזור ביובל‬ ‫קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬כי לענין חזרה דיובל אין מועיל התנאתו‪ ,‬כי מלבד‬ ‫ויהא קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬ואם תאמר שבין כך אינו רשאי לחפור נאמר‬ ‫שיש איסור בדבר‪ ,‬גם אין מועיל התנאתו‪.‬‬ ‫שפנחס קנה את המקום בקנין לזמן‪ ,‬שבזה היה רשאי לחפור‪ ,‬אלא שעדיין‬ ‫תקשה שיהא צדיק קבור בקבר שאינו שלו‪ ,‬שהרי תחזור לבעלים אחרי הזמן‬ ‫אמנם במנחת חינוך מצוה של"ט )אות י"ח( כתב על תירוצו של המשנה‬ ‫הקצוב‪.‬‬ ‫למלך שאין זה מוכרח שמועיל מה שהמוכר יתן רשות לחפור‪ ,‬דיש לומר‬ ‫זהו אפקעתא דמלכא‪ ,‬וכיון שבחלקו וגורלו בין ערי הלויים לא נפל לו חבל מקום‬ ‫להזכיר דבר שממנו נשמע גנותו של אלעזר שנקבר בקבר שאינו שלו‪ .‬אבל אם‬ ‫קבר לקבור בו אביו‪ ,‬שהרי אלעזר עצמו לא היה לו מקום לקבורה‪ ,‬מה היה לו‬ ‫נפרש שגנאי הוא כלפי החיים שקברו את המת בקבר שאינו שלהם‪ ,‬אין בזה שום‬ ‫לעשות יותר מקניית מקום לקבורה‪ ,‬ועל כרחך שזה גנאי לנקבר להקבר בשל‬ ‫סיפור גנות על פנחס במה שקנה את הגבעה לקבורת אביו‪ ,‬כי הוא עשה את שלו‬ ‫אחרים‪ ,‬ומזה הוכיח בגמרא דקרא מלמדינו שהבעל יורש את אשתו‪.‬‬ ‫שקנה בכסף מלא מקום קבורה לאביו‪ ,‬ומה שבשנת היובל תחזור השדה לבעלים‬ ‫פרשת השבוע‬ ‫ב‬