שער המלך · Shar Hamelech — חיי שרה (2026-11-02)

גילגול המעשה למשפחתה 'ואברהם זקן בא בימים ,וה'
של רבקה כתוב 'אלי' חסר? ברך את אברהם בכל .ויאמר
לכאורה ראוי לכתוב 'אלי' אברהם אל עבדו זקן ביתו,
בתחילה ,למידרש הדרשה; המושל בכל אשר לו :שים נא
ובסיפור המעשה 'אולי'! ידך תחת ירכי וגו'' (בראשית
פרק כד).
אין ארור מדבק בברוך
הפוך בה והפוך בה
אולם קשה לי ביותר :מה
הכריח את חז"ל לומר הנה יפלא ,שבתחילת הפרשה
שהייתה לאליעזר בת ,ולא – התורה הקדישה לפטירת
עוד אלא שאברהם אמר לו שרה שני פסוקים בלבד;
'אין ארור מידבק בברוך'? הרי ולמעשה דאליעזר עבד
כתיב אחר כך (פס' לא)' :בוא אברהם – האריכה התורה
ברוך ה''! אמנם אמרו חז"ל (ב"ר ושבע בשישים במיוחד
פ' ס סי' ז) שמכאן נכנס לכלל פסוקים! עד שלמדו מכאן
'ברוך' ,כיון שעשה בשלימות חז"ל (ב"ר פ' ס סי' ח)' :אמר רבי
את שליחותו .מכל מקום מניין אחא :יפה שיחתן של עבדי
ההכרח לומר כך? אולי נכנס בתי אבות ,מתורתן של בנים:
ב'ברוך' עוד קודם :משעשה פרשתו של אליעזר – שניים
אברהם של שליחותו ושלושה דפים ,הוא אומרה
במלחמתו עם המלכים? ושונה; ושרץ מגופי תורה –
ואין דמו מטמא כבשרו אלא
ולא עוד ,הרי דרשו שבחו
מריבוי המקרא'.
'דמשק אליעזר' (לעיל טו ,ב),
שהיה דולה ומשקה מתורת אם כן ,עלינו לקיים 'הפוך בה
רבו (יומא כח .):אם כן ,קשה לומר והפוך בה; דכולא בה' (אבות ה,
שלמרות כן קראו 'ארור'! כב)!
עוד קשה :בנדרים (לב ).דרשו' :אמר בת הייתה לאליעזר
רבי אבהו אמר רבי אלעזר :מפני מה והנה כתב רש"י על הפסוק (לט)
נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו 'ואומר אל אדוני :אולי לא תלך האישה
למצרים מאתיים ועשר שנים? מפני שעשה אחריי'' :אלי' כתיב; בת היתה לו לאליעזר ,והיה
אנגרייא בתלמיד חכם; שנאמר (לעיל יד ,יד)' :וירק את חניכיו מחזר למצוא עילה ,שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו
ילידי ביתו'' .והלוא 'ילידי ביתו' – אליעזר הוא ,כמו שאמרו בתו .אמר לו אברהם :בני ברוך ,ואתה ארור; ואין ארור מידבק
שם; והרי שקראו לאליעזר 'תלמיד חכם'! בברוך!' ומקורו במדרש (ב"ר פ' נט סי' ט).
ועוד :אם אכן אברהם קראו 'ארור' – איך אחר כך יצא מכלל אמנם צריך עיון מהיכן מצאו רמז לדרוש כן .בפשטות נראה
'ארור' ונקרא 'ברוך'? האם בידי לבן ,שכינהו 'בוא ברוך ה'', שאמר רש"י הלימוד לזה ,ממאי דכתיב 'אלי' ,וקרינן 'אולי';
להוציאו מכלל 'ארור' שכינהו אברהם? ומשמעות 'אלי' היא 'אני רוצה את יצחק אלי' .ובהכרח
שהיתה לו בת וביקש להשיאה אליוא.
ועוד קשה :האם על ידי שליחות קודש ,יתכן לשנות מציאות
אולם הגאון מוילנא (דברי אליהו כאן) פירש ,דעל לשון ספק
של עבד 'ארור' ,לעבד 'ברוך'?
יבוא בלשון הקודש בשני שמות הנרדפים' :שמא' ו'פן'; ובכל
שליח עם נגיעות ספק שהמסופק אינו רוצה בקיום הספק – הלשון 'פן' [כגון:
'הישמרו לכם פן יפתה לבבכם' (שברים יא ,טז)] ,וכשהוא רוצה
עוד קשה :אם אכן הייתה איזו נגיעה לאליעזר ,ורצה להשיא בקיומו – הלשון 'אולי' [כגון' :אולי ישא פניי' (בראשית לב ,כא)].
את יצחק לבתו ,איך עשאו אברהם לשליח? הרי הוא נוגע, ומבחירת הלשון 'אולי' על ידי אליעזר – מוכח שהיה חפץ
ואיך יתכן לסמוך על נוגע? שלא תלך אחריו.
ועוד :אם הוא אכן 'ארור' ,איך יעשה שליחותו כרצון אברהם? אבל הקשה אחד משומעי השיעור :אם כן ,מדוע במעשה
הרי אין שיקול דעתו של 'ארור' כשל 'ברוך'! עצמו כתוב 'אולי' מלא ,ורק אחר כך כשסיפר אליעזר את
הרי במדרש דרשו כן עוד קודם לכן (פס' ה) ,ושם כתיב בוא"ו' :אולי'. א א"ה .יש לעיין לזה ,דאם אמנם רש"י כתב המדרש על הכתוב 'אלי',
הן ראויה היא לברכה יותר ,באשר הבעל שמח בה יותר אכן אמרו בתענית (ד' :).אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי
מבאלמנה .והראיה – שכתובת בתולה מאתיים ,ואלמנה רק יונתן :שלושה שאלו שלא כהוגן; לשניים השיבוהו כהוגן,
מנה (משנה כתובות א ,ב) .ועוד :הרי לבתולה מברכים שבעה לאחד השיבוהו שלא כהוגן .ואלו הן :אליעזר עבד אברהם;
ימים ,ולאלמנה שלושה ימים (כתובות ז.). ושאול בן קיש; ויפתח הגלעדי .אליעזר עבד אברהם – דכתיב
(פס' יד)' :והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו''; יכול
ויברך ה' את יצחק אחרי מות אברהם
אפילו חיגרת ,אפילו סומא? השיבו כהוגן ,ונזדמנה לו רבקה'.
גם קשה לי ,דבסוף הפרשה (בראשית כה ,יא) כתוב' :ויהי אחרי הרי מצאו חז"ל פגם בבקשתו ,כי הייתה יכולה להימצא לו
מות אברהם ,ויברך א'להים את יצחק בנו' .וכתב רש"י' :דבר חיגרת או סומא ,שאינה ראויה ליצחק.
אחר :אף על פי שמסר הקדוש ברוך הוא את הברכות
לאברהם – נתיירא לברך את יצחק; מפני שצפה את עשו אין אמונה בעבדים
יוצא ממנו .אמר :יבוא בעל הברכות ,ויברך את אשר ייטב ועוד :כבר התנסה אליעזר ,בעניין האורחים; כמבואר בבבא
בעיניו! ובא הקדוש ברוך הוא וברכו' .ומקורו במדרש (ב"ר פ' מציעא (פו' :):אמר רבי חמא ברבי חנינא :אותו היום ,יום
סא סי' ו; תנחומא בובר לך לך סי' ה)ב .אם כן ,קשה :מדוע חז"ל מצאו שלישי של מילה של אברהם היה ,ובא הקדוש ברוך הוא
מקור לברכת חתנים ביצחק ,כאשר אברהם חושש לברכו? לשאול באברהם .הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה;
ברכה בלי שם ומלכות כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים .שדריה לאליעזר
למיפק לברא; נפק ולא אשכח .אמר :לא מהימנא לך! היינו
ועוד קשה לי :הרי בברכת לבן לרבקה לא הוזכר שם ה'; ואיך דאמרי תמן (פדר"א פכ"ט ועוד) :לית הימנותא בעבדי!'
ילפינן מינה ברכה? הרי כל ברכה שאין בה שם ומלכות – אינה
ברכה (ברכות מ !):כי יסוד הברכה ,למשוך ברכה מבריכה לכן נאלץ אברהם לצאת הוא ,ואכן מצא אורחים גם בחום
ג
עליונה! היום; אם כן ,אם אין אמונה בו אפילו לדבר קל – למה בכל
זאת האמינו לדבר כה כבד ואחראי?
צדקת תמים תיישר דרכו
עוד קשה :הרי אמרו חז"ל (פדר"א פט"ז) שאברהם הזהיר את
הנראה ,שחז"ל רצו להשמיענו בפרשה זו את מה שהניחו
יצחק שאין אמונה באליעזר ,ושמא פגם בתוליה; ולכן אמר
במדרש (ב"ר פ' ס סי' יב) ,שכל המעשה הפלאי של אליעזר –
לו שלא ישא את רבקה עד שיביאה הביתה ויבדוק אם אכן
באמת אינו תואם למידותיו של עבד ,גם אם הוא אליעזר
בתולה היא .ואם כל כך חשש אברהם – מדוע בכל זאת
הדולה ומשקה; אלא רק משום 'צדקת תמים תיישר דרכו'.
שלחו?
(משלי יא ,ה) .כלומר :צדקת תמים – של משלחיו אברהם ויצחק
– היא שיישרה דרכו של אליעזר! כי זה כוחו של צדיק שיושב עוד קשה :איך הוציאו חז"ל בנדרים (שם) פשטות הכתוב
בארבע אמותיו :שהקדוש ברוך הוא עושה רצונו ,גם אם אין שיצא אברהם למלחמת המלכים עם 'שמונה עשר ושלוש
סיכוי שיבצע את המוטל עליו בכוחו! מאות' ,לומר שאחד היה – אליעזר העולה כמניין זה
בגימטריה; איך על סמך גימטריה האמינוהו חז"ל ,בניצחון
דווקא לאור יסוד זה – ניסו למצוא את כל הפגמים העלולים
המערכה על ידי 'ארור' אחד? איך תחול ברכה במעשי ידיו,
להיות בשליחות זו .כדי להורות :שלמרות כל הפגמים
כשהוא 'ארור' ומקולל.
העלולים בה – עם כל זה 'רצון יראיו יעשה' (תהלים קמה ,יט)!
מקור ברכת חתנים מ'ויברכו את רבקה'
לכן אמרו שהתורה רמזה זאת בתיבת 'אלי' ,דווקא כשסיפר
למשפחת רבקה את הקורות בשליחות אברהם :ביקש קשה לי גם מאמר חז"ל במסכת כלה (א ,א)' :ומניין לברכת
אליעזר להשביח את המקח ,שלמרות שחפץ ביצחק לבתו, חתנים מן התורה? שנאמר (פס' ס)' :ויברכו את רבקה ,ויאמר[ו]
שלחו אברהם אל משפחתו; כי היה אברהם סמוך ובטוח לה :אחותינו! את היי לאלפי רבבה; ויירש זרעך את שער
שהקדוש ברוך הוא ישלח מלאכו לפניו לביצוע המשימה שונאיו' .ומניין שאפילו אלמנה אסורה [לבעלה בלא ברכה]?
כתיקנה .ולומר :אל לכם להיות סבורים כי בידכם הדבר ,אם שנאמר (רות ד ,ב-יב)' :ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ,ויאמר:
להסכים לשלוח עימי את רבקה אם לאו; כי 'צדקת תמים שבו פה; וישבו [וכו'] .ויאמרו כל העם אשר בשער ,והזקנים
תיישר דרכו' ,ומסובב הסיבות יביאה אל יצחק מכל מקום! עדים :יתן ה' את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה ,אשר
בנו שתיהם את בית ישראל .ועשה חיל באפרתה ,וקרא שם
וראה מה שכתבנו (מאמר 'צדקת תמים תיישר דרכו' לפרשתן) עד
בבית לחם; ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה ,מן
כמה כח צדקת צדיק תיישר דרכו של אליעזר ,עד כדי שינוי
הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת''.
המהות :שהשתנה אליעזר מ'עבד' ל'איש' ,ומ'איש' ל'עבד'
לפי הצורך ,כי לצורך ביצוע פעולה בשביל הצדיק – הקדוש ותמוה :איך ניתן ללמוד ברכה מלבן כאשר כולו רמאות?
ברוך הוא משנה גם את מוחו של השליח ,לפי רצון הצדיק; והלוא אפשר ללמוד מבועז ברכה גם על בתולה ,בקל וחומר:
ג א"ה .ראה מה שנזכר בזה במאמר 'תפילתם של צדיקים' לפרשת ב אמנם בתרגום יונתן הטעם אחר :שאם היה מברכו ולא מברך את
תולדות. ישמעאל ,היה ישמעאל נוטר לו שנאה.
צדיק' ,תבוא על ידם ברכה; ולא מצידם ,ואף אם תהיה וכל פעולותיו – כמשחק 'תיאטרון בובות' ,שיש מי שמושך
כוונתם לקללה! וכמו שנאמר בבלעם (דברים כג ,ו)' :ולא אבה ה' מאחור בחוטיםד.
א'להיך לשמוע אל בלעם; ויהפוך ה' א'להיך לך את הקללה ולא עוד ,אלא גם העולם השתנה לצורך כך :הן קפצה לו
לברכה ,כי אהבך ה' א'להיך!' הדרך (סנהדרין צה ;.ב"ר פ' נט ס' יא)! וכמו שכתב המסילת ישרים
ברכת נישואין (פ"א)' :כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם – בהיותם משמשי
האדם השלם ,המקודש בקדושתו יתברך .והוא כעניין מה
וראיתי למרן החיד"א בפירוש כיסא רחמים למסכת כלה
שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בעניין האור ,שגנזו הקדוש
(שם) ,שהביא להפרי חדש (ליקוטי אה"ע סי' לד) שכתב
ברוך הוא לצדיקים .וזה לשונם (חגיגה יב :).כיון שראה אור,
דמ'ויברכו' ילפינן ברכת אירוסין [קידושין] ,ומבועז ברכת ה
שגנזו [הקדוש ברוך הוא] לצדיקים – שמח; שנאמר (משלי יג,
נישואין .והקשה עליו דלא משמע כן פשטות הברייתא
ט)' :אור צדיקים ישמח' .ובעניין אבני המקום שלקח יעקב
דכלה ,ד'ברכת חתנים' ודאי ברכת הנישואין היא ,ועלה קאמר
ושם מראשותיו (בראשית כח ,יא) ,אמרו (חולין צא :):אמר רבי
דילפינן לבתולה מלבן ולאלמנה מבועז .אולם הביא
יצחק :מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד ,והיתה כל אחת
להתוספות בכתובות (ז :ד"ה שנאמר) שכתבו כדברי הפרי חדש,
אומרת' :עליי יניח צדיק ראשו'!'
דברכת 'ויברכו את רבקה' היינו ברכת אירוסין .וראה לו עוד
בברכי יוסף (אה"ע שם סק"ד) מה שכתב בזה. ונוסיף אנו עוד ראיה ,מביצוע השליחות לאברהם באופן
מפליא.
אמנם באמת קשה :דבגמרא בכתובות (שם) נחלקו מניין
ולכן ,אליעזר שהבחין בעצמו שמשתנה לצורך העניין – אמר
המקור לברכת חתנים בעשרה; חד אמר מקרא דבועז ,וחד
להם (פס' לד) :אין זה אני; אלא 'עבד אברהם אנוכי' והנני
אמר מקרא ד'במקהלות ברכו א'להים' (תהלים סח ,כז) ,דמברכין
כבובה על חוט! איני עושה דבר מעצמי; אלא יש 'מושכים
על עסקי מקור .והן אמת ששם איירינן במקור לחיוב הברכה
בחוטים' ,שהם אברהם ויצחק ,ו'רצון יראיו יעשה'!
בעשרה; והתוספות (שם) העירו על שנשמט משם המקור
דברכת לבן שהובא במסכת כלה [ועל זה תירצו ששם בברכת ברכת לבן
אירוסין איירי] .וסיימו התוספות' :ונראה דאסמכתא בעלמא מעתה נראה ,שאפילו ברכות של רשעים – שמצד עצמם
היא; דעשרה לא מישתמע מהתם .ולא איירי פשטיה דקרא קללה הם ,כמו שאמרו חז"ל (יבמות קג סע"א) שטובתן של
בברכת אירוסין' .ועל סמך ראיה זו כתב הפרי חדש שבברכת רשעים רעה היא אצל צדיקים ,וממילא לכאורה לא ראוי
אירוסין אין צריך עשרה. שתבוא על ידם ברכהו – מכל מקום ,משום שיש כאן 'צדקת
בדידי הווה עובדא :כשקיבלתי מנדיב לב יקר ,מר אלי מגזימוף ז"ל, ד כשדיברתי בזה בשיעור בשבת בצהריים בבית הכנסת 'מאורות
את אולם בית מדרשינו 'יביע אומר' בגבעת שאול ,לטובת בית משה' ,השתתף בין הקהל רבי עופר חוגי ה' ישמרהו ויחייהו
המדרש להוראה ודיינות – לא היה אישור לפתיחתו .נכנסתי בסוד ששימש כחבר כנסת .סיפרתי ,שרעיון זה ביסודו כבר אמרתיו
העניין ,וביקשתי ממרן מר חמי זיע"א לסייע ,והוא דיבר בזה עם להרב אריה דרעי שליט"א ,עוד כשהיה רווק ,כשבא לקידוש בביתי
השר .אך היו קשיים רבים :כל הנוגעים הרשמיים בדבר סירבו בהר נוף עם גיסי הגאון רבי דוד שליט"א [כיום ראשון לציון; ה'
לאשר את פתיחת המקום ,באשר כל השכנים התנגדו לקיומו .הם יאריך ימיו על ממלכתו] :יש ללמוד בפרשה לשליחו של צדיק [כבר
היו רחוקים ,ולא הבינו מה כח התורה שתגן עליהם ועל המקום אז היה שלוחו של מרן מר חמי זיע"א לאי אלו עניינים] :כשעושה
[כדכתיב (בראשית יח ,כו)' :ונשאתי לכל המקום בעבורם'] .הוצרכתי רצון צדיק – נהפך דעתו כדעת הצדיק; וכשאינו עושה שליחותו –
לעבור ולדפוק מדלת לדלת ,משכן לשכן ,לשכנע; וגם אז לא עלה חוזר הוא לעצמו ,עד כי הוא עצמו אינו מבין איך הוא עצמו
בידי[ .אחת השכנות אמרה' :אפילו יבוא לכאן אליהו הנביא בעצמו, משתנה! והרי זה כמשחק הילדים 'יו יו' :עולה ויורד ,יורד ועולה!
ויבקש לעשות כאן בית מדרש – אסרב!' עפר לפיה] .נחמץ ליבי, שאלתי את הרב חוגי :האם יש בידיך לספר אמיתות וממשות רעיון
בראותי את השולחנות החדשים מיותמים ,ומלאים שכבת אבק, זה מהרגשתך והבחנתך משך השנים ,בשליחותכם כשליחי מרן
משנים רבות של חוסר פעילות .עד שבסייעתא דשמיא מיוחדת, זיע"א ,וכשליחו של ידידי הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א? והוא
למרות כל העיכובים וחוסר ההיתכנות לקבלת האישור – לבסוף השיב :כן בהחלט! חשתי זאת בעבודתי בכנסת מטעם תנועת ש"ס.
עלה בידו ,והפתיחה אושרה זמנית ,עם קיום תנאים מגבילים. הייתי נפעם מהצלחותיו של שלוחא דרבנן הרב אלי ישי ה' ישמרהו
ראיתי בזה את 'רצון יראיו יעשה'; זכותו של מרן זיע"א' ,לזכר עולם ויחייהו שהיה אז בראש התנועה :למרות שהיה נראה שאין סיכוי
יהיה צדיק' (תהלים קיב ,ו). למטלות שיתממשו – ראו את הסייעתא דשמיא שהייתה לו בכל
אכן ,לבסוף נפתח המקום ,ונקרא על ידי הנדיבים משפחת מגזימוף דרכיו! זאת ,לפי שהיה מתבטל למרן זיע"א; שלא היה עושה כל
על שמו ולכבודו של מרן זיע"א 'בית המדרש יביע אומר' עד עצם צעד ,ואפילו הקטן ביותר – עד שהיה שואל את פי מרן ,אפילו
היום הזה .שם זה אינו נושא רק את שם ספריו הגדולים של מרן בדברים שהיו נראים כשאלות של מה בכך .זה סוד הצלחתו אז:
זצ"ל 'יביע אומר'; אלא מנציח גם את 'רצון יראיו יעשה' של מרן בהיותו כלי שרת ,המשרת את הצדיק בנאמנות ובכל נפשו!
זיע"א .הוא גם מנציח גם את זכותם של משפחת מגזימוף ה' יאריך הוספתי ,שפעם ראיתי את השר הרב אלי סוויסה ה' ישמרהו
ימיהם בטוב ,ובראשם אבי המשפחה מר אלי מגזימוף ז"ל ראש ויחייהו ,כששימש כשר הפנים מטעמו של מרן זיע"א ,מוציא פתק
וראשון בקדושה [ומצאתי ,כי מספר 'בית המידרש יביע אומר' מכיס חולצתו מעיין ,ורושם בו .הוא אמר לי :אתה יודע מהו טיבו
עולה בגימטריה כמספר 'תרומת אלי מגזימוף ז"ל' במכוון [ .]]1310 של פתק זה? הוא אשר ציווני מרן זיע"א :כל דבר שאעשה למען
ה כן צריך לומר .וכן הוא בחגיגה שם. התורה ועם ישראל – ארשום בפתק ,ובסוף השבוע אדווח לו למרן!
ו וכן אמרו בבראשית רבה (פ' ס סי' יג)' :רבי ברכיה ורבי לוי ,בשם רבי הוספתי :סבורים אתם ,שפתק זה שימש רק לרישום הדברים? לא
חמא בר חנינה :מפני מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה ולא! אלא בזכות פתק זה שהרב ביקש לרשום בו – הוא שיצר את
יצחק? שלא יהיו עובדי כוכבים אומרים :תפילתנו עשתה פירות!' הצלחותיו של הרב סוויסה כשר הפנים!
בניצחון מלחמת המלכים .וכמו שקרא משה רבינו בנו אליעזר שוב מצאתי לבעלי התוספות בפירוש הדר זקנים (פס' י)
מטעם זה (שמות יח ,ד)' :כי א'להי אבי בעזרי ,ויצילני מחרב שכתבו בטעם הדבר שלקח אליעזר עשרה גמלים' :לקח
פרעה'. עשרה אנשים מילדי אברהם רוכבים על עשרה גמלים ,לברך
אך נראה ,דכל זה לא הספיק לאברהם כדי לסמוך עליו ברכת אירוסין' .וכיוצא בזה בחיזקוני ,ובפירוש רבינו חיים
בשליחות להביא אישה לבנו יצחק; עד לאחר שהשביעו פלטיאלז .נמצא ,שגם ברכת לבן היתה בעשרהח.
בחפץ מצוה ,תחת ירכו שהיא המילה (ערש"י וב"ר פ' נט סי' ח). ברכת אדם וברכת שמיים
ברם ,לפי המבואר – נראה דמאחר שצריך
ברכה בנישואין ,אזי גם אם המברך אינו
ראוי; מכל מקום ,כיון שהצדיק ראוי לברכה
– אזי יתהפך פה המברך לפה ראוי ,ויבורך
המתברך .כי כמו שהקדוש ברוך הוא שינה
את מוחו של אליעזר מ'עבד' ל'איש' – כן
שינה את פיו של לבן לאותו זמן ,מפה טמא
לפה קדוש.
מעתה לא קשה איך לומדים משם ברכת
חתנים ,הרי לא היו שם עשרה :כי דווקא
בברכה של אדם צריך עשרה; כדי שיחול
שם ה' בברכה ,ו'כל בי עשרה שכינתא
שריא' (סנהדרין לט .).אבל כשהברכה
מהקדוש ברוך הוא ,מכח 'צדקת צדיק
תיישר דרכו'; הגם שהושמה בפה של לבן –
בזה לא צריך עשרה; כי הברכה גופא
מהשכינה .וזה שאמר אברהם 'יבוא בעל
הברכות ויברך אותו' .וכשם שנאמר בברכת
כהנים (במדבר ו ,כז)' :ושמו את שמי על בני
ישראל ,ואני אברכם'.
זהו שאמרו לבן ובתואל 'מה' יצא הדבר'
(פס' נ) :אף הם הרגישו ,שכל מה שקרה – לא
בשליטת אדם היה; אלא כל התהליך היה
משמיים .גם הדיבורים ,וגם הברכה – מה'
הם באו.
א'לי בעזרי
נראה ,דגם שמו של אליעזר ,ניתן לו על ידי
אברהם אבינוט ,שראה בכל פעולותיו את
העזר הא'להי המקיף אותו ,גם בעבדו; אם
בענייניו השוטפים ,בהשקאת תורתו ,ואם
'אברהם אדניו' עולה בגימטריה כמספר 'אליעזר' [עה"כ; .]319 ז ושם ציין על זה שכן אמרו להדיא במסכת שמחות .ולא מצאתי
ועוד ,כשהשביעו תחת ירך 'אברהם אדניו' במילה ,שהוא חפץ שם.
מצוה ,החיל 'אברהם אדניו' על 'אליעזר' להיותו 'חפץ מצוה'; שגם
ח א"ה .ראה עוד מה שנתבאר בזה במטל השמים חלק ג (סי' ה).
תיבות אלו עולות כן.
גם עשה את אליעזר חפץ 'שבועה'; כי מספר 'אליעזר אדנ'י' עולה ט נראה לרמוז הדבר בשמו ,שנקרא על שם היותו 'עבד אברם' :כי
כמספר 'שבועה' [.]383 אכן מספר 'עבד אברם' [כי כן היה שמו עוד בהיות אברהם 'אברם'
וכשעשה שליחותו ,יצא מכלל 'ארור' ונהיה 'ברוך'; וגם זה נרמז גרידא ,כדמוכח במקראות :כי לא היה 'אברהם' עד לציווי המילה
בשמו :כי יצא ממספר 'אליעזר' [ ]318למספר 'ברוך הוי'ה אדנ'י' (בראשית יז ,ה); ו'דמשק אליעזר' נקרא כבר בעת מלחמת המלכים (שם
[השם בכתיבתו וקריאתו; .]319 טו ,ב ,ועיין רש"י שם פס' א .וגם הגימטריה שאמרו בנדרים כנ"ל מוכחת כן)] ,או
מקץ שלוש שנים לגיליונותינו ,הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ,לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו ,לכרכן בבת
אחת ,ולהוציאן לאור עולם בספר.
לתרומות ,הנצחות וכדומה ,להצטרפות לתפוצת המייל ,ולכל ענייני הגיליון ,ניתן לפנות לכתובת colelyabiaomer@gmail.com
