gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שער המלך · Shar Hamelech — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שער המלך · Shar Hamelech

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שער המלך · Shar Hamelech — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גילגול המעשה למשפחתה‬ ‫'ואברהם זקן בא בימים‪ ,‬וה'‬ ‫של רבקה כתוב 'אלי' חסר?‬ ‫ברך את אברהם בכל‪ .‬ויאמר‬ ‫לכאורה ראוי לכתוב 'אלי'‬ ‫אברהם אל עבדו זקן ביתו‪,‬‬ ‫בתחילה‪ ,‬למידרש הדרשה;‬ ‫המושל בכל אשר לו‪ :‬שים נא‬ ‫ובסיפור המעשה 'אולי'!‬ ‫ידך תחת ירכי וגו'' (בראשית‬ ‫פרק כד)‪.‬‬ ‫אין ארור מדבק בברוך‬ ‫הפוך בה והפוך בה‬ ‫אולם קשה לי ביותר‪ :‬מה‬ ‫הכריח את חז"ל לומר‬ ‫הנה יפלא‪ ,‬שבתחילת הפרשה‬ ‫שהייתה לאליעזר בת‪ ,‬ולא‬ ‫– התורה הקדישה לפטירת‬ ‫עוד אלא שאברהם אמר לו‬ ‫שרה שני פסוקים בלבד;‬ ‫'אין ארור מידבק בברוך'? הרי‬ ‫ולמעשה דאליעזר עבד‬ ‫כתיב אחר כך (פס' לא)‪' :‬בוא‬ ‫אברהם – האריכה התורה‬ ‫ברוך ה''! אמנם אמרו חז"ל (ב"ר‬ ‫ושבע‬ ‫בשישים‬ ‫במיוחד‬ ‫פ' ס סי' ז) שמכאן נכנס לכלל‬ ‫פסוקים! עד שלמדו מכאן‬ ‫'ברוך'‪ ,‬כיון שעשה בשלימות‬ ‫חז"ל (ב"ר פ' ס סי' ח)‪' :‬אמר רבי‬ ‫את שליחותו‪ .‬מכל מקום מניין‬ ‫אחא‪ :‬יפה שיחתן של עבדי‬ ‫ההכרח לומר כך? אולי נכנס‬ ‫בתי אבות‪ ,‬מתורתן של בנים‪:‬‬ ‫ב'ברוך' עוד קודם‪ :‬משעשה‬ ‫פרשתו של אליעזר – שניים‬ ‫אברהם‬ ‫של‬ ‫שליחותו‬ ‫ושלושה דפים‪ ,‬הוא אומרה‬ ‫במלחמתו עם המלכים?‬ ‫ושונה; ושרץ מגופי תורה –‬ ‫ואין דמו מטמא כבשרו אלא‬ ‫ולא עוד‪ ,‬הרי דרשו שבחו‬ ‫מריבוי המקרא'‪.‬‬ ‫'דמשק אליעזר' (לעיל טו‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫שהיה דולה ומשקה מתורת‬ ‫אם כן‪ ,‬עלינו לקיים 'הפוך בה‬ ‫רבו (יומא כח‪ .):‬אם כן‪ ,‬קשה לומר‬ ‫והפוך בה; דכולא בה' (אבות ה‪,‬‬ ‫שלמרות כן קראו 'ארור'!‬ ‫כב)!‬ ‫עוד קשה‪ :‬בנדרים (לב‪ ).‬דרשו‪' :‬אמר‬ ‫בת הייתה לאליעזר‬ ‫רבי אבהו אמר רבי אלעזר‪ :‬מפני מה‬ ‫והנה כתב רש"י על הפסוק (לט)‬ ‫נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו‬ ‫'ואומר אל אדוני‪ :‬אולי לא תלך האישה‬ ‫למצרים מאתיים ועשר שנים? מפני שעשה‬ ‫אחריי'‪' :‬אלי' כתיב; בת היתה לו לאליעזר‪ ,‬והיה‬ ‫אנגרייא בתלמיד חכם; שנאמר (לעיל יד‪ ,‬יד)‪' :‬וירק את חניכיו‬ ‫מחזר למצוא עילה‪ ,‬שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו‬ ‫ילידי ביתו''‪ .‬והלוא 'ילידי ביתו' – אליעזר הוא‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫בתו‪ .‬אמר לו אברהם‪ :‬בני ברוך‪ ,‬ואתה ארור; ואין ארור מידבק‬ ‫שם; והרי שקראו לאליעזר 'תלמיד חכם'!‬ ‫בברוך!' ומקורו במדרש (ב"ר פ' נט סי' ט)‪.‬‬ ‫ועוד‪ :‬אם אכן אברהם קראו 'ארור' – איך אחר כך יצא מכלל‬ ‫אמנם צריך עיון מהיכן מצאו רמז לדרוש כן‪ .‬בפשטות נראה‬ ‫'ארור' ונקרא 'ברוך'? האם בידי לבן‪ ,‬שכינהו 'בוא ברוך ה''‪,‬‬ ‫שאמר רש"י הלימוד לזה‪ ,‬ממאי דכתיב 'אלי'‪ ,‬וקרינן 'אולי';‬ ‫להוציאו מכלל 'ארור' שכינהו אברהם?‬ ‫ומשמעות 'אלי' היא 'אני רוצה את יצחק אלי'‪ .‬ובהכרח‬ ‫שהיתה לו בת וביקש להשיאה אליוא‪.‬‬ ‫ועוד קשה‪ :‬האם על ידי שליחות קודש‪ ,‬יתכן לשנות מציאות‬ ‫אולם הגאון מוילנא (דברי אליהו כאן) פירש‪ ,‬דעל לשון ספק‬ ‫של עבד 'ארור'‪ ,‬לעבד 'ברוך'?‬ ‫יבוא בלשון הקודש בשני שמות הנרדפים‪' :‬שמא' ו'פן'; ובכל‬ ‫שליח עם נגיעות‬ ‫ספק שהמסופק אינו רוצה בקיום הספק – הלשון 'פן' [כגון‪:‬‬ ‫'הישמרו לכם פן יפתה לבבכם' (שברים יא‪ ,‬טז)]‪ ,‬וכשהוא רוצה‬ ‫עוד קשה‪ :‬אם אכן הייתה איזו נגיעה לאליעזר‪ ,‬ורצה להשיא‬ ‫בקיומו – הלשון 'אולי' [כגון‪' :‬אולי ישא פניי' (בראשית לב‪ ,‬כא)]‪.‬‬ ‫את יצחק לבתו‪ ,‬איך עשאו אברהם לשליח? הרי הוא נוגע‪,‬‬ ‫ומבחירת הלשון 'אולי' על ידי אליעזר – מוכח שהיה חפץ‬ ‫ואיך יתכן לסמוך על נוגע?‬ ‫שלא תלך אחריו‪.‬‬ ‫ועוד‪ :‬אם הוא אכן 'ארור'‪ ,‬איך יעשה שליחותו כרצון אברהם?‬ ‫אבל הקשה אחד משומעי השיעור‪ :‬אם כן‪ ,‬מדוע במעשה‬ ‫הרי אין שיקול דעתו של 'ארור' כשל 'ברוך'!‬ ‫עצמו כתוב 'אולי' מלא‪ ,‬ורק אחר כך כשסיפר אליעזר את‬ ‫הרי במדרש דרשו כן עוד קודם לכן (פס' ה)‪ ,‬ושם כתיב בוא"ו‪' :‬אולי'‪.‬‬ ‫א א"ה‪ .‬יש לעיין לזה‪ ,‬דאם אמנם רש"י כתב המדרש על הכתוב 'אלי'‪,‬‬ ‫הן ראויה היא לברכה יותר‪ ,‬באשר הבעל שמח בה יותר‬ ‫אכן אמרו בתענית (ד‪' :).‬אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי‬ ‫מבאלמנה‪ .‬והראיה – שכתובת בתולה מאתיים‪ ,‬ואלמנה רק‬ ‫יונתן‪ :‬שלושה שאלו שלא כהוגן; לשניים השיבוהו כהוגן‪,‬‬ ‫מנה (משנה כתובות א‪ ,‬ב)‪ .‬ועוד‪ :‬הרי לבתולה מברכים שבעה‬ ‫לאחד השיבוהו שלא כהוגן‪ .‬ואלו הן‪ :‬אליעזר עבד אברהם;‬ ‫ימים‪ ,‬ולאלמנה שלושה ימים (כתובות ז‪.).‬‬ ‫ושאול בן קיש; ויפתח הגלעדי‪ .‬אליעזר עבד אברהם – דכתיב‬ ‫(פס' יד)‪' :‬והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו''; יכול‬ ‫ויברך ה' את יצחק אחרי מות אברהם‬ ‫אפילו חיגרת‪ ,‬אפילו סומא? השיבו כהוגן‪ ,‬ונזדמנה לו רבקה'‪.‬‬ ‫גם קשה לי‪ ,‬דבסוף הפרשה (בראשית כה‪ ,‬יא) כתוב‪' :‬ויהי אחרי‬ ‫הרי מצאו חז"ל פגם בבקשתו‪ ,‬כי הייתה יכולה להימצא לו‬ ‫מות אברהם‪ ,‬ויברך א'להים את יצחק בנו'‪ .‬וכתב רש"י‪' :‬דבר‬ ‫חיגרת או סומא‪ ,‬שאינה ראויה ליצחק‪.‬‬ ‫אחר‪ :‬אף על פי שמסר הקדוש ברוך הוא את הברכות‬ ‫לאברהם – נתיירא לברך את יצחק; מפני שצפה את עשו‬ ‫אין אמונה בעבדים‬ ‫יוצא ממנו‪ .‬אמר‪ :‬יבוא בעל הברכות‪ ,‬ויברך את אשר ייטב‬ ‫ועוד‪ :‬כבר התנסה אליעזר‪ ,‬בעניין האורחים; כמבואר בבבא‬ ‫בעיניו! ובא הקדוש ברוך הוא וברכו'‪ .‬ומקורו במדרש (ב"ר פ'‬ ‫מציעא (פו‪' :):‬אמר רבי חמא ברבי חנינא‪ :‬אותו היום‪ ,‬יום‬ ‫סא סי' ו; תנחומא בובר לך לך סי' ה)ב‪ .‬אם כן‪ ,‬קשה‪ :‬מדוע חז"ל מצאו‬ ‫שלישי של מילה של אברהם היה‪ ,‬ובא הקדוש ברוך הוא‬ ‫מקור לברכת חתנים ביצחק‪ ,‬כאשר אברהם חושש לברכו?‬ ‫לשאול באברהם‪ .‬הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה;‬ ‫ברכה בלי שם ומלכות‬ ‫כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים‪ .‬שדריה לאליעזר‬ ‫למיפק לברא; נפק ולא אשכח‪ .‬אמר‪ :‬לא מהימנא לך! היינו‬ ‫ועוד קשה לי‪ :‬הרי בברכת לבן לרבקה לא הוזכר שם ה'; ואיך‬ ‫דאמרי תמן (פדר"א פכ"ט ועוד)‪ :‬לית הימנותא בעבדי!'‬ ‫ילפינן מינה ברכה? הרי כל ברכה שאין בה שם ומלכות – אינה‬ ‫ברכה (ברכות מ‪ !):‬כי יסוד הברכה‪ ,‬למשוך ברכה מבריכה‬ ‫לכן נאלץ אברהם לצאת הוא‪ ,‬ואכן מצא אורחים גם בחום‬ ‫ג‬ ‫עליונה!‬ ‫היום; אם כן‪ ,‬אם אין אמונה בו אפילו לדבר קל – למה בכל‬ ‫זאת האמינו לדבר כה כבד ואחראי?‬ ‫צדקת תמים תיישר דרכו‬ ‫עוד קשה‪ :‬הרי אמרו חז"ל (פדר"א פט"ז) שאברהם הזהיר את‬ ‫הנראה‪ ,‬שחז"ל רצו להשמיענו בפרשה זו את מה שהניחו‬ ‫יצחק שאין אמונה באליעזר‪ ,‬ושמא פגם בתוליה; ולכן אמר‬ ‫במדרש (ב"ר פ' ס סי' יב)‪ ,‬שכל המעשה הפלאי של אליעזר –‬ ‫לו שלא ישא את רבקה עד שיביאה הביתה ויבדוק אם אכן‬ ‫באמת אינו תואם למידותיו של עבד‪ ,‬גם אם הוא אליעזר‬ ‫בתולה היא‪ .‬ואם כל כך חשש אברהם – מדוע בכל זאת‬ ‫הדולה ומשקה; אלא רק משום 'צדקת תמים תיישר דרכו'‪.‬‬ ‫שלחו?‬ ‫(משלי יא‪ ,‬ה)‪ .‬כלומר‪ :‬צדקת תמים – של משלחיו אברהם ויצחק‬ ‫– היא שיישרה דרכו של אליעזר! כי זה כוחו של צדיק שיושב‬ ‫עוד קשה‪ :‬איך הוציאו חז"ל בנדרים (שם) פשטות הכתוב‬ ‫בארבע אמותיו‪ :‬שהקדוש ברוך הוא עושה רצונו‪ ,‬גם אם אין‬ ‫שיצא אברהם למלחמת המלכים עם 'שמונה עשר ושלוש‬ ‫סיכוי שיבצע את המוטל עליו בכוחו!‬ ‫מאות'‪ ,‬לומר שאחד היה – אליעזר העולה כמניין זה‬ ‫בגימטריה; איך על סמך גימטריה האמינוהו חז"ל‪ ,‬בניצחון‬ ‫דווקא לאור יסוד זה – ניסו למצוא את כל הפגמים העלולים‬ ‫המערכה על ידי 'ארור' אחד? איך תחול ברכה במעשי ידיו‪,‬‬ ‫להיות בשליחות זו‪ .‬כדי להורות‪ :‬שלמרות כל הפגמים‬ ‫כשהוא 'ארור' ומקולל‪.‬‬ ‫העלולים בה – עם כל זה 'רצון יראיו יעשה' (תהלים קמה‪ ,‬יט)!‬ ‫מקור ברכת חתנים מ'ויברכו את רבקה'‬ ‫לכן אמרו שהתורה רמזה זאת בתיבת 'אלי'‪ ,‬דווקא כשסיפר‬ ‫למשפחת רבקה את הקורות בשליחות אברהם‪ :‬ביקש‬ ‫קשה לי גם מאמר חז"ל במסכת כלה (א‪ ,‬א)‪' :‬ומניין לברכת‬ ‫אליעזר להשביח את המקח‪ ,‬שלמרות שחפץ ביצחק לבתו‪,‬‬ ‫חתנים מן התורה? שנאמר (פס' ס)‪' :‬ויברכו את רבקה‪ ,‬ויאמר[ו]‬ ‫שלחו אברהם אל משפחתו; כי היה אברהם סמוך ובטוח‬ ‫לה‪ :‬אחותינו! את היי לאלפי רבבה; ויירש זרעך את שער‬ ‫שהקדוש ברוך הוא ישלח מלאכו לפניו לביצוע המשימה‬ ‫שונאיו'‪ .‬ומניין שאפילו אלמנה אסורה [לבעלה בלא ברכה]?‬ ‫כתיקנה‪ .‬ולומר‪ :‬אל לכם להיות סבורים כי בידכם הדבר‪ ,‬אם‬ ‫שנאמר (רות ד‪ ,‬ב‪-‬יב)‪' :‬ויקח עשרה אנשים מזקני העיר‪ ,‬ויאמר‪:‬‬ ‫להסכים לשלוח עימי את רבקה אם לאו; כי 'צדקת תמים‬ ‫שבו פה; וישבו [וכו']‪ .‬ויאמרו כל העם אשר בשער‪ ,‬והזקנים‬ ‫תיישר דרכו'‪ ,‬ומסובב הסיבות יביאה אל יצחק מכל מקום!‬ ‫עדים‪ :‬יתן ה' את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה‪ ,‬אשר‬ ‫בנו שתיהם את בית ישראל‪ .‬ועשה חיל באפרתה‪ ,‬וקרא שם‬ ‫וראה מה שכתבנו (מאמר 'צדקת תמים תיישר דרכו' לפרשתן) עד‬ ‫בבית לחם; ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה‪ ,‬מן‬ ‫כמה כח צדקת צדיק תיישר דרכו של אליעזר‪ ,‬עד כדי שינוי‬ ‫הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת''‪.‬‬ ‫המהות‪ :‬שהשתנה אליעזר מ'עבד' ל'איש'‪ ,‬ומ'איש' ל'עבד'‬ ‫לפי הצורך‪ ,‬כי לצורך ביצוע פעולה בשביל הצדיק – הקדוש‬ ‫ותמוה‪ :‬איך ניתן ללמוד ברכה מלבן כאשר כולו רמאות?‬ ‫ברוך הוא משנה גם את מוחו של השליח‪ ,‬לפי רצון הצדיק;‬ ‫והלוא אפשר ללמוד מבועז ברכה גם על בתולה‪ ,‬בקל וחומר‪:‬‬ ‫ג א"ה‪ .‬ראה מה שנזכר בזה במאמר 'תפילתם של צדיקים' לפרשת‬ ‫ב אמנם בתרגום יונתן הטעם אחר‪ :‬שאם היה מברכו ולא מברך את‬ ‫תולדות‪.‬‬ ‫ישמעאל‪ ,‬היה ישמעאל נוטר לו שנאה‪.‬‬ ‫צדיק'‪ ,‬תבוא על ידם ברכה; ולא מצידם‪ ,‬ואף אם תהיה‬ ‫וכל פעולותיו – כמשחק 'תיאטרון בובות'‪ ,‬שיש מי שמושך‬ ‫כוונתם לקללה! וכמו שנאמר בבלעם (דברים כג‪ ,‬ו)‪' :‬ולא אבה ה'‬ ‫מאחור בחוטיםד‪.‬‬ ‫א'להיך לשמוע אל בלעם; ויהפוך ה' א'להיך לך את הקללה‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא גם העולם השתנה לצורך כך‪ :‬הן קפצה לו‬ ‫לברכה‪ ,‬כי אהבך ה' א'להיך!'‬ ‫הדרך (סנהדרין צה‪ ;.‬ב"ר פ' נט ס' יא)! וכמו שכתב המסילת ישרים‬ ‫ברכת נישואין‬ ‫(פ"א)‪' :‬כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם – בהיותם משמשי‬ ‫האדם השלם‪ ,‬המקודש בקדושתו יתברך‪ .‬והוא כעניין מה‬ ‫וראיתי למרן החיד"א בפירוש כיסא רחמים למסכת כלה‬ ‫שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בעניין האור‪ ,‬שגנזו הקדוש‬ ‫(שם)‪ ,‬שהביא להפרי חדש (ליקוטי אה"ע סי' לד) שכתב‬ ‫ברוך הוא לצדיקים‪ .‬וזה לשונם (חגיגה יב‪ :).‬כיון שראה אור‪,‬‬ ‫דמ'ויברכו' ילפינן ברכת אירוסין [קידושין]‪ ,‬ומבועז ברכת‬ ‫ה‬ ‫שגנזו [הקדוש ברוך הוא] לצדיקים – שמח; שנאמר (משלי יג‪,‬‬ ‫נישואין‪ .‬והקשה עליו דלא משמע כן פשטות הברייתא‬ ‫ט)‪' :‬אור צדיקים ישמח'‪ .‬ובעניין אבני המקום שלקח יעקב‬ ‫דכלה‪ ,‬ד'ברכת חתנים' ודאי ברכת הנישואין היא‪ ,‬ועלה קאמר‬ ‫ושם מראשותיו (בראשית כח‪ ,‬יא)‪ ,‬אמרו (חולין צא‪ :):‬אמר רבי‬ ‫דילפינן לבתולה מלבן ולאלמנה מבועז‪ .‬אולם הביא‬ ‫יצחק‪ :‬מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד‪ ,‬והיתה כל אחת‬ ‫להתוספות בכתובות (ז‪ :‬ד"ה שנאמר) שכתבו כדברי הפרי חדש‪,‬‬ ‫אומרת‪' :‬עליי יניח צדיק ראשו'!'‬ ‫דברכת 'ויברכו את רבקה' היינו ברכת אירוסין‪ .‬וראה לו עוד‬ ‫בברכי יוסף (אה"ע שם סק"ד) מה שכתב בזה‪.‬‬ ‫ונוסיף אנו עוד ראיה‪ ,‬מביצוע השליחות לאברהם באופן‬ ‫מפליא‪.‬‬ ‫אמנם באמת קשה‪ :‬דבגמרא בכתובות (שם) נחלקו מניין‬ ‫ולכן‪ ,‬אליעזר שהבחין בעצמו שמשתנה לצורך העניין – אמר‬ ‫המקור לברכת חתנים בעשרה; חד אמר מקרא דבועז‪ ,‬וחד‬ ‫להם (פס' לד)‪ :‬אין זה אני; אלא 'עבד אברהם אנוכי' והנני‬ ‫אמר מקרא ד'במקהלות ברכו א'להים' (תהלים סח‪ ,‬כז)‪ ,‬דמברכין‬ ‫כבובה על חוט! איני עושה דבר מעצמי; אלא יש 'מושכים‬ ‫על עסקי מקור‪ .‬והן אמת ששם איירינן במקור לחיוב הברכה‬ ‫בחוטים'‪ ,‬שהם אברהם ויצחק‪ ,‬ו'רצון יראיו יעשה'!‬ ‫בעשרה; והתוספות (שם) העירו על שנשמט משם המקור‬ ‫דברכת לבן שהובא במסכת כלה [ועל זה תירצו ששם בברכת‬ ‫ברכת לבן‬ ‫אירוסין איירי]‪ .‬וסיימו התוספות‪' :‬ונראה דאסמכתא בעלמא‬ ‫מעתה נראה‪ ,‬שאפילו ברכות של רשעים – שמצד עצמם‬ ‫היא; דעשרה לא מישתמע מהתם‪ .‬ולא איירי פשטיה דקרא‬ ‫קללה הם‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל (יבמות קג סע"א) שטובתן של‬ ‫בברכת אירוסין'‪ .‬ועל סמך ראיה זו כתב הפרי חדש שבברכת‬ ‫רשעים רעה היא אצל צדיקים‪ ,‬וממילא לכאורה לא ראוי‬ ‫אירוסין אין צריך עשרה‪.‬‬ ‫שתבוא על ידם ברכהו – מכל מקום‪ ,‬משום שיש כאן 'צדקת‬ ‫בדידי הווה עובדא‪ :‬כשקיבלתי מנדיב לב יקר‪ ,‬מר אלי מגזימוף ז"ל‪,‬‬ ‫ד כשדיברתי בזה בשיעור בשבת בצהריים בבית הכנסת 'מאורות‬ ‫את אולם בית מדרשינו 'יביע אומר' בגבעת שאול‪ ,‬לטובת בית‬ ‫משה'‪ ,‬השתתף בין הקהל רבי עופר חוגי ה' ישמרהו ויחייהו‬ ‫המדרש להוראה ודיינות – לא היה אישור לפתיחתו‪ .‬נכנסתי בסוד‬ ‫ששימש כחבר כנסת‪ .‬סיפרתי‪ ,‬שרעיון זה ביסודו כבר אמרתיו‬ ‫העניין‪ ,‬וביקשתי ממרן מר חמי זיע"א לסייע‪ ,‬והוא דיבר בזה עם‬ ‫להרב אריה דרעי שליט"א‪ ,‬עוד כשהיה רווק‪ ,‬כשבא לקידוש בביתי‬ ‫השר‪ .‬אך היו קשיים רבים‪ :‬כל הנוגעים הרשמיים בדבר סירבו‬ ‫בהר נוף עם גיסי הגאון רבי דוד שליט"א [כיום ראשון לציון; ה'‬ ‫לאשר את פתיחת המקום‪ ,‬באשר כל השכנים התנגדו לקיומו‪ .‬הם‬ ‫יאריך ימיו על ממלכתו]‪ :‬יש ללמוד בפרשה לשליחו של צדיק [כבר‬ ‫היו רחוקים‪ ,‬ולא הבינו מה כח התורה שתגן עליהם ועל המקום‬ ‫אז היה שלוחו של מרן מר חמי זיע"א לאי אלו עניינים]‪ :‬כשעושה‬ ‫[כדכתיב (בראשית יח‪ ,‬כו)‪' :‬ונשאתי לכל המקום בעבורם']‪ .‬הוצרכתי‬ ‫רצון צדיק – נהפך דעתו כדעת הצדיק; וכשאינו עושה שליחותו –‬ ‫לעבור ולדפוק מדלת לדלת‪ ,‬משכן לשכן‪ ,‬לשכנע; וגם אז לא עלה‬ ‫חוזר הוא לעצמו‪ ,‬עד כי הוא עצמו אינו מבין איך הוא עצמו‬ ‫בידי‪[ .‬אחת השכנות אמרה‪' :‬אפילו יבוא לכאן אליהו הנביא בעצמו‪,‬‬ ‫משתנה! והרי זה כמשחק הילדים 'יו יו'‪ :‬עולה ויורד‪ ,‬יורד ועולה!‬ ‫ויבקש לעשות כאן בית מדרש – אסרב!' עפר לפיה]‪ .‬נחמץ ליבי‪,‬‬ ‫שאלתי את הרב חוגי‪ :‬האם יש בידיך לספר אמיתות וממשות רעיון‬ ‫בראותי את השולחנות החדשים מיותמים‪ ,‬ומלאים שכבת אבק‪,‬‬ ‫זה מהרגשתך והבחנתך משך השנים‪ ,‬בשליחותכם כשליחי מרן‬ ‫משנים רבות של חוסר פעילות‪ .‬עד שבסייעתא דשמיא מיוחדת‪,‬‬ ‫זיע"א‪ ,‬וכשליחו של ידידי הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א? והוא‬ ‫למרות כל העיכובים וחוסר ההיתכנות לקבלת האישור – לבסוף‬ ‫השיב‪ :‬כן בהחלט! חשתי זאת בעבודתי בכנסת מטעם תנועת ש"ס‪.‬‬ ‫עלה בידו‪ ,‬והפתיחה אושרה זמנית‪ ,‬עם קיום תנאים מגבילים‪.‬‬ ‫הייתי נפעם מהצלחותיו של שלוחא דרבנן הרב אלי ישי ה' ישמרהו‬ ‫ראיתי בזה את 'רצון יראיו יעשה'; זכותו של מרן זיע"א‪' ,‬לזכר עולם‬ ‫ויחייהו שהיה אז בראש התנועה‪ :‬למרות שהיה נראה שאין סיכוי‬ ‫יהיה צדיק' (תהלים קיב‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫למטלות שיתממשו – ראו את הסייעתא דשמיא שהייתה לו בכל‬ ‫אכן‪ ,‬לבסוף נפתח המקום‪ ,‬ונקרא על ידי הנדיבים משפחת מגזימוף‬ ‫דרכיו! זאת‪ ,‬לפי שהיה מתבטל למרן זיע"א; שלא היה עושה כל‬ ‫על שמו ולכבודו של מרן זיע"א 'בית המדרש יביע אומר' עד עצם‬ ‫צעד‪ ,‬ואפילו הקטן ביותר – עד שהיה שואל את פי מרן‪ ,‬אפילו‬ ‫היום הזה‪ .‬שם זה אינו נושא רק את שם ספריו הגדולים של מרן‬ ‫בדברים שהיו נראים כשאלות של מה בכך‪ .‬זה סוד הצלחתו אז‪:‬‬ ‫זצ"ל 'יביע אומר'; אלא מנציח גם את 'רצון יראיו יעשה' של מרן‬ ‫בהיותו כלי שרת‪ ,‬המשרת את הצדיק בנאמנות ובכל נפשו!‬ ‫זיע"א‪ .‬הוא גם מנציח גם את זכותם של משפחת מגזימוף ה' יאריך‬ ‫הוספתי‪ ,‬שפעם ראיתי את השר הרב אלי סוויסה ה' ישמרהו‬ ‫ימיהם בטוב‪ ,‬ובראשם אבי המשפחה מר אלי מגזימוף ז"ל ראש‬ ‫ויחייהו‪ ,‬כששימש כשר הפנים מטעמו של מרן זיע"א‪ ,‬מוציא פתק‬ ‫וראשון בקדושה [ומצאתי‪ ,‬כי מספר 'בית המידרש יביע אומר'‬ ‫מכיס חולצתו מעיין‪ ,‬ורושם בו‪ .‬הוא אמר לי‪ :‬אתה יודע מהו טיבו‬ ‫עולה בגימטריה כמספר 'תרומת אלי מגזימוף ז"ל' במכוון [ ‪.]]1310‬‬ ‫של פתק זה? הוא אשר ציווני מרן זיע"א‪ :‬כל דבר שאעשה למען‬ ‫ה כן צריך לומר‪ .‬וכן הוא בחגיגה שם‪.‬‬ ‫התורה ועם ישראל – ארשום בפתק‪ ,‬ובסוף השבוע אדווח לו למרן!‬ ‫ו וכן אמרו בבראשית רבה (פ' ס סי' יג)‪' :‬רבי ברכיה ורבי לוי‪ ,‬בשם רבי‬ ‫הוספתי‪ :‬סבורים אתם‪ ,‬שפתק זה שימש רק לרישום הדברים? לא‬ ‫חמא בר חנינה‪ :‬מפני מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה‬ ‫ולא! אלא בזכות פתק זה שהרב ביקש לרשום בו – הוא שיצר את‬ ‫יצחק? שלא יהיו עובדי כוכבים אומרים‪ :‬תפילתנו עשתה פירות!'‬ ‫הצלחותיו של הרב סוויסה כשר הפנים!‬ ‫בניצחון מלחמת המלכים‪ .‬וכמו שקרא משה רבינו בנו אליעזר‬ ‫שוב מצאתי לבעלי התוספות בפירוש הדר זקנים (פס' י)‬ ‫מטעם זה (שמות יח‪ ,‬ד)‪' :‬כי א'להי אבי בעזרי‪ ,‬ויצילני מחרב‬ ‫שכתבו בטעם הדבר שלקח אליעזר עשרה גמלים‪' :‬לקח‬ ‫פרעה'‪.‬‬ ‫עשרה אנשים מילדי אברהם רוכבים על עשרה גמלים‪ ,‬לברך‬ ‫אך נראה‪ ,‬דכל זה לא הספיק לאברהם כדי לסמוך עליו‬ ‫ברכת אירוסין'‪ .‬וכיוצא בזה בחיזקוני‪ ,‬ובפירוש רבינו חיים‬ ‫בשליחות להביא אישה לבנו יצחק; עד לאחר שהשביעו‬ ‫פלטיאלז‪ .‬נמצא‪ ,‬שגם ברכת לבן היתה בעשרהח‪.‬‬ ‫בחפץ מצוה‪ ,‬תחת ירכו שהיא המילה (ערש"י וב"ר פ' נט סי' ח)‪.‬‬ ‫ברכת אדם וברכת שמיים‬ ‫ברם‪ ,‬לפי המבואר – נראה דמאחר שצריך‬ ‫ברכה בנישואין‪ ,‬אזי גם אם המברך אינו‬ ‫ראוי; מכל מקום‪ ,‬כיון שהצדיק ראוי לברכה‬ ‫– אזי יתהפך פה המברך לפה ראוי‪ ,‬ויבורך‬ ‫המתברך‪ .‬כי כמו שהקדוש ברוך הוא שינה‬ ‫את מוחו של אליעזר מ'עבד' ל'איש' – כן‬ ‫שינה את פיו של לבן לאותו זמן‪ ,‬מפה טמא‬ ‫לפה קדוש‪.‬‬ ‫מעתה לא קשה איך לומדים משם ברכת‬ ‫חתנים‪ ,‬הרי לא היו שם עשרה‪ :‬כי דווקא‬ ‫בברכה של אדם צריך עשרה; כדי שיחול‬ ‫שם ה' בברכה‪ ,‬ו'כל בי עשרה שכינתא‬ ‫שריא' (סנהדרין לט‪ .).‬אבל כשהברכה‬ ‫מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬מכח 'צדקת צדיק‬ ‫תיישר דרכו'; הגם שהושמה בפה של לבן –‬ ‫בזה לא צריך עשרה; כי הברכה גופא‬ ‫מהשכינה‪ .‬וזה שאמר אברהם 'יבוא בעל‬ ‫הברכות ויברך אותו'‪ .‬וכשם שנאמר בברכת‬ ‫כהנים (במדבר ו‪ ,‬כז)‪' :‬ושמו את שמי על בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ואני אברכם'‪.‬‬ ‫זהו שאמרו לבן ובתואל 'מה' יצא הדבר'‬ ‫(פס' נ)‪ :‬אף הם הרגישו‪ ,‬שכל מה שקרה – לא‬ ‫בשליטת אדם היה; אלא כל התהליך היה‬ ‫משמיים‪ .‬גם הדיבורים‪ ,‬וגם הברכה – מה'‬ ‫הם באו‪.‬‬ ‫א'לי בעזרי‬ ‫נראה‪ ,‬דגם שמו של אליעזר‪ ,‬ניתן לו על ידי‬ ‫אברהם אבינוט‪ ,‬שראה בכל פעולותיו את‬ ‫העזר הא'להי המקיף אותו‪ ,‬גם בעבדו; אם‬ ‫בענייניו השוטפים‪ ,‬בהשקאת תורתו‪ ,‬ואם‬ ‫'אברהם אדניו' עולה בגימטריה כמספר 'אליעזר' [עה"כ; ‪.]319‬‬ ‫ז ושם ציין על זה שכן אמרו להדיא במסכת שמחות‪ .‬ולא מצאתי‬ ‫ועוד‪ ,‬כשהשביעו תחת ירך 'אברהם אדניו' במילה‪ ,‬שהוא חפץ‬ ‫שם‪.‬‬ ‫מצוה‪ ,‬החיל 'אברהם אדניו' על 'אליעזר' להיותו 'חפץ מצוה'; שגם‬ ‫ח א"ה‪ .‬ראה עוד מה שנתבאר בזה במטל השמים חלק ג (סי' ה)‪.‬‬ ‫תיבות אלו עולות כן‪.‬‬ ‫גם עשה את אליעזר חפץ 'שבועה'; כי מספר 'אליעזר אדנ'י' עולה‬ ‫ט נראה לרמוז הדבר בשמו‪ ,‬שנקרא על שם היותו 'עבד אברם'‪ :‬כי‬ ‫כמספר 'שבועה' [‪.]383‬‬ ‫אכן מספר 'עבד אברם' [כי כן היה שמו עוד בהיות אברהם 'אברם'‬ ‫וכשעשה שליחותו‪ ,‬יצא מכלל 'ארור' ונהיה 'ברוך'; וגם זה נרמז‬ ‫גרידא‪ ,‬כדמוכח במקראות‪ :‬כי לא היה 'אברהם' עד לציווי המילה‬ ‫בשמו‪ :‬כי יצא ממספר 'אליעזר' [‪ ]318‬למספר 'ברוך הוי'ה אדנ'י'‬ ‫(בראשית יז‪ ,‬ה); ו'דמשק אליעזר' נקרא כבר בעת מלחמת המלכים (שם‬ ‫[השם בכתיבתו וקריאתו; ‪.]319‬‬ ‫טו‪ ,‬ב‪ ,‬ועיין רש"י שם פס' א‪ .‬וגם הגימטריה שאמרו בנדרים כנ"ל מוכחת כן)]‪ ,‬או‬ ‫מקץ שלוש שנים לגיליונותינו‪ ,‬הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ‪ ,‬לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו‪ ,‬לכרכן בבת‬ ‫אחת‪ ,‬ולהוציאן לאור עולם בספר‪.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות וכדומה‪ ,‬להצטרפות לתפוצת המייל‪ ,‬ולכל ענייני הגיליון‪ ,‬ניתן לפנות לכתובת ‪colelyabiaomer@gmail.com‬‬