להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — חיי שרה (2026-11-02)

||||||||||||||||||| @@ @ )
צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא
דש מ י א
גליון
ב ס י ע ת א
@@@
להבות
אש
צדיק כתמר יפרח כאר"ז בלבנון ישגה
כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
תורות עובדות והנהגות מרבוה"ק זיע"א
פרשת חיי שרה
תשפ"ז
יו"ל ע"י מערכתתורת אשדחסידי
קרעטשניף סיגעט
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
||||||||||||||||||| @@@ ) @ @ @
בעזהשי"ת
יו"ל ע"י
מכון תורת אש
להוצאת והפצת תורת רבוה"ק
מקרעטשניף סיגעט
פרשת חיי שרה
שנת ה'תשפ"ז
גליון שט"ו -שנה ח'
© כל הזכויות שמורות
להשיג את הגליון באימעיל
נא לשלוח בקשה אל
m@torasesh.com
להארות הערות ותרומות נא להתקשר
347.291.1133
מי שיש לו חידושי תורה ,כתבים או
לא יצאו עדיין
טעיפס מרבוה"ק זיע"א ש
לאור נא לפנות למערכת ,ותשוחח"ל.
)
מערכת קולקרעטשניף
בחצרות קדשינו ובצל הקודש ,דברות קודש,
מהנעשה והנשמע
הודעות ,זמנים ,ושמחות אנ״ש.
חוץ לארץ605- 477-7455:
077ארה״ק- 26- 12- 799:
שמעו ותחי נפשכם
ג אמרות אש
פניה דקה מן הדקה להטיל דופי אואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם
במעשיהם. בכל )בראשית כד ,א( .ואיתא בגמ' )חגיגה יב(:
שבבחי' 'יום' יכונו ימי עוה"ב ,וכן איתא
אך אאע"ה כיון שהגיע לבחי' הגדולה הזאת
במדרש )בראשית רבה נט ,ו( בא בימים בפילון
של בימים ,דהוא בחי' עוה"ב ,ועולמך
מפולש לחיי עולם הבא ,ובזוה"ק )ח"א קכט(.
תראה בחייך ,אז 'וה' ברך את אברהם בכל'
בא בימים ביומין עילאין ,עכ"פ המבואר
בבחי' 'כל' ,שירמוז על שלימות המעשה ,כי
שאברהם אבינו ע"ה זכה לחיי עוה"ב כבר
מי שמגיע למדריגה הזאת אזי כל מעשיו
בעולם הזה.
נתעלים לעילא ,כי אפילו כל מה שעושה
ורואה העליות שנתעלה בתורותיו 'וה' ברך את אברהם בכל' בהקדם לבאר
ובתפילותיו לא נתפעל מזה ,כי הוא בעצמו הכתוב )קהלת ז ,כ( כי אדם אין צדיק בארץ
כבר כמו בעוה"ב ,ושם אין שום התפעלות אשר לא יחטא ,ופירש האלשיך הק' שם כי
רק התבטלות. הלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב,
ואפילו בטוב לא יחטא באיזו פנייה בלתי
טובה ,ע"כ.
ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ ואפשר להוסיף נופך בדבריו הק' שכל זמן
וגו' )בראשית כד ,ג( .כאן כתיב אלוקי השמים שהצדיק 'בארץ' ,גם במעשיו הטובים א"א
ואלוקי הארץ ולהלן כתיב )שם כד ,ז( ה' שלא 'יחטא' ,שלא ימצא איזה חסרון
אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי וגו', במעשיו ,הן משום שאמרו לפרש בפסוק זה
וכתיב רק אלוקי השמים ,וכבר עמד רש"י אשר אי אפשר לאדם לבוא לידי שלימות
הק' על זה לבאר 'ולא אמר ואלקי הארץ, כלפי הבויתב"ש ,והן משום שהצדיקים
ולמעלה אמר )פסוק ג( ואשביעך בה' אלקי מפשפשים תמיד במעשיהם למצוא בהם
השמים ואלקי הארץ ,אמר לו עכשיו הוא איזה חסרון ,וכמו שפי' הרבי ר' אלימלך
אלקי השמים ואלקי הארץ ,שהרגלתיו בפי מליזענסק זי"ע עה"פ )תהלים ה ,יב( וישמחו
הבריות ,אבל כשלקחני מבית אבי היה אלקי כל חוסי בך לעולם ירננו ,שהצדיקים תמיד
השמים ולא אלקי הארץ ,שלא היו באי מרננים אחר מעשיהם ,ותמיד ימצאו איזה
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א מכי"ק תש"מ.
להבות אש ד
אברהם רק בדרך תפילה ותחנונים לפני עולם מכירים בו ,ושמו לא היה רגיל בארץ,
הקב"ה ,ואמר אלוקי השמים ,שכן נקרא עכ"ל.
שמו ית"ש כי אלקים בשמים ואתה על
ולבאר יותר בהמשך לדברי רש"י הק' ,דא"כ
הארץ על כן יהיו דבריך מועטים )קהלת ה,
כיון שאברהם אבינו ע"ה הרגילו בפי
א(.
הבריות ,ומצא וסלל הדרך הנכונה ללבות
בני אדם ,לנטוע בהם אמונה באלוקי
השמים ,והיה צריך שיהיה המשך לעבודתו
שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך )בראשית כד,
הק' ,ע"כ מוכרח כבר למצוא זיווג לבנו
ג( .ועי' ברש"י הק' הטעם 'לפי שהנשבע
הקדוש יצחק אבינו ע"ה שיוכל להמשיך
צריך שיטול בידו חפץ של מצוה ,כגון ספר
הדרך הקדוש הזה לדורי דורות ,כי עד עתה
תורה או תפילין ,והמילה היתה מצוה
אם לא בשביל ללמד ולהועיל ולהודיע שמו
ראשונה לו ובאה לו על ידי צער והיתה
ית' לכל באי עולם שיש מנהיג לבירה ,מה
חביבה עליו ונטלה' ,ע"כ .וי"ל שדוקא
תכלית יש בלהעמיד דורות ,אך עתה כיון
בשבועה זו של הזיווג היה רוצה להשביעו
שאברהם אבינו ע"ה כבר העמיד הדרך
במילתו הקדושה ,לרמז בזה ע"ד שאמרו
בזה ,ויש כבר תכלית בעולם ,היה צריך
)נדרים ח (.מניין שנשבעין לקיים את המצוה,
למצוא זיווג לבנו יצחק כדי שיוכל להמשיך
שיהיה רק לשם מצוה ולא לשום תאוה,
בדרך הקודש ,כי זכה נעשה לו עזר )יבמות
וכמו בועז נשבע )רות ג ,יג( חי ה' שכבי עד
סג(.
בוקר ,שאפילו שהוא הגואל רצה לקיים רק
לשם מצוה ,וע"ז שבועת ה'. ולהלן אמר רק אלוקי השמים ,שאז אמר
ה נהרי אש
וכעין זה איתא מה שאמר הרה"ק מרוזין עניני מערת המכפלה
זי"ע בפרשתינו על הפסוק ותקח את אויתן לי את מערת המכפלה )בראשית כג ,ט(.
הצעיף ותתכס ,ופירש רש"י ,לשון ותתפעל, הנה בפסוק 'ואל הבקר רץ אברהם' ,איתא
כמו ותקבר ותשבר ,ואמר ,שיש שלשה )ילקוט שמעוני וירא פב( שהבקר רץ עד
פעמים שיש עסק מסביב לאדם ,פעם אחת למערת המכפלה ,ואז נתגלה המערה
הוא בעת לידתו ,שכל העיר מדברים שנולד לאברהם אבינו ,ויש להבין מה טעם נתגלה
בן ,ופעם אחת הוא בעת הנישואין ,והפעם לו המערה בדוקא בזמן זה ,ואמרתי לבאר,
השלישית הוא בעת פטירתו ,ואמר ,שהנה כי הנה איתא שלכן החתן הוא בעצבות ,כי
כשהאדם נולד וכן בעת הקבורה אין לו שום מהות הנישואין הוא שיגיע עת שיצטרכו
התפעלות ממה שנפעל סביבו ,וכמו כן לעזוב את העולם ,ולפי שהשי"ת רוצה
צריך להיות בעת הנישואין ,כמו בעת בקיום העולם ,לכן יש לישא אשה כדי
ותקבר ותשבר ,וגם בזה רואים השייכות של שיהיה קיום העולם ,ואף שאיהו לא חזי
הנישואין למיתה. מזלא חזי ,ולכן יש לחתן שברון לב,
ויש לומר גם לגבי מיתת שרה ,שמיתת שעכשיו הוא מרגיש שלא יחיה לעולם ,ולכן
שרה היה לאחר העקידה ,כמו שפירש יש לשמח החתן.
רש"י ,בשובו מהר המוריה היה אברהם והנה כל עוד שלא נתבשר אברהם על לידת
מהרהר ואומר ,אילו היה בני שחוט כבר היה בנו ,לא היה צריך לידע היכן הוא מערת
הולך בלא בנים ,היה לי להשיאו אשה, המכפלה ,ורק כשהיה כי ביצחק יקרא לך
מבנות ענר אשכול וממרא ,בשרו הקב"ה זרע ,אז הראו לו את מערת המכפלה.
שנולדה רבקה בת זוגו ,ועכשיו כשעומדת
וכענין זה יש עוד רמזים ,שהנה איתא
רבקה להכנס ,ויהיה המשך הדורות ,אז היה
שכאשר יעקב ראה את רחל בכה ,ופירש
יכול להתקיים מיתת שרה.
רש"י שבכה לפי שראה שלא יקבר עמה,
והיינו שתיכף בשעת הזיווג חשב על
הקבורה.
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א מיום ד' פרשת חיי שרה תשס"ב.
להבות אש ו
ענין הבעלי מלאכה ,שלקחו כסף מלא, איתא בזוה"ק )ח"א קכ"ח (.שכאשר ביקש
ועוד לדמות שהם עושים מעשה חסד ,וכן אברהם אבינו לקבור את שרה במערת
הוא סדר העולם. המכפלה ,לא הסכימו לכך אדם הראשון
ולכן בתחילה נאמר 'באזני בני חת' ,אבל וחוה ,ואמרו שזה בושה עבורם ,שיכנס
לאחר מכן כשביקש ממון ,לא נאמר באזני אצלם מי שמעולם לא חטא ,לפי שהם
בני חת ,שהוא רצה לעשות עצמו כאדם נכשלו בחטא ,ואמר אברהם אבינו שהוא
יפה ,שהוא רצה לקחת ממון בלא שידעו יתקן את חטא אדם הראשון.
שלקח ,כדי שישאר כאדם יפה.
ויש לפרש הענין ,כי הנה בגמרא אמרו
לוקחים ממון ומדמים שעושים חסד
)גיטין נ"ו (.שכאשר יצא רבי יוחנן בן זכאי
למלך בעת החורבן ,אמר לו ,אי מלכא אנא נתתיה לך וגו' )שם ,יא( .הנה דרך העולם
עד השתא אמאי לא אתית לגבאי ,ומהו הוא ,שכאשר הוא עושה איזה ענין לחבירו,
הענין ללמוד ענין זה ,אלא שהנה לפעמים גם אם משלמים לו על הדבר ,הרי הוא
יש שהאדם נמצא בעת צרה ל"ע ,והרי הוא רוצה שהשני ירגיש שעשה עמו טובה ,על
הולך לצדיק והצדיק פועל עבורו ישועה, אף התשלום ,שמלבד הממון הרי הוא חפץ
ואז הוא שוכח מכל הענין ,ורק כעבור בגאוה ,שעשה עמו הטובה ,וכן היה כאן,
כעשר שנים הוא נזכר ,ומי שאינו זוכה שעל אף שאברהם אבינו אמר מיד 'בכסף
לחשוב על כל דיבור אם יש לו לדברו ,הרי מלא' ,אעפ"כ ביקש עפרון להרגיש טוב,
הוא אומר לו ,עכשיו נזכרת ,והלא לא ראינו שעשה טובה לאברהם.
אותך כל השנים ,ואמרתי שיש ללמוד
הגמרא ,לידע שכך מדבר גוי ,למה באת רק
עכשיו... זקני הק' היה אומר ,שכאשר הוא מזמין
בעל מלאכה - ,אם עבור המקוה וכדומה,
ענינים שהוא בעצמו התעסק בזה ,-היו
לפעמים לא יהיה לו שייכות עם כל אחד באים הבעלי מלאכות ואומרים ,שבדרך
ועפרון ישב .ברש"י ,כתיב חסר ,אותו היום כלל התשלום הוא מאתיים לערך ,אבל
מנוהו שוטר עליהם מפני חשיבותו של מהרבי יקח רק מאה וחמישים ,ואמר זקני,
אברהם שהי' צריך לו עלה לגדולה ,כעין זה יודע אני שאין זה עולה מאתיים ,וגם לא
איתא לגבי שידוכים ,שלפעמים יש שהאדם מאה וחמישים ,אלא הרי הוא מדמה שיוכל
נעשה עושר ,לפי שבאופן אחר לא ישתדכו לרמות אותי ,ואני נותן לו לרמותי ,כי בדרך
עמו ,אבל לאחר מכן יתכן ששוב לא יהיה כלל היו הבעלי מלאכה עניים מרודים,
עושר. והריני מחשב הממון כמתן בסתר ,וזה היה
ז נהרי אש
הרי זה כך ,אבל לא כלפי פלוני..... וכמו כן כשאברהם אבינו הוצרך לעפרון,
וכבר אמר זקני הק' הרבי ר' מרדכי'לע זי"ע נעשה עושר ביום זה ,והרי זה תורה ,ויש
לבאר המימרא )אבות פ"ד מ"ד( 'מאוד מאוד ללמוד מזה ,שלא עם כל אחד צריכים
הוי שפל רוח בפני כל אדם' ,שלהיות שפל לשייכות ,שאדם גדול אין לו להתעסק עם
רוח לפני ה' ,אין חכמה בדבר ,החכמה היא, כל אחד.
שיהיה שפל רוח בפני כל אדם ,וכתב התניא למי יאמר מוסר
)פרק כט( ,שהכלל הוא שידע תמיד שחבירו מהרבי מלובלין זי"ע איתא שגם מוסר לא
חשוב ממנו ,ולאחר מכן הוא מבאר יאמר לכל אחד ,כי אם כשהשני בא לבקש
באריכות גדולה בפרקים שלאחר מכן בכל עצה וכדומה ,אבל לא יאמר מוסר בסתמא,
החשבונות כיצד יבא לידי המחשבה שהשני ויש להבין מה עם מצות הוכח תוכיח ,אבל
חשוב יותר ממנו ,על אף שהוא נראה הרבה כבר אמרו )יבמות ס"ה ,(:כשם שמצוה לומר
פחות ממנו ,ופרקים אלו הם חיות הנפש, דבר הנשמע ,כך אין לומר דבר שאינו
ולפעמים תמה אני ,כיצד יכול האדם לנהוג נשמע ,ואם ברור הדבר שלא ישמע אליו
כיהודי ,ללא שירבה לחזור על פרקים אלו, אינו בגדר חיוב של הוכח תוכיח ,ויש בענין
ושם יש כמה עצות כיצד לבטל את הרע, זה אריכות גדולה במאמר הראשון בישמח
וכיצד להתעלות אל הקדושה ,ושם מבואר משה פרשת דברים ,לפרש שני ענינים אלו
גם ענין זה. שלא יהיו סותרים זה את זה.
ביאור ענין אמור מעט ועשה הרבה כיצד יבא לענוה הראויה
בפסוק )שם ,טו( ,ארבע מאות שקל כסף וגו'. אולם אני מבאר לגבי מצוה זו של כשם
חז"ל )בבא מציעא פ"ז (.למדו מפסוקים אלו, שמצוה וכו' ,הנה בדרך כלל אין האדם
שרשעים אומרים הרבה ועושים מעט, רוצה להוכיח את חבירו ,והבעל דבר אומר
והצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, על כל ענין שהוא לשם שמים ,וכאשר
ומה שהצדיק אומר רק מעט ואינו אומר הבעל דבר מתחיל עם לשם שמים ,הרי זה
הרבה ,אלא שחז"ל אמרו )סנהדרין כ"ו,(: נורא ,הבעל דבר אומר לאדם ,מי אני
מחשבה מועלת ואפילו לדברי תורה, שאומר מוסר לשני ,שאז הוא נהיה עניו,
שכאשר האדם אומר שילמד כך וכך או ויש בזה עובדא עם הרה"ק מראפשיץ,
שלא ישכב לישון לפני לימוד שני דפי שביום הק' שמע איך שאחד בוכה הריני
גמרא ,או שלא יעמוד בתפילה לפני לימוד כעפר ,והוא היה אדם מכובד ,וביקש
דף זוהר הק' ושיתן הרבה צדקה ,לאחר מכן לנסותו ,וצוה לתת לו עליה שלא לפי
אינו יכול לבא לידי כך ,ולכן הצדיק אומר כבודו ,והלה התחיל לכעוס ,ולאחר מכן
רק מעט ועושה הרבה. שאלו ,והלא אמרת שאני כעפר ,וענה ,אכן
להבות אש ח
בשעת מעשה ,הרה"ק ר' אברהם מתתי' וביארנו לפי זה הפסוק בפרשת וירא,
משטעפינעשט היה נכדו של הרה"ק 'ויאמרו ,כן תעשה כאשר דיברת' ,שכאשר
מרוזין ,והוא עוד הכיר את הרה"ק מרוזין, אמר אברהם מה שעומד לתת להם אמרו
והכרתי כמה יהודים שעוד נסעו אצלו, המלאכים כן תעשה כאשר דיברת ,שמאחר
ויהודי אחד שנסע אליו סיפר לי ,שבימי שאמר מה שיעשה ,יש החשש שלא יוכל
זקנותו ,לא רצה הרה"ק להכנס לעריכת למלא את התחייבותו ,ועל זה ברכוהו ,כן
השולחן ,והפצירו בו הרבה שיכנס לעריכת תעשה כאשר דיברת ,שלא יזיק לו הדיבור.
השולחן ואכן הוא נכנס ,לאחר ברכת המזון
ישבו משני צידי השולחן שני עשירים ,והנה
בבית רו'ין מיעטו בדיבור ,נענה ושאל אחד בפסוק )שם ,טו( ביני ובינך מה היא ,ופירש
מהם שישב לימינו ,נו ,כלומר ,שביקש רש"י ,בין שני אוהבים כמונו .והיינו כמו
לשאול לאיזה ישועה הם צריכים ,נענה שנתבאר שמלבד מה שביקש ממון ,ביקש
ואמר ,רבי ,קניתי הרבה צאן ,וכאשר להשאר כאדם חשוב....
נולדים מהצאן עוד צאן יש לי מזה פרנסה,
ומאכלם היה מהמרעה שבשדות ,אבל
באותה שנה לא ירדו גשמים וממילא אין תקומה היתה לשדה
עשב ,והצאן מתים כסדר ,והוא עומד
להפסיד את כל רכושו. ברש"י )פסוק יז( ,תקומה היתה לו שיצא מיד
הדיוט ליד מלך .הנה כל ענין שבבריאה,
ופנה הרה"ק לצד השני ושאל שוב ,נו,
דומם צומח חי מדבר ,יש בו ניצוה"ק,
ואמר היהודי השני ,רבי ,השדות שלו
ועיקר הניצוה"ק יש בבני ישראל ,ואיתא על
עומדות רק על שדות ,ואין בהם אילנות
הפסוק 'אלה הדברים אשר דיבר משה',
כלל ,ושאל הרה"ק ואם יש אילנות מה
שמשה רבינו לא דיבר כי אם דברי תורה,
היתרון ,וענה שכאשר יש שדות עם אילנות,
שרק זה היה דיבוריו ,שמלבד דברי תורה
יש לאילנות הכח להמשיך גשמים ,ונענה
לא דיבר מאומה ,וזהו מה שכתב רש"י
הרה"ק ואמר ,מאחר שיש כח גדול זה
תקומה היתה לו ,שעל ידי מה שנכנס
לאילנות ,שהוא צומח ,איזה כח יש לחי,
ברשותו של אברהם ,היה התיקון לשדה,
ואיזה כח יש למדבר.
וכמו כן שולחן של צדיק ,השולחן שהצדיק
ולאחר מכן קם ממקומו ואמר גוט יום טוב, מקדש עליו ,על ידי כן מתעלה השולחן ,כי
וסיפר היהודי ,שלאחר היום טוב נשארו שם בכל חפץ יש ניצוה"ק ,ואין הכל בשוה.
לשלשה ארבעה ימים ,לפי שירדו גשמים
מעלת הדיבור
הרבה ,והמשיך הגשם על ידי האמירה ,מהו
הכח שיש למדבר. שמעתי עובדא מאחד ,וכמדומה שהוא היה
ט נהרי אש
הוא עונה ,מאתיים דולר ,ואומרים לו ,הריני בספר חסידים איתא ,יכלכל דבריו במשפט,
יכול לתת רק מאה ושמונים דולר ,כשהוא שקודם שהאדם עומד להוציא דיבור מפיו
עונה ,אצלי המחיר הוא רק מאתיים דולר יעשה החשבון האם יש לו להוציא הדיבור
ולא פחות ,מכאן ידע שהוא מורה שעות מפיו או לא.
טוב ,ולכן הוא עומד על מקחו ,ואיש אמת ואיתא מהרה"ק מבארדיטשוב) ,קדושת לוי
אוהבים לסחור עמו ,כי יודעים שאין הוא פר' מטות( 'לא יחל דברו' מי שאינו מחלל
מרמה ,וכמו כן כשיאמר עשרים אלף דולר, את דברו' ,ככל היוצא מפיו יעשה' שמה
כשיראה הסוחר השני שאינו מוריד שהוא אומר יעשה השי"ת.
ממחירו ,יראו שאינו שקרן ,ולכן ,לא רק
שלא ימנעו מלסחור עמו ,אלא שסוחר זה הזהירות מדבר שקר מסוגל להצלחה
יאמר לשאר סוחרים ,שמי שמבקש לקנות ועל ענין זה הנני אומר ,ומי שרוצה להאמין
סחורה טובה ללא חשש שירמוהו ,ילך יוכל לעשות הדבר ,סגולה להצלחה הוא,
לפלוני. שלא ישנה האדם מדיבורו ,בכל הענינים
וזהו ביאור על פי פשטות שיכול כל אחד ובכל הבחינות ,האומן באומנותו והסוחר
להבין ,שעל ידי האמת מרויחים. בסחורתו.
ואליבא דאמת ,מי ששומר לשונו הרי זה
מסוגל לפרנסה ,כי כל אחד נשפע עליו כפי יהודי מכאן ,שהיה סוחר גדול שאל אותי
לשונו השמור. פעם ,שהנה הסדר במסחר הוא ,שהרי הוא
הגזירה רעה אין יוצא עד שלא יעשה האדם עומד למכור חבילת יהלומים ,ומבקש על
עוד מעשה זה עשרים וחמש אלף דולרים ,והשני
מבקש להוריד מהמחיר ,עד שהם משתווים
והנה כל ענין שנפעל בעולם ,אף שנגזר
והוא מוכר לו בפחות ,אמרתי לו ,אמור מיד
שיבא הדבר ,מכל מקום צריך שיבא הדבר
עשרים ,וטען הסוחר ,שאם יאמר עשרים,
על ידי איזה סיבה ,וכן הוא הן לטובה והן
יצטרך לרדת עד לט"ז ,אמרתי לו ,אל
לרעה ,וענין זה אנו רואים בפרשת וירא,
תחשוש ,ובתחילה ביארתי לו הענין על פי
שהנה על אשת לוט נגזר שתיהפך לנציב
פשטות ,וכך אמרתי לו ,הנה יש לי שייכות
מלח ,וזה נהיה על ידי מה שהיא הביטה
עם כמה מיני אנשים ,וראיתי כמה ענינים
לאחוריה ,והיינו שגם כאשר נגזר גזירה על
בעולם ,כשרואים על אחד שהוא איש אמת
האדם ,כל עוד שאין סיבה שהוא ראוי
)א קארעקטער מענטש( ,מבקשים הכל לעסוק
להענש על זה לא תבא עליו הרעה.
עמו ,וכאשר נכנסים אצלו ,ושואלים אותו
וכן הוא גם לטובה ,וכאשר נגזר על האדם כמה מבקש הוא על המורה שעות ,והרי
להבות אש י
ביהודי ,אבל כשצריכים להציל נפש גזירה לטובה ,שולחים לו נסיון ,ואם הוא
מישראל אין לי ברירה ,והרי ממילא רבי עומד בנסיון ,אז יזכה לטובה.
אינו יכול לחשוב שיהיה לו עולם הבא ,שכל ועל פי זה ביארנו מה שפירש רש"י בנסיון
רגע יש לו סכנה על העולם הזה והעולם העקידה שאמר לו השי"ת ,תעמוד לי
הבא גם יחד ,אם הוא יוצא לפני השי"ת ואם בנסיון הזה ,שלא יאמרו הראשונים אין
הוא יוצא לפני בני ישראל ,וכמו כן במקרה בהם ממש ,ואז זכה לברכה של כי ברך
אחד לא היה לי ברירה ,שהייתי צריך להציל אברכך ,ומיד נזדמן זיווגו של יצחק ,ובאמת
את האדם ,ומי שאין עוזר אצלו הדרך שכבר הובטח לו ברכה זו של כי ברך
הרגיל ,יש לביישו ,ושאלתי אברך אחד, אברכך ,אבל למעשה לא זכה בדבר כי אם
להיכן אתה הולך ,האם לחותנך או כשעמד בנסיון האחרון.
לגיסתך[.
וכאשר עומד נסיון על האדם בכמה מיני
וכן יש עוד נסיונות ,שהוא נמצא בין כמה נסיונות ,כל אחד כפי מה שהוא ,וכגון
אנשים ,והוא צריך לפעול איזה ענין שקשה שאחד מבקש ממנו מעות ,והוא אומר
לו לפעול ,שולחים לאדם נסיון מן השמים, שהוא יכול לתת רק כך וכך ,והשני מתעקש
שהרי אם עבודת ה' היה דבר הבא בקלות, שהוא רוצה יותר ,או כשיש לו עסק עם
לא היו זוכים לעולם הבא ,שהרי זהו הדבר חברותא או עם שכנים וכדומה - ,והרבי ר'
הטוב ביותר ,העולם הבא ,להיות יהודי, מרדכי'לע היה לו על חלונות ביתו כל ימי
שיוכלו ללמוד ולהתפלל ,ושירגישו הטעם חייו וילונות עבים ,והענין בזה היה,
בשבת ,ולא היו זוכים עבור זה לעולם הבא, שכאשר התגורר כשהיה אברך בבית אביו,
שהרי אין לך בעולם טעם ערב יותר משבת התגורר שם גם אחיו ,והיתה אשת אחיו
קודש או ללמוד ולהתפלל ולעבוד את ה' עוברת אצל החלון ,ולפי שראה פעם אחת
ולתת צדקה ,והרי זהו הדבר הטוב ביותר דרך החלון צורת אשה ,שוב נמנע כל ימי
בעולם ,ועל מה זוכים לעולם הבא ,כי אין חייו מלהביט דרך החלון.
עבודת ה' בא בקלות ,ויש רמ"ח מצות עשה ]והנה אין אני בעל הבית אפילו על חלק
ושס"ה מצות לא תעשה ,ויש כסדר מהעולם ,בירושלים יש לפעמים שבחורים
העבודה שיקיים כל מצוה בשלמות ,ושלא הולכים לאכול אצל בעלי בתים ,ואיני יודע
יעשה שום חטא. בכל מקום אם הן יושבות אצל השולחן או
והנה כיצד יוכל האדם להתגבר ,כשחושב לא ,וכמו כן לפעמים יש אצל בעלי בתים
האדם שיזכה לטוב ,ואפשר שזהו הנסיון שבליל שבת הולכים לבית חמיהם וכדומה,
האחרון ששולח לו הבורא לפני הישועה ,אז אם הוא מסודר בכל גדרי הצניעות
יוכל לפעול בעצמו ,ואמנם הרי הוא וההפרדה בתכלית וכדו' ,ואמרתי פעם- ,
משתמש מעט עם גשמיות ,אבל כך יוכל ובאמת שבדרך כלל איני אוהב לפגוע
יא נהרי אש
יעשה חשבון נפשו ,כיצד הוא נוהג כשאחד להתגבר.
פוגע בכבודו ,אז כבר לא יחשוב מי אני.
כשאינו משנה מדיבורו יזכה כסדר לטובה
והנני אומר על ענין זה ,שהנה אין אנו
יודעים מה טעם אינו אומר תוכחה ,אם והנה אמרנו ,לא יחל דברו ככל היוצא מפיו
משום ה'מצוה שלא לאמר' ,או כי אינו רוצה יעשה ,ואמרנו שזה סגולה להצלחת האדם
לומר ,ואמרנו פעם ,שאיני יודע אם אחד שלא ישנה מדיבורו ,וביארנו הענין בעניני
כבר זכה לכסא נאה בגן עדן עבור קיום מסחר ,ויש לאדם להזהר בזה לעולם,
מצוה זו... כמעט מתוך מסירות נפש ,ולא רק שלא
יאמר שקר ,אלא יקבל עליו הקבלה שלא
ישנה מדיבורו ,וכמו שמביא החובות
הלבבות בשער הפרישות ,וכאשר מן
בגמרא )ביצה ל"ח (.אמרו על רב אבא
השמים מבקשים לשלוח לו ברכה מרובה,
כשעלה לארץ ישראל ,יהי רצון שאימא
שולחים לו נסיון בבין אדם לחבירו וכדומה,
מילתא דתתקבל ,ולמעשה בסוף היה
ואם לא עמד בזה ,אינו זוכה לטוב ,אכן אם
אחיכו עליה במערבא ,ובביאור הענין יש
הוא אינו משנה מדיבורו ,גם הברכה שנגזר
לומר ,כי אם לא יאמרו מה שאין מקיימים,
עליו מן השמים ,יבא עליו בכל מצב.
יתכן ששוב לא ידברו ,ואין ברירה בדבר,
ואיני צריך לבדוק אם מקיימים את מה לגבי מה שביארנו הענין של שלא לאמר
ששומעים ,וזהו הטענה במה שביקש דבר שאינו נשמע ,הנה כשהאדם צריך
שיתקבלו דבריו ,הוא צריך לומר ,אף אם להוכיח השני ,הרי הוא מתעטף בענוה
אינו מתקבל. ואומר ,מי אני שאוכיח את השני ,אבל
להבות אש יב
שיחו"ק בסעודת מלוה מלכה פר' חיי שרה תשס"ה לפ"ק
אליו התכוונתי' .בשנית ,הכניס המשמש הרה"ק רבי אהרן ראטה זצ"ל הסתופף בצל
את הרה"ק רבי אהרל'ע ראטה בהיותו הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א בבחרותו,
בחור ,אז אמר הרה"ק 'אליו התכוונתי'... שם קנה תורה וחכמה ,והשליך מעליו כל
צרכי הגשמיות ,אשר אף מיטה להניח את
ראשו לא היה לו ,והיה יושן על הספסלים...
סיפר לי הרה"ק מהר"מ מבילגורייא זיע"א, ומדי דברי בהרה"ק רבי אהרל'ע ,מסופר
שפ"א נסע ברכבת יחד עם אביו הרה"ק שאת האדמורו"ת שלו התחיל בסעודת
מהרי"ד זיע"א ,ובשנים אלו הלא היה 'מלוה מלכה' ,אשר בעת שהתגורר
'בעלזא' ' -וועלט'ס רעביסטווא' ,ושמו של בסאטמער הזמין בחור להסב עמו ב'מלוה
הרה"ק היה מקודש בפי כל ,ועל כן כמובן מלכה' ,לאחמ"כ הגיע בחור נוסף ,וכך
שמבעוד מועד ידעו כולם על אותה נסיעה התקבצו חבורה של בחורים ,עד שנקשרו
ובאלו תחנות תעבור הרכבת .וכך היו כל אליו בקשר איתן ...ולאמיתו של דבר -
התחנות מלאות וגדושות ביהודים באמת האדמורו"ת שלו התחילה ,כאשר
שהמתינו לרכבת שתעבור אצלם על מנת כבר בשחר ימיו זיכך את גופו -שלא אכל
ליתן 'שלום' להרה"ק מבעלזא. ולא שתה ,והיה יושן על הספסלים
על הרכבת נסע יחד עמם עוד אדמו"ר בבעלזא...
שאיני רוצה להזכיר את שמו ,אמנם הוא על התקשרותו של הרה"ק רבי אהרל'ע
היה 'אדם גדול'א ,אך יהיו כאלו שיראו זאת לרבו המובהק הרה"ק מבלאזוב זיע"א,
שלא בעין יפה ...הוא היה אדמו"ר מפורסם סיפר לי האדמו"ר משומרי אמונים מבני
והיו לו חסידים רבים ,אך באותה נסיעה ברק )שליט"א( ]זצ"ל[ שפ"א שלח הרה"ק
היה ללא שום משמש ,וכן גם לא היה מבלאזוב את משמשו לקרוא לבחור מסוים,
מלובש במלבושי האדמורי"ם ,ועל כן לא סבר המשמש שהוא מתכוון לבחור פלוני,
היה ניכר עליו שהוא אדמו"ר .ויהי כאשר אך כאשר נכנס בחור זה ,אמר הרה"ק 'לא
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א הוסיף רביה"ק :אף זכיתי לחזות בפני קדשו ....אך לא מפני שראיתי אותו הוא סימן שהיה 'אדם גדול'....
אלא מפני שבאמת היה הוא 'אדם גדול'...
יג רשפי אש
ארבעטן' ...כי הלא בעת שדחפו את אותו עצרה הרכבת בתחנה ,נדחפו החסידים
אדמו"ר ,בוודאי היה לו מזה חלישות לחזות בפני הרה"ק מבעלזא זיע"א ,ודחפו
הדעת ,ולא היה לי מנוחה מכך .אך אח"כ אף את אותו אדמו"ר ,כי חשבו שהוא איש
כאשר כביכול הוא ניצחני בדבר תורה ,נחה פשוט.
דעתי שלכל הפחות יהיה לו נחת רוח שהנה
בהמשך הנסיעה החל אותו אדמו"ר לדבר
הוא חשוב יותר מה'בעלזער רוב' ,כי הוא
בלימוד עם הרה"ק מהרי"ד ,ועסקו
מעולה בלימוד התורה יותר ממנו ...וכי
בעמקות דברי ה'קצות החושן' ,הרה"ק
אתה רוצה עתה לקלקל לי הכל...
מבעלזא פירש את דברי ה'קצות' ,אך אותו
אדמו"ר הפריך את פירוש זה .שוב ניסה
הרה"ק מהרי"ד לתרץ הענין ,ושוב ביטל
ומידי דברי בהרה"ק מבילגורייא ,פ"א גילה
האדמו"ר את דבריו .כך היה כמה פעמים,
לי ,שאם זוכה אדם להיות בדעה צלולה עד
עד שבסופו של דבר היה נראה שידו של
רגע צאת נשמתו ,הוי זה סימן שאדם כשר
אותו אדמו"ר על העליונה ,וכביכול אין
הוא ...אך אמר לי שאין לפרסם זאת ברבים,
הרה"ק מהרי"ד יודע לתרץ את הענין.
כי אם יש מי שאינו זוכה לכך ,לא יהיה זה
כעבור זמן מה ,עבר אותו אדמו"ר לקרון
כמוציא לעז עליו ...לאחר פטירתו של
אחר.
הרה"ק מבילגורייא באתי לנחם את אחיו
הרה"ק מהר"א מבעלזא ,וסיפרתי לו את עברו כמה שעות ,והרה"ק מבילגורייא
אשר סיפר לי אחיו .נתרגש הרה"ק שהיה קנאי לכבוד אביו ,והיה חריף ובקיא
מבעלזא ,ואמר :כך אמר לך אחי ,והלא ביותר ,ביקש לעבור לאותו קרון שבו נמצא
באמת הוא היה בדעה צלולה עד הרגע אותו אדמו"ר ,על מנת להוכיח לו שבאמת
האחרון... היו דברי אביו נכונים .אך מיד כאשר ביקש
לעשות זאת ,קרא אליו אביו' :מוטלה' ,לאן
הייתי בידידות יתירה עם הרה"ק
אתה הולך .והיה זה דבר פלא ,כי באותה
מבילגורייא ,ודיברנו יחד שעות על גבי
נסיעה עבר הרה"ק מבילגורייא פעמים
שעות ,אף בהיותי בחור צעיר לימים .ובעת
רבות מקרון לקרון ,ולא אמר לו אביו דבר,
ה'פדיון הבן' לבני בכורי ,בא לפאר
ורק עתה כאשר ראה ברוח קודשו לאן הוא
השמחה ,ואף נשא פלפול ארוך כשלושת
הולך ,עצרו ושאלוהו לפשר הליכתו .בלית
רבעי השעה בעניני פדיון הבן .הוא היה
ברירה הוכרח הרה"ק לספר לאביו את אשר
חכם מחוכם ,והיו שפתותיו דובבות תמיד
רוצה הוא לעשות...
בפנינים יקרים ,פ"א התנצל לפני על כך:
אני מבין שאין זה מתאים לדבר כל כך ,אך השיב לו הרה"ק מהרי"ד מבעלזא' :וואס א
מה אעשה ובאים לי במוחי דיבורים ,ואם יונגערמאן וואלט מיר גיקענט אנ-
להבות אש יד
תירוצים מתירוצים שונים ,ונגרם מכך נזק לא אספרם אהיה בכלל 'נביא הכובש
של ממון רב .בראותי כל זאת ,סברתי אולי נביאותו'.
מוטב יהיה שאעקור לגמרי מן העיר כפר
עטה .אך הרה"ק מבעלזא זיע"א לא הניח
לי בשום פנים לעזוב את העיר ,אלא צפה בדידי הוה עובדא אצל הרה"ק מהר"א
ברוח קודשו על פני העיר קרית עטה ,אף מבעלזא זיע"א ,פ"א כאשר המתנתי למוצא
שמימיו לא היה בכפר עטה ,וברוח קודשו פיו על ענין מסוים ,והשיב לי אחרת ממה
הצביע לי על רחובות מסוימים שדווקא שם שסברתי שמוטב ,ויהי כאשר הפצרתי בו
בהם אבנה את הקריה ,עשיתי כדבריו, שיאמר כפי שסברתי שמוטב שיהיה ,החל
ועמד הבנין לתפארה. לצעוק בקול 'איך בין נישט קיין מלאך',
'איך בין נישט קיין מלאך'.
דבר פלא היה אצל הרה"ק מהר"א מבעלזא בפעם אחרת כאשר המתנתי לשמוע את
זיע"א בסוף ימיו ,אשר בדרך כלל לא היה מוצא פיו על ענין אחר ,וידע הרה"ק
מרבה בברכות ,כמו רבוה"ק לבית נדבורנא שהתשובה לדבר היא אחרת ממה שרציתי,
שהיו תדיר מברכים את הקהל בברכות וברצותו שלא לצערני ,לא אמר לי בפירוש
מרובות ,אלא כי היה מברך בקצרה .אך את תשובתו ,אלא אמר לי 'אזא זאך פרעג
באותם ימים טרם עלותו בסערה השמימה, מעך נישט' ,אמרתי לו ,שקודם שנכנסתי
באורח פלא שינה ממנהגו והיה מברך אל הקודש פנימה ,פתחתי את החומש
בברכות מרובות .וכה הוה עובדא :בשנת שלפני ,ונפתח לי בכתוב )דברים יח ,טו( 'נביא
תשי"ז נישא גיסי שליט"א )הרה"ק רבי יעקב מקרבך מאחיך כמני' ,ובזה למדתי סימנא
ישכר בער מנדבורנא זיע"א( עם בתו של מן שמיא ,שכל אשר יצוה עלי הרבי -אותו
הרה"ח רבי משה הערש זצ"ל מ'בית אעשה ,ואכן הרה"ק אמר לי את דעת קדשו,
מאיר'ב ,שהיה שוחט ירא שמים אך לא היה ועשיתי כדבריו ,ואכן היה זה לטובה אף
מיוחס .כי באותם ימים כמעט ולא היה שלא שיערתי כך מתחלה.
בנמצא שידוך מיוחס. כאשר עמדתי להקים את הישיבה הק'
קודם הנישואין נכנס מו"ח זיע"א עם בנו בכפר עטה ,רכשתי מגרש גדול בדמים
החתן אל הרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א, מרובים ,וכבר החלו בבניה ,אך השלטונות
שאל הרה"ק מבעלזא מי הוא המחותן, הרשעים מנעו את הבניה ,בכל יום היו להם
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ב הוסיף רביה"ק :בהיותי למנוחה ב'בית מאיר' ,הייתי רואהו כשהוא קם כארי בשעה שלוש לפנות בוקר
לעבודת הקודש.
טו רשפי אש
לרדת לזה העולם בעת נישואי צאצאיהם, וענה חותני דבר מה )איני זוכר מה ענה( ,עשה
כי גם כאשר הם נמצאים בזה העולם ,הם הרה"ק כאינו שומע ושאל שוב מי הוא
כבר נמצאים בעולם הבא ,ועל כן יכולים המחותן ,השבתי לו אני 'עם בת ירא שמים',
הם לאחר פטירתם לרדת לזה העולם. כי הלא כן הוא הדבר ששוחט צריך להיות
הרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א לא נסתלק, ירא שמים מרבים .שוב לא התייחס הרה"ק
כי הלא הוא בעצמו אמר :איך וועל זיין מיט מבעלזא זיע"א ,ואמר 'בשידוך צריך להיות
אייך... ג' דברים ,משפחה מכובדת ,בריאות,
ומידות טובות ,ושמעתי שבשידוך זה יש
את כל ג' המעלות הללו' .וזהו דבר פלא ,כי
כלל לא ידע מי הוא המחותן...
בשבוע זה )כ"ו חשון( הוי יומא דהילולא של
זקיני – אבי אימי ,הרה"ק רבי צבי הירש בן אחר כך אמר לי :הב"ח פוסק ש'כיבוד
הרה"ק רבי יצחק משולם זלמן זיע"א ,אב"ד חמיו' הוא מדאורייתא ,אנו הרי נכדי הב"ח,
קרעטשניף ,יה"ר שתעלה נשמתו מעלה ואתם הרי ג"כ נכדי הב"ח .תדעו שנכד
מתלהב מעלות קדושים וטהורים. צריך לנהוג כהוראת זקינו ...ואז אמר על
עצמו :אנו הרי גם נכדי הב"ח ,אך מה יש
הדברים האחרונים ששמע ממנו אאמו"ר
לך מכך ,אלא כיון שגם אתם נכדי הב"ח,
זיע"א :איך טרעט נישק צוריק ,און איך זאג
בוודאי שיש לכם לנהוג כהוראת זקינכם...
אייך האכעט האן ,איר זאלט נישט
טרייטען... טרם הפרדו מעמנו ,נטל את ב' ידיי ,ובירך
בשארית כוחותיו ברכות לרוב ,כעשרה
ברכות ,אשר היה זה לדבר פלא ,מה שלא
מסופר על הרה"ק מצאנז זיע"א ,שכאשר נהג כך ככל השנים.
אמר 'שלום עליכם' בשבת קודש ,היטה את ידועים דברי התורה שאמר הרה"ק מהר"א
ראשו מטה לצד ימין ,ואח"כ היטה את מבעלזא זיע"א בעת עריכת השלחן הטהור
ראשו לצד שמאל ,כמקבל פני המלאכים. בליל שבת טרם הסתלקותו ,על הכתוב
בשבוע זה כאשר למדתי חומש רש"י ,עלה 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם' .אך באמת
בדעתי בדרך מליצה על הכתוב )בראשית כד, כבר שמעתי דיבורים קדושים אלו מפיו
י( 'ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו'. בהזדמנות אחרת ,וגופא דעובדא :בעת
על פי מה שמתאמריה בשם צדיקים שאפי' שנישא בן אחיו הרה"צ רבי יצחק דוד רוקח
'סוס' שהיה בצאנז ,היה נראה אחרת... זצ"ל ,ערך הרה"ק שבע ברכות בירושלים
וכמו הוא הפירוש ,שכיון שהיו גמלי לכבוד הנישואין ,ואז פתח בפיו לבאר
אברהם אבינו ,היו נראים באופן אחר ונעלה הטעם שהצדיקים שבעולם האמת יכולים
להבות אש טז
מלהתדבק בארור ,לכן הקב"ה ברוב רחמיו משאר הגמלים.
וחסדיו מונע את הארור מלהדבק בברוך, מסופר שכאשר נעשה הרה"ק מדזיקוב
כדי שעי"ז ממילא יהיה ריחוק ביניהם ,ולא זיע"א מחותנו של הרה"ק מצאנז זיע"א,
יהיה נסיון ל'ברוך' להתקרב אל ה'ארור'. שאלוהו הרה"ק מדזיקוב על ענין זה
וזהו מה שאנו מבקשים 'דרך שקר הסר שנעשה ל'רבי' ,הרכין הרה"ק מצאנז זיע"א
ממני' – שיעשה הקב"ה שיתרחק השקר את ראשו לזמן ארוך ,ואח"כ נשא ראשו,
מאתנו ,ואז לא יהיה לנו נסיון להתקרב ואמר :הריני 'חסיד' באופן המובא בזוה"ק...
אליו.
ועוד מענין הבריחה מן העבירה ,מצינו
בענינא דיוסף הצדיק ,כי הנה איתא )רש"י בשבוע זה )ז"ך חשון( חל היומ"ד של הרה"ק
בראשית לט ,ו( שהיה יוסף מסלסל בשערו, רבי יענקל'ע זי"ע .הוא זכה להחיות לב
וזהו היה הגורם שיבוא אליו הנסיון דאשת המוני בית ישראל בתורתו הק' ,ובסיפורי
פוטיפר .והביאור בזה פשוט ,כי הנה אם צדיקים המעוררים את לב השומעים
היו בגדיו מרושלים ופאותיו מפוזרות ,לא לאמונה בה' ובעבדיו הצדיקים.
היו כגון אלו מתקרבים אליו כלל ,אלא אנו אומרים בתפלת 'ליל שבת' 'וטהר לבנו
השתא שהיה מסלסל בשערו ומתקשט לעבדך באמת' ,כי הנה עבודת הלב אין אף
בבגדיו ,היה זה הגורם לנסיונות אלו ,כמו אחד יכול לדעת ,וממילא יכולה היא להיות
שכתוב )שם ,פסוק יב( 'ותתפשהו בבגדו תמה ונקיה ללא שום פניות ,ובזה אנו
לאמר שכבה עמי' ,ללמד שכיון שהיו בגדיו מבקשים שתהיה כל כלליות עבודתנו
נאים ,נעשה כל זאת... טהורה ללא שום פניות ,למען נוכל לעבדו
ואכן מאז גילה יוסף הצדיק את טעותו, באמת.
ומיד 'ויעזב בגדו בידה וינס' – עזב את וכבר כתוב )תהלים קיט ,כט( 'דרך שקר הסר
ההתקשטות בבגדים וכיוצ"ב ,ובזה נס מן ממני' ,דהיינו שימשוך הקב"ה השקר
העבירה .כי כאשר ייראה אדם כ'בטלן' מאתנו ,ולכאורה צריך ביאור ,למה לא
שאינו מסלסל בשערו וכדו' ,כי אז יתרחקו ייעשה ההיפך -שימשוך הקב"ה אותנו
ממנו כל המרעין בישין. מהשקר ,והביאור בזה על פי מה דאיתא
בספה"ק לבאר מה שכתוב )רש"י בראשית כד,
לט( 'אין ארור מתדבק בברוך' ,דהטעם שלא
הנה בכל פעם כאשר פוגש האדם ביהודי כתיב ההיפך 'אין ברוך מתדבק בארור' ,כי
הנצרך לצדקה או באורח המבקש לבוא אם המניעה היתה תלויה ב'ברוך' ,לא היה
לביתו ,יש לו לחשוב שמא הוא אחד מל"ו יכול האדם לעמוד בנסיון ולהמנע
יז רשפי אש
שלא היה יכול לסבול את אויר העולם ,ורק צדיקים נסתרים שבדור או אפי' אליהו
בשעה זו כאשר האויר מזוכך מקדושת הנביא ,ועל כן בוודאי יתן לו צדקה בכבוד
השבת ,אז היה יכול לנסוע בדרכים .ולהוי ויכניסהו לתוך ביתו בסבר פנים יפות ,כי
ידוע שנסיעה כזו מנדבורנא ליאס אלו פנים יהיו לו אם אכן יבוא אליו אחד
וגלילותיה היתה אורכת בדרך כלל כשש מל"ו הצדיקים הנסתרים או אליהו הנביא,
שעות ,אך אותו חסיד העיד שבאותה וישיבנו ריקם...
נסיעה נסעו במשך שעה ועשרים דקות ובכך יהיה בידו הכח להתגבר על המניעות
בלבד עד שהגיעו למחוז חפצם באחת שיש לקרב אורחים ועניים ,אם מפני שהוא
מהעיירות שבהונגריה. טרוד או מפני סיבה אחרת ,כי יאמר לעצמו
כאשר בא זקה"ק להעיירה ,ביקש להתפלל 'הלא אולי זהו צדיק נסתר או אליהו
בבית המדרש של העיירהד ,בהכנסו בחר לו הנביא' ,ואז יאכילהו וישקהו ויכבדהו בכל
מקום לעמוד בו בתפלה ,לאחמ"כ חיפשו הכבוד ...והנוהג כך ...לא ימלט שאכן ביום
המשמשים איזה סטנדר או שלחן בשביל מן הימים יקרה לפניו אחד מהל"ו הצדיקים
זקה"ק ,אך לא היה בנמצא .היה שם בין הנסתרים או אליהו הנביא ,ויזכה לכבדם
אנשי העיירה יהודי 'נגר' ,שאל אותו זקה"ק בכבוד הראוי להם.
אם יוכל להכין עבורו שלחן ,השיב לו ב'הן', וכפי ששמעתי עוד בילדותי מזקה"ק
שוב שאלוהו זקה"ק 'וכי תדע אתה כיצד זיע"אג' ,מסתובבים כאן הרבה ל"ו צדיקים',
להכין עבורי שלחן' ...כי הלא ידוע שכל ובתוך כדי דיבור הוסיף ואמר 'ואף עתה גם
עניניו וחפציו היו מכוונים בענינים נמצא צדיק נסתר בבית המדרש'.
נעלים ...השיב לו הנגר בפשטות ב'הן'.
והיה זה לדבר פלא ,וכי יהודי פשוט כמוהו
עונה בפשטות שכזאת ,שהוא יודע כיצד
עוד מענין צדיקים נסתרים ,זקה"ק הרבי
לכוון את עניניו הטמירים של הצדיק...
רבי מרדכי'לע זיע"א כאשר עמד פעם
לאחר השבת נכנס אותו יהודי אל זקה"ק, לנסוע 'נסיעה' ממקום מושבו נדבורנא
ונסגרו שניהם בחדר במשך שש שעות... לאונגארן ,קרא לאחד מחסידיו שלא היה
לאחמ"כ בהמשך השבוע כאשר קיבל ממשמשיו ,והזמינו להצטרף גם הוא
זקה"ק את הקהל לעצה ולברכה ,והמתינו לנסיעה .הם יצאו לדרכם ביום ערב שבת
רבים על מנת להכנס אל הקודש פנימה ,בא קודש אחר החצות ,כמנהגו בקודש שלא
אותו יהודי ונדחף להכנס אל זקה"ק, לצאת רק ביום ער"ש לאחר חצות ,מחמת
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ג כמדומה שהיה זה בליל שבת.
ד וזאת בשונה משאר הפעמים שבדרך כלל העדיף להתפלל בבית האסניה.
להבות אש יח
האיש :יודע אני את הטעם האמיתי לכך כשכבר עמד בדלת ,אזי אותו יהודי
שאתה מתפלל מאוחר'... שהתלווה לזקה"ק ,שחשש שהנה שוב
ולא רק צדיקים נסתרים ומשיח הסתובבו יסתגר עמו זקה"ק דעות ארוכותה ,אמר אל
אצל זקה"ק הרבי רבי מרדכי'לע ,אלא כי זקה"ק ,שהנה עומדים יהודים רבים
אף מלאכים .וכה הוה עובדאו :בכל עת וממתינים להכנס אל הקודש פנימה ,והלא
אשר היה זקה"ק הרבי רבי מרדכי'לע נוסע, במקום שיישב יהודי זה אצלו זמן רב,
היה נוטל עמו את כל הספרים שהיה עוסק יכולים יהודים רבים להתברך מפה
בהם תדיר ,והיו מונחים ב'טלמניק' ,והיה קודשו ...זקה"ק לא השיב לו מאומה.
גורל מיוחד בין בניו הצדיקים מי יזכה אך לאחר ששבו לנדבורנא ,אמר זקה"ק
להחזיק באמתחתו את אותו 'טלמניק' ,ואף לאותו יהודי שהתלווה אליו בנסיעתו :האם
אותו בן צדיק היה צריך לומר מקודם זוכר אתה את אותו 'נגר' שהסתגרתי עמו
'וידוי' ,מחמת הפחד והיראה מהחזקת שעות ארוכות ,אתה יודע מי הוא – הוא
התיק הקדוש הזה .ועוד זאת למודעי שלא אחד מל"ו הצדיקים הנסתרים ,ואף הודיעו
היה זקה"ק מניח לאף אחד ללמוד בספריו לי שבאותה סביבה יש עוד צדיקים
שהיה עוסק בהם ,אף לא לצאצאיו. נסתרים ,ויכולים להביא אותם אליו,
ומיאנתי לכך ,כי איני רוצה להטריח את
פ"א כאשר יצא זקה"ק לדרכו ,שכח ליטול
אותם הצדיקים...
עמו את ספר המהרי"ל ,ובנו זקה"ק רבי
מאיר'ל זיע"א שנשאר בבית ,ראה שהנה יש
לו הזדמנות ללמוד בספרי אביו הקדוש,
זקה"ק הרבי ר' מרדכי'לע אמר פעם :יש
ואכן פתח את ספר המהרי"ל ועסק בו,
כמה טעמים לכך שאני מתפלל מאוחר ,אך
ולאחמ"כ הניחו בארון .ויהי בבוקר והספר
את הטעם האמיתי יודע רק אחד בדור והוא
איננו ,והיה זקה"ק רבי מאיר'ל מצטער עד
משיח צדקנו .באחד הלילות דפק איש אחד
מאוד מכך ,כמו שהעיד לימים בפני בנו
על חלון זקה"ק ,וכאשר שאל אותו לשמו,
זקה"ק מהרא"ז זיע"א' :אנה אברח מצערו
השיב שהוא משיח .שאל אותו זקה"ק 'מנין
של אבא'ז ...והיה נרעש ונפחד איך יוכל
יודע אתה שהנך המשיח' ,השיב לו האיש
לראות במחזה ,שאביו הק' יחזור מנסיעתו
'יודע אני סוד שאף אחד בעולם לא יודע',
ולא ימצא את ספר המהרי"ל...
נענה זקה"ק' ,אולי אתה צדיק גדול ,אך
כאשר שב זקה"ק רבי מרדכי'לע מנסיעתו, מנין לך שאתה דווקא משיח' ,השיב לו
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ה כיון שלא היה משמש קבוע ,לא ירד על סוד הדברים דבוודאי צדיק נסתר הוא.
ו כה סיפר הרה"ק רבי מאיר'ל זיע"א לבנו הרה"ק מהרא"ז זיע"א.
ז הוסיף רביה"ק :מעשה זה נחוץ לשמוע ,כדי לדעת שצריך לדאוג על צערו של אב...
יט רשפי אש
והביא לי את הספר... הניח את חבילת הספרים שלקח עמו על
השלחן ,ויהי לפלא ...בין הספרים היה מונח
מצינו בזה שהיה זה דבר רגיל שיסתובבו ספר 'מהרי"ל' ...אמר זקה"ק הרבי רבי
משיח צדקנו וצדיקים נסתרים אצל זקה"ק מרדכי'לע לבנו זקה"ק רבי מאיר'ל :שמע
הרבי רבי מרדכי'לע ...ואף מלאכים היו בני ,נסעתי לדרכי ומאוד הצטערתי לראות
נכנסים ובאים אצלו. שאין בידי את ספר המהרי"ל ,בא מלאך
להבות אש כ
מתוך דא"ח רעוא דרעוין פרשת חיי שרה תשפ"ב לפ"ק
השוה את שני הפכים זה לזה ,באמרו 'גם' עבודת הבורא ללא שום התפעלות
בהצנע לכת. מהסביבה
ותירץ ,כי באמת צריך להיות עיקר עבודת ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה
האדם בגלוי ,ללא שום חשש מ'מה יאמרו ושבע שנים שני חיי שרה )בראשית כג ,א(.
הבריות' ,שיתפלל האדם בקול רם פרש"י ,בת ק' כבת כ' לחטא ,מה בת כ' לא
והתלהבות הנפש ,וילך ברחוב העיר כאשר חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא
עיניו מושפלות ארצה ,ויהא עסקו עם חטא ,ובת כ' כבת ז' ליופי.
הבריות בדיבורי תורה ,ואל יחשוש כלל
ידועים דברי ה'נועם אלימלך' על דברי
וכלל אם ילעיגו עליו הבריות על מעשיו
רש"י הללו ,דבדבריו 'בת כ' כבת ז" בא
אלו ,וכן הוא בכל הענינים בעבודת ה' .כי
ללמד דאף בהיות האדם מבוגר כבן כ'
אם לא יעשה כן ,הלא 'חברא חברא אית
ומעלה ,צריך הוא להיות 'כבן ז" שאינו
ליה' ,כאשר רואה אדם את חברו שאינו
מתפאר בעיני הסביבה ,ולעבוד את הבורא
עובד את קונו בהתלהבות ,ולומד תורה
ית"ש ללא שום פניות ונגיעות ,וללא שום
ברפיון ובקרירות ,אזי משפיע הדבר אף
התפעלות משום ענין שבעולם.
עליו להתקרר בכל עניני עבודת ה'.
והנה זקה"ק זיע"א הביא על מה דאיתא
אך הנה אם יחשוש האדם דכאשר יעבוד
בתחילת השו"ע )אורח חיים א ,א( 'ואל
את בוראו בגלוי ,יבואו לו כל מיני פניות,
יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו
על זה המשיך המחבר 'גם בהצנע לכת' –
בעבודת השי"ת וכו' גם בהצנע לכת'.
דבעת שנמצא האדם לבדו צריך הוא
דלכאורה הוי זה תרתי דסתרי ,כי באמרו
להתגבר ולעבוד את הבורא ית"ש ללא שום
אל יתבייש בפני המלעיגים ,לימד שצריך
שינוי ,ואז יהיה זה מעיד על מעשיו הנגלים
האדם להיות עבודתו בגלוי ללא שום
שהם נעשים בנקיות ללא שום פניות.
התפעלות מהסביבה ,ותוך כדי דיבור
מסמיך ואומר 'גם בהצנע לכת' בענין
עבודת השי"ת בצינעא דווקא ,וצ"ב למה
כא רזא דאמונה
אם רע ,נמשך ע"י הדיבורים שמדבר האדם כל מה דעביד רחמנא לטב עביד
בעצמו .כגון כאשר שמע אדם על חבירו עוד פרש"י בריש פרשתן 'שני חיי שרה' -
שעשה מעשה לא טוב אשר לא יעשה ,והרי כולן שוין לטובה .כי הנה שרה אמנו לא כל
הוא מקטרג על חבירו דעל מעשה רע זה שנותיה עברו עליה בטוב ובנעימים ,אך
ראוי הוא לעונש חמור ביותר .והנה אם אצלה היו כולם נחשבים לטובה ,כי היה
עשה אותו אדם גם הוא את זה המעשה, תדיר חקוק על לבה ד'כל מה דעביד רחמנא
אזי כיון ששמעו מפיו שהעושה מעשה לטב עביד'.
מסוים זה ראוי לעונש חמור שכזה ,אזי
רח"ל נוהגים בו באותו עונש שפסק הוא ובמדה נשגבה זו יש לנו לדבוק תמיד,
בעצמו ,ונמצא שהוא המשיך על עצמו במו אמנם זהו מהעבודות הקשות שבמקדש ,כי
פיו את זה העונשא. הלא אנו מוקפים בנסיונות קשים מאוד
ברוחניות ובגשמיות ,אך עכ"ז זוהי עבודת
ומדה טובה מרובה ,כאשר שומע האדם על האדם לחדד האמונה בהשי"ת ,ולא להרהר
חבירו שהוא מעוטר בהרבה מידות טובות, אחר מידותיו של הקב"ה ,ואף אם אינו מבין
אם שהוא מתמיד בתורה הק' או מופלג את הנהגתו ית"ש ,צריך הוא לחדד
בתפילה ,אם שהוא מפזר ממונו לצדקה או במחשבתו ,דאמנם הוא במוחו הדל אינו
מחנך בניו ובנותיו לתורה ויראה ,והרי הוא מבין ,אך האמת הנכונה היא ד'טוב ה' לכל
אומר על חבירו זה ,דבודאי הוא ראוי לכל ורחמיו על כל מעשיו' ,ורצונו הפשוט הוא
הברכות האמורות בתורה .והנה אם גם הוא להטיב לבריותיו ,ועל כן לא יתכן שיעשה
עצמו שלם באחת מן המעלות הללו ,אזי הקב"ה הרעה לבריותיו חלילה.
כיון ששמעו מפיו כמשיח לפי תומו
שהמופלג במדה פלונית ראוי לשכר עצום וכאשר יהיה האדם רגיל לחשוב כך שכל
ביותר ,משלמים לו שכר פעולתו כפי אשר מה דעביד רחמנא לטב עביד ,אזי ממילא
גזר בעצמו עליו ,עכתו"ד. נעשה כן בגלוי ממש ,וכמאמר חסידים
ואנשי מעשה 'אז מ'טראכט גוט ווערט גוט',
ומטעם זה צריך האדם להזהר ביותר על ופירושו הפשוט ,דכאשר חושב האדם
פיו ,שלא לדבר אלא רק דיבורים טובים ,כי בטוב ,נעשה לו טוב כפשוטו ממש.
כאשר מדבר האדם כן נעשה ,אם לטוב ואם
חלילה לרע .כי כן הטביע הקב"ה בזה וכהענין דהוה מרגלא בפומיה דאאמו"ר
העולם ,שכל דיבור ודיבור שמוציא האדם זיע"א משמיה דמרנא הבעש"ט הק' זיע"א,
מפיו יש לו 'אדרעס' ,וחזקה על דיבור דכל דבר שנגזר בעולם על האדם אם טוב
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א עי' בספה"ק בעש"ט עה"ת פר' קדושים אות ד'.
להבות אש כב
אדם לחבירו ,כי כאשר האדם מוסיף תורה שיעשה כן.
ויראת שמים מוסיף הוא חיים לעצמו ,וכן ואיתא בספה"קב דעל כל אדם נקצב מספר
הוא להיפך חלילה .וכן הוא בכל ענין וענין מסוים של דיבורים שיכול להוציא מפיו,
בפרטיות ,כגון בענין הנהגת הבית ,דכפי וכאשר מסיים האדם לדבר את כל קיצבת
שהאדם מתנהג בתוך ביתו עם אשתו, התיבות הנתונה ,מיד יוצאת נשמתו .ונמצא
ובשאר ארחות הבית ,כן הוא זוכה להצליח דככל שמרבה האדם לדבר דיבורים בטלים,
בחינוך צאצאיו ,כי הורים המדברים ביניהם כן הוא מקרב את עת יציאת נשמתו.
בנחת ומכבדים זה את זה ,רואים זאת וכנרמז בכתוב )שיר השירים ה ,ו( 'נפשי יצאה
הצאצאים והולכים אף הם בדרך המלך ,אך בדברו' ,דהיינו שכל דיבור ודיבור היוצא
אם חלילה אין כבוד בין איש לאשתו ,אזי מפי האדם הוא בבחינת 'נפשי יצאה' ,כי
עלולים צאצאיו גם הם לסטות מדרך הוא כביכול מקרב את יציאת הנפש ע"י
המלך ,ואז יתרוצץ האב בנסיעות לציוני כלות קיצבת הדיבורים.
צדיקים ,ולבקש ברכות מצדיקים ולעשות
כל מיני סגולות ,והלא העצה והפתרון ועל כן יש לו לאדם להשמר על כל דיבור
נמצאים בתוך ביתו ,באופן שבו הוא מתנהג ודיבור של בטלה היוצא מפיו ,כי מי שהוא
בתוך ביתו. נפסד מכך הוא רק האדם בעצמו ,שהוא
גורע ח"ו מקיצבת ימי חייו .ומדה טובה
וכעין דהוה עובדא עם זקה"ק רבי מאיר'ל מרובה ,דכל דיבור ודיבור של תורה
מקרעטשניף זיע"א ,שפעם ראה יהודי ותפילה וגמילות חסד מאריך ימי האדם' ,כי
המכה את בנו הקטן כדי לחנכו ,אמר זקה"ק הם חיינו ואורך ימינו' – שיזכה האדם
לאב למה תכה בנך ,הלא אתה הבאת אותו לאריכות ימים ושנים טובות .כי על זה ברא
לעולם ,ועל כן באותו האופן שבו הבאת הקב"ה את העולם ,שיקיימו הבריות את
אותו ,כן הוא גדל .וכמרומז בכתוב )תהלים רצונו ית"ש בתורה ובתפילה ,ירא"ש
קיב ,ב( 'גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים ומידות טובות.
יבורך' ,כי כפי מה שהאדם הוא 'גבור
הכובש את יצרו' בכל עניני העולם ,כן 'יהיה
זרעו -דור ישרים יבורך'. כפי הנהגת הבית כן זוכים לנחת
נמצא דזוהי העצה האמיתית לזכות לדור מהצאצאים
ישרים ההולכים בדרך המסורה לנו מאבות ונקוט כלל זה בידך ,כי הכל תלוי בהנהגת
אבותינו ,שיתנהג האדם בתוך ביתו באופן האדם עצמו הן בין אדם למקום והן בין
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ב 'דרך פיקודיך' )מצוה לד( להרה"ק בעל 'בני יששכר' זי"ע משמיה דהרה"ק רבי מנחם מענדל מרימינוב
זי"ע.
כג רזא דאמונה
כ'כות גירי קשתא' – כמו חץ חד היוצא הראוי ,אשר בכך הוא משמש כ'דוגמא
מהקשת ,ועל כן יזהר האדם מאוד לשמור אישית' לצאצאיו אחריו .וכפי שכתב
על עיניו בעת שהוא הולך ברחוב העיר, אאמו"ר זיע"א בצואתו ,דבשעה שחוזר
לבל יכשל בראיה אסורה ,כי ידע שזהו כחץ האדם לביתו בסוף היום ,יקפיד ללמוד דבר
הממית את האדם. מה בתוך ביתו ,ואפי' משניות וכדו' ,ואף
וכן הוא גם בעת שהולך האדם למקוה, אם בני ביתו כבר ישנים ,עכ"ז ישמור על
שצריך להזהר מאוד מראיה אסורה .וכמו הנהגה זו ,כדי שיהיה חלל הבית מלא
כן להזהר שלא לדבר כלל במקוה ,כמו בתורה ,וישפיע זה על נשמות הילדים אף
שהזהיר על זה הרה"ק רבי פנחס מקאריץ אם ישנים הם ,שיהיה אור קדושת התורה
זיע"א ,דמהדיבורים שמדבר האדם במקוה חופף עליהם.
נבראת קליפה טמאה המלוה את האדם ואין צריך לומר דכאשר בני הבית נעורים
בכל היום ,ומאז רח"ל הוא כבר ברשתו של הם ,אשר כשהאב לומד בתוך הבית ,יש לזה
היצר הרע למשך היום ,ואין היצר צריך השפעה עצומה על כל בני הבית ,כי אינו
לרוץ אחר האדם באותו היום ,כי מחמת דומה אשה הרואה שבעלה ספוג בקדושת
הקליפה שדבקה באותו האדם ,רץ הוא התורה ,ואף כאשר עוסק הוא לפרנסתו,
מעצמו אחר העבירות ,והיצר עומד מן הצד הרי הוא קשור ואדוק עם התורה ,כי הלא
לראות איך האדם חוטא מעצמו אף ללא כל מטרת המשא ומתן הוא רק כדי שיוכל
שיפתהו .וכל הרעה הזו היא בגין הדיבורים לנהל האדם חיי תורה ,וכמאמר הרה"ק
שדיבר במקוה. הרבי ר' אלימלך זיע"א ,שכל הסיבה שצריך
עוד צריך כל אדם מישראל לדעת ולהבין האדם לממון היא רק כדי שיוכל לקיים
כמה גדולה כל פעולה ופעולה שעושה עמם תורה ומצוות ,לשלוח את בניו ובנותיו
האדם ,אשר כל תפילה ותפילה חשובה עד למוסדות נאמנים בטהרת הקודש ,ולתמוך
מאוד לפני הקב"ה ,וכל תיבה ותיבה בנצרכים ובמוסדות תורה ,ואז הוי גם
שבלימוד התורה היא יקרה מפנינים ,כי המשא ומתן שלהם תורה.
הלא כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה,
ונמצא דכל תיבה בתורה היא חלק אלוהות,
ובלימוד כל תיבה ותיבה מתקשר האדם עם כאשר האדם נשמר מחטא משפיע עליו
הקב"ה בעצמו ,וזוהי הזכות הגדולה השי"ת כל טוב
והיקרה ביותר בזה העולם ,כי כל תענוגי עוד נעורר על שמירת עינים ,אשר אמר
העולם לאפס יחשבון אל מול הזכות אאמו"ר זיע"א על מה שכתוב )אקדמות(
הגדולה לזכות להתקשר עם הקב"ה 'למחזי באנפא עין ,כות גירי קשתא'' ,למחזי
בעצמו. באנפא עין' -ראיה אסורה אחת ,חשובה
להבות אש כד
זה לטובה ,וכן להיפוך ,לכן הטוב ביותר וכן הוא בכל התגברות והתרחקות מהבלי
הוא שיהיה 'להנאתך ולטובתך' ,הן הנאה העולם הזה ,הן מדברים בטלים ולשון הרע,
והן טובה אמיתית. והן בעניני קדושה 'קדש עצמך במותר לך',
אשר עי"ז זוכים להיות קרובים להשי"ת.
ומי חכם יעשה זאת ,כי אז ינצל מכל
הקריאה מעוררת את הזמן להמשיך ברכות הפגעים המתרחשים בעולם כל מיני
והשפעות טובות אסונות קשים ונוראים ,כי הלא אין חפץ ה'
במות המת .וכשם שהאדם יעשה ככל
הרי הקריאה מעוררת את הזמן ,וכיון העולה בידו על מנת להטיב עם ידידו
שקראנו בפרשתינו 'וה' ברך את אברהם הטוב ,ולהצילו בצרה לו ,על אחת כמה
בכל' ,הוי ברכה זו קיימת עד סוף כל וכמה כאשר זוכה האדם להיות 'חברותא'
הדורות ,ובכלל זה נזכה לישועות גדולות כביכול להשי"ת ,בהתקשר והתדבק אליו
בכל הענינים ,הן בעניני זיווגים ,כאשר באמת ,אזי אף הקב"ה מטיב עמו עד בלי
הקריאה מעוררת את הזמן מענין זיווגו של שיעור ,ושומרו ומצילו מכל רע ופגע.
יצחק אבינו המובא בפרשתן ,אזי עתה הוא
עת רצון נפלא אשר כל בני ישראל ,הבנים כי על זה מצפה השי"ת מברואיו ,שיעבדו
והבנות יזכו לזיווגים הגונים בקרוב ממש, אותו בתורה ותפילה וירא"ש ,בקדושה
וכן יזכו כל הנצרכים לזרעא חייא וקיימא וטהרה ,צדקה וחסד ,וכאשר השי"ת מרוצה
בקרוב ממש ,בכח העת רצון עת רעוא ממעשינו אלו ,ממילא ישפיע עלינו כל טוב,
דרעוין ,וכל בני ישראל בכל אתר ואתר יזכו ולא יחסר לנו מאומה .ולכן יש לנו
לסייעתא דשמיא ועושר וכבוד ,תורה להשתדל בכל כוחנו לעשות נחת רוח
וגדולה במקום אחד. לבורא יתברך שמו.
ועל חולי ישראל נבקש 'אל נא רפא נא לה', והנה הלא אנו מאמינים בני מאמינים שכל
שיבא מלאך רפאל וירפאם ויחזקם בכל מה שנעשה בעולם הוא בהשגחה פרטית
רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם ,כי רק מאתו יתברך ,וכאשר נתגלגל מן השמים
בבריאות השלימה אפשר לעבוד את הבורא שהוצרכתי להיות בשבת קודש כאן ,אין אנו
ית"ש באופן הרצוי ,כי איך יוכל האדם יודעים מה היא הטובה הנצמחת מזה ,אך
לעמוד ולשרת לפני הקב"ה ,כאשר הוא סמוכים ובטוחים אנו שזהו לטובה .וכמו
טרוד במחלות ועניני רפואה ,והלא הקב"ה שאמר הקב"ה לאברהם 'להנאתך ולטובתך'
בעצמו יכול לבוא ולרפא החולים ,כדמצינו )עיין רש"י בראשית יב ,א( ,כי צריך להיות ב'
שבא הקב"ה לרפא את אברהם אבינו מצער הענינים יחד ,כי לפעמים האדם נהנה
המילה. בשעת מעשה אך אח"כ נתגלה שלא היה
כה רזא דאמונה
עליונה ברוחניות ובגשמיות ,עדי נזכה ונזכה לקבל את ההשפעות והברכות
בקרוב לקבל פני משיח צדקנו ,ותחזינה הנמשכות משבת קודש ,ונזכה להרגיש
עינינו בשובך לציון ברחמים ,אמן. טעם נפלא בעבודת ה' בתורה ותפילה,
ויהיו בתי ישראל מלאים שמחה ,ובשמירה
|||||||||||||||||||
@@ @ ) @ @@
כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
מכ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
פרשת חיי שרה
תשפ"ז
|||||||||||||||||||
@@@ ) @ @ @
יו"ל ע"י
מכון תורת אש
להוצאת והפצת תורת רבוה"ק
מקרעטשניף סיגעט
פרשת חיי שרה
שנת תשפ"ז
גליון ו'
© כל הזכויות שמורות
להשיג את הגליון באימעיל
נא לשלוח בקשה אל
להארות הערות ותרומות נא להתקשר
347.291.1133
)
ג חומש רש"י
די צייט ,ער איז געווארן א חתן .ווען ס'איז ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה
געקומען יום החופה ,איז ער ושבע שנים שני חיי שרה )בראשית כג ,א(.
ארויסגעגאנגען אויפ'ן גאס ,און ער האט "שני חיי שרה" זאגט רש"י" :כולן שוין
געהאט אן עקסידענט ,ה' ישמרנו ,און ער לטובה" )רש"י שם(.
איז גלייך ארויף אין הימל .דער טאטע
קומט אריין אין בית המדרש ,און ער האט עס איז באקאנט :די משנה זאגט" ,חייב
צער ,שרעקליכע צער. אדם לברך על הרעה כשם שמברך על
הטובה" )ברכות ט ,ה(.
ס'קומט אריין א צווייטער איד אין בית
עס איז געווען אמאל א מעשה ביים הייליגן
המדרש .ער איז שוין געווען חתונה געהאט
רבי ר' זושא .א איד איז אמאל
דרייסיג יאר ,און ער האט נישט געהאט
אריינגעקומען צום הייליגן רבי ר' בער ,און
קיין קינדער .יענעם טאג האט דער
ער האט אים געפרעגט א מורא'דיגע
אייבערשטער אים געהאלפן ,און ער האט
שאלה :די משנה זאגט" ,חייב אדם לברך
געהאט א יונגעלע .ער איז געווען מורא'דיג
על הרעה כשם שמברך על הטובה" .ווי קען
פרייליך.
זיין אז סיי אויף צער און סיי אויף טובה
קומט די משנה און זאגט אזוי" :חייב אדם זאל מען דאנקען די זעלבע?
לברך על הרעה" .דער איד וואס האט לאמיר פארשטיין א פשוט'ע נקודה :וואס
היינט באגראבן דאס קינד ,זיין עילוי ,דארף איז די שאלה וואס דער איד האט געהאט?
דאנקען דעם אייבערשטן אזוי ווי דער וואס
האט געהאט א קינד נאך דרייסיג יאר .דאס ס'איז געווען א איד וואס האט געהאט א בן
איז בעצם געווען די שאלה וואס דער איד יחיד ,וואס איז געבוירן געווארן אסאך יארן
האט געהאט צום הייליגן רבי ר' בער. נאך די חתונה .ווען ער איז געגאנגען אין
חדר איז ער אויפגעוואקסן א חשוב'ער
האט אים ר"ר בער געזאגט" :גיי אריין אין יונגל און איז געווען אן עילוי .שפעטער
בית המדרש .וועסטו טרעפן דארט א איד האט ער בר מצוה געהאט ,און איז געווארן
וואס הייסט ר' זושא .פרעג אים די שאלה, א בחור.
ער וועט האבן אויף דעם א תשובה".
עס האט אויסגעקוקט ווי ס'גייט דא
ער קומט אריין אין בית המדרש און אויפוואקסן א איד ,א גאון .ס'איז געקומען
דברי אלוקים חיים ד
ארויס פון "בכל מאדך"" :בכל מדה ומדה טרעפט ר"ר זושא .זאגט ער" :רבי ,כ'האב
שהוא מודד לך ,הוי מודה לו" )דברים ו ,ה. א קשיא" .זאגט ער" :אזוי? וואס איז די
ברכות שם(. קשיא?" זאגט ער" :די משנה זאגט' ,חייב
זאגט דער רמב"ם אין פירוש המשניות אדם לברך על הרעה כשם שמברך על
)ברכות ט ,ה( ,אז אפילו ווען דער פסוק הטובה' .איך פארשטיי דאס נישט".
וואלט עס נישט געשריבן און חז"ל וואלטן זאגט ר"ר זושא" :אזוי? ס'איז מיר אייביג
עס נישט ארויסגעלערנט ,איז עס א שווער געווען די משנה .איך האב קיינמאל
פשוט'ע זאך אז אזוי דארף זיין .אזוי זאגט נישט פארשטאנען וואס מיינט דאס 'רעה',
דער רמב"ם" :כל מי שיש לו מוח איך האב אין מיין לעבן קיינמאל נישט
בקדקודו" .ווער ס'האט אביסל שכל געהאט קיין רעה".
פארשטייט אז דער ענין פון "חייב אדם
לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"
איז א פשוט'ע זאך .פארוואס? ווייל א ס'איז באקאנט אז דער הייליגער בעלזער
מענטש ווייסט באמת נישט וואס איז רעה רב איז געזעסן שבעה נאך דעם בילגורייער
און וואס איז טובה. רב ,און דער טשעבינער רב איז אים
ס'איז געווען א מעשה בערך פאר צוואנציג געקומען מנחם אבל זיין .ס'איז דא אזא
יאר צוריק .ס'איז געווען א גרויסע לשון וואס מ'זאגט ביי ניחום אבלים:
קאמפאני .אין דער ביזנעס וועלט איז דא "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון
אזא זאך :מ'קען אריינלייגן געלט אין א וירושלים" .ס'איז דא וואס לייגן צו ,מ'זאל
געוויסן פלאץ ,און באקומען געלט אויף די נישט וויסן מער פון קיין צער .דער
געלט .אויב מ'לייגט אריין דא געלט, טשעבינער רב האט געזאגט" :דער
באקומט מען איבער א יאר צען פראצענט אייבערשטער זאל העלפן מען זאל נישט
אויף דעם געלט .אסאך עשירים האבן וויסן מער פון קיין צער" .האט דער
דארט אוועקגעלייגט געלט ,ווייל מ'האט בעלזער רב געזאגט" :וואס ,צער? אין מיין
געקענט מאכן דערפון אסאך געלט .ס'איז לעבן האב איך נאכנישט געהאט קיין צער".
געווען א קאמפאני וואס האט געגעבן פארדעם האט מען געדארפט זיין א
צוואנציג פראצענט -מער ווי יעדע בעלזער רב.
אנדערע קאמפאני .נאר גרויסע עשירים
האבן געמעגט אריינלייגן ביי זיי ,און ס'איז
געווען א גרויסע זאך .ס'איז געווען א פרוי, יעצט איז אזוי :פון וואו לערנט מען ארויס
א אידישע אלמנה ,וואס האט געהאט א אז "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך
האלבע מיליאן דאלאר אריינצולייגן .אבער על הטובה"? זאגט די משנה ,מ'לערנט עס
ה חומש רש"י
דווקא יענעם טאג האט מען ארעסטירט ביי דער קאמפאני האט זי נישט געקענט
דעם בעל הבית פון דער קאמפאני ,און די אריינלייגן ,ווייל די ווייניגסטע וואס מ'האט
גאנצע קאמפאני איז געגאנגען שלאפן. געקענט אריינלייגן איז געווען א מיליאן
דער רבונו של עולם האט אפגעראטעוועט דאלאר .איז זי געגאנגען צו די משפחה און
די אלמנה מיט אירע גאנצע אכט הונדערט צו יענע משפחה ,זי האט געבארגט,
טויזנט דאלאר. געמאכט און געטון .בקיצור ,ביז זי איז
די אלמנה האט ביז יענעם טאג געמיינט אז אנגעקומען בערך צו אכט הונדערט טויזנט
די גרעסטע יסורים גייען אריבער אויף איר. דאלאר .מער האט זי שוין נישט געקענט.
אלע אנדערע מענטשן וואס האבן פארשטייט זיך ,אינמיטן וועג איז זי שוין
אריינגעלייגט געלט האבן פארלוירן געלט. געווארן ברוגז אויף אסאך מענטשן וואס
און ווען מ'האט דארט פארלוירן געלט, האבן איר נישט געוואלט בארגן .וואס
האט מען נישט גערעדט פון קליין געלט, הייסט ,מ'קען נישט העלפן קיין אלמנה?
מ'האט גערעדט פון גרויס געלט. מ'קען דא מאכן אזויפיל געלט ,מ'קען האבן
אמאל שטעלט א מענטש אוועק א געוויסן פרנסה אויף אייביג ,מ'קען אוועקשטעלן א
בילד ,און ער מאכט זיך כל מיני חשבונות: אידישע שטוב ,און יעדן חודש וועט
אזוי דארף זיין ,אזוי איז ריכטיג צו טון ,אזוי אריינקומען כך וכך געלט!
דארף מען זיך פירן .טאמער גייט עס נישט למעשה איז עס נישט געגאנגען ,זי האט
אזוי ווי ער טראכט ,האט ער מורא'דיגע נאר געהאט אכט הונדערט טויזנט .אבער
צער .ער האלט פשוט ,אז דער רבונו של זי האט געהאט א שכן וואס האט אויך
עולם פירט נישט גוט די וועלט. געארבעט ביי דער קאמפאני .מיט גרויסע
אויפ'ן פסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל פראטעקציע איז געקומען דער טאג:
לבבך" )דברים ו ,ה( זאגט רש"י" :שלא יהא מ'האט געארבעט א פאר חדשים ,און
לבך חלוק על המקום" )רש"י שם( .וואס מ'האט מסכים געווען צו נעמען די אלמנה.
מיינט "לבך חלוק על המקום"? א מענטש בקיצור ,מ'האט זיך גערעכנט מיט איר .פון
גייט ארויס אויפ'ן וועג מיט א געוויסן א ביזנעסמאן וואלט מען נישט גענומען
חשבון :ער וויל אנקומען דא ,ער וויל ווייניגער ווי א מיליאן דאלאר ,אבער
אנקומען דארט ,אבער דער רבונו של עולם למעשה האבן זיי מסכים געווען צו נעמען
פירט אים אנדערש .זאגט רש"י :דו אכט הונדערט טויזנט דאלאר.
טראכסט נישט אז דער רבונו של עולם טוט דער טאג וואס מ'האט געדארפט
דאס .און אפילו נאכדעם וואס דו טראכסט איבערגעבן די געלט איז דאך געווען דער
שוין אז דער רבונו של עולם טוט דאס יא, גרעסטער יום שמחה וואס ס'קען זיין.
דברי אלוקים חיים ו
האסטו נאך אלץ אביסל טענות אויפ'ן
אייבערשטן.
מי לנו גדול פון שרה אמנו .שרה אמנו'ס
גאנצע לעבן איז דאך געווען פול מיט עס איז אמאל אויסגעקומען א שמועס
שווערע זמנים .ס'האט זיך אנגעהויבן מיט וואס איך האב געהאט מיט א איד .מיר
דעם וואס זי האט נישט געהאט קיין האבן געשמועסט אז וואס דער רבונו של
קינדער ניינציג יאר .דא האט זי געהאט עולם טוט איז גוט .זאג איך אים :דאס
מיט פרעה ,דא האט זי געהאט מיט ביסטו דאך מודה ,אז דער רבונו של עולם
אבימלך ,און דא איז געווען ווען מ'האט האט באשאפן די גאנצע וועלט ,און דאס
געדארפט גיין אין גלות און מ'האט נישט ביסטו אויך מודה ,אז דער רבונו של עולם
געהאט קיין עסן. איז משגיח אויף כל פרט ופרט .דער
איינציגסטער פראבלעם איז ,אז דו ביסט
ס'איז דא א באקאנטע מעשה פון דעם
נישט מודה צי דער רבונו של עולם איז א
הייליגן רבי נחום טשערנאבלער .דער
טוב ומטיב צי נישט .ווי קענסטו דאס
הייליגער רבי נחום טשערנאבלער האט
אפטיילן? פון דעם זעלבן מקור וואו
שטארק עוסק געווען אין פדיון שבויים.
ס'שטייט אז דער רבונו של עולם האט
אמאל האט מען אים ארעסטירט ,און ער
באשאפן די וועלט ,שטייט אויך אז דער
איז געזעסן אין תפיסה .ער האט געהאט א
רבונו של עולם איז א שלם ,און אז ער איז
מורא'דיגע חלישות הדעת .די גמרא זאגט:
א טוב ומטיב .און מ'זאגט יעדן טאג ביים
"דבר שנצטער אותו צדיק יכשל בו זרעו".
דאווענען" :רחום וחנון"" ,אהבת עולם
וויאזוי קען זיין אז ער האט זיך אייביג
אהבתנו" -אלעס לשונות פון טוב.
אפגעגעבן מיט פדיון שבויים ,און יעצט
זיצט ער אליין אין תפיסה? אזוי האט ער דא קריגט זיך א מענטש .פארוואס? ווייל
געטראכט. זיין 'לב' איז 'חלוק על המקום'.
ס'איז דא א גירסא פון דער מעשה ,אז שרה די זעלבע זאך איז פארקערט .אמאל זעט
אמנו איז אים נתגלה געווארן בחזיון ,און זי מען א מענטש איז מורא'דיג מצליח ,ס'גייט
האט אים געזאגט א מורא'דיגע שאלה. אים גוט ,אבער חלילה וחס קען געשען אז
שרה אמנו האט געהאט הכנסת אורחים, דאס וואס גייט אים יעצט גוט ,קען אים
ס'איז געווען הכנסת אורחים פון אלע זייטן. אמאל ברענגען א מורא'דיגע רעה.
-דער זיידע ,ר"ר מרדכי'לע ז"ל ,האט
אראפגעלייגט וואס ס'האט זיך אפגעטון ממילא זאגט דער רמב"ם ,אז מ'דארף זיך
ביי אברהם אבינו'ס הכנסת אורחים :ס'איז אלעמאל אונטערווארפן אונטער דער
געווען א מילכיגע זייט ,א פליישיגע זייט השגחה פרטית ,אונטער דעם אייבערשטן.
ז חומש רש"י
פדיון שבויים ,אבער כדי צו שפירן באמת און א פארווע זייט .א איד איז
וואס פדיון שבויים מיינט -וואס ס'מיינט אריינגעקומען און ער האט געוואלט עסן
אז א מענטש זיצט אין א תפיסה -האט ער מילכיגס ,א צווייטער איז אריינגעקומען
געדארפט אליין זיצן. און ער האט געוואלט פליישיגס .מ'האט
צוגעשטעלט פאר יעדן איינעם וואס ער
האט געדארפט ,כדי ס'זאל זיין הכנסת
על כל פנים ,שרה אמנו איז אורחים בשלימות-.
אדורכגעגאנגען א שווער לעבן .קומט רש"י קומט דער רבונו של עולם און זאגט פאר
און זאגט" :שני חיי שרה -כולן שוין לטובה" אברהם אבינו" :לך לך מארצך וממולדתך"
)רש"י בראשית כג ,א( .ס'איז געווען א געוויסע )בראשית יב ,א( -הייב דיך אויף" .איך בין
מדה פון 'השתוות' .וואס מיינט מדת דער וואס געבט א גאנצע צייט צו עסן פאר
ההשתוות? מדת ההשתוות מיינט ,אז געסט וואס וואלגערן זיך ,וועל איך זיין
בשעת מעשה ,ווען א מענטש טראכט אז א דער וואס וואלגערט זיך יעצט?" אזוי האט
זאך וואלט געדארפט זיין אנדערש ,סיי שרה אמנו געזאגט פאר רבי נחום
ברוחניות און סיי בגשמיות ,זאל ער זיך טשערנאבלער .נאר וואס דען? אברהם
קענען צופאסן צו דער מציאות .אזוי ווי אבינו און שרה אמנו זענען אנגעקומען צו
ס'שטייט אין דער משנה" :איזהו עשיר? די גרעסטע מדרגה אינעם ענין פון הכנסת
השמח בחלקו" )אבות ד ,א( .די פוילישע אורחים .אבער איין זאך האבן זיי נאכנישט
רבי'ס זאגן ,אז דאס דארף אויך זיין ביי געהאט :זיי האבן נאכנישט געשפירט וואס
רוחניות .וואס מיינט דאס? נישט חלילה דער אורח שפירט .א מענטש אויף דער
וחס אז א מענטש האט איינמאל וועלט מוז כסדר זיין א הולך ,נישט קיין
געדאווענט א גוטן שחרית און טראכט :איך עומד .דער רבונו של עולם האט געוואלט
בין שוין דער גדול הדור .נישט פון דעם אים געבן נאך א גרעסערע השגה :ער זאל
רעדט מען .נאר אז א מענטש האט אליין זיין אן אורח .ממילא וועט ער קענען
געדאווענט א גוטן שחרית ,זאגט ער :ברוך שפירן וואס א צווייטער שפירט ,און ער
השם! ער פרייט זיך און טאנצט פון שמחה וועט קענען מוסיף זיין נאך מער אין דער
אז ער האט געדאווענט א גוטן שחרית .ער עבודה פון הכנסת אורחים.
האט פון דעם א מורא'דיגע חיות ,און דאס
גיט אים כח אנצוגיין ווייטער. האט זי געזאגט פאר רבי נחום
טשערנאבלער :אזוי ווי ער האט זיך עוסק
אבער טאמער חלילה וחס א מענטש איז געווען אין פדיון שבויים ,און ער איז
מזלזל אין זיין עבודה ,און ער טראכט" :איך אנגעקומען בדורו צו די גרעסטע עבודה
בין נישט קיין ערליכער איד ,נישט אזוי זעט און די גרעסטע הצלחה אינעם ענין פון
דברי אלוקים חיים ח
יעדער וואלט געוואלט אז אידישקייט זאל אויס א דאווענען ,נישט אזוי זעט אויס א
גיין גלאט .מ'גייט ארויס אויפ'ן גאס ,די לערנען ,נישט אזוי דארף מען זיין ,נישט
אויגן ווערן אפגעהיטן פון זיך אליין. אזוי פירט מען זיך אויף" -וואס געשעט?
ס'קומט איינער ,איינער געבט א טשעפע, ער פאלט אין אידישקייט.
און מ'ענטפערט נישט פון זיך אליין .יעדער אויב קומט א איד נאך א מצוה און ער איז
וויל זיין ערליך אין יעדע מחשבה ,יעדן זיך מחיה מיט דער מצוה ,און ער רעדט
דיבור און יעדן מעשה .אבער זיך פלאגן דערפון" :אה! ברוך השם ,כ'האב זוכה
אויף אידישקייט -דאס וויל מען נישט .זיך געווען היינט צו דאווענען א פיינע
אוועקגעבן די באקוועמליכקייט ,אננעמען דאווענען!" א בחור גייט צו צו איינעם
דעם צער און דעם נסיון ,און זאגן" :ניין, נאכ'ן דאווענען און זאגט" :דו ווייסט?
איך גיי מיך יא מתגבר זיין .כ'האב עפעס היינט האב איך געדאווענט א שמונה
וואס צו ענטפערן פאר יענעם ,כ'האב אים עשרה! איך האב שוין די לעצטע צען יאר
גוט וואס צו ענטפערן ,אבער איך גיי מיך נישט געדאווענט אזא גוטע שמונה
איינהאלטן און איך גיי נישט טון אזוי". עשרה!" וואס געשעט נאכדעם? וויאזוי
דארט ליגט די עבודה פון אידישקייט! קוקט אויס דאס לערנען נאכ'ן דאווענען?
דעמאלטס בויעט מען זיך ,און אויף דעם וויאזוי קוקט אויס דער קומענדיגער
דארף מען האבן שמחה .דער ענין פון שמונה עשרה?
שמחה של מצוה קומט דארטן ,וואו
ס'קומט אן שווער. אויב אבער קומט איינער און זאגט:
"כ'ווייס נישט ,אידישקייט גייט מיר נישט"
על כל פנים ,דאס איז די מדה פון השתוות. -וואס געשעט? עס ווערט אויס
אידישקייט!
ווען אברהם אבינו איז צוריקגעקומען פון "איזהו עשיר השמח בחלקו" מיינט
מצרים ,שטייט" :וילך למסעיו" )בראשית יג,
אריינצוברענגען א חיות און זיך פרייען מיט
ג( .ער איז צוריקגעגאנגען צו די זעלבע יעדע מצוה וואס א איד טוט .און דאס
אכסניא .רש"י ברענגט דעם לשון" :בחזרתו בויעט דעם ענין פון השתוות.
פרע הקפותיו" )רש"י שם( -ער האט דער רבונו של עולם פירט אזוי ,אזוי איז
באצאלט די חובות וואס ער האט געהאט. יעצט די עבודה .יעצט בין איך דא ,יעצט
ווען אברהם אבינו איז ארויסגעגאנגען פון האב איך געטון דאס ,און יעצט איז מיט
ארץ ישראל קיין מצרים ,האט ער נישט מיר געשען די מציאות .דאס איז יעצט די
געהאט קיין געלט ,איז ער געגאנגען און מציאות וואס דער אייבערשטער האט מיר
געבארגט. געגעבן.
ט חומש רש"י
הדינים .אזוי ווי ס'שטייט אין מאור עינים: און וואס האט ער געזאגט? "איך בין
ווען א מענטש זעט ,חלילה וחס ,אז ס'איז אברהם העברי ,איך ווייס אז ס'איז דא א
דא א צרה ,זאל ער גלייך מקבל זיין די באשעפער אויף דער וועלט" .און וואס
יסורים באהבה. האט אים יעדער געזאגט? "קוק אן וויאזוי
דו זעסט אויס! דו ביסט דער וואס מען
רבי ארון לייב פון פרעמישלאן האט
האט אמאל געזעצט אויף א כסא מלוכה,
געזאגט" :יסורים ,ווען זיי קומען אויף א
דו ביסט געווען דער מלך .קוק ווי אזוי דו
איד און ער איז זיי מקבל באהבה ,קושן זיי
זעסט היינט אויס!" און וואס האט ער
די מזוזה און גייען זיך ווייטער".
געזאגט? "ניין ,דער אייבערשטער וועט
ס'איז דא א השפעה אין דער וואך ,אין דער העלפן ,דער אייבערשטער וועט העלפן".
סדרה וואס קומט אראפ די וואך :דער ענין ער האט געהאט שווערע זמנים .אבער סוף
פון השתוות" ,כולם שווים לטובה" .יעדער כל סוף איז געווען "פרע הקפותיו" ,ער
האט א פלאץ וואו ער קען דאס נוצן .ס'איז האט באצאלט זיינע חובות און ער איז
נישטא קיין מציאות אז א מענטש וועט זיך געווארן אן עושר.
ארומדרייען אויף דער וועלט און אלעס אבער ביז דעמאלטס איז ער אויך געווען
וועט גיין אזוי ווי ער טראכט .פארקערט: אן עושר ,אפילו ווען ס'איז נישט געגאנגען
דארט וואו ס'גייט נישט אזוי ווי ער וויל, אזוי ווי ער האט געוואלט און נישט אזוי ווי
דארט פעלט זיך אויס השתוות. ער האט געטראכט.
צדיקים האבן געטייטשט אויפ'ן פסוק: דאס לערנט מען .יעדע וואך איז דא א
"וירא מנוחה כי טוב ויט שכמו לסבול" פרשה אין דער תורה ,מ'לערנט וואס עס
)בראשית מט ,טו( .א מענטש וויל האבן שטייט אין דער תורה ,און די יסודות קומען
מנוחה " -וירא מנוחה כי טוב" -אבער "ויט אראפ צו אונז.
שכמו" :ער בייגט צו זיין אקסל "לסבול".
דאס ווארט "לסבול" איז א לשון פון דער עיקר יסוד אויף וואס א איד דארף
סבלנות ,פון סובל זיין .א מענטש דארף ארבעטן איז אן עבודה פון רצוא ושוב
קענען סובל זיין .סובל זיין מיינט אז ער )יחזקאל א ,יד( .מ'ארבעט דערויף כסדר,
פארנעמט .ס'גייט יעצט נישט אזוי ווי איך יומם ולילה ,מ'ווערט נישט פארטיג .דאס
וויל ,אין דער חלק עבודה האב איך איז דער ענין פון השתוות צום אייבערשטן:
געוואלט זיין אנדערש ,אין דער חלק זיך אונטערווארפן אונטער דער הנהגה
אידישקייט האב איך געוואלט זיין פונעם אייבערשטן ,סיי ברוחניות און
אנדערש .איך האב געוואלט דער רבונו של אוודאי כל שכן וכל שכן בגשמיות.
עולם זאל אנדערש צושטעלן מיין שטוב און דאס איז א פשוט'ע סגולה פאר המתקת
דברי אלוקים חיים י
ס'איז אריבערגעגאנגען א תקופה ,און דער און אנדערש צושטעלן מיין לעבן .אבער
איד איז נתעשר געווארן .פארשטייט זיך, מ'דארף זיך אונטערווארפן" :בכל מדה
אז ווען א איד ווערט נתעשר ,ווערט ער ומדה שהוא מודד ,הוי מודה לו" .מ'דארף
דאך א ראש הקהל .צוביסלעך איז ער זיך אונטערווארפן.
געווארן גרעסער און גרעסער ,און ער האט
שוין געקענט דינגען מלמדים פאר זיינע
קינדער ,זיי מגדל זיין אלס תלמידי חכמים, עס שטייט אין פסוק" :ויבא אברהם לספד
און ער האט געהאט א שיינע שטוב. לשרה ולבכתה" )בראשית כג ,ב( .זאגט רש"י:
עד כדי כך ,אז ס'איז אריבערגעגאנגען "נסמכה מיתת שרה לעקדת יצחק ,לפי
צוואנציג יאר ,און מ'האט שוין פארגעסן אז שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה
ער איז אמאל געווען א שוסטער .דער רב לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה
פון שטאט האט זיך משדך געווען מיט אים. ממנה ומתה" )רש"י שם(.
דארט איז געווען א חבר זיינער וואס האט בעצם איז דא א שטארקער דיוק אין רש"י.
דאס נישט געקענט אויסהאלטן :זיין חבר באמת דארף מען פארשטיין :ווי קומט צו
האט אלע יארן געארבעט מיט אים שרה א מיתה ווען זי הערט אז מ'איז
צוזאמען ,ער איז געבליבן א שוסטער ,און געגאנגען שעכטן יצחק? פונקט פארקערט!
יענער האט זיך משדך געווען מיט'ן רב. ווער נאך ווי שרה אמנו וואלט געוואלט
ווען ס'איז געקומען דער טאג פון יום האבן די גרעסטע מסירת נפש ,אז איר קינד
החופה ,האט ער גענומען א זעקעלע, זאל ווערן אן עולה תמימה! ס'איז נישטא
און איז שיך אריינגעלייגט א קיין גרעסערע זכות ווי דאס -נאך דערצו
ארויפגעגאנגען צום חופה .מ'האט אז דער אייבערשטער אליין האט געהייסן!
געמאכט א גרויסע ,ריזיגע חופה לפני כל נאר וואס דען? וואס איז טאקע דער פשט?
עם ועדה .ער קומט צו צום שוסטער נאר ס'קען זיין אזוי.
אונטער דער חופה און פרעגט אים" :זאג
ס'איז באקאנט אז רבי ישראל סאלאנטער
מיר ,יאנקעלע ,וויפיל קאסט צו פאררעכטן
האט געגרינדעט די תנועת המוסר .וואס
דעם שיך?"
איז געווען די מעשה?
די בזיונות זענען געווען מורא'דיג גרויס. ס'איז געווען א איד ,א שוסטער .ער איז
עד כדי כך ,אז ער האט געכאפט א הארץ געווען א פשוט'ער מענטש .אין די
אטאקע און איז אוועק אויפ'ן פלאץ. אמאליגע צייטן ,ווער ס'ווייסט ,איז א
האט רבי ישראל סאלאנטער געזאגט :אויב שוסטער נישט געווען פון די געהויבענע
ס'קען געשען אזא זאך ,דארף מען מאכן די מענטשן אין שטאט.
יא חומש רש"י
צוזאמגעקומען צו זען דעם הייליגן צדיק'ס תנועת המוסר.
פנים .ער האט געהאט מענטשן אונטער שפעטערדיגע תלמידים פון רבי ישראל
זיך וואס האבן געפירט דעם געשעפט. סאלאנטער האבן מסביר געווען :נישט
אמאל האט מען געקויפט א גרויסע שיף דערפאר האט ער געמאכט די תנועת
און אסאך סחורה .רוב געלט פון די המוסר ,ווייל א איד קען פארשעמען א איד
געשעפטן האט מען אריינגעלייגט אין פאר א חופה -נישט פארדעם .נאר ווייל
דעם .מ'האט געדארפט שיקן די שיף מיט דער פאקט אז א מענטש קען נישט
דער סחורה צו אן אנדער מדינה ,און פארנעמען אביסל בזיונות ,דערפאר דארף
מ'האט ערווארטעט אז דאס וועט מען לערנען מוסר...
אריינברענגען מורא'דיגע רווחים. שרה אמנו ,באמת ,ווען מ'הייבט אן צו
למעשה איז געשען א מורא'דיגע רעדן וועגן שרה אמנו ,האבן מיר דאך נישט
טראגעדיע ,און די שיף איז איינגעזונקען. קיין השגה ווער זי איז געווען .זי איז געווען
כמעט רוב פון זיינע נכסים זענען געגאנגען אן אם של כלל ישראל ,וואס האט זיך
לאיבוד .יעדער האט געהאט מורא'דיגע אוועקגעשטעלט אויף מסירת נפש .אוודאי
צער" :וואס טוט מען דא? וויאזוי גייט מען און אוודאי האט זי געוואלט האבן א חלק
מודיע זיין פאר'ן רבי'ן אז ס'איז אזוי אינעם ענין פון עקידת יצחק.
געשען?" מ'האט צוזאמגעזעצט די וואס דא איז געשען איז אזוי :שרה אמנו
תלמידים ,מ'האט געמאכט א חשבון ,און האט געהאט צער .ס'שטייט אין ספרים אז
איינער האט זיך אנגערופן אז ער וועט ווען א מענטש האט צער ,ווי גרויס ער זאל
רעדן מיט'ן רבי'ן. נאר זיין ,שפירט דער גוף דעם צער.
ער קומט אריין צום רבי'ן און זאגט :רבי, מ'קען עס איבערקומען ,ס'איז דא א מעשה
איך האב א מורא'דיגע שאלה .א מענטש באריכות ,מ'זאגט עס אויפ'ן הייליגן מטה
האט א חבר וואס האט געהאט א קינד וואס אפרים .ער איז געווען א גרויסער עושר,
איז געבוירן געווארן נישט אינגאנצן עד כדי כך אז ער האט געהאט אן אייגענע
געזונט ,און ער וויל אים מחזק זיין .זאגט באנק .אבער ער איז קיינמאל נישט
ער אים' :וואס הייסט? די משנה זאגט :חייב ארויסגעגאנגען אויף דער גאס .ער איז
אדם לברך על הרעה כשם שמברך על געווען א תלמיד חכם און האט געשריבן
הטובה .מ'דארף זיך האלטן ,מ'דארף זיך ספרים ,ס'איז דא צענדליגע חיבורים פון
מחזק זיין ,און מ'דארף וויסן אז אלעס איז אים .איינמאל א יאר פלעגט ער ארויסגיין
דער אייבערשטער -כל מה דעביד רחמנא קוקן וואס טוט זיך אין דער באנק ,און
לטב עביד' )ברכות ס ,ב(. דעמאלטס איז די גאנצע שטאט
דברי אלוקים חיים יב
זיך צוריק? דארט ליגט די עבודה". שפעטער איז אריינגעקומען אן אנדערער
אינגערמאן ,און ער האט אנגעהויבן צו
לענינינו ,ביי שרה אמנו איז געווען אזוי :די דערציילן אז א קרוב משפחה זיינער האט
טראפעלע יסורים האט אויסגעפעלט פאר א ווייב וואס איז נעבעך זייער נישט געזונט,
דער שלימות פון שרה אמנו .למעשה האט און ער איז זייער צובראכן דערפון .האט
דער גוף געהאט דעם צער ,און ממילא איז דער רבי אנגעהויבן אים צו געבן חיזוק:
געשען די מציאות פון "פרחה נשמתה". מ'דארף זיך מחזק זיין" ,גם זו לטובה"
ווייל זי איז געווארן א שלימות .ממילא איז )תענית כא ,א( ,מ'דארף האבן אמונה און
"כולם שווים לטובה" :דא איז געשען דער וויסן אז אלעס וועט זיך סוף כל סוף
ענין פון "כולם שווים לטובה" ,דא איז אויסקומען גוט.
געקומען דער גמר פון שרה אמנו.
א פאר שעה שפעטער האט מען געשיקט
ס'איז נישט פשט אז צוליב דעם וואס ס'איז נאך א יונגערמאן ,ה' ישמרנו ,מיט א
געווען עקידת יצחק ,האט זי זיך נישט מורא'דיגע טראגעדיע :זיין ווייב איז אוועק,
געקענט דערהייבן .אוודאי האט זי זיך און ער קען עס נישט אויסהאלטן .דער רבי
געקענט דערהייבן .נאר די מציאות איז האט ווייטער מחזק געווען .רופט זיך אן
געווען אז דאס ברעקל צער ,דער צער וואס דער איד צום רבי'ן" :רבי ,איך האב
זי האט געהאט בשעת מעשה ,האט געוואלט דערציילן אז ס'איז געשען א
ארויפגעברענגט די שלימות פון שרה אמנו. מורא'דיגע טראגעדיע -די גאנצע שיף איז
אראפ אין וואסער."..
איז דער רבי געווארן זייער בלאס ...כמעט
"ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם אז ער איז נישט געווען ביי זיך .ס'איז
בכל" )בראשית כד ,א( .דער זיידע ז"ל האט אריבערגעגאנגען א פאר מינוט ,און ער
געזאגט :וואס מיינט "אברהם זקן בא האט זיך מחזק געווען .האט מען אים
בימים"? אז יעדן איינציגן טאג איז געווען געפרעגט" :למדינו רבינו ,וואס טוט זיך
א טאג .זייער אסאך מאל איז דא א מענטש דא? דער רבי האט היינט א גאנצן טאג
וואס שטייט אויף צופרי נישט מיט אזא גערעדט אז 'חייב אדם לברך על הרעה
גוטן מוד ,ווי מ'רופט עס .ער איז צוקלאפט כשם שמברך על הטובה' ,און דא ,ווען דער
און צובראכן ,און ער טראכט ביי זיך :שוין, רבי האט געהערט אזא בשורה ,איז ער
היינט איז אזא מין טאג. געווארן אויס מענטש?" זאגט ער" :דאס
וואס דער גוף טוט ,דאס איז נישט די
אבער דער אמת איז ,אז ס'איז נישטא אזא פראבלעם .די זאך איז נאר :ווען כאפט מען
זאך" .ואברהם זקן בא בימים" -יעדן טאג זיך צוריק? ווי לאנג נעמט עס ביז מ'כאפט
יג חומש רש"י
ביינאכט דאנערשטאג יעדן זיך האט ער געהאט מיט זיך .דעמאלטס
צוזאמנעמען ,מאכן א לחיים און זאגן: געשעט" :וה' ברך את אברהם בכל".
"בזכות רבי שלום שכנא פון פראבישט זאל
מען האבן א גוט שבת" .דער אייבערשטער
זאל העלפן ,מ'זאל האבן א ליכטיגן און דער הייליגער ריבניצער זי"ע ,רבי חיים
פרייליכן שבת. זנוויל בן רבי משה ויוטא צפורה ,פלעגט
