gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‬‫ש‬‫ו‬‫ר‬‫י‬ ‫ף‬‫ד‬‫ב‬ ‫מה‬ ‫לע''נ מרן רבי אהרן בן רבי‬ ‫בס"ד‬ ‫י‬‫מ‬ ‫שניאור זלמן קוטלר זצוק''ל‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 208‬פרשת חיי שרה תשפ''ז‬ ‫ירושלמי כתובות יג‪-‬יט‬ ‫שקרו אלא הטעם שמתו מחמת חטאו של חנניה הן אחי ר' יהושע שעיבר את השנה‬ ‫דף יג ר' זירא אמר בשם רב חונא בשם רב שהעד בשטר אינו יכול להצטרף עם‬ ‫בחו''ל ובאמת בטלו את העיבור והן נשבו כשהיו בנות שלש ורצו להתירן שחזרו‬ ‫אחר על חתימת העד השני שאם אחד מכיר את כתב ידו ואת של חבירו והשני אינו‬ ‫בתוליהן כי התעברה השנה ובאמת לא חל העיבור וא''כ הן היו בנות שלש‪.‬‬ ‫מכיר אלא את שלו אינו יכול להצטרף עם אדם אחר מהשוק להעיד על חבירו‪,‬‬ ‫הלכה ז משנה אם שני נשים נשבו וכל אחת אומרת טהורה אני אינה נאמנת ואם הן‬ ‫וצריך את דברי ר' זירא שאם היו שנים ומכירים את כתב ידו של אחד מהם ולא‬ ‫מעידות זו על זו שהשניה טהורה הן נאמנות‪ ,‬וכן שני אנשים אחד שכל אחד אומר‬ ‫מכירים את של חבירו ורק השני מכיר את כתב ידו ואם נאמת את כתב ידו על ידי‬ ‫כהן אני אינו נאמן אך אם הם מעידים זה על זה הם נאמנים‪ .‬גמרא ר' חייה אמר‬ ‫השני נמצא שהעדות מתקיימת ע''י עד אחד‪ ,‬ור' יודן מביא מקרה שיצאו שנים‬ ‫בשם ר' יוחנן שהם נאמנים רק על קדשי הגבול אך אינם נאמני ליחוס של משפחה‬ ‫מעיר שרובה גוים כגון העיר סוסיתא ומכירים שאחד מהם הוא ישראל ולא מכירים‬ ‫או לקדשי המזבח וצריך שני עדים‪ ,‬ויש להקשות ששנינו שמעלים לכהונה ולוויה‬ ‫את השני העד המוכר אינו יכול להעיד על חבירו שהוא ישראל שא''כ נמצא‬ ‫וישראל על פי עד אחד ולכהונה ולוייה זה מובן שצריך נאמנות לקדשי הגבול או‬ ‫שהעדות מתקיימת רק ע''י עד אחד‪.‬‬ ‫מעשר ראשון אך מה צריך נאמנות לגבי ישראל מוכח שזה מועיל לענין יחוס‬ ‫ר' חגיי אמר שר' זירא הסתפק האם יועיל עד אחד בכתב ועד אחד בעל פה‪,‬‬ ‫משפחות‪ ,‬ויש לדחות שמחזיקים אותו כישראל לתת לו מעשר עני‪.‬‬ ‫ולכאורה פשוט שעדות בשטר אין בה כלום אלא הספק הוא כשהיו שני עדים בשטר‬ ‫שנינו שמחזיקים לכהונה בא''י לענין נשיאות כפים וחילוק גרנות ובסוריא שאין‬ ‫ומצאו לקיים את כתב ידו של אחד מהם ולא מצאו לקיים את כתב ידו של השני‪.‬‬ ‫גרנות מחזיקים לכהונה רק ע''י נשיאות כפים וסוריא מגיעה עד המקום ששלוחי‬ ‫ר' מנא הסתפק אם עד אחד בשטר יכול לחייב שבועה ולכאורה עד בשטר אינו‬ ‫ב''ד של החודש מגיעים‪ ,‬ובבל כסוריא ור''ש בן אלעזר אומר שרצו לנהוג גם‬ ‫כלום אלא הספק הוא כנ''ל שרצו לקיים את חתימת ידי העדים בשטר ומצאו לקיים‬ ‫באלכסנדריה כסוריא כשבתי דינים יושבים שם‪ ,‬ושנו שרשב''ג אמר שכמו‬ ‫רק את כתב ידו של אחד מהם האם זה מספיק לחייב שבועה‪.‬‬ ‫שתרומה זה חזקה לכהונה כך מעשר ראשון זה חזקה לכהונה אך מי שחלק תרומה‬ ‫שנו בברייתא שלא מקבלים עדים אלא א''כ שניהם ראו יחד ור' יהושע בן קרחה‬ ‫על פי ב''ד אינו חזקה לכהונה שיתכן שהתרומה הזו באה אליו ע''י אבי אמו כהן‪,‬‬ ‫אומר שמקבלים גם אם ראו זה אחר זה‪ ,‬ור' ירמיה אמר בשם ר' שמואל בר רב יצחק‬ ‫ור' ישמעאל אמר שמעולם הוא לא העיד מלבד פעם אחת שכמעט העלו עבד על‬ ‫בשם רב שחכמים מודים לר' יהושע בן קרחה בעדות בכורה ועדות חזקה‪ ,‬ור' בא‬ ‫פיו לכהונה‪ ,‬ומר' יצחק בן חקולא ור''ש בן רבי יצא התר מאחד העלו אח מפי אחיו‬ ‫אמר בשם ר' ירמיה שחכמים יודו גם בעדות סימנים וזה פשוט כשעד אחד אומר‬ ‫ואחד העלה בן מפי אביו אחד העלה לכהונה ואחד העלה ללוייה‪.‬‬ ‫ראיתי שתי שערות בגבו וגם השני אמר ראיתי שני שערות בגבו ודאי מצטרפים‬ ‫אדם אחד הגיע לר' אילא ואמר על בנו שהוא כהן ור' אילא אמר שהוא בנו ואינו‬ ‫ואם אחד אומר ראיתי שערה אחת בגבו והשני אומר ראיתי שערה אחת בכריסו‬ ‫כהן אמר לו ר' חייה הגדול אם אתה מאמין לו שהוא בנו תאמין שהוא כהן ואם‬ ‫אינו כלום וכל שכן שאם אחד אומר ראיתי אחת בגבו וגם השני אומר ראיתי שערה‬ ‫אינך מאמין שהוא כהן אל תאמין שהוא בנו אמר לו שהוא אכן בנו‪,‬‬ ‫אחת בגבו שזה רק שערה אחת ואינו סימן‪ ,‬ואם שנים אמרו ראינו שערה בגבו‬ ‫דף טו אך זה לא ראיה לכשרות שיתכן שהוא בן גרושה או חלוצה‪ ,‬ור' אבין אמר‬ ‫ושנים אמרו ראינו שערה בכריסו נחלקו בזה ר' יוסי בן ר' בון ור' הושעיה בן ר'‬ ‫שכך אמר לו אם אתה מאמין שהוא בנו תאמין שהוא כהן ואם אינך מאמין שהוא‬ ‫שמאי האם מועיל או לא‪ ,‬הפוסל סובר שזה כמעיד על חצי סימנים והמכשיר סובר‬ ‫כהן אל תאמין שהוא בנו וממילא תאמין שהוא כשר שהוא כרחוק שכשר לעדות‬ ‫שמא נשרו‪ ,‬ואם עד אחד אומר ראיתי שני שערות בגבו ועד אחד אומר ראיתי שני‬ ‫אמר לו שאכן הוא בנו אך יתכן שהוא בן גרושה או חלוצה וכמו שאמרו לעיל‬ ‫שערות בכריסו שכל אחד מעיד שהוא גדול ר' בא אמר שגם חכמים מכשירים ור'‬ ‫שיצחק בן חקולא ור''ש בן רבי נחלקו שאחד העלה אח על פי אחיו ואחד העלה‬ ‫חגיי אומר שבזה פסול גם לר' יהושע בן קרחה ור' יוסי אומר שגם בזה נחלקו אמר‬ ‫בן על פי אביו ונוכיח מכאן שרבי העלה אח מפי אחיו שהאב אינו נאמן אך יתכן‬ ‫ר' יוסי לר' חגיי הרי ר' יודן סובר כמותי אמר לו ר' חגיי אני חולק על רבו ר' בא‬ ‫לומר שהעלו בן מפי אביו לענין יחוס של לוייה שיחלוק במעשר‪.‬‬ ‫וכל שכן שאני חולק עליו‪ ,‬ור' מנא מוכיח כדברי ר' חגיי שאילו היה שטר שיש בו‬ ‫הלכה ח משנה ר' יהודה אומר שלא מעלים לכהונה על פי עד אחד ור''א אמר שזה‬ ‫ארבע חתימות וערערו עליו ובאים עדים ומעידים על שנים מהחתימות ובאים עדים‬ ‫רק כשיש ערעור אך בלי ערעור מעלים לכהונה על פי עד אחד‪ ,‬ורשב''ג אמר בשם‬ ‫ומעידים על שני החתימות הנוספות וכי זה מועיל הרי צריך שני עדים לכל חתימה‬ ‫ר''ש בן הסגן שמעלים לכהונה על פי עד אחד‪ .‬גמרא ר' חייה אמר בשם ר' יוחנן‬ ‫וכן צריך שני עדים לכל סימן‪ ,‬ור' חנינא למד מעדות על שנות חזקה שאם עד אחד‬ ‫שערעור הוא לא פחות משנים‪ ,‬ושאל ר' בון בן ר' חייה במה מדובר אם העלו אותו‬ ‫מעיד שאכלה שנה ראשונה שניה ושלישית ועד נוסף מעיד שאכלה רביעית‬ ‫לכהונה על פי עד אחד יורידו אותו באחד שיש הכחשה ואם העלו אותו בשנים לא‬ ‫חמישית ושישית האם זה מועיל והרי כל שנה צריכה שני עדים וגם כאן כל סימן‬ ‫יועיל אפילו הרבה עדים להוריד אותו מחזקתו‪ ,‬ור' הונא אמר שקושיא זו היא כדעת‬ ‫צריך שני עדים‪.‬‬ ‫חכמי בבל שכשיש הכחשה של שנים כנגד שנים לא מוציאים מחזקתו אך לדעת‬ ‫הלכה ה משנה אשה שאומרת אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר‬ ‫חכמי א''י וכן דעת ר''נ בר יעקב כמו שהעלו אותו בשנים כך מורידים אותו ע''י‬ ‫הוא מתיר ואם יש עדים שהיא אשת איש והיא אומרת גרושה אני היא לא נאמנת‪.‬‬ ‫שנים שבהכחשה של שנים כנגד שנים מוציאים מחזקתו‪.‬‬ ‫גמרא אם אמרה התגרשתי ואח''כ באו עדים שהיא היתה אשת איש לא תצא ורב‬ ‫הלכה ט משנה אשה שנחבשה ע''י גוים אם זה בגלל ממון היא מותרת לבעלה שלא‬ ‫חונא ור' חנינא אמרו שלא רק כשנשאת אלא אפילו ב''ד רק התירו אותה להנשא‪,‬‬ ‫נוגעים בה אך אם זה ע''י נפשות שנידונה למיתה היא אסורה לבעלה‪ ,‬עיר שנכבשה‬ ‫דף יד כמו המקרה שאשה אחת באה לפני ר' יוחנן ואמרה לו אשת איש הייתי‬ ‫ע''י מצור של כרקום כל הכוהנות שבה אסורות ואם יש עדים שהיא טהורה אפי'‬ ‫וגרושה אני והתירו ואחרי שיצאה אמרו לו רבי הרי יש עדים בלוד שהיא היתה‬ ‫עדות של עבד או שפחח הן נאמנים אך אדם לא נאמן על עצמו‪ ,‬וכן אמר ר' זכריה‬ ‫אשת איש‪ ,‬אמר ר' יוחנן שהיא מותרת גם אם העדים בקוססנון וכי יש לה להמתין‬ ‫בן הקצב שהוא נשבע במעון שידו לא זזה מיד אשתו משעה שנכנסו הגוים‬ ‫עד שיבואו משם כך אין לה להמתין אפילו יבואו ממקום קרוב‪ ,‬ור' יוסי בן ר' בן‬ ‫לירושלים עד שיצאו אך אמרו לו שאדם לא מעיד על עצמו‪ .‬גמרא שנינו בעדויות‬ ‫אמר שהיו שני מקרים‪ ,‬במקרה אחד אמרו לר' יוחנן שיש עדים בלוד ובמקרה נוסף‬ ‫שר' יוסי הכהן ור' זכריה בן הקצב העידו על תינוקת שהורהנה באשקלון ובני‬ ‫אמרו לר' יוחנן שיש עדים בקסרין ובאמת באו משם העדים ור' יוחנן אמר בשני‬ ‫משפחתה ריחקוה למרות שאותם עדים העידו שהיא לא נסתרה או נטמאה ואמרו‬ ‫המקרים אפילו יש עדים בקסוסרין היא תמתין‪.‬‬ ‫להם החכמים אם אתם מאמינים שמשכנו אותה תאמינו שהיא טהורה משמע‬ ‫ר' יודן מסתפק באופן שאמרה אשת איש הייתי והתגרשתי במקום פלוני ובאו שנים‬ ‫שההתר הוא בגלל שאותם עדים העידו על ההתר ואם לא היה עדות על ההתר היא‬ ‫ואמרו שבאותו מקום לא היו גירושין הם מכחישים אותה‪ ,‬ור' יוסי הסתפק באופן‬ ‫היתה אסורה למרות שהיא נחבשה בגלל ממון ור''א אמר שבהרהון שהוא משכון‬ ‫שאמרה התגרשתי במקום פלוני ובאו שנים ואמרו שאכן התגרשה אשה במקום‬ ‫מדעת יש להחמיר בגלל שהיא נחלטת אם לא ישלמו ולכן הן נוהגים בה הפקר מיד‬ ‫פלוני ובאו שנים אחרים ואמרו שלא התגרשה אשה במקום פלוני שהעדים‬ ‫ואינם חוששים לממון‪.‬‬ ‫מוכחשים ונשאר לנו להאמין לה‪.‬‬ ‫שנינו שאם נחבשה ע''י נפשות אסורה ואמר ר' יודן בן ר' חמא מכפר תחמין בשם‬ ‫אם אשה אמרה אשת איש אני ולמחרת היא באה ואמרה התגרשתי אמרו לה הרי‬ ‫חזקיה שדוקא כשנגמר דינה להריגה‪ ,‬ור' יוחנן אמר שהיא אסורה אפילו אם לא‬ ‫אתמול אמרת שאת אשת איש והיא אמרה אמתלא שאתמול באו כת של פריצים‬ ‫נגמר דינה להריגה‪ ,‬ואמרו בשם ר' יוחנן שגם אשת לסטים שחבשוה היא כלסטים‬ ‫שרצו לשאתי ואמרתי להם אשת איש אני‪ ,‬אמר ר' אבין בשם ר' אילא שמועיל‬ ‫למרות שאין דינה להריגה שמא התרצתה להם‪.‬‬ ‫אמתלא וכמו המקרה ששמואל רצה לשמש ואמרה לו אשתו טמאה אני ולמחרת‬ ‫ר' בא אמר בשם רב חייה בר אשי שכרקום הוא שיש פעמונים ושלשלאות של ברזל‬ ‫אמרה לו טהורה אני אמר לה הרי אתמול אמרת שאת טמאה אמרה לו אני טהורה‬ ‫וכבלים ואוזים ותרנגולים וגייסות מקיפים את העיר‪ ,‬ואמר ר' בא בשם רב חמא בר‬ ‫אך אתמול לא היה לי כח והוא שאל את רב והוא אמר לו שכיון שהיא נתנה אמתלא‬ ‫אשי שהיה מעשה שאשה סומא אחת הצליחה לברוח והכשירו את כולם שלכל‬ ‫לדבריה היא נאמנת‪.‬‬ ‫אחת יש צד התר שהיא ברחה ושנינו שאם היתה שם פרצה אחת היא מצילה על‬ ‫הלכה ו משנה אשה שאמרה נשבתי וטהורה אני היא נאמנת שהפה שאסר הוא‬ ‫כולם שיש לתלות בכל אחת שהיא הצליחה לברוח ויש להסתפק אם היתה שם‬ ‫המתיר ואם יש עדים שהיא נשבתה והיא אומרת טהורה אני אינה נאמנת ואם אחר‬ ‫מחבואה אחת אם היא מצילה‪ ,‬ור' זירא אמר בשם ר' בא בר זבדא בשם ר' יצחק בן‬ ‫שנשאה באו עדים לא תצא‪ .‬גמרא רב חונא אמר שלא רק אם נשאה אלא אפילו רק‬ ‫חקולה בשם ר' יודן נשיאה שחששו לנשים דוקא בכרקום של המלכות השלטת‬ ‫התירוה להנשא היא לא יוצאת מההתר שלה‪.‬‬ ‫שהן נוגעים בנשים אך אם באו ממלכות אחרת זה כמו לסטים שבאו לגזול שאינם‬ ‫היו נשים שנשבו בא''י ואמרו שנשבו והן טהורות ואח''כ באו עדים ובא המקרה‬ ‫אוסרים‪.‬‬ ‫לפני אבא בר בא ולוי ושמואל ואמרו אבא ולוי שימסרו להם עדים שלא יתיחדו‬ ‫בשבויה הקילו אפילו בעדות של קטן ור' אימי אומר בשם ריב''ל שאפילו קטן‬ ‫בדרך ויתירו אותם בא''י‪ ,‬אמר שמואל מה נעשה לעדים שאמרו שנשבו אמר לו‬ ‫ואפילו קרוב נאמן ויש להסתפק בקטן קרוב ויש להוכיח מהמעשה שחנניה‬ ‫אביו אילו היו בנותיך כך היית אומר וזה היה כמו שגגה שיצאה מלפני השליט‬ ‫מקרתיסיה שנשבה עם בניו ואשתו ובאו לפני ר' חנינה ולא קבל את עדות בניו‬ ‫ובנותיו של שמואל נשבו וכשהגיעו לא''י באו שוביהם עמם והם נכנסו לפני ר'‬ ‫וריב''ל קיבל את עדותם א''כ רואים שריב''ל הכשיר גם קטן קרוב‪ ,‬ר' חייה בר יוסף‬ ‫חנינה והעמידו את השובים בחוץ ובאו ואמרו נשבינו וטהורות אנחנו והתירם‬ ‫שלח לאשתו לבא אליו עם שלשה תלמידים שגם אם יצטרך אחד לצרכיו יהיו עמה‬ ‫ואחרי שיצאו שלחו השובים אחריהם ואמר ר' חנינה ניכר שהן בנות חכם וכשנודע‬ ‫עוד שנים ומה ששנינו לגבי סוטה ששולחים עמו עוד שני ת''ח שמא יבא עליה‬ ‫שהן בנות שמואל אמר ר' חנינה לר' שמן בר אבא שא אחת מהן שהן קרובותיך‬ ‫בדרך אמר ר' אבין שגם אם אחד יתפנה לצרכיו ישאר עם הבעל עוד אחד‪.‬‬ ‫והוא נשא את הראשונה והיא מתה ואח''כ נשא את השניה והיא מתה וקשה וכי הן‬ ‫שהפסוק מדבר על שתי רשעיות והוא אומר והפילו השופט והכהו לפניו שיש‬ ‫שנינו שאסרו על ר' זכריה את אשתו ואח''כ הוא שכר לה בית בשכנותו והוא פרנס‬ ‫להלקות ולא ישלם ור''ל אומר שאם אם לא התרו אינו משלם מאחר שאם היו‬ ‫אותה והוא לא התיחד עמה אלא עם בניה וקרא על עצמו את הפסוק‪,‬‬ ‫מתרים היה לוקה‪ ,‬וא''כ קשה לדעת ר''ל מהמשנה בתרומות איך משלם כשלא‬ ‫דף ט יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי שלמרות שיגע לשמור עליה בשבי זה לא‬ ‫התרו ור''ל סובר שהמשנה היא כדעת ר''מ שהלוקה משלם וכן יעמיד ר''ל את‬ ‫הועיל להתיר לו אח''כ‪.‬‬ ‫משנתינו שיש קנס בממזרת שהלוקה משלם‪.‬‬ ‫הלכה י משנה אלו נאמנים בגדלותם להעיד על מה שראו בקטנותם‪ :‬אדם נאמן‬ ‫ר' אבהו אמר בשם ר''ל שר''מ למד שלוקה ומשלם ממוציא שם רע שכתוב ויסרו‬ ‫לומד זה כתב ידו של אבי או של רבי או של אחי‪ ,‬וכן שאני זוכר שפלונית יצאה‬ ‫אותו והיינו מלקות‪,‬‬ ‫בהינומא וראשה פרוע‪ ,‬ואיש פלוני היה יוצא מבית הספר לטבול לתרומה‪ ,‬ושפלוני‬ ‫דף יח וענשו אותו ממון ורבנן לא למדו ממוציא שם רע שהוא דבר מחודש שהרי‬ ‫חלק עמנו בגורן‪ ,‬ושהמקום הזה הוא בית הפרס‪ ,‬ועד כאן היינו הולכים בשבת‪,‬‬ ‫בכל מקום לא מחייבים אדם בדיבורו ובמוציא שם רע חייבו ע''י דיבורו ולא‬ ‫ואדם אינו נאמן לומר דרך היה לפלוני במקום זה או שבמקום זה היה מעמד ומספד‬ ‫לומדים ממנו דברים אחרים‪ ,‬ויש להקשות ממה שאמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן שאם‬ ‫לפלוני‪ .‬גמרא הנאמנות הנ''ל היא דוקא בדבר שרגילים ומצוים להם בקטנותם ושנו‬ ‫הזיד בחלב והתרו בו אך לא ידע שחייבים בו קרבן לוקה ומביא קרבן א''כ איך‬ ‫שדוקא כשהם מצטרפים עם אחרים‪.‬‬ ‫לוקה ומשלם קרבן‪ ,‬אמר ר' בון בר חייה בשם ר' שמואל בר רב יצחק שלמדו‬ ‫שנינו שאמר שפלוני יצא לטבול מבית הספר ואין לחשוש שהוא עבד של כהן כמו‬ ‫מהפסוק כדי רשעתו שב''ד לא מחייבים על שתי רשעיות אך בדבר המסור לשמים‬ ‫שאמר ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בן ר' חנינה שאסור ללמד עבד תורה‪ ,‬ויש‬ ‫כגון קרבן אין פטור משום כדי רשעתו‪.‬‬ ‫להקשות שר' זירא אמר בשם ר' ירמיה שעבד עולה משבעה הקרואים לס''ת וכן‬ ‫לכו''ע לא מחייבים מיתה וממון שנאמר מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת כמו‬ ‫הפסוק וידבר עולה משלושת הפסוקים ויש לומר שמדובר בעבד שלמד מעצמו או‬ ‫שבמכה בהמה אין חילוק בין שוגג למזיד לחייבו ממון כך במכה אדם אין חילוק‬ ‫שרבו למד אותו כמו טבי עבדו של ר''ג‪.‬‬ ‫בין שוגג למזיד לפטרו מממון‪ ,‬ונחלקו בממון ומלקות שר' יוחנן סובר שיש ממון‬ ‫שנינו שנאמן לומר שחלק עמנו בגורן ויש להקשות שנחשוש שנתנו לו בתורת עבד‬ ‫במקום של מלקות כשלא התרו ור''ל סובר שאין ממון במקום של מלקות‪ ,‬ר' אמי‬ ‫כהן ויש להוכיח מכאן כדברי ר' חייה שלא חולקים בגורן לנשים ועבדים אך נותנים‬ ‫מבבל אמר בשם חכמי בבל שר''ל למד גזירה שוה שנאמר בחייבי מיתה רשע וכן‬ ‫להם מתנות כהונה ולוייה בתוך הבית‪.‬‬ ‫בחייבי מלקות כמו שבחייבי מיתה אין ממון במקום מיתה כך בחייבי מלקות אין‬ ‫יש להסתפק אם ניתן להוציא ממון מעדותם של הגדולים מקטנותם כגון שידעו‬ ‫ממון במקום מלקות‪.‬‬ ‫ששדה ראובן מגיע עד תחום שבת והאמנו להם שתחום שבת מגיע למקום פלוני‬ ‫נתן בר הושעיה מבאר איך יש קנס בחייבי לאוין שבנערה יש קנס ולא מכות‬ ‫ומתברר שזה שדה של שמעון האם ניתן להוציא ממנו לראובן‪ ,‬וכן יש להסתפק אם‬ ‫ובבוגרת שאין קנס יש מלקות ויש להקשות הרי גם בבוגרת יש חיוב של בושת‬ ‫הם העידו שכשיצאו ללקט פגי שביעית שמעו שפלוני אומר על פלונית אשתו‬ ‫ופגם ורבנן מקסרין ביארו שמדובר שהיא פיתתה אותו לכך או שהיא מחלה לו‪,‬‬ ‫שהיא אסורה האם זה נחשב לקול וכן ששמעו שאשה פלונית דברה על בניה שהם‬ ‫ויוצא מדברי נתן בר הושעיה שבמקום מיתה ותשלומין משלם ואינו לוקה וקשה‬ ‫פסולים‪ ,‬ועל הצד שיש להם נאמנות הסתפק ר' אחא בשם ר' שמואל אם ישלמו‬ ‫שנאמר שילקה וישלם וגם הוא למד מכדי רשעתו שמחייבים רק משום רשעה אחת‬ ‫כשהוזמו או שהדין יהיה כמו שאמר ר' בא בשם רב יהודה בשם שמואל שלא‬ ‫ולא משום שתי רשעיות‪ ,‬ואין לומר שישלם ולא ילקה כעדים שמשלמים ואינם‬ ‫לומדים דבר מדבר בעדים זוממין שישלמו בממון שהוציאו בעקיפין על פי עדותם‪.‬‬ ‫לוקים‪ ,‬ור' יונה אמר שר' נתן למד מכדי רשעתו שרק מי שע''י המלקות הוא יוצא‬ ‫שנו בברייתא שנאמנים לומר שאכלנו בקציצת פלוני ופלוני והיינו שכשאדם מכר‬ ‫מהרשעה אך בממון הוא לא יצא מהרשעה שהרי חבירו לא קיבל את מה שמגיע‬ ‫את שדה אחוזתו באים הקרובים וממלאים חביות של קליות ואגוזים ושוברים בפני‬ ‫לו‪ ,‬ויש להקשות לדעת ר''ל ממה ששנינו שהאוכל תרומה מזיד משלם קרן ולא‬ ‫התינוקות והתינוקות מלקטים ואומרים נקצץ פלוני מאחוזתו‪ ,‬וכשפדה אותה חזרה‬ ‫חומש וזה מובן לדעת נתן בר הושעיה שמשלם וכן לדעת ר' יוחנן מדובר כשלא‬ ‫עשו את זה שוב ואמרו חזר פלוני לאחוזתו‪ ,‬ור' יוסי בן ר' בון אומר שעשו כן גם‬ ‫התרו בו למלקות אך לר''ל אין חילוק וגם בלא התרו פטור מממון והוא יבאר‬ ‫כשאדם נשא אשה שאינה הגונה לו שמילאו קרוביו חביות של קליות ואגוזים‬ ‫שהמשנה היא כר''מ שלוקה ומשלם‪ ,‬ור' חנינה שאל את ר' מנא שגם אם ר''ל יבאר‬ ‫ושברו בפני התינוקות והם ליקטו ואמרו נקצץ פלוני ממשפחתו וכשגירשה עשו כן‬ ‫את המשניות כר''מ איך הוא יבאר את הפסוקים שנאמר בהם להדיא ואיש כי יאכל‬ ‫שוב ואמרו פלוני חזר למשפחתו‪.‬‬ ‫קודש בשגגה ויסף חמישתו עליו ויש לומר שהוא סובר שהחומש כקרבן אך קשה‬ ‫שנינו במשנה שאלו נאמנים בגדלותם על מה שראו בקטנותם משמע שבקטנותם‬ ‫איך ישלם את הקרן שהוא ודאי לא קרבן ור' יודן בר שלום מבאר שבתשלום‬ ‫אין להם כלל נאמנות ואמנם שנינו בב''ק שאשה או קטן נאמנים לומר מכאן יצא‬ ‫התרומה גם הקרן הוא קנס כמו ששנינו אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנים‬ ‫נחיל זה ויכול ללכת לאותה שדה וללקט את נחילו‪ ,‬אמר ר' אחא בשם ר' חנניה‬ ‫שהם נעשים תרומה שאם נאמר שהקרן הוא לצאת ידי גזילה מהכהן א''כ מדוע‬ ‫בשם ר' יוחנן שר' יוחנן בן ברוקה אמר רק לגבי נחיל של דבורים שהגזל בהם אינו‬ ‫שלא ישלם תרומה וכן מוכח גם ממה ששנינו שאם אכל תרומה טמאה משלם חולין‬ ‫מהתורה‪ ,‬ור' אושעיה שנה שדוקא בנחיל שפרח לאותה שדה יש להסתפק שהוא‬ ‫טהורים ואם שילם חולין טמאים יצא ומדוע לא ישלם לכתחילה חולין טמאים‬ ‫בא מהעולם או משדה חבירו והקטן נאמן לומר שהוא יצא משדה חבירו אבל אין‬ ‫שהוא חייב לו דמי עצים אלא מוכח שגם תשלום הקרן הוא קנס וכן תשלום החומש‬ ‫קטן נאמן לומר על נחיל ששוכן בכוורת שהוא בא משדה אחרת‪ ,‬ור' זירא שאל את‬ ‫הוא קנס‪ ,‬ור''ל שסובר שפטור מממון כשיש מלקות‬ ‫ר' מנא וכי לא מסתבר שנאמן רק מיד ולא לאחר זמן אמר ר' מנא שגם הוא סובר‬ ‫דף יט לשיטתו שהוא אמר הכל היו בכלל לא תענה ברעך עד שקר והתורה חידשה‬ ‫כך וכן שנינו על המשנה שם שנאמנים רק כשבאו מיד אבל אם יצאו וחזרו להעיד‬ ‫בפרשת עדים זוממין ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ואפילו תשלומי ממון‬ ‫על כך יש לומר שהם באים לומר מפני היראה או שפיתו אותם לומר כך‪.‬‬ ‫וכן לענין תרומה כולם בכלל וכל זר לא יאכל קודש והתורה הוציאה אוכל תרומה‬ ‫פרק אלו נערות‬ ‫לתשלומין שנאמר ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו ונתן לכהן את‬ ‫הלכה א משנה גם לנערות הללו יש קנס‪ :‬מי שבא על ממזרת או נתינה או כותית או‬ ‫הקדש‪ ,‬וגם לחכמים שחלקו על ר''מ שאין לוקה ומשלם מודים שאם גנב תרומה‬ ‫גיורת או שפחה או שבויה שנפדו או שהתגיירו או שנשתחררו קודם ג' שנים ויום‬ ‫מחבירו ואכלו לוקה ומשלם וזה לא נקרא שתי רשעיות שיש חיוב כלפי הקדש ויש‬ ‫אחד‪ ,‬וכן מי שבא על אחותו או על אחות אבו או אחות אמו או אחות אשתו או‬ ‫חיוב כלפי חבירו וכמו שהאוכל חלב של חבירו שלוקה ומשלם‪ ,‬אך קשה ממה‬ ‫אשת אחיו או אשת אחי אביו או נדה יש להן קנס שלמרות שיש בהם כרת אין בהם‬ ‫ששנינו החוסם פרתו של חבירו משלם ששה קבים לפרה וארבעה קבים לחמור‬ ‫מיתת ב''ד‪ .‬גמרא נאמר באונס ומפתה ולו תהיה לאשה אשה שהיא ראויה לו‪,‬‬ ‫למרות שלוקה מצד לא תחסום‪ ,‬אמר ר' יוסי שאכן מצאנו שחייבי מיתה בידי שמים‬ ‫דף יז ויש להקשות איך יהיה קנס בכל הנשים שאינן ראויות לו‪ ,‬אמר ר''ל שנאמר‬ ‫מת ומשלם כמו גוזל תרומה ואכלה שמלבד חיוב מיתה הם הפסידו ממון‪ ,‬ור' מנא‬ ‫כסף ישקול כמוהר הבתולות שהתורה רבתה בתולות הרבה אפילו האסורות‪ ,‬ור'‬ ‫אמר לפני ר' יוסי שא''כ הבא על אחותו קטנה ישלם קנס למרות שהבא על אחותו‬ ‫זירא מקשה שאם היה כתוב בתולות כמוהריות היינו מבינים שבאים לרבות פסולות‬ ‫בוגרת לוקה והלאו לשמים והקנס לאחותו‪ ,‬חזר ר' יוסי ואמר שלגבי אחותו המיתה‬ ‫אך נאמר כמוהר הבתולות א''כ זה הולך על המוהר ולא בא לרבות פסולות‪ ,‬וחזקיה‬ ‫ותשלומים באים יחד אך בחוסם חיוב מלקות מגיע בחסימה וחיוב התשלומין בא‬ ‫למד מהפסוק אם מאן ימאן אביה ומנין לרבות כשמהשמים ממאנים שכתוב מאן‬ ‫בשעת דישה אך קשה שבשורף גדיש של חבירו בשבת שפטור ולא אומרים שיש‬ ‫ימאן א''כ מרבים פסולות ואין לרבות שפחה ששנינו שיכול הבא על שפחה ארמית‬ ‫חיוב מיתה על השריפה מיד והשריפה ממשיכה אח''כ על כל שיבולת ושיבולת‬ ‫יהיה חייב אך נאמר מהר ימהרנה לו לאשה שרק במי שיש לו בה הויה למעט שפחה‬ ‫ולא מחייבים ממון ונאמר גם בחסימה שעל כל שיבולת יש איסור חסימה וילקה‬ ‫שאין לו בה הויה‪ ,‬ואחותו אף שאין לו בה הויה אך לאחרים יש בה הויה ובבתו אף‬ ‫ולא ישלם‪ ,‬ואמר ר' יוסי בן ר' בון שנחלקו בזה שני אמוראים אם מדובר בחסימה‬ ‫שיש לאחרים הויה בה אינו משלם קנס מפני שהמתחייב בנפשו אינו משלם ממון‪.‬‬ ‫בגדיש של הקדש או של תרומה שאין בהם איסור חסימה שאין זה דישו הראוי לו‬ ‫ר' יוסי אומר שדוד גזר על נתינים מפני פסול משפחה שהוא ראה שאינם רחמנים‬ ‫אך חייב לתת לבהמה לאכול שזה כמו שכרה‪ ,‬ואחד אמר שמדובר שחסם ע''י שליח‬ ‫ולא משום עבדות שא''כ לא יהיה קנס בנתינה‪.‬‬ ‫שהשליח לוקה והמשלח פטור מצד לא תחסום שאין שליח לדבר עבירה אך חייב‬ ‫שנינו שיש קנס בכותית ולכאורה הוא כמ''ד שכותי כישראל ולמ''ד שכותי כגוי‬ ‫לשלם את מאכל הבהמה‪ ,‬וכמו שנאמר בשוחט קדשים בחוץ שהמשלח פטור‬ ‫אין בהם קנס‪ ,‬ונחלקו בברייתא שרבי סובר שכותי הוא כגוי ורשב''ג סובר שכותי‬ ‫כששלח לשחוט שנאמר דם יחשב לאיש ההוא דם שפך‪ ,‬ההוא ולא שולחיו‪.‬‬ ‫כישראל לכל דבר‪ ,‬וניתן לומר שגם לרבי שכותי כגוי זה בגלל שהתערבו בהם‬ ‫אדם שאכל תרומת חמץ והיה שוגג כלפי התרומה והזיד בחמץ‪ ,‬וכן נזיר ששתה יין‬ ‫עבדים וגוים וכותי ועבד שבא על בת ישראל הולד ממזר ויש קנס לממזרת‪ ,‬ומה‬ ‫תרומה ושגג בתרומה והזיד כלפי נזירות‪ ,‬וכן אם אכל תרומה ביוה''כ והזיד ביוה''כ‬ ‫שרבי אמר שהם כגוים זה רק להחמיר ביחוס שלהם ולענין קנס מחמירים שישלם‬ ‫אם נאמר שבשני חיובים שונים אין פטור של כדי רשעתו מובן שחייב ואם נחשיב‬ ‫שלא ישתכר החוטא‪ ,‬ויש לדחות שאינו ספק וודאי שלרבי יש להחזיק אותם כגוים‬ ‫אותם כדבר אחד זה תלוי במחלוקת ר''ל ור' יוחנן שר''ל פוטר ור' יוחנן יחייב‪.‬‬ ‫וישראל הבא עליה פטור מקנס ולענין יחוס יש להחמיר בהם שהולד ממזר‪.‬‬ ‫שנינו במגילה אין בין שבת ליוה''כ אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בכרת‬ ‫ר' יוסי בן ר' חנינה אומר שאם אנס או פתה יתומה פטור ור' בא בר ממל אמר שזה‬ ‫משמע שלענין פטור מתשלומין הם שוים וזה כדעת ר' נחוניא בן הקנה שסובר‬ ‫תלוי במחלוקת ר' יוסי הגלילי ור''ע שלר' יוסי אין לה קנס ולר''ע יש לה קנס והקנס‬ ‫שיוה''כ כשבת לתשלומין‪ ,‬ור''ש בן מנסיא אמר בנוסח אחר שחייבי כרת כחייבי‬ ‫של עצמה ולכאורה יש להוכיח שיש קנס ממה ששנינו שגיורת שהתגיירה קודם‬ ‫מיתת ב''ד לתשלומין ואמר ר' אחא בשם ר' אבינא שהנ''מ ביניהם הוא בנערה נדה‬ ‫שהיתה בת ג' יש לה קנס והרי גיורת כיתומה ויש לה קנס ואמנם שנינו בברייתא‬ ‫ור' מנא אומר בנערה שהיא אחות אשתו שלר' נחוניא רק ביוה''כ פטור שהוא דומה‬ ‫להדיא שר' יוסי הגלילי למד מתחת אשר עינה לרבות יתומה לקנס‪ ,‬אמר ר' אחא‬ ‫לאיסור שבת שאין להם התר אחר איסורם אך נדה ואחות אשתו יש בהם התר אחר‬ ‫שמדובר שבא עליה קודם שמת אביה וכבר זכה אביה בקנס‪.‬‬ ‫איסורם אך לר''ש בן מנסיא גם בהן פטור כיון שהם חייבי כרת‪ ,‬ור' יודה בן פזי‬ ‫שנינו במסכת תרומות שהאוכל תרומה מזיד משלם קרן ולא חומש ויש להקשות‬ ‫שאל מה יסברו התנאים הנ''ל במכות וכרת ור' יוסי אמר שבני הישיבה הסתפקו‬ ‫הרי שנינו אלו הן הלוקין האוכל תרומה ואיך לוקה ומשלם‪ ,‬ועוד קשה ששנינו‬ ‫בזה‪ ,‬ושאל ר' יונה מדוע לא הוכיחו ממה ששנה רשב''י שר' טרפון אמר שנאמר‬ ‫שהבא על הממזרת לוקה איך משלם קנס ולוקה אמר ר' יוחנן שהמשנה מדברת‬ ‫כרת בשבת כשלא התרו בו משום מיתה ונאמר כרת ביוה''כ וכמו שבשבת אין‬ ‫לצדדים שאם התרו בו לוקה ואם לא התרו בו משלם‪ ,‬ור' יוחנן סובר שבמקום שיש‬ ‫מלקות אצל כרת כך ביוה''כ אין מלקות אצל כרת‪.‬‬ ‫מלקות ותשלומין לוקה ולא משלם ואין לומר שילקה וישלם שכתוב כדי רשעתו‬ ‫משום רשעה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי רשעיות‪ ,‬ואין לומר שישלם‬