מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed — חיי שרה (2026-11-02)

מבחן 8כ"א עד כ"ז חשון ט"ז עד כ"ב תשרי מבחן 7י"ד עד כ' חשון מבחן 6ז' עד י''ג חשון (שנה מעוברת)
מכלל ה' סעיף ה' עד כלל ו' ס"ס י' כלל ד' סעיף ז' עד כל ה' ס"ס ד' הלכות לשון הרע מתחילת כלל ג' עד כלל ד' ס"ס ו'
חלק ב' פרק י"ג 'גם שעל ידי' עד פרק י"ד 'אם עזרו' חלק ב' מתחילת פרק י"א עד פרק י"ג 'גם שעל ידי' חלק ב' פ"ח 'ויש עוד אופן שלישי' עד סוף פרק י'
אלו ג' כתרים מנו חכמים ואמרו שכתר שם האם מותר לומר על אדם שהוא לומד שלש או על אלו ד' דברים אמרו חז"ל שהם איזה גנות מותר לרשום בספר הזכרונות לדורי האם הלואה היא חיוב או הנהגה ישרה האם מותר לספר לשון הרע באופן שהיה
טוב עולה על גביהם? ארבע שעות ביום? צריכים חיזוק תמיד? דורות? ומידה טובה? מוכן לומר דבר זה גם בפני המדובר?
א' כתרי תורה כהונה ומלכות. א' אסור. א' מי שאינו מקיים מה שפסקו עליו בבי"ד ואין לו הסבר
א' תורה ,מעשים טובים ,תפילה ,דרך ארץ. א' חיוב כמו סוכה לולב ותפילין. א' אסור.
ב' כתרי תורה עבודה וגמילות חסדים. ב' אם המספר מוכן שיאמרו עליו דבר זה מותר ,ואם על מעשיו.
לאו אסור.
ב' תורה ,שמירת שבת ,תפילה ,מעשים ב' הנהגה ישרה ומידה טובה. ב' מותר.
ג' כתרי כהונה לויה ומלכות. טובים. ב' מי שעובר עבירה בפרהסיא ,ולא שמע למוכיחים.
ג' אם אותו אדם טרוד בפרנסתו מותר ,ואם לאו אסור. ג' מחלוקת. ג' אינו ראוי.
ג' מי שרגיל לדבר לשון הרע ורכילות.
ג' תורה ,תפילה ,חסד ,דרך ארץ.
כיצד יחזק אדם את עצמו כאשר הוא רואה האם גאוה או כעס זה איסור או רק דבר שאינו
באיזה אופן עובר השומע על איסור קבלת לשון מי שיש לו קרובים עשירים שאינם המספר לשון הרע ואינו אומר על מי
שהגיע לו הפסד ע"י מצות הלואה? לענין מה נאמר "אם תבקשנה ככסף הגון?
הרע? רוצים לעוזרו ,האם אחרים חייבים
א' יתבונן שבכל עסק יש לפעמים הפסדים וכמטמונים תחפשנה ,אז תבין יראת ד' א' איסור גדול. מספר ,אבל מתוך הסיפור מבינים על מי
והעיקר שבדרך כלל העסק הוא רווחי. א' רק אם מסכים בפירוש לסיפור. לעוזרו?
ב' כל שמאמין בליבו לסיפור ,ואם מסכים בפירוש עובר ודעת אלוקים תמצא"? ב' דבר שאינו הגון.
א' חייבים.
הוא מספר ,האם זה בכלל לשון הרע?
ב' טוב שיסכים מתחילה להוציא סכום מסוים ג' מידת חסידות למנוע עצמו ממידות אלו ושאר מידות
גם על איסור סיפור לשון הרע. א' לענין שלא יתרפה ממצוות מחמת עצלות, ב' פטורים. א' כן.
עבור זה מידי שנה ואז לא יצטער. רעות.
ג' אם הדבר נוגע לו לתועלת מותר להחליט בליבו ע"י התבוננות שהתורה היא חיי עולם. ב' לא.
ג' שתי התשובות נכונות. ג' אם יש לקרוביו סיבה מוצדקת חייבים ,ואם
שהדבר אמת. ב' שלא ימנע ממצוה מחמת טירחה או הפסד. באיזה אופן מותר לברר על אדם בשביל שידוך? לאו פטורים. ג' מחלוקת.
ג' שתי התשובות נכונות. א' אם הוא מזהיר את האומר שיגיד לו רק את הדברים
מהי כוונת הפסוק "בידך אפקיד רוחי פדית האם מותר לשמוע לשון הרע (בלי להאמין) הטובים.
אותי"? באופן שלשומע אין תועלת אבל ע"י שמיעתו ב' כאשר הוא אומר למספר שהוא רוצה לעשות עימו האם אדם מחויב להלוות לאדם שבעבר מה נכלל בכלל לשון הרע?
א' שנפש האדם נמסרת ביד החיצונים בגלל חוב שאין הלוה רוצה לפורעו ,האם עדיף שידוך. לא החזיר לו הלוואה? א' לספר שפלוני עשה דבר שאסור מדאורייתא.
יהיה לאחרים תועלת?
העוונות והקב"ה פודה אותו. א' אסור.
לוותר עליו ,או שעדיף לטרוח לגבותו ג' כיון שיש לו תועלת בכך א"צ לספר לחבירו את מטרת א' אם הסיבה היא מפני שהוא אלים ואינו ב' אפילו דבר שאמרו חכמים שאין לעשותו
ב' שהקב"ה מחיה את האדם בכל רגע מחדש. ב' מותר. כדי שיוכל לחזור ולהלוות? הבירור. רוצה לשלם פטור ,ואם הסיבה כי לא היה לו לכתחילה.
ג' שמי שמרגיש שחייו תלוים בקב"ה ,זוכה בזכות ג' אינו ראוי. א' אין עדיפות לזה על זה. המספר על חבירו שלא היטיב לו ,איזה איסורים לשלם ילוה לו עם משכון.
ג' רק דבר שהוא אסור באיסור גמור ,אפילו
זה למחילת עוונות. ב' עדיף להעביר על מידותיו ולוותר על החוב. הוא עלול לעבור מלבד לשון הרע? ב' לאותו אדם פטור בכל גוונא ,אבל לאחרים
מדרבנן.
ג' עדיף לטרוח לגבות את החוב כדי שיוכל חייב.
האם יש איסור קבלת לשון הרע בסיפור על א' לא תטור ,אבל על לא תקום אינו עובר כיון שחבירו לא
האם יתכן שמצוה תגרום לאדם איזה שלילת המעלות? לחזור ולהלוות. חייב להיטיב לו. ג' אף לאותו אדם חייב בכל גוונא ,כיון שמצות
חסרון? ב' עובר על לא תטור ,ואם כוונתו לנקום בו עובר גם על לא הלואה היא חיוב גמור. במה תלוי עיקר התשובה על החטא?
א' לא.
א' כן ,וכשמפסיד השכר הוא כפול ומכופל. ב' כל דבר שאסור לספר אסור גם לקבל. לאיזה מעלה מגיע האדם על ידי לימוד תקום. א' באמירת הוידוי.
ב' לא. ג' מחלוקת. התורה? ג' בכל אופן עובר על לא תקום ולא תטור ,כיון שהוא מדוע בית דין אומרים בעגלה ערופה ב' במרירות הלב.
מדבר גנות על אדם שלא היטיב לו. "ידינו לא שכפו את הדם הזה"?
ג' חסרון קטן כן ,אבל ודאי לא יגיע בגלל זה א' קיום המצוות. ג' בקבלה לעתיד.
להפסד ועניות. א' מפני שאם יש רוצחים בעיר בהכרח
ב' אהבת השם.
שהבי"ד לא מעוררים את העם כראוי ללכת
ג' שתי התשובות נכונות. מי שבי"ד ציוו אותו שלא לעשות דבר מסוים,
מה יעשה אדם אם הוא רואה שנסבב לו אדם שסיפר לשון הרע ,האם מותר לאדם אחר בדרך התורה.
והוא עשאו ללא הסבר ,האם מותר לספר בגנותו? המספר דבר שאינו גנות ,אבל הדבר יגרום לצער
הפסד על ידי קיום המצוות (אהבת חסד לחזור ולספר את אותו סיפור? ב' ב' בית דין אומרים זאת כנציגי העיר ,אבל את המדובר ,האם יש בזה איסור לשון הרע?
א' אסור ,כיון שגוף הסיפור אסור ,וגם לפעמים הוא מתגנה
מה למד החפץ חיים מדברי חז"ל כל א' מותר. ודאי אין האשמה בבית דין עצמו.
חלק ב' פרק י"ג)? א' כן.
יותר על ידי זה. העוסק בתורה ובגמילות חסדים (בלשון ב' רק אם עשאו כמה פעמים מותר. ג' הכונה שלא בא לידם ושלחו אותו בלי מזון.
א' יחשוב ששכר המצוה גדול לאין ערוך מההפסד ב' לא.
בעולם הזה.
ב' מותר ,ובלבד שלא יוסיף פרט חדש ולא יתאר יותר את עסק)? ג' רק אם עשאו בפרהסיא מותר.
חומרת הענין. ג' אינו ראוי.
ב' יהיה בטוח שהקב"ה ישלם לו כפלים ממה א' שצריך האדם להתבונן בגודל הרווח שיש אלו דברים מגיעים למי שהוא כילי וצר
ג' מעיקר הדין א"א לאסור ,וצריך עיון.
שהפסיד ,ויתבונן שמצוה שהוציא עליה מעות לו מזה בעולם הזה ובעולם הבא. האם מי שיש לו מידות רעות מותר לקרותו עין?
מדרגתה גבוהה הרבה יותר. רשע? האם צריך לדון לכף זכות כאשר הכף חוב
השומע לשון הרע ,האם חובתו שלא להאמין כלל, ב' שצריך להיות רגיל בזה תמיד.
א' אין מרחמים עליו מן השמים ,ויש מחיצה מסתברת הרבה יותר מהכף זכות?
ג' יתבונן בגודל טובות ד' יתברך על האדם. או שמספיק ללמד זכות על אותו אדם שסיפרו ג' שצריך להתבונן כיצד לעשות מצוות אלו א' רק אם הוא עז פנים ,וגם זה רק באופנים מסוימים.
של ברזל בינו לבין הברכה. א' חובה.
עליו? בצורה הטובה ביותר. ב' רק במידת הגאוה והכעס ,וגם זה באופנים מסוימים.
ב' באים עליו נגעים או שממונו כלה. ב' מידה טובה.
כיצד אמר רבי עקיבא לרבי טרפון שהוא א' אסור להאמין לשום פרט בסיפור ,כי המספר הוא רשע ואין ג' אין לקרות לאדם רשע בגלל מידות רעות.
ג' שתי התשובות נכונות. ג' אין צריך.
קונה לו עיר ,בשעה שנתן את המתנות לו שום נאמנות. מי קודם במצות חסד ,עשיר או עני?
ב' רק אם ניכרים דברי אמת מותר להאמין ולדון לכף זכות. המספר לשון הרע לתועלת אבל המספר לא יודע
לצדקה? א' עשיר. האם מותר לספר על אדם את מעשיו הראשונים
ג' בכל אופן מותר לדון לכף זכות ,ובלבד שהמסופר לא יתגנה מהתועלת ,האם הוא צריך כפרה? מה עיקר הטעם שדוד המלך דן למיתה
א' מותר לשנות בדיבורו לצורך צדקה. בעיניו. ב' עני. כאשר אצל השומע והמספר אין בזה שום גנאי?
א' לא ,כיון שגוף הסיפור מותר. את גוזל כבשת הרש?
ב' כוונתו היתה על המלאכים והעולמות העליונים ג' שניהם שוים. א' מותר.
שנבראו מן המצוה ,ורבי טרפון לא הקפיד עליו. האם מותר לברר אצל חבירו למה הוא שונא את ב' כן ,שאף שגוף הסיפור ודאי מותר יש לו מידות רעות. א' על גזילת הכבשה.
ב' על כך שלא חמל על העני. ב' אסור.
ג' כוונתו היתה שהוא קונה לו שם טוב וכבוד פלוני כדי להוציא את השנאה מליבו? ג' צריך כפרה ,כיון שכוונתו לדבר אסור ,ויתכן שאפילו
בעולם הזה. א' מותר ,אם הוא משער שבידו לתקן את הדבר.
מה מציע הח"ח לעשות כדי שאנשי גוף הסיפור אסור כיון שהעיקר בזה הוא הכונה. ג' שתי התשובות נכונות.
ג' אם השומע ודאי לא יספר לאחרים מותר.
ב' אסור ,שכיון שחבירו שונא את פלוני ודאי ידבר עליו מתוך ביתו לא ימנעו ממנו להלוות?
שנאה. א' לא יתחשב בדבריהם. הנמנע באופן קבוע מלהלוות לזולתו למרות אדם בינוני שעבר עבירה למרות שהתרו בו שזה
מה התשובה שכתב הח"ח (פרק י"ד) ג' אם חבירו מספר מעצמו מותר לשמוע ,אבל לשאול אותו על מי שורה כח מסיטרא אחרא? אסור ,האם מותר לספר עליו לשון הרע?
לטענת היצר שהאדם צריך לדאוג לבניו ב' ילוה מחוץ לביתו. שהדבר ביכולתו ,האם מותר לגנותו על כך?
אסור. א' על הנמנע מעשית חסד. א' אסור.
אחריו? ג' יפריש סכום מסוים לצורך הלואות. א' מותר ,מפני שהוא עובר בזה על לאו ועשה.
המספר על אדם שעשה עבירה ויצא מכלל 'עמיתך', ב' על מי שעינו צרה שאחרים יהנו מנכסיו. ב' מותר.
ב' אסור ,מפני שהרבה אנשים אינם יודעים פרטי וחומרת
א' צריך יותר לחוס על עצמו להנצל מעונש האם צריך להמשיך להיטיב לאותו אדם? ג' על מי שאינו צרה אפילו שהוא יהנה ג' מותר לספר ,ובלבד שלא יכוין לפרסם את הדבר
הענין.
הגיהנום הנורא. א' כן. מנכסיו. הרבה.
ג' מותר לגנותו על ענין זה ,אבל לענין שאר דברים אסור
ב' מי יודע אם בניו ילכו בדרך התורה. ב' לא. לגנותו.
ג' בניו יקבלו מה שמגיע להם גם בלי הירושה שלו. ג' באופן זה מותר אפילו להאמין לדברים.
מבחן 10ה' עד י"א כסלו מבחן חודשי חודש חשון מבחן 9כ"ח חשון עד ד' כסלו
מכלל ז' סעיף י"א עד כלל ח' ס"ס ט' הלכות לשוה"ר מכלל ב' ס"ג עד כלל ז' ס"ס ט' מכלל ו' סעיף י"א עד כלל ז' סוף סעיף י'
חלק ב' מתחילת פרק ט"ז עד פי"ז 'גדולה צדקה שהיא ממהרת' חלק ב' פרק ה' 'ומי שרגיל' עד פרק ט"ו 'והנה הארכתי' חלק ב' פרק י"ד 'ואם עזרו' עד סוף פרק ט"ו
לפי הזוהר איזה דבר צריך דווקא האם מותר לספר לשון הרע על מי שבדרך כלל איזה עצה נותן החפץ חיים למי שחושש על מה נאמר "ארור מכה רעהו בסתר"? מי שיכול לעסוק בעצמו בגמילות מי שקיבל לשון הרע ולא סיפר דבר זה לאחרים,
להוציא עליו מעות? אינו מקפיד אם מספרים עליו דבר זה? שאם ילוה הוא יתפרסם לאיש עשיר? א' על המספר לשון הרע בסתר ומקפיד שהדבר לא חסדים ,האם יקח אדם אחר שיתעסק ורוצה לחזור בתשובה ,מה תקנתו?
א' אסור. א' שיתן את מעותיו לאדם נאמן ומכסה דבר יתגלה למי שסיפר עליו.
א' תורה. שילוה אותם. ב' כנ"ל ,וכ"ש אם מספר בפניו. בזה? א' שיוציא הדברים מליבו ,ויקבל על עצמו שלא לחטוא
ב' מותר. עוד בזה ,ויתודה.
ב' מצוות התלויות במעשה. ב' שיבקש מהלוים שלא יספרו שהוא הלוה להם. ג' על המספר לשון הרע בדרך רמז. א' מצוה בו יותר מבשלוחו.
ג' אם הוא קרובו או אוהבו מותר ,ובסתם אדם אסור. ב' יפייס את מי שסיפרו עליו על שהאמין לדברים.
ג' יתנהג בשאר ענייניו כאדם פשוט. ב' עדיף ע"י אחרים משום "הצנע לכת".
ג' שתי התשובות נכונות. ג' שתי התשובות נכונות.
באיזה אופן צריך לדון לכף זכות אדם ירא ג' על זה נאמר "מזה ומזה אל תנח ידך".
האם בזמננו ישנו אדם שיש לו דין תלמיד חכם אלוקים?
לענין איסור מבזה תלמיד חכם? מי מרויח יותר מההלואה ,המקבל או המספר לשון הרע והמדובר מודה לדברים ,האם
אדם שחטא ונתחייב מיתה לשמים, הנותן? א' רק בספק שקול ,ואם הדבר נוטה לחובה נכון שהדבר איזה דבר טוב כתב הח"ח שיקרה אם
א' דין ת"ח היה רק בזמן הגמרא שהיו חכמים ביותר. יהיה אצלו בגדר ספק. מותר להאמין לסיפור?
מה יעשה ויחיה (לפי מה שהביא ב' אף בזמננו שייך תלמיד חכם אם הוא בקי בש"ס א' המקבל. ב' אף בדבר הנוטה יותר לכף חובה צריך לדון אותו לכף כולם יזדרזו בענין הגמחי"ם? א' אסור.
הח"ח מהמדרש)? ופוסקים ויודע לענות בכל מקום. ב' הנותן. זכות. א' לא יהיה אדם שיצטרך הלואה ולא יהיה לו ב' מותר.
ג' הכל לפי ערך הדור ,ובזמננו כל מי שראוי להורות ויגע ג' הכל לפי הענין. ג' רק בדבר הנוטה לכף זכות ,ואז צד הזכות צריך להיות מהיכן ללוות. ג' יהיה הדבר אצלו בגדר ספק.
א' יוסיף בלימוד התורה ,ומי שאינו לומד
בתורה נקרא תלמיד חכם. אצלו ודאי. ב' יתבטלו כל התלאות והצרות מהעולם.
יהיה גבאי צדקה.
מי נחשב "צר עין" ,שהפליגו חז"ל בגנותו? ג' לא יהיו עניים בעולם ,כיון שכל אחד יהיה על מי מותר לקבל לשון הרע?
ב' ירבה בעשית חסד. מהם התנאים להתיר לספר לשון הרע על בעלי א' אדם החושב רק על טובת עצמו ולא על טובת באיזה אופן מותר לספר על אדם שנמנע
לו די מחסורו בשכר גמילות חסדים. א' על אדם שרגיל בעצמו לספר ולקבל לשון הרע.
ג' יתענה ויחזור בתשובה. מחלוקת לדעת המתירים? אחרים. מלהיטיב לחבירו? ב' על מי שנראה הגיוני לומר שהסיפור נכון ,אפילו אם אין
א' שעל ידי סיפורו תושבת המחלוקת ואינו יכול ב' מי שאינו מסוגל להוציא מכספו עבורו או עבור א' אם מניעת הטובה היתה לאדם אחר ,והמספר מכוין ניכר שהסיפור הזה עצמו אמת.
להשביתה באופן אחר. אחרים. רק לקנאת האמת. על אלו אנשים מזרז החפץ חיים שיהיה
על איזה דבר אמרו חז"ל שהוא זכות ג' מי שהתפרסם עליו כמה פעמים שהוא עובר בשאט
ב' שיודע את הדברים בעצמו ,וכוונתו לתועלת ,וברור מי ג' מי שעינו צרה בכך שאחרים יהנו מממונו ,אפילו ב' אם ראה את הדבר בעצמו ונתברר לו שהיה יכול להם גמ"ח קבוע בביתם? נפש על איסורים ידועים כמו ניאוף.
שהמלכות לא תכפה את בני העיר? נקרא בעל המחלוקת על פי ההלכה. אם כלפי עצמו אין עינו צרה. להיטיב ולא עשה כך מפני רוע טבעו.
א' עשירים בלבד.
ג' שתי התשובות נכונות. ג' בכל אופן אסור.
א' על ידי שיכפו אחד את חבירו לדבר ב' כל אדם בין עשיר בין שאינו עשיר. איזה התר מצינו להאמין לסיפור שניכר שהוא
מצוה. מהי הסיבה הגדולה בכל הסיבות שמונעות ג' רק אלו שאין להם ילדים ,כדי שיהיה להם אמת?
את האדם מעבודת ד'? השומע סיפור מחבירו והוא יודע שהסיפור
ב' על ידי גמילות חסדים. באיזה אופן יש את האיסור של מבזה תלמיד שם עולם. א' שאם ראה בעצמו דבר שעל ידו ניכר שאותו סיפור
א' עצלות. אמיתי ,האם שייך שהוא יעבור על איסור קבלת
חכם? עצמו שמספרים הוא אמת ,ואין בדבר צד זכות ,מותר
ג' על ידי תפילה צדקה. ב' צרות עין. לשון הרע?
א' המבזה אותו או את דברי תורתו ,ודווקא בחייו. להאמין.
ג' חוסר התבוננות. א' לא ,שהרי הוא כבר יודע שהסיפור אמיתי. מה מציין הח"ח (פרק ט"ו) שגרם לכך ב' שאם אותו אדם עשה בעבר דבר כזה ,מותר להאמין
ב' המבזה אותו או את דברי תורתו גם לאחר מותו.
ב' אם הוא יכול לדון לכף זכות. שרבתה העניות בישראל?
האם עדיף לתת לעני הלואה או ג' המבזה אותו דווקא מחייו ,או את דברי תורתו גם לאחר שהוא עשה זאת שוב.
ג' כיון ששמע את הדברים מאדם אחר עובר בכל אופן.
מותו. מהי הדרך שלא יכבד על האדם לטרוח א' שמלוים בהיתר עיסקה ולא מקיימים ג' אין להאמין לשום דבר גם אם ניכר שהדברים אמת.
מתנה? בעבודת ד'? מצות הלואה.
א' הלואה. א' להבין שזה חיי עולם. ב' איסור ריבית.
ב' מתנה. ב' לזכור שהשכר הוא לפי הטירחה. האם מותר לספר לבי"ד שאדם בינוני עבר ג' שמלוים שלא בסבר פנים יפות.
מדוע נענשו אהרן ומרים על מה שדיברו על משה מי שהאמין ללשון הרע וסיפר זאת לאחרים ,מה
ג' מי שע"י הלואה אפשר להחזירו למצבו ג' שתי התשובות נכונות. בכונה על עבירה שאיסורה ידוע?
רבינו? תקנתו (מלבד התשובה בין אדם למקום)?
עדיף לתת לו הלואה. א' מפני שלא היה תועלת בדיבור זה. א' אסור. האם בעל עסק שיכול להוציא ממונו א' חייב לפייס אותו ,ולא יועיל שיוציא את הדברים מלב
ב' מפני שהחליטו בדעתם שעשה שלא כדין ,ולא בדקו
כמה פעמים חייב האדם במצוות הלוואה? ב' מותר. לסחורה מחויב במצות הלואה? השומעים.
למה עשה כך. א' כל זמן שיש מעות שלו אצל אחרים אינו מחויב ב' חייב להוציא את הדבר מלב השומעים ,ולא יועיל
בזכות מה זכו אבותינו לעוה"ז ג' אינו נכון לכתחילה. א' לא מפני שחייו קודמים.
ג' מפני שגם אם הם צדקו היה אסור להם לדבר על כך זה יותר. שיפייס אותו.
ב' אם באים לבקש ממנו חייב ,ואם לאו
ולימות בן דוד ולימות המשיח? עם זה. ב' אם יש לו ממון חייב להלוות כל יום.
פטור.
ג' יפייס אותו ,או שיוציא את הדבר מלב השומעים.
ג' אפילו כמה פעמים ביום אם זה בכוחו. תלמיד חכם שעבר עבירה ,האם צריך
א' בזכות התפילה. ג' אם יכול לצמצם מעט בעסקיו ולהלוות המספר לשון הרע והמדובר מתנצל וניכר
באיזה אופן מותר לדבר לשון הרע על אפיקורס? להוכיחו?
ב' בזכות הצדקה. איזה טעם מזכיר החפץ חיים למה ציווה א' אסור להוכיחו ,מפני שודאי עשה תשובה. ממון מחויב לעשות כך. שהדברים אמת ,האם מותר להאמין לדברים?
א' מותר לפי כללי לשון הרע לתועלת.
ג' בזכות התורה. הקב"ה לשמור צנצנת מהמן? ב' חובה להוכיחו ,שמא לא עשה תשובה.
א' אסור.
ב' מותר בכל אופן. ב' מותר כדין הרואה דברים הניכרים.
ג' מותר רק כדי להפריש את השומעים ממעשיו. א' לראות גודל חסדו של הקב"ה לדור המדבר. ג' מחלוקת. איזה דבר מביא תועלת לנפטר? ג' מותר רק לחוש לדברים.
מה נמשל למה ,התורה לצדקה או ב' להראות שהקב"ה יכול לזון את לומדי התורה א' דווקא מה שהבן עושה לעלוי נשמתו.
ללא סיבה טבעית ,ולא יפסידו מלימוד התורה. ב' כל מה שמישהו עושה לעלוי נשמתו ,ובבן מי שנתפקר ויצא מכלל 'עמיתך' ובא אדם
הצדקה לתורה? אדם שעבר על עבירות שאיסורם ידוע ,באיזה מדוע הרגיל בלשון הרע כמעט לא יכול
ג' להזכיר שאין האדם מפסיד ממה שבשבת אינו זה מועיל אפילו כשעושה מעצמו. ומספר עליו לשון הרע ,מתי מותר להאמין?
אופן מותר לספר עליו לשון הרע? לחזור בתשובה?
א' התורה לצדקה. טורח לפרנסתו.
ג' כנ"ל תשובה ב' ,ובלבד שלא יהיה אביו א' מותר רק בדבר שידוע שנתפקר בו.
א' כשכוונתו לתועלת ,ואין להגדיל העוולה יותר ממה א' מפני שהמדבר לשון הרע כאילו כפר בעיקר.
ב' הצדקה לתורה. שהיא. רשע. ב' נראה שמותר להאמין גם על דברים שלא ידוע
מדוע קוצבים לאדם בראש השנה ב' מפני שבמציאות כמעט לא שייך לפייס את שנתפקר בהם.
ג' התורה לצדקה והצדקה לתורה. ב' מותר גם אם אין כוונתו לתועלת. כולם. ג' גם בדבר שידוע שנתפקר בו אסור להאמין ,או לפחות
ג' אם כוונתו לתועלת מותר גם להגדיל את העוולה. חסרונותיו של אותה שנה ,ולא נותנים לו
מלכתחילה פחות? ג' שתי התשובות נכונות. על מה נאמר שהעושה כך אין לו לדונו לכף זכות.
איזה מצוה חמורה יותר ,שילוח הקן א' אין הכונה שיהיה לו והוא יתחסר ,אלא הכונה מחילה עולמית?
מה ההסבר במה שמצינו בספרים שגאון אחד השומע סיפור מאדם שנאמן עליו כשנים ,האם
שנאמר בה "למען ייטב לך והארכת שקוצבים לו מלכתחילה פחות. מי שכתב לשון הרע במכתב ,האם מותר א' על איסור ריבית.
מקנטר את חבירו? מותר לשונאו או לצערו באופן שאם הסיפור
ב' הכונה שגוזרים כמה צדקה הוא צריך לתת ,אלא להאמין לדברים? ב' על המפקיר עצמו לעשות עבירה כמה
ימים" או צדקה? א' עשו זאת כדי שלא יסמכו על דברים לא נכונים. שאם לא יתן יתחסר באופן אחר. פעמים בשאט נפש.
נכון מותר לצערו?
ב' סמכו על המתירים לספר דבר שנתפרסם באפי תלתא. א' מותר. א' אסור.
א' שילוח הקן. ג' הכונה שע"י ההפסד מתכפרים עוונותיו ,ואין מי ג' על הנמנע מלהחזיק עני בשעת דחקו. ב' מותר לשונאו אבל מסתבר שאסור לצערו.
ג' לא כתבו אלא כנגד הדברים שנכתבו ולא כנגד הכותב שאין לו חטאים ,ואם נותן לצדקה מרויח גם מצוה. ב' אסור.
ב' צדקה. עצמו. ג' מותר ,ובלבד שלא יגרם עי"ז נזק למדובר. ג' מותר גם לצערו.
ג' שניהם שקולים.
