קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — חיי שרה (2026-11-02)

קובץ תקצ״ד היתשפ״ז | שנה ארבע עשרה
(3
א בי ע ז ר׳ • א ג ו ד ת ב ן תו ר ה א ש ד ו ד • א ד ב ר ה ב ע ד ו ת ך • א ה ב ת יונ תן •
א ה ב ת ש ל ו ם • א ה ב ת ש ל ו ם בי ת ש מ ש • א ה ב ת תו ר ה • א ה ב ת תו ר ה או ר
אשריכם!
ע קי ב א • א ה ב ת תו ר ה ו ח ס ד • א ה ל א ב ר ה ם • א ה ל א ל י ש ב ע • א ה ל י הו ד ה
• א ה ל י ו ס ף • א ה ל י ע ק ב ו ל א ה • א ה ל י צ ח ק • א ה ל י צ ח ק ו מ רי ם • א ה ל
מ ל כ ה • א ה ל מ ש ה • א ה ל מ ש ה ע פו ל ה • א ה ל ני סן • א ה ל ר א ו בן • א ה ל
ר ח ל פ ת ח ת קו ה • א ה ל ש ו ש נ ה • א ה ל ש מ ע ון • א ה ל תו ר ה • א ה ל ת מ ר •
א ה ל תו ר ה • א ה לי ש ם • א ה לי ש מ ח ה • או ה ל י ו ס ף • או ה ל י ו ס ף חו מ •
או ה ל י ו ס ף י ר ו ש לי ם • או ה ל י ע ק ב • או ה ל י ש עי הו • או ה ל מ ש ה • או ה ל מ ש ה
וי ע ק ב • או ה ל ר פ א ל ו ש ר ה או ר י הו ד ה • או ה ל תו ר ה • או ה לי י ע ק ב וי ו ס ף •
או ה לי תו ר ה ו ח ס ד • או צ ר ד ע ת • או ר א ל ח נן • או ר א לי הו • א ו ר ה ה ל כ ה
• או ר ה חיי ם • או ר ה מ אי ר • או ר הנ ר • או ר ה תו ר ה • או ר ה תו ר ה ק ״ ס •
או ר ה תו ר ה -ע ט ר ת ש ל מ ה • א ו ר י ו ס ף • או ר ל חנני ה • או ר לי ש רי ם • או ר
מ ל כ ה • או ר ני סן • או ר ע קי ב א • או ר ר פ א ל • או ר ש מ ו א ל • או ר תו ר ה •
איי ל ת ה ש ח ר • אי ל ה ש לו ח ה • א י ל ת ה ש ח ר • א לי ב א ד ה ל כ ת א • א לי ב א
ד ה ל כ ת א א ה ב ת ש ל ו ם • א ל י ך נ ע ר ו ג • א מ נ ת א י ש • א מ רי א לי הו • א מ רי פ י ך
• א מ ת ו חיי ם • א ני ל בי ץ • א סו ק א ש מ ע ת ת א • א ר חו ת תו ר ה • א ש ת מי ד •
ב או ר פ נ י ך י ה ל כון • ב א ר א ב ר ה ם • ב א ר ה א מונ ה • ב א ר ה חיי ם ש ע ״ ז ה ר׳
אי צ ק ו בי ץ • ב א ר ה ח ס ד • ב א ר ה מ ל ך • ב א ר ה תו ר ה • ב א ר חי ם י צ ח ק • ב א ר
הקידוש ה' במסגרת הלימוד
הגדולה ביותר שהתקיימה
י ו ס ף • ב א ר מ רי ם • ב א ר מ ש ה ו מ רי ם • ב ו ג ר י תו ר ה ב ת פ א ר ת ה • בי ה כ ״נ
ה ג דו ל ה ר צ לי ה • בי ה מ ״ כ חני כי הי שי בו ת • בי מ ד ג בו ה מו ד י עין • בי מ ה ״ ד
ג בו ה • בינו • בי ת א ב א • בי ת א ה ר ון • בי ת א לי הו • בי ת א ש ר • בי ת ד ו ד •
בי ת ד ו ד ת ל ציון • בי ת ה ש ם • בי ת ה לוי • בי ת ה ל ל • בי ת ה מ ד ר ש ה ס פ ר ד י
ל ה ל כ ה • בי ת ה מ ד ר ש ל הו ר א ה • בי ת ה מ ד ר ש ל ה ל כ ה • בי ת ה ש ם • בי ת
י הו ד א • בי ת י הו ד ה • בי ת י חי א ל • בי ת י חי א ל ת פ ר ח • בי ת י צ ח ק • בי ת
י ש עי ה • בי ת ר פ א ל • בי ת ש א ן • בי ת ש ל מ ה • בי ת ש מ אי • בי ת ש מ ו א ל
• בי ת ש מ ע ו ן • בי ת ש מ עי ה • בן מ ל ך • בני הי שי בו ת • בני ע לי ה • ב ר י ס ק
• ב ר כ ת א ב ר ה ם • ב ר כ ת א ל ח נן • ב ר כ ת ד ו ד • ב ר כ ת ה׳ • ב ר כ ת י ו ס ף •
בליל מוצאי הבהירות בארץ ישראל
בתום הספירה:
ב ר כ ת י צ ח ק • ב ר כ ת י צ ח ק -או ר י הו ד ה • ב ר כ ת מ ר ד כ י • ג ר ט ל ר • ד ב ר י מ ש ה
• ד ב ר י ש י ר • ד ו ר ש י ציון • ד ע ת י ו ס ף • ד ע ת מ ש ה • ד ע ת ש ל מ ה • ד ע ת
ש מ ו א ל • ד ע ת ת ב ו נו ת • ד ר ך א מונ ה • ד ר ך ה תו ר ה • ד ר כ י א י ש • ד ר כ י א י ש
בני ב ר ק • ד ר כ י ד ב • ד ר כ י הו ר א ה • ד ר כ י הו ר א ה ל ר ב ני ם • ד ר כ י י צ ח ק •
ד ר כי תו ר ה • הג ר ״ א חי פ ה • הו ר א ה ב י ש ר א ל • הו ר א ת ה ת ל מ ו ד • ה חי ד א •
א ב ר כי &ני i
הי כ ל א ב ר ה ם • הי כ ל א ס ת ר • הי כ ל ד ו ד • הי כ ל ה תו ר ה • הי כ ל ה תו ר ה מ ציון
• הי כ ל ה ת ל מ ו ד • הי כ ל י ו ס ף • הי כ ל צ בי • הי כ ל ש מ ו א ל • ה לי כו ת חיי ם •
ה לי כו ת מ ש ה • ה ל כ ה ו מ ש פ ט • ה ל כ ה ו ש ס • ה ם חיינו • ה מ אי ר ל י ש ר א ל
• ה מ צויני ם ב ה ל כ ה • ה מ ר כ זי גן ה ד סי ם • ה ר מ ת ק רן ה תו ר ה בי ת ש מ ש •
ה רן • ו ב ח ר ת ב חיי ם • ו ד ב ר ת ב ם • ו הגי ת • ז א ת לי ע ק ב • זי כ ר ו ן א לי הו •
2 / 0עלייה הכריזו 3
ז כ ו ר ל א ב ר ה ם • ז כ ר מ אי ר • ז כ ר ש ל ו ם פ ״ ת • ז כ ר ון א לי הו • ז כ ר ו ן א ל י ע ז ר
• ז כ ר ו ן א פ רי ם מנ ח ם • ז כ ר ו ן א ש ז ל י ג • ז כ ר ון ג ב ר י א ל • ז כ ר ו ן ה ג ר אי ״ ל •
ז כ ר ון חיי ם • ז כ ר ו ן י ו ס ף • ז כ ר ו ן י ע ק ב • ז כ ר ו ן מ אי ר • ז כ ר ו ן מי כ א ל • ז כ ר ו ן
מ ש ה • ז כ ר ו ן נ פ ת לי א רי ה • ז כ ר ו ן צ בי • ז כ ר ו ן ר בי א ה רן לי ב • ז כ ר ון ש ל מ ה
י הו ד ה • ז כ ר ו ן ש ני או ר • ז ר ע י צ ח ק • חו קי חיי ם • חזון ד ו ד • חזון ל מ ו ע ד •
חזון מ ר ד כ י • חי דו שי ה רי ם • ח״ א ב ר ה ם • ח״ א ה ר ון • ח ״ י צ ח ק • ח ל ק ת
י הו ש ע • ח ל ק ת י ע ק ב ב ר י י ש • ח מ ד ת ציון • ח ס די ד ו ד • ט ה רו ת ב עי ו ן • י ד
כ הן • י ד י ע ת ה תו ר ה • י חי ר א ו בן • י ע רו ת ד ב ש • כ איי ל ת ע ר ו ג • כ ו ל ל בי ת
ה ל ל בני ב ר ק • כ ו ל ל ב ר ש א ו ל ר חו בו ת • כ ו ל ל ה ל פ רין • כ ו ל ל ה ר״ן • כ ו ל ל
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף _
ה ש ל ה • כ ו ל ל ז כ ר ון מ ש ה • כ ו ל ל חזו״ א • כ ו ל ל ח מ ש ש ע ו ת • כ ו ל ל ט ה רו ת
ואיננו מעוניינים בתוצאות הבחירות
ס ני ף או ס ם • כ ו ל ל י שי ב ת מי ר מו ד י עין ע לי ת • כ ו ל ל לי בו ח פ ץ ט ב רי ה • כ ו ל ל
ל ל י מ ו ד ט ה רו ת ב עי ון • כ ו ל ל ל עניני ר בי ת • כ ו ל ל ע ר ב רינ ה ש ל תו ר ה • כ ו ל ל
ק ד שי ם • כ ו ל ל ש ״ ס • כ ו ל ל ת פ א ר ת ה תו ר ה • כ נ ס ת מ ר ד כ י • כ ר ם א לי הו
• כ ר ם א ר ם צו ב א ר א ש ל ״ צ • כ ת ר תו ר ה מו ד י עין עי לי ת • ל או ק מי גי ר ס א •
ל ב א ח ד • ל ב א לי הו • ל ב פ נ ח ס • ל ב ש מ ו א ל • ל ב תו ר ה • ל ו מ די תו ר ה •
ל חזו ת ב נ ו ע ם • ל מ ען א חי • ל ע ו ב די ה • ל ע ו ב די ה ש ם • ל ע מ לי תו ר ה • ל ק ח במוצאי הבחירות
טו ב • מ או ר חיי ם • מ או ר י ש ר א ל • מ או ר ש ר ג א • מ או ר ש ר ג א ר ב פ ע לי ם
כצוואת רשכבה׳׳ג רבינו מרן ראש הישיבה
א ל ע ד • מ ב צ ר ה תו ר ה • מ ב צ ר ה תו ר ה צ א נ ז • מ ד ר ש א לי הו • מ ד ר ש א לי הו
א ל ע ד • מ ד ר ש ד ו ד • מו ר ש ה ו ד ע ת • מו ר ש ה ו ד ע ת ג ר ט ל ר • מ ו ר ש ת י ע ק ב •
מ ו ר ש ת י ע ק ב א ל ע ד • מ ו ש ב מ ג ד ל • מי ר ת ל ציון • מ מ ל כ ת ה תו ר ה • מ נ ח ת
ד ב ר • מ נ ח ת ז א ב • מנין א ב ר כי ם • מ ס י ל ת ה תו ר ה • מ עיין א לי הו • מ ענ ה
ש מ ח ה • מ ע ש ה חיי א • מ פ ע לי ה תו ר ה • מ צ ו ר ד ב ש • מ ק ד ש ד ו ד • מ קו ם
תו ר ה • מ קו ם תו ר ה חי פ ה • מ קו ר ה ב ר כ ה • מ ר ג נ י ת א ד י ע ק ב • מ ש ה ש פ י ר א
• מ ש כ י ל ל ד ו ד • מ ש כ ן א ש ר • מ ש כן ב צ ל א ל • מ ש כן ה תו ר ה • מ ש כן י ש ר א ל
הגרי״ג אדלשטיין זצוק״ל
• מ ש כ ן מ ש ה • מ ש כן ש ם • מ ש כ ן ש מ ו א ל • מ ש כ נו ת ה תו ר ה • מ ש נ ת א לי הו
• מ ש נ ת ב ר ו ך • מ ש נ ת הנ ח ל • מ ש נ ת ש ל מ ה • מ ש פ ט ל ציון • מ ש פ טי חיי ם
• מ ש פ ט י ם י ש רי ם • מ ת י ב ת א • מ ת נ ת ח ל קו • נ או ת י ו ס ף • נ ה ר ש ל ו ם • נוה
א רי ה • נווה ד ו ד • נוו ה י ו ס ף • נו ע ם ה תו ר ה • נז ר כ הן • נז ר מ ר ד כ י • נ ח ל
בעזר ת ד' תתקיים ההגרלה
אי תן • נ ח ל י הונ תן • נ ח ל נ ח שון • נ ח ל ת א ב ר ה ם • נ ח ל ת א פ רי ם • נ ח ל ת ב ני
ש מ ע ון • נ ח ל ת ה לווי ם • נ ח ל ת ה לויי ם • נ ח ל ת ה לויי ם חי פ ה • נ ח ל ת ה לוי ם
• נ חל ת יו ס ף • נ חל ת י ע ק ב • נ חל ת יצ ח ק • נ חל ת מ ר ד כי • נ חל ת מ ש ה
במעונו של מרן עמוד ההוראה הגר״י זילבר שטיין
מו ד י עי ן עי לי ת • נ ח ל ת מ ש ה ר מו ת י ר ו ש לי ם • נ פ ש חיה • נ צ ח י ש ר א ל • נ ר
ב ר ו ך • נ ר ד ו ד חו״ מ • נ ר ז א ב • נ ר ז ב • נ ר י הו ד ה • נ ר י ש ר א ל • נ ר מ ר ד כ י
• נ ר ת מי ד • נ תי בו ת ה תו ר ה • נ תי בו ת מ ל ך • נ תי בו ת מ ש ה • סו כ ת ש ל ו ם •
סו לו בי צ׳י ק מו ד י עי ן עי לי ת • עו מ ק א ד ה ל כ ת א • עו מ ק ה ש ל תו ר ה • ע ט ר ת
בערב שבת קודש פר ש ת חיי שרה
א ב ר ה ם • ע ט ר ת א ה ר ון • ע ט ר ת א ה רן • ע ט ר ת א לי הו • ע ט ר ת ג ב ר י א ל •
ע ט ר ת ג ב ר י א ל -י ד א ה רן • ע ט ר ת י ו ס ף • ע ט ר ת י ו ס ף ש ל ו ם • ע ט ר ת מ ש ה
• ע ט ר ת צ בי • ע ט ר ת צ בי א ש ד ו ד • ע ט ר ת ש ל מ ה א ו פ קי ם • ע ט ר ת ש ל מ ה
ב ״ ב • ע ט ר ת ש ל מ ה בני ב ר ק • ע ט ר ת ש ל מ ה ח רי ש • ע ט ר ת ש ל מ ה מו ד י עי ן
רשימת הזוכים תפורסם ע״ג הקובץ גליונות
עי לי ת • ע ליי ת חנני ה • פני ש מ ו א ל ו ו ל פ ס ו ן בי ת ש מ ש • פניני ד ו ד • פנ מ ה
• פ נ מ ה בי ת ש מ ש • פ ק ו ד ת א ל ע ז ר • פ ר ו ש י ם • צ א נז • צ א נ ז בי ת ש מ ש •
צ א נז מ ב צ ר ה תו ר ה • צו ר י ו ס ף • צי ל ו ש ל הי כ ל • צ מ א ה נ פ שי • צ ע י רי ם אי״ה ב שבוע הבא
• צ פ י ר ת ת פ א ר ת • ק ב ר ר ח ל • ק ד ש י ם בי ת ה לוי • ק ד ש י ם בי ת ה ש ם •
ק הי ל ת בי ת ש א ן • ק ה י ל ת בי ת ש אן -ה ר ב ש כ ט ר • ק ה י ל ת ר בי ע קי ב א • ק ה ל
ח ס די ם • ק ה ל ח סי די ם • קו בנ א -ס ל ב ו ד ק א • קו ל א לי הו • קו ל א לי הו ר כ סי ם
• קו ל א רי ה • קו ל י הו ד ה • קו ל י ר ו ש לי ם • ק ר לין • ק ר לי ן ר מו ת י ר ו ש לי ם •
ק רן או ר ה • ק רן עו ל ם ה כו ל לי ם • ר א ש פינ ה • ר ב ד ן ס ג ל • ר חו בו ת -ב ר אנו מודים לכל אלו שהיו חלק מהקידוש ד׳ העצום ותרמו
ש או ל • רי נ ת א רי ה • רי נ ת י ו ס ף • רי נ ת מ ר ד כי • ר צ ו פ ו ת -ר מו ת • ר צ ו פ ו ת
ב ר כ פ ל ד • ר צ ו פ ו ת ג ר י ן פ א ר ק • ר צ ו פ ו ת -ם • ר צ ו פ ו ת י ר ו ש לי ם • ר צ ו פ ו ת
מ״ ע • ר צ ו פ ו ת ע פו ל ה • ר ש ב ״י • ר ש ת ה כו ל לי ם ל נ י צו ל הז מ ן • ש ״ ס אי דן •
או יזמו יוזמות דומים להכריז יחד שטוב לי תורת פיך
ש א ר י ת י ע ק ב • ש ב ש מ ע ת ת א • שי ח ה ש ד ה • שי ח י צ ח ק • ש ל ו מי י הו ד ה •
ש ל מי מ אי ר • ש מ ח ז ב ו ל ו ן • ש מ ח ת ה תו ר ה • ש ע ר ה תו ר ה ר חו בו ת • ש ע ר י
ד ע ה • ש ע רי ד ע ת • ש ע רי ה ל כ ה • ש ע רי חיי ם • ש ע רי ח כ מ ה • ש ע ר י ח ס ד
־־ מאלפי זהב וכסף
• ש ע רי טו ב ה • ש ע רי י ו ס ף • ש ע ר י ש מ ע ון • ש ע רי תו ר ה • ש ע רי ת פי ל ה •
ש פ תי כ הן • ש ק י ד ת ה תו ר ה ר צ ו פ ו ת • תו ר ה או ר • תו ר ה ו ב ר כ ה • תו ר ה ו ד ע ת
• תו ר ה ו ח ס ד • תו ר ה ו ח ס ד ר חו בו ת • תו ר ה ל ש מ ה • תו ר ה ל ש מ ה ב ב י ת
ה כנ ס ת חני כי הי שי בו ת • ת ו ר ת ב ני מין • ת ו ר ת ג ב ר י א ל • ת ו ר ת ד ב ש • ת ו ר ת
ה׳ • ת ו ר ת ה חו שן • ת ו ר ת ז א ב • ת ו ר ת ז ל י ג ליי ב • ת ו ר ת חיי ם • ת ו ר ת ח כ ם •
ת ו ר ת י ש ש כ ר • ת ו ר ת מ אי ר • ת ו ר ת מי כ א ל • ת ו ר ת עו ב די ה • ת ו ר ת ש ל מ ה •
בברכת התורה
ת ו ר ת ש מ ח ה • ת ו ר ת ש מ ע ו ן • תו ר תי ב ק ר ב ם • תו ר ת ך ק ב ע • תו שי ה ת פ ר ח
• ת כ ל ת מ ר ד כי • ת פ א ר ת א לי הו • ת פ א ר ת ב ח ו רי ם • ת פ א ר ת ד ו ד • ת פ א ר ת
ד ו ד ר צ ו פ ו ת נ תי בו ת • ת פ א ר ת ז ל מ ן -לי בו ח פ ץ • ת פ א ר ת חיי ם • ת פ א ר ת
מערכת "קובץ גליונות, מקום שלבו חפץ,
י ע ק ב • ת פ א ר ת י ר ו ש ל ם • ת פ א ר ת י ש ר א ל • ת פ א ר ת מנ ח ם • ת פ א ר ת
• תפרא ת י שראל נ תן • ת פ א ר ת נ תני ה • ת פ א ר ת צ בי • ת פי ל ה ל ד ו ד
ניתן לשלם באשראי במכשירי קהילות ונדרים שבבתי הכנסת | להקדשות ע״ג הקובץ ניתן לפנות למס׳ k.gilyonot@gmail.com | 053-3145900
^ לע"נ גאולה בת בלוד ע"ה תנצב״ה
■־* -לעילוי נשמת הדב ד' מדדכי ב"ד ישדאל יחיאל ז"ל 1
מבצע מיוחד לחידוש המנוי השנתי
לקבלת הקובץ גליונות״ מדי שבוע,
ללא צורך בחיפוש אחר מטבע או מכשיר אשראי,
ללא צורך בתזכורת או חשש שכחה וגזל וכו'
מנוי
עבור הקובץ הגדול )(A4 עבור הקובץ הרגיל
6 0 0 בלבד 2 5 0בל־,
(ני תן לחלק עד 10תשלומים) (ני תן לחלק עד 10תשלומים)
בכך הנך זכאי לקחת קובץ אחד מדי שבוע מאחד המוקדים ברחבי הארץ
( אין לקחת קבצים מחנויות המפיצות אלא אך ורק מהמוקדים בבתי הכנסת)
■תקופת המנוי
מפרשת בראשית תשפ״ז עד חג הסוכות תשפ״ח (כולל)
בברכת חג כשר ושמח מערכת ׳קובץ גליונות׳
k.gilyonot@gmail.com | 053-3145900
ההגרלה תתקיים אי״ה שבוע הבא
כלל הזוכים בהגרלות האחרונות יקבלו טלפון —
לתאום קבלת הפרס בהקדם
״ כו ש נ ת יו ס ף י ע ק ב ״
לתשלום על הקובץ ולתרומות
במכ שירי האשראי שבבתי הכנסת
לימוד פרקי משניות
יש לבחור בלחצן קופות נוספות,
לעילוי נשמתו של הרב ר יוסף יעקב ב׳׳ו
חיפוש ,ולרשום קובץ גליונו ת
אויה לייב גולדשטוף זצ״ל
או ד ר ך הטלפון נדרי ם פלוס כל פוק משניות מזכה בכוטיס הגולה המבצע
במסי 03-7630585שלוחה 48 6 מיועו לבנים ובנות ולכל הגילאים יש לעוכן
(במכשיוי האשואי שבביהכנ׳׳ס או במייל
קהילות
מעוכת ׳׳קובץ גליונות׳׳) על הלימוו מוי שבוע
במס' 073-2757000שלוחה 4311
החל מצאת השבת ועו ליום ואשון בצהוים
או בהעברה בנקאי ת
בנק מרכנתיל 17 -סניף 745מס' חשבון 71262 8חכים יקבלו כרטיס
ע"ש קובץ גליונו ת נטען לקנית ספרים ס־עיספו .S k
ל הקד שו ת ע"ג הקובץ או לכל נו שא אחר
בסר 40עו״ח כל אחד w
ניתן לפנו ת למס' 053-3145900
מיילk.g ilyonot@ g m ail.com :
כתובת המערכת :רבי יהודה הנשיא 52בני בר ק
+חיזוק ג ד ל ב ס ד ר החיזוק j f s h
עי נ +א ה +חז <; +אי ש ז י ע ״ א ש ע ״ י י ש י +ח ה +ת י ה ׳
א' ב' ת שרי הרב מאיר ברנס בני בר ק בדרכו 8ד ף | ס פ ר א' ב' ת שרי השיעור לע״נ מרנא ה'חזון איש' זיע״א ,התקיים לאחר תפילת וותיקין ס פ ר א' ב' תשרי הרב שלמ ה אבן צור ירושלים שיח ההלכה | 500
בבית רבינו מרן זיע״א ,ע״י בנו הגרי״ש קניבסקי שליט״א
הגב /התלמידה קריגסמן בני בר ק כהנהגתו | 300א' ב' ת שרי הרב יוסף אורדנטליך ביתר עילית שיח ההלכה | 100א' ב' תשרי
תשרי הבה״ח יהודה שיח ההלכה | 100א' ב' ת שרי הבה״ח מאיר הבה״ח יהושע קריגסמן בני בר ק ד ף היומי במ שניות | ס פ ר א' ב'
אליהו טפר ד ף היומי במ שניו ת | ס פ ר א' ב' ת שרי התלמיד רייזמן גולד היר ש נתיבות ד ף היומי במ שניות | ס פ ר א' ב' ת שרי התלמיד
רוזנברג בדרכו 8ד ף | ס פ ר א' ב' ת שרי הרב אייזיק כהן בני בר ק מודיעין עילית ד ף היומי במ שניות | ס פ ר א' ב' ת שרי הרב אלי עזר
8ד ף | ס פ ר א' ב' ת שרי הרב אברהם ב מ ברגר בני בר ק בדרכו 8 בדרכו 8ד ף | ס פר א' ב' ת שרי הרב אברהם ב מ ברגר בני בר ק בדרכו
| ס פר ב' ג' ת שרי הרב אברהם ישעיה הכהן ארנטרוי מו״ע בדרכו 8 ד ף | ס פ ר א' ב' ת שרי הרב דו ד ש חטר מודיעין עילית בדרכו 8ד ף
תהילים | 500ב' ג' ת שרי הרב נתנאל מנ שרוף א ל עד ירושלמי | ס פ ר ד ף | 100ב' ג' תשרי הגב /התלמידה רבקה חשין מודיעין עילית
תשרי הרב צבי מן א ש דו ד שיח ההלכה | ס פ ר ב' ג' ת שרי הרב דני אל ב' ג' ת שרי הרב יוסף צבי רינהולד ירושלים בדרכו 8ד ף | ס פ ר ב' ג'
נחום לשינסקי ד ף היומי במ שניות | ס פ ר ב' ג' ת שרי הרב משה גרבי קרית אתא ד ף היומי במ שניו ת | ס פ ר ב' ג' ת שרי התלמיד
שכטר מודיעין עילית ד ף היומי במ שניות | ס פ ר ב' ג' ת שרי התלמיד טאוסקי חיפה בדרכו 8ד ף | 100ב' ג' תשרי התלמיד יהושע לייב
במשניות | ס פ ר ב' ג' ת שרי הרב איסר היומי דף מו״ע פיפרמן אברהמי
זלמן ירושלמי | ס פ ר ב' ג' ת שרי הבה״ח נפתולי קניגסברג א ש דו ד ד ף היומי במ שניו ת | ס פ ר ב' ג' ת שרי הבה״ח א ל עז ר מנחם הכהן מנדלסון ב ר כ פ ל ד בדרכו 8
דף היומי ד ף | 300ב' ג' ת שרי התלמיד אברום אקסטר שיח ההלכה | ס פ ר ג' ד' ת שרי הרב שמעון אליהו דוי ט ש בני ברק בדרכו 8ד ף | ס פ ר ג' ד' ת שרי הרב משה שפיר א
בדרכו
במשניות תשרי הגב /התלמידה עדה פרידמן בני בר ק תהילים
g׳ /ד ף היומי במ שניו ת | כופר ג׳ ד׳ תשרי הרב אברהם
עזרי אל ראה א ל עד בדרכו 8ד ף 1001ג׳ ד׳
i “ V
א ל עד ד ף היומי במ שניות | כופר ג׳ ד׳ תשרי הרב
| כופר ג׳ ד׳ ת שרי הבה״ח יהושע קריג 0מן בני בר ק
לימוד כל התורה
לסיים את ששה הסדרים בשנה אחת כפי שנהג
חיים מאיר כהן בני בר ק שיח ההלכה | 500ג׳ עידה בני ברק בדרכו 8ד ף 3 0 0 1ג׳ ד׳ ת שרי הרב P
בשנה אחת מרן זצוק״ל
בדרכו 8ד ף | 100ג׳ ד׳ ת שרי התלמיד נחום ^ ד׳ ת שרי הבה״ח שלמ ה נויבירט מודיעין עילית שמות הזוכים בין אלפי הלומדים בתורתו A
בראש המסלולים-
ת שרי התלמיד יצחק ריינשטיין ד ף היומי
ולע״נ של מרנא ה'חזון איש' לשינ 0קי ד ף היומי במ שניו ת | כופר ג׳ ד׳ ^ ^ 2
מאות הלומדים 8דף
IfaMאהרון ש לזינג ר מודיעין עילי ת ד ף היומי במשניות | כופר ג׳ ד׳ תשרי התלמיד ■ p i
• בסט ספרי החזון איש• מהש״ס בכל יום
מסיימים לזכרו ,I j p jקוט מו״ע בדרכו 8ד ף | כופר ג׳ ד׳
ד ף היומי במ שניות | כופר ג׳ ד׳ ת שרי הרב דניאל אייזנבך כולל חסדי דוד
במשניות | כופר ג׳ ד׳ תשרי הרב אליהו
תשרי הבה״ח דו ד רינהולד ירושלים B j P S i P
אלפי ש״ס שנלקחו
W mד ף | 0פ ר ד׳ ה׳ ת שרי הרב מאיר 0פ ר ירושלים התלמיד שלמ ה קרי שר א ל עד בדרכו ■ jf lU 8
ללימוד לע״נ מרן
זצוק״ל בשנה זו
הרב יחזקאל רוז ז כרון יעקב בדרכו 8 • בתווי שי בסך 1000שקלים• זכרון יעקב שיח ההלכה 01פ ר ד׳ ה׳ ת שרי V z J
מתורתו
ירו שלים ד ף היומי במ שניו ת | כופר ד׳ ה׳
הבה''ח שלמה איטח ישיבתנתיב הדעת
ד ף | 300ד׳ ה׳ ת שרי הרב אליהו רוזנבוים
להגות בספריו ובתורתו
jכופר ד׳ ה׳ ת שרי הרב משה שו ר ץ ד ף היומי
ירושלים
| תשרי הרב יחזקאל קליין א ל עד בדרכו 8ד ף
של מרן זצוק״ל בספרים
עפול ה ד ף היומי במ שניו ת | 500ד׳ ה׳ ת שרי |ן | במשניות | כופר ד׳ ה׳ ת שרי הרב דו ד ברי 0ק m T
'דרך אמונה' 'דרך
לעילוי נשמתו
^ הרב יעקב י שר אל בדרכו 8ד ף | 100ד׳ ה׳ ת שרי r הרב מאיר אנטלי 0בדרכו 8ד ף | 0פ ר ד׳ ה׳ ת שרי
חכמה' 'שונה הלכות'
לימוד בכל יום ויום של
הגב /התלמידה שולמית שטרן א ל עד כהנהגתו | כופר ד׳ ה׳ ת שרי הבה״ח יצחק ברלינגר תפר ח שיח ההלכה | כופר ד׳ ה׳ ת שרי הרב אוריאל כהן ירו שלי ם בדרכו
'ארחות יושר'
8ד ף | כופר ד׳ ה׳ ת שרי הרב שמעון הלל קליין בדרכו 8ד ף | 100ד׳ ה׳ ת שרי הבה״ח אפריים אורצל בי ת ש מ ש ד ף היומי במ שניות | כופר ד׳ ה׳ ת שרי התלמיד
פרקי משניות אברהם יחיאל זי ל ב ר א ש דו ד ד ף היומי במ שניות | 100ה' ו' ת שרי הגב /התלמידה מירל גוטליב בני בר ק תהילים | ס פ ר ה' ו' ת שרי הרב גד פרוסקין בי תר עילית
ואמירת תהילים טוויג תל ציון ד ף היומי במ שניו ת | ס פ ר ה' ו' בדרכו 8ד ף | 300ה' ו' ת שרי הרב טל
^ ד ף | ס פ ר ה' ו' ת שרי הרב בנימין מוגמי בני H תשרי הרב מרדכי קנר בני ברק בדרכו 8 שיח ההלכה
הרב י שר אל גולד ברג ירושלים בדרכו 8ד ף ברק ד ף היומי במ שניות | ס פ ר ה' ו' תשרי ללימוד הלכות שבת
| 500ה' ו' ת שרי הרב ש מו אל וייס בדרכו 8ד ף | ס פ ר ה' ו' ת שרי התלמיד פינחס פרידמן ד ף היומי במ שניו ת | 100ה' ו' תשרי התלמיד מוטי שיינברגר ד ף היומי בשנה אחת
כהנהגתו במשניות | ס פ ר ה' ו' תשרי התלמיד יוסי פניק בני ברק ד ף היומי במ שניות | ס פ ר ה' ו' ת שרי הרב מרדכי משה אפללו מו"ע שיח ההלכה | ס פ ר ה' ו' ת שרי הרב הזדמנות פז לקניין
במיוחד לנשים ,לקבל אייזיק כהן בני בר ק בדרכו 8ד ף | ס פ ר ה' ו' תשרי הרב ישעיה ארנ סטר בדרכו 8ד ף | ס פ ר ה' ו' תשרי הבה״ח זאבי פוקס ד ף היומי במ שניות | ס פ ר ו' ז' ת שרי נצח בהלכות הנחוצות
ולהקפיד להתפלל שלוש הרב ידידיה ל אנד א בני בר ק בדרכו 8ד ף | ס פ ר ו' ז' ת שרי הרב יהודה אריה גולדבל ט מודיעין עילית בדרכו 8ד ף | ס פ ר ו' ז' ת שרי הרב יקותיאל ובר מודיעין ב״משנה ברורה”
תפילות ביום עילית בדרכו 8ד ף | 100ו' ז' ת שרי הגב /התלמידה תמר גרינברג א ל עד כהנהגתו | ס פר ו' ז' ת שרי הרב שמואלי ציון שיח ההלכה | ס פ ר ו' ז' ת שרי הרב י שר אל
גנצרסקי בני ברק שיח ההלכה | 300ו' ז' ת שרי הרב צבי ספטימוס מו״ע ד ף היומי במ שניות | ס פ ר ו' ז' ת שרי הרב זאב יהודה זלזני ק בני בר ק בדרכו 8ד ף | 500
ו' ז' ת שרי הרב של מ ה כהן -ם בדרכו 8ד ף | ס פ ר ו' ז' ת שרי הגב /התלמידה מרים ש טרן בני בר ק תהילים | ס פ ר ו' ז' ת שרי הרב חיים לוי בני בר ק ד ף היומי
במשניות | ס פ ר ו' ז' ת שרי הבה״ח אברהם ז א ב נגר מו"ע שיח ההלכה | 100ו' ז' ת שרי התלמיד אריה דו ד ד ף היומי במ שניו ת | ס פ ר ו' ז' ת שרי הרב דו ד שיין ירושלמי
ימי השנה ב מיצד בדרכו 8ד ף | ס פ ר ש ב ת ח' ת שרי הרב יוסף אוסטרי בני בר ק בדרכו 8ד ף | 500ש ב ת ח' ת שרי הרב יוסף חיים מנ שרוף ביתר עלית בדרכו 8ד ף | ס פ ר סדרי לימוד קבועים
סדרי לימוד מיוחדים שב ת ח' ת שרי הרב מנחם גו לד ב רג בני בר ק בדרכו 8ד ף | ס פ ר ש ב ת ח' ת שרי הרב שלו ם פריד נוף הגליל בדרכו 8ד ף | 300ש ב ת ח' ת שרי הרב צבי גרינבוים בשני מסלולים כולל
בימי השנה של מרנן ביתר שיח ההלכה | ס פ ר ש ב ת ח' תשרי הרב שמעון ש לזינג ר מו"ע שיח ההלכה | ס פ ר ש ב ת ח' תשרי התלמיד ראובן חיים לשינסקי ד ף היומי במ שניו ת | ס פ ר סדר הלימוד הנמסר
ה'חזון איש' זיע״א, שב ת ח' ת שרי התלמיד מנחם לוין ד ף היומי במ שניות | 100שב ת ח' ת שרי הרב חיים לוי בני בר ק ד ף היומי במ שניו ת | 100ש ב ת ח' ת שרי הגב /התלמידה חיה בשיעור לע״נ מרן
ה'קהילות יעקב' זיע״א ריינהולד ירושלים כהנהגתו | 1000ש ב ת ח' ת שרי הרב נפתלי אקרמן א ל עד .בדרכו 8ד ף | ס פר ש ב ת ח' ת שרי הבה״ח מאיר קורלנסקי שיח ההלכה | ס פ ר זצוק״ל הנמסר ע״י
וה'דרך אמונה' זיע״א שב ת ח' ת שרי הבה״ח אברהם ז אב נגר מודיעין עילית שיח ההלכה | ס פ ר ש ב ת ח' תשרי הבה״ח א ל עז ר מנחם הכהן מנדלסון ב ר כ פ ל ד בדרכו 8ד ף | ס פ ר ש ב ת בנו הגרי״ש שליט״א
ח' ת שרי הרב דו ד שיין ב מי צד בדרכו 8ד ף
פרטי 106ההגרלות ב׳שיח התורה' בכל שבוע
M l 14זוכים ב 100-ש״ח ,זוכה בכל יום 1000ש״ח בכל שבוע בין לומדי 'בדרכו'
&ידזאכזוג־\-
7זוכים ב-כרטיס ספר ע״ס 100ש״ח ,זוכה בכל יום 7זוכים ב 500-ש״ח ,זוכה בכל יום
מכוך להאדרת ספרי רשכבה״ג
מרן הגר״ח קניבסקי זצוק״כי
70זוכים בספר מספרי מרן זיע״א 10 ,זוכים בכל יום 7זוכים ב 300 -ש״ח ,זוכה בכל יום
ניתן להצטרף לכלל סדרי 'שיח התורה'
בטלמסר של מכון 'שיח אמונה' 03-308-5000בשלוחת 'שיח התורה' שלוחה ,2וכן בעמדות 'נדרים פלוס'
יש לבדוק ביום ההגעה בקו שיח אמונה חלוקת הזכיות במשרדי 'שיח אמונה' שמות הזוכים מתפרסים בקביעות
שלוחה 3-2האם המשרד פתוח לחלוקה רחוב חפץ חיים 7בבני ברק בימים ראשון ,שני ורביעי 'שיח התורה' שבנדרים פלוס
באותו היום בין השעות 7ל 9-בערב
BORDG8D
בימים אלו רבבות לומדי הדף היומי משניות
מסיימים סדר זרעים ומתחילים סדר מועד
הצטרף עכ שיו לרבבות הלומדים שמתחילים את סדר
קדשים ותזכה גם אתה לסיים את הש"ס בעוד שנה!
שיעורי ם ב'ד ף היומי מ שניו ת' ניתן ל ש מו ע ניתן להשיג את המשניות המבוארות 'דף היומי':
בקול הלשון וכן בקו 'ד ף היומי מ שניות'
ש מ ספרו02-548-8313 : בכל חוד ש ניתן לקבל (ללא תשלום) א ת חובר ת
המשניות 'ד ף היומי' של אותו ה חוד ש בכניסה
לבית מרן הגר״ח קניבסקי זצ״ל רח' רשב״ם 23ב״ב
תלמודי תורה /י שיבו ת /כוללים
ניתן לפנות בדוא״לM026305077@gmail.com :
*I o
יש דרך דהפיק ממנו צוף!
! P . v
| | ^ י ^ ^ ל ג ר ו ם לילדים להימשך כפרפרים לדרך החינוך ע71־כם
ולהרוות אתכם נחת?
מכאן מתחילים.
"בחינוך לא מלקקים ד ב ש נקודה"
אומרים מדי יום אלפי הורים מול בעיות משמעת,
הורים שעוד לא נחשפו לרב אריה איודור םק׳,
ראש ישיבה ומומחה בינלאומי לסמכות ומשמעת.
"סוד הסמכות"
שיעור מבוא השיעור
מיועד לגברים
מיוחד ללא עלות! M *'
ועזרת נשים
9תוחה
ל קר א ת הקורס ה מבו ק ש
" הורי ם מו בילי ם"
/־י״ * ^ ^ n r i T i r »-־ * - .,־
; fit 7 ג ג; •' ,־ ׳.׳
m• m
׳ • י
+20 +100 +700 **
מו סדו ת סומכים ידיהם עד הדרך מל מדי ם מעידים הורים השתתפו
ומפנים הורים מ ת מודדי ם עד שינוי מ שמעו תי ב שיעורים
A f e.
"אנחנו עובדים עם הרב אינדורסקי "קיבלנו הדרכה להבין "ר׳ אריה מ ל מ ד ד ר ך ר א ש ישיבת "נתיבות
בשנים האחרונות ,ורואים תוצאות איך נראית סמכות א חרת להשיג שיתוף ד ע ת" ומייסד מכון
מבורכו ת הן מ צ ד המלמדי ם ,הן מ צ ד סובה .ראינו תוצאות פעולה של הילדים. "הוריני" ,מלווה הורים
נפלאות ב ש ט ח". דברים שאין להם אח ורע". ומחנכים גם במקרים
ההורים והן מ צ ד הילדים". מורכבים ,מתוך משנה
הרב ישראל שחורי שלט״א, הרב חיים מרדכי א/בויםש/יט״א הרב א/כס/דר ורהפטיג של׳ט״א חינוכית סדורה, 0
מדריך אברכים ומנהל מתיבתא "בית ישראל" מנהל רוחני בחיידר "בית ישראל" מנהל הקופה בשכונת חפציבה תורנית ובהירה.
בבית שמש
בית שמש 1 ירושלים מודיעין עידית 1 בני ברק ביתר
1 מוצ״ש תולדות יום חמישי יום רביעי ■ □1שלישי
ה״ כסליו ב״ כסליו א״ כסליו ל״ חשוון כ״בו חשוון
בית הכנסת בני הישיבות | אולם עטרת חיה אולם פרושים אולם בית הכנסת לדרמן | בית הכנסת זוועהיל
| רח׳ נריה הנביא11 רח׳ תחכמוני 37 רח׳ ר׳ יהודה הנשיא 35 1 רח׳ רשב״ם 19 רח׳ קדושת לוי 34
להרשמה ולהאזנה לתכנים כל שיעור■ המבוא בשעה 20:30
נוספים בקו מכון הוריני: הכניסה לל א עלו ת • הרשמה מר א ש חובה
073-345-46521
הורני
הורות פובילה בדרך התורה
שלוחה 4 בסיום השיעור תיפתח הרשמה לקורס "הורים מובילים" במ חיר
מיוחד למ שתתפי הערב בלבד.
ל ק ב ל ת שיחה מ שנ ת ח״ם שהאזינו לה ע ש רו ת אלפי הורים! ו מד רי ך ב מ תנ ה ודו a0733454652+6(a)gmail.co
ב ס״ד
היא שעות■
מב ית 'מ ו דה ד־ל־ה ' לח י ז וק קנ י ן א יט■ במ ו וה
היא שיחתי' -פלטפורמה ייחודית
להקלדת חידושי תורה
לומדים > עמלים > כותבים >
מקריאים/שולחים והכל מוקלד!
מ ת ק ש רי ם ל 0 3 3 -0 6 4 -6 0 0ו מ ק רי אי ם מ ס לו ל ת מ לו ל <
או שו ל חי ם קו ב ץ ש מ ע ל מיי ל timiui@hi-sichosi.com q
ו מ ק ב לי ם קו ב ץ מו ק ל ד ל מיי ל!
o
מ ס לו ל ה מ ר ת כ ת ב י ד < שו ל חי ם א ת כ ת ב היד ס רו ק ל מיי ל:
timlul@hi-sichosi.com Q
ו מ ק ב לי ם קו ב ץ מו ק ל ד ל מיי ל!
o
אברך יקר! החבורות עליהן עמלת יעלו על הגליון
בקלות ובמהירות והשטייגען שלך יגיע לרמה אחרת!
להצטרפות למנוי בעלות סמלית:
'נדרים פלוס' > 'היא שיחתי'
מספר המערכת להקלטות
033-064-600
my 0504170394@ g m ail .com מו ס דו ת -יש לי צו ר ק ש ר ב מיי ל
לנרשמים! -גישה ישירה לחלקים מהותיים מהקורס לכתיבת חידושי תורה
מבית תורה דיליה על ידי הרב ירוחם חיטובסקי (עלות הקורס )₪ 500
ה מ ע ר כ ת נ ב ד ק ה ע''׳ ה מו מ חי ם מ ט ע ם ב י ת הדין מי סו דו ש ל מ רן ה ג ר'' נ ק ר ל י ץ ז צ'' ל
ו נ מ צ א ה ר אוי ה ל ש י מ ו ש ל כ ת חי ל ה ל ל א כ ל ח ש ש מ פ ג ע י ה ט כ נו לו גי ה ל מי ני ה ם
גיליון מס' 661פרשת חיי שרה
תשפ״ז שנה חמש עשרה
מדור זה נכתב לעילוי נשמת
אבי מורי הרב ברוך מאיר ב״ר יעקב ישעיהו
ויסברג זצ״ל
ואמי מורתי מרת רבקה בת רבי פסח יעקב אנגל
זצ״ל תנצב״ה
fC׳
^בעלי אסופות -בעניני קטן והגדיל ^
תוד''ה איש) שמוכח שגם קטן שעושה מצוה מהני. ברכת מזל טוב לידידינו הדגול איש האשכולות מזכה הרבים
והגרח''מ שטיינברג שליט''א שאלו על זה ,דשם לא היה בר באוצרות רבותינו זצ״ל ויבלחט״א במסירות אין קץ מידי שבת
חיובא בפסח רא שון ו אינו בתשלומין ונו''נ בזה עם רבנו זצ״ל בשבתו רבות בשנים הרה״ג רבי יצחק גולדשטוף שליט״א לרגל
ולבסוף השיב וז'' ל עיינתי עוד פעם ודבריכם נכונים ו חוזרני בי, שמחת הבר מצוה לבר יקיר הבה׳׳ח יהודה ני״ו יה״ר שיזכה
עכ''ד ,ו עי' בזה במשנת חיים סי' ל״ט ,ו עי' בק״ס (פ''ה מקרבן להמשיך לגדול בתורה וירא׳׳ש ולאיתעביד לאילנא רברבא ויזכה
פסח ה''ז) שלמד ברמב''ם כדברי רבנו מעיקרא ,גם האור שמח ידידינו רבי יצחק שליט״א לרוות נחת מכל יוצ״ח לאורך ימים
(שם) כתב להוכיח מדברי הרמב''ם שם כן ,ו עי' שם שדחה דהוא ושנים ,ולהמשיך לזכות הרבים בבריות גופא ונהורא מעליא.
דין דוקא בק''פ דכ' שה לבית עי' בכס''מ שם ,ובאור שמח שם כ' חיוב ברכוה״ת בליל הבר מצוה
וסתימתן של התנאים יוכיח שהוא דין בכל הקרבנות דכל מי אמר רבינו זצ״ל ,שאביו בעל הקה״י זצ״ל ומרן החזו״א זצ״ל לא
שמביא קרבן בעודו קטן ושוב אח״כ הגדיל יוצא במה שנכלל אמרו לו בבר מצוה לכוין שנית לצאת באהבת עולם( ,כל
בכלל ישראל ועשה כמוהם בעודו קטן ,ולא חייבתו גדלותו עוד משאלותיך עמוד קי''א) והטעם דס''ל דאף שקטן אינו בר חיובא
הפעם[ ,ורבנו אמנם חזר במכתבו מהראייה מהתוס' אבל מעצם מ''מ יש לו קיום מצוה מה''ת אף במצוה דאורייתא ,ומהני מה
הדין לא הדר בו ,וכן שמעתי שמשיב למעשה בבר מצוה לנכדו שברך בקטנותו אף אחר שהגדיל ,ו עי' בזה בדעת נוטה ציצית
ה׳ כסלו תשע״ו] ,וכן השיב לענין קידוש לבנה וחיוב שמו״ת (ח''ב סי' תצ''ג) דכשהגדיל אין צריך לברך שנית ,דגם ברכת קטן
וברכת האילנות וכיו''ב ,ו עי' בארוכה בס' מעשה חמד (פ''ג הערה נחשבת ברכה ,וגם נפטר באהבת עולם ,וע'' ש בהערות שאמר
נ''ה) מכמה ספרים שהשיב רבינו כן ,ו עי' גם בס' שמענו כן ראינו רבינו זצ״ל שמעולם לא שמענו שיהיה הבר מצוה בליל הבר
(פט''ז סי' כ''ג) ,ונשאל רבינו ,להשיטות שמתחילים למנות מאה מצוה צריך אחר מעריב לשנות על אתר לצאת יד'' ח ברכה״ת
ברכות מהבוקר והלילה הולך אחר היום ,איך נער בר מצוה יקיים באהבת עולם עי' בשו״ע ( סי' מ''ז ס''ז) ,וכ''כ בשו״ת מהרש״ם
מאה ברכות ,הרי הוא נעשה בר מצוה בלילה ,ונשארו לו רק כמה (ח״ג סי ' קכ״א) דיצא במה שבירך שחרית ,וכ״כ בשו״ת משיב דבר
שעות עד כלות היום ,והשיב ,ברכה של קטן זה גם ברכה (שמענו (ח״א סי' י״ח) דשפיר מוציא עצמו בקטנותו על מה שיגדיל רק
כן ראינו ח''א עמוד פ''ב) ,וכמו כן לענין תפילת תפילת ר' נחוניא שאינו מוציא אחרים ,וכן לענין מאה ברכות אף להדעות ש מונין
בלילה של הבר מצוה השיב שלא צריך לומר שוב בלילה (דולה מהבקר עולה לו מה שברך בקטנותו קודם ליל הבר מצוה
ומשקה עמוד צ) ,וכן השיב שגם בקטן יש דין עוסק במצוה דלא דברכות של קטן זה גם ברכה( ,שמענו כן ראינו ח״א פ״ד סי' ט').
גרע מעוסק במצוה קיומית (תל תלפיות תשובה ר''ו) ,וגם בסוכה קטן המגדיל בקידוש לבנה
שישב קטן הוקצה למצותו (סוכת חיים עמוד תער''ב) ,ולענין כתב לי רבינו זצ״ל ,דגם מי שיגדיל בהמשך החדש לא ימתין
מזוזה השיב רבינו ,במי שמת והניח בנים גדולים וקטנים שלא לגדלותו רק יקדש הלבנה בזמנה דז ריזין מקדימין למצות ו שהויי
הגיעו לחינוך דא''א לומר דכיון שהקטן לא מחוייב במזוז ה הו״ל מצוה לא משהינן( ,וכ''כ בתשובתו במועדי הגר''ח ח''ב סי' כ״ז
כשותפות עכו״ם ופטור ממזוזה ,דזה אינו נכון ,דקטן בר מצוה ובסו״ס אשי ישראל תשובה שמ''א) ו עי' ברמ״א ( סי' נ''ג ס''י)
אלא שאין נענש( ,דעת נוטה ח״ד תשובה קכ״א) וביאר רבינו, ובשו״ת משיב דבר (ח״ א סי' י״ח) ובבנין שלמה ( סי' ס') ובשו״ת
דאף אמנם דאינו מוזהר מ״מ בר מצוה הוא שאם מקיים חשיב מהרש״ם (ח״ ג סי' קכ״א) ,דמבואר ברמ''א דיכול בר מצוה
קיום מצוה ו כיון שיש בזה קיום מצוה אינו נכון שתהא שותפתו להתפלל מעריב מבעו''י קודם שיגדיל אף שאינו חייב רק מדין
פוטרת מן המזוזה (דעת נוטה שם). חינוך .ואמר רבינו זצ״ל ,דכיון מחוייב עתה בקידוש לבנה מצד
חיוב בר מצוה בתענית נדחה מצוות חינוך א''כ איך ידחה זאת ,והרי כל קידוש לבנה הוא
נשאל רבנו זצ״ל ,בקטן שיהא בן י״ג ביום י״א באב ות״ב חל מדרבנן ,ו אין לומר שאם נסבור שחיוב חינוך הוא על האב ולא
בשבת ונדחה ליום א' אם חייב לצום וכן בשאר צומות ,והשיב על הבן שאז האב יצוו הו והקטן מ״מ ידחה לאח״כ ,דהא קטן
שחייב לצום( ,ס' מועדי הגר''ח ח''א תשובה רצ״ז). צריך לשמוע בקול אביו( ,דרך שיחה ח''ב עמוד ר''ע וכ''כ בשיח
תענית סמוך לבר מצוה התורה ח''ב סי' תתמ''א) ,ו אין נפק''מ אם הוא חד דרבנן או תרי
אמר רבינו זצ״ל ,דקטן אי''צ להתענות אפי' סמוך לבר מצוה, דרבנן רק לגבי להוציא אחרים ,ולא מצינו מקור להמתין בדרבנן
ואפי' נעשה בר מצוה למחר ,ומעולם לא שמענו שינהגו שיאמר עד שיגדיל (כל משאלותיך עמוד קי''א) ,ואדרבה יש לו להקדים
עננו אף כשמתענה לחינוך עד מנחה ,כיון שאינו חייב בתענית דזריזין מקדימין למצות (שערי ציון ח''א עמוד י''ז).
(כ''כ רבינו בהערה לס' קרא עלי מועד פ''א הערה ד ו עי' במועדי לא להמתין מלקיים מצות עד הבר מצוה
הגר''ח ח''ב סי' תי''ז שהשיב למעשה שיכול לומר ,וב קו' עזרת שמעתי מרבינו זצ״ל דכשיכול הקטן לקיים המצוה בקטנותו
אליעזר עניני בר מצוה עמוד ד' נשאל רבינו בענין מה שנהגו יקיים המצוה מיד בקטנותו מדין ז ריזין מקדימין ולא ימ תין עד
להתענות ג' תעניות סמוך לבר מצוה והשיב שם לא שמענו מנהג שיגדיל .וכ''כ לגבי נ''ח ד אי''צ להמתין עד צה''כ כיון דהמצוה
זה ,ומ''מ כתב דמי שנהגו אצלו לצום יצו מו ו אפי' הבנות כדאי דרבנן ,עי' בס' נר חנוכה (פ''ב הערה נ''ג) ,וכן השיב במכתב בס'
שיצומו אם אינו בחשש סכנה ,ו עי' בס' שמענו כן ראינו ח''ב בית היין ( סי' ע''ד ע״ט) וז'' ל עי' בפסחים (צ''ה ב' תוד''ה איש)
פ״ט ס''ג דאין להתענות יום שלם עד הבר מצוה ומ''מ יש ענין וגם כאן יצא יד'' ח אף שיש חד דרבנן ,ע''כ ,ו עי' בדעת נוטה
להתענות קצת לשעות). חנוכה ( סי' ר״ ו) שכ' רבינו ,יכול להדליק בשקיעה כמנהגו ,ואי״צ
להמתין ,שהכל חיוב מדרבנן ,וגם קטן חייב בחינוך מדרבנן,
(ואע״ג שהוא תרי דרבנן) ,ולא גרע מפסח עי' פסחים (צ''א ב'
ניתן לתרום גם במכשירי"קהילות" ו״נדרים פלום" בבתי הכנסת, י"'
עורך :יצחק גולד שטוף
יש ללח וץ על לחצ ן ׳ק ופ ות נ וספ ות ' ובח יפ וש 'דבר י ש י״ח /א ו בטלפ ו ן :
ליצירתקשרigo533145900@gmail.c0m S3 : נדרים פלוס 03-7630585שלוחה1584 -
ftרבי יהודה הנשיא 52בני ברק 053-3145900 1 קהילות 073-2757000שלוחה 10 -ג4 j
ly P H P ■ . :ר .
ד־ ־
אהע''ז סי' ס''ב סק''ד דבקטנותו אין קטן עולה לפנים חדשות בר מצוה של רבינו זצ״ל
א''כ קטן והגדיל נחשב פנים חדשות אף שהיה בקטנותו בסעודת בהזדמנות באחד מימי חודש טבת בעת טעימת שחרית לפתע
ז''ב וכ''כ רבינו שערי ציון ח''ב סי' כ''ב אות ז' דכיון דנתחייב אמר רבנו זצ״ל ,היום יום בר המצוה שלי[ ,כדרכו שלא עושה
במצוות ונשתנה למעליותא הוי ג״כ כפנים חדשות). ענין מיום הולדת ,באומרו יום הולדת מצינו רק אצל פרעה,
ואמר על זה מרן הגראי״ל שטינמן זצ״ל ,כיון שרבינו כל שיחו
קטן והגדיל בברכת הגומל ו שיגו רק בדבר של מצוה ,והרי יום הולדת אינו שייך למצוות,
אלא יום בר המצוה ,לכן מזכיר רק הבר מצוה ,ובשו״ת שיח
כתב רבינו זצ״ל ,דקטן שירד בספינה לעלות מחו״ל לארץ ישראל ליצחק אות רפ״ז נשאל רבינו שבמדרש כתוב שביום הולדת של
והגדיל בהיותו בדרך חייב בברכת הגומל אף שהירידה לספינה יצחק אבינו ע״ה הוא עשה סעודה וא״כ רואים שיש עניין לעשות
היתה כשהוא קטן( ,קובץ שו״ת עניני בר מצוה סי' נ''ד). סעודה ביום ההולדת והשיב דשם זה שונה כי הוא נולד ע״ י נס
) והאחרונים דנו בקטן שנעשה לו נס בקטנותו והגדיל אם מברך אבל בלאו הכי לא עושים שום סעודה ביום זה ו עי' בדרך שיחה
בגדלותו על נס שנעשה לו בקטנותו ,עי' מנח''ש תנינא ( סי' ס' עמוד קע''ד דבגמ' מו״ק כ''ח א' נראה דרק בשנת ס' עשו יו'' ט
אות י') ,ולהורות נתן (חי''ב סי י''ב אות ט') דכיון דנעשה לו הנס שניצול מכרת והביא מירו' ר''ה פ״ג ה''ח דביום הלידה המזל חזק
בקטנותו א''כ אם יאמר לחייבים נראה דאומרו על אביו אף עי' טעמא דקרא ר''פ וילך] ,וסיפר רבנו ,פעם לא היתה כלל
שעתה הוא גדול ,ובס' עורה כבודי (עמוד קל״ט אות ג') מביא סעודה בבר מצוה ,הבר מצוה שלי הייתה בישיבת בית יו סף עם
מרבינו זצ״ל וממרן הגראי״ל שטינמן זצ״ל שיברך כשיגדיל ,ו עי' קצת מזונו ת ושתיה ,ולא הייתה סעודה ,הזמנות נשלחו רק
הליכו״ש (תפילה פכ''ג ס''ו) שהניח ד''ז בצ״ע ,וע'' ש (ס''ח) לכמה יחידים ,השכן כתב את ההזמנה במכונת כתיבה ,קיבלתי
שיפטור עצמו עכ''פ בהגומל חסדים טובים לעמו ישראל רק כמה ספרים ,החזון איש נתן לי ספר חזון איש על יבמות,
שיאמרנו בעשרה. והוא אצלי ,הרב מפונוביז' נתן מאירי על חולין ,הג״ר מתתיהו
קטן והגדיל במוצאי שבת לענין מצות תוספת שבת שטיגל חובת הלבבות קטן [בס׳ אלא ד''א של הלכה פ''ז כ'
נשאל רבינו זצ״ל ,יש מי שכתב די״ ל שתוספת שייך רק כשיש שהביא מס''י] ,רבי יעקב הלפרין משניות רבי שמערל גריינ מן
כבר שבת בבריאה ,ובשבת בראשית שעדיין לא היה שבת בעולם היה אז חתן במשפחה וחמיו המוהל הרב שקול נתן ג״כ משניות,
ל״ש תוספת שבת ,ולכן פירש״י בפ' בראשית (פ״ב ב') שהיה זה אביו של הג״ר אברהם פרבשטיין שהיה חייט ותפר לי את ■׳:
רק מדין ספק ,וכה״ג כתבו בקטן שהגדיל ביום א' שאין לו דין הבגדים ובשעתו היה ראש הקהילה נתן לי גמרא ברכות פרק
תוספת שבת במוצ״ש ,שאם אינו בחובת שבת אינו שייך קמא עם ניקוד ,הבנים של הג״ר שמואל גריינמן נתנו בשותפות
בתוספת שבת ,ו עי' מנחת חינוך (מצוה שי''ג אות י''ז) ,והשיב ספר ,הג״ר יהושע קרליץ נתן ספר בבר מצוה[ ,הראה לי גם חיי
רבינו ,יש לחלק דבקטן שאינו מחוייב בדיני שבת לא שייך דין אדם שקיבל מהחברים עם הקדשה] ,וסיפר שבבר מצוה השתתף
תוספת ,ואמנם כאן שכך הוא הסדר שיהיה בסמוך לשבת שייך גם הזבינקע רב הגרא''י גר שנוביץ זצ״ל ,כמדומה שהרב מ פונוביז'
תוספת שבת גם על כה״ג( ,דרך שיחה בראשית פ״ב ב' עמוד ב'). אמר דברים קצרים ,והוא איחר לבר מצוה כי שב מהלוויה של
קיום מצות שביתה יש גם בקטן הגרי״מ חרל״פ ,ובכניסתו אמר טוב ללכת לבית האבל מלכת אל
וי ש להוסיף שרבנו זצ״ל הוכיח מתוס' פסחים (צ״א ב' תוד''ה בית משתה ,אמרתי דרשה על היסח הדעת בתפילין ,וזה הסתעף
איש) דנהי דקטן אינו בר חיובא מ''מ קיום מצוה יש גם בקטן לטומאה (כל משאלותיך עמוד ק״ט).
וא״כ שייך בו תוספת ,ובפרט בשבת שהוא בכלל שביתת אתה ופעם אחרת כשנשאל רבינו ,בענין הבר מצוה שעשו לו ,בר
ובנך ,ו עי' בזה בקרית מלך הל' ק״פ (פ''ה ה''ז) ובמנח״ח (מצוה מצוה? מי היה עושה? הבר מצוה שלי היה בישיבה בבית יוסף,
ל״א אות ט') ,ואמנם נשאל רבינו ממש''כ בתוס' בפסחים (פ״ח היה רק יין ועוגה ,ובאו החזו״א והרב מפוניבז' ,וחברים
א' ד''ה שה) שלא משמע כן ו עי' מש''כ בזה בארוכה בס' בית היין מהתלמוד תורה ,לישיבת תפארת ציון נכנסתי שנה אחר הבר
(סי׳ פ״ט ס''ב) וע'' ש מכתב רבינו שכתב חוזרני בי ,ו עי' בזה מצוה ,השכן שלנו עשה כמה הזמנות במכונת כתיבה ,ואמרתי
במשנת חיים ( סי' ל״ט) דעכ''פ כ''ה בדעת הרמב״ם לפי' הקרית דרשה בענץ היסח דעת בתפלין ומסתעף לדין טומאה הותרה,
ספר שם ,ו עי' בבעלי אסופות (עניני בר מצוה) שרבנו אמנם חזר שקשור לקרבן פסח ,ומודפס באחד מספרי אבא ,זה היה דרשה
במכתבו מהראייה מהתוס' ,אבל מעצם הדין לא הדר בו ,וכן שלו ,לא הפריעו לדרשה ,קבלתי שבע ספרים ואלו חלקם
שמעתי שמשיב למעשה בבר מצוה לנכדו (ה' כסלו תשע״ו) לענין מהחזו״א קבלתי חזו״א על עירובין ואחד הביא מסילת ישרים ר'
נר חנוכה של קטן דיכול להדליק לפני שמגדיל ועולה לו בגדלותו, יהושע תנחום קרליץ הביא משניות( ,מנחת תודה עמוד ק''ע).
וכ''כ בתשובה בס' גם אני אודך (ח''ב סי' קס''ד) שקטן הנעשה ופ''א כאשר שאלו את רבינו ,מה הגדר של הסעודה לנער בר
בר מצוה בחנוכה אי״צ להמתין עד צה''כ ויכול להדליק מצוה עם ברכת המוציא דווקא או די במזונו ת בלי נטילת ידים,
בשקיעה״ח ,ו עי' בדעת נוטה חנוכה ( סי' ר״ו) שכ׳ רבינו ,יכול השיב ,בבר מצוה שלי היה רק יין ו מזונו ת והערינג ,ונעשתי בר
להדליק בשקיעה כמנהגו ,ואי״צ להמתין ,שהכל חיוב מדרבנן, מצוה ,לא צריך יותר מזה ,שמחת בר המצוה שלי נערכה בישיבת
וגם קטן חייב בחינוך מדרבנן( ,ואע״ג שהוא תרי דרבנן) ,ולא גרע בית יוסף שבגבעת רוקח בבני ברק בליל בר המצוה אחרי מעריב
מפסח עי' פסחים (צ''א ב' תוד''ה איש) שמוכח שגם קטן שעושה בחדר אוכל ,אבי הסטיפלער היה שם ר״מ ,היה על השולחן יין
מצוה מהני .וכן השיב לענין קידוש לבנה וחיוב שמו״ת וברכת ועוגה ללא נטילת ידיי ם ,קבלתי ז' ספרים ,חזון איש על יבמות
האילנות וכיו''ב שאי״צ להמתין עד שיגדיל דיוצא בקטנותו ,עי' ממרן החזו״א ,מסילת ישרים מר״מ שטיגל זצ״ל ,ועוד ,מרן
בארוכה בס' מעשה חמד (פ''ג הערה נ''ה) מכמה ספרים שהשיב זללה״ה שהשתתף לא הניח שיפסיקו את הדרשה בשירים את
רבינו כן. הדרשה הכנתי על פי מראה מקומות שאבא הראה לי ועל פי זה
ואף לענין ברכה״ת דאורייתא אמר רבינו זצ״ל ,שאביו בעל אמרתי את החידוש ואח״כ הדפיסו באחד מספריו כי החידוש
הקה''י זצ״ל ומרן החזו״א זצ״ל לא אמרו לו בבר מצוה לכוין היה משלו( ,אלא ד''א של הלכה פ''ז ס''א) אביו מרן הקה''י זצ״ל
שנית לצאת באהבת עולם( ,כל משאלותיך עמוד קי''א דרך שיחה הורה לו להניח תפילין חודש קודם הבר מצוה ,ורוב הנהגותיו
ח''א עמוד תצ״ג) והטעם ד ס''ל דאף שקטן אינו בר חיובא מ''מ של רבנו בהלכות תפילין היו מאביו הקה''י שלימד אותו קודם
יש לו קיום מצוה מה''ת אף במצוה דאורייתא ,ומהני מה שברך שנעשה בר מצוה איך להניח תפילין (שם).
בקטנותו אף אחר שהגדיל ,ו עי' בזה בדעת נוטה ציצית (ח''ב סי' קטן שהגדיל לענין פנים חדשות
תצ''ג) דכשהגדיל אין צריך לברך שנית ,דגם ברכת קטן נחשבת נשאל רבינו זצ״ל בקטן שהשתתף בסעודת ני שואין ,והגדיל בתוך
ברכה ,וגם נפטר באהבת עולם ,וע'' ש בהערות שאמר רבינו זצ״ל ז' ימי המשתה ,האם יכול להחשב כפנים חדשות ,והשיב רבינו,
שמעולם לא שמענו שיהיה הבר מצוה בליל הבר מצוה צריך אחר לא( ,אוצר בר מצוה עמוד תרל״ט ,וכ''כ רבינו בתורת חיים
מעריב לשנות על אתר לצאת יד'' ח ברכה''ת באהבת עולם עי' ני שואין פי''ג ס''ו דאם היה כבר בחתונה אין יכול להחשב כפנים
בשו״ע ( סי' מ''ז ס''ז) ,וכ''כ בשו״ת מהרש״ם (ח״ג סי' קכ״א) דיצא חדשות אף אם בחתונה עדיין היה קטן וכעת הגדיל .אמנם בגליון
במה שבירך שחרית. מים חיים גליון תקע''ג הביא בשם רבינו דכיון דמבואר בפ״ת
י ץ' ניתן למרום גם במכשירי ״קהילות" ו״נדרים פלוס “ בבתי הכנסת, י'
ליצירת קשרig o 533145900@ g m a il.c0m w :
י ש ללחוץ על לחצן ’ קופות נוספות' ובחיפוש'דברי שי״ח' ,או בטלפון:
f tרבי יהודה הנ שי א 52בני בר ק
נדרים פלוס 03-7630585שלוחה158* -
^ 0 7 7 -2 0 9 2 0 0 5 053-3145900 0 1
סהילות 073-2757000שלוחה4310 -
׳. - J
״דבריהם הם זכרונם״
לעילוי נשמת מרן רבינו _a
ירחמיאל גר שון ב׳׳ר צבי יהודה בס״ד
זללה׳׳ה דרכי ה חיזוק
ארבעה צריכים חיזוק (ברכות לב - ):שיתחזק אדם בהם ת מיד בכל כחו (רש״י)
( 787 משיחות רשכבה״ג מרן ראש הישיבה הגרי״ג אדלשטיין זללה״ה • חיי שרה תשס״ז
יוכל לנוח בהם ,אבל מי שלא זקוק למנוחה ,אם אינו לומד בשעות האלו לרגל תחילת החורף ולילי שבת המתארכים
הרי זה אצלו הפסק מהרציפות בתורה .ואם חסר רציפות בתורה זו בטלה,
וחסר ההצלחה והשלמות שבתורה ,כי ביטול תורה מבטל את כל ההצלחה משיחה לתלמידי הישיבה בחורף תשס״ו
ואת כל ההתעלות והדבקות בתורה. על חשיבות רציפות הלימוד בזמני רפיון ,בפרט ביום ששי ושבת.
המשך הרציפות ביום ששי ושבת בקשת רחמים לזכות לתורה
ובפרט יש שני ימים בשבוע ,יום ששי ושבת ,שיש בהם גם סדרי הישיבה, אנו אומרים בברכת אהבה רבה ״בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם
ובאמת יש רבים הלומדים בששי ושבת כמו שצריך ואין אצלם הפסק חוקי חיים ,כן תחננו ותלמדנו״ ,והיינו שאבותינו זכו לתורה בזכות מעלת
מרציפות הלימוד ,אבל יש כאלה שלא מבינים את החשיבות שבזה ,מתוך הביטחון שהייתה להם ,ותלמדם חוקי חיים -על ידי שבטחו בך ,ובשכר
הרגל או חוסר הבנה ,ומזלזלים ברציפות הלימוד בימים אלו. הביטחון זכו לתורה עם כל המעלות שיש בתורה.
וכשיש הפסק מהרציפות הרי זה מזיק לכל ההצלחה ,וכל השלמות אבל על עצמנו אנו מבקשים תחננו ותלמדנו ,שנזכה במתנת חינם ,בתורת
שמקבלים על ידי תורה ,מה שהתורה נותנת חיזוק לכל הדברים הצריכים חנינה ורחמים ,וכפי שממשיכים ואומרים :אבינו האב הרחמן ,המרחם,
חיזוק ולכל המידות הטובות ,שהכל תלוי בתורה ובלי תורה לא שייך רחם עלינו ,שאיננו מבקשים בזכות אלא ברחמים.
הצלחה בשום דבר ,אם יש הפסקה מרציפות התורה זה מוריד ומבטל!
מפני שלומדים כמה ימים ומתעלים ושוב יורדים ,ושוב מתעלים ושוב וכן רואים בנוסח התפילה ,שמבקשים ״על הצדיקים ועל החסידים וכו'
יורדים ,ולמעשה נמצא שהאדם עומד ונשאר באותו המקום והלוואי שלא יהמו נא רחמיך״ ,דהיינו שגם הצדיקים והחסידים צריכים רחמים ,ואינם
תהיה ירידה יותר מן העלייה. זוכים מצד הדין .אבל בהמשך הברכה מבקשים ״ותן שכר טוב לכל
הבוטחים בשמך באמת״ ,דהיינו שעבור מידת הביטחון מגיע שכר טוב,
מצד הדין ולא רק ברחמים ,ויש הרבה דרגות בביטחון ,ומי שהוא בוטח
'באמת' עם ביטחון בשלמות ,זוכה לשכר טוב מצד הדין.
עצות לניצול הזמן ולכן אבותינו שהיו בעלי ביטחון ,שבטחו בך ,זכו לתורה מצד הדין,
ותלמדם חוקי חיים ,בשכר הביטחון ,ולא רק בחנינה ורחמים ,אבל אנחנו
איך לנצל הזמנים הקצרים בלי חברותא שאיננו בעלי ביטחון כאבותינו ,אנו מבקשים רק בחנינה וברחמים ,כן תחננו
לפעמים י ש זמנים פנויים בלי חברותא שאין דבר מסוים ללמוד ותלמדנו -במתנת חינם .ומוסיפים לבקש על כל המעלות שבתורה ,להבין
בהם ,וכן אמר לי אברך אחד ,שמלבד הסדרים הקבועים שהוא ולהשכיל ,לשמוע ללמוד וללמד וכו' ,והאר עינינו בתורתך ,ודבק לבנו
לומד דברים קבועים ,יש לו עוד זמנים פנויים שאינם מנוצלים, במצוותיך ,ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ,על הכל מבקשים בזכות
ומבקש לדעת מה לעשות ,כיצד לנצל את הזמנים הפנויים. אבותינו שבטחו בך ,ובשבילנו זה ברחמים.
ואמרתי שזה תלוי כמה זמנים פנויים יש ,כי אם י ש רק זמנים ואמנם אחר כך ממשיכים ״כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו״ ,דהיינו
קטנים של חמש דקות או עשר דקות ,או אפילו שלו ש דקות שגם אנחנו כבר בעלי ביטחון ,והביאור בזה כי אחרי שזוכים ברחמים
למשל ,אפשר לעשות קביעות ללמוד איזה מסכת או איזה פרק
לתורה עם כל המעלות של לאהבה וליראה ,על ידי זה זוכים גם למעלת
בצורה קלה מאד ,עם רש׳׳י ,או אפילו בלי רש׳׳י למי שזוכר את
הביטחון ,וממילא ״נגילה ונשמחה בישועתך״ ,כי הביטחון נותן שמחה!
הגמרא וחוזר חזרות .וכך אפשר לנצל את הזמן כדי להיות בקי
במסכתא ,בזמנים הפנויים ,אם הם רק זמנים קצרים ,שאפשר תורה היא היסוד לכל המעלות
ללמוד בהם שלא בעיון.
אמנם כמובן זהו רק למי שי ש לו טעם בלי מוד פשוט ,אבל מי
ומבואר כי סדר ההצלחה הוא ,שצריכים קודם רחמים להצלחה בתורה,
שאין לו טעם זה קשה לו מאד ,וי ש כאלו שקלקלו את הטעם
ואז זוכים גם לעבודה ולדבקות במצוות ,ולאהבה ויראה ,ומזה זוכים
הזה ,כיון שלומדים רק בעיון ,וקלקלו את המתיקות שבפשטות. ומגיעים לביטחון ולכל השלמות.
והנה בפרשת קריאת שמע כתוב ״ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך וגו'
בזמנים יותר גדולים -לברר ענין בלימוד והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך״ ,ולכאורה משמע
ואם י ש זמנים פנויים יו תר גדולים ,י ש עצה אחרת ,כי הנה להיפך ממה שנתבאר ,שהסדר הוא תחילה 'ואהבת' ,ורק אחר כך 'והיו
אדם צריך להיות שקוע בתורה ,שהמחשבה תהיה תפוסה בתורה, הדברים האלה על לבבך' דהיינו עסק התורה .אבל כבר פירש רש״י שם
ונשאלתי מאברך אחד שרוצה להיות שקוע בתורה ,שתמיד שאינו כן ,ומביא מהספרי :ומהו האהבה? והיו הדברים האלה ,שמתוך כך
כשהוא הולך ובכל זמן יוכל לחשוב בדברי תורה ,והוא היה בר אתה מכיר בהקב״ה ומדבק בדרכיו ,ע״כ .והיינו שהדרך להגיע לאהבה היא
דעת ורצה לדעת איך אפשר לעשות את זה ,כי י ש את הזמן על ידי תורה! וכשעוסקים בתורה מגיעים לאהבה ,ואמנם קודם נאמר
שיושב ולומד ,אבל אחר כך כשמפסיק ללמוד והולך בדרך ,או הציווי על 'ואהבת' ,אבל כדי לקיים את זה חייבים לעסוק בתורה.
בזמנים אחרים שאינו יכול לשבת וללמוד ,איך יוכל לעשות
נמצא שהסדר להגיע לכל המעלות מתחיל מתורה ,ובלי תורה לא שייך
שהמחשבה תהיה שקועה בתורה.
שום הצלחה בכל המעלות ,ולכן עיקר החיזוק צריך להיות בתורה.
וי ש עצה מעשית לזה ,לקחת ענין אחד שהוא רוצה לברר אותו,
איזה סוגיא שהוא רוצה לדעת אותה טוב ,ויעסוק בזה בזמן שי ש המשך הרציפות בתורה בין הסדרים
לו יותר מכמה דקות ,כשיש חצי שעה או שעה שאפ שר לשבת
ביישוב הדעת וללמוד בעיון ,אז ילמד את זה ,ומה שמתחדש לו
אבל למעשה יש זמנים שיש בהם רפיון מלימוד התורה ,כגון בשעות בין
יכתוב ,ומה שצריך עיון יחשוב בזמנים הפנויים ,וגם בזמן של
הסדרים ,שהם זמנים קבועים שאינם מסדרי הישיבה ,וכמובן מי שבין
הכתיבה הרי הוא כותב ועוסק בכתיבה ושקוע בזה. הסדרים נצרך לו למנוחה לצורך חיזוק התורה ,הרי זה טוב ומועיל,
וביטולה זהו קיומה ,אבל מי שאין זה נחוץ בשבילו ויכול ללמוד גם בין
וכך גם בזמנים הפנויים כשאינו לומד עם חברותא ,בזמן שאינו
הסדרים ,אם אינו לומד זה ביטול תורה.
עסוק בדברים אחרים ויכול לחשוב מה שרוצה ,המחשבה תימשך
ממילא לענין שהוא עוסק בו ,לעסק בדברי תורה! ואכן יש כאלו שלומדים גם בין הסדרים ואין זה קשה להם ,כי זה זמן
שאפשר ללמוד ,ורק יש שזקוקים למנוחה ועבורם נועד בין הסדרים,
(מתוך שיחה ,שבט תשס"ג) שהסדרים עצמם הם זמנים קבועים שכל אחד יכול לקיימם בלי קושי,
ומעבר לכך יש שעות בין הסדרים באמצע ובסוף היום שמי שזקוק למנוחה
לתרומות והנצחות 0527600485 - לקבלת השיחות במייל A527600485@gmail.com
עמוד 1 ניתן לתרום בעמדות ' ק הילו ת' ו'נדרי ם פלו ס' לפי החיפוש 'דר כי החיזוק' ( קוד (710
לכן אם חסר הרציפות בתורה לא שייך להתעלות כמו שצריך ,ובפרט אם
יש הפסקות שני ימים בשבוע ,שהם כמעט שליש מהשנה ,ושליש מהחיים!
^ בענייני הפרשה ^ שלא מנצלים אותם ,והולכים בבזבוז.
סח רבינו :רואים שאברהם אבינו אמר לאליעזר "ולקרזת אשה עסק התורה משביע את הנפש
ל•? ,ממ'ר\פךזךני ומבית אבי" (כד ,מ) ,והיינו מפני שמשפחתו
היו בעלי מידות טובות ,והמידות הטובות זה דבר תורשתי, ובאמת הזכרנו במקום אחר את מה שכתב ההפלאה בהקדמה לכתובות
ואכן אליעזר לקח את רבקה שהייתה ממשפחת אברהם ,בת על מה שאומרים בתפילת שבת ״עם מקדשי שביעי כולם ישבעו ויתענגו
בתואל ואחות לבן ,ואף על פי שהם היו עובדי עבודה זרה, מטובך״ ,ובפשטות הכוונה בזה על עונג שבת ,כגון מה שאוכלים סעודת
שבת ,ומוזכר תחילה 'ישבעו' ואחר כך 'יתענגו' ,וצריך ביאור כיצד יתכן
אבל היו עם מידות טובות ,ולכן ביקש אברהם להשתדך עמם
שאחרי ששבעים ממשיכים להתענג ,הרי כל התענוג הוא כשרעבים לפני
(ראה מה שהאריך בזה בדרשות הר׳׳ן דרוש החמישי).
השביעה ,אבל לאחר השביעה זו כבר אכילה גסה ואי אפשר לאכול יותר,
ולכן בדק אליעזר את רבקה במידות הטובות ,על ידי שיאמר וכיצד שייך לשבוע ולהמשיך להתענג?
לה ״השקיני נא מעט מים מכדך״ ,ואם היא תאמר ״שתה וגם
וביאר ההפלאה ,שכאן מוזכר 'מטובך' ,והכוונה לדברי תורה כמו שאמרו
גמליך אשקה״ ,אזי זה סימן שהיא בעלת חסד ובעלת מידות
(אבות ו ,ג) אין טוב אלא תורה ,וגם בתורה שייך שביעה כלשון הגמרא
טובות ,וראויה ליצחק. (ברכות יד ,א) המשביע עצמו מדברי תורה ,שהאדם משביע את רעבונו על
ואף על פי שגם בלי זה הרי הוא ראה שעלו המים לקראתה ידי תורה .והפירוש בזה כי כמו שהגוף רעב וצמא ,כך גם הנפש רעבה
ואם כן כבר הוא רואה שהיא צדקת ,שמיד כשיצאה אל המעיין וצמאה ,ואת הגוף אפשר להשביע על ידי דברים גופניים גשמיים ,אבל הנפש
עלו המים לקראתה .אבל זה לא מספיק ,כי נכון שהיא צדקת היא רוחנית ורעבה לדברים רוחניים ,כמו שמביא המסילת ישרים בתחילתו
שנעשה לה נס כזה למעלה מן הטבע ,אך בעיקר צריך לבדוק את המדרש על הפסוק (קהלת ו ,ז) ״וגם הנפש לא תימלא״ ,משל למה הדבר
במידות ,עד כמה היא מושלמת במידת החסד ,עם אהבת חסד. דומה ,לעירוני שנשא בת מלכים ,אם יביא לה כל מה שבעולם ,אינם
חשובים לה כלום ,שהיא בת מלך .כך הנפש ,אילו הבאת לה כל מעדני עולם,
ורק לאחר שיתברר כן ,אזי ״אותה הוכחת לעבדך ליצחק (שם
אינם כלום לה ,למה? שהיא מן העליונים ,ע״כ.
יד) ,וכמו שפירש רש״י אותה הוכחת -ראויה היא לו שתהא
גומלת חסדים וכדאי ליכנס בביתו של אברהם. וכל ההנאות הגשמיות הם רק כמו סמי הרדמה לנפש שלא להרגיש את
הרעב ,וכמו חולה שנותנים לו אמצעי הרגעה להרדים אותו שלא ירגיש את
מה שחסר לו ולא יחוש בכאבים ,וכן מי שרעב ,כשהוא רדום אינו מרגיש
פעמים רבות אמר רבינו כי העיקר בשידוכים זה המידות הטובות. ברעבונו ,ויכול למות מרעב ולא ירגיש כלל ,כך הם כל ענייני העולם הזה,
והיה אומר בשם מרן הקהילות יעקב זצ״ל שיש לחפש חתן עם שמרגיעים ומשביעים את הגוף ומרדימים את הנפש ,והנפש אינה מרגישה
שלושה דברים ,וסימנם בראשי תיבות מש״ה -מידות ,שכל הישר, שחסר לה אבל אמצעי ההרדמה מרדימים אותה ומזיקים לה! והם חורבן
התמדה .והוסיף שכך הסדר ,לברר בראש ובראשונה על ענין המידות, וקלקול הנפש ,ורק תורה ומעשים טובים באמת משביעים את הנפש ,וזהו
ואחר כך על שכל ,ואחר כך על התמדה. שאמרו המשביע עצמו מדברי תורה ,שהתורה משביעה את הנפש.
ופעם נשאל מאחד ממקורביו ,שבתו כבר בגרה ,ומחפש זמן רב את
ה'משה' (חתן עם המעלות הנזכרות) ואינו מוצא ...והשיב לו רבינו: כשלומדים ברציפות שבעים ומתענגים!
העיקר המ״ם ,שיהיה בעל מידות טובות. וזהו שאומרים 'ישבעו ויתענגו מטובך' ,והכוונה היא על תורה שמשביעה
והיה רגיל לומר בשם מרן הגרא״מ שך זצ״ל שמי שאינו מוצא חתן את הנפש ,ובלימוד תורה התענוג נמשך גם לאחר ששבעים ,שהנפש שבעה
תלמיד חכם והבת כבר מבוגרת ,כדאי לקחת אפילו פחות תלמיד חכם, וכבר אינה רעבה ,אבל עדיין התענוג נמשך! כי כשיש לו מנה הוא רוצה
העיקר שיהיה עם מידות טובות ,והילדים יהיו תלמידי חכמים. מאתיים ,כמו שאמרו (ויקרא רבה כב ,א) שהפסוק ״אוהב כסף לא ישבע
כסף״ נאמר על תורה ,שמי שאוהב תורה ,רוצה תמיד ללמוד עוד.
ומצד אחד הוא שבע ולא רעב ,ושרוי במצב רוח טוב מאד ,אבל יחד עם
ושומר שבת מחללו היינו שהוא רק שומר את השבת בזה שאינו מחללה, זה מתחשק לו ורוצה עוד תורה ,וקשה לו להפסיק ללמוד ,כי הוא נהנה
אבל אינו מקדש את השבת כפי הראוי לה. והלימוד משמח אותו ,והשמחה מושכת להמשיך ,וזה תענוג שנמשך גם
ועל זה ממשיכים בזמירות ״שכרו הרבה מאד על פי פעלו״ ,היינו שכל אחרי השביעה ,שהשביעה נמשכת והתענוג נמשך ,זהו כוח התורה.
אחד זוכה לשכר על פי פעלו ,המקדש שביעי לפי פעלו ,והשומר שבת מחללו אבל כל זה שייך רק אם יש רציפות בלימוד ,כי אם יש הפסקות לא שייך
לפי פעלו .״איש על מחנהו ואיש על דגלו״ ,לכל אחד יש את המחנה והדגל שישבע מזה ,ורק אם קשה להפסיק מהלימוד זה נקרא שמשביע עצמו
שלו ,ולכל אחד יש את הדרגה שלו ,ואינם באותה הדרגה. מדברי תורה ,שהתורה כל כך מושכת עד שקשה להפסיק ומתחשק ללמוד
וזהו שאומרים ״עם מקדשי שביעי״ ,דהיינו כשהשבת היא בשלמות עם הלאה ,וכשלומדים בהתמדה באמת מרגישים טעם ומתיקות עד שקשה
ההנהגה הראויה לשבת ,אז שייך ישבעו יתענגו ,כי אז התורה בשלמות. להפסיק ,אבל אם התורה נעשית קרעים-קרעים עם הפסקות ,אזי לפני
שמקבלים את הטעם ולפני שזה מתחיל למשוך כבר יש הפסקה וירידה,
מעלת עסק התורה ביום ששי ושבת וכבר אין 'ישבעו' ואין 'יתענגו' ,וכל השמחה של התורה חסרה.
זהו הענין של עסק התורה בששי ושבת ,וכתוב בספרים (בן איש חי שמות
'מקדשי שביעי' בהנהגה הראויה לשבת
שנה ב') שהתורה והמצוות שעושים בשבת הם פי אלף מאשר בימי החול,
תורה של שבת היא פי אלף ממה שלומדים בימי החול! וכן יום ששי הוא ולכן מקדימים ואומרים 'עם מקדשי שביעי' כולם ישבעו ויתענגו מטובך,
זמן של תיקון כל השבוע והכנה לשבת ,וכמו שיש הכנה לשבת בצרכי הגוף וזו הקדמה ,אימתי זוכים לכך שישבעו ויתענגו מטובך? אם מקדשים את
של שבת כך יש הכנה בצרכי הנפש של שבת! וההכנה היא בעסק התורה יום השביעי! שהשבת היא בקדושה בשלמות ,ועוסקים בתורה ובמצוות עם
שהוא ההכנה לנפש ,וגם זה נחשב הכנה לשבת. כל החיובים שיש בשבת ,מה שהשבת מחייבת ,תורה ותפילה וכל המצוות,
וכל מי שיתחזק בזה יזכה להצלחה גדולה ,והוא גם מזכה את הרבים ,כי זכור את יום השבת לקדשו ,וחיים עם קדושת השבת ,אז התורה היא
כשרואים שאחד מחוזק זה משפיע על אחרים ,כידוע שכך המציאות, בדרגת ישבעו ויתענגו ,ולא רק התורה של שבת ,אלא גם של כל השבוע ,כיון
ובפרט אם אפשר להשפיע גם על ידי הסברה [כמובן בידידות ,ואם לא שעוסקים ברציפות בלי הפסקות זוכים לשביעה ולעונג של תורה.
מדברים בידידות אין השפעה] על כל מי שצריך חיזוק בדברים האלו ,בודאי וענין מקדשי שביעי מוזכר גם בזמירות של שבת ״כל מקדש שביעי כראוי
זהו זיכוי הרבים גדול מאד וחסד גדול ,חסד של אמת ,שהוא החסד לו כל שומר שבת כדת מחללו״ ,וביארו המפרשים (עיין בית ישראל להח״ח
האמיתי ,לזכות בתורה ,וזו זכות גדולה מאד. פ״ב) כי יש 'מקדש שביעי' ויש 'שומר שבת מחללו' ,והם שני אופנים :מקדש
שביעי כראוי לו היינו שמקדש את השבת בהנהגה הראויה ,שלא לדבר
דברים בטלים ,כמובן כל אחד לפי כוחו ,ועוסק ודבוק בתורה כל השבת.
לעילוי נשמת לעילוי נשמת לעילוי נשמת הגאון רבי אליקום פרידמן זצ ”ל לעילוי נשמת
הגאון רבי יצחק ברנשטיין זצ ”ל רבי אברהם משה כהן ז צ ל בן הרב הגאון רבי דוב שיבלחט״א רבי חיים ב ” ר יו סף זביב ז ”ל
בן הג ” ר חיים זצ ”ל ב ”ר מאיר זצ ”ל ראש ישיבת באר החיים מודיעין עילית ומתלמידי רבינו זללה״ה נלב׳יע כ׳יח ח שון תשס״ט
נלב״ע כ״ט ח שון תשע״ה -תנצב״ה נלב״ע כ״ט ח שון תשפ״ה -תנצב״ה נלב״ע י״ז אלול תשפ״ו -תנצב״ה הנצב״ה
S _____________ !__________ r
עמוד 2
הקודש ,וצ״ב איך היה כן ,ולא נראה שהוא רק תרגום של ש מו,
פנינים והערות בעניני הפרשה פניני דב+ר |
ואולי צ״ל שדברו בלה״ק.
(מדברים שנאמרו תחת השיחים במו״מ עם מרן רבינו שליט״א).
כב וד אב ואם ברשע ים ובלב ן בכל שלא ה יתה לו בת
וע ן לגן גת ואל ויאבדו מד ' יצא ה יגד לא נוכל ד&ד אל ? דע ואבדהם זקן ?א בימים וד' בדף את־אבדהם בכל( ,כ׳׳ד א'),
או טוג( ,כ״ד נ׳),
איתא בב״א (דף קמ״א א') ׳וה׳ ברך את אברהם בכל ,רבי מאיר
וברש״י כתב ,׳ויען לבן ובתואל ,דשע היה וקפץ להש יג לפניאגיו', אומר שלא היה לו בת',
שאלו לרבינו שליט״א ,האם גן דשע צדיך לכגד אג דשע [דבעלמא
שאלו לרבינו שליט״א ,דלכאו ' מאחד ולא היתה לו גת לא קיים
פטור מדין אין עושה מעשה עמך ,ויל״ד אם ר שע עצמו ג״כ אית
אגדהם אגינו מצוות פדיה ודגיה וא״כ מה הברכה במה שלא
ליה פ טור זה] ,ואמר רבינו ש אין מקום לדון בזה ,וכי הלכתא
היתה לו בת [הרי מחמת כן הפסיד את קיום המצווה] ,ואמר
לדשיעי .ו שאלו ,מהא דחזינן שלג ן שקפץ קודם אגיו נקדא דשע,
רבינו ,דהנה בעצם הדבר מהו הברכה ש אין לו בת כבר נתקשו
ומבואר שהיה חייב לכבד את אביו ,ואמר רבינו שהכוונה גזה היא
הראשונים ,וגיאד הדמג"ן שהגדכה גזה מש ום שאם היתה לו גת
שאין לו אף נימוסי גנ"א לחגידו.
לא היה לו למי להשיאה 1,ומעתה י״ל ,דהלא האג ות קיימו את כל
מצוות התודה לפי טעמ י המצווה ,וא״כ פו"ד הטעם הוא מש ום
ישמעאל בזמן ה זה קיום העולם ולא תהו בראה ,וא״כ אף אם היתה לו גת אם לא
המצד ית היה לו למי להש יאה לא היה כאן את קיום העולם ,ולהכי לא ניתן
הגד ־־ * •:
ילדה TT
אשד T: T
ן־אגדהם :־ V
בי ־ T TI
ישמעאל V
תלדת י " T I
I ואלה
V" I
לאגדהם ( ,כ״ה י״ב), שדה שפחת לו בת כיון ש אף אם יקיים בה את המצוה מ״מ לא יקיים לפי
:־ T T: TT *:־
הטעם,
באור החיים (ט״ז ה׳) ,כתב שי ש מע אל ובניו הם עבדים שלנו,
משום שאברהם לא שחרר את שרה ,ונמצא שי ש מע אל הוא
עבדו של יצחק ,וכן הוא בניו ובני בניו ,ואמר רבינו ,שאינו מובן, בתמי את
משום שהרי נ שו תיו של י ש מעאל היו מאומו ת אחרות ,וא״כ בניו ויאמד בת־מ י א?נ הגידי נא ליי ה יש ב ית־אג יף מק ום לנו• ללין,
הם בני הני אומות ,ואינם עבדים, (כ״ד כ״ג),
והוסיף ,די ש תמיהה גדולה על השאג״א ,שהשאג״א (סי׳ מ״ט) דן אמר רבינו ,דלכאו ' אינו מוגן מה שאל יע זד שאל את דגקה "גת מי
מדוע אותם ההגריים שבינינו אינם חייבים למול מצד י שמעאל, את" ,וענתה לו שהיא בת בתואל ,וכי הוא מכיד את אנשי המק ום
והיה פ שו ט לו שאותם ההגריים הם בני י שמעאל ,ואינו מובן שיעזוד לו לדעת מהו שם אגיה ,וכיון שאינו בן המקום היתה
מדוע דבר זה היה פ שו ט לו ,והרי בפ ש טו ת אינם בני י ש מעאל צריכה לומר לו מה תוסיף לך ידיעה זו של שם האב,
אלא שאר אומות ,שהרי אין שום טעם לייחס אותם לי שמעאל, ו שוב אמר רבינו ,דהנה יל"ד גאיזו לשון דגדו אליעזד ודגקה
ול שאג״א היה הדבר פ שו ט כן, ולגן ,ולכאו׳ הוא גלשו ן אדמי ,שהרי לבן ורבקה לא ידעו ל שון
ושאלו ,מי אכן היום בני י שמעאל ,ואמר רבינו ,ד אולי הבדואים, הקודש ,אלא שא "כ מה שדדש ו חז"ל גלשונ ות אלו לכאו ' אינו
הם הרי י שמעאלים ,ואינם מתערבים באומות אחרות ,ומה מתא ים אם אינו דיבור שלהם ממ ש ,אמנם עכ״פ אי נימא שדגד ו
שודאי ,שנתקיים בהם הפסוק ׳ידו בכל ויד כל בו׳ (ט״ז י״ב), אדמית ,מיו שב מה שהוקשה לעיל על ׳בת מי את׳ מה יוסיף לו
[ובאמת ,הרי הישמעאלים הם בני ד ת מוחמד ,וא״כ הרי אין לידע שם אביה ,שכיון שה וא מדגד עמה גלשון המק ום הדי יש לו
הכרח שדו ק א מבני י ש מעאל נע שו בני אותה דת ,אלא הרבה שייכות למק ום [וכנראה רבקה תסבור שבעבר גר כאן] ,וא״כ י ש
מ שאר אומות שנצ טרפו אליהם ,וא״כ מנין שאכן אלו שלפנינו מ שמעות ל שאל ת ׳בת מי את׳,
היום נקראים ישמעאלי ם הם אכן בני י ש מעאל ולא מבני שאר ובהזדמנות אחרת העיר רבינו על שמ ו של אגימלך ,דלכאו׳
אומות שנ תערבו בהם], הפלישתים לא דברו בלה״ק ,והשם אג ימלך לכאו ' נוגע מלשון
, 1ע״ש שכתב שלא היה רוצה להשיאה לבני כנען הארורים ,ולהוציאה לארצו ג״כ לא רצה שהיתה עובדת ע״ז כמותן,
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053- 3145900 :
מי כ א ל ש לו כו ה לוי ז י נ ר
מתהילים גדאעוימ עם מדגום אונקלום
להבין יומר ,להעמיק יותר ,לעיין יותר
3רש51חיי ש־רה
פ כ " ד פ ס "ז .ויבאה יצחק האהלה שרה אמו .ת" א ואעל ה פ כ ״ ג פ ״ג .וידבר אל בני חת לאמר .ת״א ו מליל עם בני
שר ה יצחק ל מ ש כ נ א וחזא והא תקנין עו ב ד ה א כ עו בדי ח ת א ה ל מי מ ר .מו ב א ב ש ם הגר״ח קנייבסקי ז צ ״ ל ש ה ם
א מי ה .פ שו טו ש ל מ קר א ש ה בי א ה ל או ה ל ש ל ש ר ה .וכן לא היו מז ר ע ח ת ו הראי ה מז ה ש ל א תירג ם אונ ק לו ס כל שון
פי ר שו האבן עזרא הרד״ק והרמב״ן .אולם ל אונ ק לו ס נרא ה ה פ סו ק בני ח ת א ל א בני ח ת א ה לפי ש היו ה או מ ה ה ח תי ת
ש ר " ל ויביאה יצחק ה או הל ה ,וראה ש הי א כמו ש ר ה א מו. ולכן תירג ם בני ח ת א ה.
וזהו ג " כ כוונ ת ר ש'ז י .ועי' ש פ ת י חכ מי ם. פ כ " ד פ כ" ב .ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלה.
כ ת ב ב ס פ ר נ פ ש הגר שנ ח ל קו ר ש'זי ו ה תרגו ם הי אך ראה ת" א מ ת ק ל ע ש ר סלעין ד ד ה ב א מ ת ק ל הון ,מ ש ק ל ע ש ר
ש הי א כ ש ר ה א מו ,ש ר ש'זי כ ת ב ע'זי ש חז רו הני סי ם ש הי ה סל עי ם ש ל ז ה ב מ ש ק ל ם .ה תור ה לא פי ר ש ה ע ש ר ה ז ה ב
נר ד לו ק וענן ע ל ה או הל וברכ ה מצויה ב עי ס ה ,ואילו ל תרגו ם ש ל מה האם פ רו טו ת ז ה ב או דינ רי ז ה ב ולזה הו סי ף ה תרגו ם
ראה ש מ ע שי ה טו בי ם ו מ תו קני ם ,ו ר" ל כ מ ש " כ ב מ ד ר ש שמ ש קל נ כ ת ב ב פ סו ק ש ל ז ה ב .וכאילו ע ש ר ה סל עי ם
ש הי ה ד ל תו ת בי ת ה פ תו חו ת לרוו ח ה וקוצה עי ס ת ה וחל ת ה סלע ש ש ק ל היינו ז הב ש קלי ע שר כמ ש קל הצ מידי ם
ב ט ה ר ה. כ מ ש " כ ב ת " א ב תו ר ה כ מ ה פ ע מי ם .ובז ה מ בו א ר כ פי לו ת
ויתכן עו ד ש ר ש'זי ו ה תרגו ם ל שי ט ת ם ע ה " פ ' א ת ה ה כ ח ת ה תרגו ם ש כ ת ב פ ע מיי ם מ ת קל.
עזי היינו ש ל ר ש'זי פי " ד) פ כ" ד ( ל עי ל ל ע ב ד ך לי צ ח ק' א לי עז ר שנ תן ה צ מידי ם ש שווי נמצא ה תרגו ם ולדברי
מ ע שי ה ה טובי ם ו ל תרגו ם היינו ע'זי מ ע שי ניסים (ו נ ת ב א ר ל ר ב ק ה היה א ל ף דינ רי כ ס ף ,כיון ש ס ל ע ז ה ב א ח ד הוא כ" ה
ב מ ק " א) ,ולכן כאן הו צ ר ך יצחק ל ה ש לי ם א ת מה ש ע דיין לא סלעי כ ס ף וכל ס ל ע הוא ד' דינ רי ם ד היינו ש ס ל ע ז ה ב הוא
ב ד ק א צ ל א לי עז ר ודו" ק. מאה דינ ר .ו כ" כ ב פי רו ש ריבייא ( ל ב ע ל ה תו ס פו ת) ב ש ם
ש ם .ותהי לו לאשה ויאהבה .ת" א ותהי ליה ל אי תו .כ ת ב רבי יהודה ה ח סיד ,ול מד מכאן ש מ א ה ב ר כו ת ביו ם הוא
ב ס פ ר מעט צרי ש ל אי תו הוא ל אי שו ת ואילו ל א ש ה מ ת רג ם כנג ד ס' ר בו א כנג ד כל י ש ר א ל עיי " ש .ו כ" כ ב נ פ ש הגר.
אי ת ת א .וי ש לדיי ק ש ל עי ל ( פ סו ק כ " א) ע ל ה פ סו ק הנה ה תרגו ם פי ר ש ב כוונ ת י א" ר) אול ם בפ ת שגן ( ה מ כונ ה
רב ק ה וגו' ותהי א ש ה לבן א ד ני ך ת" א ותהי אי ת ת א וכו' ו א" כ ל ע ש ר ה סל עי ם ש ל כסף ש שוויי ם י חד א ר ב עי ם די נ ר כ ס ף,
מדו ע כאן פי ר ש א ח ר ת ה רי"ז או תו ל שון ב או תו מ ע ש ה. על ולא ה צ מידי ם על חוזר ' ד ד ה ב א' ה תרגו ם ו מ ש" כ
ו ב פ ש טו ת ■"ל כיון ש א ח " כ כ תו ב ויא הב ה מ ש מ ע שו ת הי לו ה סל עי ם.
ל א ש ה אי "ז ל אי ת ת א ש א " כ היה צ " ל ל הי פ ך ויא הב ה והיתה פ כ " ד פ כ" ח .אם לא אל בית אבי תלך .ר ש'זי פי ר ש כ פ שו טו
לו ל א ש ה. ש א ם לא תלך קודם ל בי ת אבי א ל תקח א ש ה מ בנו ת כנ ען.
א מנ ם נר א ה ל ב א ר ב או " א ע " פ מ ש " כ בתוס' ( כ תו בו ת ז: אולם ה תרגו ם מ ת רג ם אלהין ל בי ת א ב א תזיל כ לו מר אל
ע ס קו ולבן ב תו א ל של אלו ש פ סו קי ם שנ א מ ר) ד" ה מ בנו ת כנען א ל א תלך ל בי ת אבי .ו נ פ ק" מ תיקח א ש ה
ב קי דו שין ועדיין לא בני שו אין ,ו מ מי ל א אין כאן עדיין אי שו ת א חרי ש הו לי ך ל בי ת אביו ולא מוצא יכול ל ק ח ת שלר ש״י
אולם ה פ סו ק ויבא ה יצחק הא הל ה ש ר ה א מו וגו' עו ס ק מ בנו ת כנען א ב ל ל ת רגו ם אין לו ליק ח מ בנו ת כנען ל עול ם
בני שו אי רב ק ה ול כך ת רג ם ל אינ תו .ו ע " ע ל הלן פ כ" ה פ " כ. אל א דוו ק א מ בי ת אביו .ו כ" כ ב שי ט ה ל א נו ד ע ל מי ( קי דו שין
ס א ):ש כן הוא ד ע ת ה אונ קלו ס וכן ד ע ת ה תו ס' ש ם ש ל עו ל ם
אין לו ליק ח מ בנו ת כנען. i
לע׳׳נ בתי אסתר גיטה ע״ה בת מיכאל שלום
ולרפואת הרב הגאון יוסף צבי בו אדית רייצל שליט״א
-----------------------------------
[
•»
להערות ,הוספות ותרומות ,ולקבלת הגיליון במייל ניתן לפנות בכתובת vt0533180131@gmai1.com
מ מרן פו ס ק הדור
ד כי משה שטרנבוך שליפר א
פרשת חיי שרה תשפ״ז /
היית מלווה לו אלף ד ולר“ ,מי שלא תלווה לו אלף דולר ,גם לא תסמוך עליו בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בענייני .m i r a ״אל עבדו זקן ביתו המוש ל בכל א שר ל ד( ,כ״ד ,ב>).
וסיים רבי מרדכי את דבריו בהוראה שלא אלך לאכול שם ,והזמין אותי להיות אורח דקדק מרן הגרי״ז זצ״ל ,שאע״פ שבגשמ י ות מסר אברהם אבינו את כל ענייניו לאליע זר
של ו בשבת ,וזכיתי לרא ות את הצדיק בעבודתו במשך כל ימי השבת איך פחד מחטא וכמו שהע ידה תורה על אליעזר ”עבד ו זקן ביתו המ ושל בכל אשר לו״ ,מ״מ בענייני רוחניות
כמו ממלאך המוות ,והיה ח ושש על כל דבר מאכל ומשקה שנכנס לפיו ובירר היטב הנוגע לשיד וך ש ל יצחק בנו ,לא סמך עליו אלא דרש ממנו שבועה ,ולא לחינם כתבה תורה
דווקא כאן שאל יע זר ה יה "מ ושל בכל אשר לו" ,אלא להורות
היטב את כשרותו ,לחם לא היה אוכל לחם רגיל כי היה
מלשכת הגזית על מעלת ו של אברהם אבינו שאע״פ שהפק יד ביד אליעזר
ח ושש שמא נגעו בו בלא נטילת ידיים ,מיץ ענבים היה
את כל ענייניו הגשמיים מ״מ לא סמך עליו בענייני רוחניות.
ח ושש שמא נגע בו אדם הנגוע בדע ות כוזבות וביקש ״כוח הברכה שלי? הכל תלוי רק בכם!"
ובפרט בענייני זיווגים חובת האדם לברר היטב מי האשה
ממני בערב שבת לסייע לו לסח וט ענבים בערב שבת ישנם רגעים שבהם העולם עו צ ר מלכת ,הבריאה כולה עו מ ד ת
הראויה לו באמת שת וכל לסייעו לעב ודת ה' ,כי בזה קובע
דם ו מ ק שיב ה למה ש מ תר ח ש ,רגע כזה נר שם ב מ עונו ש ל רבינו
בכדי להוציא מהם מיץ ענבים לקידוש ,דגים לא היה האדם את עתידו בזה ובעולם הנצח ,ובעוונותינו הרבים
בער ב יום כי פור ה א חרון כ א ש ר נכנסו אל ה קו ד ש פני מ ה מ או ת
אוכל דגים רגילים מחשש תולעים ,ופירות לא אכל אלא נערי מ ד ר שיו ת ” בי חד ל ל מוד״ מ כל רחבי א ר ץ ה קוד ש ,ל מ ע מ ד לפעמים האשה מחפשת להינשא דווקא לבן תורה כשאר
השנתי ו ה מר טי ט ש ל קבל ת עו ל מלכו ת ש מים. חברותיה ,אבל למעשה ד ורשת היא מבעלה לאחר הנישואין
אותם שבו ודאי אינם מארץ ישראל שאין בהם חשש
המעמד ,ש ה פך כ בר ל מ סו ר ת ש ל קו ד ש ה מרעיד ה את הלבבות, לבזבז זמנו לבילויי הבל ,ועי״ז הוא מתבטל ממלאכת שמ ים
תרו״מ וערלה ,ובמשך השבת הבחנתי כמה הקפיד על הגיע השנה ל שי אי ם חד שי ם ש ל רג ש .הנערים ,ב חורי ח מד עד שלאט לאט מפס יד את מעלת ו כבן תורה או תלמ יד
מלאכת בורר בכל דבר ,לא רק במאכלים אלא גם בכלים ש ה ת קרבו ל או ר התורה ו ה מצוו ת בזכו ת ר ש ת ה מ ד ר שיו ת
חכם ,רח״ל ,ועל כן בעניינים אלו אין לסמוך על שמועות,
שהוקמ ה ב ב ר כ תו ו ב עי דו דו ש ל מרן שליט״א ,ע מ דו ב חרד ת
ובספרים. אלא צריך לבדוק הדבר היטב בבירור אחר בירור -אם אכן
קוד ש מו ל ז קן פו ס קי הדור .ל פ ת ע נורתה יריי ת הזינו ק ל מ ע מ ד
קבלת עו ל מלכו ת ש מי ם ,כ א ש ר מרן ש לי ט״ א בעצ מו ,ב קו ל דעתה למס ור נפש לתורה כפשוטו.
צורת קיום מצוות חסד בשלמות חוצב להבות א ש ובבכי נסער ,קור א עמ ם יחד את פ סו קי היי חוד
ברוב רג ש ,במחזה ש ל א הותיר עין אחת יבשה ב חדר.
״והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה, לאחר מכן נ שא מרן רבינו שלי ט״ א מ ד ב רו תיו חוצבי הלהבות, לפעמים, הסדר ובעוונותינו הרבים אצלינו מהפכים
ואמרה שתה וגם גמליך אשקה ,אותה הוכחת והפתיע את הנוכחים בא מיר ה נוקבת ו מ ט ל ט ל ת כאחד ” :א ל
שבענייני רוחניות סומכים על אחרים[ ,ויש שבעוה״ר
תחשבו שברכ ה היא קסם הברכה ש לי אין לה שום תו קף
לעבדך ליצחק"( ,כ"ד ,י״ד). וכוחה שווה אך ור ק ל פי גו ד ל ההתחזקו ת שלכם ב פו ע ל ל חיי
אינם מחפש ים דווקא הכשר מהודר ביותר ,וסומכים על
כל ההכשרים שמסתמא אין בהם מכשול ,ויש שמפק יד ים
תורה ו מ צוו ת! ז הו כ ל ה תו קף וז הו כל ה סוד ש ל הברכה!״ ד ברי ם
מבואר שאם הנערה תשקה רק אותו בלבד ,עדיין אין את חינוך בניהם ובנותיהם לאחריות המ וסד ות שבהם הם
כדור בנו ת שנ כנ סו י ש ר ל תוך הלבבות הצמאים.
בזה ש ום הוכחה שה יא מתאימה ליצחק ,ודווקא אם לומדים ,בלא לקחת אחריות בעצמם לעק וב מקר וב אחר
שי או ש ל ה אירו ע נר ש ם כ א ש ר ע ברו הנערים בסך ב ס ד ר מו פ תי
מצב בניהם ובנותיהם ברוחניות] ,אבל מאידך בענייני
תוסיף להשק ות את כל גמליו ,זהו הוכחה ד״אותה לפני מ רן שליט״א ,מחזה מ עו ר ר ה שר אה נראה ב חדר נער אחר
נער ניג ש אל ה קוד ש פנימה ,ו פ ר ט ב קו ל רו ע ד את הקבלה
גשמיות אינם סומכים על אחרים ,וכשצריך להפקיד ממונם
הוכחת לעבדך ליצחק״.
האי שית ש נ ט ל ע ל ע צ מו ל שנ ה החדשה ,זה קי בל ע ל ע צ מו אצל אחרים יבדקו הדבר בשבעה בדיקות וחקירות .ואם
וצריך ביאור מהו יסוד החילוק אם היא משקה רק אותו ש מיר ת ש ב ת כהלכתה ,זה קי בל עו ל ת פילין מדי יום ,וזה קי ב ל היינו ש ומר ים על התורה והמצוות כפי שש ומר ים בני
על ע צ מו ל ה ק פיד ע ל תפיל ת ש חרי ת במניין ,מרן שליט״ א האזין
או את כל גמליו ,והרי לכאורה גם אם תשקה רק אותו אדם על כספם וזהבם ,בוודאי היינו נזהרים ביותר בהרבה
בקורת רוח מרוב ה ל כ ל נער ונער ,ס מך את ידיו ו ה אציל ברכו ת
דקדוקים והידורים וחומרות בכדי שלא לה יכשל בדבר
בלבד ,ג״כ יש בזה הוכחה שה יא בעלת חסד. חמות להצלחה כבירה ב סייע ת א ד ש מי א.
איסור.
ונראה בביאור הדברים כפשוטו ,דאם היא נענית רק בסיום ה מ ע מ ד המרומם ,פנה מרן שלי ט״ א ל ר א שי ו מיי סדי
ארגון ” בי חד ללמוד״ ,ובר א ש ם ה מיי סד הרב חיים ד ב גרינ ברג ומספרים על הגה״צ רבי ישראל סלנטר זצ״ל שהג יע
לבקשת ו ומשקה אותו בלבד ,עדיין אין בזה עדיין הוכחה והרבנים ה מופל אי ם העו מדי ם ל צידו ,ו הר עי ף עלי הם ת שב חו ת לאכסניה ,ובעל האכסניה ב יקש ממנו לשח וט עוף שהיה
שה יא אוהבת חסד ,שהר י אפשר שה יא רק מקי ימת את וברכות נדירו ת ” אתם עו שי ם נחת רוח עצו מ ה ל בור א עול ם! אין
נצרך לו ,והשיב להם רבי ישראל שאינו 'שוחט' ,לאחר זמן
שי עו ר לנחת הרוח שי ש לקב״ה מ ה מ פ ע ל ה אדיר שלכם ,שא ת ם
הבקש ות שמבקש ים ממנה בכדי לרצ ות את המבקש, ביקש רבי ישראל מבעל האכסניה שייתן לו הלוואה בסך
זוכים להכניס את בניו ש ל מקום תחת כנ פי השכינה״.
אבל אם היא משקה את כל הגמלים אע״פ שלא ב יקש חמש מא ות רובל ,והשיב לו בעל האכסניה ,הרי אני לא
הנערים יצ או מ מ עונו ש ל מרן רבינו שלי ט״ א כ שפני ה ם קורנו ת,
מכיר אותך ואיך אוכל לסמוך עליך שתח ז יר לי ההלוואה,
זאת ממנה ,הרי זה הוכחה שאיננה מסי יעת לו רק כדי מוכנים ו מזו מני ם ל ק ב ל ת היום ה ק דו ש מ תוך ה תעלו ת וקבלה
איתנה ל ע תיד. והשיב לו רבי ישראל ,הלא כדי להיות ש וחט סמכת עלי אף
לרצ ות את בקשתו ,אלא היא מסייעת לו מתוך 'אהבת
שהוא נוגע לענייני רוחניות ותלוי בעולם הנצח ,וא״כ מד וע
חסד' ,כי בוער בליבה הרצון לעזור לו באמת ,וא״כ היא לא תסמוך עלי על ממונך שאינו אלא קניין זמני בלבד.
האשה המתאימה להיות אשת יצחק.
ויש ללמ וד מזה יסוד גדול בקיום מצ ו ות חסד ,שהבא לעזור לחבירו לא יעשה כן מתוך
הרגשה שה וא רק בא למלא ות בקשת חבירו ,אלא יעשה כן מתוך ט וב לב ,ומתוך זכורני שאחר י המלחמה כשנכנסתי לפריז לבקר את הגה״צ רבי מרדכי פגרמנסקי זצ״ל,
הוצרכתי להישאר שם בשבת ,ובערב שבת הלכתי לבעל הבית חסידי שהיה נראה יהודי ירא
השת וקק ות שלחב יר ו יהיה ט וב ככל האפשר ,וכן כאשר בא עני לבקש צדקה לא יסתפק
וחרד ,וידעתי שת ושב י המקום סומכים עליו וקונים אצלו מאכלים ,והזמנתי אצלו דג וחלות
האדם רק בנתינת פרוטה בעלמא 'לצאת' ידי חובה ,אלא ישתדל לתת מתוך לב טוב וישמח
ומיץ ענבים לשבת( ,ורק בשר לא לקחתי בהיות שלא הכרתיו) ,והנה ביום ש יש י הלכתי לרבי
את העני בדברים ככל האפשר ,וכבר אמרו חז״ל (כתובות קי״א ע״ב) ”ט וב המלבין שינים מרדכי והוא שאלני היכן אני בשבת ,והשבתי לו 'אצל יהודי חסידי כאן בפלעצל [ -האיזור
לחבירו יותר ממשקה ו חלב״ ,וזהו קיום מצוות חסד בהידור ובשלמות. היהודי ש ל פריז] ,ותמה רבי מרדכי והעיר לי” ,היהודי הזה שנראה לך 'עראלכע ייד' ,האם
M
'N S C
מעונות אריות
מעשה דג-הנהגותמרזשליט״א
(מתוך הספר הנודע’גחל
ב ק ר ב ך’ ו ת שו ח” ח ל מ ח ב ר עולי ה ס כ מ תו
בגלות ה'סקנדר״־׳־ סקאאל' (פרק ה')
גרינפלד שכיהן בימים ההם בבית דינו וגדלי ג און י שראל (מ תוך ספר ' מעונו ת אריו ת' ,תשוח“ח למחבר הרב יעקב
ל ה ב א ת ה ד ב רי ם ל תו ע ל ת הר בי םר
פריד מן שליט“א על ר שו תו להעתיק הדברים במסגרת זו
מרן הגאיל רבי י־ יוזקאל אברמסקי .באיור ת ששיגר הרב
לתועלת הרבים)
גרינפלד לרבי משה בשנת תשל"ג ,הוציי מספר לו על ותגובת
בלכ תך ב ד ר ך
המרא דאתרא רבי יחזקאל אברמסקי לאו תו מאורע: באותה תקופה יז ם משרד החינוך הבריטי תחרות חיבורים
טוה לצדיק ו טוב ל שכנו .טוב לו ל שכן להאות, ארצית לכל י לדי הכיתות הגבוהות בבתי הספר היסודיי ם
״משוכן שמי ערבות רצח בימינו ,כתשר הרים משה ידו וגבר
בבריטני ה .גם משה שטרנבוך הצעיר שלמד אז בבית
לחותו ליעת ב שולו גלימ תו של אדם גדול .סיפר גבר בגנברין ,משה שפיר קאמר ,תנא הוא ופליג ואהבה
הספר הכללי ,כתב ושלח חיבור בנושא 'צער בעלי חיי ם'.
בסופא ,ה״ה הרר״ג המו״מ וכף כש״ת מוהרנר משה נ יי
שכנו של רבי נו משכבר הימים1 חיבורו נבחר לאחד המקומות הראשונים מבין מליוני
שטרנבוך ר״מ דישיבת ראש העין.
חיבורים שנכתבו על י די י לדי בריטני ה הגדולה.
״ועוד חקוק היטב בזכרוני התמונה כאשר אמו שתחי' ...ואיך
"זכי תי לגור בכפיפה אחת עם רבינו בעת שגר בטקס רב-רושם קיבל הנער אות הוקרה מלכותי מטעם
עמד מנוד כל פיתויי המורים של ה״סקונדרי סקאאל״ אן שר
בשכונת פר נוף בירו שלי ם .כאשר רבעו נכנס לגור מלך אנגליה ג'ו ר ג' השישי .הוא ניצל את מעמדו ו שיגר,
רציו שישמש במעלותיו התרומיותכדי להיעשות פרופסור
כילד ,מכתב נרג ש ל הוד מלכותו ששלט בימים ההם
מפורסם ,ופ דיין שליט״א(הרב אב רמסקי ) אמר אז ״מובטחני
במקום יד ענו להכיר בערך הדבר שהרו ביאתו בפועל בארץ י שראל ,מכוח המנדט הבריטי שפעל מכוחו
ברה שיהיה מורה רורמה בישראל ,ועוד לגדולות הוא נוצר״.
וסמכו תו ,להפעיל את השפעתו למניעת רדיפ ת היהודים
של צפיק עושה רושם ואכן תקומה היפה לבנין יכנראה מן השמ׳פ הסכימו לגליו כביכול ,וגדיים שהנחנו
בידי המנדט הבריטי.
נעשו תיישים בעל׳ קרנות במלחמתה של תורה״.
ולי שכונה כולה. ^***
לאורך כל שנות ילדו תי עמדה אמא על משמר החינוך
יכלו לראותבח וזנו ש רבעו שקוע כולו בעסק הת ו רוו
גם בשנים פאוחרות יו תר ,לאחר שגברו נכלל פי תויי ול חצי הטהור של ילדי ה .וכשקיבלתי בילדו תי את אות ההוקרה
ומקיים את ויו התורה "ודבר ת בם בשבתן׳ בביתך מממשלת אנגליה על החיבור שכתבתי על צער בעלי חיים,
השלטון להשום ללי מודי אקדמיה ,ולאחר שכבר התקבל
לי שיב תו יוזל ,רבי משה שניידר ,תןרץ ועליו רוהזה גוזל סכנה התלוותה לזכיה גם פרס שהחריד את לבה של אמה עליה
ו1בלכתך בדרך ובשכבי־ וב קונ-ך“ כל עוגו ו שי חו של
חדשה ,בד מופ ׳חוק חינוך חוב ה' שחל ב לונדון עלי נררי ם השלום.
רבעו היה בתורת בתמידו ת ,רכל מצב. עד גיל ד .1החותן דז ה חייב צעירי ם לל מוד במוסדות חינוך הנהלת בית הספר שהייתה גאה בכך שתלמיד בית הספר
׳רו פרי ם' .אף ישיבה לא הייתה מוכרת כמוסד חינוך רשמי שלהם קיבל את הפרס ,השתוקקו שאעבור לל מוד באחת
וניער זה בתקופה הראשודה ריאחב שעבר רבעו
שןרצה את ה של טונו ת .השלטון הא! נגלי היה קפדן גדול האוניברסיטאות החשובות באנגליה .הודעתי להם שאין
לדירה בהר נית .כה שקוע היה בתורה !;ה כי באחד בעניינ״ם של רישו ם ופרוצ תור ה .בפרט בנו שאי חינוך. לי כל כוונה לל מוד באוניברסיט ה ,וכוונ תי להקדיש את
!::ואורנן עננים ׳עד גיל 16הפכתי למשממכן ב עיניי החוק חיי ללי מוד בישיבה קדושה .הם התמלאו כעס וני סו
הימים ב שובו הביתה -ב היו תו תהוס ב מוי שבו תיו, להניא אותי מכך .ובמסגרת פעולותיהם פנו ל קרן מלגית
האנגלי .ומפעם לפעם היה ענייני עולה במ שרדי החינוך,
והמשטרה רייתה פותחת בחיפושים א חריי .ו תמיד ממשלתי התומך בתלמידים מוכשרים ,ו ה שיגו עבורי
נכנס אל הדור ההסמיכה ,במקום אל הדירה שלו,
ה הלחרה להימלט לר ני ש הדיוטרי וו הגיעו דביתה .אחותי מי מון ומלגה מלאים.
היתה זו הדירה שלנו ...דלת ההית נפו ח ה וי בינו הרבנית שוקיה ארו אלי תחי' עוד זוכר ת את אוויר ת הפחד ולכן ,יו תר משאמא עליה השלום שמחה על אות ההוקרה
ני" מ הילשר אל הסלון ,כדי להוציא כמרא .רק ששררה בבית::,כלי פעם ישרו משטרה פקדה את בי תנו .בכל שקיבלתי הצטערה ופחדה מהמלגה שאני עתיד לקבל.
פעפ הויהרתי מראש: ,פייהחדר לתשתמט מיהם. בימים ההם שבין מלחמות העולם ,הלימוד בבתי ספר
אז הבחין כי ...אץ זו הדירה שלו .הוא בוקש את
וכשרבה כן׳טור :כיו:ו וי לפ רשת הגבורה הזול עי"יו ניצתות חרדים לא היה מושרש באירופ ה .וגם המעבר מבית הספר
ספיחתר 1ויצא את ייבי ת. באור ו חיות ,ו פניו הופכות למזיג ה של גבגוע והתפעקות. הכללי לישיבה קדושה לא היה טבעי ו מובן מ אליו .לו מדי
זו הייתה תקוהה קשה וגם מופלאה בח ”ה של אמא .היא תורה לא ז כו למעמד כלכלי כלשהו כנהוג בי מינו בארץ
ידע תי את גודל רום מעלת ש כניו יאת דרג תו ספגה גערות ואיו מים מאו שי חוק גווי יו אורחים תכופיה הקודש .ולמרו ת הכל נחלצה אמא עליה השלום ועבודה
בבי תיו .והיאעמםה מוליו בנהישוה .צריך גם ל הבין מול בית הספר ו מוריו ו פי תוייו כחומה בצור ה.
הנשגבה בלי מוד התורה .אך מאנתו היום ידע הי
שלאחר פטיר תו של אבא ,ניצבה אמא לבדה ורן במערכת ב סופו של דבר נחלצתי מהתוכניות האקדמיות שלהם,
ביו תר.“... החינוך ,והן במערכה הכבתה מול החוק. ובעצת מורי הגאון רבי אליעזר לופי אן שהיה לו מד עמדי
באחד הימיכן ונוזמנה אמא עליה השלוכן לבית המשפט, בכל יו ם ,פני תי בסוף חורף שנת ת“ ש לישיבה המפוארות
בכליום שובוא ב אשמת בי,טול ׳חוק חייוך וזו ב ה' .לאחר שהאשמות פור טו 'תור ת אמ ת' ב לונדון ,י שיב תו הקדושה של מורי ורבי הגאון
על י די השופט ,אזרה אמא עוז ,והסבירה ל שופט ברגש רבי משה שניידר זצ“ל ,שם זכי תי לשמש וליצו ק מים על
האמונה של רבינו בביאת המשיח היא אמונה
והתפעלות את ערכו של לי מוד תורה ו חיי תורה ב חיי י דיו עשר שנים ,עד שעזבתי את אנגליה ,ועלי תי לארץ
חושית .הציפייה מתמדת לא מוסחת ,ממוקדת ואף היהודי הדתי .אמא דיברה וברגש־ גדול מנהמת לבה ,אבק, הקודש.
השופט האנגלי הנוקשה היה מ חוייב רק לפרקטיקה ^***
דור שת שי קול דעת מתאים לאפשרות שמשיח אכן
הטכנית .הוא לא התרשם ו הטיל עליה קנס של 5פ אונד, כשם ש הווי תור ההרואי עורר זעם בקרב חוגי החינוך
יכול לבוא בכל רגע. סכום גדול בימים ההם .אמא שילמה את הקנס בשמחה, האקדמי בלונדון ,הוא חולל רושם עצום בקרב הקהילה
ובלבד שאמשיך לל מוד תורה בטהרה בישיבה קדושה. היהודית .לא נמצאו עוד צעירי ם מהקהילה החרדית
פעם אחת פגש רבינו תלמיד חכם המתגורר בבני
באותם ימים התבטאה אמא כך: שזכו לפרס ולפרסום גדול כל כך ,ולא נמצאו עוד צעירים
ברק ו ש אלו :מדוע אין אתה מוכר את דיר תך בבני ״איך האב געזאקט צו דעם יצר הרע ,גניי אוועק! איך וויל אז שאמרו לפרסום ל מ מון וליוקר ה 'ל א' ,ווי תרו מרצונם
המלא על מלגה לאוק ספורד היוקרתית .הנער הצעיר זכה
די קינדער זאלן לעתען תורה!״
ברק וקונה דירה בירו שלי ם? הרי אם מאמין אתה ל קילו סין ו בי טויי הערצה מכל שכבות הציבור ה תורני.
(”גער תי ביצר הרע ואמרתי לו לך ממני! אני שואפת שבני
בביאת המשיח בכל יום מדוע איפ
____________________
ילמד תורה בלבד!“). בידינו עדו תו של הדיין הלונדוני ,הגאון רבי איזידור
A
לתועלת הכלל ניתן לשלוח עובדות והנהגות ממרן רבינו שליט״א ,וכן להצטרף לרשימת התפוצה
לקבלת העלון מידי שבוע במייל liamg@06050605hhh״
בס״ד
דרכי אורה
חיי שרה תשפ״ז () 154 משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א
אחת של ניצול הכוחות ודבקות בקב״ה בלי עליות ומורדות ,ובלי שום שעה של רפיון 7כולן שוין לטובה,
וחסרון ,כולן שוין לטובה בתמימות ובשלמות גמורה.
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה (כ״ג ,א)
בין איש חסד לבין ’נבהל להון, ~ וברש׳׳י’ :שני חיי שרה -כולן שוין לטובה’ .ובא לבאר כפל הלשון ,שכל שנות חייה היו
שוות באיכותן הרוחנית ,בלא שום הבדל וירידה בין תקופה לתקופה.
יישקל אברהם לעפרן את הכסף וגו’ רקם שדה עפרון וגו’ לאברהם למקנה (כ״ג ,ט״ז - ויש להטעים זאת עפ״י הגמ’ ע׳׳ז די׳׳ז א’ בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש
י״ח) קונה עולמו בשעה אחת ,ויש להבין דאדרבה הו״ל לשמוח שלעולם יש פתח לאדם
במד״ר ’אדוני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף’ א׳׳ר חנינא כל שקלים האמורים לקנות עולמו אפי’ בשעה א’ .וי״ל דמ״מ עי״ז יש להעמיק התביעה ,דאם בכח שעה א’
בתורה סלעים ובנביאים ליטרין בכתובים קנטרין ,ר’ יודן אמר חוץ משקלי עפרון שהיו להביא האדם לחיי עוה״ב ,הר״ז מלמד על כל שאר השעות שבחייו.
קנטרין ,הה״ד (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו’ ,נבהל להון איש והאדם מדמה בנפשו שביום הדין יוכל להצטדק שלא היו לו כוחות להגיע לדרגה
רע עין’ זה עפרון שהכניס עין רע בממונו של צדיק’ ,ולא ידע כי חסר יבואנו’ שחסרתו גבוהה .אך שם בעולם האמת יעמידו לנגד עיניו את השעה הגדולה ביותר שהיתה לו
התורה וא״ו ,הה״ד עפרן כתיב חסר וא״ו ע״כ .חז״ל הגדירו כאן שמי שהוא ’נבהל להון’ בחייו ,שעה שבה ניצל כוחותיו במלואם ,וישאלוהו :אם ראית בעצמך לאן יכלת להגיע,
אי״ז רק מפני שהוא רוצה הון ,אלא נותן עיניו בממונו של אחרים וזהו ’איש רע עין’ .ובעל מדוע לא חיית כל ימיך בדרגה זו .ועומק התביעה אינה רק על מה שהשיג האדם ,אלא
הטורים כ’ ’עפרן’ עולה בגי’ ארבע מאות כנגד ד’ מאות שקלים שלקח במערה ,והראוני על מה שיכול הי’ לפי כוחותיו וכשרונותיו .ואפי’ גדולי הדורות רעדו מיום הדין מטעם
שכ״כ רש״י בדברי הימים א’ (א ,נא) .ואמנם צ״ב ענין עונש זה שנתחסר באות וא״ו ,ומה זה ,שהתביעה עליהם היא לפי ערך גדלותם [וכנודע מחרדת ריב״ז ,ושמעתי ממו״ר
הרמז וה’חסר יבואנו’ בכך ששמו עולה בדקדוק כמנין הכסף שנטל. החז״א זצוק״ל שתבע מעצמו ואמר בענוותנותו ,שאדם אחר שהי’ זוכה לכשרונות
וי״ל עפ״י מה ששמעתי בשם א’ מגדולי המוסר שאמר לא’ מבני לוי’ שלו :בא ואראך בית וכחות נפשיים כמו שהוא ע״ה ניחון בהם הי’ מגיע ליותר ממנו ,בינו זאת].
גדול של הכנסת אורחים וגמ״ח לאנשים וטף ,והלך אתו לרחוב הראשי והי’ שם מסעדה זו עדות הכתוב על שרה אמנו ע״ה’ :שני חיי שרה -כולן שוין לטובה’ .כל שנותיה מקשה
גדולה ומלצרים מגישים אוכל בדרך כבוד לכל דכפין ,ואמר התלמיד לרבו :וכי הכנסת
־יום הזיכרון לרביגו הקדוש בעל האבי עזרי זיע״א
להשיג עוד ,ולא זו בלבד אלא שהוא גם רגוע ואומר ״יש לי כל״.
עכשיו אפשר להבין את מה שאומר הראש ישיבה זצ״ל ,שרק מי שאין לו כלום יכול ״ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה״
להיות ״שמח בחלקו״ .אין הכוונה שאין לו כדי חייו ,אלא שאין לו דבר לעצמו מעבר
שיחת רבינו מרן שליט״א
למוכרח לו .הוא מקבל כפי צורכו ,ואינו מבקש להוסיף עליהם.
בהיכל בית מדרשו -ישיבת רשב״י \ אור לט״ז במר -חשון תשפ״ז
זה היתה הדמות של הראש ישיבה זצ״ל ,כל כולו היה נתון רק לתורה ולעבודת השם .בלי
תמיד אני מזכיר כיום הזיכרון של רכינו
שום הנאות עולם הזה ,בלי צל של פניה לטובת עצמו .הוא היה בבחינת ״יגעתי בעשר
הגדול זכר צדיק לברכה ,את הרש״י
אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה״.
כיבמות שמביא תשובת הגאונים,
וזה הלימוד הגדול שאנחנו יכולים לקחת ממנו .הראש ישיבה זצ״ל הראה לנו שאפשר
שכאשר נפטר אדם גדול ,היו קובעים
לחיות רק עם תורה ועבודת השם .אנחנו חיים בדור של ניסיונות קשים ,וכמה שהאדם
את יום פטירתו לכבודו ,ומדי שנה היו
מרגיל את עצמו ואת בניו להסתפק במועט ,ולא לראות הכרח בכל דבר ,אפשר לחסוך
מתקבצים תלמידי חכמים ובאים על
הרבה ניסיונות.
קברו ״להושיב שם ישיבה״.
החינוך להסתפק במועט אינו רק דרך להתמודד עם שעת הדחק ,הוא דרך חיים
“ המושג של ”ישיבה״ הוא להמשיך רבינו שליט״א בשיחה
שמעמידה את האדם על העיקר ,שלא ירדוף כל החיים אחרי מה שעדיין אין לו.
לשמוע את דבריו ,להתבונן בדרכיו וללמוד מאורחות חייו.
בוודאי במצב של היום ,עולם הישיבות זקוק לרחמי שמים מרובים .המצב נעשה קשה
הראש ישיבה זצ״ל היה שואל על דברי חז׳׳ל :״אין אדם מת וחצי תאוותו בידו״ .והרי
יותר ויותר ,ולא יודעים מה ילד יום .מי יודע אם אין זו גם קריאה מן השמים לחשבון
שנינו במסכת אבות :״איזהו עשיר ,השמח בחלקו״ .ואיך אותו עשיר יכול להיות ״שמח
נפש ,ולהסתפק במועט.
בחלקו״ ,אם לעולם אינו משיג אפילו חצי ממה שהוא רוצה? יבינו הגדול ענה על זה:
הקב״ה יעזור שרבינו הגדול ,יהיה מליץ יושר על עולם התורה ,על הישיבות ועל כל בני
״ששמח בחלקו שייך רק במי שאין לו כלום״.
התורה .שנזכה לרחמי שמים ,שתתבטל הגזירה ,ושנוכל להמשיך לגדל דורות של בני
ואני רוצה לנסות להבין קצת את דבריו .כתוב בתוה״ק שיעקב אבינו אמר לעשו :״יש לי
תורה מתוך הרחבת הדעת ומתוך מנוחת הנפש .אמן.
כל״ ,ואילו עשו אמר לו :״יש לי רב״ .מה ההבדל בין ״יש לי כל״ ,״ליש לי רב״? לכאורה,
שניהם אומרים שיש להם ,אבל יש כאן הבדל גדול מאוד.
״גזירת הגיוס -לא בטובות ולא ברעות״ ~
אדם שיש לו אוויר לנשום ,האם הוא מתגאה בכך שיש לו אוויר? האם הוא מרגיש שיש
דברי רבינו מרן שליט״א לו רכוש שהוא רוצה להוסיף עליו? הרי הוא מוכרח לאוויר כדי לחיות .וכן אדם שיש לו
בחלקת אהל הציון הקדוש \ ט״ז במר -חשון תשפ״ז לחם לאכול ובגד להתכסות ,הרי בוודאי שאינו רואה בזה יתרון להתפאר בו .כי זה דבר
היום יש מערכה גדולה על כבוד שמים ,על ה’ ותורתו ,כולם יודעים שבחורי ישראל שהוא מוכרח לו.
נתונים למרמס ,קמו עלינו אגשים רשעים ,שלא קרו ולא שגו מימיהם ,ורוצים לקחת זה הביאור במה שאמר יעקב אבינו :״יש לי כל״ .יש לי את כל מה שאני מוכרח ונזקק
את הבחורים לצבא רח״ל .אנחנו מכריזים בקול גדול :שהיו לא תהיה .אף אחד לא לו ,ואני גם לא רוצה יותר מזה .אני יכול לתת לעשו את כל מה שמיותר .נכון ,לא יהיה לי
ילך ,לא בטובות ולא ברעות. רכוש שאפשר להתגאות בו ,אלא המוכרח בלבד ובזה אני מסתפק .זה ״שמח בחלקו״.
הראש ישיבה זצ״ל ביקש ממני שאני אמסור בשמו ,שזו ממש גזירת שמד וכליון על אבל הנוסח של עשו היה :״יש לי רב״ .מונח בזה :אכן ,אין לי את הכל כי אני רוצה עוד
כלל ישראל ,ואנחנו מחויבים במסירות נפש על זה. הרבה יותר ,אבל מ״מ ״יש לי רב״.
דהיינו ,כל מה שאתה יעקב אבינו מציע לי ,לא יעזור לתאווה שלי כיון שכבר ״יש לי רב״.
אנחנו מבקשים מהקב״ה :״רחם על שארית עמך בית ישראל״ .שתתבטל הגזירה
עשו מתגאה לומר שיש לו הרבה יותר ממה שהוא מוכרח .והנה זה כבר נקרא ״תאווה״,
הנוראה חזו ,ואנחנו מבקשים שהראש
כי יש לו יותר .ואם יש כאן״ תאווה״ אז כאן מתחיל הרדיפה שאם יש לו מנה ,רוצה
ישיבה זצ״ל יהיה מליץ יושר ,על
מאתיים .יש לו מאתיים ,רוצה ארבע מאות .מפני שאם אדם אוסף רכוש שהוא לא
הבחורים ,על בני הישיבות ועל כל
מוכרח ,אז תמיד יש עוד מה להשיג ,ועוד אחרי מה לרדוף.
עולם התורה ,עולם התורה שהוא
וזה עומק דברי חז״ל :״אין אדם מת וחצי תאוותו בידו״ .והיינו ,שאדם שיש לו מנה ורוצה
הקים וייסד בדור האחרון ,ונזכה
מאתיים ,אין לו אפי’ חצי ממה שהוא רוצה ,ואף שיש לו מנה ,אבל כעת התאווה שלו רק
לראותו בתחיית המתים ולהגיד לו:
על המאתיים ,ואין לו שום רוגע באותו המנה שכבר יש לו .כל התאווה שלו היא רק על
לא זזנו ממה שחינכת אותנו ,מהתורה המנה שעדיין לא בידו.
שמסרת לנו .ונזכה לביאת גואל צדק אבל מי שטורח רק עבור מה שמוכרח לו ,זה לא קרוי ״תאווה״ ,שהרי אינו מבקש יותר
בדברי התעוררות על הציון במהרה בימינו אמן.
מכפי צורכו .וגם כשמשיג את המוכרח ,אינו מרגיש בעל רכוש ,ואין כאן ענין של חמדה
E ע מוד ו
ru
במחנה ’שנלר’ הסמוך ,כדי שלא יישאר חבוש בבית האסורים ביום הקדוש .כיון שהי’ אורחים הוא זה? הרי כל א’ מהסועדים אחרי אכלו ואחרי שתו נותן דין וחשבון על כל
בקי היטב בנבכי המערכת וחוקי הביורוקרטיה ,השיב למרן זצ"ל כי הדבר מן הנמנע אכילתו ומשלם טבין ותקילין ,ויענהו רבו :וכי ברצונך שבית גמ״ח גדול כזה יהי’ חייב
בבחינת ’ ע"מ שתעל לרקיע’ ,שהרי השעה מאוחרת ובעריו"כ כל משרדי הממשלה להיסגר בתוך ימים? הרי צריך ממון רב בשביל לקנות צרכי סעודה לאורחים של יום
והצבא נעולים ומוגפים ,ואין בנמצא שום אדם שניתן לדבר עמו .אבל הרב זצ"ל פקד מחר .ויאמר התלמיד לרבו כי הבעה״ב נוטל יותר מצרכי אכילה של מחר? ויענהו :אין
עליו" :גש לאלתר למחנה שנלר ותדאג שהוא ישוחרר היום."!.. פלא בזה ,כיון שצריך גם לשלם למלצרים ושאר ההוצאות .התעקש התלמיד ,והוסיף
וכך סיפר לי רמ"ד ז"ל" :עמדתי שם המום ,כי היה נראה שהוא לא מבין באמת איך לטעון :הרי תשלום האכילה יותר מכפי ההצטרכות הזאת .ענה לו רבו :גם זה פשוט ,הרי
הדברים מתנהלים ,והוא בעצמו ראה שאני עומד במצוקה גדולה וממש לא מבין אותו. הבעה״ב צריך כסף גם למחייתו ופרנסת אנשי ביתו כדי שיוכל להמשיך בחסדיו ,ובל״ז
אבל הוא הביט בי בעיניו היוקדות ,ואמר לי" :ר’ משה דוד! אל תאמר ’איני יכול’ ,אמור יהי’ חייב לילך ולעסוק במלאכה אחרת ולא יוכל לקיים הגמ״ח הנפלא הזה.
’איני רוצה’!". וכן שמעתי ממו״ח יכינו הגדול ראש הישיבה זצ״ל ,שסיפר לו דודו מו ”ר מרן הגרא״ז
בלית ברירה יצאתי מבית מרן הגרי"ז ורצתי לעבר מחנה שנלר .השערים היו נעולים, מלצר זצ״ל שהיי נוסע עם מרן החפץ חיים זצ״ל ברכבת לאחת האסיפות ,ועוד קבוצת
אך לאחר שהפצרתי שוב ושוב בשומר הפתח ,ואמרתי לו שיש בידי שליחות דחופה אנשים נתלוו אליהם ,ואז הי’ נהוג שנשים יהודיות עניות היו עולות לרכבת בעת עצירתה
וסודית מהרב היהודי הגדול ביותר בעולם אל הקצין האחראי ,עלה בידי להיכנס ,כנראה ועיכובה בתחנה והיו מוכרות אגוזים ושקדים וכדו’ ,ניגשה אשה א’ להח״ח זצ"ל למכור
משום סקרנות הממונה .באתי לפניו ואמרתי לו כי גדול הדור שלחני אליו במיוחד לו אגוזים והוא קנה ממנה ,וכמובן כן עשו כל האנשים שהיו נוכחים שם .אמר להם
לעסוק בהצלת נפש זו ,ולשחרר את האברך באופן מיידי .וכצפוי פתח ואמר כמובן שאין הח״ח בלשונו הק’" :הידעתם איך מייצרים משי? לוקחים שערות דקות ועושים מהם
בידו לעשות מאומה בשעה זו ,מחמת שאין לו ממי לקבל אישור וסמכות לכך .אבל אני משי ,אבל אף אדם לא יעלה על דעתו ליקח משי ולייצר מזה שערות דקות .ה"נ מי שקנה
נהגתי ממש כשם שנהג בי מרן הגרי"ז לפני כן ,והשבתי לו" :הרב פקד עלי לומר למפקד את האגוזים מהעני’ הזו ,במטרה לגמול עמה חסד ,הוא לקח שערות דקות ועשה מהן
האחראי :אל תאמר איני יכול ,אמור איני רוצה!" .ויחד עם זאת הבטחתי לו בשם הרב משי ,אבל מי שקנה אגוזים כי הוא הי’ תאב אליהם ,הרי הפסיד את כל המצוה ,הוא לקח
כי יתברך בברכות לרוב ויזכה לחתימה טובה ושנה טובה ומאושרת .אותו הקצין פעל משי ועשה ממנו שערות דקות".
מה שפעל ,והנה נעשה הבלתי יאומן והאברך שוחרר לביתו בעיצומו של עריו"כ קודם המורם מזה ,דכל זמן שהאדם אינו ’נבהל להון’ ,אף שהוא לוקח מחיר כסף ומקבל
התקדש היום .מחמת קוצר הזמן והשעה הדחוקה ,לא הי’ סיפק בידי אפי’ לחזור לבית תמורה עבור מעשיו וחפציו ,מ"מ לא נגרע מזה חסדו ועולם חסד יבנה .ושמעתי כעי"ז
הגרי"ז ולבשר לו על השמועה כי מיהרתי לביתי לאכול סעודה מפסקת ומיד לביהכ"נ בשם הסבא מסלבודקה זצ"ל שכל אופי הלחם ושואבי המים ושאר בעלי המלאכות
לתפילת ’כל נדרי’". שקמים בעוד לילה לטרוח ולהכין צרכי בני אדם ,מה שלוקחים ממון עבור מחייתם
במוצאי יום הכיפורים ,הגיע רמ"ד לבית מרן הגרי"ז כדי להודיעו על דבר השחרור והצטרכותם אי"ז מגרע במעשה החסד שלהם כלפי העולם.
המוצלח .פתח מרן ואמר לו" :ר’ משה דוד יקירי ,הבה אבאר לך מה שעמד ביסוד דבריי ומעתה י"ל שאלמלא הי’ עפרון ’נבהל להון’ אומר מעט ולוקח הרבה מעות קנטרין ,לא
מאתמול’ ,אל תאמר איני יכול ,אמור איני רוצה’ .הנה חז"ל בגמ’ בבבא מציעא (פו). הי’ שום עוולה במה שלקח כסף מאברהם עבור קנין השדה ,ומהיכי תיתי שיוצרך ליתן
מספרים על היום השלישי למילתו של אברהם אבינו ,שהוציא הקב"ה חמה מנרתיקה לאברהם שדהו במתנה ,ודי בזה שנעתר לו להסתלק משדהו לצורכו של אברהם והרי
כדי שלא להטריח את הצדיק באורחים .ושלח אברהם את אליעזר לחוץ לבקש אורחים, הי’ צריך לקנות שדה כזה במקום אחר ,וגם יותר מכדי צרכו הי’ מותר לו ליקח כשרואה
יצא אליעזר למדבר ולא מצא שום אורח .אמר לו אברהם’ :לא מהימנא לך ,היינו דאמרי ערכו של שדהו בעיני אברהם וכדרך כל מקח וממכר .וגם באופן זה לא הי’ נחסר עפרון
תמן לית הימנותא בעבדא’". והי’ נשאר שותף בזכות קבורתם של אברהם וכל הד’ זוגות ,והי’ נקרא שהם קבורים
ויש להתפלא טובא ,כיצד יתכן לאברהם לחשוד באליעזר הצדיק ,אחרי שהעיד עליו בשדה עפרון ,ואעפ׳׳י שהי’ לוקח את כספו לא הי’ זה מגרע מטוב חסדו .אבל כיון שהי’
לפני הקב"ה "ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר" ,ואחז"ל שהיה דולה ומשקה מתורת ’נבהל להון’ ,וכל הסיבה שהסכים לעסק זה היא רק כדי להוציא מאברהם אבינו את
רבו והי’ מושל ביצרו כאברהם עצמו ,וכי תעלה על דעתך שירמה חלילה את אברהם ממונו מתוך תאווה ,לכן נתחסר עפרון ויצא משדה המכפלה ,ומיד כאשר שקל אברהם
אבינו". לעפרן את הכסף ’ויקם שדה עפרון’ ’לאברהם למקנה’.
"אלא" ,ביאר מרן הגרי"ז" :אברהם אמר לו :אל תאמר ’איני יכול’ למצוא אורחים ,אמור זהו כוונת רש"י ובעל הטורים ש’עפרן’ חסר בגי’ ארבע מאות ,שמעפרון לא נשאר כלום.
’איני רוצה’ ! אמת נכון הדבר שהמציאות מראה שאין אורחים ,אך חוסר האפשרות כי מהותו של ’עפרן’ הצטמצמה רק לד’ מאות שקלים ,וזהו ’חסר יבואנו’ ,שכיון שכל
וההשגה הזו נובעים אך ורק מכך שהרצון שלך למצוא אותם אינו מגיע לדרגת הרצון כוונתו הייתה רק להון ,לכן נשאר מעפרון רק ד’ מאות שקלים ונשמט ממנו הנצח ,ודוק.
המוחלטת שלי .יצאת לחפש מתוך הבנה שכלית מוקדמת שמיותר להתאמץ כי באמת
אין סיכוי שמישהו יגיע לאמצע המדבר בשרב כ"כ כבד ,ובעל כרחך עיניך לא ראו מעבר רצון ודיבור ~
לטבע .אבל אברהם אבינו שרצה כ"כ הוא לא קיבל את ההנחה המוקדמת ,וברגע שהוא
יתהי אשה לכן אדניך כאשר דבר ד׳ (כ״ד ,נ״א)
יצא בעצמו לחפש ,מתוך רצון שלם ,גמור ועקשני ,אז שודדו חוקי המציאות והקב"ה
ובספורנו פי’ שהרי נתן אות על רצונו בזה ע"כ.
המציא לו שלשה מלאכים בדמות אורחים ,מפני שעצם הרצון הגמור לחסד הוא
וביאור הענין ,דאף שלא מצינו שפי’ הקב"ה בדיבור מפורש שרבקה תהא אשה ליצחק,
שמוליד וממציא את האורחים".
מ"מ ע"י האות והסימן נתגלה רצונו ית’ ונמצא שהם מקיימים רצון ה’ אף שלא נצטוו
והענין הוא ,דבטבעו של אליעזר שבא משורש כנען שולטת מדת הארור ,ובגמ’ פסחים
על כך בציווי גלוי.
דקי"ג ב’ ) אמרו’ :חמשה דברים ציוה כנען את בניו ...ושנאו את אדוניכם ואל תדברו
וכעי"ז מצינו בפס’ (ירמיה יט ,ה’ ) ’ :אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי’ ,ותרגם
אמת’ .והיינו שיסוד הארור הוא הריחוק ,האנוכיות והשנאה ,שהעבד עושה מלאכתו
יונתן בן עוזיאל ’דלא פקדית באוריתי ודלא שלחית ביד עבדי נבייא ולא רעוא קדמי [ולא
רק מכוח כפי’ והכרח ואינו חפץ בה בלב שלם ,וזהו ’לית הימנותא בעבדא’ ,שאין העבד
הי’ רצון לפני]’.
נאמן ברצונו הפנימי לעשות חסד ואמת ,אלא נוח לו שלא יבואו אורחים ולא יטריחוהו.
ומבואר מכאן שיש ג’ בחינות שבהן מחויב האדם לעשות רצון ה’ .הא’ ע"י ציווי מפורש
ומכאן נפתח לנו פתח להבין את מהות קללת כנען ,דהנה דור המבול "לא נחתם דינם
בתורה ,השני ע"י מאמר נביא ,והג’ בלא שום ציווי אלא מצד עצם ידיעת האדם שהקב"ה
אלא על הגזל" ,וכדי לתקן זאת הביא עליהם הקב"ה את המבול ,ועי"ז החזיק את כל
חפץ במעשה זה.
הנשארים במשך שנה שלימה בתוך התיבה ,והוצרך כל מי שהיה שם לדאוג לאחרים
וזה נתחדש כאן בפרשה שידיעת רצון ה’ מחייבת ממש כמו ציווי מפורש ,שהרי נכתב
למחי’ ,דהיינו שנה שלמה של עשיית חסד ,וכשיצאו מן התיבה בירכם הקב"ה "פרו
עליה לשון דיבור ’כאשר דבר השם’ ,והרי הוא ככל ’וידבר השם’ שבתורה ,שגילוי הרצון
ורבו" ,כי מכאן היתה צריכה להתחיל מחדש כל השתלשלות הבריאה ,כיון שיסוד כל
הוא הוא הדיבור ודוק.
הבריאה הוא חסד "עולם חסד יבנה" ,וכל מטרת הקב"ה בבריאה היתה כדי להיטיב עם
בריותיו ,ולכן כשיצאו מיד זכו לברכת ה’.
אבל כנען ,בניגוד לאחיו ,מיד כשיצא התחיל להזיק ,ולכן קיללו נח ’ארור כנען’ והוציאו
ילית הימגותא כעכדא' ,וכין ׳איני יכול׳ ליאיגי רוצה׳ ~
מהברכה .זהו יסוד מהותו של כנען ’עבד עבדים’ ,שעושה תפקידו אך ורק מכח הרגשת ויאמר בוא 3דוך ד' וגוי (כ״ד ,ל״א)
ההכרח ולא מתוך רצון וחשק פנימי. במדרש (ב"ר כאן) :א"ר יוסי ב"ר דוסא כנען הוא אליעזר וע"י ששרת אותו צדיק באמונה
ומעתה יובן עומק השבח שיצא אליעזר מכלל ארור לכלל ברוך .דבשליחות זיווגו של יצא מכלל ארור לכלל ברוך’ ,ויאמר בא ברוך השם’ א"ר יעקב בשם ר’ יוחנן דבית גוברין
יצחק ,שירת אליעזר את הצדיק באמונה גמורה וביטל נגיעותיו ורצונו האישי לחלוטין, עבד ליה אפטרה ,ומה אם אליעזר ע"י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל
ועי"ז עקר משורשו את טבע כנען ,ביטל מתוכו את יסוד העבדות והפך את מדת ברוך ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם ורגליהם עאכ"ו עכ"ל
האנכיות למדת החסד והרצון הגמור ,וע"י שהתדבק במידת החסד והרצון השלם ,זכה המדרש .וצ"ב דכבר קודם לכן הי’ אליעזר דולה ומשקה מתורתו של אברהם והי’ מושל
להיקרא ’ברוך’ ויצא מכלל ארור לכלל ברוך. ביצרו כרבו (יומא כח ,ב וב"ר נט ,ח) .וגם יש לפרש השייכות לעשיית חסד של כלל
וזהו שמסיימים חז"ל’ :ומה אם אליעזר ע"י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור ישראל.
לכלל ברוך ,ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם וכו’ עאכ׳׳ו’ .דאם אליעזר ונ"ל לבאר דברי חז"ל עפ"י עובדא נפלאה ששמעתי מפי איש יקר ,הרה״ג רבי משה דוד
שבא משורש כנען הארור והשנוא ,ע"י שנתעורר ברצונו לעשות חסד באמונה הפך טננבוים זצ״ל ,ששימש במשך שנים הרבה כמזכיר ומנהל ועד הישיבות באה"ק ,וכל
לברוך וזכה לברכת ה’ ,כש"כ אצל כלל ישראל ,שטבועה בהם מדה זו בירושת אבות ענייני דחיית גיוסם של בני התורה היו מסורים על ידו .והוא ז"ל סיפר לי שנקרא אל בית
וברצונם הפנימי לעשות חסד עם גדולים וקטנים ,שכאשר הם מתחזקים בבין אדם מרן הגרי״ז מבריסק זצ״ל בעריוה"כ אחר חצות היום בנחיצות גדולה ,ויצווהו הרב זצ"ל
לחברו ועושים חסד זא"ז ,הם דבוקים בשורש הברכה והשכינה וזוכים לברכת ה’ ,ודוק. לפעול כעת ממש ללא שום שיהוי למען שחרורו של אברך אחד שנאסר במשמר הצבא
יו"ל על ידי מערכת "דרכי אורה" | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא"ל62112dw@gmail.com :
ע מוד 2
פרשת חיי שרה תשפ״ז | ג ליון | 104שנה ג׳ ל£1
041
0
%
041 £0
f t Pw
( 0 ,4 JteP
f t
dYr
ממרן ראש לראשי הישיבות רבינו הגרב״ד פוברסקי שליט״א £
:- 0ו
f t
04 k P
f j
ליתן השכר על ידה ,ורק אחר ש׳ראתה׳ אסתר דרכים אלו והלכה בהם ,זכתה חיי שרה לימוד דרכי וצורת החיים ; V־*1
( 0 ,4 שינתן שכר זה לשרה על ידה מפני שהיא בת בתה.
שרה( .כייג אי) חיי שנים שני ושבע שנה ועשרים שנה מאה שרה ויהיו חיי
110
TT :־־ ־ " •T V :־ T T •: V: T T ״ T ־״ TT ־• :
f t דברי אחרים משלימים ומוסיפים על דברי ר״מ הנה מצינו בתורה כמה פרשיות שנקראו על שם בני אדם כפרשת נח קרח
%
ועוד ,משונה היא פרשה זו שלא נקראת שרה אלא ׳חיי שרה' ,וצריך ביאור.
041 והי ןרך זאת אברהם בפיל( .כ׳׳ד א׳) £0
ונראה בזה דכבר נתבאר (יעויין בבד קודש כאן) בדברי המדרש :
ובב״ב טז :איתא:
f t f־ t
0 5 וה׳ ברך את אברהם בכל ,מאי בכל ,רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת ,רבי
יהודה אומר שהיתה לו בת ,אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה,
רבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור מתנמנם ,בקש לעוררם אמר מה ראתה
אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה ,אלא תבוא אסתר שהיתה
בת בתה של שרה שחיתה ק׳ וכי וזי ,ותמלוך על ק׳ וכי וז׳ מדינות ,ע״כ.
$ר!
■ p
f t ולעיל שם אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות ,אלא אשרי למי שבניו & ׳
זכרים אוי לו למי שבניו נקבות;
(בראשית רבה נ״ח ג׳) ' t
041 וצריך ביאור מה היתה כונת רבי עקיבא בזה ,האם מילתא דבדיחותא בעלמא
&J
&
ועל זה מייתי פלוגתא דרבי מאיר ורבי יהודה ,דרבי מאיר סבר דלא יתכן לומר
בא לומר להם כדי לעוררם.
שבת היא ברכה שהכל בה ,ולכן אמר שהברכה היא מה שלא היתה לו בת,
ויש לעיין דאחרים היינו רבי מאיר כדאיתא בהוריות יג :ואם כן איך פליג כאן ונראה הביאור בזה דחיי שרה היו קכ״ז שנה ,והנה הרי כל אדם יש לו גם
( 0 ,4 רבי מאיר עם אחרים[ ,עי׳ תוס׳ סוטה יב .ד״ה אחרים]. זמנים שצריך לעסוק בצרכי גופו ,כאכילה ושינה ,ואם כן זמן זה חסר מתוך ׳ te 0
שנות חיי האדם שלא עבד בשעה זו את בוראו ,אולם מצינו שזכתה אסתר 'd
f t
OליP
ונראה לבאר הדברים דרבי יהודה פליג אדר״מ שאמר לא היתה לו בת ,ואמר
למלוך על קכ״ז מדינות כנגד שנות חייה של שרה ,הרי שקבלה שרה שכר
041 דהברכה היתה שנולדה לו בת ,וחזר רבי מאיר ואמר לו דאף אם אכן נולדה לו
על כל שנותיה בלא להחסיר מהם כלל ,והטעם לזה משום דכשעוסק אדם
בת ,אין עצם הדבר שנולדה לו בת חשיב ברכה כל כך לומר על זה שה׳ ברך
בצרכי גופו רק כפי הנצרך לו ,וכדי שיוכל להמשיך בעבודת ה׳ שלו ,גם זמן זה
f t את אברהם בכל ,אלא דאותה בת בכל שמה ,וזהו מה שנאמר וה׳ ברך את %
עולה לו מן המנין ,וכמו שכתב הרמב״ם בפ״ג מהל׳ דעות ה״ג:
( 0 ,4 אברהם בכל ,ולא שעצם לידת הבת היא השלמת הברכות שניתנו לאברהם,
וא״ש. ואפילו בשעה שהוא ישן ,אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו ,וינוח גופו £5
f t כדי שלא יחלה ,ולא יוכל לעבוד את ה׳ והוא חולה ,נמצאת שינה שלו עבודה %
041 ההפסק בין ההשתחויה להודאה למקום ברוך הוא;
וכבר נתבאר בבד קודש דכל מסכת חייה של שרה בתמימות ובשלימות
Eo
רקד האיש וישונחו• לה׳ ויאמר ברו{ ה׳ אלקי אדני אברהם אשר לא ?עזב
f t חסדו ואממו מעם אדני וגו'( .כ׳׳ד כ׳׳ו -כ׳׳ז) היתה ,ומעתה בא רבי עקיבא לעוררם ,דכל זה כשעושים זה בשעה הראויה %
04 כשראה אליעזר שמילא הקב״ה בקשתו וענה לתפילתו ,מיד ויקד האיש
לעסוק בצרכי הגוף ,אבל אם יתנמנמו בשעת הדרשה ,מפסידים הם זמן זה
.£p
מחייהם.
וישתחו לה׳ ,ועמד וברך והודה להקב״ה על כך ,ויש להעיר שבתיבת ויאמר
f t PW
0 5 הטעם ׳רביעי׳ שהוא מפסיק בין ויקד האיש וישתחו לה׳ לבין ברוך ה׳
וגו׳ ,ולכאורה היה ראוי שלא להפסיק בזה והמשך אחד הוא שהשתחוה
ומדוייק דלכן נקראת שם פרשה זו ׳חיי׳ שרה ,דיסוד פרשה זו שנלמד משרה
אמנו דרך וצורת החיים איך לחיות בלא לאבד אף חלק מהחיים ,ולנצלם
באופן שכל עיסוקיו יהיו גם חלק מצורת עבודתו וסדר עלייתו.
Eo
והודה.
f t והביאור בזה דכשבא אליעזר להודות ולברך את הקב״ה על זאת בודאי לא ובני רבי אברהם צבי שליט״א הוסיף בזה עוד דיש לדקדק בדברי רבי עקיבא %
041 בנקל הוציא מפיו דברי הברכה ,והיה צריך קודם להתיישב היטב ולסדר דבריו שאמר מה ׳ראתה׳ אסתר שתמלוך וכו׳ ,ולכאורה צריך לומר מפני מה זכתה t o0
%
שיהיו מדוקדקים ,וכל נוסחאות התפלה שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה אסתר למלוך.
f t
בדקדוק וקדושה רבה נתקנו ,ובודאי שבעה נקיים ישבו לפני כל דבר שקבעו וביאר בזה דכדי לזכות בזכות שרה למלכות ,הייתה צריכה קודם להתבונן &׳
0 S )10
בתפלה ,ולכן כשראה אליעזר הנס מיד השתחוה לקב״ה ,ואחר כך עמד וסידר ולראות דרכיה של שרה ,וללכת בהם ,ואז תהא ראויה שיהיה השכר של שרה
f t לעצמו נוסח ההודאה ופתח ואמרו ,ולא היה זה המשך אחד עם ההשתחויה בזה שניתן לה מלוכה של קכ״ז מדינות ,אבל אם לא הייתה מתבוננת ואוחזת ■
י:ו0
ושפיר ניתן טעם המפסיק בינתיים. מעשי אבותיה והולכת בדרכי שרה ,אף שבת בתה היא ,אין זה טעם מספיק יל[:
041 0׳
a
$
( 0 ,4 1i -O
f t מ׳׳מ האדמו׳׳ר שליט׳׳א לרבינו מרן שליט׳׳א בשעה שעלה רבינו לנחמו, עם החלפת השעון לשעון חורף עורר רבינו מרן שליט׳׳א את בני הישיבה %
041 כי אביו סיפר להם בערגה אודות ימי בחרותו בישיבת פוניבז׳ והחברותא שיחי׳ בחיזוק הנצרך לניצול לילות השבת ומוצ׳׳ש המצוי בהם רפיון,
f t
שזכה ללימוד עם רבינו מרן שליט׳׳א בלילות שבת קודש .יחד היו לומדים
מאחרי הסעודה בישיבה ועד השעות הקטנות של הלילה .נענה רבינו מרן
ואמרנו להביא עובדות ודברי חיזוק בזה מרבינו מרן שליט׳׳א מהם
שפורסמו כבר בגליון זה בעבר ,ומהם דברים חדשים שלא באו בדפוס
& -O
שליט׳׳א ואמר אכן זכור לי היטב אותם שעות יפות ,והאמת היא שכבר
בסעודת השבת בחדר האוכל בישיבה היינו יושבים יחד ומדברים בדברי
עד הנה.
£o
f t תורה ,בשבת הראשונה שסעדתי בביתי לאחר החתונה ,אמרה לי הרבנית
החברותא בליל שבת על חשבון הטיש
&
ft
( 0 ,4 אולי תזמין אורח לסעודה ,ועל אתר הזמנתי את החברותא אביכם רבי כשנפטר לפני שנתיים ימים כ׳׳ק האדמו׳׳ר מביאלה זצוק׳׳ל סיפר בנו
׳ )i0
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 : ft
?!1
ל£1
oM התורה נשמע ברמה ללא הפסק .אולם במשך הזמן נעשה רפיון בזה בן ציון זצ''ל לסעודה ,לאחר הסעודה אמרה לי הרבנית תחי' אני חושבת V O
וסדרי הישיבה נתרופפו והפרוץ מרובה .ובני הישיבה יחיו מצטערים שזה לא היה רעיון כל כך טוב ,שניכם שוחחתם בלימוד כל הסעודה ,וכלל
בלבם על זאת .והנה בעזה״י נעשה התעוררות לתקן הדברים ובני הישיבה לא שמתם לב לאוכל שנותר מיותם על השולחן.
'%
I^ V
0^1 נדברו ביניהם לעשות תכנית ולהחזיר עטרה ליושנה כימי קדם ולחזק עוד שח רבינו שליט״א בניחום האבלים ,כשהיינו עוד בחורים אירע והגיע
to
עצמם בלימוד התורה גם בימים אלו בע״ש ובמוצ״ש .וכדי לחזק הענין
■# לשבות בעירנו ב''ב אביו של הרבי זצ''ל ,הוא הרבי מחלקת יהושע זצ''ל,
להוציאו לפועל ביתר שאת וביתר עז נחוץ לגמול לכל המתחייבים בזה אמרתי אז לאביכם כי השבת בטח לא נוכל ללמוד יחד ,אך רבי בן ציון
( 0 ,4 להעניק להם גם מילגה מועטת לקבל שכרם גם בעוה״ז .מצוה רבה להיות זצ״ל לחש לי ואמר וכי מה הינך חושב שאבי ישמח יותר אם אשתתף £0
להם לעזר וכל המסייע יתברך בברכת התורה למחזיקי' בשפע ברכה בטיש שלו או שנלמד יחד כהרגלנו ?! אין לי כל ספק שאבי ישמח יותר
והצלחה. שנלמד יחד .אך אני אמרתי לו שאני סבור שאין זה כיבוד אב שנלמד
יחד בשעה שאביך עורך טיש ,הוא הסכים עם דברי ,אך לא וויתר וביקש
שנעבור ללמוד בשעה מאוחרת יותר ,וכך אחרי שהסתיים הטיש למדנו
יום חמישי כ״א סיון תשע״ג לפ״ק
יחד עד שהאיר הבוקר.
04 לבני השיעור היקרים יושבי סתר לבבי k p
f j ולכל בני הישיבה ה' עליהם יחיו נ״י ויזרח סדרי לימוד מיוחדים כימי שישי ושבת
! ~/, r ; V־*1
בימי שי שי ושבת קודש בהם פנוי רבינו שליט״א ,מאמירת השיעורים
( 0 ,4 שלו' וברכה.
היומיים ,עיקר זמנו מוקדש ללימוד וחזרה בסדרי לימוד מיוחדים בהם
110
p מטעמי בריאות נאלצתי להמנע מלהתענג יחדיו בשיעורנו הקבוע ,אולם
לרגלי גזירת מלכות הרשעה על לומדי תורה ברצוני הי' להתועד יחדיו
הוא חוזר על תלמודו. %
041 על חובתינו בשעה קשה זו ,ואמנם לפי עצת חכמים גדולי התורה עלינו בשיחת הדרכה שמסר בפני בני הישיבה עורר רבינו שליט״א ,על צורת
0׳£
0
להתחזק מאד ביתר שאת וביתר עז בלימוד התורה ובהיות כי לצערנו החזרה שעליה להשיב אל השכל את צורתה דשמעתתא ועורר רבינו
f t־
בימי ש שי ושבת קיים רפיון בזה הרי חובת השעה לתקן הדבר ואדרבה שליט׳׳א ,כי לאחר לימוד סוגיא כראוי ,מומלץ ללמוד את דברי הטור - ?]! ר!
f
6
041
־ '
להוסיף יותר בעסק התורה ,בתפלה ובלימוד המוסר ,ובזכות זה ירחם
באהבת נפש קשורה
עלינו השי״ת ויסיר מעלינו גזירה זו ויגאלנו גאולת עולמים.
השולחן ערוך ונושאי כליהם בעיון ,לראות איך הם הבינו את הסוגיא ומה
הסיקו ממנה להלכה.
לאחר השיחה גילה רבינו שליט״א ,לתלמיד קרוב כי מיום עמדו על דעתו
t e
■O
041 ה ד ר ש וטובתכם וחפץ חוק ולא יעבור הוא ללימוד כסדר הזה בימי שישי אחר הצהרים. is
בהצלחתכם תמיד
שיעור מיוחד בימי שישי
( 0 ,4 בשנים האחרונות קבע רבינו שליט״א ,שיעור מיוחד לבחירי התלמידים 1 ;0
מהם מרביצי תורה בעצמם בשעות הבוקר של ימי שישי .בשיעורים אלו
למדו עד כה רבינו שליט״א ,משניות בעיון מסדר 'טהרות׳ ו׳זרעים' ,וכן
%
041 ^י. j'vf /■,,ץ *J מסכתות יומא וסוכה ,כאשר כבר בימי חמישי בשעות הערב לומד רבינו S^o
■'*v״I'd ,״ j /M Z j ./״ שליט״א עם חברותא מיוחדת מגדולי תלמידיו את הסוגיות עליהן נסוב !•
\ -J,C •׳71 !■h t.J •£,,,/ .
^•V/,
f
השיעור. ז*י'
( 0 ,4 « , ,״■. ! J , . ! .״• v «,״>/r׳•
־v״ ^ ־<, A ,pן, ,״/ ,.,.>3.״-tty*!,,1* ,, V Oo
rj ■ J I להלן ב' מכתבים מכתב יד רבינו שליט״א אודות החיזוק הנצרך
________________בשישי שבת ________________ %
041 ׳<'*• *•i
£o
r r r K׳ עש״ק פ' נח תשע״ג לפ״ק.
לפנים בישראל היו הישיבות מלאות בתלמידים גם בערבי שבתות וקול
%
( 0 ,4 to
\ Jr Pw
041 Eo
' 6־
%
הילד השני ,לעמתו ,הבין כמה הקניות האלו וחשובות לכבוד שבת, ?פרשת השבוע התורה הקדושה מתארת לנו באריכות את שליחותו u ^
041
לקח את המשימה ?אלו אלו הקניות האישיות שלו מ?? .^ ,שהוא ולחפש אשה מתאימה ליצחק הגדולה של אליעזר עבד^^1ד-ר^זם,
ראה שמדף והוזלות .ריק ,הוא לא ותר .הוא נעצר בצד והתפלל מעמק ^ננו .במהלך המליחות ,אליעזר נושא תפלה מעמק הלב לקדוש ברוך
0S הלב שהשם יעזר לו למצא וחלות לכבוד שבת .מיד לאחר התפלה הוא ש_יעז'ר לו לקים את משימתו בהצלחה .נ.^:ךן .רבנו שליט״א מעורר
V O
נגש למוכר ושאל בנימוס אם אולי אמורות בצד וחלות טריות נוספות אותנו לשים ?לב לנקדה?*^:1ל?אה זו :אליעזר לא הסתפק בבצוע טכני
שטרם הונחו על המדף ,וזכה לקבל וחלות וחמות וטריות. של המליחות ,אלא לקח אותה כמשימה אישית שלו ,התאמץ עבורה %
041 ?כל כ'חי והתפלל עליה מעמק הלב .רבנו מרו שליט״א המשיל על כך f ■o
?די ק ??י שאליעזר עבד אברהם הפך את המליחות של אברהם
שליט״א רבנו גלה T־לנו מוץ להשם ,כך והתפלל עליה וחייו למשימת
בשיחותיו משל: a
T • : *TT־ " Tי • T T V T־ ־ ■ ■ : •:־ " ־T ־ • • :
מ^יני ילדים ללכת ׳עבורו למכילת ולקנות מצרכים יהוזרי מבגר "I
( 0 ,4 את הדרך בה עלינו לצעד .הקדוש ברוך הוא שלח את כלנו לעולם
הה ?די לקים את מצותיו ולעשות את רצונו .עומדות לפנינו שתי חשובים לכבוד שבת קד^ .שני הילדים ה?ז?ימו ,אך כל אחד מהם
II -O
\ ^ sJ /
אפשריות :לעשות את הדברים ״?גל הדרך״ ולותר ?שיש קשי, תפס את המליחות בדרך אחרת לגמרי. %
041 או להתאמץ מ?ל הלב ,להתפלל להשם שיסיע בידנו ,ולהרגיש
שקיום רצון וחעטם הוא המליחות וחוחשו^ה :ורזזאי^ית ביותר של כל
הילד הראשון הלך בנחת ,יכשהגיע למכילת !דאה שמדף החלות .ריק,
משך בכתפיו ואמר לעצמו :״אני את שלי עשיתי ,והילנכועי עד המכלת.
& ■O
X1 ?אוחד מאתנו. !אם אין חלות ,לא נורא ,אלו ממילא אינן קניות עביר״״ וחזר בידים
.ריקות. ״e
%
( 0 .4 to
0 יו״ל ע"י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
t n
ממשנת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט״א
פרשת חיי שרה תשפ"ז
הוראת שעה — — הנסיון בקניית מערת המכפלה -
כשיהודי מתרומם ומתעלה - שלא להחזיק טובה לעצמו אחר נסיון העקידה
ויש לומר בזה ,על פי דברי המשך חכמה ,המבאר את המקרא בפרשתנו מתוארת טירחתו של אברהם אבינו לקנות את
הוא מסוגל לתרום עוד ועוד! שנאמר אצל נח (בראשית ו ט) 'איש צדיק תמים היה בדורותיו', מערת המכפלה בממון רב ,כדי לקבור בה את שרה אמנו.
[מהנאמר ב'קבלת פנים' בלודנון במסע 'קרן עולם ופירשה הגמרא במסכת ע״ז (ו ,).שהיה 'תמים בדרכיו וצדיק ואיתא בב"ב (טז' :).ויאמר ה' אל השטן אי מזה תבוא ,ויען
במעשיו' .ופירש רש״י שם ,תמים בדרכיו -עניו ושפל רוח. השטן את ה' ויאמר משוט בארץ' וגוי ,אמר לפניו ,רבונו של
התורה' -חשון תשפ״ז]
צדיק במעשיו -בלא חמס .וביאר המשך חכמה ,שתיבת עולם ,שטתי בכל העולם ולא מצאתי כעבדך אברהם שאמרת
הגענו לכאן מארץ ישראל ,שבה אנחנו נמצאים כעת במצב 'בדורותיו' הכוונה על שני דורות שחי בהם נח ,האחד קודם לו 'קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה',
של מלחמה ,שרוצים להרוס את כל החשיבות של התורה, המבול ,והשני לאחריו .וכלפי הדור שקודם המבול -שהיו ובשעה שביקש לקבור שרה לא מצא מקום לקוברה ,ולא
כולם גזלנים -היתה עיקר מעלתו של נח במה שהיה 'צדיק' הרהר אחר מידותיך ,ע״כ .ולכאורה צריך להבין ,מדוע דווקא
ואת כל החשיבות של היידישקייט .היום נלקח חתן באמצע
בלא חמס ,ולכך אמר לו הקב״ה 'כי אותך ראיתי צדיק לפני זה הוא השבח הגדול ביותר שהשטן מצא לומר על אברהם
ימי השבע ברכות שלו ונאסר בכלא ,בגלל שזכה ללמוד בדור הזה' ,אבל מעלת 'תמים' ,דהיינו עניו ,לא היתה נחשבת אבינו ,שלא מצא מקום לקבור את שרה עד שהוצרך לשלם
תורה! כ״כ לגביו ,שהרי לא היה חשוב בעיני בני דורו ,ולא היה לו על זה ממון רב ,ומדוע לא הזכיר את עקדת יצחק?
במה להתגאות .אבל אחר המבול שגדרו עצמם אותו הדור והנה שנינו במסכת אבות (פ׳יה מ׳יג) 'עשרה נסיונות נתנסה
חז"ל אומרים (תנחומא לך לך ג) ’ ,רבי לוי או מר ,נסיון הראשון מן הגזל ,לא היתה מעלה מיוחדת במה שהיה נח 'צדיק' ,ואז אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם ,להודיע כמה חיבתו
כנסיון האחרון ,נ סיון הראשון בלך לך מארצך ,נ סיון האחרון היתה עיקר מעלתו במה שהיה 'תמים' -עניו ,שכן אז הכירו של אברהם אבינו עליו השלום' .וכתב רבינו יונה (שם) :הנסיון
הכל בחשיבותו ,ואעפ"כ לא נתגאה עליהם .ומבואר מדבריו, העשירי קבורת שרה ,שנאמר לו 'קום התהלך בארץ לארכה
בלך לך אל ארץ המוריה‘ .ולכאורה דמיון זה בין הנסיונות
שאין מעלה לעניו אלא במקום שיש לו במה להתגאות. ולרחבה כי לך אתננה' .וכשמתה אשתו לא מצא מקום
הוא פלא גדול ,שהרי בווד אי הנסיון של עקדת יצחק היה
וכעין זה ידועים דברי הגר"ח מוואלאז'ין זצ"ל ,על מאמר לקוברה עד שקנאו ,ולא הרהר .להודיע כמה חיבתו של
הרבה יו תר גדול וקשה מן הנסיון של ’לך לך מארצך‘? אברהם אבינו -היה מנסהו לגלות לבריות כי ירא אלוקים
חז״ל (נדרים לח' ).אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו ,אלא
על גיבור ועשיר וחכם ועניו' .וביאר הגר״ח זצ״ל ,שהכוונה למי הוא ושלם בכל המידות ,ע״כ .מבואר מדבריו ,שמטרת
ושמעתי בזה רעיון יפה .אברהם אבינו בכל ניסיון שהיה לו
שיש לו עושר וחכמה וגבורה ,ואעפ״כ הוא עניו ,ואינו מתגאה הנסיונות היתה להודיע חיבתו של אברהם אבינו ,להראות
התעלה למדרגה גבוהה יותר ,ו שמר על מדרגה זו ,ו בני סיון את גדלותו של אברהם אבינו ,ולהוציא את הכוחות הטמונים
במעלותיו ,אז ראוי הוא להשראת השכינה.
הבא עלה למדרגה גבוהה יו תר ,וכן הלאה .ונמצא שכאשר בו מן הכח אל הפועל ,ואם כן הרי מבואר שבכל ניסיון
וכן כתב בחובות הלבבות [בפתיחה לשער הכניעה], היתה עליה למדרגה שלא היתה בנסיון הקודם ,שאם לא
עמד אברהם אבינו בניסיון האחרון של העקידה ,הוא כבר שהסיבה שהסמיך את שער הכניעה לשער ייחוד המעשה, כן לא היה נצרך הנסיון הנוסף .ולכאורה צריך להבין ,אחר
לא היה אותו אדם שעמד בניסיון הראשון של 'לך לך כיון שמי שמייחד את מעשיו לקב״ה עלול ביותר ליפול במידת שכבר נתנסה בנסיון העקידה ,ולא הרהר אחר הקב"ה ,אם כן,
הגאוה ,יותר ממי שמצליח בשאר ענייני העולם. מה תוספת יש בניסיון קבורתה של שרה?
מארצך' ,אלא עמד במדרגה רוחנית גבוהה בהרבה ,בזכו ת
ובזה יש לבאר את גודל הנסיון העשירי של אברהם אבינו, ונתאר לעצמנו מעט את גודל הנסיון של עקידת יצחק .ידוע
כל הני סיונו ת שקדמו לזה ורו מ מו או תו .ונ מצ א ,שלפי
שמאחר ועבר הרבה נסיונות והגיע לדרגה גבוהה ביותר ,עכשיו מה שביאר הג"ר יצחק בלאזר ,שהיה בזה מסירות נפש מכל
המדרגה הגבוהה שבה עמד אברהם אבינו באותה שעה
היה מקום לנסותו בנסיון של גאוה ,האם כשלא ימצא מקום הבחינות ,שהרי היה זה נגד טבעו של אברהם ,שהיה מקור
של נ סיון העקידה ,י תכן שני סיון עצום זה היה שקול עבורו לקבורת שרה אמנו -אחרי שהובטחה לו הארץ -תעלה החסד ,וכעת נצטווה להרוג את בנו .ועוד שהיה מדבר תמיד
בדיו ק כמו הני סיון הראשון של ’לך לך מארצך‘ ,שאותו עבר במוחו איזו מחשבה 'וכי זה מה שמגיע לי אחר כל מעשי'? כנגד מעשי האומות ,שהרגו את בניהם לעבודה זרה ,ואילו
ואעפ״כ עמד בנסיון זה ולא הרהר כלל אחר מידותיו של עתה הוא עצמו הולך לעשות מעשה הנראה כמעשיהם .היה
כשהיה ב מדרג תו הרא שוני ת!
הקב״ה. זה נסיון שאין כמוהו!
וזהו גם העניין של 'קרן עולם התורה' .עם כל הערך העצום וכיצד אכן ניתן להתגבר על הגאוה? שנינו במסכת אבות עוד איתא בילקוט (וירא קא)' ,וישם אותו על המזבח ,עיני
והכביר של החזקת התורה ,עדיין זה לא קל לתרום .אבל (פ׳יב מ׳יח) 'אם למדת תורה הרבה אל תחזק טובה לעצמך ,כי אברהם בעיני יצחק ,ועיני יצחק בשמי שמים ,והיו דמעות
לכך נוצרת' .והוסיף רבנו יונה [בפירושו שם] ,שכמו כן אם מנשרות ונופלות מעיני אברהם ,עד שהיתה קומתו משוטטת
כשבאים ליהודים ומחזקים אותם ליתן עוד ועוד ,הרי הם
קיים אדם מצוות רבות אין לו להחזיק טובה לעצמו .וביאר בדמעות' .ומפרשים בשם החידושי הרי״ם ,שאפשר היה
מתעלים למדרגה גבוהה יותר ,וזה מעורר אותם לתרום ענין 'כי לכך נוצרת' ,שכשם שאין מחזיקים טובה לבעל חוב לאברהם בשעת העקידה להקשות את ליבו ,ולנסות להסיח
סכומים גדולים יותר עבור 'קרן עולם התורה'! שמשלם את מה שהוא חייב ,כך אין לאדם להחזיק טובה דעתו מהמחשבה אודות המעשה שהוא הולך לעשות,
לעצמו על התורה שלומד והמצוות שמקיים ,שהרי באמת ומאהבת יצחק בנו ,ואילו היה נוהג כן היה מיקל על עצמו
וכאשר י הודי מתעורר ומתחזק עוד ו עוד ,הקדוש ברוך הוא אין לו שום דבר מעצמו ,אלא הכל מהקב״ה .וביותר ,אם אדם במעט לעשות את פעולת העקידה .אמנם הנסיון היה אם
מעניק לו הצלחה וברכה ו סייע תא ד שמיא מרובה ,לו ולכל יודע ומרגיש שכל האושר והטוב שבחיים מונח בשמירת יוכל לעשות את העקידה עם כל רגש אהבת אב לבנו,
התורה והמצוות ,ודאי שלא יתכן שירגיש 'שמגיע לו' תגמול והכרה גמורה באבידה שהוא עומד לאבד ,ועם כל זה לעשות
משפחתו .הקב“ה י עזו ר לכל התורמים ו המסייעים שיז כו
עליהם ,אלא אדרבה ,יודה לקב״ה שמזכהו בעשיית המצוות. העקידה בלב שלם ובשמחה .וממילא מתגברת התמיהה הנ״ל,
לראות סייעתא ד שמיא והצלחה בכל תחום בחייהם ,ויז כו אחר שעמד אברהם אבינו בכזה נסיון עצום ,אזי לכאורה הנסיון
וזה היה הנסיון הגדול של אברהם אבינו ע״ה 'אל תחזק
לקדש שם שמים בעול ם ,א מן. טובה לעצמך ,כי לכך נוצרת'! של קבורת שרה הוא 'מילתא זוטרתא' ביחס לזה.
עיונים בשמעתא
אונס (ד )
עליך״ -ואם נאמר שסיבת החיוב היא ה׳אחריות׳ על ממונו אלא שיש לדון בדבריו ,שכן בדין ׳אונס רחמנא פטריה׳ לענין פטור 'אונס' בממון המזיק
המזיק ,אם כן ׳שמירתן עליך׳ אינה ׳סיבה׳ המחייבת אלא ׳תוצאה׳ חיוב עונשין מצינו ג׳ מהלכים [וכפי שנתבאר בגיליונות קודמים]
הנה בינזקי ממון' הכלל הוא -שהשומר על ממונו ׳שמירה
מחיוב האחריות ,שבכדי להפטר מחיובו צריך לשמור שלא יזיק. -א .היות וה׳עונש׳ הוא על הבחירה לעבור עבירה ,אזי במקום
ראויה' פטור על נזקי ממונו ,וכמו״כ אם לא יכול היה לשמור
ממון שאין עליו חיוב שמירה לא נחשב ממון המזיק שנאנס והוכרח לעשותה אין ׳סיבה המחייבת' ,כיון שלא עשאה
מחמת אונס ,הרי״ז פטור.
ולפיכך נראה שגם להצד שהחיוב על ממונו המזיק הוא מחמת מרצונו .ב .שמעשה באונס איננו מתייחס אל האדם אלא נחשב
ונבוא לבאר בזאת מהו גדר פטור ׳אונס' בנזקי ממון -הן
׳אחריות׳ ,בהכרח מצטרף לכך חיוב קדום של ׳שמירה׳ ולולי חיוב כנעשה מאליו ,ולפיכך אין כאן ׳סיבת חיוב׳ .ג .׳חס רחמנא עליה׳
באופן ששמר כראוי ,והן באופן שנאנס בעצם השמירה.
בשמירה לא שייך להטיל עליו חיוב אחריות על נזקי ממונו. -והיינו שבאמת גם עבירה באונס היא סיבה המחייבת בעונש,
והיינו משום שלולי שחידשה תורה ׳חיוב שמירה' -היה לנו אלא שהתורה הפקיעה במצב כזה את חיוב העונש ,שהיות והחיוב
חקירה בגדר חיוב 'ממון המזיק'
לדון את מציאות ההיזק מממונו כדבר המצוי בטבעו של עולם, חל בעל כרחו ולא יכול היה למנוע אותו ,על כן ראוי לחוס עליו
ונראה בהקדם חקירת האחרונים (עי׳ אבה״א נ״מ א ,א)
וכשבהמה הייתה מזיקה אין הדבר נחשב כ'מעשה היזק' אלא ולהפקיע ממנו את החיוב.
בגדר חיוב ממון המזיק -האם החיוב הוא ׳חיוב אחריות' ,והיינו
מעשה טבעי שממילא נעשה ממנו נזק .והביאור הוא שהיות מעתה לטעם הראשון -שאין סיבה לחייב עונש על מעשה
שהתורה הטילה על הבעלים אחריות ישירה על עצם הנזק מאחר
וב׳טבע העולם׳ בהמות מהלכות בדרכים ויכולות להזיק ,היה לנו שהאדם מוכרח בעשייתו ,עדיין לא יובן פטור ׳אונס׳ על חיוב
וממונו הזיק ,או שהחיוב הוא רק ׳חיוב שמירה' ,אלא שאם לא
לדון את הנזק הבא על ידם כנזק הבא ממטר הגשמים ,אשר וודאי ממונו המזיק ,שהרי סיבת החיוב איננה ׳מעשה׳ הנעשה על ידו
שמר חייב בתשלום מחמת הפשיעה בשמירה ,שכפועל יוצא
אין ירידת המטר מוגדרת כ׳מעשה מזיק׳ אלא ׳טבע העולם׳ שנגרם אלא ׳חיוב אחריות׳ הוא על נזקי ממונו ,וכן לטעם השני -שמעשה
ממנה אירע הנזק.
ממנו נזק ,וכך גם נזקי ממונו נחשבים כנעשים מאליהם מ׳טבע באונס אינו מתייחס אל העושה ,עדיין אין זה שייך בממון המזיק,
ומעתה ,אם נאמר שהחיוב נובע מחמת ה'פשיעה בשמירה',
העולם׳[ .ועיי״ע חזו״א ב״ק ח׳ ח׳ סוד״ה שם]. שהרי בין כה מעשה ההיזק לא נעשה על ידו אלא על ידי ממונו,
יובן היטב שהשומר ׳שמירה ראויה' פטור על נזקי ממונו מאחר
אך מאחר והתחדש בתורה חיוב שמירה על הממון ,נקבע בזאת וכל גדר החיוב הוא ׳חיוב אחריות׳.
והנזק איננו פועל יוצא של פשיעתו ,וכמו״כ אם נאנס ולא יכול
סדר אחר במציאות -שממון השייך בשמירה על ידי בעליו שהיא
ביאור דברי האבן האזל - היה לשמור הרי״ז פטור משום שבמקום אונס אינו חייב ב׳שמירה׳
במצב שמורה ולא מזיקה ,ואם אירע שבהמתו הזיקה הדבר מוגדר
דפטור אונס הוא 'חס רחמנא עליה' וממילא הנזק אינו מיוחס אליו.
כ׳מעשה מזיק׳ ,והנזק מתייחס אל מעשה הבהמה ולא כדבר הבא
אולם לטעם השלישי שפטור ׳אונס׳ הוא משום ׳חס רחמנא אך אם חיובו הוא ׳חיוב אחריות׳ יש להבין מהו גדר הפטור
מ׳טבעו של עולם׳.
עליה׳ ,אפשר לומר כי גם בנזקי ממון באופן שהוא אנוס על ב'אונס' ,הלא למעשה ׳ממונו הזיק' וסיבת החיוב עומדת.
ולפי״ז מתבאר כי גם להצד שגדר החיוב בממונו המזיק הוא
הנזק (בין בשמר כראוי ובין בנאנס ולא שמר) ,התורה חסה עליו ביאור הגר״ח -ב'ממון משומר' לא התחדש חיוב
׳חיוב אחריות׳ עדיין מצטרף לכך ׳חיוב השמירה׳ ,וחיוב השמירה
הוא סיבת החיוב תשלומים על הנזק ,כיון שלולי החיוב שמירה, והפקיעה ממנו את החיוב הראוי לחול עליו ,כיון שאין הדבר תלוי והנה באופן ששמר כראוי כתב בחי׳ הגר״ח (פ״ד מנז״מ הי״א)
ההיזק לא היה מיוחס כלל לממונו ואפי׳ שיש לו אחריות על נזקי בו ואין בידו למנוע את הנזק. ” -דכל משומר הרי הוא פטור מגזירת הכתוב ד׳ולא ישמרנו״,
ממונו לא היה מתחייב בתשלומים ונמצא לפי״ז כי אם חיוב ׳נזקי ממון׳ הוא בגדר ׳חיוב אחריות׳ והיינו שהפטור של ׳שמירה כראוי' איננו מחמת שהוא אנוס על
-מוכח כגדר זה שפטור אונס הוא ׳חס רחמנא עליה׳ ,להפקיע הנזק ,אלא גזירת הכתוב היא שחידשה שעל מזיק ׳משומר' אין
מהלך נוסף בביאור הפטור באנוס על השמירה ולבטל כל חיוב שנהיה על האדם מכח מעשה שנעשה לאונסו חיוב אחריות.
ומעתה יש לבאר גדר הפטור על נזקי ממונו במקום אונס. אמנם זהו דווקא ב'ממון המשומר' -שגזירת הכתוב פוטרתו
שבאופן ששמר כראוי פטור -כביאור הגר״ח ,שמגזה״כ ”ולא ראיה שגדר חיוב 'ממון המזיק׳ מתשלומים ,אבל באופן שמחמת אונס לא שמר על ממונו אין
ישמרנו״ נלמד שאין חיוב בממון ׳שאינו משומר׳. הוא על ה׳פשיעה בשמירה' סיבה לפוטרו שהרי בפועל הממון אינו ׳משומר' ,ואם כן יקשה
ובמקום אונס שאינו יכול לשמור -אין כאן פטור ׳אונס׳ ברם ,נראה כי באמת אין הכרח לכך וגם אם חיוב ׳ממונו מדוע במקום שנאנס בשמירה הוא פטור.
כלפי ה׳חיוב תשלום׳ ,אלא שבמקום אונס אין חיוב להעמיד המזיק׳ הוא בגדר ׳חיוב אחריות׳ ,עדיין במקום אונס שאינו יכול
ממונו במצב ׳משומר׳ ,וממילא נזקי הממון במצב שכזה הרי הם לשמור בטלה סיבת החיוב עצמה ,וכדלהלן. מהלך האבן האזל דפטור מדין ׳אונס
כ׳טבע העולם׳ ואינם מוגדרים ׳מעשה מזיק׳ ,ולפיכך אפילו שמצד הנה לכאורה מלשון המשנה (ריש ב״ק) מוכח להדיא כי החיוב רחמנא פטריה'
אחריות על ממונו שייך אף באונס ,אין חיוב תשלום ,היות ואין על ממון המזיק הוא מחמת ה׳פשיעה בשמירה׳ ולא מחמת חיוב ובאבן האזל (הל׳ נזקי ממון א ,א) ביאר שהפטור הוא מדין
כאן ׳מעשה מזיק׳. אחריות ,וכמ״ש ” -הצד השווה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן ׳אונס רחמנא פטריה'.
מש נת ה יש יבה
מתוך הדרת ועדי הדרכה לבני ישיבה
עבודת המידות (כב )
הרוח וגאוה ,שכאשר אין ממלאים את רצונו של בעל הגאוה מיד הוא כועס, הבאנו [ב שבוע שעבר] מדברי רבי חיים ויטאל ,שהגוף מורכב מארבעה
ואילו היה שפל רוח ומכיר בחסרונותיו לא היה מקום לכעסו. יסודות ,שכל אחד מהם מורכב מטוב ורע ,ומהחלק הטוב שבהם הגוף מתקיים,
ואילו מהחלק הרע באים כל החוליים הרעים של הגוף ,ועל דרך זה יש גם בנפש
מהגאוה והכעס יוצאים שלש תולדות .האחת היא הקפדנות ,שאילו היה עניו
האדם ארבעה יסודות המורכבים מטוב ורע ,מהיסודות הטובים באה בריאות
לא היה מקפיד על שום דבר .השנית היא בקשת השררה והכבוד ,ד היינו שרוצה
הנפש -והן המידות הטובות ,ואילו מהיסודות הרעים בא חולי הנפש -שהן
להיות מעל אחרים ולהתגאות על הבריות .והשלישית היא השנאה למי שגדול
ה'קליפות' שמהן נמשכות המידות הרעות .והוסיף בזה ,שמאחר שיש ארבע
ממנו .וכל הפרטים הללו הם ענף ממידת הגאוה ,התלויה בי סוד האש.
קליפות שונות ,ממילא גם המידות הרעות -שהן בעצם התולדות של אותן
היסוד השני הוא יסוד הרוח ,שממנו יוצא כח הדיבור .וזה הכח בנפש האדם קליפות -מתחלקות לארבעה מינים שונים.
שמביאו לידי רצון ותאוה לדבר דברים בטלים שאין בהם צורך .לי סוד הרוח יש ומפרט מהרח״ו את המידות השונות לפי הקשרן ליסודות :היסוד הראשון
ארבע תולדות של דיבורי ם אסורים :דברי חנופה ,דברי שקרים ,דברי ל שון הוא 'יסוד האש' ,שהוא היסוד הקל והגבוה מכולם ,וממנו נולדות הגאוה וגסות
הרע ,וגילוי שבחיו לבריות כדי להתגדל עליהם. הרוח ,שעניינם ג״כ קלות וגבהות .ובכלל זה גם מידת הכעס ,ששורשה מגסות
© כל הזכויות ש מורו ת למערכת ׳משנת רמ״ה׳ ,יוצא לאור ע״י המערכת מתוך שי עוריו שי חו תיו וכ תביו של ר בינו שליט״א
לפרטים ויציר ת קשר :מספר פקס 153777921183דוא״לm ishnasram a@ gm ail.com :
• ת ורת חמד|מענייני הפרשה• • ווי העמודים וחשוקיהם • שאלה משולחנו של מרן שליט״א
והנורה טבת מראה מאד כתולה ואיש לא יד־עה והרד העינה ותמלא כדה ותעל
נתן מעשר כספים לעני ,ונתברר שאינו עני אלא מתחזה
(כד ,טז) .הנה פירש רש״י (להלן ,פסוק יז) על פי המדרש' :וירץ העבד לקראתה,
שאלה .מעשה שהיה באדם שהפריש מעות מעשר כספים ,ונתן חלק גדול מהכסף לעני מסויים ,ולאחר
לפי שראה שעלו המים לקראתה' ,עכ״ל .וביאר הרמב״ן דנראה שחז״ל דקדקו כן
כמה ימים נתברר שאותו אחד אינו עני ,אלא מתחזה כעני ואביון ,אך באמת הוא נוכל שמתעשר מכל
מלשון 'ותמלא כדה ותעל' ,שלא נאמר 'ותשאב ותמלא' ,ש״מ שהיא לא שאבה
הגניבות והרמאויות שעושה .ויש לדון האם אותו אחד שהפריש את הכספים יצא ידי חובת מצות
אלא שהמים עלו לקראתה ולא הוצרכה לשאוב אותם כלל.
מעשר כספים ,או שמא צריך להפרי ששוב מעשר כספים וליתנם לעני אמיתי?
אך הנה הרמב״ן הוסיף וכתב ,שנעשה לה הנס רק כשמלאה את המים בפעם
הראשונה ,אבל אחרי כן כשמלאה מים לגמלים ,כתוב 'ותשאב' ,הרי שלא נעשה תשובה .לכאורה יש לזה ראיה מפרשת וירא ,שהרי מבואר ברש״י שאברהם אבינו קיבל שכר גדול על
שם הנס ,ולא עלו המים לקראתה ,יעו״ש. ההכנסת אורחים שעשה למלאכים ,אף שלא אכלו ולא היו צריכים לאכול ,ולכאורה משמע שאדם
וכן כתב המשך חכמה (כאן) ,שבשאיבה לגמלים לא עלו המים לקראתה .אמנם שעושה חסד ,אם חשב שהשני צריך את זה ,אע״פ שבאמת לא היה צריך לזה ,מ"מ הוא קיים את
בחכמת התורה למהר״ש קלוגר זצ״ל (כאן) למד שגם כשמילאה המים לגמלים מצוותו.
היה הנס ,וע״ע בתפארת יהונתן להגר״י אייבשיץ זצ״ל. אמנם במסכת בבא קמא (דף טז ע״ב) אמרו שירמיהו ביקש על הרשעים שבדורו ,דאפילו בשעה
וביאר הקדושת לוי ,שבפעם הראשונה ששאבה המים לעצמה ,שפיר עלו שעושין צדקה -הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים ,כדי שלא יקבלו עליהם שכר ,ומשמע דאע״פ
לקראתה ,אבל בפעם השניה ששאבה עבור הגמלים ,לקיים מצות חסד ,אז שנתכוין לעשות מצוה ,מ״מ אם נתן לאחד שאינו מהוגן ובאמת אינו עני ,אין לו שכר כלל.
אדרבה ראוי שתטרח לקיום המצוה ,מכיון שכאשר אדם עושה פעולה לשם וכן כתב ביד רמ״ה עמ״ס בבא בתרא (דף ט ע״ב ,אות קיט) ,וז״ל' :מאי דכתיב רודף צדקה וחסד ימצא
מצוה ,המצוה נחשבת יותר אם נעשית מתוך טירחא ויגיעה ,ולכן לא עלו המים חיים צדקה וכבוד ,כל הרודף צדקה הקב״ה ממציא לו בני אדם מהוגנין לעשות בהן צדקה ,וכך ביקש
לקראתה ,וכעין זה כתב גם בספר 'אוזנים לתורה' להגר״ז סורוצקין זצ״ל ,יעו״ש. ירמיהו אפילו בשעה שכובשין את יצרם לעשות צדקה -הכשילם בבנ״א שאינם מהוגנים שלא יקבלו
וראיתי מקשים על הקדושת לוי ,הלא בפעם הראשונה שאבה גם עבור אביה ואמה עליהם שכר ,ושמעינן מינה לדברי הכל דהאי מאן דיהיב צדקה לבני אדם שאינן מהוגנין לאו צדקה היא',
ומשפחתה ,ואם כן קיימה בזה מצוות כיבוד אב ואם וחסד ,דאטו מצות חסד היא עכ״ד.
רק עם אחרים שהם זרים ולא עם בני המשפחה ,וא"כ למה עלו המים לקראתה גם אכן מאידך מצאנו בנימוקי יוסף (ב״ק דף ו ע״ב מדה״ר) בשם הרמ״ה ,דמה שאינו מקבל שכר היינו
בפעם הראשונה ,ומנעו ממנה טורח המצוה. דווקא במי שיודע בו ,אבל אם אינו מכירו ואפשר שהוא הגון ,שכר יש לו ,שהרי לשם מצוה מכוין .ועוד
וגיסי מרן הגר״ח קניבסקי זצוק״ל תירץ ,דבראשונים כתבו שמה שהשכל מחייב דאי לא תימא הכי ,אתה נועל דלת בפני כמה מהוגנים במקום שאינם ניכרים.
שייך גם אצל בני נח ,ולכן יש חסד גבייהו ,וזה באמת טענה .אבל לגבי כיבוד אב, והוכיח הנימוקי יוסף כדבריו ,ומעשה דרבי פרק השותפין (דף ח ע״א) מסייע לן דהדר אמר יכנסו הכל,
הלא אמרו במסכת יבמות (דף צח ע״א) דאין אב לעכו״ם ,וכנראה האב צווה אותה וכוונתו דשם מבואר שבתחילה רצה רבי לתת צדקה רק לתלמידי חכמים ,עד שבא רבי יונתן בן עמרם
ולא האם ,ולא היה כאן מצוות כיבוד אב. והציג עצמו כעם הארץ ואמר לו פרנסני ככלב וכעורב ,פרנסיה ,בתר דנפיק יתיב רבי וקא מצטער ואמר
ולכאורה עוד אפשר היה לתרץ שלא היה כאן מצוות כיבוד ,מפני שהאבא היה לבן אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ ,אמר לפניו ר' שמעון בר רבי שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא ,שאינו
שהיה רשע ,אכן צ״ע אם פטור זה נאמר גם בבני נח ,ואף אם כן הרי שיטת הרמב״ם רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו ,בדקו ואשכח ,אמר רבי יכנסו הכל.
שאף באבא רשע יש מצוה לכבדו. והנה לכאורה דברי הרמ״ה סותרין עצמם ,דבנימוקי יוסף הביא בשמו שאם לא ידע שהוא עני שאינו הגון
ובחשוקי חמד עמ״ס זבחים (דף קג ע״א) כתבנו ליישב ,דלגבי כיבוד אב ואם הרי -יש לו שכר ,ואילו בחידושיו עמ״ס בב״ב כתב שאם נתן לעני שאינו הגון אינו נחשב לצדקה.
רבקה תמשיך במצוה ,והמצווה לא מסתיימת בשאיבת המים אלא בבישול המים
ועוד קשה ,מדוע אם נתן לעני שאינו הגון אין לו שום שכר ,והרי אמרו חז״ל במסכת ברכות (דף ו ע״א)
והגשתם להוריה ,ולכן המים היו עלו כלפיה ,ואת הטירחא במצוות כיבוד אב ואם
חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה ,מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה .וכן אמרו במסכת כתובות (דף
תקיים אח״כ ,משא״כ בגמלים שבשאיבה מסתיימת המצוה ,לכן היה ענין גדול
סח ע״א) בואו ונחזיק טובה לרמאין [שהם עשירים ומחזיקים עצמם כעניים] ,שאלמלא הן היינו חוטאין
שתטרח עבור המצוה.
בכל יום ,שנאמר וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא.
אמנם זה תלוי במה שנחלקו רבותינו ,האם כדי לקיים את הענין של 'מצוה בו יותר
ובאמת בפירוש 'עני שאינו הגון' מצינו שני פירושים בראשונים ,דברמ״ה משמע שהיינו שהוא עשיר
מבשלוחו' צריך לקיים את כל המצוה כולה ,או שמספיק לטרוח אפילו בחלק
ועושה עצמו לעני ,אמנם בפירוש רבינו יונה על אבות (פ״א מ״ב) משמע שהכוונה לעניים שאינם הגונים,
ממנה .דהנה נאמר בשו״ע (או״ח סימן תלב ס״ב)' :בברכה אחת יכול לבדוק כמה
כלומר שאינם מתנהגים כהוגן ,וכן משמע מדברי הספר חסידים (סימן סא) שמדובר בעניים פריצים,
בתים ,ואם בעל הבית רוצה ,יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ,ויתפזרו
ויתפלל אדם להקב״ה לעולם שיזמין לו בני אדם מהוגנים ,יעו״ש.
לבדוק איש איש במקומו על סמך ברכה שבירך בעל הבית' .וכתב על כך המגן
ולפי זה מתורצת הסתירה ,שברמ״ה עמ״ס ב״ב מפרש כפירוש שאינו עני כלל ,ואז באמת אינו נחשב
אברהם (סק״ה) דעכ״ם גם הוא יבדוק ,דמצוה בו יותר מבשלוחו .וביאר הפרי
לצדקה כלל כי באמת הוא עשיר ,אך בנימוקי יוסף מפרש שבאמת הוא עני ,אך אינו הגון בתורה
מגדים ,דהא דמצוה בו היינו לעשות קצת מהמצוה ,יעו״ש.
מאידך בשו״ע הרב (שם ס״ח) כתב' :אם בעה״ב רוצה לעשות בני ביתו שלוחים ובמצוות ,ואם לא ידע מכך ,הרי שמ״מ קיים מצוות צדקה.
לדבר מצוה שיבדקו הם ,הרשות בידו ,ויברכו הם ברכת על ביעור חמץ .ומכל מקום אלא שעדיין קשה ,דגם אם נתן למי שאינו עני כלל ולא ידע מכך ,מדוע לא יקבל שכר כאנוס שמעלה
נכון הדבר שיבדוק הוא בעצמו ,שכן הוא בכל המצוות מצוה בו יותר מבשלוחו ,ואם עליו הכתוב כאילו עשאה ,ובקושיא זו עמד מרן הגה״ק רבי אלחנן וסרמן זצ״ל בביאורי אגדות (סימן
אינו יכול לטרוח בעצמו לבדוק בכל החדרים ובכל המקומות ,יבדוק הוא חדר אחד ג) ,ותירץ דבחשב לעשות מצוה ,היינו דוקא שהיתה כוונתו לשם מצוה ,אבל אצל ירמיהו שהיו רשעים
או זוית אחת ויעמיד מבני ביתו אצלו וכו' ,'...יעו״ש ,ומשמע שמצד 'מצוה בו יותר וכשהיו נותנים צדקה לא חשבו לשם מצוה ,אלא שאם היו נותנים לעניים היו מקבלים שכר על המעשה,
מבשלוחו' צריך לבדוק את כל הבית ,ולא סגי בחדר אחד. שהרי גם אם אבדה לו מטבע ומצאה עני מקבל שכר על התוצאה שלעני היה מה לאכול ,אבל אם גם לא
אך הנה בעניננו נראה שאף לשיטת שו״ע הרב ,אין ענין שיהיה לרבקה תוספת חישבו לעשות מצוה ,וגם נכשלו בעניים שאינם מהוגנים ,אין להם על מה לקבל שכר.
טרחא במילוי המים עבור הוריה ,שהרי מצוות כיבוד אב היא מצוה תמידית ,ואין ולפי זה מתורץ מדוע אברהם אבינו קיבל שכר על הכנסת אורחים ,כי אף שלא היו צריכים את האוכל
גבול של טרחא למצוה זו ,ולכן דווקא בדברים שהם גוף המצוה של כיבוד אב, שהרי היו מלאכים ,מ״מ מאחר והוא חישב לעשות מצוה ,ונאנס ולא עשאה ,מעלה עליו הכתוב כאילו
יש ענין של טירחא ,אבל במילוי המים שאין להורים שום נפק״מ איך תמלא את עשאה.
המים ,בזה אין ענין שתטרח בדווקא [ויעוין עוד בריטב״א ביבמות (דף ו ע״א) ויתכן שלגבי מעשר כספים זה מספיק ,שהרי למרות שהכסף לא הגיע לעני אמיתי ,אבל בכל זאת הוא
שמשמע מדבריו שאין מצוה בו יותר מבשלוחו בכיבוד אב כי אם בבישול וכדומה, קיים אם הכסף מצוה ,וכמו אברהם אבינו ,ומעשר כספים אינו רק לעניים ,אלא גם אפשר לעשות בו
אך בהבאת הגוזלות כדי לבשלם ,אין מצוה בו ,והוא כעין היסוד הנ״ל]. מצוה ,וכל אחד על דעת כן מפריש כספים ,שלא יצטרך לטרוח ולברר אם הוא עני הגון או לא ,ודו״ק.
■ k. gi l yonot @gmai l . com יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות׳׳
להנצחות ולהקדש ות ניתן לפנות 053-3145900 :
• מעשה חמד• מהנעשה והנשמע בבית מרן שליט״א • ובחרת בחיים• שרת בהלכות זהירות בדרכים
להיכן נסע השוחט רבי מרדכי גלאי זצי׳ל שבועיים לפני פטירתו? הכביש הוא רכוש הציבור
ומה שאל את אחיו בימיו האחרונים? שאלה .על פי החוק אסור לעבור ברמזור-אדום ,האם הדבר מחייב גם על פי תורתנו הקדושה?
בערב שב״ק פר ש ת וירא הגיע מרן רבינו שליט״א לניחום אבלים אצל הגה״צ רבי תשובה .ישנו יסוד חשוב בהלכה ,אותו ש מעתי כמה פעמים ממו” ח מרן פוסק הדור הגרי״ש אלישיב זצ”ל ,והוא :שהכביש
שמעון גלאי שליט״א לאחר פטירת אחיו השוחט הגאון רבי מרדכי גלאי זצ״ל, הוא רכוש הציבור ,וכדי לנסוע עליו צריך לקבל את רשות הציבור ,ובפרט שכל מכונית נחשבת לדבר מסוכן ויש בה חש ש
שהיה מגדולי מקורבי רבינו ,ושימש כאחד מהגבאים המסורים של ביהכ״נ דקהל פיקוח נפש ורציחה.
חסידים רמת אלחנן ,להלן תמלול סוד שיח מהניחום: ולכן אמר מו״ח זצ״ל שאסור מן הדין לנסוע בכביש באופן שהשלטונות לא מרשים ,מאחר והציבור סומך עליהם ,ואין מי
שמשגיח על תקנ ת הציבור חוץ מהם .ולכן אדם מחוייב לשמור על כל כללי הבטיחות והזהירות בדרכים ,ואם לא -הרי שאין
הגר” ש גלאי :אחי רבי מרדכי זצ״ל נסע לפני שבועיים לחיפה בשביל לפגוש
לו ר שות מהציבור לה שתמש ולנסוע בכביש השייך לכולם.
ולבחון שוחטים בתוך הבית חולים .אמרתי הרגשה ,שאני לא חושב שסוחר
אפילו שרוצה להרוויח הרבה כסף ,היה נוסע במצב שלו .כי בשביל דברים
גשמיים יש כוח גשמי ,אבל בדברים רוחניים יש כוח רוחני. האם מותר לעבור ברמזור אדום כשאין רכבים באופק?
בנו רצה לקחת אותו הביתה לילה קודם ,ולא היה שייך אפילו להחזיר אותו לבית שאלה .האם מותר להולכי רגל לעבור כביש שלא במעבר חציה ,או ברמזור אדום ,בשעה שאין שום תנועת רכבים על
חולים ,הוא לא היה יכול לזוז .ובבוקר הוא היה חייב לנסוע לחיפה... הכביש? והוא הדין האם מותר לנהג רכב לנסוע באדום ב שעת לילה מאוחרת ,בשעה שאין שום רכבים ושום הולכי רגל
באופק?
רבינו :הוא גמר א ת העבודה והלך הביתה.
תשובה .נאמר במסכת יומא (דף נג ע״ב) שלפי רבי יהודה לא היה בבית המקדש כי אם 'כן זהב' (בסיס שמחזיק את המזרק)
הגר” ש גלאי :בימים האחרונים הוא אמר לי ,שמעון ,מתי אני גומר פה את אחד ,ועליו היו מניחים א ת המזרק עם דם הפר ,וכששחטו א ת דם השעיר נטל א ת דם הפר והניח עליו דם השעיר.
הגלות? ומבארת הגמ' (דף נו ע״ב) מדוע לא עשו שני כנים ,ויכתבו על כל אחד מהם איזהו דם הפר ואיזה דם השעיר ,כדי למנוע א ת
הרב מרדכי פורגס ,נאמן בית רבינו :הוא היה אצל הרב בערב יום כיפור האחרון עירוב המזרקות ,ואמרינן :משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה ,כלומר שכל עבודת יוה״כ מוטלת עליו ומחמת חולשת
(לשחיטת הכפרות)... העבודה אינו נותן דעתו לעיין בכתב.
רבינו :לא פעם אחת ,הרבה פעמים ,שנים רבות היה בא אלינו. כך גם בנהג רכב ,לפעמים הוא לא עירני דיו ,וגם ממהר ,ולא יבחין ברכב או בהולך רגל שבא מולו ,ולכן נלענ״ד שי ש בזה חש ש
של פיקוח נפש ממש ,ואסור באיסור גמור לעשות כן.
הגר” ש גלאי :אני אוחז שהדבר הכי גדול זה איך שהוא התמסר לילדים ,רצו ומעידים על גדולי ישראל ,כמו מרן הגר״ח שמואלביץ זצ״ל ,ומרן הגר״י קמינצקי זצ״ל ועוד ,שגם כשהלכו ב שע ת לילה
שייקח עובד זר ,אבל הוא אמר :עובד זר? לילדים שלי עובד זר? וכל מה שהוא
מאוחרת ,ולא היו שום מכוניות באופק ,בכל ז א ת לא עברו ברמזור אדום.
עשה ופעל ,הוא ע ש ה עם זה שהוא בלילה צריך כל שעה לקום למישהו אחר.
וכן מסופר על מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל שראה פעם איש שעובר ברמזור באור אדום כשלא היו מכוניות באופק ,ניגש
רבינו :פה הוא היה פה ,עכשיו הוא בשמיים ,ימליץ טוב על כל בני המשפחה אליו מו״ח זצ״ל והעיר לו שלא ע שה כדין ,ואסור לעשות זאת.
שעושים כעת א ת עבודת הקודש הזאת ,כעת הוא בשמיים ,ישב בשמיים וכך גם מסופר על כ״ק אדמו״ר ה'בית ישראל' מגור זצוק״ל ,שכידוע היה מטייל לבריאותו ברחובות עיה״ק ירושלים תובב״א
ויעשה את זה. בשעות של טרם שחר ,כאשר הכל נמו א ת שנתם ,והיו הרחובות ריקים מאדם ,ופ״א בהגיעו לחציית כביש שהיה בו רמזור
הגר” ש גלאי :הסטייפלר אמר לי ,שמה שע שו פה ,עושים ש ם הרבה יותר חזק, אדום ,אף שכל הכבישים היו ריקים לגמרי ,נעמד והמתין עד שיתחלף לירוק ,ואמר שכאן צריכים לעבוד על מידת הסבלנות,
תגיד שאני אמרתי ,ככה אמר לי הסטייפלר. וכשאומרים להמתין יש להמתין .ובהזדמנות אחרת המליץ על כך הבית ישראל בשנינותו א ת הפסוק (במדבר כ ,יח) 'ויאמר
אליו אדום -לא תעבור בי' ,כלומר שהרמזור האדום אומר 'לא תעבור בי'.
רבינו :איזה זכות שהיה בא אלינו הביתה ,שנים על גבי שנים באהבה ואחווה.
בעזרת השם הקב״ה ישלח תנחומים לעם ישראל כולו ולכם המשפחה ,ואתם
תראו נחת בעזרת השם ,ומהשמיים הוא כעת ישקיף וימליץ עליכם טוב. לעבור באדום כדי להספיק את ההסעה לכולל?
שאלה .לפעמים קורה ,שאברכים ממהרים ללימוד התורה ,והם נקלעים לדילמה של 'ונשמרתם' או 'ביטול תורה' ,וכגון
השאלה הבאה שקיבלתי מאברך ת״ח שע מד בצד אחד של המדרכה ,ומעבר לכביש הגיע האוטובוס או ההסעה שעמה הוא
נוסע אל הכולל השוכן בקצה השני של העיר ,והוא עומד מן העבר השני ברמזור אדום וממתין שיתחלף לירוק ,ואם לא ייחצה
מיד (בזהירות) ההסעה תברח ותיסע בלעדיו ,והוא יאחר בחצי שעה לכולל ,מה עליו לעשות?
תשובה .עליו להמתין ולא לעבור באדום ,שהרי כל התורה היא על מנת לעשות ולקיים ,ואיך יחוש על ביטול זמנו ויסכן עצמו
ואחרים.
ובפרט שעלול לצאת מכך חילול ה' ,כשיראו אדם שומר תורה ומצוות שעובר באור אדום ומזלזל בציווי התורה לשמור על
חייו.
וסיבה נוספת קיימת ,והיא משום שבדרך כלל ילדים לומדים מהגדולים ,והם אינם יודעים מה הסיבה שהאברך עבר באדום,
ושהיה לו 'עת לעשות להשם' ,ושהוא יודע להיזהר ,ומי יכול לקחת אחריות מה יקרה לאותם ילדים ,ה״י ,הרי אין להם שיקול
הדעת משל עצמם ,והם בטוחים שהנה גם הם יכולים לחצות את הכביש כמו האדם המבוגר שלפניהם.
והרי שי״ת צווה להזהיר גדולים על הקטנים (עי' רש״י ויקרא כא ,א) ,ובכל המצוות שבתורה ,הגדולים צריכים לקיים א ת
המצוות גם מצד עצמם וגם מצד שהקטנים יראו אותם וילמדו מהם ,וא״כ גם במצוות 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' ,שהיא
כוללת כל הפרטים שיתרחק אדם מן הסכנה.
ברכת מז+ל טוב מעומקא דליבא
fit
לידידינו עוז הע ומד לימיננו בהפצת תורת גדולי ישראלהם הרמזורים שלנו!
מרן רבינו של יט״א נסיים א ת דברינו במוסר השכל מיוחד :נמצאים אנו בתקופה סוערת ,בה השלטונות נלחמים בתורה ולומדיה ,והתורה נרדפת,
רומסים ומשפילים א ת בני הישיבות .וברוך השם שי ש לנו א ת גדולי ישראל שעומדים בפרץ ולוחמים את מלחמות השם.
רדה״ג רבי יצחק גולדשטוף של יט״א ושמעתי מעשה ,שפעם אחת נסע מרן פוסק הדור הגרש״ז אויערבאך זצ״ל במונית ,כאשר באותה ע ת עמדה על הפרק
לרגל השמח ות השרויות במעונו פרשיה שבה הציבור החרדי התייצב על משמר יסודי הדת ,והדבר גרם לסערה גדולה ופירוד הדעות בין ציבור שומרי התורה
באירוסי בתו עב״ג שיחי' והמצוות לציבור שעדיין לא זכה.
פנה הנהג למרן הגרש״ז ואמר לו' :מדוע אתם הרבנים מתקיפים כל דבר ,ויוצרים פירוד בעם ישראל' ,בדיוק באותו הרגע
ובהיכנס בנו החתן נ״י לע ול תורה ומצוות
המונית נעצרה ברמזור אדום ,הפטיר רבי שלמה זלמן ואמר ,בעודו מצביע על הרמזורים בצומת' :הם לא נותנים לנו לחיות',...
יתן השי״ת ש יראה רוב נחת דקד ושה מכל יוצ״ח הנהג המופתע לא הבין א ת פשר דבריו ,ורבי שלמה זלמן חזר ואמר' :אני רוצה להמשיך לנסוע עכשיו ,והרמזור בולם ומעכב
ואך טוב וחסד ירדפוהו כל ימי חייו מתוך נחת אותי כעת' ,...הנהג גיחך ואמר' :כבוד הרב ,הרמזורים האלה מצילים חיים! אם לא היה רמזורים ,איש א ת רעהו חיים בלעהו,
הייתה נוצרת אנדרלמוסיה של ממש ,ואנשים היו נדרסים למוות'...
ושמחה וכט״ס
חייך הגרש״ז ואמר לו' :כעתאתה מבין ,...גדולי ישראל והרבנים הם הרמזורים של האומה היהודית ,והם מתרים ועומדים
}3
על המשמר ובולמים את ההידרדרות הרוחנית ,ואם הרבנים לא יורו ולא יתריעו מה מותר ומה אסור על פיהתורה הקדושה,
הרי שחס ושלום לא ישאר עם ישראל'.
ודברים היוצאים מן הלב ,נכנסו אל לבו של הנהג שהתרג ש מהמסר העוצמתי ,ואמר' :כבוד הרב ,ניצחתני'!
לעדכון על מיקומו של מרן רגינו שליט״א בשבת הקרובה
אחודה נא חידה
ולשמיעת הקלטות ופסקי הלכה המתעדכנים מדי יום
ולשיעור יומי בהלכות שג ת באורך 3דקות ,ועוד איך יתכן מת שמטמא ,ואסור בהנאה ,אך מותר באכילה?
האזינו בקו ׳שיח יצחק'
+מאורית_ | 054-8487449
(התשובה לחידה ,אי״ה בגליון הבא ,החידה מ א ת ידידינו הרב ארז חזני שלי ט״ א)
03 - 313-0582 | 04 - 376-0582
תשובה לחידה משבוע שעבר :אדם חייב ליטול את ידיו הנקיות באמצעהיום ,אע”פ שאין בדעתו לאכול או להתפלל ,היתכן?
לקבלת העלון ,פסקי הלכה ,ועדכונים ממרן שליט״א, תשובה .אדם שאכל סעודה ולא היו לו מים אחרונים ,מברך בלא מים אחרונים ,אך בכל ע ת שימצא מים חייב ליטול א ת ידיו ,כי עיקר תקנ ת
ניתן להרשם במייל ,a0527642209@gmail.c0m מים אחרונים היא משום מלח סדומית שנמצא על ידיו ,וכל זמן שלא נטל ידיו ,עדיין לא יצא ידי תקנ ת חכמים .כמבואר במשנה ברורה (סימן
ובפלאפון הנ״ל ,או בכתובת מייל g m a il.c o m @ 3126877 קפא סק״ב) שא ם אין לו מים אחרונים לפניו ד' מילין ,ולאחריו מיל ,מותר לו לאכול וגם לברך אחר כך ברכת המזון ,וכל אימת שימצא מים אח״כ
ובפלאפון .0533126877 יטול ידיו משום חש ש מלח סדומית.
C יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k .g ilyo n o t@ g m ail.co m
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות 053-3145900 : נ
מתורת מרן הגאון רבי מאיר גריינימן שליט"א
איך ניחש אליעזר למ״ד שב״נ מוזהר ע״ז כעניין פנים חדשות בשבע כרכות
ויאמר בת מי וגו' (כ״ד ,כ״ג) ויברכו את רבקה (כ״ד ס')
עי' רש"י לאחר שנתן לה שאלה לפי שהיה בטוח כו' ,ועי' לקמן פסוק ובמסכת כלה (ומובא בתוס' בכתובות דף ז' ע״ב) ״מכאן לברכת חתנים
מ"ז ואשאל וגו' ואשם הנזם וגו' ופרש"י שנה הסדר שהרי הוא תחלה מן התורה״
נתן ואח"כ שאל אלא שלא יתפשוהו כו' ,והנה בתו' חולין צ"ה ב' הקשו
כתובות ז' ב' תוד"ה והוא ,אור"י דפנים חדשות אין קורא אלא בבנ"א
היאך ניחש למ"ד שב"נ מוזהר ע"ז ותירצו דההוא תנא סבר שלא נתן כו'
שמרבים בשבילם כו' ,עי' אה"ע סימן ס"ב ס"ח י"א שאינם נקראים
עד שהגידה לו כו' ואין מוקדם ומאוחר בתורה וסיימו וכן מוכח כשספר
פנים חדשות אלא א"כ הם בנ"א שמרבים בשבילם ,ועי' ח"מ וב"ש,
דכתיב ואשאל אותה כו'.
וכ' שם עוד דשבת ויו"ט הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית
מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה והרמ"א כתב דגם בסעודה ג' נהגו לברך וכתב ואפשר משום דרגילים
ונשאלה את פיה (כ״ד ,נ״ז) לבא פנים חדשות וי"א מטעם דרגילים לדרוש והדרשה הוי כפנים
וברש״י (מב"ר) מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה ,ולכאורה חדשות[ ,ולכאורה י"ל דיש זכר לדבר עי' ברכות מ"ז ב' שני ת"ח
מאי ראי' הלא כיון שהם רצו שתשאר ימים או עשור ואליעזר רצה המחדדין כו' ועי' בתוספי הרא"ש שם שפי' שהלכה חשובה כשלישי,
שתלך מיד ,אמרו שדבריה יכריע ,ודוחק לומר שאם א"צ דעת האשה ונהי דהתם לא קיי"ל כן ,מיהו לענין שמחה דפנים חדשות י"ל דכל
להשיאה אין להתחשב ברצונה כדי להכריע בכה"ג ,דשפיר השתמשו כה"ג סגי בזה לענין ריבוי שמחה ,וכעין שבת עי' תו' כתובות ז' ב'( ,עי'
בזה כעין פשרה או גורל ,להכריע כדברי מי יקום ,והנה מה שטען אל גמ' ברכות לעיל שם והעירוני לכך)].
תאחרו וגו' הצליח דרכי שלחוני וגו' ,הרי אין בזה הכרע נגד טענתם ויכלו ולפ״ז יש ליזהר לדרוש (ולא להפריע הדרשה) וכ"ש בדליכא פנים
שפיר לעמוד בשלהם ,דאה"נ שהוסכם השידוך ותנשא לו ,אבל נותנין חדשות והרי לדעת תו' בעינן כאלו שמרבים בשבילם ,וק"ק וכי בכל
לבתולה י"ב חודש כו' כבפירוש רש"י ,ומ"מ אמרו שהרי להקדימה ללכת מקום באים החשובים ושלא השתתפו בשמחת הנישואין וכי על דא
היינו זירוז הנישואין וצריך דעתה אם רוצה להנשא כבר מיד או לאחר נסמוך ,והנה בחדושים ובאורים כתובות ח' א' כתב דהא ודאי אי איכא
את הנישואין (ואגב יש להעיר דהכא א"צ דעת האשה שהרי היתה קטנה עשרה [ואפשר אפי' ברוב עשרה סגי] אפי' הם הדיוטות שאין יתר
ועכ"פ בדיני ישראל אביה יכול לקדשה בע"כ ,איברא דהכא אביה מת המסובין מרבים שמחה בשבילם סגי בכך דמאחר דהם בעצמם עשרה
שלא יעכב וכבפירוש רש"י ,והנה מה שאמרו קדושין מ"א א' שאסור הרי הסיבם שמחת נישואין ולא אפושי שמחה בעלמא הוא דאמרינן
לקדש בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה ,הכא סגי לקמן ח' א' דה"ט שאין מברכין לאחר יומא קמא [אא"כ איכא פנ"ח]
במה שהסכימה מלבד שהרי היתה בת דעת כגדולה ,הרי ראו שהדבר מן אלא דבגמ' באו לחדש לפי' תו' דאף בדליכא עשרה פנים חדשות אם
השמים) ,ולזה רצו לשאלה שמא גם היא תאמר כמוהם שאינה מסכמת האחד שהוא פנים חדשות הוא חשוב כולי האי שכל העשרה מרבים
מיד ויהי' זה הכרעה בדבר שהרי צריך דעתה [ומבואר שצריך דעתה], שמחה בשבילו חזרה שוב כל המסבה כשמחת נישואין והוי שמחה
ואמנם אף אם תאמר נגדם שמסכמת לילך מיד כבקשת אליעזר ,אין חשובה ולאו אפושי שמחה בעלמא היא ע"כ ,ואולי יתכן לומר שזה הוא
זה מכריח דנהי דאיכא דעתה ואפשר מצד זה גם לזרז ,אמנם הם יכולים ג"כ הסמך של סעודה שלישית דמצוי דהרבה באים לסעוד בסעודה
לעמוד בשלהם שאין ראוי הזירוז משום דנותנין לבתולה כו' כנ"ל ,ואמנם ג' וביניהם הרבה פנים חדשות ואף אם לא יהי' ביניהם א' שמרבים
אחרי ששאלוה השיבה שתלך אף אם אינם רוצים כבפירוש רש"י (ועי' בשבילו סגי וכנ"ל ,ומיהו אולי היו סומכים גם על פנים חדשות שאין
שפתי חכמים מהיכן דיוקא) ,והסכימו להכנע לדעת אליעזר וכמ"ש מרבים בשבילם ויעויין בב"ח מש"כ בכאן ,וכן בצירוף הי"א שברמ"א,
וישלחו וגו'. וע"ע בפ"ת בשם הרמ"ע.
וישא עיניו וירא והנה גמלים באים (כ"ד ,ס"ג) ודבר זה נוגע למעשה כי הרבה מרבים לעשות כמה סעודות תוך ז'
וכמה פעמים ליכא אדם חשוב שנוכל לומר ודאי שמרבים בשבילו
לא נתבאר מה רצה הכתוב בזה ולא משמע שידע שזה אליעזר ,ולהלן
ולפעמים ליכא כלל ויש להשתדל שיהיו עכ"פ ההדיוטות הרבה לפי
כתיב ויספר העבד וגו' ואולי הי' בסמוך לפני תפלתו ,ואולי חשש שמא
הנ"ל.
הגמלים הם שחזר כבר אליעזר ויש לו כבר אשה וא"צ להתפלל ע"ז
ובאמת סיפר לו שזה כך ,שו"ר ברמב"ן מש"כ פסוק ס"ב שפירש לשוח
בענין כלה בברכת האירוסין
עם רעיו ואוהביו ומצא את העבד ורבקה והלכו כולם יחדיו אל עירו
ויביאה האהלה שרה אמו ,וא"כ פשוט שויספר וגו' הי' אז מיד ,והנה קיצר בדבר עניית אמן של הכלה על ברכת האירוסין העיר רבינו דיש לדעת
הכתוב ואמר רק וישא וירא ,שו"ר ברשב"ם והלך לקראתם לראות אם למה לא חשיב הפסק לברכת בורא פרי הגפן ,שהרי היא יוצאת בזה
הם גמלי אביו שהוליך העבד והוא כעין מש"כ לעיל ,ועי' ספורנו בפסוק ושותה מן היין אח"כ( .ובענין האם ברכת האירוסין שייכת רק לחתן עי'
ס"ב ,ועי' כלי יקר. פתחי תשובה אה"ע סימן ל"ד סק"א).
C יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות" k .g ilyo n o t@ g m ail.co m
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות 053-3145900 :
המזון ,או לכוון ב"אשר יצר" ,לקחת על עצמו דבר אחד על עצמו ־ הכר מעלתך ודע את חובתך
דבר קטן ,ולשמור עליו מאוד עד שיתרגל ,ואחר כך לקחת עוד
נערן מתוך שיחת חיזוק שנמסרה בישיבת 'חיי משה' בירושלים,
משהו וכך הלאה. אור לי״ז חשון תשפ׳׳ז
הזכרנו את "איגרת הגר"א" דיבור ,אני רוצה קצת להרחיב מה אני חושב שהמוסר הכי טוב זה לדעת את האמת ,האמת הוא כמו
שכתוב ב"איגרת הגר"א" .הוא אומר שכל מה שדיבר זה בדברים שמבואר בהתחלת "נפש החיים" באריכות ,שהאדם הוא מנהל
יתרים .שאז צריכים כף הקלע ,על כל דיבור ודיבור צריך כף הקלע. מיליון עולמות .וכל דבר שאנחנו חושבים או מדברים או עושים,
אבל אם מדברים דברים אסורים ,כגון לשון הרע ,רכילות ,שקר, מחשבה דיבור ומעשה ,אנחנו מנהלים בזה עולמות ,או שבונים
לדבר בשבת מה שאסור ,כל הדברים שאסור על פי דין ,על כל אלה אותם או שהורסים אותם .ממילא צריכים לדעת כמה חשיבות של
זה לא כף הקלע ,צריך לרדת לשאול מטה ,ואי אפשר לשער גודל כל מחשבה שלנו ושל כל דיבור שלנו ,ואסור שאדם יתעלם מזה
הייסורים והצרות שסובל ,אי אפשר לשער את זה .ומאידך גיסא, ויאמר לעצמו מי אני ,אני כלום וכדו' ,אתה לא כלום ,אתה מנהל
מי שחוסם את הפה ולא מדבר ,הוא זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך עולמות ,צריכים לדעת את היסוד הזה ,שכל אחד מאיתנו הוא בורג
ובריה יכולים לשער את השכר שלו. מהמכונה הגדולה הכל זה תלוי בנו ,בכמה שאנחנו נחשבן את כל
עד כמה שצריכים להיזהר ,כמו שדיברנו ,שהיום הפה הפקר .זה לא המחשבות שלנו והדיבורים שלנו והמעשים שלנו ,ולדעת שאנחנו
היה אלפי שנה כזה דבר ,שיהיה כל כך הפקרות לדבר בטלפונים מנהלים עולמות שלמים ,או שמקלקלים את כל העולמות או
ולדבר ולדבר ,וזה יהיה התשובה לקראת ראש השנה ויום כיפור, שבונים אותם.
להיזהר ולשים עצמו כאלם .אם לא עושים אלם ,נכשלים" .ברוב והדבר העיקרי שצריך לדבר עליו הוא הדיבור .הגאון מווילנה רצה
דברים לא יחדל פשע". לנסוע לארץ ישראל ובסוף הוא לא נסע ,אבל מה שנשאר לנו מזה
גם צריכים להיזהר חוץ מדיבור ,שאנחנו כבר מדברים על זהירות, זה "איגרת הגר"א" .ושם כל האיגרת מדברת רק על דיבור ודיבור
צריכים להעיר לא לאכול בכל מקום ,לדעת את דיני המעשרות ודיבור.
היום .יש הרבה שאלות במעשרות ,שלא יהיה הפקר גם זה ,האכילה והוא אומר שם שהפה הוא קודש קודשים .והחזון איש פעם אמר
בכל מקום. שכל האיברים הם עצלנים חוץ מהפה ,שהוא שוטף ושוטף בלי
וגם הטלטול בשבת לסמוך על עירובין ,לשני דברים שצריכים מאוד רחמנות ,בלי עצלות ,והוסיף החזון איש שאצלו גם הפה הוא עצלן
להיזהר .אני לא יכול להאריך הרבה איך שיש בזה הרבה בעיות, ולא מדבר.
בשביל זה צריך עוד שעה שעתיים להסביר .אני לא יכול את זה, הגמרא אומרת בסוף כיסוי הדם בחולין" :מה אומנותו של אדם
אבל אני רק מעיר שצריכים להיזהר בדברים האלה. בעולם הזה ישים עצמו כאלם" ,להיות כמו אלם ,לא לדבר ולא
מוכרחים ללמוד הרבה "משנה ברורה" בשביל לדעת לא להיכשל לדבר" .ברוב דברים לא יחדל פשע" ,ובפרט היום שהולכים
בכל מיני מכשולים .מי מדבר כבר על שבת ,כגון בורר ומוקצה וכל טלפונים והולכים ביד הטלפונים ,זה הכל פשעים פשעים פשעים.
הדברים האלה ,אבל גם ביום יום. "ברוב דברים לא יחדל פשע" ,אסור לעשות את זה .לפעמים
לא כולם יודעים את הדינים ,למשל אני אומר ,עניית אמן .צריך צריכים לענות לאיזה טלפון ,אבל לא כל היום להשתבש בזה .זה
לדעת שאם לא יודעים על איזה ברכה זה ,אסור לענות אמן .ואם הורס את הכל.
החזן כבר התחיל "תקע בשופר" ,אתה לא יכול לענות אמן על ובפרט לשמוע את כל חדשות ,שזה הכל מיותר ,כל הרדיו וכל
הברכה הקודמת .לא כולם יודעים את זה ,עוברים איסור איסור גמור הדברים ,זה הכל דברים של ביטול תורה ואין שום תועלת בזה ,בין
על פי דין גמרא ,שמי שעונה אמן יתומה ,מי שעונה אמן חטופה ,אז אם תדע מה יהיה מחר עם רוסיה או שיהיה פחות משהו וכדו' ,אין
יתחטפו ימיו ויהיו בניו יתומים .הגמרא מקללת על זה נורא .איך בזה שום תועלת זה סתם ביטול הזמן ועושים בלי דין וחשבון על
שצריכים להיזהר ,אני נותן דוגמה שכאשר לא לומדים את הדינים, כל זה .בן אדם צריך לבטל את זה ולשים את זה הצידה ,זה דבר
נכשלים ,נכשלים באמן ,נכשלים בכל מיני דברים ,בברכת המזון, ראשון.
בכל מיני דברים .איך שצריכים להיזהר. אז הסברנו את הענין של הכר מעלתך ודע את חובתך ,שבן אדם
אתן לכם עוד דוגמא ,שאלתי פעם בחור כמה כריעות יש בשמונה ידע כמה זה המעלה שלו וכמה זה החובה שלו ומה הוא צריך
עשרה ,ענה לי ארבע .אמרתי לו" :זה לא נכון ,יש חמש לא ארבע", לעשות .יש עוד נקודה אחת חשובה ,אנחנו עושים תשובה ביום
+מאורימ_ | 054-8487449
לפני "עושה שלום" צריכים לכרוע כריעה כמו כל הכריעות של "מגן כיפור והמציאות היא שאחר כך אנחנו רואים שבהמשך השנה
אברהם" ו"הטוב שמך" וב"מודים" ,אותו דבר ,כתוב ברמב"ם שיש שוב חוזרים למצב הקודם ,אז איזה תשובה זה ,ואני יכול לומר לכם
חמש כריעות לא ארבע ,ואני אומר רק דוגמאות קטנות שכשלא שתלמיד חכם גדול אמר לי פעם שהעצה לזה היא לקחת על עצמנו
לומדים "משנה ברורה" פשוט לא יודעים אותם. דבר קטן וככה להתרגל .למשל שאדם יקח על עצמו לכוון בברכת
לקבלת העלון מידי שבוע ניתן להרשם במיילgmail.com@3760435 :
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k .g ilyo n o t@ g m ail.co m
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות 053-3145900 :
מנה ואמו m
מתורתו של
הגאון וכי עמנואל טולידאגו שליט׳׳א
גיליון מס'
235
שער י דמעה לא ננעלו -יהודי שב וכה הקב״ה לא נשאר אד יש !
לפעול בבריאה כאילו הוא א-ל! ונראה שזה הביאור בעניין הזה איך צדיק המופתים של אלישע הנביא
גוזר והקב"ה מקיים? שהקב"ה נותן לצדיקים כח בבריאה ,וגם כל נביא קראנו בהפטרה על אלישע הנביא" :ואשה אחת מנשי הנביאים צעקה אל
יכול להיות שהוא מקבל כח לקבוע בבריאה ,וזה מה שנתן לאלישע את אלישע לאמר" -זה היתה אשת עובדיה הנביא ,היא צעקה אל אלישע:
הכח לשנות את הטבע ולקבוע שהשמן יתרבה. תושיע אותי! הסיפור היה בזמן אחאב ואשתו איזבל המרשעת ,היא היתה
ובספר מלכים מסופר עוד דברים איך שהתיישבו ביריחו והיה מקום יפה, רודפת את נביאי השם ,היא הרגה הרבה מהנביאים ,הנביאים היו נרדפים,
אבל המים היו משקרים ,היו רעילים ,ואלישע אמר שישימו מלח במים ועובדיה הציל מאה נביאים והחביא אותם במערה 50 ,נביאים החביא
וככה הם ימתקו ,וכך היה ,המים נמתקו מכח הנביא אלישע .צדיק גוזר במערה אחת ו 50נביאים במערה שניה ,אבל צריכים אוכל ומים ,אז עובדיה
והקב"ה מקיים! הוא זה שקיבל על עצמו לדאוג להם ולפרנס אותם ,והיה אז בצורת והאוכל
מופת מכח התפילה והמים עלו ביוקר ,ולא היה לו כסף לקנות אוכל ,אז הוא לווה בריבית
והנה כל המופתים האלה לא מצאנו שאלישע התפלל שיהיה ככה ,אלא מיהורם בן אחאב ,וזה היה מותר כי זה היה פיקוח נפש שלא ימותו ברעב.
הוא גזר שכך יהיה ונהיה כמו איך שגזר ,אבל מצאנו עוד מופת שעשה [כ"כ התוס' בע"ז כו ב']
אלישע ,ושם זה היה מכח התפילה. אז הצטבר הרבה חוב ,ועכשיו עובדיה נפטר ,ובא הנושה יהורם לגבות את
שבנביא מסופר על האשה השונמית ,שהבן שאלישע בירך שיולד לה מת, החוב שלו ,ובבית עובדיה אין כלום ,לא היה דבר שום דבר מה לקחת ,אבל
הוא היה אצל אבא שלו עם הקוצרים ,ואמר ראשי ראשי ,כואב לי הראש, הוא השאיר שני ילדים ,אז הוא בא ואמר לרבנית שהוא לוקח את שני
אז אביו אמר לנער אחד תקח אותו לאימא שלו ,לקח אותו ,כל הבוקר ישב הבנים לעבדים .זה לא על פי ההלכה ,אין כזה דבר לקחת בנים של אדם
על ברכיה עד הצהרים וימות ,ראתה שהוא מת ,לא נושם אין לו דופק, בחוב ,אפילו הלווה בעצמו אינו מחוייב להשכיר עצמו בשביל לפרוע את
השכיבה אותו על המיטה של אלישע ,ונסעה לאלישע משונם (אני לא יודע החוב ,אבל יהורם היה רשע עובד עבודה זרה בן של איזבל ואחאב.
איפה זה שונם) והיא נסעה להר הכרמל למצוא שם את הנביא אלישע (אולי אז היא באה לצעוק אל אלישע שאין לה במה לשלם לנושה ,והוא הולך
הוא היה במערה של אליהו הנביא) אני לא אאריך ,אז הוא שלח את גיחזי, לקחת את ילדיה לעבדים ,אמר לה אלישע יש לך משהו בבית ,אמרה לו
והיא נפלה על הרגליים שלו שלא תזוז עד שאלישע בעצמו יבוא איתה, אין לה כלום בבית רק פח אחד של שמן ,אמר לה לכי תשאלי הרבה כלים
ולקחה אותו לביתה לראות את הילד מת .אני לא יודע מה עלה בדעתה מהשכנים ,ויהיה ברכה בשמן ,וכך עשתה ,והיא מלאה הרבה כלים ריקים
שאלישע יעשה? רק אולי היא היתה חזקה באמונתה בנביא שיכול להחיות שהיו לה וגם הרבה כלים מהשכנים והתרבה השמן .השמן התרבה במאמרו
מתים ,לא יודע ,אולי חשבה שיברך אותה שיהיה לה עוד ילד. של אלישע הנביא .זה המופת הראשון שעשה אלישע.
ובנביא מסופר שאלישע בא וראה שהילד מת ,סגר עליו הדלת ,והתחיל המופת השני
להתפלל שיחיה" ,ויבא ויסגור הדלת בעד שניהם ויתפלל אל השם" ואחרי אחרי כן מסופר שהיה בשונם ושם אשה אחת ,אשה גדולה ,עשתה לאלישע
שהתפלל הוא שכב על הילד ,ושם פיו אל פיו ועיניו על עיניו ,וככה הוא הכנסת אורחים ,והיא ובעלה בנו לו עליה בגג שיוכל להתבודד ,איש
הוא החיה אותו ,ואמר אחר כך לשונמית בואי שאי את בנך .והנה המופת אלוקים קדוש עובר עלינו ,ואומרת הגמ' בברכות דף י' ב׳ שהיא ידעה שהוא
הזה לא היה לבד שגזר וככה נהיה ,אלא הוא מכח התפילה ,שע"י התפילה איש קדוש שלא היו זבובים באים לשולחן שלו ,אז בנו לו עלייה ,כשהוא
הצליח להחיות את המת! הגיע הראו לו את העליה ,והיה שם כסא מיטה שולחן ומנורה ,איזה יופי,
איך אלישע העיז לבקש כזה דבר טרחו בשביל הכנסת אורחים בשבילו ,הוא רצה לשלם לה משהו ,שאל,
באמת זה פלא אצלי ,איך העיז אלישע לבקש דבר זה? אנחנו יודעים למשל אולי צריך משהו לדבר אל המלך ,היא השיבה בתוך עמי אני יושבת ,אבל
בר מינן אם יש לאדם גידול סרטן ,לא מודיעים את זה ,אומרים הוא חולה גיחזי אמר לו :אין לה ילדים ובעלה זקן ,אמר אלישע הנביא :כעת חיה
אבל לא מספרים שזה סרטן ,למה? כי אם אתה אומר סרטן יודעים שסרטן בעוד שנה יהיה לה בן ,והוא אמר לה "את חובקת בן" שהיא תחבק אותו,
זה מלאך המוות ,בשביל מה להתפלל ,מתייאשים מן התפילה ,לכן אומרים אז היא אמרה לו :אל תברך אותי בחובקת בן ,אם אחבוק אותו וימות מה
חולה סתם[ .אבל באמת יש צדיקים שיכולים להתפלל על סרטן גם כן ,כמו שכתוב יהיה לי מזה ,תברך אותי שיהיה לי ילד בן קיימא ,והוציאה ממנו את
בגמ' ב"ב קטז א'" :כל שיש לו חולה תוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" הברכה שיהיה ילד בן קיימא .ואומרים חז"ל בפרקי דר' אליעזר ששונמית
אומר הנימוק"י שחכם זה 'תופס ישיבה' ואין הכוונה שמחזיק ישיבה עם כסף ,זה גם לא היה לה אורח כנשים וגם רחם לא היה לה ,ממש כמו שרה אמנו .זה
דבר חשוב ,עץ חיים היא למחזיקים בה ,אבל כאן ילך אצל חכם תופס ישיבה - המופת השני ,אמר לה יהיה לך בן ,וכמו שאמר כך היה.
שאומר שיעור בישיבה ,הוא לומד כל הזמן ,אומר שיעורים ,מלמד בני ישראל תורה,
צדיק גוזר והקב׳׳ה מקיים
זה גורם שדבריו נשמעים ,מתחשבים בו בשמיים ,והוא יתפלל עליו]
אנחנו רואים שאלישע היה בעל מופתים ,ובנביא מסופר על עוד הרבה
אבל על מוות ,אחד שמת כבר ,אף אחד לא יעלה על הדעת להתפלל שיחיה,
מופתים שעשה אלישע ,כתוב אחרי זה איך שהוא ריפא את נעמן מצרעתו,
אין דבר כזה להתפלל להחיות מתים .וכמו שמסופר בספר שמואל על דוד
אמר לו לטבול שבע פעמים בירדן ,וכי הוא הפך את הירדן לרפואת
המלך שבא על בת שבע ונולד לו ילד מהביאה הזו וכתוב שהילד היה חולה
מצורעים? רק זה היה במאמר פיו ,הוא גזר שנעמן יתרפא על ידי שיטבול
וכמעט הלך למות ,ודוד היה צם ובוכה ומתפלל שיחיה ויהיה בריא ,אבל
בירדן ,והוא התרפא ,זה היה חד פעמי בגלל שאלישע גזר " -צדיק גוזר
נגזרה גזרה והוא מת ,וכתוב שם שמייד שהוא מת דוד התגלח והסתפר,
והקב"ה מקיים".
שהמלך חייב להסתפר בכל יום שיהיה נאה[ ,דין שום תשים עליך מלך שתהיה
אימתו עליך ,זה דין גם על המלך לדאוג שיהיה אימתו על העם ,ואע"פ שאבל אסור העניין הזה שצדיק גוזר והקב"ה מקיים ,לא היה לי כל כך נוח ,הצדיק גוזר,
בתספורת? דומני שהרב מבריסק אומר שהוא עשה את זה מיד כשהיה אונן לפני והקב"ה מקיים את מה שהצדיק גזר ,כביכול משתמשים בקב"ה שיעשה
שניסתם הגולל שעוד לא חל עליו דיני אבילות] ומסופר בנביא ששאלו את דוד: את מה שהצדיק גוזר ,זה לא כל כך נוח לי.
מה זה איתך? כשהילד היה חי היית צם ובוכה ,ועכשיו שמת אתה קם רק נראה שהפשט בעניין הזה ,על דרך שמצאנו במגילה דף יח א׳ על הפסוק
ואוכל? אמר להם דוד :מה זה קשור ,כשהילד היה חי הייתי מתפלל שאולי בפרשת ויצא שיעקב אבינו בא לשכם ובנה שם מזבח ,ויקרא לו" :א-ל
ירחם עליו השם ויחיה ,אבל עכשיו שהוא מת הוא כבר לא יחזור אלי הוא אלוקי ישראל" הפשט הפשוט שיעקב אבינו קרא לא-ל אלוקי ישראל ,הוא
מת ,אז למה לצום .ככה ענה להם ,אתה רואה דוד המלך לא התפלל שיחיה, קרא לקל ששמו אלוקי ישראל ,אבל הגמ' אומרת לא ככה הפשט ,אלא
אין דבר כזה ,מה שייך להתפלל שיחיה. שהקב"ה הוא זה שקרא ליעקב א-ל ,ויקרא לו אלוקי ישראל ,א-ל ,כלומר
לכן זה פלא אצלי ,איזה עוז היה לו לאלישע לבא ולבקש מהקב"ה דבר כזה, שהשם נתן ליעקב את התואר :א-ל.
להחיות את המת? וזה לא מובן וכי יעקב הוא א-ל ,מה הכוונה בזה? רק הפשט שהשם נתן
ליעקב אבינו כח לקבוע דברים בבריאה כמו של הקב"ה ,הקב"ה נתן לו כח
תפילה בדמעות וברצינות ,הקב״ה שומע ,הקב"ה לא נשאר אדיש! יהודי רואים מזה את הגדלות של אלישע ,שאלישע הכיר ביכולתו של הבורא,
שבוכה הקב"ה לא נשאר אדיש לראות אותו בוכה ,הוא שומע לו! הכיר באמיתות מציאות הבורא ,ידע שיש אלוקים ,שהוא כל יכול" ,היפלא
באמת יש פסוק 'ומי כהשם אלוקינו בכל קוראנו אליו' .יש לנו את הבורא מהשם דבר" הקב"ה בעצמו אמר -היפלא מהשם דבר ,אלישע ידע והכיר
עולם שאפשר להתפלל אליו בכל עת ובכל שעה ובכל מצב ,ובאמת זה את כוחו של הקב"ה ואת מציאותו טוב ,אז לא היה לו בעיה להתפלל
קושיא איך הגמרא אומרת שלאחר חורבן בית המקדש נסתתמו שערי להחיות מת ,כי למה שהקב"ה לא יחייה מתים? הלא הקב"ה מחדש בטובו
תפילה ,הרי כתוב בפסוק 'בכל קוראנו אליו'? אז אחד רצה לומר שנכון בכל יום תמיד ,אז הוא לא יכול להחיות מת?! וכבן שידע להתחטא לפני
שהשערים ננעלו אבל אם דופקים חזק על השערים הם נפתחים ,אבל זה אביו שבשמיים ,השיג מבוקשו ,ונעתר לו הקב"ה והחיה את המת! [אחרי זה
לא במשמע ,שהרי חז"ל מביאים את הפסוק 'גם כי אזעק ואשווע סתם שמעתי מדודי ר' יוסף זצ"ל שאלישע סמך על הבטחתו של אליהו שאם יראה את
תפילתי' ,הוא זועק ומשווע ומתחנן ,ובכל זאת לא שמע תפילתי ,נסתמו אליהו כשהוא מסתלק ממנו ומהעוה"ז יתקיים בו מה שביקש שיהיה ברוחי פי שנים
ברוחך ,וכיון שאליהו החיה את המת אמר אלישע שגם הוא יחיה מת]
שערי תפילה ,אז א"כ מה הפשט בבכל קראנו אליו.
שערי דמעה לא ננעלו
ונראה שהמכוון בפסוק שבכל קוראנו אליו -תקרא בדמעות ,תתפלל
ברצינות ובשברון לב ,ועם געגועים לקב״ה ,אז הוא ישמע לך! אבל לדבר אמנם באמת בגמ' בבבא מציעא דף נט א׳" :מיום שנחרב בית המקדש ננעלו
שערי תפילה ,שנאמר גם כי אזעק ואשווע סתם תפילתי" אבל אחרי כן
ברצינות .זה דבר מנוסה! שאם מתפללים ברצינות ומדברים לבד בחדר
הגמ' אומרת" :שערי דמעה לא ננעלו" אם אדם בוכה בתפילה ,שערי דמעה
לבד ,ואתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא ,ואומר לו ומתנה לפניו את הצרה
לא ננעלו ,הבכיות יכולים לבוא או מגעגועים לקב״ה ,או מלב נשבר ונדכה
שלך -הוא עונה! 'אל דמעתי אל תחרש' הקדוש ברוך הוא לא נשאר אדיש
אלוקים לא תבזה ,אדם מאוד מדוכא הוא בוכה ,או שבוכה כי יש לו
לראות בן אדם בוכה ,עונה לו .ועל זה מכוון הפסוק 'בכל קוראנו אליו' -
בדמעות .אבל תקרא לו ,בכל קוראנו אליו -תהיה קריאה -אליו! געגועים לקב"ה ,מי שקרוב להשם לפעמים הוא מתגעגע לקב״ה ,אז אדם
כזה הוא בוכה ,ואז שערי דמעה לא ננעלו.
דברים לזיכרו של הסבא רבי ברוך זצ׳׳ל
התאספנו היום לזכור את הסבא רבי ברוך זצ"ל ,אחרי הפטירה שלו שאלו אותי האם רבי ברוך היה עושה מופתים? אמרתי להם לא שמעתי שהוא היה עושה שום מופת,
מופתים כאלו שהוא גוזר ,ונהיה כמו שגזר ,לא היה דבר כזה ,אבל כן היה משהו ,הוא היה עושה מופתים מכח התפילה ,היה מתפלל ומציל על ידי התפילה!
סיפר יהודי אחד קראו לו פרטוש ,הוא בא בשבעה על הסבא וסיפר את הסיפור שלו ,שאשתו הלכה ללדת בבלינסון והרופאים אמרו לו המצב מאד קשה ואנחנו משתדלים,
אבל היו מיואשים ,אם יש לך איזה רבי לך תבקש מהרבי שיתפלל ,אז הוא בא לרבי ברוך ואמר לו זה המצב שאמרו לו הרופאים שהם מיואשים ויבקש להתפלל ,לקח רבי
ברוך תהילים והתחיל להתפלל בדמעות כדרכו ,וכשהוא גמר להתפלל ,אמר לו לך תקנה יין ותאמר לחיים ,מזל טוב ,הוא נולד בריא ,איך הוא הוא בטוח שהכל בסדר? רק
הוא היה כמו ר' חנינא בן דוסא שאומרת המשנה בברכות לג ב' שמתוך שתפילתו שגורה בפיו הרגיש שהתפילה התקבלה ,ככה היה אצלו לפי הרגשת התפילה ידע להגיד אם
התפילה התקבלה ,ואותו פרטוש הלך לבלינסון ,אמרו לו ברוך ה' הלידה בסדר אין סכנה לא לוולד ולא לאימא ,מקודם אמרו לו סכנה לשניהם .זה כח התפילה! כמו שראינו
אצל אלישע שהיה יכול להחיות מת מכח התפילה .אז הכוח של התפילה היה גם לסבא .אבל הכוח של מופתים לעשות מופתים -לא שמענו.
אבל באמת נכון שהוא לא עשה מופתים ,אבל היו מופתים נעשים סביבו .זה ניקרא השגחה פרטית מיוחדת שיש לצדיקים ,כמו שהיה אצל אברהם אבינו כשהגיע למצרים
ולקחו לו את שרה ,אז התורה מספרת שפרעה לקה במחלה הראתן ,מה התורה מספרת לנו? תדע יש השגחה פרטית מיוחדת על עם ישראל! הרי אברהם אבינו הוא אבי
האומה ,והקב״ה דאג לו ,זה מה שאומר הפסוק בדברי הימים אומרים את זה כל יום בהודו" :לא הניח לאיש לעושקם ויוכח עליהם מלכים" זה השגחה פרטית ,איך הקב"ה
יודע ששרה נלקחה והיא רוצה שהשם ירביץ לפרעה? זה מראה בחוש שהקב״ה איתוז! וככה היה כששרה נלקחה לאבימלך אמר לו הקב"ה" :ועתה השב את אשת האיש כי
נביא הוא ואם אינך משיב דע כי מות תמות" גם אצל יצחק היה השגחה הפרטית אצל אבימלך ,גם יעקב בבית לבן ,לבן רצה לאבד את הכל ,ובא הקב״ה תפס אותו 'תיזהר
אם תדבר עם יעקב מטוב ועד רע' ,הקב"ה משגיח בהשגחה פרטית ,לא הניח לאיש לעושקם ויוכח עליהם מלכים ,וזה הפשט 'אלוקינו ואלוקי אבותינו' ,אתה מנהיג שלנו
ושומר עלינו ,יש לנו יש שמירה מיוחדת לעם ישראל.
כזה סוג מופת היה גם אצל הסבא .סיפר לי הרב תנעמי ,הרב של רכסים ,זה היה בבר מצוה של נכדי רפאל ברוך טולדנו ,הוא אמר 'קיבלתי הזמנה על שם כזה רפאל ברוך,
אני לא אלך? והוא סיפר שכשנהיה רב ,לא היה למקווה הרבה קליינטים ,הנשים לא היו באות רח"ל ,אז הוא החליט לבנות מקווה מפואר כדי למשוך אותם שיבואו ,וזה לא
עזר עדיין לא באו ,עד שבא אחד ואמר לו אתה רוצה שיבאו הנשים ,תזמין אצלך את רבי ברוך לשבועיים ,הוא יהיה פה שבועיים הוא כבר יסדר את העניין ,אז הוא הלך
לרבי ברוך והזמין אותו שיהיה אצלו ,והיה אצלו שבועיים ,מה היה עושה הסבא? הוא לא עשה כנס גדול לנשים ,הוא היה עושה חוג נשים בכל שכונה ,והוא הולך ומדבר
בבית עם הנשים על טהרת המשפחה ,עם היראת שמיים של הסבא ,הכניס להם העניין שיש בזה כרת וחייבים ללכת ,הוא מספר שאחרי שבועיים הבלנית רוצה העלאה
במשכורת ,כי עכשיו באו הרבה נשים והיא נשארת עד שתים עשרה בלילה ...הפך את העיר!
ולא רק זה ,כל יום היה עושה את החוג נשים בחמש בשש ,ואח״ב בערב נוסע לקריות ,יש שמה יהודים מרוקאים וגם מקנסיים ,אז הוא הלך לדבר כל ערב ,והרב תנעמי היה
לוקח אותו עם האוטו שלו בשביל לדרוש ולהחזיר אותו ,לפי שזה דרכו של אוהב השם ,אהבהו על אחרים ,רבי ברוך היה מלא אהבת ה' ,מלא יראת ה' ,כל היום דיבר עם
הקב"ה על החורבן ועל כלל ישראל ,אז עושה שגם אחרים יאהבו אותו .פעם אחת האוטו של הרב תנעמי השתתק ,נעצר ,מנסה להפעיל אותו ,לא מצליח ,לא יכול לזוז ,אז
אמר לו רבי ברוך :תראה ,אנשים מחכים לנו לדרשה בא נמשיך את הדרך באוטובוס ונאמר דרשה ,וירחם השם על האוטו ...הוא הסכים איתו והלכו לתחנת האוטובוס,
בתחנת האוטובוס ראו שם יהודי ממקנס ,ורבי ברוך כבר תוהה על קנקנו ...והבין ממנו שהוא לא מניח תפילין ,מייד התחיל לחזק אותו בהנחת תפילין ,הוא הזהיר אותו
וחיזק אותו ,אתם יודעים מה הגמ' בר"ה יז א׳ אומרת ,משפט רשעים בגיהינום י"ב חודש ,אבל קרקפתא דלא מנח תפילין ,ראש לא מניח תפילין ,נידון לגיהינום לדורי
דורות ...וככה עד שחיזק אותו ,לא זז משם עד שהבטיח לו ממחר אני מתחיל ללבוש תפילין! והיהודי ההוא נסע באוטובוס ,ורבי ברוך עוד לא נוסע ,אמר לרב תנעמי לך
עכשיו תפעיל את האוטו ,הלך להפעיל את האוטו והאוטו פועל ...אמר לו רבי ברוך :כל העיכוב של האוטו היה כי הקב״ה רצה לתקן את היהודי הזה ,שנשפיע על היהודי
הזה ,אחרי שהשפענו עליו האוטו עובד .זה השגחה פרטית ,הבא להיטהר מסייעין אותו ,מי שרוצה לעזור לאחרים מסייעין אותו ,השגחה פרטית על הצדיקים 'הבא להיטהר
מסייעין אותו'.
האם יהורם גן אחאב היה יהודי או גוי
שאחאב גייר אותה ,מ"מ הרי הגירות לא חלה כי היא היתה עדיין התוס' ב ע"ז כו ב' כתבו שי הורם בן אחאב ו איזבל היה י שר אל מו מר
עובד ת ע"ז ,וא"כ יו צ א שי הורם בנה היה גוי. וההיתר של עובדי ה ללו ת ממנו בריבי ת היה משום פי קו"נ ,וי ש
ל שאול שהרי איזבל היתה גויה בת מלך צידוני ם ,ואע"פ שמסתבר
עובר לפני המתפלל
ראיתי לאחרונה שעובר לפני המתפלל פרוץ אנשים עוברי ם ולא יודעי ם שזה אי סור ג מור מדרבנן ,וידו ע שר' משה פינ ש טיין זצ"ל היה צריך
ללכת והיה שם מתפלל הוא אמר שאי אפ שר לעבור י ש כאן קיר ...צריך לדעת שככל שי ש יו תר מתפללים שעובר לפניהם נכשל ביו תר
איסורי ם ,ואם הולך הלוך חזור על כל הליכה עובר ב אי סור ,היה פעם אחד שראי תי או תו בתפילה הולך הלוך חזור ,אמרתי לו :מה באת
לכאן לעבור ע בירו ת?! עדיף שתתפלל בבי ת!
ידין בגויים מלא גויות
ומהיכן למד הקב"ה את הענין הזה שהראש הוא החשוב? -מנחל בדרך הפסוק בתהילים אומר" :ידין בגויים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה
ישתה -והכוונה לעגלה ערופה שעורפים אותה בנחל ,והמשנה בסוטה מה מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש" שמעתי מר' יהושע מאמאן זצ"ל שאמר
ב' מביאה מח' אם הגוף קרוב לעיר אחת והראש קרוב לעיר אחרת האם בשבעה על רבי ברוך ,בשם ר' אליקים שהיה רב בקזבלנקה ואח"כ בטבריה,
הולכים אחרי הראש או אחרי הגוף ,וקיי"ל כר"ע שהראש עדיף ,וזה כוונת שהוא אמר בהספד על רבי יעקב אביו של רבי ברוך פשט כזה ,ידין בגויים
הפסוק מנחל בדרך שזה עגלה ערופה ,ישתה ,שמשם נלמד שראש עדיף - מלא גויות -כשהקב"ה עושה דין אצל הגויים -מלא גויות ,הוא הורג
על כן ירים ראש -לכן כשהקב"ה עושה דין בישראל הוא עושה דין רק המון ,כמו מה שהיה ברעידת אדמה בוונצאולה שנהרגו אלפי איש ,אך כ"ז
בראש. בגויים ,אבל אצל ישראל -מחץ ראש על ארץ רבה -כשהקב"ה עושה דין
אצל ישראל הוא לוקח את הראש שזה הצדיק וזה מכפר על ארץ רבה,
עקב המעבר לשעון חורף השיחה במוצ״ש ממורינו הרב שליט״א בשעה 730
גליון זה נכתב על פי הבנת הכותב בלבד ,מתוך שיחה הנאמרת מדי מוצאי שבת בשעה 730בית מורינו הרב שליט״א רח' מתתיהו 25
ניתן להאזין לשיחה גם בשידור חי בקו 'עוטה אור' 0733-718-148או במערכת 'קול יהודי מרוקו' 0747-962-335שמעו ותחי נפשכם:
בכל ענייני הגיליון יש לפנות לטל' 05485-20-936כמו״כ ניתן לקבל את הגיליון במייל gmai1.com@ 6082566
ניתן לתרום דרך ׳נדרים פלוס׳ בחיפוש ׳עוטה אור׳ או בטל' 03-7630-585שלוחה 6465וזכות התורמים תעמוד להם לזכות בכל מילי דמיטב!
בס״ד
i ק ^ י r
כושיעודי הגאון הגדול דבי כויכל זילבד שליט״א
fש נה ד | גליון קנה ד ח : 5ה 5ז ; * 5 % J פרשת חיי שרה
ברך את אברהם בכל
א) בכל עולה בן .ב) שלם בכל .ג) בכל שמה .ד) מדת כל .ה) בזכותו של אברהם.
ו) מדת זאת בת לאברהם .ז) יסוד מלכות .ח) זה לעומת זה .ט) שער החמישים .י) בירור הניצוצות.
האבן עזרא לפי פ שוטו משלימים אחד את בכל עולה בן
השני ,דבגלל שלא חסר דבר ,התאוה שיראה Jפ ד; ה פזןה*ס } ״ואברהם זקן־ בא בימים וה' ברר את אברהם
בנים לבנו שינחלו מעלתו וכבודו .וכן פירש בבל״" .1ביאשית כד ,א) ופיר ש רש״י :״בכל עולה
הרשב״ם שהוא הקדמה לסיבה ששלח אברהם מסרה נפשה על קידוש ה' בגימטריא בן ,ומאחר שהיה לו בן היה צריך
את אליעזר לקחת אשה לבנו :״להודיע ״לספוד לשרה ולבכתה -ונסמכה מיתת שרה לעקידת להשיאו אשה״ .וכבר הקשו מפרשי רש״י
האמור לפנינו שלא שלח עבדיו לקחת אשה יצחק ,לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה מדוע פירש רש״י כן ,והרי פ שוטו של מקרא
ממשפחתו מחמת חוסר נשים בארץ כנען, וכמעט שלא נשחט ,פרחה נשמתה ממנה ומתה״ (רש״יבראשית
הוא כדפירש הרב אבן עזרא ,שאברהם אבינו
שלא יהו רוצין להזדווג לו ,שהרי נתברך בכל כג,ב) .הרה״ק המגיד מקאזניץ זי״ע (עבודתישראלפרשתחיישרה) הביא
נתברך :״באורך ימים ועושר וכבוד ובנים ,וזו כל
את דברי רש״י וכתב :״וצריך הענין ביאור ,הלא הצדיקים כל
וכל העולם מתאוים להזדווג לו ,אבל הוא לא חמדת האדם״ .או כדתרגם אונקלוס :״וה' בריך
רצונם וחיותם לעשות רצון קונם ומוסרים נפשם ומאודם
רצה כי אם ממשפחתו .וזהו שאמר העבד (כד, ויוצאי חלציהם בעבור כבודו יתברך שמו ,ואיך יתכן לומר ית אברהם בכולא״ .וכן תרגם יונתן :״ומימרא
לה) וה' ברר את אדני מאד ויגדל ,ולכך הוצרך על שרה אמנו הצדקת אשר היה אברהם אבינו טפל לה דה' בריך ית אברהם בכל מיני ברכתא״ .ולמה
לפרש תחילה ברך את אברהם בכל״. בנביאות ,שכשמעה מעקידת יצחק פרחה נשמתה מחרדה הוזקק רש״י לפרש ד'בכל' עולה בימטריא בן.
ובהלה כדרך פשוטי בני אדם ,אשר כל חיותם לגדל זרע
בכל שמה ולהרבות הון ובפירוד הבנים או הממון כמעט ימותו ,אמנם
אמנם חז״ל במדרש דר שו הכי(תנחומא סימן ו),
ברם חז״ל דר שו כוונות נוספות באומרו 'בכל', אך דרך רש״י לפרש פ שוטו של מקרא (עיין רש״י
לא כן שרה אמנו חלילה לה ,רק נוכל לומר ,כי בשמעה
כמו שמצינו בגמרא (ב״ב טז ,ב) :״וה' ברך את מעשה העקידה שעוקד אברהם את יצחק בנה לעולה לה' בראשית ג ,ח) ,אם כן מדוע צמצם רש״י הפירוש
אברהם בכל -רבי מאיר אומר שלא היתה והבינה בקדושתה שנעשה על ידי זה יחוד גדול וקדוש, דהכוונה דוקא לדרש ד'בכל' עולה בן ,ומאחר
לו בת ,רבי יהודה אומר בת היתה לו ,אחרים והמקום ההוא היה רחוק ממנה ללכת שמה להתדבק עם שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה ,ולמה לא
אומרים בת היתה לו ובכל שמה״ .והרמב״ן אב ובנו בקדושת היחוד ,לכן על כל פנים מרחוק מסרה יפרש כדעת האבן עזרא שהכוונה שנתברך
נפשה באהבה ובטהרה להפרד מעולם הזה בעת רצון
מבאר קוטב מחלוקתם :״דרש רבי מאיר שלא בכל חמדת האדם.
ושעה קדושה כזאת ,והקב״ה הסכים על ידה ויצאה נפשה
היתה לו בת לאברהם ,וזו לו לברכה ,כי לא היה בקדושה בשעה זאת .וזה נרמז והמת שרה בקרית ארבע שלם בכל
יכול להשיאה רק לבני כנען הארורים ,ואם (בראשיתכג,ב) ,רומז מקום הקריה שמתה היה על פי ארבע שהם ועיין בגור אריה למהר״ל שביאר דברי רש״י
ישלחנה לארצו גם כן ,תעבוד שם עבודה זרה ארבע אותיות אדנ״י שבהם כוונת מסירת נפשות וקבלת בזה :״דאם לא כן מאי עניינו לכאן ,שהקדוש
כמותם ,כי האשה ברשות בעלה ,ואברהם לא עול מלכות שמים״.
ברוך הוא בירך אברהם בכל .והא דלא כתב 'בן'
יחפוץ שיצא זרעו הכשר משרה אשתו חוצה ועיין בספרנו בים דרך תורה פרשת חיי שרה (מאמר יגהערהא)
שהבאנו מהליקוטי הרי״מ עה״פ (ויקרא י,א-ב) :״וי-קריבו לפני בפירוש ,מפני שהבן הוא נחשב 'כל' ,שעד שלא
לארץ ,ואף כי יעבוד עבודה זרה .ורבי יהודה היה לו בן לא היה נחשב לו לכלום כל הברכה
ה' אש זרה אשר לא צוה אינם .ותצא אש מלפני ה' ות^כל
דר ש כי בת היתה לו ,דאפילו ברתא לא חסריה א^ם וימתו' לפני ה' -פירוש כי כל מצוה צריכין אנו לעשות שברכו ,מפני שאמר אברהם' ,אד' א' כזה ונתן
רחמנא (ב״בקמא ,א) ,והיא הברכה בכל ,כי היה לו בחשק רב ובצמאון גדול עד שבעשיית המצוה יהיה בלי ליי ואנכי הילר ערירי וגנן משק ביתי ...יורש
כל אשר יחמדו האנשים לא חסר דבר .ובאו השארת חיות הגשמיות כלל ,אך המצוה עצמה נותנת בו אוני' ז (לעילטו,ב -ג) ,אבל עכשיו דהיה לו בן -היו
אחרים והזכירו שם הבת״. שוב חיות שיוכל לחיות עוד ולא ימות בעבורה כמו שכתוב
כל הברכות שלו ברכות ,ולא קודם לכך ,ולכך
(ויקרא יח,ה) וחי בהם ,וכאן שלא היה ציווי מהשי״ת והם עשו
מדת כל זאת במסירות נפש לשם שמים נשארו שניהם בלי חיות כתוב ״וה' ברך את אברהם בכל״ על ידי שנתן
מוסיף הרמב״ן :״ובאמת שאין הכוונה לאחרים הגשמיות כלל ובזה יצא נפשם בדביקות נפלא״ .ועל פי לו בן״.
והמחלוקת להם עם רבי יהודה להודיע אותנו דבריו מבואר היטב כיצד לא פרחה נשמת אברהם ויצחק ובדרך זה מבאר גם הרמב״ן על פי האבן
שם הבת הזאת בלבד ,וחלילה להם שיוציאו בעת העקידה ,כי הם נצטוו על העקידה והמצוה היתה כלי עזרא :״והזכיר הכתוב זה לאמר כי היה שלם
מחזיק לנשמה בגוף בעת מסירות נפשם על קידוש ה' ,מה בכל ,לא חסר דבר זול תי שיראה בנים לבנו
ברכתו של אברהם שהיא גדולה וכללית לענין
שאין כן שרה אמנו שלא היתה בנסיון ,ולא נצטוותה על
זה ,שיאמר הכתוב כי ברך אתו השם בבת אחת שינחלו מעלתו וכבודו ,ולכן התאוה לזה״.
העקידה ,כיון ששמעה שכמעט נשחט ,פרחה נשמתה על
ששמה כך .אבל אחרים חדשו בפירוש הכתוב קדושת שמו יתברך( .שיעוריא92חיישרהתשפו) ומשמע דלדעת הרמב״ן דרשת חז״ל ופירו ש
ז צ" ל לע"נ האשה הצוה״ח מרת גיטל חינקא ע"ה בת רבי גבריאל מנשה בוים
אשת ידידינו הנכבד הרה"ח ר' י צ ח ק מ ש ה ע רנ פ ל ד שליט"א ,מייסד השיעור ונושא בעול קיומו תמיד
שבקה חיים למגינת לב בקיו״ש בשב״ק פר׳ תולדות כ״ט חשון תשע״ה ת.נ.צ.ב.ה.
בדברי האור החיים הקדוש מפורש שיש שער הגדלה והגבורה והוגפארת והנצח וההוד כי כל הזה ענין עמוק מאד ודר שו בזה סוד מסודות
החמישים לסטרא אחרא ,וכתב עוד שם (שמות ג, -בעימים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל התורה ,ואמרו כי ”בכל ” תרמוז על ענין גדול,
ח)” :וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער לראש” .שמידת 'כל' היא ב^מים ובארץ .ועיין והוא שיש להקב״ה מדה תקרא ”כל ” ,מפני שהיא
החמישים ,לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן בהמשך דברי הרמב” ן דמוסיף לבאר ממדרשי יסוד הכל ”.
דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס חז”ל בענין.
בזכותו של אברהם
לשער החמישים ולהוציא בולעו מפיו ,ואז ספו
זה לעומת זה וגם בלי להבין עומק דבריו ,פשוט לן שאברהם
תמו בחינת הטומאה ”. והנה ידוע מאמר שלמה המלך (קהלתז ,יד)” :ונם את אבינו הוא הראוי לברכת 'כל' ,שהרי עד אברהם
הרב לשם שבו ואחלמה ההולך בדרך הגר”א הביא
זה לעמת זה עשה האלקים ” .שכל כח בקדושה אבינו כל העולם היה עומד רופף עד שיקבלו
את דבריו בענין זה ,בספר הדע ”ה (ח”ב דרושה ענף ב
יש גם כנגדו בטומאה .והוא כדי שיהיה לאדם את התורה (שבת פח ,א) ,ואמרו” :תנא דבי אליהו
סימןה) ,וכתב” :והנה הגם שאיני כדאי להכריע בזה, בחירה .ואמרו בגמרא ראש השנה (כא,ב)” :חמשים ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו
אך האמת ניתן לכתוב ,כי נראה עיקר כהגר”א
שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ”,
שאין בס”א שער החמישים כלל .והגם כי זה
אחד ,שנאמר (תהליםח ,ו) ותחסרהו מעט מאלקים ”. והחל מאברהם אבינו מואת הנפש אשר עשו
לעומת זה עשה אלקים .אך הוא רק עד מ” ט לבד, אך לשער החמישים לא זכה בחייו ,וכבר הבאנו בחרן( .עבודה זרה ט ,א) ,וכן נאמר (בראשיתב ,ד)" :אלה
והם המ” ט פנים טהור ומ” ט פנים טמא .וכמ” ש
כמה פעמים דברי הפני יהושע (ברכות לב,ב) שכתב, תולדות השמים והארץ בהבראם ” .ודר שו (בראשית
במדרש תהלים מזמור י”ב סי' ד' ובכ”מ .אבל שער דלפני מותו בסוף חייו זכה לאותה חלקי הנשמה רבה 'יב ,ט)” :זאמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם
הנ' הנה הוא בבחי' אין סוף וכמו שאמרו בתיקונים שנקראת יחידה שהיא שער החמשים .ועיין באברהם בזכותו של אברהם ” .וכיון שאברהם
תיקון כ ”ב סמוך לסופו ע ”ש ,ואין בס”א בחי' נגדו
במהר ” ל בראש השנה שם שכתב ” :אבל שער הוא יסוד העולם שבשבילו נברא העולם ,ודאי
כלל ח ”ו וכמ” ש הרב בשער הקליפות פ”ג וכנודע ”. החמשים הוא אל הש”י בעצמו כי השער הזה ראוי להתברך במידת 'בכל'.
בירור הניצוצות הוא ההשגה באמיתת עצמו ואמיתת עצמו לא
מדת זאת בת לאברהם
והא מילתא דברירא ,דכל תכלית הגלות הוא לברר נודע אל זול תו ורק לעצמו ית'”.
מוסיף הרמב”ן” :ובה נאמר (ישעיה מד ,כד) אנכי ה'
ניצוצות הקדושה שנפלו לתוך הקליפות ,והראשון שער החמישים עשה כל ,והוא שנאמר (קהלתהח) ויתרון ™ ץ בכל
שירד מצרימה ,היה אברהם אבינו כמו שנאמר ובפשטות למדו רבותינו ,שגם בצד שכנגד איכא הוא ,יאמר כי יתרון הארץ וטובה הגדולה השופע
בפרשת לך לך ,ועלה ממצרים ברכוש גדול ,שהוא חמישים שערי טומאה ,כמבואר ברמ”ק (פרדס על כל באי עולם בעבור כי בכל היא ,והיא המדה
ניצוצי הקדושה ,ואחר כך נאמר לאברהם אבינו רמונים שער יג ,פרק א) .וכן כתב האור החיים הקדוש השמינית מי”ג מדות ,ומדה אחרת תקרא בת
בברית בין הבתרים ,שנאמר לאברהם (בראשיתטו ,יג בפרשת שמות (ג,ח) על גלות מצרים ” :שישראל נאצלת ממנה ,ובה הוא מנהיג את הכל ,והיא
יד)” :כי גר;ירויה זרעך בארץ ל'א להם ועבדום וענו לא נכנסו בחמישים שערי טומאה לברר אותו”. בית דינו של הקדוש ברוך הוא הנרמז במלת וה'
אתם ארבע מאות עינה .וגם את הגוי אשר יעברו אבל הגר ”א סבר דאין לטומאה שער החמישים, בכל מקום (ב”ר נא ,ב) ,והיא שנקראת כלה בספר
דיו אנכי ואחרי כן .יצאו ברכש גדול” .ואחר כך היה וכלשונו” :כי להס ”א אינו רק מ” ט שערי טומאה, שיר השירים ,בעבור שהיא כלולה מן הכל ,והיא
לו את סדר הנסיונות וכולם לבררו וללבנו מכל שער חמישים אין לו ,וכאשר נתמלא כל המ” ט שחכמים מכנים שמה כנסת ישראל במקומות
אחיזות הטומאה ,ואז זכה למידה זה” :וה' ברו את שלו אז יתבער הוא מן העולם ,כי יבער כאשר רבים ,בעבור שהיא כנוסת הכל .והמדה הזאת
אברהם בפיל” .ולכך שלח את אליעזר עבדו להביא יבער הגלל עד ונמו (מלכיםא יד ,י) ולכן יתגלה שער היתה לאברהם כבת” .ואם כי דברי הרמב” ן
אשה לבנו ליצחק ,דווקא ממשפחתו ומבית אביו, החמישים ויתבער הוא מן העולם ”. י עמוקים מאד ,כוונת דבריו למדת המלכות
ובאותה שעה אף אליעזר זכה לצאת מרשות שכן כל הטומאה הוא גללים וצואה ,זבל מאוס, הקרויה גם כנסת ישראל ,המורה על התגלות
הסיטרא אחרא .דהרי אליעזר חשק שיקח יצחק והסטרא אחרא מבלבל את האדם להתלכלך מלכותו יתברך בשמים ובארץ ,ואברהם אבינו
את בתו ,ולכך אמר ” :אולי לא תאבה ואתן לו את במיאוס ,אך השוטה מדמה לנפשו שהוא מתוק, זכה להנהגתה ,בשכר צדקתו והמעשיו הטובים.
בתי ,א”ל אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק ועליו צווח ישעיהו הנביא (ה ,כ) ” :היי האמרים יסוד מלכות
בברוך” (בראשיתרבה נט,ט) .אבל לבן אמר לו לאליעזר: לרע טוב ולטוב רע שמים חשף ,לאור 'ןאור המידה השמינית מי”ג מדות היא 'נוצר חסד
”ויאמר בא ברוך ה' -שהיה סבור בו שהוא אברהם, לחשך שמים כזר קיכזתוק ונזתוק לנזר” ’.אך כאשר
לאלפים' וידועים דברי האר ”י הקדוש שמתגלה
שהיה קלסתר פניו דומה לו ,א”ר יוסי ב”ר דוסא הסטרא אחרא ממלאת סאתה במיאוס ,היא
בחנוכה” :כי ר ”ת להדליק נר חנוכה הוא שם
כנען הוא אליעזר ,ועל ידי ששרת אותו צדיק מתבערת מן העולם .ולכך נזהר היצר הרע שלא קדוש הנקרא נחל היוצא מר ”ת נוצר חסד
באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך” (בראשית רבה להגדיש את הסאה .ובזה מבאר הגר ”א” :וז הו
לאלפים ” (שעה”כ דרוש א דחנוכה) .והמדה 'כל' מבואר
ס ,ז) .ובזה חזינן דאברהם אבינו זכה למדת 'כל' כל פעל גו' הוא חמישים שערי בינה וגם רשע
בסודות התורה דהוא היסוד שכולל את השש
בשלימות ,עד שאפילו עבדו שהיה בכלל ארור יצא גימטריא הוא מ” ט שערי טומאה ליום רעה ,כי קצוות וקרוי 'כל' ,ומידת המלכות נקראת
מארירותו ונכנס לכלל ברוך( .שיעורט36חיישרהתשפא) אך להשמדם גו'”. רשעים גו' (תהלים צב ,ח) *בפרח
T: T•: *T ־ 1: כללות דכללות ,וכן בירך דויד (דהי”אכט ,יא)” :לך ה'
לא נפגשו ,ענה לו הגר”י שהרבנית לא מרגישה טוב ,וכידוע הרבנית היתה דרכו של הרה”ק הבית ישראל מגור זצ”ל היה לילך רגלי בירושלים לצרכי
נכדה של הרידב” ז הטמון בצפת ,ועל כן הוא נסע לצפת ת”ו לציון הרידב” ז בריאות ,ופעמים היה חפץ לילך במקומות שאין אנשים ,ולכן היה הולך
להתפלל על הרבנית נכדתו שתחזור לבריאותה .והוסיף ואמר ,אין אני לבית וגן שהדרך לשם היתה עדיין ללא בניינים ,ופעמים רבות היה פוגש
חלילה 'דורש אל המתים' ,אלא הלך לציונו ואמר סבא הרבנית לא מרגישה את מו ”ר הגר”י אברמסקי זצ”ל .פעם אחת שאל הבית ישראל את הגר”י
טוב ,והוא והסבא נעמדו להתפלל לרפואתה( .שיעור יא 92חיי שרה תשפו) היכן הוא היה שבוע שעבר במקום שדרכיהם היו נפגשות ,ובאותו שבוע
מוקדש לזכות ורפואת הנער נתרם לע"נ
נתרם לזכות
הרב יהודה דוב זצ״ל
חיים שמואל בן ליבא הרה"צ ר' מרדכי זאב
בן הרב אברהם חיים זצ"ל
הנמצא ל׳׳ע בתרדמת מזה כמה חודשים בן מלכה נלב׳׳ע כ׳׳א אלול תשפ״ו ת.נ.צ.ב.ה.
משיעורי הגרי"מ זילבר שליט"א | חיי שרה תשפ"ז
( g r־■nsrפוןהי5
ועל זה ר מז דוד (תהלים עא ,ו) :״ עליו נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה ידו ע (שעה״כ דר וש י הפסח דר וש ח) דבליל הסדר נשפע מלמעלה כל
גוזי״ .וזה עצמו אות ו סי מן לחיבוב ה' יתברך את ישראל ,דלא זו בלבד אותם מ״ט אורו ת על האדם ,ואחר כך מסתלקין ממנו ,וזה עבוד ת
שמלמדים את התינוק 'תורה' ,ולא רק יכל התורה' ,אלא מלמדים ימי העומר להחזירם עד שבועו ת שאז מתגלה הארת הכתר .והנה
אותו 'כל התורה כולה' .וענינה כמפור ש בהלכות שול חן ערוך הרב , לכאורה יקשה אם כן מדוע היה צריך להתגלות בליל הסדר אורו ת
שכתב שכל אדם צריך לל מוד את כל התורה בעל פה ,ול חזור עליהם אלו ,אם אחר כך צריך האדם לקנותם בעצמו .אלא בזה מבואר ד אין
מפעם לפעם שלא ישכח ,אך מי שהוא שכחן ,צריך לל מוד רק כמה אדם יכול לקבל את התורה לולי שהיה לו כבר ר שי מו מתחילה .וכן
שהוא יכול לזכור ו עליו אמרו לא עליך המלאכה לגמור. אמרו (נדה ל ,ב) שמלמדים את התינוק במעי אמו כל התורה כולה:
אך מכל מקום כתב (יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק בהלכה י) :״נכון הדבר ״וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל
ע״ד הקבלה ,לקבוע לי מודו בשעה קטנה זו שבכל יום לל מוד פעם התורה כולה״ .ולכאורה קשה אם כן מדוע מלמדים אותו את כל
אחת כסדר כל התלמוד בבלי וירו של מי ומכילתא וסיפרא ו סיפרי התורה כולה אם עתיד לשכחה [ ,עיין בני י ש שכר (מאמרי חודש סיון
ותוספתות וכל המדרשים מתנאים ואמוראים ,שכל דבריהם היא מאמר א -מהות החודש)] .אלא מוכח מהכא דלולי שלמד כבר את כל
תורה שבעל פה ,שניתנה למשה מסיני כמו רבו ת ותנחומא ופסיקתות התורה כולה ונ שאר בו ר שי מו מן התורה שלמד ,לא היה יכול בשר
וכיוצא בהן ,ו מדר שי רשב״י על כולן ,כדי שיוכל לגמור כל התורה ודם לל מוד ול הבין בתורת הי .אבל משלמד כל התורה עם המלאך,
שבעל פה כולה פעם אחת בחייו ,לקיים מצות שמור ת שמרון את כל אין לאף אחד תירוץ לומר שאינו יכול לל מוד תורה ,שכן היצר הרע
המצוה וגו' כמו שנתבאר למעלה .ואף שישכח הכל הרי לע תיד לבוא מוסיף עליו ענוה לומר ,וכי מי אני הראוי להתקרב לתורת ה' ,אך
יזכירו הו כל לי מודו ששכח מחמת אנסו״ .ובכל הדורו ת היו מחכמי כיון שהוא י לוד אשה שהיה במעי אמו ,ושם למד את כל התורה
ישראל שידעו את כל התורה כולה( .שיעור ט 36חיי שרה תשפא) כולה ,אם כן י ש בו ר שי מו של כל התורה כולה.
פני האדמה ,וראיה לדבר ,דהם קוברים גם את היה לשרה בן ,לא היה מתקיים 'ונחלתם לעולם הוויית חיי שרה
בעלי החיים שלהם ,ואין זה אלא משום שאין להם תהיה' ,שהרי עדיין אין לה יורש ,וכמו שאמרה ״ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים עינה ושבע
מעלה עליהם .מה שאין כן קבורת אדם מישראל לאברהם אבינו (בראשית כא ,י) :״גרש האמה הזאת שנים שני חיי״שךה׳( /בראשיתכג,א -ב) הדגיש הכתוב
היא לחביבות נפשו הקדושה משום שהיה הגוף ואת ? mכי לא ייר ש בן האמה הזאת כעם בני עם 'ויהיו' מה שלא״נאמר בתרח וכל העשרה דורות
נרתיק לנשמה. יצ חק? ולפיכך בעקידה שבה קיבל יצחק אבינו שמנח ועד אברהם ,כי הוויה האמיתית היא רק
וכל שנים עשר חודש לאחר פטירת האדם ,נשמתו את כח התולדות נשלמו ימיה ונתקיים סיומא התורה הקדושה ,ומאברהם אבינו ואילך התחילו
עולה ויורד ת (שבת קנב ,ב -קנג ,א) ,ואחר כך עולה דקרא 'ונחלתם לעולם תהיה' ,והושלמו ימיה אלפים שנות תורה כדאמרו בגמרא (עבודה זרה ט ,א)
למקומה .ולפיכך ביקש אברהם אבינו (בראשית ופרחה נשמתה. דמתחילין מעת שהיה אברהם אבינו כבן ב״ן שנים
כג ,ח -ט) :״וידבר אתם לאמר אם י ש את נפשכם אמנם כאשר שרה אמנו עלתה לגן עדן ,פגשה מעת שנאמר בו (בראשית יב ,ה) :״ואת הנפש אשר
לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו ליי בעפרון שם את יצחק אבינו ,וכמו שמביא הרמ״ע מפאנו עשו ב;רזו־ן״ .וגילה הכתוב דבזה החל להיות הויה
בנן צחר .ויתן לי את7מערת המכפלה אשר לוי אשר (עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח״ג סימן כט) :״שכן יצחק ומציאות קיימת לעולם ,דרק התורה הקדושה יש
בקצה ש ^ו ננ^כזף מלא יתעה’ לי בתוככם לאחזת אבינו נגנז בגן עדן ג' שנים תכף אחר העקדה״ ,וכן בה מציאות אמיתית.
קבר״ .דאברהים אבינו היה חפץ לשלם 'כסף ימלא' פירש החזקוני (כד ,סג) :״ויצא יצחק -מהיכן יצא ובזוה״ק משמע דלא כל שנות חיי שרה נחשב
כדי שלא יוכל עפרון אחר כך לטעון שמערת מגן עדן שהיה שם משעת העקידה עד עכשיו בהם הויה ,דאמרו בזוה״ק (ח״א קכג ,א) :״אמר ר'
המכפילה שייכת לו .וכמו שמצינו אצל דוד המלך שלש שנים״ .ואחר כך חזר לחיות בארץ כדי חייא הא אוקמוה דהא כד אתעקד יצחק בר
שקנה את גורן ארונה בכסף מלא .ואמרו בזוה״ק לקיים 'ונחלתם לעולם תהיה' ויזכה ליעקב אבינו, תלתין ושבע שנים הוה ,וכיון דאתעקד יצחק
(ח״אקכח ,א) דעפרון לא היה רואה במערה מאומה כי הדא הוא דכתיב (מיכה ז ,כ) :״תתן אמת ליעקב חסד מיתת שרה ,דכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה
אם חושך ,ולפיכך היה מוכן להיפטר הימנה אפילו לאג^ה^’( .שיעור יא 92חיי שרה תשפו) ולבכותה ,מאין בא מהר המוריה בא מלמעקד ליה
בחינם ,ורק משום שאברהם אבינו אמר 'בכסף י ' ז זאל הקבר רץ אברהם ליצחק ,ואינון תלתין ושבע שנין מיומא דאתייליד
מלא יתננה לי' היה דור ש עליה טבין ותקילין מצינו בבעל הטורים פר' וירא (יח ,ז) ,עה״פ :״ואל יצחק עד שעתא דאתעקד אינון הוו חיי שרה
'ארבע מאות שקל כסף' .וי ש לציין לדברי רש״י הבקר ז״ץ אברהם -אותיות ואל הקבר רץ ,שרץ ודאי ,כחושבן ויהיו בגימטרי״א תלתין ושבע שנין
שפירש :״ביני ובינך -בין שני אוהבים כמונו מה אחריו "למערה״ .וכוונתו למה שאמרו בפרקי דרבי הוו ,כמה דאתמר מדאתיליד יצחק עד דאתעקד״.
היא חשובה לכלום ,אלא הנח את המכר ואת מתך אליעזר (פרק לו) :״ורץ להביא בן בקר ,וברח מלפניו והרי מפורש להדיא ,דעיקר שנות חיי שרה היו
קבור״ .והרה״ק האמרי חיים מוויזניץ זצ״ל אמר בן הבקר ונכנס למערת המכפלה ,ונכנס אברהם רק משעה שנולד יצחק ,והיינו טעמא דהא אמר
מהו 'בין שני אוהבים כמונו' ,וכי אברהם אבינו אחריו ומצא שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על ריב״ל :״כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת״ (נדרים
היה אוהבו של עפרון ,אלא פירו שו דשניהם היו המטות וישינים ,ונירות דולקות עליהן ,וריח טוב סד ,ב) .ולכן כל ז מן שלא היה לשרה אמנו בנים לא
אוהבים ,אברהם אבינו אהב מצוות ועפרון היה עליהם כריח ניחוח ,לפיכך חמד המערה לאחוזת היה נחשב לה הוי״ה( .שיעור יא 92חיי שרה תשפו)
אוהב ממון ,הוא שאמר עפרון 'בין שני אוהבים קבר״ .ונאמר (בראשית כג ,ה -ו) :״ויענו בני חת את ונחלתם לעולם תהיה
כמונו'( .שיעור יא 92חיי שרה תשפו) אברהם לאמר לו .שמענו אדני נשיא איליקים אתה אמרו במדרש (בראשית רבה נח ,א) :״ויהיו חיי שרה
קדושת אדם מישראל בתוכני ?מבחר ק ב ^ו יקבר את מתך איש ממנו את מאה שנה (תהלים לז ,יח) יודע ה' ימי תמימם ונחלתם
יש לרמוז ב'עפרון בן צחר' דבא להורות קדושת קברו ל'א יכלה מ ^ מקיבר מיתך״ .ואף על פי שהיה לעולם תהיה כשם שהן תמימים כך י שנותם
האדם מישראל ,דעפרון הוא ל שון עפר ,וכל אדם אברהם אבינו חפץ במערת המכפילה ביקש מבני תמימים״ ,מבואר בזה דשרה אמנו נפטרה בזמנה
בסיומא דשמונה עשרה מבקש :״ונפשי כעפר לכל חת 'אחוזת קבר עמכם' ,כל זה היה כדי להוציא ונשלמו ימיה .ואפשר לפרש סיומא דקרא (תהלים
תהיה״ ,וכתבו התוס' :״ונפשי כעפר לכל תהיה - מעפרון את מערת המכפילה ,שכן הפרש גדול לז ,יח) :״יודע ה' ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה״.
מה עפר אינו מקבל כליה לעולם כן יהי רצון שזרעי יש בין ישראל לעמים ,שכן קברי אומות העולם דכיון שמחשב הקדוש ברוך ’הוא 'י מיז תמימים
לא יכלה לעולם כמו שהוא אומר והיה זרעך כעפר אינם אלא כפינוי הנבילה שלא תסרח כדומן על הגיע ז מן שרה אמנו למות ,משום שכל ז מן שלא
י ■.
■■■ ‘—■*--י ---------- ---------------י י ■ —־
m i ■ ---------------- ---------------ן ־— -------- ■I ■
■ ■■■■«.ו I .■■■- ---------------- --------------- --------------- ■ — ■--------............................ ............. ............................ '
■ II - ־ , " ■ ■ I ■■ ־
משיעורי הגרי״ם זילכר שליט״א | חיי שרה תשפ״ז
(במדבר יב ,ג) :״והאיש משה ענו מאד מכ'ל האדם ידי נמרוד ,לולי רחמיך אשר עמדו לי״ .ואנחנו הארץ״ .אמנם המהרש״ל פירש :״ואני שמעתי מה
אשר על ?ני האדמה״ .וקודם "שאדם מבקש״פתח מזרעו של אברהם ,ולפיכך אומרים 'ונפשי כעפר עפר הכל דורסים עליה ואח״כ היא דורסת על כל
ליבי בתורתך /הוא צריך לבקש 'ונפשי כעפר לכל לכל תהיה' ,ובזכות זה מוסיפים לבקש :״פתח ליבי הדורסים ,אף אני כן לכל מצערי וק״ל״ .והוא שייך
תהיה' .ומוסיפים לבקש :״ואחרי מצותיך תרדוף בתורתך״ ,דבכח הענוה זוכים לתורה ,שכן הכלי עפר
T T
״ואנכי
* T :
לאברהם אבינו שאמר (בראשית יח ,כז):
נפשי״ ,שנפשו תרצה מעצמה לרדוף אחר התורה שמחזיק את התורה הוא הענוה ,והראיה ,משה ואפר״ .ופירש רש״י :״ואנכי עפר ואפר -וכבר
והמצוות( .שיעור יא 92חיי שרה תשפו) רבינו קיבל תורה מסיני והתורה מעידה עליו הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים ,ואפר על
לעצמו ,ירד לשאול .מה שאין כן מי שי ש לו עין רעה באחיהם יוסף הצדיק ונתקנאו בו עבור טוב עין הוא יברך
טובה שיור ש גן עדן. כתונת הפסים שעליו על ידי כך נתגלגל הדבר ״וישמע אברהם אל עפריו יישקל אברהם לעפרו
ועפרון היה פו שט יד לקחת יותר מן הראוי לו, וירדו למצרים והיו ארבע מאות שנה בגירות את’ הכסף ’ אשר דבר’ ב אזני בני חת ארבע מאות
שהרי היה סבור שאין מערת המכפילה שווה ועינוי ועבדות .ג) אצל ע שו שרעה עינו באחיו שקל כסף עבר לסחר’״.ז ( בר א שי ת כג ,טז)’י ש להביא
לכלום ,ואפילו הכי דר ש עליה ארבע מאות שקל יעקב ונתקנא בו על הברכות אשר ברכו אביו בזה את דברי הרב כלי יקר שכתב :״וישקול
כסף ,רק משום שאברהם אבינו גילה התעניינות כי על כן אמר יעקב ורווח תשימו בין עדר לעדר אברהם לעפרן -חסר וי״ו .כתב בעל הטורים לפי
בה ,וכיון שהיה רע עין ,לקח מקח רע לעצמו, כדי למלאות עיניו של אותו ר שע על כן בא ע שו שהיה רע עין ו עפרן חסר וי״ו עולה למספר רע
ולא נשאר עם מאומה .ואברהם אבינו קנה את וארבע מאות איש עמו .ד) נבל הכרמלי היה איש עין .וטעמו של דבר לפי שאמרו חז״ל (בבא ב תר א ט,
השדה המערה וכל אשר בה ,כמו שנאמר (בראשית כילי ורע עין כנודע ,על כן בא עליו דוד עם ארבע ב) כל הנותן פרוטה לעני מתברך ב שש ברכות וכו',
כג ,יז) :״ריקם שדה עפרון אשר בנזכפלה אשר מאות איש לשלם לו כמדתו״. וכל מי שרעה עינו באחיו האביון ואינו נותן לו
לפני ממרא והאירה המערה יאשר בו וכל העץ ילפינן מינה דאסור לאדם להיות רע עין ,ובפרט כלום אינו מתברך בשש ברכות אלו ,על כן חסרה
אשר ב ^ ה אשר ?כיל" ?בלי סביב״ .ופיר ש רש״י: שהקנאה מדה רעה היא שאין לה שום סיבה וי״ו דעפרן כי מצד שהיה רע עין חסרו ממנו שש
״ויקם שדה עפרון -תקומה היתה לה שיצאה מיד ותכלית ,שהרי האדם מקנא בדבר שאינו שלו, ברכות אלו .וחז״ל אמרו (סוטה לח ,ב) אין נותנין
הדיוט ליד מלך .ופ שוטו של מקרא ויקם השדה ולא לקחו ממנו מאומה ,וקנאתו לא תועיל לו כוס של ברכה כי אם לטוב עין ,שנאמר (משלי כב,
והמערה אשר בו וכל העץ לאברהם למקנה וגו'״. שיהיה לו גם כן כזה .ואדרבה צריך האדם להיות ט) טוב עין היא יבר־ף אל תקרי יבורך אלא יברך.
ואף על פי שמביא רש״י אחר כך פשט נוסף ,כללא 'טוב עין' ,שעל ידי זה יזכה לברכה ,שנאמר (משלי ומכל מקום מראה שניהם אמת רצה לומר הקרי
אית בידן ,דרש״י לא בא אלא לפרש פ שוטו של כב ,ט) :״טוב עין הוא יבירו? ,י נת 1מלחמו לדל״. והכתיב ,כי מי שהוא טוב עין מברך לאחרים בעין
מקרא ,וכיון שהקדים מדר שו אות הוא שפשט וכאשר מקיים סיומא דקרא זוכה למה שנאמר יפה ,על כן יבורך גם הוא בשש ברכות כהוראת
הכתוב מורה על כך .אם כן כאשר יש לאדם (משלי כא ,יד) :״מתן בסתר יכפה אגף״ .אך כאשר וי״ו של יבורך כי הוא כתיב מלא .ותדע עוד ,כי
מישראל ממון מיותר ,יש לו לעשות עמו צדקה, חושב לקחת לעצמו ,לבסוף יקח מקח רע לעצמו, רע עין עולה למספר ארבע מאות על כן מצינו
ובזה תקומה יש לממון ,וכמו דאמרו יד ההקדש כמו שמצינו בקרח (סנהדרין קט ,ב) :״ויקח [קרח] בארבעה מקומות מספר ארבע מאות אצל בעל
על העליונה ,וכאשר אדם נותן צדקה ,הוא זוכה אמר רי ש לקיש שלקח מקח רע לעצמו״ .ואף עין רע .א) בעפרון שהיה רע עין על כן לקח ארבע
שתהיה ידו על העליונה ( .שיעור יא 92חיי שרה תשפו) על פי שהיה מטועני הארון ,כיון שלקח מקח רע מאות שקל כסף .ב) אצל אחי יוסף שהיה עינם
ימיהילולא ־ ממצולות ין
ג' כסליו תס״ג | נס הצלת הפני יהושע
יש להביא את מה שכתב הפני יהושע בהקדמה מה כבתוך המכבש מחמת כובד משא הגלי גלים שנפלו אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום
עוררו לחבר את הספר :״ואחת שהיא הנה קבלתי עלי עלי וקורות בתינו יותר מקורות בית הבד ,ולא נתנוני ויבנה לי בית נאמן להרבות גבולי בתלמידים ,לא
לחובה ונדרתי בדבר הנדור בעת צרתי ביום חרון אף ה' השב רוחי ,ידי ואיברי אינם ברשותי ,אמרתי נגזרתי אמנע עצמי מכותלי בית המדרש ולשקוד על דלתי
יום ג' כסליו שנת תס״ג לפ״ק בק״ק לבוב ,שליו הייתי בדמי ימי אלכה פקדתי יתר שנותי לא אביט אדם עוד העיון בסוגיית הש״ס ופוסקים וללון בעומקה של
9 בביתי ורענן בהיכלי עם חבירים ותלמידים המקשיבים עם יושבי חלד .ומתיירא הייתי שלא יעשה ביתי קברי הלכה ,אף לינות הרבה בענין אחד ...אני טרם אכלה
לקולי ,ופתע פתאום היתה מעיר לגל הפוכה כמו רגע לנסקלין ולנשרפין לנהרגין ונחנקין ,עלי היו כולנה לדבר הדברים אל לבי ,שמע ה' בקול עניי ונתן לי
f לא חלו בה ידים וקול זעווה לא שמענו כי אם קול ארבעתן כאחת ,ודין ארבע מיתות לא בטלו ממני .מהלכים בין העמודים כמין שביל ממש נעשה לי
הבערה יצאה לחלק ,ומראה אש הגדולה והמתלקחת זאת ועוד אחרת שקורות הבית רהיטיו ועציו ואבניו ויצאתי בשלום בלי פגע ,וחבל לא הוה בי .אז ידעתי
אשר עלה בארמנותינו ובחלונינו ע״י כמה חביות נדמו עלי כעדים גמורים ,אמרתי פן יפגעו בי להיות נאמנה כי מה' היה הדבר ממש במקום שאין מצילין,
גדולות ונוראות מלאים פולוויר שהיה לשריפת אש יד העדים בי בראשונה להמיתני .אמנם בחמלת ה' ומאז והלאה השמתי הדברים אל לבי שיהא עיקר
I עד שנהרסו הבתים ממגורותם כמה בתים גדולים עלי לא נתנני אלקים להרע עמדי וכמו ערך שליש לימודי בדבר הלכה בסוגיית הש״ס ופוסקים ושלא
ובצורות חומה עד לשמים הושפלו עד לעפר ערו עד או רביע שעה אחר ששקט וסר מזעף קול המפלה ,להעלות בכתב שום דבר בענייני הדרוש או שאר
היסוד בהן ונהרגו כששה ושלשים נפשות קדושות רק עדיין קול שפעת המולת המון לאלפים ולרבבות לימודים שהם רחוקים ממרכז לימוד האמת אם לא
מישראל .ובתוך החללים ג״כ מגרי ביתי זו אשתי הולך וסוער החמסין על הגג ותבקע הארץ לקולם .לעתים רחוקים .רק כל זמן שנתחדש לי שום דבר
הראשונה נ״ע ואמה ואבי אמה ,עד שהגיע ג״כ לצרת ורבים אשר המיתו ברמיסתם יותר מאשר בראשונה ,בסוגיית הגמרא או בפירש״י ותוס' והיה הדבר נוטה
I הבת בתי הקטנה אחת היתה לאמה וחביבה עלי ביתר אף דלא הוי סגי בלאו הכי שכוונתם להציל ולפקוח בעיני שהוא על צד דרך לימוד האמיתית לפי דרך
שאת .וגם אנכי הייתי מן הנפילים מאיגרא רמא לבירא הגל .סוף דבר כבר יצאתי מכלל ודאי סכנת נפשות קדמונינו ורבותינו ,אותה אבחר ואקרב לכתוב בספר
הזכרונות”( .שיעור יב 4יתרו תשפו) עמיקתא ובאתי בעמקי מצולה בארץ התחתית ממש לידי ספק .אז אמרתי עודני בתוך הגל ,אם יהיה
יוצא לאור על ידי מכון נים דרך
לפרטים והנצחות 0556712159
להזמנת כל ספרי הרב זילבר
אפשר לקבלו כל שבוע דרך המייל bd025401167@gmail.com 073-3022267
משיעורי הגרי״מ זילבר שליט״א |וירא תשפ״ז
זן ( is
מתורת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט״א
פ ר ש ת חיי ש ר ה ת ש פ"ז גי ליון 9
t iS מו <פ* ש? < > is מו
ה שע ה שורש מידות ברוך וארור
”ויאמר אליו העבד אלי לא תאבה האישה ללכת אחרי” .דרשו חז”ל בב”ר (נט ,ט) ”ויאמר אליו העבד -הדא הוא דכתיב
רק חזק ואמץ והגית בו יומם ולילה ׳כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב' ,כנען -זה אליעזר ,בידו מאזני מרמה -שהיה יושב ומשקיל את בתו ראויה היא או
כל היסוד של תורה זה החיבור אינה ראויה ,לעשוק אהב -לעשוק אהובו של עולם זה יצחק ,אמר אולי לא תאבה ואתן לו את בתי ,אמר לו אתה ארור ובני
לתורה ,שאדם מתחבר לתורה מתחבר ברוך ואין ארור מתדבק בברוך” .מבואר בדברי חדל שאמירה זו ”אלי לא תאבה האשה ללכת אחרי” ,שמשמעותה שיתן
לקדושת התורה .החיבור לקדושת ליצחק את בתו ,שורשה ויסודה במידתו של כנען אבי אבותיו ,שהוא ארור .וצ” ב מה ראו חז” ל לייחס אמירה זו של אליעזר
התורה זה חיבור לקדוש ברוך הוא. שבאה מתוך יחוסו לכנען שממנו נוצר .ובהמשך הפרשה דרשו (ב” ר ס ,ז) עה”פ ”בוא ברוך ה'” ,שכיוון שעשה אליעזר את
הנפש החיים בשער ד' בפרק כ ” ב שליחותו באמונה ,יצא מכלל ארור ונהיה לברוך .וגם זה צ”ב ,למה בשליחות זו יצא מכלל ארור לברוך .עוד צ” ב הלשון
אומר ,שמי שמחובר בלימודו דבק ”אין ארור מתדבק בברוך” ,שהיה לו לומר 'אין ברוך מתדבק בארור' ,שהרי אמר אברהם לאליעזר שאינו יכול ליתן את יצחק
בקדוש ברוך הוא ,הוא אומר לשון לבתו כיון שהוא ארור.
שהתורה והקדוש ברוך הוא זה אחד,
והנה כבר ביאר הר״ן בדרשות ,שלא רצה אברהם ליקח אשה מבנות כנען ושלח את אליעזר לארצו ומולדתו ,שאף שגם
קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל
בתואל ולבן היו עובדי ע״ז ,מ״מ לא היו פגומים במידותיהם אלא בעניינים הנוגעים לשכל ולהשקפה והם דברים שאינם
חד .להידבק עוד בהקדוש ברוך הוא
עוברים בירושה .אבל כנען היו פגומים ומושחתים במידותיהם ,וזהו פגם שהוא קנין בנפש האדם ועובר בירושה לדורות
זה להידבק בתורה ,חיבור לתורה זה
זה ”נעשית לו סם חיים”. הבאים .ונראה דענין זה שאמר אברהם שכנען הוא ארור ואין ארור מתדבק בברוך ,מיוסד על מה שהאריך במכתב מאליהו
(ח”א בקונטרס החסד) דיש בעולם שני סוגי בני אדם ,יש את הנוטלים ויש את הנותנים ,עניינם של הנותנים הם אותם שכל
הלשון ביהושע ,הפסוק אומר ”רק חזק
מגמתם להיטיב ולהועיל עם אחרים ,והנוטלים הם אלו שכל עניינם ומגמתם ליטול לעצמם ולקבל מאחרים ,ובלשוננו הנוטל
ואמץ”” ,והגית בו יומם ולילה” ,צריך
הוא האדם אנוכי שכל מחשבתו ומגמתו לתועלת עצמו .וביאר שם שאין מצב ביניים ,אדם הוא בגדר נותן או בגדר מקבל,
כוח של ”חזק ואמץ” .אני תמיד חוזר
והוסיף דהנותנים הם המקיימים את העולם ,והוא יסוד של מידת החסד שהוא קיום העולם ,וכלשון הפסוק ”עולם חסד יבנה”.
על זה” ,חזק ואמץ” ,צריך להתאמץ,
והנוטלים האנוכיים הם המחריבים את העולם ,ומהם מגיע כל המחלוקות והגניבות המחריבות את העולם.
אדם לא אוהב להתאמץ ,אדם מחפש
את החיים הקלים ,אדם לא רוצה ולכשנתבונן נראה דעל ענין זה עומד התהום הפעורה בין אברהם וכנען .אברהם שהוא ברוך בעצם ,וכלשון הפסוק ”והיה
להתאמץ .תורה זה ”רק חזק ואמץ”. ברכה” ,וכנען שהוא ארור בעצם וכלשון הפסוק ”ארור כנען” ,וביאור הדברים שהרי כנען נתקלל ארור כנען לאחר שסירס
את נח ,ותוכן ענינה של קללה זו שנתייחסה לכנען לדורות עולם מבואר מתוך פירוש רש” י ודברי חז”ל ,דמה שסירס כנען
אבל מצד שני כתוב ”ונשמח בדברי
את נח הוא כיון שלא רצה עוד שותף בחלק שיש לו בעולם ,שעשה חשבון שכבר יש ג' בנים שנתחלק העולם להם ולא רצה
תורתך ובמצוותיך לעולם ועד כי הם
שיהיה בן רביעי שיקח מחלקו ,וזה מראה על גודל שיפלותו ואנוכיותו ,שלא מספיק עבורו חלקו בעולם הגדול ואינו מוכן
חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם
לוותר אפילו על חלק קטן ,שרוצה שיהיה הכל לעצמו ואינו מוכן לשתף אחר עמו ,והוא פסגת האנוכיות במין האנושי .ולכן
ולילה” ,יש את ה׳׳ונשמח" ,זה ”חזק
נתקלל להיות ארור ,שברכה היא השפעה של טובה וקללה היא צמצום ההשפעה ,וכנען שכל עניינו בנטילה נתקלל להיות
ואמץ” שמביא את האדם לשמחה
ארור ,לומר שלא תבוא ממנו שום השפעה של טובה .ואברהם שכולו חסד ונתינה לאחרים ,הוא שורש הברכה ,שנתברך
אמיתית ” ,כי הם חיינו” ,השמחה
”והיה ברכה” ,דהיינו שכל מהותו הוא ברכה ,שברכה הוא ריבוי ושפע של השפעה ,וכנען שכולו נטילה נתקלל להיות מקולל
האמיתית זה זה כשאדם מחובר
למקור החיים ,זו השמחה האמיתית. במהותו ,וזהו ארור שמהותו קללה.
״ובהם נהגה יומם ולילה” ,גם קדושת וזהו הענין שלא רצה אברהם ליקח מבנות כנען שהם במהותם ארור ,שכל מהותם היא אנוכיות ודאגה לעצמם ,וזה עובר
התורה נותנת רציפות ,ושמחת התורה לדורות הבאים ,והוא הסתירה היותר גדולה לאברהם שהוא ברוך ,שאברהם הוא יסוד החסד והנתינה ,וכלשון הפס' ”חסד
נותנת רציפות .כי שמחת התורה לאברהם” ,וכיון שהוא ברוך אינו יכול להתדבק בכנען שכל מהותו היפך מהחסד לאברהם ,והוא ארור שאינו מתדבק בברוך.
שהיא ”כי הם חיינו” ,התורה שהיא ומה שנקט הלשון ”אין ארור מתדבק בברוך” ,הוא לומר שארור אינו יכול להתדבק בברוך ולהיות לברוך ,כיון שבמהותו
”כי הם חיינו” זו תורה של רציפות, הוא ארור ,ואם היה ארור מתדבק בברוך ונעשה ברוך ,היה אברהם מתדבק בו ,שאף שעכשיו הוא ארור ,מתוך שיתדבק
”ונשמח בדברי תורתך כי הם חיינו”. באברהם הוא יעשה ברוך ,וזה שאמר לו אברהם שארור אינו מתדבק בברוך ,ואינו יכול להתדבק באברהם ולהיות ברוך.
הלשון של הפסוק ”רק חזק ואמץ וזהו מה שראו חדל אצל אליעזר במה שאמר 'אלי' את מידתו של כנען ,משום שאליעזר נשלח ע” י אברהם להקים בית ישראל
והגית בו יומם ולילה אז תשכיל ע” י שיביא אשה ליצחק שתהיה אם ישראל ,והוא אינו דואג אלא לעצמו ומחפש לזכות ביצחק לעצמו שתהיה אשתו של
ואז תצליח” ,מה זה ”אז תשכיל ואז יצחק מזרעו ,והיינו שדאג מתוך נגיעה רק לעצמו ולא לעשות שליחותו באמונה עבור אברהם ,ובזה עמדו חז” ל שבשורש
תצליח” ? מבואר בדברי אדוננו הגר”א הדברים היא מידתו של כנען שכל דאגתו רק לטובת עצמו ,וע” ז אמר לו אברהם שכיון שהוא במידה זו לא יצא מכלל ארור,
ביהושע שם ,והגאון הזה הוא פשוט ואין ארור מתדבק בברוך .וזהו הענין שלאחר שעשה את שליחותו באמונה יצא מכלל ארור לברוך ונעשה ברוך ה' ,כיוון
נפלא מאוד מאוד .יש מושג ש”גדול דבמה שעשה שליחותו באמונה עקר מתוכו את מידתו של כנען ולא היה מגמתו בשביל נגיעת עצמו ,אלא לקיים שליחותו
תלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה”, ותפקידו במה ששלח אותו אברהם להביא ליצחק אשה הראויה להיות אם ישראל ,ובזה עקר מקרבו את מדתו של כנען,
ובפשטות זה גם נכון ,אבל זה ודאי ומתוך זה נתעלה לצאת מן הארור של כנען ולהיות ברוך.
לא העיקר ,בפשטות ” גדול תלמוד
רבקה -כח של העמדת אחדות בישראל
שהתלמוד מביא לידי מעשה” ,שעל
וזהו שאליעזר בדק את רבקה במידת הנתינה אף שכבר ראה והכיר את מעלתה ,שהרי אמרו חז” ל שהיו המים עולין לקראתה,
ידי תלמוד אדם יודע מה לעשות,
כיון שביקש אשה בשביל יצחק כדי להעמיד את האם שתהיה יסוד לכלל ישראל ,ולזה בחנה במידת הנתינה ,שהיסוד של
אבל זה דבר שלא ייתכן בכלל שכל
בחירת אברהם הוא במידת החסד והנתינה ,וכדי לזכות בברכת אברהם ולהתדבק בזרעו להיות ברוך צריך הכח של מידת
המושג ש׳׳גדול תלמוד שהתלמוד
הנתינה.
מביא לידי מעשה” רק איך ימצא
לדעת מה לעשות .אם זה ”תלמוד ונראה דזהו הענין שלאחר שראה אליעזר את שלימותה של רבקה במידת הנתינה והחסד שאמרה ”שתה אדוני וגם לגמליך
מביא לידי מעשה” ,אז כל מסירת אשקה” ,בא לרמז על מחצית השקל ועל הלוחות המצומדות .ומקודם נבאר הרמז על מחצית השקל ,דביאר הגריא”ח בשיח
יצחק (דרוש לפרשת שקלים) ענין נתינת מחצית השקל להעמיד האחדות בישראל ,שכ”א מביא רק מחצית ,לומר שאינו
המשך בעמוד הבא ◄ מציאות בפני עצמו אלא חלק מכלל האומה ,וגם נאמר במחצית השקל ”העני לא ירבה והדל לא ימעיט” ,לומר שאין הבדל
של מעמדות בין עשיר ועני ,שזה מביא לידי פירוד אלא כולם שווים .ורק בכח האחדות זכו ישראל למעלתם ,שגם מתן תורה
הוא בזכות האחדות שהיו כאיש אחד בלב אחד ,וגם בנין המשכן היה בכח האחדות שהעמידו ישראל ע” י מחצית השקל
ונראה שזהו הענין שבא לרמז על מחצית השקל ,לומר שבכוחה של רבקה שהיא שלימה במידת הנתינה יש כוח להעמיד
מר א ה יסוד לאחדותו של ישראל ,שהנתינה היא יסוד האחדות והנטילה היא יסוד המחלוקת והפירוד ,ובכוחה של רבקה שכולה
השעה חסד ונתינה ,זכו ישראל למחצית השקל שהוא להעמיד את האחדות בישראל.
ונראה שזהו גם הביאור ברמז על שני לוחות מצומדות ,דהנה כתב הרמב”ן ,בפרשת יתרו ,שב' הלוחות הם אחד כנגד בין
המשך מעמוד קודם◄
אדם מקום והשני כנגד בין אדם לחברו ,והם בבחינת חתן וכלה .ונראה הביאור במש”כ שהם כנגד חתן וכלה ,לומר שאין
התורה הייתה צריכה להיות בכלל כאן ב' לוחות שכ”א בפנ”ע ,אלא מתאחדים יחד ב' הלוחות כחתן וכלה ליחידה אחת של שלימות התורה והמצוות ,גם בבין
במהלך שונה לגמרי ,אם צריך רק לידע אדם למקום וגם בבין אדם לחברו .ונראה שזהו הענין שרמז לרבקה על ב' לוחות מצומדות ,כיון שרבקה באה להעמיד את
את מצוות התורה ,אז מספיק שימסר עם ישראל שהם מקבלי התורה ,ואי אפשר לקבל התורה בבין אדם למקום בלי בין אדם לחברו ,ורק כיון שראה אליעזר את
לנו מסירת תורה של פסקי הלכות, כוחה של רבקה במידת הנתינה והחסד ,ראה שהיא יכולה להעמיד יסוד לכל ישראל גם ללוח של בין אדם לחברו ,שכח
כל הדינים שנוגעים להלכה ,היום יש הנתינה הוא היסוד של כל ענייני בין אדם לחברו שבתורה ,ולכן בא הלשון לוחות מצומדות ,להורות שאין כוחה של רבקה
בכמה ספרים את כל פסקי ההלכות ,כל רק כלפי בין אדם לחברו אלא גם כלפי בין אדם למקום ,שהלוחות מצומדות ואין מקום ללוח של בין אדם למקום בלא הלוח
ההלכות שאדם חי ביום יום .הקב”ה של בין אדם לחברו.
נתן לנו תורה שבכתב ,תורה שבעל פה,
תלמוד בבלי ,תלמוד ירושלמי ,כל דברי
רבותינו הראשונים ,כל דברי רבותינו מ ר א ה י א צי עו
האחרונים ,פנימיות התורה ,בשביל מה
כל זה ניתן לנו. קושיא מתורת רכינו רה״י שליט״א
הנה הדין הוא דהשוכח יעלה ויבוא בראש חודש חוזר ומתפלל שתיים בתפילה הסמוכה ,אבל אם שכח יעלה ויבוא בר”ח
אז מבואר בדברי הגר ” א ש ” גדול
במנחה ונזכר בלילה כשכבר אינו ראש חודש נחלקו בזה הראשונים (עי' תוס' ברכות כו ):דדעת ר” י שכיון שאינו יכול להזכיר
תלמוד” זה להבין ולהשכיל ,ולחזק
יעלה ויבוא אין טעם בחזרתו ואינו חוזר ומתפלל ,ודעת חכמי פרובינציה שאפ”ה צריך לחזור ולהתפלל ערבית שתיים אף
את הכוח הרוחני של הנשמה .הגאון
אומר בהאזינו ,כתוב ”נעשה ונשמע”, שאין מזכיר בו 'יעלה ויבוא' .ויסוד המחלוקת הוא האם כשחסר לו 'יעלה ויבוא' חסר לו בתפילה עצמה ולכך צריך לחזור
ולהתפלל כמו כל אדם שנאנס ולא התפלל מנחה שמתפלל ערבית שתיים ,או שחסרון 'יעלה ויבוא' אינו חסרון בתפילה אלא
והגאון אומר ש״נעשה” כתוב כנגד
המצוות התלויות בגוף ,ו”נשמע” כנגד חסרון הזכרה בלבד ולכך באופן שיכול להשלימה חוזר ומתפלל ,אך אם כבר אינו ר”ח אין טעם בחזרתו.
התורה התלויה בנשמה” ,ונשמע”, ולכאו' ה”ה במי ששכח 'טל ומטר' בערב שבת ונזכר בלילה ,דגם בזה יהא את המחלו' הנ” ל האם צריך להשלים התפילה בליל
התורה התלויה בנשמה .זה כוח של שבת הגם דאין לו את ההזכרה של טל ומטר מכיון דיש קלקול בסדר התפילה ,או דהוא רק חסרון הזכרה וזה אינו משלים
תורה ,תורה תלויה בנשמה .פירוש בשבת ,דבשבת אין אומרים ותן טל ומטר.
ש״תלמוד ומעשה” זה שני עניינים, אכן בכתבי הגר”ח (סטנסל) כתב דאי” ז שייך למחלוקת זו ,כיון שטל ומטר הוא מסדר התפילה ומשום ששינה ממטבע שטבעו
”מעשה” זה תורה בגוף ,ו”נשמע” תלוי חכמים נחשב כאילו לא התפלל ולכך לכו” ע צריך לחזור ולהתפלל ערבית שתיים ,משא”כ 'יעלה ויבוא' שלחלק מן השיטות
בנשמה .והרמח״ל אומר בדרך עץ הוא רק חיוב הזכרה ולא חסר לו בתפילה עצמה.
חיים” ,יוצר האדם הוא עשאו ויכוננהו ולכאורה יש לתמוה לדרכו של הגר״ח ,דהאיך אפש״ל דותן טל ומטר הוא קלקול בעצם התפילה ,דיש גריעותא במטבע
להבין ולהשכיל יותר ממלאכי השרת”, הברכה של 'ותן ברכה' ,ולכך מחויב לחזור בכל גוני גם בשבת שבלא”ה אין לו את ההזכרה של טל ומטר מכיון שהתפילה
וממשיך הרמח״ל ” ,ואם לא יבין ולא שהתפלל לא עלתה לו ,דהרי זה מבואר להדיא בשו” ע דאם שכח יכול להשלים בשומע תפילה א”כ הא קחזינן להדיא דאין
ישכיל יותר ממלאכי השרת ,יישאר קלקול בברכה ,דא”כ מה יהני' להשלים בשומע תפילה הרי הברכה מקולקלת ,וע״כ דהוא רק חסרון הזכרה ,ולכך שפיר
הוא וכל ענייניו בחושך ובלי חכמה מהניא הזכרתו כשמזכיר זאת בשומע תפילה ,והאיך נקט הגר”ח דלכו” ע צריך לחזור ולברך דחסר בהחפצא של הברכה ולא
ובלי דעת ובלי תבונה”. עלתה לו התפילה .ובאמת דבמג”א (ס”ק ט” ז) מבואר להדיא שאין חילוק ודינו של 'טל ומטר' הוא כדין 'יעלה ויבוא' ,אך
זה הפשט ”תורה מביאה לידי זהירות”, בדרכו של הגר”ח צ”ב .ניתן לשלוח תשוכות למייל המערכת
הכוונה היא שכל אדם בעולם הזה נמצא
במציאות של חושך ,העולם הזה הוא
עולם של חושך' ,חושך יכסה ארץ'
'העולם הזה דומה ללילה' ,הגוף הוא
מ ר א ה השער
חומרי ,הגוף הוא עכור ,הגוף הוא חושך,
ככה כותב הרמח” ל בדעת תבונות ,הגוף מתוך שו״ת והדרכה לבני הישיכות | עריכות התורה (כ)
הוא חושך והנשמה זה אור .הגמרא מה באמת אם כך ,הדרך לעודד בחור שאינו בעל כשרון שנמצא במסגרת של ישיבה טובה ומצויינת ,ובגלל חוסר הצלחתו
בב”ק אומרת שהנשמה היא אור 'כי נר
כשאר חבריו ,יש לו חוסר סיפוק ומוטיבציה ולא מצליח להגיע לערבות בלימוד?
מצווה ותורה אור' .אדם נמצא בעולם
הדרך היא לעודדו ,ולומר לו ,שאדם לא חי בשביל מה שאחרים יאמרו ,שצריך להמשיך להשקיע מבלי להסתכל על
הזה בחושך ,החושך החומרי מוביל את
ההישגים שלו ,כי כגודל ההשקעה תבא לו ההצלחה והסיעתא דשמיא ,וזה העיקר בלימוד התורה העמל וההשקעה,
הבן אדם לכל יצרי הגוף ,תאוות הגוף.
ובסוף רואים סיעתא דשמיא הצלחה גדולה ,וגם יתפלל לה' שיצליח בלימוד ,וכך ע” י שירגיל בלימוד תבא לו המתיקות
מה הכוח של האדם להתמודד? יש
והערבות שהיא מנוף גדול להמשיך ולהצליח.
אור אחד שמאיר את החושך של חיי
העולם הזה ,זה האור של התורה .זה וצריך לדעת שמי שמשקיע בכל כוחו בלימוד אף שקשה לו יותר מאחרים ,אז יהיה לו סיעתא דשמיא מיוחדת להגיע
האור שמאיר כנשמתו של אדם להוציא למתיקות התורה ,וכיון שיש בדברים אלו לחזק רבים שלא ירפו ידיהם ממלחמתה של תורה ,ראוי מאד לציין שדברים
אותו מן החושך ,והאור הזה נותן לאדם אלו כותב אדוננו הגר”א זיע”א במשלי (א ,כג) ”תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם” ,ואומר
את הכוחות להתגכר על תאוותיו, הגר”א שם' ,שזה נאמר כנגד כת הכסילים אשר ישנאו את התורה מפני חסרון הבנה ,להם אומר ”אודיע דברי אתכם”
להתגכר על כל המכשולים של העולם ותראו מתיקותה ותאהבו אותה וכו' ,וכך פירוש הפסוק” :תשובו לתוכחתי” -על ידי שיקח אדם לעצמו מוסר ויחזק
הזה וללכת כאור ,לדכוק כהקדוש כרוך עצמו בלימוד התורה [גם כשקשה לו הבנתה]” ,הנה אביעה לכם רוחי” -אתן לו סיעתא דשמיא ,בכך ש”דברי אודיע
הוא ,ללכת כדרכיו ,כמשפטיו וכחוקיו, אתכם” -שיזכה להבין את התורה ולראות מתיקותה ולאהוב אותה'.
זה האור. דבר זה רואים במציאות שגם בחורים בעלי כשרון בינוני שהשקיעו ,הגיעו להצלחות גדולות ,גם בישיבות טובות ,וגם
את זה צריך לומר לבחור ,שהרבה שהשקיעו הצליחו בסופו של דבר והגיעו לדרגות נפלאות ,וכמובן שחשוב להתאים
(מתוך דברים שנאמרו בכולל רצופות
לבחור את הישיבה שבה ילמד לפי מעלתו וכשרונותיו ולא להגרר לחשבונות זרים של מעמד וכבוד ,שאז נמנעים הרבה
בעיר מודיעין עילית -חשוון תשפ”ה)
בעיות מאין אלו.
הרבאלכסידר יבי״רשברתת ז״ל יו״ל ע״י מערכת 'מראה כהן' שע״י 'תורה דיליה' ,מתוך שיעוריו שיחותיו וכתכיו של רכינו שליט״א
הרב יונתןבנימיןב״ר יצחק ז״ל לתרומות ולהנצחות ולפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות למייל mc038009090@gmail.c0mמי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל
הרביעקבבבררשנמימילהליוב ז״ל להצטרפות לקכלת העלון מידי שכוע יש לשלוח מייל לכתוכת הנ"ל
חיי שלה משיעולי מלץ הגאון לבי חייט פייגשטיין שליט״א לאש ישיבת עטלה שלמה
׳נ שיא אלוקים אתה ג תוכיבו׳
כתוב(כ״ג ,ד ) ׳גר ות ושב אנכי עמכם תנו לי אחוזת קבר וגר שמענ ו אדני נשיא אלוקים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבור את מתך וכר .הנה
אברהם אבינו ב יקש מבני חת שיתנו לו אחוזת קבר ,ולא נתנו לו אלא אמרו לו ש יקח מעצמו .ונראה לבאר בזה דבאמת אברהם ב יקש מבני חת,
מחמת היותו גר ותושב ,וכמו שאמר להם ,׳גר ות ושב אנכי עמכם /שבקשת ו לקבר הייתה מצד שה וא גר ותושב .אבל בני חת לא נענו לבקשת ו
מצד שה וא גר ותושב ,אלא אמרו לו שהם נותנים לו מחמת שה וא נש יא אלוקים ,וכמו שאמר ו לו ,׳נשיא אלוקי אתה בתוכינו /ונשיא אלוקים,
היינו מדין מלך ,וכמו שאמר ו חדל והובא ברש״ י (לע יל י״ד ,י״ז) ,על הפס וק ׳עמק ש וה הוא עמק המלך ' ,עמק שה וש וו שם כל האומות והמליכו
את אברהם עליהם לנש יא אלוקים וקצין ,וזהו שאמר ו לו נש יא אלוקים אתה בתוכינו ,היינו שהם המליכוהו עליהם ,ומחמת זה הם שנותנים לו
אחוזת קבר ,וזהו טעם אחר ,מהטעם שב יקש אברהם אבינו.
מעתה מב ואר היטב ,דאם הוא מקבל אחוזת קבר ,מחמת שה וא גר ותושב ,וכמו שה וא ב יקש מבני חת ,אז הם צריכים לתת את הקבר ,ובנתינתם
תליא מילתא ,ואמנם הם מחר יב ים לתת ,אבל מ״מ הנתינה צריכה ל יעש ות על ידם ,אבל אם הוא מקבל אחוזת קבר ,מחמת היותו נשיא וקצין
עליהם ,א״כ הוא מקבל הקבר מחמת מלכותו ושלטונו עליהם ,בזה אין צריך שהם יתנו לו ,אלא מכח שלטונו ומלכותו הוא נוטל בעצמו.
ולכן כשאברהם אבינו ביקש ,הייתה בקשת ו מחמת שה וא גר ותושב ,לכן ב יקש שהם יתנו לו ,אבל הם ענו לו שה וא יקבל מחמת היותו נש יא
וקצין עליהם ,וממילא הוא נוטל בעצמו ,ואין צריך שהם יתנו לו.
אהלי האמהות ־ מקום השלאת השכיבה
בעת ש נשא יצחק את רבקה כתוב(כ״ד,ס״ז) ׳ויביאה יצחק האהלה שרה אמו /שהכנ יס את רבקה לאהל שרה אמו ,וברש״י כתב שכל זמן ששרה
קיימת היה נר דלוק מע״ש לע״ש וברכה מצויה בע יסה וענן קש ור על האוהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקהחזרו .וברמב״ן כתב כי מעת שמתה
שרה לא נטו אהלה כי אמרו לא תבא אשה אחרת אל אהל הגבירה הנכבדת ,וכאשר ראה רבקה הביאה אל האהל ההוא לכבודה ושם לקחה.
ומבואר שה יה ענין מיוחד באהל שרה ,ורק את רבקה הביא לתוך האהל .ויש להתבונן למה היה צריך להביא את רבקה ד וקא לתוך אהל שרה
אמו ,ולא נטה אהל חדש לרבקה ,ואיזה ענין יש שתה יה ד וקא באהל שרה .ואדרבה ,אם מעלת רבקה מ ועלת שיהיה נר דלוק מע״ש לע״ש ויהיה
הענן קש ור על האהל והברכה תהא מצויה בע יסה א״כ בודאי ש יכולהיה לעש ות בעב ורה אהל חדש ויהיו שם כל המעל ות והעניינים האלו.
ונראה לבאר הענין דהנה בבעל הטורים בפר׳ ויצא כתב שאהל לאה הוא המשכ ן שעשה בצלאל שבא משבט יהודה ש יצא מלאה ,ואהל רחל הוא
משכ ן ש ילה שבחלק יוסף ,וגם נכלל בהם שהם כנגד נוב וגבעון ובית עולמים .ומבואר דהאהל ים של האמה ות הם בית המקדש .וברמב״ן ר יש
ח ומש שמ ות כתב וכשבא ו אל הר סיני ועשו משכ ן ושב הקד וש ברוך הוא והשרה שכינתו ביניהם אז שב ו אל מעלת אבותם ,שה יה סוד אלוק
עלי אהלם והם הם המרכבה וכו /ומבואר בדבריו שהמשכ ן שב ו השראת השכינה הוא במק ום אהלי האבות ,ורק כשח זר ו ישראל למעלת אב ותם
זכו למשכ ן ולהשראת השכינה כמו שה יה אצל האב ות באהליהם .ומבואר מכל זה דאהל י האב ות והאמהותהיה מק ום של השראת השכינה וכמקום
המשכ ן ובית המקדש .
ובזה יש לבאר דלכן לא נטה אהל חדש לרבקה ,כי אדרבה האהל של שרה הוא הוא המק ום של השראת השכינה ,והוא הוא מק ום המקדש ,וכל
הענין הוא רק שרבקה גם היא תבא למעלת האמה ות להיות באהל השכינה ,ולכן הביאה דוקא לאהל שרה אמו ולא עשה לה אהל חדש .
׳וישלחם מעל יצהק גגו ב עולנו הי׳
כתוב(כ״ה ,ו׳) ׳ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנ ות ו ישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי /הנה מב ואר דהיה ענין מיוחד לשלח את
בני הפ ילגש ים בע וד שאברהםחי ,וצריך ביאור מהו הענין לגרשם ד וקא בעודנוחי .ויש לומר הביאור בזה דהנה בע יקר הדבר שש ילח את בני
הפילגשים מעל יצחק בנו ,יש לומר דהוא מש ום דלא היו כשרים ,כמב ואר במדרש שדרש ו על זמרן ויקשן ,וכיון שלא היו כשרים ,חל עליהם
הציווי שנאמר אצל ישמעאל לגרש ו מעל יצחק ,מפני שה יה מצחק .והנה הגירוש של ישמעאלהיה בשב יל שלא יירש עם יצחק ,כמו שכת וב בפ׳
לך לך ׳ותאמר לאברהם גרש את האמה ה זאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק /ואם כן גם בש יל וח בני הפילגשים שה וא
מאותו טעם,היה צריך הש יל וח להיות קודם שהג יע זמן הירושה ,וזהו שאמר הכתוב דאברהם שלחם מעל יצחק בנו בעודנוחי ,דרק אם משלחם
בעודנו חי אז הוא מפק יעם מהירושה ,אבל אם היה מגרשם לאחר מיתה ,לאהיו מופקעין מהירושה ,וזהו תכל ית הש יל וח להפק יעם מהירושה.
יתרון עמלה של תורה
מתוף משא רוממות דזתוררל בהיכלהישיבההגדולה ׳דעת ארוץ׳ ירושלים
כבוד הגאון ראש ה יש יבה שליט׳׳א .כמה דבר ים בשבח התורה ,לדעת במה דבר ים אמורים ובמה אנו עוסקים .׳הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים
הכל הבל ,מה יתרון לאדם בכל עמל ו ש יעמ ול תחת השמש ׳ .הנביא א ומר בשם השם ש ׳הכלהבל׳ ,מה זה הבל? ,קד ירה עם מ ים המ ונחת על האש
עולים ממנה אדים ,זהו הבל ,והענין בזה הוא כי נדמה ש יש מציאות ,אבל אם אתה ניגש וממשש אין ש ום דבר ,כך העולם הזה כולו ,על כל מה ש יש
בו ,זה הכל הבל ,אין בו מצ יא ות של ממש ,אין בו ש ום אחיזה ,העולם מלא ,בונים מגדל ים וחורשים וזורעים ומוכרים ופרקמט יא ומתק וממ ים
וממציאים ,יש מט וס ים ואוניות ומה אין ,על הירח טסים ,והפסוק אומר הכל הבל ,אין בזה ש ום ממש ,זה כמו הבל של קדירה ,שנ יגש וממשש ואין
ש ום דבר ,כל הבניינים הגדולים וכל התעש י יה וכל מה שנכלל בזה ,מקצה העולם ועד קצהו ,הכל זה הבל ,אין ש ום דבר בע ולם ש זה לא הבל,
Eקצה המערב ,מדבר ים עלמיליוני אנש ים במשך כל !־ ־ ^ משחק ים באוויר כל העולם כולו .מקצה המ זרח עד
fשל ממש .במדרש כתוב כמו שבע קדירות זו ^ ך, •,י השנ ים וכולם משחק ים באוויר ,אין בזה ש ום אחיזה ו
ממש ׳ ,והיינו מדכת וב ז׳ פעמ ים ׳הבל׳ לכן נדרש למעלה מזו וזו למעלה מזו ,והבל של עליונה אין מ
ביותר .׳מה יתרון לאדם בכל עמל ו ש יעמ ול תחת כהבל העולה בקד ירה השב יע ית העליונה שה וא מ ועט
השמש ׳ ,אין ש ום יתרון ,כמו שאמרנו קודם ,אנשים עובדים ,עמלים ,מקצה הבוקר עדהערב ,מהמ זרח עד ולמערב ,מכלקצווי חבל אנש ים עובדיה ,עושים,
ממציאים ,המצאות אחת יותרמהשנייה.אין ש ום יתרון,אין ש ום מעלה בזה שה וא עובד ועמל,אין ש ום מעלה,אין לו ש ום השיבות ,לא מגיע לו ש ום כבוד
על יה .אהד בנה מגדל של מאהקומות,או בנה עירשלמה,היה אפשר לחש וב שעשהאיזה דבר ,פעלמשהו ,וראוי על זה לכבוד,אין יתרון,איץ לו ש ום הבדל
ממנו ובין אחד שלא עשה .לא יתרון לעצמו ולא יתרון כלפי שמיא,אין ש ום יתרון למעלה ממה שה וא עושה ,הכלהבל ,למה? כי הוא ע ושה הבל,הוא בנה
מאה קומות שלהבל ,שלאוויר .ככה זה כלהעולם ,הפסוק מסתכל עלהעולם ,הקד וש ברוךהוא מסתכל על העולם שכולוהבל ,באיםהז׳׳ל ודורשים ,תחת
השמשאין יתרון ,אבל למעלה מן השמש יש יתרון .תחת השמש כל העולם כולו תחת השמש ,תחת מערכת השמש והירח והכוכבים והמזלות ,זה בזה
אין ש ום יתרון במה שאחד ע ושה ועושים וכל העולם עושים .למעלה מן השמש יש יתרון ,מה זה למעלה מן השמש ? מה יש למעלה מן השמש ?
התורה היא למעלה מן השמש ,התורה באה מהע ולם הכי עליון כמב ואר בנפש החיים ,משם באה התורה וירדה פה לארץ ,משה רבינו הוריד את זה
פה לארץ ,לא נתחלל מקד ושתה כח וט השערה .מי שיעמול בחורה בזה יש יתרון ,בעמלואין יתרון ,אבל בעמלו שלתורה יש יתרון ,כך כתוב הדל דורשים
במדרש ,בעמלהתורה יש יתרון .אדם בנה ,יש מי שבנה עיר שלמה גםכן,אין יתרון ,אבל בחור ש י ושב ועמל בתורה בזה יש יתרון .ואםתגידו שמד ובר אם
הוא למד כלהש״ס? ,לא! תוספות אחד שה וא לומד יש בזה יתרון ,למה? איך ייתכן? תוספות כזה שאתה עכשיו למדת ש יש יותר יתרון מאשרמיליונימיליוני
אנשים עובדים ועושים ופועלים בכלקצווי תבל .למה יש יתרון?העניין הוא זה כי זה הכלהבל,איזה יתרוןמגיע ,איזה חש יבות מגיעה לאחד שעסק בהבל?
אזהוא בנה מאה קומות ,לקח אבנים מפה ושם פה ,לקה חול מפה והניח שם ,לקה כסף מפה ואוגר אח זה בבנק ,זה משחק באוויר .לאאני אומר את זה,אני
לא יכול להגיד את זה ,אבל הפסוק אומר אח זה ,כל מה שהאדם עמלאין ש ום יתרון בכל אשר יעמול תחת השמש .רק בחורה ,ולמה בחורה יש כן יתרון?
למה בתוספות אחד שלשורה אחת יש יתרון יותר מכל מה שאנש יהעולם עמלים?,כיהתורה יה דברהשם ,יההמציאותהאמיתיתהיחידה ש יש .ומה הקד וש
ברוך הוא אומר יה יותר יתרון מאשר לבנות מאה קומות ,לדעת מה הקד וש ברוך הוא אמר ,לדעת דבר השם ,אם יהיה לו מ ידת חסידות או לא יהיה לו ,יה
בשמ י השמייםהעליונים ,יה המציאות האמיתיתהיחידה שיש ,ומי שעמל בתורה לו יש אתהיתרון ,יה להיות עמל בדבר של ממש ,יה הממש ות .ולמדנו מיה
כשאנו רואים אתהעולם ,מהי השקפת התורה איך ההשקפה שלנו צריכה להיות? .וזה המצ יא ות של כלל ישראל ,כלל ישראל קיבלו את התורה ,קיבלו
את המצ יא ות האמיתית ,הגויים אין להם את זה ,על הגויים כתוב בפס וק בקהלת ׳מי יודע רוח הבהמה יורדת למטה לארץ ורוח האדם הע ולה היא
למעלה׳ ,׳והרוח תש וב אל האלוקים אשר נתנה׳.הגויים שייכים לעולםהזה ,הרוח שלהם לא עולה למעלה ,אבל רוח של יהודי נשמה של יהודי באה
מכ יסא הכב וד וצריכה לחזור לשם .מובן מאליו שבשמ י השמייםהעליונים כלהבניינים האלה ש יש פה ,כלהמגדלים ,כל התעשייה לא תופס ש ום מקום,
שיהיה ברור ,בתחיית המתים לא יתעסקו בכלהדבריםהאלה ,זה לאמציאות ,אבלהתורה זה בכלהעולמות,תורה עולה בכלהעולמות ,לא נאריך עכשיו בזה.
רש״י בקהלת ש ואל אז למה הקב״ה ברא עולם של הבל? ,רש׳׳י בהתחלת בראש ית ,מ י ישב זאת בראש ית-בשב יל ראש ית ,בשב יל הת ורה שנקראת
ראש ית ובשב יל ישראלשנקרא ו ראש ית .אתה ש ואל למה נברא ע ולם שלהבל? מיד במ ילה הראש ונה כשבא ים להגיד סדר הבריאה ומעשה בראש ית ,
מיד א ומר למה נברא עולם? בשב יל ישראל ש יעסק ו בתורה .אז תשאל ו וכי בשב יל ישראל ש יעסק ו בת ורה צריכים את כל הע ולם ומלואו? צריכים
שבמ זרח יעמדו גויים שלא יודעים מה זה תורה ומה זה קוב״ה? ,כן ,כל פעולה שנעש ית בע ולם נעשתה בשב יל ישראל ש יעסק ו בתורה ,יש איזה
ת ועלת מזה ,אנחנו לא יודעים כי מי יודע החשבונות ,אבל לעת יד לבוא הכל יתגלה שכל פעולה שנעש ית בע ולם במשך כל הדורות זה אך ורק
בשב יל ישראל ש יעסק ו בתורה .הנה בשב יל זה נברא עולם ,למשל יש תעש י יה של חולצות ,זה בשב יל שמ י של ומד תורה יהיה לו חולצה ,יהיה לו
כפתורים וכן הלאה וכן הלאה ,אני לא מת י ימר להסב יר דרכי השם הנסתרים ,אבל לעת יד לבוא הכל יתגלה .מי ש י ושב ולומדחודה כלהיום,הואהוא
התעשייןהכי גדול,הואהמציאות,הוא מתעסק בדברהכיהיחיד הממש י ש יש בבריאה ,בחורה .אם זה ברכות ,אם זה שבח ,אם זה זבחים ,אם זה בבא בחרא,
אם זה נדה ,יה העסקהאמיתי,אין ש ום תועלת לעבוד .מה יתרון? אין יתרון.מי של ומד חורה ודבוק בדבר השם ,זההכבוד ,זההיתרון .ובכן ,שמענ ו דברים
בחש יב ותהתורה ,להגדיר בדיוק אח מציאותהתורה,המציאות של כלל ישראל ,כלל ישראלשלומדים תורה יה דבר אחד עםהתורה.
' מ’"י•-
י י י» י * י ו ^ W י Aי — Mי *' י
*■ י יבדז( י ^ י חיי שרה
י י י %י«5׳׳ S גליון | 301תשפ״ז
\ * t* s \y
י־ I
f ־ ־" M -
פניני
״ומי הוא זהענק^י הדור^•גו־ג;ן״
נא להמשיך ולקרוע שערי שמים ,לרפואתו המהירה והשלימה של רבינו קדוש ישראל ,פלא הדורות
ויחיד בשקידת התורה ועמלה מתוך ייסורין ,עמוד צלותהון וישועתן של ישראל ,שר התורה והיראה רבי
(חזקיהו) דב הכהן בן שושנה שליט״א לרפו״ש ,שיחזור לאיתנו הראשון כבראשונה ,ללמוד וללמד,
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,והן א-ל כביר לא ימאס תפילת רבים.
ואפשר לומר ,שהנה כתיב כאן בפסוק 'ויבוא אל האיש והנה עומד על וידבראגל בני חת לאמר (כג ג)
הגמלים' וכו'' ,ויאמר בא ברוך ה' .ואמרו חז"ל (ילקו''ש כאן ועוד)
דלישנא דעומד על הגמלים מתפרשת כפשוטה שהוגבה אליעזר מעל כוונתו של אברהם אבינו ברכ ישת החלקה
הגמלים ע''י המלאך משום לבן שביקש להורגו ,וליטול את ממונו, ות' מילה דימי בספר יסוד יצחק כתב נרמז כאן כוחו של חת ,שהוא ח'
נמצא שברגע זה היתה שליחותו ממש סכנה ,ובגדר פיקו''נ של ממש של תורה כלומר ,אברהם עורר כאן את כוח מילתו ותורתו.
עד שערי מות. והוסיף שזה הרמז ב'לאמר' שגם רומז על המילה ,דכתיב "שש אנכי
וא"כ מובן מדוע דווקא כאן נהפך מ'ארור' לברוך' ,שביטל רצונותיו על אמרתך" שנדרש בגמ' על המילה.
האישיים ,ונכנע לאברהם ממש עד כדי סכנה ופיקו''נ ,דזה הוי הביטול וכפי שמתפרש בספרים ,האבות היו צריכים לנהוג בעצמם כגרים ,כדי
הגדול ביותר לאברהם אבינו מכל שאר הזמנים ,שהרי הגיע עד כדי שהשנים שלהם יעלו למניין ארבע מאות שנה ,שנגזרו בברית בין
סכנת מות בביצוע שליחותו ,לכן נעשה דוקא כאן 'ברוך ה' ,בתורת הבתרים .לכן ביקש אברהם לקנות דווקא את מקום הקבר ,כמנהג
חלק של אברהם. הגרים ,כפי שאמר "גר ותושב אנכי עמכם".
ובאופן אחר יש להוסיף ,דהנה מצינו בחז"ל (ילקו"ש קז) שביום לעומת זאת ,כוח הקליפה של בני חת ביקש להיפך -לתת לאברהם
השלישי למילתו ,כאשר ביקש אברהם אבינו ע"ה אורחים ,שלח את השדה במתנה ,כמנהג נשיאי אלוקים .ואף כאשר הסכים עפרן
בתחילה את אליעזר לחפשם .כשחזר אליעזר ואמר שלא מצא ,קרא מקפיד לקבל את הכסף ,אמר" :ביני ובינך מה היא" ,כלומר ,הוא לא
עליו אברהם את הפסוק (הושע יב ,ח) "כנען בידו מאזני מרמה", על הכסף ,כמו חברים המקושרים זה לזה.
כלומר ,שמפני היותו מזרעו של כנען ,ניכרות בו רישומיהן של מכאן נלמד שאין סתירה בין הצורך של אברהם לקנות את השדה לבין
תכונותיו. הנהגת תושב קבוע עמו .אברהם הקדימו כאן והראה את כוח
דהלא אי' כבר בחז"ל (פסחים קיג ב) שכנען ציווה את בניו מילתו ותורתו ,שמבדילים אותו מאנשי המקום.
"אהבו זה את זה ,ואהבו את הגזל" -דהיינו ,שתכונותיהם מכאן גם נובעת ההצדקה לקניית המקום בכסף מלא -כמנהג
נטבעו באהבה עצמית ובשנאת הזולת .ועל גר ותושב.
כן חשד אברהם ,שתכונת כנען שבו היא ודינה, חמור במעשה מציינים חז"ל
שגרמה לאליעזר להתעצל במציאת אורחים. שהזדקקותו של אברהם לקנות בכסף את
וזהו שנאמר עליו "כנען בידו מאזני מרמה" - המקום מורה על הנהגת גרות ,כפי שמראה
שיש בו עדיין מן התכונה של אהבה עצמית ,שפה דינה גם ניסיון שכם בן חמור להשפיע על
על חשבון עשק הזולת. לנאמנים שתינשא.
ולפי זה ,מובן כי כדי לצאת מחזקת ארור זו, פניני משא וסתן עם רבעו בוא ברוך ה׳(כד לא)
היה עליו לתקן את שורש תכונתו באמצעות
מעשה חסד מושלם ,שבו יוותר על טובתו אךבע מאות שקל כסף עבד זר יע ע ומק הדבר ים כ יצד נהפך אל
האישית למען טובת הזולת. מ 'אר ור לברוך '
תיקון זה הושלם במעשהו הגדול של אליעזר
לסחר (כג טז) אי' במדרש (ויקייר יז ה') שכאן בפסוק יוצא
בשליחות להבאת רבקה ליצחק -אף על פי רכ ישת החלקה הכנה ל יר ושת א״י אליעזר מכלל ארור לכלל ברוך.
שבכך הפסיד את האפשרות להשיא ליצחק נראה שקבורה זו היא יסוד ירושת ארץ ויסוד הדבר הוא שמכיון שעשה בנאמנות את
את בתו ,כפי שרצה בתחילה .וכמו שכתבו ישראל ,שכן מצינו בכלב בן יפונה שהלך שליחותו של אברהם אף שהיה בניגוד
הספרים ,שזו הייתה גדלותו -שעשה לרגל בבואו בחברון אשר האבות קברי אל לרצונותיו ,שהרי רצה שיצחק יקח את בתו,
שליחותו בלב שלם ,בלי פניה עצמית. את הארץ ,ללמד שזכות האבות הטמונים ממילא נעשה בכך ככלי של אברהם ,ובטלה
ועל כך באה ההוכחה במאמר חז"ל" :והנה שם היא היסוד הרוחני של ירושת הארץ. 'מציאותו העצמית' ונכלל במציאותו של
עומד על הגמלים" ,שייהמלאך הגביהו וכן מבואר בדברי אברהם "גר ותושב אנכי אברהם ,וממילא הוא ברוך כאברהם ,ולכן
מעליהם שלא ינזק מלבן" .זהו סמל עמכם" -שעתיד אני להיות תושב על־ידי דווקא כאן נהפך מארור לברוך.
ההתעלות הרוחנית שהשיג -כאשר נעשה הקבורה במקום זה. אמנם יל"ע בזה ,מדוע נהפך ל'ברוך' דווקא
כשליח מצוה גמור ,הראוי לנס גלוי לעיני ברגע זה שהזמינו לבן להכנס אל ביתו ,ונראה
המשך בעמוד הבא ◄ שיש שייכות בין הדברים.
רשעים.
הדברים נכתבו ונערכו על דעת העורכים בלבד .להערות ,תרומו ת והנצחות,
ולקבלת הגליון בדוא״ל ניתן לפנות לטלפון 0 5 2 - 7 6 6 - 0 9 7 5 :או sc0527660975@gmail.com
שפתי כהן חיי שרה ב
ואפשר להוסיף ,שזהו הדגש של 'אני טרם אכלה לדבר אל ליבי'' ,והנה וזו היא שלימות השליחות של אברהם -כאשר שלוחו פועל בניגוד
רבקה יוצאת' שהצלחת השליחות היתה בכוח המעלה של כבישת לרצונו הפרטי ,לשם שמים בלבד .בכך נעשתה תשובת המשקל
הרצון העצמי של 'צדיקים ליבן ברשותן' ,שמונח בדיבור אל הלב, לתכונת כנען שנדבקה בו ,ובאותה שעה יצא אליעזר מכלל ארור -
ובזכות הדיבור אל ליבי ,וביטול הרצון העצמי ,בשביל השליחות שצוה לכלל ברוך.
אברהם ,התקיימה בו ברכת אברהם שיצליח ה' את דרכו כיאות לשלוחו אני :זדם אכלה לדבר אל ?1גני (כד מה)
של צדיק שנתברך מפיו.
ביא ור דיוק הלש ו ן באל יע זר בין המעשה ג ופא ל 'סיפור
ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה (כה א) המעשה '
הרמ ז העמ וק המ ונח בשמה של קט ורה אי' במדרש (בייר פרשה לז) חילוק מהותי בין צדיקים לרשעים' ,רשעים
חז"ל אמרו (רש"י כאן בשם המדרש רבה) שהיה מעשיה נאים כקטורת. הן ברשות ליבן'' ,ויאמר המן בליבו' וכו'' ,אמר נבל בליבו' ,וכו' ,אבל
והנה כתב הרמביים (הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"י ה"ח) שבני הצדיקים לבם ברשותם כמו דכתיב 'ויאמר דוד בליבו'' ,וחנה היא
קטורה חייבים במילה .וראיתי בשם ה"בן איש חי" שבין קטורת למילה מדברת על ליבה'' ,וישם דניאל אל ליבו ,והנה חזינן הכא גבי אליעזר
יש שייכות פנימית ,שכן שתיהן נקראות "גבעות עולם" :במילת יהושע את הלשון הכתובה אצל הצדיקים ,שמבטאת את המדרגה של ליבן
נאמר "גבעת הערלות ",ובקטורת נאמר בשיר השירים "אל גבעת ברשותם.
הלבונה". ובאמת יש לדקדק דלשון גדולה וצדקות זו לא נאמרה אלא בסיפור
ונראה שאפשר לקשור זאת לענייננו -שמכיוון שבניה של קטורה דידיה ל'לבן ובתואל' ,אבל במעשה גופיה לא נרמז ענין זה ,אלא כתוב
שייכים במצוות מילה ,יש במעשיה בחינה רוחנית של קטורת ,ועל כן שם בסתמא 'ויהי הוא טרם כלה לדבר ,וכו'.
ראוי שתיקוניה ייקראו על שמה. וביאור הדברים הוא ,שהנה דרשו חז"ל שביקש אליעזר להשיא את בתו
וזהו עומק דברי חז"ל שאמרו שקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם אחר ליצחק דכתיב 'אולי לא תאבה האשה' ,שהוא שם בתו ,וכבר דקדקו
משגירשה אברהם -לרמוז שמעלת בני קטורה במצוות מילה אינה שלא נכתב חסר 'ואיו' אלא בסיפור דידיה ללבן ובתואל ,ולא בגוף
מכוח עצמם ,אלא מכוח היותם מיוחדים לאברהם אביהם ,שממנו המעשה ,ועמדו לפרש את הדבר ,אבל עכ''פ חזינן ,שהדגשת מעלת
נמשכה זכות זו. ההתגברות על רצון עצמו ,ולהתאמץ בשליחות 'להשיא את יצחק
ונמצא ש"שינוי מעשיה כקטורת" ,מתפרש בפשטות כבחינת זיכוך לאחרת ,התבטא רק בסיפור הדברים ,ולא בעצם אירוען ,וא"כ ניחא
הנמשך ממעלת המילה שלה .נוסף על כך ,מצינו בקטורת את עניין שההדגשה של 'ליבו ברשותו' ,שהיא ענין התגברות זו על רצון עצמו
"זיכוי ההדיוט ע"י החיבור לצדיק" ,כמאמר חז"ל (כריתות ו) שכל להשתדך עם יצחק ,לא הודגשה אלא בסיפור הדברים ,ולא בעצם
תענית שאין בה מפושעי ישראל -אינה תענית ,שהרי החלבנה ריחה אירוען ,ויש לפרש זאת שעשיית עצם השליחות נגד הרצון ,אין בה
רע ,ואף על פי כן מנאה הכתוב עם סממני הקטורת .כך גם בבני קטורה כפיית רצון כל כך ,ששייך שיעשה האדם דבר נגד רצונו ,אבל הדיבור
-אף שהם בבחינת "הדיוטות" מצד עצמם ,זוכים הם למעלת המילה ללבן ובתואל ,שישלחו עמו לאלתר את רבקה ,זו כבר החלת הפעולה,
בזכות חיבורם לאברהם הצדיק. זוהי כבישת הרצון היותר מעולה ,וזה א"א לעשות כראוי אם לא בכוח
של 'צדיקים ליבן ברשותן'.
אחד מנגידי עולם התורה ביקש מאתנו להכנס
למעונו של רבינו ,ולבקש מעמו על נכס גדול שיש
לו במדינה פלונית בארה''ב ,אמנם בלי שום סיבה
נראית לעין המקום לא מושכר כלל ,וצובר הפסדים
רבים מידי חודש ,מחמת כל העלויות שיש ,והכנסות
אין ,ואמר רבינו שיאמר 'ויתן לך' במוצ''ש
בכוונה ,ובעז״ה יהיה לו סיעתא דשמיא ,ואכן
הנ״ל התחיל להקפיד על אמירת 'ויתן לך' מידי שבוע ,ולאחר ג'
שבועות שאמר 'ויתן לך' התקשר בהתרגשות שבמוצ''ש האחרון חתם
חוזה עם חברה גדולה לעשר שנים ,עם אופציה להארכה ,במחיר יותר
גדול ממה שחשב שיוכל להשכיר את הנכס ,וכשבאנו קמיה רבינו
והקראנו בפניו את מכתבו של הנ''ל ,אמר בענווה ,זו סגולה ידועה
לפרנסה ואין לי שום שייכות לזה.
כתב לנו ת''ח אחד מכתב וז''ל :אחד משבחיו הגדולים של רבינו זה
לדעת מי הם תלמידיו[ ,אשר לאחר החקירה והדרישה ישנם כמה
עשרות כאלו ,שכל אחד שהסתובב בישיבתו של רבינו יכול להצביע
עליהם] ,ברובם המוחלט מתרחקים מן הפרסום באופן גורף ,ו'לומדים
תורה לשמה ממש' ,בקיאים בש''ס ופוסקים בבקיאות נוראה ,מדרשים
וספרי וכו' ,מרבים בצומות ותעניות ,ומתרחקים מהבלי עולם הזה
ועידוני הגוף ,נפשם שפילה להם ומלבשתם ענווה ,ונוהגים כבוד זה
בזה וזהירים בכבוד הזולת ,אשרי הרב שאלו הם תלמידיו.
העלוך יוצא בחסות ש״ס הדרך להכנה ,לשינו! ולחזרה -בלשו! קלה ובהירה!
ועכשיו ,מבצע מיוחד לקוראי העלוך! ולזכות רפואת הרב שליט״א,
סדר קדשים 22 -חוברות במהדורת כיס ,במחיר מיוחד של 99עז בלבד! פחות ממחיר העלות!
להזמנות052-768-4241 :
ובגמרא מבואר שיהושע נענש על שלא ניצל את זכות ארץ ישראל לבטל את
קליפת עבודה זרה -ללמד שיסוד כוחו של יהושע היה דוקא באותה מדרגת
שפה לנאמנים -המשך
אמונה המחוברת לירושת הארץ. ויש לומר ,ש"ארבע מאות (שיקל כסף" רומזים ליסוד ירושת ארץ ישראל,
יהושע הוא אפוא המנחיל את הארץ במידתה של ארבע מאות פרסה ,ובכוח שמידתה ארבע מאות על ארבע מאות פרסה .ועל־ידי נתינת ארבע מאות
זה הוא מבטל את שליטת עמלק ופותח במלחמתו .וזהו שנאמר עליו "קה השקל הללו נשתתף אברהם בזכות קניין רוחני המשליך על ירושת כל
יושיעך מעצת מרגלים" -ששתי אותיות אלו (י-ה) הן ראשית שם ה' ,ובהן הארץ מיד בני חת.
אין שליטת הפגם של עמלק ,כמבואר ברש"י (סוף בשלח). ומצינו בתרגום יונתן (סוף פרשת בשלח) בפסוק "ויבא עמלק" ,שעמלק
נמצא שכוחו של יהושע גובר על קליפת עמלק ,ומפקיע את קטרוג המרגלים הלך בלילה אחד אלף ושש מאות מיל -שהם ארבע מאות פרסה .והיינו
שפתחו בדבריהם "עמלק יושב בארץ הנגב" ,והמה היסוד לכל התגברות כוח ששיעור זה מבטא את תחום שליטתו של עמלק בכוח כישופיו ,ואילו תחום
עמלק על האמונה. ארץ ישראל הוא אף הוא ארבע מאות פרסה ,אלא ששם מתגלה כוח
האמונה ,המבטל את כוחו של עמלק.
־>o cד
משנת הפרשה
—o —0 הערות וביאורים ע״ס פרשיות התורה
מתורת רבינו רא ש הישיבה
הגאון רבי איתמר גרבוז שליט״א
בדין ברכת אירוסין
לקיימה באופן שלא יוכל לברך[ ,וכבר האריכו האחרונים (עי׳ דבר אברהם סי׳ ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את
ט”ז מה שהביא מהתוהרא”ש ,עיי”ש) לבאר בזה שברכת המצות היא חלק שער שנאיו (כד ,ס).
מעיקר המצוה ,ונחשב שמקיים המצוה שלא כדינה] ,וא”כ משום כן הי׳ אסור
הנה במסכת כלה (ריש פ”א) תניא' ,מנין לברכת חתנים מן התורה ,שנאמר
לקדש אשה ע”י שליח דכיון שהשליח אינו מברך הו”ל כדין ערום שלא יתרום
ויברכו את רבקה׳ ,ומבואר דלמדו חז”ל מקרא דרבקה לדין ברכת אירוסין,
מפני שמפסיד הברכה ,ומדלא משני הגמ׳ דאיסורא נמי איכא מטעם הנ”ל ש”מ
ועל פי זה יש להעיר ,דהנה ידוע משמיה דמרן הגרי” ז זצ”ל שביאר בהא
דכשמקדש ע”י שליח מברך ברכת אירוסין ,ומ”ט לא הוכיחו כן התוס׳.
דיעקב נשא ב׳ אחיות ,משום דכל איסור עריות שאסרה התורה הוא רק
והנה לכאו׳ היה מקום לחלק בזה ,דהא דערום לא יתרום היינו באופן בעריות שע”י אישות של ישראל ,ולא בעריות שנעשו ע”י אישות של בן נח,
שעושה מעשה מצוה באופן שדינה שיברך עליו ,וכשעושה זה באופן שאינו ומשו”ה ליעקב לא היה שום איסור ליקח ב׳ אחיות משום דאי” ז כלל ערוה
יכול לברך ביטל הדין שהמצוה תיעשה בברכה ,אבל היכא שעושה מעשה דאחות אשתו כיון שעדין לא היה שייך אז אישות של ישראל ול”ה אחות של
מצוה באופן שמן הדין אין מברכים עלי׳ כגון קידושין ע”י שליח ,יתכן שאין אשה שנשאת באישות דישראל ,ויל”ע דלכאו' מבואר כאן במסכת כלה דהיה
בזה איסור כלל דכה”ג לא חשיב שמבטל דין המצוה מפני שכה ”ג דין המצוה דין ברכת אירוסין כשקידש יצחק את רבקה ע”י אליעזר ,וה ” ז פשוט דברכת
הוא שלא יברכו עליה. אירוסין לא שייכא אלא בדיני אישות דישראל ולא באישות דבני נח ,וא”כ
אכן לכאו׳ יש להוכיח לא כן ,דהנה במ”ב (סי׳ תלג בשעה ”צ סק”ה) הביא משמע דהיה לאבות דין אישות דישראל אף שהיו קודם מת”ת ,ודלא כמו
מחלוקת הפוסקים אי שרי לכתחילה לבדוק החמץ בליל י”ג ,וכתב דמדברי שנקט הגרי” ז דקודם מתן תורה היה שייך רק דין אישות דבני נח ,וצ”ע.
הפר”ח והגר”א והלק ”ט וחק יעקב משמע דאף לכתחילה שרי לבדוק בליל וכן יש להקשות מהא דמבואר ברש”י על הפסוק 'ויאמר יוסף אל אביו בני
י”ג אבל בספר חק יוסף פקפק בזה ,דכיון שפסק הרמ”א בסי׳ תלו שהבודק הם אשר נתן לי אלקים בזה׳ (להלן פמ”ח פסי טי) ופרש”י שם יבזה ,הראה לו
קודם הזמן לא יברך א”כ מפסיד הברכה ,והוסיף דהו”ל דומיא דמאי דקי”ל שטר אירוסין ושטר כתובה׳ ,ומבואר דאף קודם מתן תורה היה שייך שטר
ערום לא יתרום משום שמפסיד הברכה. אירוסין אף שלכאו׳ אינו נוהג אלא באישות דישראל ,וצ”ע.
והנה התם נמי עושה המצוה באופן שדינה שלא יברך ע”ז ,דלא תקון הברכה והנה בתוס׳ (כתובות ז׳ ע”ב ד”ה שנאמר) העתיקו את דברי המסכת כלה
אלא כשבודק בליל י”ד ,ולא כשבודק קודם לכן ,וא”כ אמאי נחשב שעושה וכתבו דיש ללמוד משם ש יש לברך ברכת אירוסין לאשה המתקדשת ע”י
המצוה באופן שמבטל דין הברכה ,ומבואר דכיון דיש לו אפשרות לבדוק שליח שהרי אליעזר שליח היה[ ,וסיימו התוס׳ דנראה דאסמכתא בעלמא
בליל י” ד ובברכה ,ותחת זה בודק בליל י”ג ועושה מצות בדיקה באופן שיהי׳ הוא דלא איירי פשטיה דקרא בברכת אירוסין].
דינה שלא יברך עליה ,חשיב עשיית המצוה שלא כתיקונה מפני שמבטל דין
ובחידושי המקנה על השו”ע אה ”ע (סי׳ ל”ה סק”ט) עמד על דברי התוס׳ ,דהרי
הברכה ,וא”כ אף ברכת אירוסין ע”י שליח כיון שיש אפשרות שיקדש בעצמו
אברהם מינה את אליעזר להיות שליח לקדש ,ולא יצחק מינה אותו ,והיאך
ובכה”ג איכא ברכה ,ועושה המצוה ע”י שליח שעי” ז דינה שלא יברכו עליו
מהני מינויו של אברהם בשביל קידושי יצחק ,וכתב לבאר בזה דכיון דאברהם
חשיב עשי׳ באופן שמתבטל דין הברכה ,וא”כ יהי׳ אסור לקדש ע”י שליח,
מינה את אליעזר בפני יצחק ויצחק שתק ,בזה מהני קידושי האב או שלוחו
משום הך דינא דערום לא יתרום( ,ואמנם להנך אחרונים דס”ל שמותר
וכמבואר בשו”ע (שם ס”ה) שאם הרצה האב הדברים לפני הבן שהוא רוצה
לכתחילה לבדוק בליל י”ג י”ל דס”ל דלא דמי להך דערום לא יתרום מטעם
לקדש לו ושתק הבן והלך האב וקידשה לו הרי זו מקודשת עיי”ש.
שנתבאר ,אבל אכתי תקשי להנך פוסקים דפליגי).
ונראה ליישב בזה ,דהנה בגדר ברכת אירוסין מצינו פלוגתא בראשונים, ועוד הקשה המקנה (שם) ,דהרי אליעזר היה עבד ,וקיי”ל (שו”ע שם ס”ו)
דלשון הרמב”ם (פ”ג מאישות הכ”ג) ׳כל המקדש אשה בין ע”י עצמו בין ע”י דאין עבד נעשה שליח לקידושין לפי שאינו בתורת קידושין ,וא”כ איך יכל
שליח צריך לברך קודם הקידושין או הוא או שלוחו ואח ”כ מקדש כדרך אליעזר להיות שליח לקדש אשה ליצחק[ ,ויעו” ש מש”כ לבאר בזה דכיון
שמברך קודם כל המצוות׳ עכ”ל ,ומבואר מלשונו דברכת אירוסין היא ברכת דהוא עבדו של אברהם א”כ הוי כמו גופו ובכה”ג מהני הקידושין שעושה
המצוות[ ,דרק בברכת המצוות דינא הוא שמברך עובר לעשייתן ומשא”כ העבד עבור רבו].
ברכת השבח וכמ” ש הר” ן (פסחים ז׳ ע”ב ושיטמ”ק כתובות ז׳ ע”ב)], ועכ”פ מבואר בדברי התוס׳ דיש ברכת אירוסין אף בקידושין שנעשים ע”י
והרמב”ם אזיל בזה לטעמי׳ (פ”א מאישות ה”ב) שקידושין הוא מ”ע שליח ,וכן פסק הרמב”ם (אישות פ”ג הכ”ג) ׳כל המקדש אשה בין על ידי עצמו
דאורייתא ומשו”ה שייך בזה ברכת המצוות ,אמנם שיטת הרא” ש (פ”ק בין על ידי שליח צריך לברך קודם הקידושין הוא או שלוחו ואחר כך מקדש
דכתובות סימן י”ב) דברכת אירוסין אינה ברכת המצוות ,והוכיח ד” ז שהרי כדרך שמברכין קודם כל המצוות׳ ,והנה התוס׳ נסתפקו בזה והוכיחו לזה מהא
מצוות פו”ר אי”צ קידושין דוקא דאפשר לקיימה אף בפילגש ,וכ׳ עוד דאף דאליעזר בירך אף שהיה שליח של יצחק ,ושמעתי להעיר ע” ד התוס׳ ,דאמאי
הנושא אשה שאינה בת בנים ג”כ מברך ברכה זו ,אלא ע”כ דברכה זו ברכת לא הוכיחו לזה מהא דתנן (קידושין מ”א א׳) ׳האיש מקדש בו ובשלוחו׳ ,ובגמ׳
השבח על שהבדילנו מן העמים וכו׳ ע”ש. שם הקשו ׳השתא בשלוחו מקדש בו מבעיא׳ ,ותירצה הגמ׳ דקמ”ל דמצוה בו
ומעתה נראה דהנה בעיקר ד׳ התוס׳ כשכתבו דיש ללמוד מאליעזר ש יש יותר מבשלוחו ,ומבואר שם בגמ׳ דלהך לישנא ליכא איסורא לקדש ע”י שליח,
ברכת אירוסין אף כשנעשים הקידושין ע”י שליח ,כבר הק׳ בעצי ארזים אף ללישנא ב׳ שם כל האיסור הוא רק משום דאסור לאדם לקדש אשה עד
V (אה ”ע סי׳ ל” ד סק ”א) למאי הוצרכו ילפותא דאיכא ברכת אירוסין ע”י ■יראנה שמא תתגנה עליו] ,ולכאו׳ אי נימא דכשמקדש ע”י שליח אינו מברך
שליח ומה גרע משאר המצוות כגון שחיטה ומילה דפשיטא דהשל י^ \ )j ברכת אירוסין ,א”כ איסורא נמי איכא בזה ,דהא קיי”ל שאסור q
מברך עליה ,ומה הס” ד דבברכת אירוסין כשמקדש ע”י שליח לא יברך, לקיים מצוה כשאין יכול לברך עליה וכדתנן (תרומות פ”א מ”ו)
דערום לא יתרום תרו”מ משום שתרומה טעונה ברכה ואסור
^ Cפ _________________________________ c־ ה ש ל ח ____________________________________
^
־״ל ע״י מערכת ׳סובד גליונות׳ k.ailvonot(®amail.com 053-3145900 -------------------
־ C׳ ' 'v 0 t o t ׳ V־ '״> נ־
/ דגם הכלה מחויבת בברכה זו ,מ”מ הוא רק באופן שגם החתן נמצא ^ ן
]SV 2 JJ3
ונראה דהס” ד דתוס' היינו אי נימא כהרא” ש שברכת אירוסין הוא
W באותו מעמד [וכגון במקרה של הנוב”י בחרש נשא פקחת] ,אבל ברכת השבח ,והיינו דזה ברור שאם ברכת אירוסין הוא ברכת ©
ץ w
)q כשהחתן לא נמצא בשעת הקידושין ,בזה יש להסתפק אם יברך המצוות דפשיטא שאף ע”י שליח מברכים ברכה זו ,דמה גרע (q
{ השליח אף אם נימא דגם הכלה מחויבת בברכה זו ,די”ל שלא תקנו ברכה ) משאר מצוות הנעשות ע”י שליח ,אבל להצד שזה ברכת השבח ,א”כ אפשר
j אלא בשמחה גמורה כזו שיש במעמד גם את החתן. .ז דברכת השבח היינו רק באופן שהחתן מקדש בעצמו דאז משבחים ע”כ
■
*
ועפ” ז נראה ליישב הא דלא הוכיחו התוס' מהא דהאיש מקדש ע”י שליח rשהבדילנו מן העמים וציונו לישא נשים המותרות לנו ,אבל כשהחתן אינו
אע”ג דאין יכול לברך בכה ”ג ,די”ל דאף אי נימא דבברכת השבח שייך הך מקדש ואף אינו נמצא שמא כה ”ג ל” ש ברכת השבח ,והוא שנסתפקו התוס'
דינא דערום לא יתרום ,כל זה הוא רק כשמקיים את המצוה באותו צורה ורק שלא יהא ברכת אירוסין בקידושין ע”י שליח ,וזה הוכיחו מאליעזר דאף שהיי
דנפטר מברכה משום שאין יכול לברך וכההיא דערום או משום דעדיין לא שליח לקידושין אפ”ה ברכו ברכת אירוסין.
הגיע זמן החיוב וכההיא דבדיקת חמץ ,אבל הכא הרי מה שאין מברכין ומעתה מיושב מה שלא הוכיחו התוס' מהא דאפשר לשלוח שליח קידושין,
כשהחתן לא נמצא הוא משום דלא תקנו כלל ברכה על כזו צורת קידושין, ולא חיישינן משום דינא דערום לא יתרום ,דכל הדין דערום לא יתרום
דהברכה לא שייכא רק היכא דהחתן נמצא באותו מעמד ,ובזה לא שייך הך פשיטא שלא נאמר אלא בברכת המצוות שבזה הברכה הוא חלק מהמצוה,
דינא דערום לא יתרום ,ומשו”ה שפיר תנן דאפשר לקדש ע”י שליח אף אם וכשעושה המצוה בלא ברכה נחשב שעושה המצוה שלא כדינה ,אבל
אין מברכין ברכת אירוסין שלא במעמד החתן. בברכת השבח פשיטא דלא שייך כלל הך דערום לא יתרום דברכת השבח
ובעיקר הא דדרשו חז”ל מקרא דויברכו את רבקה לדין ברכת אירוסין ,הנה אינה חלק מן המצוה ,ועוד שהרי מצוה זו אינה מוטלת על מקיים המצוה
בשו”ע (סי' ל” ד ס”א) העתיק דברי הרמב”ם דהמקדש את האשה צריך לברך אלא על הציבור העומדים שם ,ובהכרח דאי” ז חלק מצורת המצוה ,וא”כ
הוא או שלוחו ,וכתב הרמ”א שם די”א שאחר מברך וכן נוהגין[ ,וכהיום ליכא ראיה מהא דשרי למעבד שליח ,דאה ”נ כל הס” ד שלא יברכו ברכת
המנהג שהמסדר קידושין מברך] ,ובטעם הא דנוהגין דאחר מברך ולא החתן אירוסין בקידושין שע”י שליח הוא רק אי נימא שברכת אירוסין הוא ברכת
בעצמו ,ביאר הפרישה (שם) והביאו הבית שמואל (שם סק ”ב) דהוא כדי השבח ,וא”נ הכי אינו שייך להך דערום לא יתרום ,ואי נימא דהוי ברכת
שלא לבייש את מי שאינו יודע לברך ,וילה ”ע בזה ,דא”כ מ”ט בברכות המילה המצוות א”כ פשיטא שאף שליח מברך וכמשנ”ת.
לא תיקנו שאבי התינוק לא יברך את ברכת המילה בשביל שלא יתבייש,
אמנם הביאור בזה פשוט ,דכאן החשש הוא שהחתן יתבייש מהכלה שתראה אלא דעדיין יש להסתפק למסקנת התוס' שהוכיחו מאליעזר אם פשטו
שחתנה אינו יודע לברך ,ומשא”כ בברית מילה שאין ממי להתבייש. משום שהוא ברכת המצוות ,ולעולם אם הוא ברכת השבח לא שייך ברכה זו
ע”י שליח ,או שפשט ו שאף ברכת השבח שייך כשזה ע”י שליח ,וצ”ע.
והנה בפשוטו משמע דהמחבר [וכן הרמב”ם שהוא מקור דברי המחבר]
פליג על הרמ”א וס”ל דהחתן מברך בעצמו ולא אחר ,וביאור פלוגתיהו ועוד נראה לבאר בזה באופ”א ,דהנה יל” ד האם ברכת אירוסין הויא ברכה רק
לכאו' ,דאזלי לשיטתם בגדר ברכת האירוסין ,דהרמב”ם והשו”ע ס”ל דברכה לאיש המקדש או גם לאשה המתקדשת ,ולפי דעת הרמב”ם דס”ל דהוי
זו היא ברכת המצוות ,וא”כ ודאי דדוקא המקדש או שלוחו צריכין לברך כמו ברכת המצוות ,א”כ נראה בפשיטות דלא שייכא ברכה זו רק אצל האיש
בכל ברכת המצוות דעושה המצוה צריך לברך בעצמו ,ומשא”כ הרמ”א אזיל ^ שמקיים בזה מצוה ומשא”כ האשה שאין מקיימת מצוה בקידושין וכמבואר
כשיטת הרא” ש דהוי ברכת השבח על מעמד הנישואין וא”כ כל מי שעומד 0 0ברמב”ם בספר המצוות (במנין המצוות ההכרחיות שבסוף העשין) שאין
ו*
שם יכול לברך. הנשים חייבות במצות קידושין ,וא”כ לא שייך באשה ברכת המצוות ,אמנם
לדעת הרא” ש דהוי ברכת השבח יל” ד האם האשה ג”כ חייבת בברכה זו.
אמנם הנה בביאור הגר”א (שם סק”ה) ציין ע” ד הרמ”א דהמקור שאחר יכול
לברך הוא מהך קרא דויברכו את רבקה ,דהרי התם מיירי בברכת אירוסין והנה מרן הגר” ש רוזובסקי זצ”ל כתב (יעוי' באהל אברהם עמ”ס כתובות
וכמבואר במס' כלה ,ואפ”ה לא אליעזר בירך את הברכה אלא אמה ואחיה שיעורי רבותינו לדף ז' ע”א עמ' תק ”י) וז”ל ,וראיתי להגאב” ד דבריסק
שעמדו שם וכלשון הכתוב 'ויברכו את רבקה' ,ולכאו' צ”ב איך יתרץ הרמב”ם שליט”א שאמר לרב מסדר הקידושין בחתונת בנו שיחי' (והיה זה מרן
הוכחה זו ,וע”כ צ”ל דגם הרמב”ם מודה דיכול אחר לברך ולהוציא את הגרא” ז זצ”ל בחתונת בנו הגרי” ד זצ”ל ,ומרן הגר”י אברמסקי זצ”ל בחתונת
המקדש ,וה ”נ התם הוציאו את אליעזר בברכה ,וכן מוכח להדיא בתשו' בנו הגרמ” ד זצ”ל) ,שיכון להוציא הכלה בברכה אחת והחתן בשני ברכות,
הרמב”ם שכתב (סי' ח' תשו' א') דגדולי החכמים בעירנו היו מברכין ברכת והיינו שאת החתן יוציא בברכת אירוסין ובברכת בפה”ג ואת הכלה יוציא רק
אירוסין ,ומשמע שהחכמים בירכו ולא המקדש ,ובהכרח גם להרמב”ם יכול בברכת בפה ”ג ,אבל בברכת אירוסין לא יוציאה ,והנה להרא” ש דהוי ברכת
אחר לברך אם מתכוין להוציא את החתן ,ומש”כ הרמב”ם דצריך החתן או השבח אי”צ כלל להוציא אף את החתן ,ורק להרמב”ם דהוי ברכת המצוות
שלוחו לברך היינו באופן שאין אחר שיברך ויתכוין להוציאו ,דבזה צריך בזה נקט הגרי” ז דהחיוב הוא על האיש ולא על האשה וכמשנ”ת[ ,ונתבאר
שהחתן עצמו יברך. בזה עוד במקו”א].
והא דמהני שאחרים יברכו ויוציאו את החתן ,בפשוטו הוא מדין ערבות, אמנם בפתחי תשובה (אה”ע סי' ל” ד סק”א) הביא מש”כ בשו”ת נודע ביהודה
אמנם יש לדון בזה ,דהנה לגבי שחיטה דנו האחרונים האם מי שלא שחט (אה”ע תנינא סי' א') לדון דאף במקום שהחתן חרש שאינו יכול לשמוע
יכול להוציא את השוחט בברכת השחיטה מדין ערבות ,ודעת הש”ך (יו” ד סי' ברכת המברך ,מ”מ צריך לברך כדי להוציא את הכלה ששומעת ,והיינו דנקט
א' ס”ק ל”ב) דאין יכול להוציאו ,ומבואר דבברכת המצוות לא מהני שאחד דאף הכלה מחויבת בברכת אירוסין [ושמא קאי לשיטת הרא”ש ,וצ”ע].
שאינו מחויב יוציא את חבירו מדין ערבות ,והיאך הכא מהני מה שמוציא וראיתי בספר מגדלות מרקחים (להג”ר אהרן צבי קרפט זצ”ל) שהקשה ,דאי
אחר שאין מחויב את החתן המחויב מדין ערבות. נימא דאף הכלה צריכה לברך ברכת אירוסין [עכ”פ לשיטת הרא” ש דהוי ברכת
ונראה לבאר בזה ,דכל מה דלא מהני להוציא את השוחט בברכת השחיטה השבח] ,א”כ איך הוכיחו התוס' מהא דאצל אליעזר ברכו ברכת אירוסין דאף
מדין ערבות ,הוא רק במצוות שאין צריך לעשותם ורק אם רוצה לאכול המקדש ע”י שליח צריך לברך ,והרי התם היה את רבקה שהיא הכלה ושמא
צריך לשחוט ולברך ,ובזה לא אמרינן דין ערבות [וכמו לענין ברכות הנהנין משו”ה ברכו ברכת אירוסין כיון דגם הכלה מחויבת בברכה זו ,ובאמת מצד
דא”א להוציא מדין ערבות משום דלא לתהני ולא לברוך] ,ומשא”כ במצות יצחק שהיה החתן שמא לא היה צריך לברך כיון שקידש רק ע”י שליח.
קידושין שהיא מוטלת על כל אחד לקדש לו אשה ,בזה ודאי יכול אף מי
שאינו מחויב להוציא את המחויב מדין ערבות ,וכה ”ג מצינו לענין ציצית -י ונראה לבאר בזה ,דהא דמספק ”ל להתוס' האם במקדש ע”י שליח צריך
שלחלק מהאחרונים יכול אחד שאינו מתעטף להוציא את חבירו שעומד cלברך או אי” צ לברך ,אי” ז משום שהברכה לא מוטלת על השליח ,אלא היינו
להתעטף בציצית בברכת הציצית מדין ערבות וכמבו' במשנ”ב (סי' משום דיתכן שכל התקנה לברך לא נתקנה אלא כשהחתן נמצא ^ _
V. ח' ס”ק י”ד) עיי”ש ,והיינו משום דמוטל על כ”א להתעטף בציצית במעמד האירוסין ,שעי” ז יש שמחה גמורה ובזה צריך לברך ברכת J
)j \ q ואין זה רק רשות כמו לגבי שחיטה ,ואכהמ”ל בזה. ( q ( qהשבח על שמחה כזו ,ומשא”כ ע”י שליח ,כיון שאין החתן נמצא
— לפנינו בזה לא תקון חז”ל לברך ברכת אירוסין ,וא”כ אף אי נימא
JO C C ■^vג_
יו”ל ע”י מערכת ’קומו גליונות’ k.ailvonot(S>amail.com 053-3145900
שיחת המשגיח
A ו1
הגה"צ רבי חזקיהו יוסף
מי שקובסקי שליט״א
A
ג ליון 378
תשפ״ז בך דרכי הצדיקים נ קו א או חו ת -דהיינו תווה ומצוות 1מי דו ת (ביאור הגו״א
ושלש מתנ ות ט וב ות ניתנו על ידם ואלו הן באר ,ענן ,ומן .באר הכח הגדול של מעשה קטן...
בזכות מר ים ,עמ וד הענן ב זכות אהר ן ,ומן ב זכ ות משה .מתה מר ים הגמ ׳ בב״מ (פו ,ב) א ומרת ,א ” ר יה ודה אמר רב כל מה שעשה
נסתלקה הבאר וח זרה ב זכ ות שניהם .ש ואל המהרש״א אם הבאר אברהם למלאכ י השרת בעצמ ו -עשה הקב״ה לבניו בעצמו ,וכל מה
ח זרה ב זכות שנ יהם זאת א ומרת שה זכ ות שלהם מספ יקה בשב יל שעשה אברהם ע״י של יח עשה הקב״ה לבניו על ידי שליח .והגמ׳
לתת באר ,א ז למה הבאר הסתלקה וחזרה ,שתשאר על מק ומה מב יאה רש ימה אר וכה ,ואל הבקר רץ אברהם -ורוח נסע מאתה'.
ב זכות שנ יהם ! אלא כדי להודיע לנו שהבאר שה יתה עד היום ה יא ויקח חמאה וחלב -הנני ממט יר לכם לחם מן השמ ים .והוא ע ומד
ב זכ ות מרים. על יהם תחת העץ -הנני ע ומד לפניך שם על הצור .ואברהם הולך
ולמה אני צר יך לדעת את זה? א ומר מר ן הרה״י ,זה נורא ...למה עמם לשלחם -וה׳ ה ולך לפנ יהם יומם .יוקח נא מעט מ ים -והכ ית
באמת מר ים זכתה שהבאר תה יה בזכותה? ...כת וב ב׳רבינו בחיי׳, בצור ויצאו ממנ ו מ ים ושתה העם .את המ ים אברהם לא נתן
” ותתצב אח ות ו מרח וק ” -ב זכ ות שה יא שמרה על משה במ ים ה יא בעצמ ו ,א ז גם הקב״ה ש ילם לבניו ע״ י של יח שה וא משה רבינו.
זכתה לבאר מים .והנה כמה זמן ה יא נצבהשם? ...הגמ ׳ בס וטה (יא, הג״ר אל יה ו ד יסק ין מספר על מר ן ראש יש יבה זיע״א שה יה מדבר
א) א ומרת שה יא המת ינה שעה אחת .ובת וספ ות מב ואר שהכ ו ונה במ וצא י שבת בפוניבז׳ הקטנה עם דמד ומ י חמה ,בחושך ,ואז ה וא
שיהוי זמן ,וזה בערך רבע שעה (!) הבאר הב יאה מ ים שהצ יל ו אמר פ״א בואו נעשה חשבון ,הרי זה שבא מ ים ע״י משה רבינו זה
חיים ,בלי מ ים היו מת ים בצמא .ובהלכה כת וב שנוהגים לשא וב גרם למכש ול גדול ,משה רבינו בא לכלל טע ות בכך שה וא הכה בצ ור
מ ים במ וצא י שבת ות כי א ז בארה של מ ים מסת ובבת בבאר ות ומי במק ום לדבר ובזה נגזר שמשה רבינו לא יכנס לארץ ישראל .ועיין
ש ז וכה נרפא מכל החוליים ,גם את המחל ות הכי קש ות -בארה של בא ור הח י ים (דברים א ,לז) ובגר״א (שה״ש ד ,ו) שאם משה ה יה
מר ים מרפאת . נכנס לארץ ישראל לא ה יה חורבן וצרות ולא היינו בגלות ,ומש יח
ובכתבי האר״ י ז״ל כת ובשלפני שרב י חיים ו יטאל זכה לכל חכמת ו ה יה בא מיד .א ז בעצם כל הצר ות שכלל ישראל עברו ,וכל חורבן
הגדולה וזכה להיות מגדולי תלמ יד י האר״י ,האר״ י הטב יל א ות ו ב יהמ״ק הראש ו ן והשני וכל הגלות האר וכה מא ז ועד היום ,כל
בבארה של מ ים ומ זה ה וא ק יבל את כל החכמה .א ומר מר ן רה ” י הקינות שא ומר ים בט ׳ באב ,פרע ות ת״ח ות״ט ,האינקויזיציה,
זיע״א מר ים זכתה לבאר הגדולה הזו ב זכ ות מה? ...שה יא נצבה תרפ״ט ,והש ואה ,הכל בגללמה? ...בגלל שאברהם אמר ” י וקח נא ”
לשמ ור על ת יבת משה ב יאור במשך כרבע שעה ,והיא אחותו!!! מעט מים ...הרי ה וא בן תשע ים ותשע ,חולה ,אחר י בר ית מ ילה
ובשב יל זה כל עמ״י ,שש מא ות אלף א יש מגיל עשר ים עד גיל ש יש ים והוא רץ לא ורח ים וש וחט פר ים וטורח כל כך ,והדבר השול י ה זה
-הגברים ,בלי נש ים וטף ,ובלי הערב רב ,בס״ה המ ינ ימ ום שהם היו שה וא אמר יוקח נא מעט מים ,בשב יל זה כל הגזירות עד ה יום
זה שלש מיליון ,כ ולם ש ות ים מ ים במשך ארבע ים שנה ,וזוכים הזה?!...
ל״ב ית חולים ” -ארבע ים שנה ,וחכמה ארבע ים שנה ,בגלל מה? כל אחד גם מב י ן ש זה לא ע ונש כביכול ,וזו לא תב יעה על אברהם ,
בגלל א ותה רבע שעה. אלא כא ן ה יתה חסרה ה זכות של ה״מס יר ות נפש " של אברהם ,
אדם יכול בכלל לתאר מה זה גודל הענין של חסד?! ...מה זה ובלי ה זכ ות הזו צר יך להג יע המצב של כל מה שעברנו ,ואם ה יתה
מ ושג ים של דבר קט ן?! ...אין דבר קט ן .בדבר רוחני אין דבר קט ן. הזכות הזו -זה ה יה מצ יל אותנו מכל מה שעברנו.
וזה אח ות ! בא תראה למה בן אדם יכול לזכות במעשה אחד קטן. אמר מר ן ראש הישיבה ,צא ולמד מה ו כח של מעשה אחד קטן,
אנחנו רגילים לזלזל במעש ים הקטנ ים ,מ ילא דבר גדול אתה מרג יש מעשה קט ן שלכא ורה בכלל לא מחש יב ים אותו ” ,י וקח נא ” מעט
שעש ית משה ו ,אבל דבר ים קטנ ים — קשה לי ללמ וד כבר ,אבל מים - ...וכמה כוחו גדול.
אני מתאמץ עוד חמש דק ות ,עש ית י משהו? ...אתה יודע מה זה [דרך אגב למה ה וא אמר רק מעט מ ים ולא ב יקש הרבה מים? ...יש
ללמ וד חמש דק ות מת וך קושי?! ...אין לך מ ושג על מה אתה מדבר ב זה כמה פשט ים ,עפ״י סיפור מרב י ישראל סלנטר זצ ” ל א ומר ים
בכלל. שאם ה וא ה יה מב יא בעצמ ו ה וא ה יה מב יא הרבה ,אבל בגלל שה וא
כל מאמץ מחש יב ים לאין ערוך הב יא ע״י של יח ה וא לא רצה להטר יח יותר מידי ,אל תה יה צד יק
רש״ י (ט ,כג) מב יא על הפס וק ששם ויפת לקח ו את השמלה וישימו על חשב ו ן השני.
על שכם שנ יהם וילכו אח ורנ ית וכיסו את אב יהם ,ש יפת זכה שבניו פשט נוסף א ומר ים ,הרי הטעם שה וא רצה שהם ירחצו רגליהם כי
יזכו לקב ורה במלחמת גוג ומגוג ,ושם זכה למצ ות ציצית ,וחז״ל ה וא פחד שהם עובדי ע״ז המשתח ו ים לאבק רגל יהם ולכן אמר
א ומר ים שעל מצ ות ציצית יזכו על כל כנף ,לשבע מא ות עבדים! ס״ה ש ירחצ ו מהאבק שברגל יהם ,אם הוא יביא להם הרבה מ ים זה
אלפ ים שמ ונה מא ות עבד ים על ציצית אחת [ .רה״י הגרח״פשיינברג רומז כביכול -אתם מאד מלוכלכים ,תרחצ ו ט וב טוב ...וזה יכול
זצ ” ל שה יה לובש כל כך הרבה ציציות צר יכ ים להיות לו מיליון לפגוע בהם ,אבל אם זה רק מעט ,לא נורא ...קצת אבק ...קצת
עבדים]... לרחוץ]...
ח ז״ל מספר ים (מנחות מד ,א) שה יה אדם שה יה זהיר במצ ות ציצית עכ״פ המעט מ ים הללו גרמ ו לאבד זכות שבשב יל זה כל הגזירות
והוא שמע על זונה ש י ושבת בכרכ י ה ים והיא ל וקחת הרבה כסף בא ות עד ה י ום הזה .אם אברהם ה יה מתאמץ גם בחלק של המ ים
בשכרה ,ה וא הלך אל יה ובשעת מעשה ה וא רצה לפרוש ,אמרה לו הזכות הזו ה יתה ח וסכת את כל הגלות!!! בא תראה מה זה כח של
מה מ ום מצאת בי ,אמר לה כלום ,א ז למה אתה פורש ,כי בא ו מעשה קט ן .כמה אנחנו מ זל זל ים במעשה קט ן ,שבעצם כוחו גדול
ציציותי וטפחו לי על פני והציצית מזכירה ...למע ן ת זכר ו ועש יתם למנוע צר ות רב ות ורעות.
את כל מצוותי ,ה יא כ״כ התפעלה והלכה ונתגיירה ,ואז נשאת לו ועוד אמר מר ן ראש ה יש יבה זיע״א :ומובא ב ׳א ילת השחר ׳ עה״ת
בהיתר. הגמ ׳ א ומרת בתענ ית (ט ,א) רבי יוסי ב״ר יה ודה אומר ,שלש
תרא ו מה זה כח של ציצית ...ולמה שם זכה לכך? מב יא רש ” י כי פרנס ים ט וב ים עמדו להם ל ישראל ואלו הן משה ואהר ן ומרים.
ה וא נתאמץ במצ וה יותר .ואילו יפת זכה רק לקב ורה .קצת התאמץ
נערך מתוך שיחתו השבועית בישיבת ארחות תורה ארחות חיים
את השאלה למר ן רה ”י רבי גרשון זצ ”ל .אמר לי רבי גרשון על יותר במצ וה .ועודשנינו אינו ד ומההש ונה פרק ו מאה פעמ ים לשונה
חשב ו ן הל ימ וד בודאי שלא ! ש י ישב וילמד .וכך אמרת י לו .ואז א ות ו פרק ו מאה פעמ ים ואחת .חז ”ל (חגיגה ט ,ב) א ומר ים על זה
בח ור שאלאותי ,א ז בשב יל מה הקב״ה נתן לי ק ול יפה? אם אני לא ” ושבתם ורא יתם בין צד יק לרשע בין עובד אל וק ים לאשר לא
יכול להשתמש בו א ז למה ה וא נתן לי אותו ,זה מיותר... עבדו ” עוד ט יפה של עמל זה כבר הבדל כ זה גדול כמ ו בין עובד
גם את השאלה הזו שאלת י לרבי גרשון ,ואמר לי תג יד לו שהקב״ה אל וק ים לאשר לא עבדו.
ר וצה שה וא יצל יח מאד בלימוד ,א ז ה וא נתן לוק ול יפה כד י ש יה יה ה יס וד שאנחנ ו ל ומד ים מכא ן ,אין מ ושג של דבר קט ן ,כל דבר ׳קטן׳
לו נסיון שקשה לו להתגבר עליו ולא ללמ וד פ ית וח קול ,ועל ידי בדבר ים שראינו המח יר ה יה גדול.
שה וא יתגבר ויקריב את זה בשב יל הת ורה ה וא יוכל לה י ות תלמ יד ב ׳דרכי החיזוק ׳ של מר ן רה ”י רבי גרשון אדלשט י י ן זצ ” ל מב יא
חכם גדול .ובאמת ה וא ה יה בח ור טוב. בשם אביו הג״ר צבי יהודה זצ ” ל וכך א ומר ים ב ׳קלם ׳ ” ,יפה שעה
נכון שקשה לנו לא להיות סקר ן ולא לשמ וע ת וצא ות אבל זה נסיון אחת של ק ורת רוח בע ולם הבא יותר מכלחיי הע ולם ה זה ” ,מה זה
כדי שנתר ומם . כל חיי הע ולם הזה ,שלי ,שלך ...של הד ור הזה ,או של הד ור
אל תת ן עצ ות לקב״ה... הקודם ...כל חיי עולם ה זה פירושו ,של כל הבר יאה כ ולה מה י ום
אצל מר ן הרב אל יש יב זצ ”ל ה יה פעם שהיו בח יר ות לעיריית הראש ו ן עד היום האחר ו ן במשך ששת אלפ ים שנה ,חיי עולם ה זה
יר ושל ים שהיו קר יט י ות לתו ” מ והרב אל יש יב מאד השק יע על זה של כל האנש ים בלי ש ום עצב או צער ,רק ההנא ות והשמחה ...כל
שיצליח ,ובסוף הת וצא ות היו כמ ו שה וא רצה .א ז בא אליו הנכד זה לא ש ו וה לק ורת רוח בע ולם הבא .זה עדיין לא עולם הבא אלא
בשמחה גדולה לבשר לו .והרב אל יש יב כאב לו ,למה אתה מפר יע לי רק ”ק ורת רוח ” ,מש וב רוח כזה ...אנחנו מבינים על מה מדובר?!...
באמצע הלימוד? ...מה אכפת לי מה ה יה בסוף ,מה שה י יתי צריך מר ן הרב שך זצ ”ל ה יה א ומר שה וא ראה בפנקס הקה יל ות של וילנא
לעש ות עש ית י וכעת הקב״ה יעשה מה שה וא רוצה. ס יפ ור על אשת הגר״א מוילנא שה יתה א וספת צדקה לעניים יחד
צריך לדעת ,בדרך כלל מר ן שה״ת רבי ח יים קנ יבסק י זצ ” ל לא שלח עם חברתה הט ובה ,והם ס יכמ ו ביניהם שמ י שת יפטר מן הע ולם
אנש ים לעבודה בבחירות .פעם ה יה בע יר א ׳ מ ועמד לראש עיר ראשונה ,תב וא בחל ום לחברתה לספר לה א יך הדין בבי ” ד של
מטעם ׳מרצ ׳ (היום כבר אין מרצ ,אבל יש להם יורשים )...והיה מעלה.
סכנה לעיר ,ואז רבי חיים שלח לכולל ׳בית הלל ׳ שילכו לפעול יום כמדומני שאשת ו של הגר״א נפטרה תחילה ,והיא באה לחברתה
א׳ בענין .זה כולל של מתמ יד ים שא י ן מ ושג של ׳בטלה ׳ שם ,מי ואמרה לה -מה שהלכנו ב יחד לאס וף צדקה אנחנו ש ו ות במעלה ,
שמנסה לשחק נפלט לבד משם מא וד מהר ,גם הא ו ירה שם מאד ושכרינו לאין ערוך .פעם אחת ראינו א י זה גביר שח יפשנו א ותו
רצינית. ופתא ום ראינוהו ברח וב ואני שלחת י את ה יד וסימנתי לו שיעצור,
ראש הכ ולל הג״ר יוסף מן של יט״א כנוע מאד למה שהגד ול ים והוא אכ ן נעצר .על של יחת ה יד הזו -אני כבר בדרגה הרבה הרבה
א ומר ים ,מ יד אמר אני לא בעל הב ית על הת ורה .ורבי ח יים אמר יותר גבוהה.
שהכ ולל ה זה יילכו לפעול ,ואני הייתי השל יח ל ומר להם את זה. העמ ידה בנסיון מר וממת לגבה ים !
ובאמת הםהלכו .אך לבס וף לא ע זר ש ום דבר והוא נבחר .כ ולם היו ראש יש יבת ׳אור אלחנן ׳ הגאון רבי משה מרדכ י חדש זצ ” ל [בסוף
כא וב ים ושבורים ,סתם בזבזנו זמן ,עשינו את הכל ,מה שרב י ח יים ימיו ה יתה לו את המחלה הקשה ל ”ע ה וא ה יה מאד בעל דרגה ,הוא
אמר ...ולבסוף זה לחינם .מה אני יכול לעשות ...הלכת י לרבי חיים, ה יה סלב ודקא י אמ ית י והמש יך את דרך אביו מר ן המשג יח רבי
אמר לי מר ן הגר״ח תג יד להם שהם לא הפס יד ו ש ום דבר .אתה מא יר זצ ”ל ,פעם באת י לבקר א ות ו א ז והוא אמר לי ,אני מבין
ח ושב שראש עיר יכול לעש ות מה שה וא רוצה?! ...אנש ים רגילים שהתפק יד של י היום בח י ים הוא לרא ות כמה שפח ות שאנש ים יהיו
ל ומר ”לב מלכ ים ושר ים בידה׳ ” [אמנם זה לא בד י וק לשון הפסוק]. עצובים בגללי ובסביבתי ...א יך לשמח אנשים .כל אחד שבא אני
ה וא בידיים של הקב״ה .האברכ ים עבד ו -ש ום עב ודה לא הלכה צריך ש יה יה לו מצב רוח ט וב ולרא ות שה וא ירגיש טוב ,ולהרא ות
לח ינם ,ה וא לא יוכל לעש ות מה שה וא רוצה ,וכך הוה .אף אחד לא כ ”א שמרג יש ט וב ושמח ...סלבודקה ]!...הפעם האחר ונה שה יא
עבד לחינם. ד יבר ב יש יבה בחדר האוכל ,ה וא כבר ה יה חולה ,אחד הדבר ים
מה יה יה בס וף ,גם פה אנחנו לא יודעים ,הקד וש ברוך ה וא ר ואה שה וא ס יפר על עצמו ,שה יתה פעם סוגיה קשה ,והיה לי חבר מא וד
שאכפת לנו כבוד שמ ים ,רצינו כבוד שמ ים והשתדלנ ו למע ן כבוד מא וד ט וב שרצ ית י להיות בחת ונה שלו ,והיה לי נסיון מאד קשה
שמ ים .מה ש יה יה בס וף זה לא משנה ,הקב״ה יכול לס ובב א ותם . לוותר על זה ...הסוגיה עמדה לי כל ה זמ ן מ ולהעיניים ,אני לא יודע
אתה נותן לקב״ה עצ ות א יך לס ובב להם את הראש י ! . . . את הסוגיה ...לבס וף החלטת י שאנ י נכנס לע ומק הסוגיה ,ולקראת
היום כבר מתח יל ים קצת לראות ..בשעת ו ,פעם אחת ראש ס וף החת ונה אני אב וא לשמח את החבר שלי ,לא צריך להיות כל
הממשלה רצה משה ו ,והוא א י ים על הדת י ים שאם הם לא ילכו את ו החתונה .זה ה יה ויתור ,כי זה ה יה חבר מאד מאד טוב.
ה וא יגייס את כל בחורי הישיבות .נבהלו כ ולם והלכו אל מר ן הרב נגשתי לסוגיה ,והשקעת י בסוגיה ,וכשנזכרת י פתא ום שצר יך ללכת
מבר יסק .אמר הברס יקרב ,מה אתם נבהלים? אם ה וא היה יכול לחת ונה נוכחתי לדעת שהשעה מא וחרת והחת ונה הסת י ימה כבר...
לגייס כבר מ זמ ן הוא ה יה מגייס ,הקב״ה לא נותן לו לגייס ,על מי מספר הרה״ י רבי משה מרדכ י ,בא ותה פעם ה יתה לי כזו ס י יעתא
ה וא מאיים... דשמ יא ס וג יה שה יתה סג ורה וחת ומה בפניי פתא ום הא ירה לי
[היום בעוונותינו זה אחרת ,זה עוונות שלנו .אם אנחנו היינו בא ור יקרות ...כל כך ט וב ידעת י א ותה והבנתי א ותה .כמה שה יה
ל ומד ים כמ ו שצר יך לא היינו מגיעים למצב ש יש היום ,אבל נעזוב אכפת לי שלא הלכת י לחת ונה -זה ה יה פיצוי פי מיליון! על כל
את זה כרגע]. ט יפה של ק וש י רק הרוחתי .
לקד וש בר וך ה וא יש הרבה דרכ ים ,לא צריך לתת לו עצות .אנחנו אחד מהדבר ים שב יקש מר ן רה ” י הגאון רבי דב לנדו של יט ”א
עבדנו ,עש ינ ו מה שאנחנ ו צר יכ ים ,התפללנו ,ה יה אכפת לנו כבוד שאחר י שיגמר ו את הבח יר ות שיישבו ללמ וד כרגיל ולא יתעניינו
שמ ים .כעת הקב״ה יעזור לנו .א יך ה וא יעזורי הת וצא ות לא בש ום דבר .וכך ב יקש מר ן רה ”י רבי גרשון זצ ”ל .אבל כולנו
ישפ יע ו לא לכא ן ולא לכאן .יש ב ורא עולם. סקרנים ...א יך אנחנו מתגבר ים על זה? ...גם אני ר וצה לא להתעניין
אמר לי הרה״ג רבי מרדכ י קרל יץ של יט״א בשעת ו ה יה הרבה מה בת וצא ות ,א יך מתגבר ים?
לעבוד ולפעול ביום הבח יר ות עצמו .פעם גם אנש ים לא הכי דת י ים סיפרנו שה יה בח ור שלמד פעם בישיבה ,וב״ה כבר התחת ן ,והיה לו
הם עוד רא ו הור ים עם י יד ישק י יט והיה מה להשפ יע עליהם ,ומרנן ק ול מא וד יפה ,ה וא הגיע ממק ום קצת יותר פתוח ,והוא רצה
הסט י יפלער והרב שך זצ ” ל הרש ו לצאת ולפעול ביום הבח יר ות ללמ וד ׳פיתוח קול׳ .כך ה וא יוכל להיות חזן גדול ,ובעל מנגן טוב.
עצמו .הרב שך אמר לרבי מרדכ י אני לא א ומר רק בגלל הבחיר ות , ה וא בא לשא ול אותי ,אך אני לא הכת ובת לכאלו שאל ות ,והפניתי
ו ו ו ו
אמר לי פעם הגאון רבי שלמה נח קר ול זצ״ל (חתן של הרב לנדא אלא אני ר וצה שכל אחד ידע ש יש לו אחר י ות לכלל ישראל והוא לא
ה זק ן ורבה של חמד) שה ׳חזון יחזקאל ׳ ,מר ן הרב אברמסק י זצ״ל- חי רק את הח י ים שלו ,צר יך לדאוג לכלל.
אמר לו פעם אתה יודע שאנ י ל ומד רמב״ם ובאמצע באה לידי חסד ,הח יבור עם ב ורא ע ולם
מצוות חסד שא י אפשר לעש ותה ע״י אחר ים ,אני סוגר את הרמב״ם בפרשה שלנו -כל כולה זה ״חסד לאברהם״ .כל ספר בראש ית
בשמחה ורץ לעש ות את החסד .אתה יודע למה? ...כי כשאנ י חוזר מתח יל בחסד וכך לא ורך כל הספר ,בר יאת העולם ,אדם הראש ו ן ,
הרמב״ם מח י יך אל י ומסב יר לי מה הוא מתכוין. נח ,אברהם ,הכל זה חסד ,ורבקה זה חסד ,ורחל עם הס ימנ ים זה
של ימ ות החסד ,לה י ות ט וב בעצם חסד ,ויוסף עם אחיו זה חסד ,כל בראש ית זה חסד .ובפרשת וירא
באב ות דרב י נתן (ז ,א) כת וב על החסד הגדול של איוב ,עד שבאה זה חסד לאברהם - .לא לחיות רק את עצמ ו לחש וב על השני וגם
על איוב הפורענות הגד ולה ואמר א יוב לפני הקב״ה לא הייתי במסי״נ.
מאכ יל רעב ים ומשקה צמא ים? ! וכו׳ ,לא הייתי מלב יש ערומים?! צריך לדעת דבר מאד מעניין.
וכו׳ ,אף עלפי כן אמר לו הקב״ה לאיוב ,איוב ,עדיין לא הגעת לחצ י בספר הזיכרון למר ן רה״י רבי יח זקאל סרנא זצ״ל כתב ה ׳פחד
ש יעור של אברהם ,אתה יושב וש והה בת וך ב יתך ואורחין נכנסין יצחק ׳ מה הטעם שלא מברכ ים ברכה על חסד ,ויש ב זה תש וב ות
אצלך ,את שדרכ ו לאכ ול פת חיטין האכ ילת ו פת חיטים ,את שדרכ ו הרשב״א ,אבל אם היו מברכ ים על חסד היו צר יכ ים לברך שת י
לאכ ול בשר -האכ ילת ו בשר ,את שדרכ ו לשת ות יין -השקת ו יין. ברכות ,א .על מצ ות החסד ,ב .אקב״ ו להכניסו בבר ית ו של אברהם
משמע שמ י שלא דרכ ו בכך א ז לא .כל אחד לפי דרגתו. אבינו.
אבל אברהם לא עשה כן אלא יושב ומהדר בע ולם וכש ימצא א ורח ין מה זה חסד לאברהם? ...הגאון רבי שמ ואל בירנבוים זצ״ל (ר״י
מכניסן בת וך ביתו ,את שא י ן דרכו לאכ ול פת חיטין האכ ילה ו פת מיר ,אמר יקה ) מב יא את הגמ ׳ בנדר ים (לב ,א) כת וב שהקב״ה אמר
חיטין ,את שא י ן דרכ ו לאכ ול בשר האכ ילה ו בשר ,ואת שא י ן דרכו לאברהם ״התהלך לפני והיה תמ ים״ ,ואברהם התח יל לחש וש מה
לשת ות יין -השקה ו יין .ולא עוד אלא עמד ובנה פלטר י ן גדולים על דבר מגונה הקב״ה מצא בי [והוא פי׳ שה וא סרך ע״ז] .כיון שאמר
הדרכ ים והניח מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס -אכל ושתה וברך ואתנה בר ית י ביני וביניך -נחה דעתו.
לשמ ים לפיכך נעשית לו נחת רוח .וכל שהפה ש ואל מצוי בב ית ו של מסב יר הגר״ש בירנבוים ,כשהקב״ה א ומר ״התהלך לפני״ זה כאילו
אברהם שנאמר " ו יטע אשל בבאר שבע" . אני פה -ואתה הולך לפני ,אבל אתה לא חלק ממני ,אני לא קש ור
והסב יר הסבא מסלב ודקה זצ״ל מה ההבדל :יש לעש ות מעש ים אתך .ואברהם נבהל ,אם אני לא אה יה ב יחד עם הקב״ה אני יכול
טובים ,ויש אדם שה וא ט וב בעצם .לעש ות מעש ים ט וב ים זה לאחד להגיע עד עב ודה זרה ,רח״ל .אך כשהקב״ה המש יך ואמר לו
שחסר לו ואני משל ים לו את החסר ,כעת לא חסר לו יותר .בא ים ״ ואתנה בריתי״ -בר ית זה מאחד .אני קש ור בא ז יק ים של אהבה
עם מצ ות הכנסת כלה ,אני ש ואל כמה חסר למינימום? מאה אלף. לקב״ה ,א ז אברהם נרגע.
קח מאה אלף ,לא יתנו מאת י ים כי אין ענין .אבל אם זה בן של י אני ומב יא הגרש״ב ,יוחנן כה״ג היה כהן גדול שמ ונ ים שנה ואח״כ נהיה
אעשה חשב ונ ות כמה חסר לו?! ...ש יה יה לו עוד י ותר טוב ,מה יש... צדוקי ,אל ישע בן אב ו יה ה יה תנא והפך ל״אחר״ .לא ה יתה להם
ה ׳ה ידבק במידותיו ׳ זה לא רק לעש ות חסד .אלא תה יה ט וב בעצם . בר ית כר ותה עם הקב״ה .על אחר כת וב שהיו ספר י מינים נושרים
אהבת חסד זה לאה וב לה י ות ט וב בעצם .ט וב בעצם כמה ש י ותר מחיקו ,ה וא לא ״נדבק״ עם הקב״ה ,וממ ילא ה וא נפל לאט לאט .
ש יה יה טוב .דבר כ״כ פשוט. וככה זה בהרבה דברים.
כעת נראה מה ו ה״שפ יץ״ של עולם החסד :מה זה סד ום? רשע ים מר ן הרב שך זצ״ל ה יה א ומר בשם רבי לייב חסמ ן זצ״ל ,גדולה
ארורים .וככתוב ״יד עני ואביון לא הח ז יקה״ ,והעובר על ג ז ירתם הכנסת א ורח ים י ותר ״מקבלת פני שכינה״ ,א יך זה יכול להיות?...
רע ומר עונשו. [המשג יח רבי מא יר חדש זצ״ל ה יה א ומר פשט ,לא ככה א ומר ים
א ומר רבי של ום שבדר ו ן זצ״ל זה עדיין לא ממצה את מ ידת סד ום , את זה ...אלא גדולה הקבלת פני שכ ינה ש יש בהכנסת א ורח ים יותר
הוא מסב יר את זה יפה ,ועיקרי דבריו הם כך .כת וב בח ז״ל כשעני מקבלת פני השכ ינה שהקב״ה בא אל אברהם] .
ה יה בא לסד ום כל אחד ה יה נותן לו מטבע יפה .נגיד מאה שקל , אבל הרב שך בשם רבי לייב חסמ ן (כמדומה) אמר ,מה זה קבלת פני
אבל ה וא ה יה כ ותב מאח ורה את השם שלו .והיה הסכם בסד ום שכינה ,נניח ש יבא לפה כעת מר ן רשכבה״ג רבי דוב לנדו של יט״א
שאף חנות לא מ וכרת לו אוכל .כסף תת ן לו כמה שאתה רוצה ,לא ב יחד עם מר ן רה״י רבי משה הלל של יט״א שני קברניטי עולם
אוכל .העני בא ,כ ולם חייכו אליו ונתנו לו מטבע יפה ,ה וא בא לחנות הת ורה״ .כולנו נצא לקראתם .אבל אני לא ש י יך אל יהם ,אני רק
לקנות -אין .ה וא מבקש מאנש ים א וכל -ואף אחד לא נתן לו .אתה מקבל את פניהם .זו ״קבלת פני השכינה״ ,אני מקבל את פניה
רוצה עוד חמ יש ים שקל -קח ! וכל אחד כתב את שמו .ואחר כך בצ ורה יפה.
העני המסכ ן מת ברעב ,וכל אחד נטל בח זרה את כספו .א ומר רבי אבל כשאנ י ע ושה הכנסת א ורח ים -ה ידבק במידותיו ,מה ה וא
של ום ,למה? כי הם רצו להתעלל בו! הם נהנו להתעלל... רח ום אף אתה רחום ,אני נה יה חלק אחד עם הקב״ה ,אני נה יה
סדיסטים... כעת קש ור ומחובר אליו .אני לא רק מקבל את פניו ,אני את ו !
מה ו עשו אח״כ? ...ה יתה נערה (בפד״א כת וב שזו ה יתה הבת של אנחנו אחד ! ! !
לוט) שס יפקה לעני א וכל בכד המ ים ,אח״כ הם עלו עליה ,והם המהר״ל כ ותב על הגמ ׳ בס וטה (יד ,א) ״ת ורה תח ילתה גמילות
תפש ו א ותה מרח ו א ותה בדבש והדבורים עקצ ו א ותה עד שה יא חסד ים וס ופה גמילות חסד ים״ ,ועוד יש לך לדעת כי הת ורה יש לה
מתה .למה הם לא הרגו א ותה מיד? ...לא לא לא ...אנחנו רוצים חיבור לה׳ יתברך ,ולפיכך כי דרכ יה׳ יתברך הוא החסד זה מידותיו
ליהנות ,לרא ות א יך מ וצצ ים לה את הדם והיא ד ועכת ולאט לאט של הקב״ה .
ה יא גוועת ...ג ישמאק ! הגאון רבי משה יה ושע לנדא זצ״להגיע פעם לחזון א י״ש .בהתחלה
סד ום זו ה יתה סד יסט י ות שהנאצ ים היו ה י ורש ים שלהם . ה יר ושלמ ים לא ידעו מה זה הת ופעה הזו שנקראת ״חזון אי״ש״...
ידוע שפעם אמא באה עם שני ילדים ,והנאצי אמר לה רק אחד את ה וא יודע את כל הת ורה כולה ,ובקי במסחר ובקי ברפואה...
יכולה לקחת .ה יא רצתה לקחת אחד והשני בכה ,אמא ,למה לא ה יר ושלמ ים היו ש ולח ים שאל ות דרך רבי משה יה ושע לנדא שה וא
אותי? ...הלכה לשני ,בכה הראש ו ן ,אמא ,מה אתי? ...אמר לה ה יה מגדולי תלמידיו ,עד שה וא ראה ש י ותרמידי אנש ים בא ים אליו
הנאצ י -תלכ י לבד ואני ל וקח את שניהם .להתעלל ...להתעלל. ש ישאל את הח ז ו״א וזה כבר מפר יע לו קצת לל ימוד א ז ה וא שאל
מר ן רה״י רבי גרשון זצ״ל מב יא ב׳פניני החיזוק׳ ,שפעם בילדותו את החזון אי״ש ,אמר לו החזון אי״ש ,כש יה וד י נ ושא בעול עם
הוא ראה א יך כלב תפש חת ולה והתח יל לנשוך א ותה והיא צועקת, השנ י כשצר יך וא"א לעש ותה ע״י אחר ים לא רק ש זה לא מפר יע
והגויים עמד ו ליד וצחקו ,ומחא ו כפיים בהנאה ...אמר רבי גרשון לו לל ימ וד זה עוזר לו ללימוד! ה וא נדבק בקב״ה ,ומתעלה.
לבקש על כב וד שמ ים ! אני ברחת י כל עוד נפשי בי ,לא יכלת י לרא ות את הצער של
כולנו מחכ ים כעת לחסד י הש י ”ת .תמ יד אנחנ ו ח ו זר ים שמר ן החתולה...
רה ” י ז יע״א ה יה א ומר ,ה יתה ג ז ירה של המ ן הרשע להשמ יד והגוי נהנה ...סד יסט י .
להרוג ולאבד את כל ה יהוד ים ,וא יך זה התבטל? ...ח ז ” ל ד ורש ים סד ום זה ל יהנות מהצער של השני ,ל יהנות מהכאב של השני.
על מרדכ י וכו׳ בן ק יש -שהק יש על דלת ות רחמ ים .א יך מק יש ים וע ומד לו כעת הקב״ה ור וצה להכח יד את סד ום ,וע ומד אברהם
על דלת ות רחמ ים לבטל כזו ג ז ירה רעה?... אבינו ומתחנ ן על סד ום .אתם מב ינ ים מה זה?! ...אדם שכ ול ו
אמר הרה ” י להגאו ן רבי אל יה ו מ ן של יט״א כשה וא נצרך לנסוע טוב ,ור ואה אדם שכ ול ו רע ,מ ושחת בבעצם ,לא רק ע ושה
לצרפת ובא לבקש מהרה״ י מה ל ומר להם אמר לו הרה ” י יש לי מעש ים רעים ,אלא מ ושחת שא י ן כד וגמת ו ! סד ום ! וה וא מתפלל
פצצה בשבילך( ...הרה״ י לא ה יה רגיל להתנסח כך )...הגר ”א על יהם א ול י הם יח זר ו בתש ובה ,אולי יש עשרה צד יק ים בת וכם ,
א ומר בס יד ור הגר״א שני שער ים הם אחד בלב האדם ואחד בלב וחז ” ל א ומר ים על זה אהבת צדק -בסד ום ,ותשנא רשע על כן
השמ ים ,כשהשער בלב האדם נפתח -נפתח ים א וט ומט י שער י משחך אל וק ים אל וק יך .אדם שר ואה את הרשע הכ י גדול ,אבל
שמ ים ומשם מ ושפע שפע ומשם מבטל ים את כל הג ז יר ות ה וא טוב ,כולו טוב ,א ז ה וא מנסה להל יץ עליו ש יח ז ור בתש ובה .
הרעות . בתנח ומא כת וב שהקב״ה אמר המכסה אני מאברהם ,בשב יל
אם אנחנו באמת ר וצ ים להצל יח ,ע ”פ דרכ י הטבע אף אחד לא שאברהם יתפלל על סד ום .ואם היו שם עשרה צד יק ים תפ ילת ו
יודע לא ן זה מוביל ,אוי לי מפה ואוי לי משם ,אנחנו לא יודעים ה יתה עוזרת.
ש ום דבר ,רק תל ו י ים בחסד יה׳ ,א ז נפתח את השער ים שלנו בלב וכעת צר יך לדעת הגר״א בספר ׳אמר י נועם׳ ,מב יא על הגמ ׳
ונבקש שה ׳ ירחם עלינו ,ו ירחם על בני הת ורה ,ונרצה לה יט יב ברכ ות (כח ,ב) שכת וב שאמר ו לר יב״ ז למדנ ו ארח ות ח י ים ונזכה
לשני .זה כל כך קל ...אנחנו נמצא ים ב יש יבה ,בין הבח ור ים , בהם לחיי הע ולם הבא .אמר להם ”ה י זהר ו בכב וד חבר יכם ”.
ל ומר מ ילה ט ובה לשני ...לרא ות כמה אפשר לעזור לשני... דהיינו הדרגה הכ י גב והה של חסד שא יתה ז וכ ים לח י י הע וה״ב
במ יל ים ! אתה ר ואה שלחבר שלך אי ן חבר ותא ,סיפרנו פעם על זה ה י זהר ו בכב וד חבר יכם .כמה צר יך ל י זהר לא להג יד לאף חבר
הגאו ן רבי ח י ים שמ ואלב יץ זצ ” ל ש זעק בש יחה ,אתה ר ואה מ ילה לא טובה ...כמה לה י זהר תמ יד לשמח את השנ י ,לרא ות
ש י ושב ל ידך בח ור בלי חבר ותא ,לא התענ י ינת כל ום למה אין לו א יך להג יד לו מ ילה ט ובה ,אדרבה ! לרא ות א יך לר ומם את רוחו.
חברותא? ...אולי אתה יכול לעזור לו ...והיה שם את הגא ו ן רבי וזה ע יקר החסד ,ה ידבק במ יד ות י ו ,לרצ ות ש יה יה לו טוב ,וכמה
בער ׳ל א י י זנשט י י ן זצ ” ל שה זדע זע מהדבר ים ולקח על עצמ ו את ש יה יה לו -ש יה יה לו עוד יותר ט וב !
המש ימה הזו ,כל מ י שא י ן לו חבר ותא ש יפנה אלי. חסד לא ומ ים חטאת
וכך בכל דבר ודבר ,לרא ות א יך אפשר לס י יע לשנ י ,ל ומר לו הגאו ן רבי יצחק ה וטנר זצ ” ל בצע יר ות ו גר ב ו ורשה ולמד
מ ילה ט ובה עם חיוך ,ש ירג יש טוב ,גם אם זה קצת על חשב ונ י בסלב ודקה .פ ” א ה וא הג יע לעירו וב יקש ו ממנ ו לדבר ,וה וא ד יבר
לא נורא ,ואז נפתח ים שער י שמ ים "פתח שער י שמ ים והרח יב את הש יחה על חסד לא ומ ים חטאת ,שהם בעצם
לתפ ילתנ ו" . מ ושחת ים במד ות ו זה רק גינונים חיצוניים .ה יה שם אחד
נקוה באמת שאנחנ ו נעורר את הלב שלנו .צר יך לדעת שהכל ב יד שהר ים יד וצעק עליו למה סתם להשמ יץ ,תראה כמה יפה
ה׳ ,להתפלל כמה ש י ותר על כב וד שמ ים ,נבקש " ובכ ן ת ן כב וד הגרמנ ים מדבר ים ,וה זכ יר שתמ יד אחר י שהם ג ומר ים הם
לעמך תה ילה ל ירא יך ותק וה ט ובה לד ורש יך ופתח ו ן פה מדבר ים לש ו ן גינונים נ ישט וה -דהיינו וכי זה לא כך.
למ י יחל ים לך" .וה ' יר ומם את כב וד שמ ים ותרבה ת ורה אחר י מלחמת הע ולם השנ יה ,הגיע לחדר ו ב יש יבה בארה״ב
ב ישראל ,ונזכה באמת לה י ות רא ו י ים לגא ולה השל ימה במהרה יהודי כאשר כתף מעילו שמ וטה מחמת יד שנגדעה ,ושאל ו אם
בימינו -אמ ן. ה וא מכ יר א ות ו וכשנענה בשל ילה הש יב את ה יד ה זו הרמת י נגדך
א ז ב ורשא ,ואספר לך כ יצד ה יא נגדעה ,הנאצ ים ימ״ש תפס ו
א ות י לקח ו גרזן וכרת ו לי את היד ,הדם פרץ ואני נפלתי לארץ ,
ועל כל מכה הנאצ י ימ״ש אמר נכון שעש ית י דבר ט וב -וכי זה
לא כך ...נכון שלהכ ות יהודי ולהרוג א ות ו זה דבר ט וב -וכי זה
לע ”נ
לא כך ,ופרץ בצח וק גס עד שהתעלפת י מתב וסס בדמ י -רא ית י
א ” מ רבת הפ ועל ים והחסד
כמה צדקת וא יך נענשת י על זה משמ ים .
מרת פנ ינה פרל מ ישק ובסק י ע ”ה
החסד של יהודי זה חסד בעצם ,זה לא הצגה ולא כלום ,אני ר וצה
בת הרה״ח יה ושע מא יר ש ו ירץ זצ ”ל שלשנ י יה יה טוב ,וגם אם זה על חשבוני .הר י אברהם ה יה ”חסד
נלב״ע כ ” א חש ו ן תשמ״ ו לאברהם ” ,ואם סד ום תתהפך -זה הכ י ט וב בשבילו !...אבל
תנצב״ה אדם ט וב צר יך שלכ ולם יה יה טוב.
לע״נ
לע ”נ
האשה הצדקנ ית
מרת פר ידה נויבירט ע ”ה הר״ר יצחק בן ר׳ יעקב בל וקה זצ ”ל
בת הר״ר ישראל בנציון היימ ן זצ ”ל נלב״ע כ״ב חש ו ן תשס ”ג
נלב״ע כ׳ מרחש ו ן תשפ״ה
תנצב״ה
תנצב״ה
;Mr
ניתן לשמוע את השיחה ביום שלישי בערב ולאחמ"כ בשידור חוזר וכן שיעור דף היומי ועוד ,בקו השיחות שמספרו 074-740-3629
נימן למר ום לגליון מכל עמד ומ נדר ים פל וס ברחב י הארץ באמצע ומ לחצ ן ק ופ ומ נוספ ומ בח יפ וש יש להק יש ארח ומ ח י ים א ו ק וד מ וסד 1000729
כמו״ב נימן למרום דרך המערכמ הטלפונית הממוחשבת נדרים פון בחיוג לטלפון 037630585שלוחה 2071או במספר פלא׳ 053-415-3025
כל מי שיכול לעשות הוראת קבע אפילו של כ 5ש"ח תבוא עליו ברכה ,וכל המוסיף ...ניתן לקבל את הגליון במיילgmail.com @ 4166058 :
חיישדהתשפ״ז בס׳׳ד
ועד ליל שבת
דברי מוסר והשקפה על ספר כזשלי
כזרבינו ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ישראל בונם שדייבר שליט״א
שנאמרו בישיה״ק
״כי חינם מזורה הרשת כעיני כל כעל כנף ,והם לדמם יארובו יצפנו לנפשותם,
כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח״
(פרק א' ,פס וקים י״ז-י״ט)
מהותו של המשחית היא רוע וקלקול ,הרוע היה חוזר על ראשו של האדם ׳כי חינם מזורה הרשת':
ומכלה אותו .כל מה שהאדם לא נענש מיד הרי זה מרחמיו העצומים של בפשטות פירוש המילות בפסוקים הוא שהרשת נראית לבעלי הכנף כאילו היא
הקב”ה שאומר למשחית הרף. פרוסה חינם ,אין שום סיבה למה היא כאן ,וכאשר העופות רואים בתוכה
הרמב ” ן בפרשת בחוקותי (ויקרא כ ”ו ,ו׳) תמה על המציאות הפשוטה ,איך יתכן זרעונים וקטניות -הם נכנסים לתוכה כדי לאכול ואז נלכדים על ידי הציידים,
שי ש לבהמות והחיות אכזריות בלתי נתפסת כל כך לדרוס ולטרוף בלי שום אשר ״לדמם יארובו יצפנו לנפשותם ” .ועל זה אומר הפסוק ” :כן ארחות כל
רחמים .וכותב הרמב ” ן שבאמת מצד עצם טבעם גם החיות לא היו מסוגלות בוצע בצע את נפש בעליו יקח ” ,ולגבי זה מצינו שני פירושים ברבותינו מה
לטרוף חיות אחרות ,ולעתיד לבוא יגור זאב עם כבש ולא תהיה בהם משכלה. הביאור בכתוב.
כל הסיבה לטרף הנורא ש שורר בין חיתו ארץ היא אחת ויחידה -׳לא ערוד הפירוש הראשון הוא מה שכתבו המפרשים כאן על אתר ,ש׳נפש בעליו׳
ממית אלא החטא ממית׳ .העבירות שבני האדם עושים יוצרים קלקול של רוע הכוונה היא לנפש הגזלן .אחרי שהוא גזל את הממון מהנגזל ,כעת הוא נקרא
בבריאה ,והקלקול הזה משפיע גם על החיות להיות חסרות רחמים ” .כי לא היה ה׳בעלים׳ על הממון ,וסופו יהיה שהגזילה תקח את נפשו ממנו ,כמו שהרשת
הטרף בחיות הרעות רק מפני חטאו של אדם ...והושם הטרף טבע להם גם לוכדת את העופות שמגיעים לקחת את האוכל ממנה.
לטרוף זו את זו ”. ולכאורה לא נתפרש לפנינו מה הקשר המיוחד בין רשת הציידים לבין גזילת
ובפרשת נח (בראשית ו׳ ,י ” ג) הביא ר ש” י את דברי חז” ל ,ש ” כל מקום שאתה ממון ,כי אם באים לומר לנו רק את חומרת העונש -מה י ש ברשת יותר מכל
מוצא זנות ועבודה זרה ,אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים ” .וכאן מכשול אחר ,וגם י ש להבין את ההדגש שהתווסף לנו כאן שהגזלן נקרא
אנו מוצאים דבר שאין כדוגמתו :רק הרעים חטאו ועברו על זנות ועבודה זרה, ׳בעלים׳ על הממון ,וכי האם דין קניני גזילה אתו לאשמועינן...
אבל גם הטובים נענשים ,והמשחית אינו מבדיל בין צדיק לרשע .ואף כאן העבירה עצמה יוצרת את הקלקול:
הביאור הוא כאמור :כאשר חלק מהאנשים עברו על זנות ועבודה זרה ,הם והביאור הוא בהקדם יסוד מוסד ,שנתבאר כבר בארוכה במקומות אחרים
קלקלו את עצם צורת העולם .העולם בצורה מתוקנת לא מאפ שר שיהיו בו ומיוסד על אין ספור מקורות בתורה ,בכתובים ובדברי רבותינו ,שהחטאים לא
חטאים כאלו שמנוגדים לכל הצורה האנושית .לכן אפילו שלא כולם חטאו - רק גורמים מציאות של רע אלא הם עצמם מציאות של רע .כאשר הרשע עובר
׳אנדרלמוסיה באה לעולם׳ ,העולם נהיה הרוס ומבולבל ,וממילא כולם נהרגים. עבירה ,הוא לא אמור לקבל את העונש רק בתורת עונש ,אלא הוא יצר בעולם
לא בתורת עונש חלילה ,כי הטובים לא עשו מאומה ,אלא בתורת מציאות, מציאות של רוע שאמורה לחזור על ראשו ,רעתו מייסרת אותו וחטאתו רודפת
שהעולם לא יכול להתקיים בכזה מצב שי ש בו זנות ועבודה זרה. אחריו.
זאת היא המציאות בכל עבירה ועבירה שהאדם עושה ,וכמובן גם להפך לענין כל אדם שפוגע בחבירו ,יתכן שיעבור זמן וחבירו יסלח לו כאילו לא היו דברים
הטובה ,כל מעשה משפיע על כל העולם כולו אם לשבט ואם לחסד .כשאדם מעולם .כך עינינו רואות וכך המציאות מוכיחה ,שי ש אנשים שהם קלים לרצות,
עושה פעולה -הוא אחראי לכל מה שנוצר בעקבותיה ,ואם הוא נכשל בעבירה ולפעמים אפילו לא צריכים מאמצים מיוחדים בשביל להתחיל דף חדש ולבקש
-הוא יוצר מציאות איומה של רוע שקרויה על שמו ,והיא עצמה אמורה לבוא סליחה .אבל לגבי מצות התשובה ידועות לכולם המילים שאיתם פותח רבינו
ולהפרע ממנו .המעשה לא נגמר אחרי שהאדם גמר לעשות אותו ,אלא ממשיך יונה את ה׳שערי תשובה׳ ” :מן הטובות אשר היטיב השי״ת עם ברואיו כי הכין
לפעול בעולם ,וכל עוד שלא תוקן הרוע צריך האדם לשאת בתוצאות של מה להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח פשעיהם ,לחשוך נפשם
שעשה. מני שחת ולהשיב מעליהם אפו ” וכו' ,ומבואר שם מכל הדברים שי ש בתשובה
העונש אינו תוצאה אלא חלק מהמציאות בעצמה: חידוש מיוחד שלא מצינו כמותו ,שהקב”ה נתן אפשרות לבני אדם לחזור
ממילא לא שייך להפריד את העונש מהעבירה ,כאילו העבירה היא דבר אחד בחזרה .ולכאורה מה החידוש המיוחד שי ש בתשובה? הן אמנם שהאדם חטא,
והעונש הוא דבר שני שמגיע בתור תמורה וכדומה ,אלא י ש כאן את אותו דבר אבל כעת הוא חוזר בו ,ולמה לא לקבל את תשובתו?
בעצמו .העבירה היא הקלקול והחורבן ,והקלקול והחורבן הם העבירה .הרוע אבל זהו הביאור ,שהאדם שעושה עבירה יצר קלקול בעולם .בשלמא אם היה
המציאותי שקיים בעולם תלוי בעבירה ,והעבירה היא זו שיצרה את הרוע. רק פוגע במישהו יתכן שלא היה צריך חידוש בשביל לסלוח לו ,אבל אחרי
אותה עבירה שנעשתה היא עצמה משפיעה בחזרה על מי שיצר אותה. שהוא חטא כלפי מלכו של עולם וסטה מהצורה המתוקנת של הבריאה ,הוא
משל למה הדבר דומה ,לעוף שנלכד ברשת ...אין כאן סיבה ומסובב אלא אותו יצר כאן פסידא דלא הדרא עם מציאות קיימת של רע .הוא יכול להתחרט,
דבר בעצמו .מה העוף רצה לעשות ,לקחת אוכל שלא שייך לו ,ולמה הוא נלכד, לבקש מחילה ,אבל מה יחזיר את הגלגל בחזרה? יש כאן רוע בלי גבול שקרוי
לא כעונש על האוכל שהוא לקח ,אלא האוכל עצמו שילם לו .אותו מקום עצמו על שמו ומיוחס אליו .רק אחרי החידוש הבלתי נתפס של התשובה אפשר
שבו היה מונח האוכל הוא זה שלכד אותו בתוכו ...העוף בהתחלה חשב כי לומר שהאדם יכול לשוב ולתקן את מה שעיוות.
׳חינם מזורה הרשת׳ ,י ש כאן בסך הכל רק כמה זרעונים ,אבל לבסוף התברר לו במדר ש רבה פרשת ראה (ד׳ ,ג׳) אומר רבי אלעזר ” מ ש א מר הקב”ה הדבר הזה
שהרשת עצמה של החיטים לא נותנת לו לצאת מהם ...גם הרשת וגם החיטים בסיני באותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג׳ ,ל ” א) ,אלא
הם אותה מציאות שלא מתפרדת לשניים .נכנסת למקום החיטים -המקום מאיליה הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה ” .הקב”ה
עצמו ישלם לך ,ואותה שחת שחפרת היא תפיל אותך בתוכה. מצידו לא בא להעניש את האדם ,׳אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה׳,
ועל זה בא הפסוק ואומר ” :כן ארחות כל בוצע בצע ,את נפש בעליו יקח ” .מי אותה קדירה שבישלו בה הם מתבשלים ,הם כרו את הבור והם נופלים בתוכו.
שגוזל ממון מהשני לא מבין שהוא נהיה ׳בעלים׳ על הממון ,הגזילה קרויה על כשאמרו לנו חז ” ל שהוא השטן הוא היצר הרע הוא מלאך המוות ,אין הכוונה
שמו ,והוא אחראי על החמס שממלא את הבריאה .העונש לא יבוא רק לעתיד שי ש בשטן את כל שלו ש ת הדברים אלא שכולם נובעים אחד מהשני ,מכיון
לבוא ,אלא קיים כבר עכשיו בחלל העולם ולוכד אותו בתוכו .אותה חיטה שהוא היצר הרע -לכן הוא גם מלאך המוות ,כי עצם הרוע חוזר על ראש האדם
עצמה שהוא גזל מהשני -כוללת גם את הרשת ,ובאותה פעולה של גזילה הוא וממית אותו .וכך אמרו בגמ׳ מסכת ב ” ב (ט ” ז ,א׳) ,שהשטן ” יורד ומתעה ועולה
סיפח לעצמו מציאות נוראה של רוע ,של קלקול ושל חורבן שהוא נקרא ומרגיז נוטל רשות ונוטל נשמה ” ,אותה מציאות של ׳מתעה׳ היא נותנת את
הבעלים עליהם .אמנם הוא חושב ׳כי חינם מזורה הרשת׳ ,אבל על זה בא הרשות לשטן ליטול את הנשמה .האדם קלקל ,יצר מציאות של רע ,וכעת הוא
הפסוק לחדש לו שאותו בצע עצמו יקח את נפשו ממנו ,ולבסוף תבואהו שואה לא יכול להמשיך להתקיים עם אותה מציאות.
לא יידע ,ורשתו א שר טמן תלכדו בשואה יפול בה. חלק ממידת אריכות אפיו של הקב”ה היא כמו שביאר הרמ ” ק בתומר דבורה
׳את נפש בעליו יקח׳ -נפשו של נגזל: על המידה של ׳נושא עוון׳ ,שמידה זו גדולה עוד יותר מארך אפיים ” :שהרי לא
עד כאן הפירוש הפשוט בפסוקים כפי הנראה מדברי המפרשים ,אולם בגמרא יעשה האדם עוון שלא יברא משחית וכו׳ ,והרי אותו קטיגור עומד לפני הקב”ה
בב ” ק (קי” ט ,א׳) ובב ” מ (קי”ב ,א׳) מבואר שנחלקו האמוראים מאי משמע ׳את ואומר פלוני עשאני ...הדין נותן שיאמר הקב”ה איני זן משחיתו ,ילך אצל מי
נפש בעליו יקח׳ ,האם את נפש הגזלן או את נפש הנגזל ,ויש מאן דאמר שעשאו ויתפרנס ממנו ,והיה המשחית יורד מיד ונוטל נשמתו ,או כורתו ,או
שהכוונה היא לנפש הנגזל .והגמרא בב ” ק שם מוסיפה את מאמרו של רבי נענש עליו כפי עונשו עד שיתבטל המשחית ההוא ,ואין הקב”ה עושה כן ,אלא
יוחנן ,ש” כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו ,שנאמר כן נושא וסובל העוון ” וכו׳.
ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח ” ,והיינו שבעצם הגזילה נוטל הגזלן כל עבירה שהאדם עושה -יוצרת משחית ,וכל משחית קרוי על שם האדם.
את נפשו של הנגזל. מצד הדין היה אמור להיות שהאדם עצמו ׳יזון׳ את המשחית שיצר ,ומכיון שכל
k. A
והשאלה נשאלת :האם באמת כל אדם מת רק מתוך הבטלה? בתי החולים אמנם הדברים צריכים הסבר ,מדוע הגזילה חמורה כל כך כמו שפיכות דמים.
מלאים באנשים שמתים באמצע העבודה ,בלי קשר לכמות שהספיקו אולי יתכן שבעקיפין ייצא ממנה נטילת נשמה ,אם לנגזל לא נשאר שום ממון
לעשות ...מה משמעות המילים הפשוטה ש'אין אדם מת אלא מתוך הבטלה'? להחיות את נפשו ,אבל האם שייך לומר לכל גזלן שבעולם ש'את נפש בעליו
אלא הביאור הוא על פי מה שאמרו שם במסכת ב״מ (קי״ב ,א'); ״ואליו הוא יקח' -הוא לוקח את נפשו של הנגזל? אפילו בדיני גרמא וגרמי לא נראה שהוא
נושא את נפשו -מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה, יהיה מחוייב כמו רוצח ...מצד מה הפסוק מחשיב את מעשה הגזילה כמו
לא על שכרו״ ,ומבואר בזה שהשכיר משעבד את עצמו למלאכה עד כדי סכנת מעשה רציחה ,ומכח זה הוא מזהיר את הגזלן שלא ליטול נפשות .וכי אילו
נפשות ,ואף על פי כן לא מצינו שהוא נתבע על זה או שהוא לא רשאי לעלות הנגזל לא ימות אין חומרה בגזילה מצד עצמה?
בכבש ולהתלות באילן ,וכל כך למה ,מפני שזו המלאכה שלו ,ואם זו המלאכה ומלבד זאת י ש להבין היאך מתקשרת הסיפא לרישא של 'חינם מזורה הרשת
שלו -כך נקבע עבורו שזו תהיה צורת החיים שלו ,ולא תוכל להיות לו שום בעיני כל בעל כנף' .בשלמא אם היה מדובר על הגזלן ,באים לומר לו שהוא
מלאכה אחרת. יפול בבצע כמו שהעוף נופל ברשת ,אבל אם מדובר על הנגזל ,שהנגזל עתיד
הוי אומר ,שאחרי שהקב״ה גזר על האדם שיקבל כדי חייו רק דרך עבודה קשה למות ממה שהגזלן גזל אותו ,מה בין זה לבין רשת שלוכדת את בעל הכנף.
של סכנה ,שוב אין לו ברירה אלא לעבוד דוקא בצורה הזו .ולכן גם הוא לא בכדי לבאר את הדברים יש להקדים את המציאות של ימינו .בחורים שיושבים
אמור להמנע מכזו עבודה ,כי כל עוד שזו הדרך שנגזרה עליו לחיות -בהכרח בישיבה ומקפידים על קלה כבחמורה לא מתארים לעצמם את הנסיונות
שהוא לא יבוא לידי סכנה ,שהרי אלו הם החיים שלו ,זה החלק שלו ,ואדרבה, שיכולים לצוץ אחרי שהאדם מקים את ביתו ויוצא לחפש לחם לפי הטף .כמובן
רק בדרך הזו הוא יוכל לחיות. לא מדובר כאן על עבירות חלילה וחס ,אבל לעיתים כשהאדם מוצא את עצמו
במה דברים אמורים ,דוקא באדם שעובד לפי החלק שניתן לו .הוא לא סתם עם מקרר ריק הוא יכול פתאום לגלות היתרים וקולות שלא היו עולים על דעתו
עולה בכבש ולא סתם נתלה באילן ,אלא עושה את הכל רק כדי לקבל את מעולם .לא צריכים לתאר איזה נסיון זה ,שאין מה לשלם תמורת הלחם והחלב,
החיים בצורה שניתנה לו מאת הבורא .אם הוא יכנס למקום סכנה לא בכדי ולפעמים בכאלו מצבים אפ שר לגלות שהמח כבר לא שליט על הלב .האדם
לקבל מזון ,אלא רק מתוך הבטלה ,ממילא חזר הדין שהוא ימות מהסכנה מוצא כל מיני היתרים דחוקים ,שבמצבים אחרים לא היה חושב עליהם ,להתיר
עצמה ,ושוב לא יהיה לו את ההיתר של 'אליו הוא נושא את נפשו'... לעצמו כל מיני מקומות שבמצבים אחרים לא היה נכנס אליהם ,והכל משום
על זה אמרו שם באבות דרבי נתן ש'אין אדם מת אלא מתוך הבטלה' .לאו שהוא לא מסוגל להמשיך עם המצב הקיים ,ואז הכל נהפך לכשר וישר...
דוקא שהבטלה עצמה ממיתה את האדם ,אלא שמתוך הבטלה נמצא שאין אין חולק על כך שנסיון הפרנסה הוא נסיון שצריכים לדעת איך ניגשים אליו.
אבל לפני שניגשים לנסיון צריכים לדעת ידיעה פשוטה שהופכת את הקערה
משמעות למסירות הנפש שהאדם מוסר את עצמו בשביל הפרנסה .כל עוד
הפרנסה מגיעה לאדם דרך 'נפשו' ,כחלק מהנפש שלו שנקבעה טרם לידתו, על פיה .גם אם לאדם אין לחם לאכול -אין לו מה לחפש במקומות שהוא לא
אם כן אדרבה ,זו הדרך שלו לחיות ,אבל אם להפך ,שעל נפשו נגזר חלק אחר, אמור להגיע אליהם .הוא מגיע עם גישה כאילו אין ברירה ובמצבים האלו יש
כל דבר אחר שיעשה יהיה מנוגד לחיים שנקבעו לו. להתיר את מה שהוא לא חשב עליו .אבל עליו לדעת שזו גישה מוטעית
מלכתחילה .אם י ש כאן דברים שהוא לא אמור לעשות אותם הם לא יעזרו
מכאן מגיע מה שאמרו חז״ל ש״כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל
לשנות את המצב.
נשמתו ממנו״ ,כי אכן הוא נוטל את נפשו .גם אם אותו נגזל לא ימות אחרי כן
האדם מסתובב בעולם וחושב כאילו הכל תלוי בו ,וכך הוא יכול להרגיש כאילו
מרעב ומחוסר כל ,הפרוטה עצמה היא חלק ממנו ,חלק מנפשו וחלק מהחיים
יש כמות מסויימת של שפע שמושלכת מלמעלה ,ומי שדוחף יותר -מקבל
שנמסרו לו ,ואם גזלו אותה -גזלו את חייו ולקחו עצם מעצמו .כל פרוטה
יותר ...ככל שי ש למישהו יותר מרפקים ,יותר דחף ויותר קשרים ,כך הוא זוכה
ופרוטה שי ש לאדם היא עוד חלק מהחיים שניתנו לו ,ואין שום זכות לאף אדם
לקבל יותר מאחרים ,ולפי כמות הדחיפות כך כמות הזכיה ...ואם למרבה הצער
אחר עלי אדמות לקחת כמלוא נימא מהמוכן לחבירו.
האדם לא מצליח לדחוף בכח ,הוא מרגיש החמצה ,כאילו לא קיבל את מה
מה שלא שייך לאדם הוא מחוץ לחייו: שהיה יכול לקבל...
וזוהי לשון הפסוק :״כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח״ ,ולפי הדעות
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני:
ש'בעליו' מתפרש על הנגזל היינו כפשוטו ,שעצם הגזילה לוקחת את נפשו של
חז״ל בתחילת מסכת סוטה אומרים :״ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול
הנגזל .לא בתורת גרמא ולא בתורת גרמי ,כי אם בתורת מציאות ,שכא שר יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני״ .ולכאורה
לוקחים לאדם חלק מצורת החיים שלו לוקחים חלק מחייו בעצמם ,וזהו החומר
מילא 'בת פלוני לפלוני' מובן למה מכריזים עליה ארבעים יום קודם יצירת
הגדול שי ש בגזילה -שהאדם נכנס לרשות אחרת ומנסה לשנות את החיים
הולד ,משום שהאשה היא חלק מהאדם ,ובשעה שמתחילים ליצור את האדם
שניתנו לשני.
קובעים גם מי תהיה אשתו .אבל מה הקשר בין בית ושדה לבין יצירת האדם?
הדוגמא שהפסוק נותן היא מהעוף שנכנס לרשת .הוא רואה בתוכה חיטים למה בשעת היצירה צריכים לגזור גם את חלקת הממון שתהיה לו לעתיד
וחושב שהם שייכים אליו .מדוע באמת הם לא שייכים אליו? כי עוד לפני שהם לבוא?
שייכים למישהו אחר ,הם נמצאים בתוך הרשת ...העוף חושב ש'חינם מזורה אולם זה היסוד שמתבאר לנו כאן :גם הממון הוא חלק מהאדם .כל פרוטה
הרשת' ,מה אכפת לו אם הוא נכנס למקום סכנה או לא נכנס ,סוף סוף יש כאן שמגיעה לאדם בימי חלדו היא חלק ממנו ,והיא נגזרה עליו עוד בטרם יצירתו.
חיטים ,ברם האמת היא ש'הם לדמם יארובו יצפנו לנפשותם' -כל דבר שלא 'מאן דיהיב חיי יהיב מזוני' -המזונות של האדם הם החיים של האדם ,ולכן
שייך אליך הוא לא חלק מהחיים שלך ,ועלול ליטול את נפשך... חלק מעצם מה שקבעו עליו לחיות כולל גם איך הוא יחיה וכמה מזונות יהיו
כל אדם שנכנס למקום שלא שייך אליו דומה לאותו עוף שרואה את הרשת לו .אותה גזירה של חיים -היא אותה גזירה של מזונות.
ובכל זאת נכנס .העולם הוא לא רשות אחת ששייכת לכולם בחינם ,אלא לכל אין כמות כללית של מזונות שקיימת בבריאה ,שמתוכה כל אחד תופס כמה
אחד י ש את הרשות הפרטית שלו שרק היא החיים שלו .מי שנכנס לרשות שהוא תופס ,אלא לכל אחד יש תוכנית אישית ,פרטית ,שמותאמת עבורו ,כמה
אחרת ומתעלם מהעובדה שהיא מחוץ לחיים של עצמו -עלול לגלות עד מהרה מזונות הוא יצטרך ,איך הוא ישיג אותם ואיך הוא י ש תמ ש בהם .כמו ש א ש תו
שהחיים שלו נהרסים והוא נלכד בתוך הרשת ,בדיוק להפך מההיתר של 'אליו מזומנת לו עוד לפני שהוא נולד ,ולא שייך שתהיה לו אשה אחרת ,כך לא שייך
הוא נושא את נפשו'... שיהיה לו חלק אחר ממה שנקבע עליו מלכתחילה .מהלך החיים שלו נקבע
בכל נסיון שי ש לאדם ,בעיקר על המחיה ועל הכלכלה ,הוא צריך להבין מראש ,ומהלך החיים כולל גם את רשותו ואת ממונו של האדם -הלא המה
מלכתחילה שלא הכל שייך אליו .יש לו את עצמו ויש לו את החיים שלו .ולא הבית והשדה.
רק לענין פרנסה ,שעליה ניתן להאריך עוד רבות ,אלא אפילו בכל המהמורות בגמרא ביומא (ל״ח ,א') אומר בן עזאי :״בשמך יקראוך ,ובמקומך יושיבוך,
שפוקדות את האדם -עליו לדעת שי ש לו מסלול חיים משלו שרק דרכו הוא ומשלך יתנו לך ,אין אדם נוגע במוכן לחבירו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו
יכול לחיות .החיים רצופים מאין ספור עקולי ופשורי ,שהאדם נתקל בהם כמלוא נימא״ .ובמילים האלו אנו רואים את ההשוואה בין 'בשמך יקראוך' לבין
לפעמים ועלול לעגל את הפינות ,והכל משום שלא ברור לו מה הם החיים שלו. 'משלך יתנו לך' .לכל אדם י ש שם משלו ,ואף אחד אחר לא יצליח לגזול את
עצם זה שהקב״ה קבע שיהיו לך חיים ,קובע גם איך ייראו החיים ,ורק החלק שמו ממנו ...ולמה אי אפ שר לגזול שם ממישהו? כי השם הוא חלק מהאדם,
שלך -הוא חלקך בחיים. וכל עוד האדם חי לא יעזור לכנות אותו בשום שם אחר ,הוא הוא שמו ושמו
הסיבה שמלכתחילה האדם מתבלבל ומסתכל ימינה ושמאלה היא בגלל שהוא הוא עליו .מה שייך לגזול מהאדם את עצמו?
לא מבין שי ש לו חיים משלו .מה שי ש לפלוני לא שייך אליך ,ולא רק בגלל אותו הדבר במדוייק אי אפ שר לקחת מהאדם את מה שמגיע לו' .משלך יתנו
שזה שייך לפלוני ,אלא בגלל שכל מה ש שלך יגיע עד אליך ,ואם זה לא הגיע לך' -הממון שמגיע לאדם הוא חלק ממנו ,וכמו שאי אפ שר ליטול ממנו את
אליך -זה לא שייך אליך .גם אם לא מדובר בממון ,אלא בכשרון ,במעשים ובכל הזהות שלו אי אפ שר ליטול ממנו את מה שנקצב בשבילו .זה הוא ,זה חלק
הצלחה שהיא -אף אחד לא יוכל להרוויח אם יעשה יותר ואף אחד לא יוכל ממנו ,עם זה הוא נולד וזה החלק שלו .״בא זכר בעולם -בא ככרו בידו״ (נדה
להפסיד אם יעשה פחות ,כל עוד הוא עושה את מה שהוא אמור לעשות .לא ל״א ,ב') ,כמו שהוא עצמו בא לעולם ,כך גם המזון שלו בא ביחד איתו ,ואי
העדיף המרבה והממעיט לא החסיר ,כל אחד מקבל איש לפי אכלו ,ומי שברא אפשר לקחת את הכיכר כמו שאי אפ שר לקחת את הזכר...
אותו ברא פרנסתו. ועל זה מוסיף בן עזאי ש'אין אדם נוגע במוכן לחבירו ואפילו כמלוא נימא' .זה
בספר אדרת אליהו להגר״א בפרשת בראשית (ב' ,ט') כתב :״כי כל הנעשה לא הפשט שאם אדם נוגע במוכן לחבירו לוקחים ממנו משמים בחזרה
לבעל התאוה אחר רוב השתדלות בענין רע ,נעשה לתמימי דרך בענין טוב בלי ומחזירים לראשון ,אלא שמלכתחילה ,אין יכולת לאדם לגעת במוכן לחבירו.
עמל ואון״ ,והם הם הדברים :אף אחד לא מקבל את מה שלא נגזר עליו .בעלי מה ש שייך אליו -הוא חלק ממנו ,זו התכנית המקורית שאיתה הוא אמור
התאוה חושבים שהם עושים משהו בכוחות עצמם ,ומשקיעים כוחות לא להם לחיות ,ולא שייך שאי מי יצליח לשנות את הגזירה האלוקית כיצד האדם יחיה.
בשביל להשיג את מה שעולה על ליבם ,אבל הצדיקים מבינים שהם לא צריכים חלקו של האדם הוא חלק מחייו:
להשקיע .גם 'בלי עמל ואון' -משמים יורידו להם את האוכל עד לפתח הבית, באבות דרבי נתן (פרק י״א) אמרו חז״ל :״אין אדם מת אלא מתוך הבטלה וכו',
ומה שהם היו מקבלים הם יקבלו בלאו הכי .כי הוא זן ומפרנס לכל ומכין מזון הרי שנכפה ונפל על אומן שלו ומת הא אינו מת אלא מתוך הבטלה ,היה עומד
לכל בריותיו אשר ברא ,ומי שברא את האדם ברא את החיים. על ראש הגג ועל שפת הנהר ונפל ומת אינו מת אלא מתוך הבטלה״.
לקבלת הוועד בדוא"ל ולהנצחות .A023137413@ gm ail.comניתן לתרום דרך מכשירי נדרים /קהילות לקופת 'קובץ גיליונות'
ב&ייעתאד־שמירא
גליון • 364שנה שמינית
9ר ש ת חיי שרה תש 9״ז
משיעורי הגאון דבי נפדתל־ ,1הכהן קופשיץ שליס״א
\
U L r ii ■י ■1* 1 r-. . . . -- — ___
בענין טעה בכדכת המעביד עזינה ואם יוצאיך בכדכה כלא חתימה
לשמור ולעשות’ וכו’ ,וא"כ אע"פ שיצא יד"ח ברכת אהבה רבה מ"מ אינה פוטרתו נשאלתי מאחד שבברכת המעביר שינה טעה באמירת ה׳ויהי רצון’ ואמר
מברכת התורה שלא הזכיר בה את החלק השייך לה ,וצ"ע. כך ’ שתרגילנו בתורתך ודבקנו במצותיך’ והמשיך ’ויחד לבבנו לאהבה
אמנם יל"ע דשמא מאחר ואמר ’ שתרגילנו בתורתך’ וכו’ הוי בקשה על התורה וליראה את שמך ולא נבוש לעולם ועד’ ,וחתם בברכת הבוחר בעמו ישראל
ויצא יד"ח ברכה"ת אע"פ שלא הזכיר כל הנוסח שבברכת אהבה רבה. באהבה ,ומיד כשסיים בברכה זו התעורר מטעותו.
אמנם יל"ע מאחר וחלק זה שייך לברכת המעביר שינה א"כ אפשר שאינו ונסתפק איזו ברכה יצא יד”ח ,האם ברכת המעביר שינה ,או ברכת אהבה
משתייך לברכת אהבה רבה שחיבר לברכת המעביר שינה ,אלא רק רבה ,או שיצא שניהם ,וא”כ לא יוכל עוד לברך ברכת אהבה רבה בברכות
לברכת המעביר שינה. ק” ש.
ולכאורה יש להוכיח שאין יוצאין יד"ח ברכת התורה במה שאמר בברכת ועוד נסתפק ,דאי נימא שיצא יד”ח ברכת אהבה רבה ,האם יוכל לברך
המעביר שינה ותרגילינו בתורתך ,דאי נימא שיוצאין בזה יד"ח ברכת ברכות התורה ,דשמא יצא יד”ח גם ברכת התורה ,שהרי יוצאים יד”ח ברכת
התורה ,א"כ בכל יום שמברכין ברכת המעביר שינה אמאי אין יוצאין יד"ח התורה בברכת אהבה רבה כמבואר בגמ’ בברכות (דף י”א ע׳יב) המשכים
ברכה"ת ,ואע"פ שלא הזכיר שבחה של תורה ,אבל עכ"פ יכול לצאת יד"ח ללמוד קודם שקרא ק” ש צריך לברך ,אחר שקרא ק” ש אי”צ לברך שכבר
הבקשה של ברכת התורה ,וע"כ דכיון דתקנת ברכה זו אינה על התורה ,לא יצא יצא באהבה רבה ,ואם יצא יד”ח ברכת אהבה רבה א”כ שוב אינו מברך
בזה יד"ח ,משא"כ ברכת אהבה רבה שתקנוה על ק"ש שהיא גם תורה ,בזה יוצא ברכת התורה.
יד"ח.
יבואר דברכת אהבה רבה יצא יד”ח כיון שחתם בה כדין
יבואר אם יצא יד”ח ברכת המעביר שינה
הנה לענין השאלה האם יצא יד"ח ברכת אהבה רבה ,מסתבר שיצא ,דכיון
ול ענין אם יצא יד"ח ברכת המעביר שינה ,נראה דהדבר תלוי במחלוקת שאמר את נוסח הברכה וחתם כדין ,שפיר עלתה לו הברכה ,ואע"פ שחיסר
הראשונים לענין ברכה ארוכה שאמר רק פתיחה בלי חתימה ,אם יצא את תחילתה ,מ"מ אין ההתחלה מעכב ,שהרי סו"ס אמר את עיקר הברכה.
יד"ח ,דב שו"ע (סי’ קפ"ז סעי’ א’) כתב ב’ שיטות אם אמר במקום ברכת הזן ’ בריך ו א ע"פ שלא הזכיר מלכות בברכה ,ולא היתה ברכה זו סמוכה לחברתה ,מ"מ
רחמנא מלכא ,מאריה דהאי פיתא’ ,דתחילה כתב דיצא ,ואח"כ כתב’ ,וי"א שצריך כיון דברכה זו נתקנה כסמוכה לחברתה ,ואין מזכירים בה מלכות ,גם
שיחתום בריך רחמנא דזן כולא’ ,וא"כ לכאורה מספק לא יוכל לחזור ולברך כשאינו מסמיכה לברכה קודמת אינה טעונה מלכות ,וכמבואר בברכות (שם)
ברכת המעביר שינה. דאמר להם הממונה ברכו ברכה אחת ,והיינו אהבה רבה ,שהיו מברכים ברכה זו
והנה אע"פ שבמשנ"ב (סי’ קפ"ז סק"ד) נראה קצת שהכריע שכשלא חתם בבית המקדש קודם ז מן ק"ש ,ויצאו יד"ח ברכה זו ,אפי’ שלא היתה סמוכה
בברוך ,שלא יצא ,שכתב שם וז"ל ומשמע עוד דלדעה ראשונה אף שלא לחברתה.
חיתם ג"כ מהני ,דאף דקי"ל דמקום שאמרו לחתום אינו רשאי שלא לחתום מ"מ --------------------------- ;--------------------------------
יבואר אם יצא בזה יד”ח ברכת התורה
בדיעבד יצא ,והדעה השניה ס"ל דהוא לעיכובא אף בדיעבד ,ועיין בב׳׳ח שכתב
דנ׳׳ל לעיקר הדעה הזו ,והביאו בא׳׳ר ,עכ"ל ,ונראה שדעתו כדעה השניה שלא אכן יל"ע האם עלתה לו ברכה זו גם לענין ברכת התורה ,וכמו המברך ברכת
יצא בברכה בלא חתימה. אהבה רבה קודם התפלה דאינו מברך ברכת התורה ,ואע"פ שנחלקו
אמנם במ"ב (סימן ס"ח סק"א בסופו) כתב וז"ל ובביאור הגר"א כתב דהרמב"ם הראשונים האם דווקא כשלמד אחרי הברכה יצא יד"ח בברכת התורה ,מ"מ
פ"א מברכות חזר בו מזה וסובר דאפילו בברכה ארוכה אם לא גמר סוף באהבה רבה צריך ללמוד מיד אחריו ,וכמו שאמרו בירו שלמי הובא בתוס’ שם
הברכה כדינה מ"מ בדיעבד יצא ,וכדיעה הראשונה המובא בסימן קפ"ז ס"א והוא שישנה על אתר ,דבברכה זו שאינו עיקר ברכת התורה אינו יוצא לכו"ע
עי"ש ,עכ"ל .ונראה מדבריו דהכא קיי"ל ,כמו שסיים בסו"ד שם. אלא אם שנה מיד על אתר ,וא"כ אם לא למד מיד ,לא יצא יד"ח ברכת התורה,
ואם למד יש מקום להסתפק אם יצא יד"חא.
ולהכי אינו יכול לחזור ולברך המעביר שינה ,כיון שנחלקו בו הפוסקים ,וספק
ונראה לכאורה דלא יצא יד"ח ברכת התורה ,דהנה ר ש"י בברכות שם כתב מ"ט
ברכות להקל ,ואם יוכל לצאת מאחר מה טוב אבל אינו יכול לחזור
המברך ברכת אהבה רבה נפטר מברכה"ת ,וז"ל ’ ,שי ש בה מעין ברכת
ולברך.
התורה ,ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד
ו עוד י ש לצרף את שיטת הראשונים דס"ל דברכת המעביר שינה היא ברכה
תורתך ותלמדם חקי רצונך’.
קצרה ,והיהי רצון הוא ברכה אחרת ,וא"כ בוודאי יצא יד"ח ברכת המעביר
ונראה שנקט תיבות אלו דווקא ,שיש בהם שבח של תורה ,וגם בקשה על
שינה ,אלא דלדבריהם לא יצא ברכת הגומל חסדים טובים לעמו ישראל ,אבל
התורה ,וזה כעין ברכת התורה שיש בו ברכה על שבחה של תורה וגם
אפשר לצרף שיטה זו שלא לחזור על ברכת המעביר שינה.
בקשה לזכות לתורה ,ולכן גם הפך את הסדר שבתחלה כתב ותן בלבינו ואחר כך
ונ מצא שיצא בברכה זו גם ברכת המעביר שינה וגם ברכת אהבה רבה.
כתב ותלמדם חוקי רצונך אע"פ שבברכת אהבה רבה הוא להפך ,משום דבתחלה
יבואר אמאי כשהתחיל יוצר אור בשחרית וסיים המעריב ערבים לא יצא אמר את הבקשה שאומרים בברכה זו ואחר כך אמר את השבח שאומרים בברכה
זו ,כמו שבברכת התורה בברכה ראשונה הוא הבקשה על התורה וברכה שניה
וי ש לעיין מהא דכתב השו"ע (סימן נ"ט ס"ב) שאם התחיל יוצר אור בשחרית היא השבח של תורה.
וסיים המעריב ערבים לא יצא ,ולכאורה קשה לשיטת הראשונים דס"ל ו בנידו״ד שאמר ודבקינו במצוותיך והמשיך ויחד לבבינו לאהבה וליראה את
דסגי בפתיחת הברכה אמאי לא יצא. שמך וכו’ ,הרי לא הזכיר את הבקשה ’ותן בלבנו ללמוד וללמד
שלא כיון לצאת הרי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים. א ויעוי’ בביאור הלכה (סימן מ"ז) שהביא מחלוקת ראשונים אם יוצאים ידי חובת ברכת
התורה באהבה רבה גם אם לא כיון לצאת בה ידי חובת ברכת התורה ,ואם כן בנידון דידן
נערך מ שיעור שנמסר בי שיב ת בי ת מדרש עליון ערש״ק פ' לך לך ,ת שפ״ז.
לתגובות ולעניני הגליון 058.32.888.34וכן ב מייל gm ail.com @3126877
---------י■‘ - ■ ------------- ------- -
ברכת יוצר אור אוהב עמו ישראל שאינו שייך כלל לפתיחתה הוי כבירך הפתיחה ו צ" ל דמאחר וסיים המעריב ערבים הכל הולך אחר החיתום ,וחתימת הברכה
לבד והחתימה לבד ,ולהכי יצאו יד"ח שניהם. מהפכת את תחלת הברכה להיות כחתימתה ,ולהכי לא יצא ,אבל בחתם
בענין מי שבירך אחר שעלה לתורה אשר בחר ותיקנו אחר שאמר ברוך אתה ד'
אך הי’ מקום לדון דבאופן ששהה יותר מכדי דיבור עד שהמשיך אשר נתן לנו ונ ש אל תי בדומה לזה ,במי שבירך אחר שעלה לתורה ברכת אשר בחר בנו,
תורת אמת ,לא יוכל להמשיך אשר נתן לנו ,דהרי לדעת הרמב"ן הנ"ל וכשאמר ברוך אתה ד’ העירו לו שצריך לברך אשר נתן לנו תורת
שבברכה ארוכה יוצא בדיעבד בפתיחה בלא חתימה ,א"כ בזה שאמר ברוך אתה אמת ,ואמר אשר נתן לנו תורת אמת וסיים הברכה ,ונמצא שברכת אשר נתן היה
ד’ אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו וכו’ ונתן לנו את תורתו ,חשיב כבר כברכה בלא מלכות ,שהרי אמר ברוך אתה ד’ אשר נתן לנו תורת אמת וכו’ ברוך אתה ד’
שלימה ,וכיון שהפסיק יותר מכדי דיבור חשיב כסיום הברכה ,ותו לא מהני נותן התורה ,ובגמ’ בברכות (דף מ’ ע"ב) נחלקו רב ורבי יוחנן אם ברכה שאין בה
לתקנו אחר כך. מלכות הוי ברכה ,ורבי יוחנן סובר דלא הוי ברכה ,והכי קיי"ל (שו"ע סי’ רי"ד סעי’
אמנם נראה שגם בזה יכול לתקנו ,דכיון שלכתחלה צריך חתימה בברכה זו א’) ,וא"כ יצטרך ל חזור שוב לברך ברכת אשר נתן לנו.
לכולי עלמא ,א"כ כל שלא חתם הברכה כתקונה לא חשיב שסיים
הברכה ,ולהכי יכול לתקנו גם אם עבר כד"ד ,משום שחשיב שעומד באמצע ולכ או’ היה נראה ד שפיר יצא בברכה זו ,די ש לומר שהמלכות שהזכיר בתחלה,
הברכה ,וכל שעומד באמצע הברכה יכול לתקנו גם לאחר כדי דיבור ,וכנ"ל. היא פתיחת הברכה ,והיינו שתחלת הברכה של אשר נתן לנו מתחלת
אלא שבמ"ב (סי’ קל"ט ס"ק ט"ו בסופו) כתב בשם הדרך החיים דבכה"ג שאמר במה שאמר ברוך אתה ד’ אלוקינו מלך העולם ,אלא שהוסיף בברכה אשר בחר
ברוך אתה ד’ יאמר אלוקינו מלך העולם אשר נתן לנו ,ולכאו’ צ"ב אמאי בנו וכו’ וגם אמר ברוך אתה ד’ ,אך אין זה מגרע בברכה ,וא"כ שפיר יצא יד"ח.
לא סגי שיאמר רק אשר נתן לנו בלא מלך העולם ,שהרי בתחלת הברכה אמר
יבואר דגם לאחר ששהה יותר מכד” ד יכול לתקנו
כבר מלך העולם ,ו שפיר מהני לברכה זו ,וצ"ע.
כירך כדכת אשד נתך לנו שבתות למנוחה כלא חתימה אם הוא כעיכוכא
ויבוא או משיב הרוח או טו"מ ,והכי נמי יכול הזכיר רצה אחר סיום הברכה ,וא"כ נשאלתי במי ששכח רצה בברכה"מ ונזכר אחר שבירך בונה ירושלים,
גם אם לא חתם מכל מקום כיון שהזכיר את השבת יצא גם בלא ברכה. והתחיל לברך את הברכה אשר נתן שבתות למנוחה ,וכיון שבירך בע"פ לא
זכר את כל נוסח הברכה ולא חתם הברכה מקדש השבת ,וסיים ברכת
יבואר אם כשאינו יודע את החתימה של ברכת אשר נתן שיברך בלא חתימה או המזון ,ושאל את אחד מגדולי הפוסקים האם יצא ,והורה לו שיחזור לברך
שיאמר רצה ברכת המזון ,והנה יש לדון בהוראה זו טובא ,ולכאו' יש ג' סיבות לומר שאינו
צריך לחזור ולברך ברכהמ״ז.
וי ש להסתפק במי שאינו יודע לברך ברכת אשר נתן רק את הפתיחה בלא
החתימה ,אם יאמר אותה ברכה לכתחלה ,דלכאו’ זה עדיף מלומר רצה, יבואר כמה צדדים שאין צריך לחזור ולברך ברכת המזון
שהרי המ"ב נשאר בצ"ע למעשה אם מהני לומר רצה אחר בונה ירושלים ,ואם
יאמר את הברכה בלי חתימה הרי י ש כמה ראשונים דס"ל דמהני ברכה בלא א’ הנה מסתבר שדעת אותו חכם ,הוא משום שהכריע שברכה שצריכה חתימה
חתימה ,וגם בברכות אלו חזינן שמברכין אותם בלא חתימה ,וכנ"ל ,א"כ אפשר אינו יוצא בלא חתימה ,וכמו שנראה מדברי המ"ב סימן קפ"ז הנ"ל ,אבל כבר
דבזה לכו"ע יוצא בזה ,אלא דכיון דלהראשונים דס"ל דהחתימה מעכבת הרי כתבנו שדעת המ"ב בסימן ס"ח שהחתימה אינה מעכבת ,וא"כ הוי ספק ברכות,
הוא ברכה לבטלה ,א"כ אפשר דעדיף לומר רצה ,וצ"ע. ואינו יכול ל חזור מספק.
והנה בברכת בורא נפשות מברכינן בלא חתימה ,אע"פ שלדעת הירושלמי ב’ נראה עוד ,דמאחר ופעמים מברכים ברכת אשר נתן בלא חתימה ,וכגון בר"ח,
חותם בה ,והוא משום ספק ברכות להקל ,ולכאו’ הרי אם אינו חותם הרי או בסעודה שלישית ,וא"כ חזינן דברכה זו יש לה שם ברכה גם בלא חתימה,
הוא ברכה לבטלה לדעת הירושלמי ,וכבר עמד בכעין זה בנו"ב (אהע"ז תנינא סימן וא"כ יש מקום לומר שגם כשתקנום בחתימה ,אבל החתימה אינה מעכבת,
פ"א) ,וכתב דחתמינן בברכת אירוסין אע"פ שנחלקו אם יש בו חתימה משום ושפיר יצא יד"ח.
שאם לא חתם גם כן הוא מברך ברכה לבטלה ,אכן מברכת בורא נפשות חזינן ג’ גם י ש לצרף מה שנסתפק בביאור הלכה (סימן קפ"ח ס"ו) שאם אינו יוד ע נוסח
דפותחין בברוך ואין חותמין משום ספק ברכות ,ולא חיישינן דהוי ספק ברכה הברכה יוצא גם במה שאומר שם רצה והחליצינו ,וכשיטת הראבי"ה דס"ל
לבטלה ,וצ"ע. דגם בשמונה עשרה אחר סיום הברכה יכול להזכיר ההזכרה שחיסר ,כמו יעלה
בענץ פת חמה במוצ״ש מכיוגמא אם הוא דוקא כשאופהו במוצ״ש
טעם הדבר ,דיש לכבד השבת בסעודת לויה בדבר חדש שנתחמם אחר השבת ליהנות בגמ’ בשבת (דף קי"ט ע"ב) אית’ חמין במוצאי שבת מלוגמא ,פת חמה במוצאי שבת
ממנו ,שהיה אסור בו ביום חמין ופת חמה ,עכ"ל. מלוגמא .ופירש רש"י שם חמין לשתות ולרחוץ .ומבואר שהמלוגמא הוא גם
ואפשר שהוא על דרך מה שמובא במעשה רב שהגר"א הי’ נוהג במוצאי פסח להבדיל בשתיה וגם ברחיצה.
על שכר דוקא ,וטעמו ,משום שכשאוכל חמץ מיד כשהותר הדבר הוא מראה וי ש מדקדקין שבשעה ששותין מים חמין במוצ"ש ,אומרים חמין במוצ"ש מלוגמא,
בעצמו שמה שעד עכשיו לא אכל חמץ הוא מפני ציווי התורה שלא לאכול חמץ ,ולא והוא כדי להורות שמאמינים בדברי חז"ל ,שחמין במוצ"ש מלוגמא.
מפני סיבות אחרות ,ולכך בהבדלה של מוצאי פסח נהג להבדיל על שכר שהוא חמץ ,והכי וזכורני שבביתו של הגה"צ ר’ זאב אידלמן זצ"ל היו אופים בכל מוצ"ש פת חמה ,ולא
נמי כששותה מים חמין במוצ"ש הוא מראה בעצמו שבאמת הוא חפץ במים חמין ומה הסתפקו רק לחמם את הפת.
שעד עכשיו לא שתה מים חמין הוא רק מפני ציווי התורה שלא לבשל. ובצעירותי שאלתי את מרן הגרח"ק זצ"ל אם בשביל פת חמה במוצ"ש מלוגמא צריך
וא׳’כ לפ"ז יש לומר שצריך במוצ"ש לאפות פת ,ולא סגי רק לחמם את הפת ,שהרי דוקא לאפות פת או סגי לחמם את הפת ,והשיב במכתבו עי’ מהרש"א בשבת
לחמם את הפת אפשר גם בשבת על גבי קדירה מלאה המונחת על הכירה. דף קי"ט ,ולכאו’ כוונתו ,שבמהרש"א שם כתב ע"ד הגמ’ שחמין במוצ"ש מלוגמא ,וז"ל
בעניו חמין במוצ״ש מכיוגמא הוא גם בשתיית חמין וגם כרחיצה
בכוס ,הו"ל שאר הכוס שיורי רחיצה ,וזה קשה לשכחה ,אך כשמניח את אצבעו רק כדי שמעתי שמרן בעל דרך אמונה זצ"לבכל מוצ"ש הביאו לו כוס תה חם ,כמו שאמרו חמין
לקחת ממנו מים כדי לרחוץ את מצחו ,זה לא חשיב שיורי רחיצה. במוצ"ש מלוגמא ,אך קודם שהתחיל לשתות הי’ טובל את אצבעו בכוס ,ומניחו
על מצחו ,כדי להרוויח גם מה שפירש רש"י דהמלוגמא היא גם ברחיצה של חמין.
שוב שמעתי מבני יקירי הרב הגאון ר’ יהושע לייב שליט"א שהוא ראה את מרן הגר"ח וי ש להעיר על הנהגה זו ,דלכאו’ עד כמה דס"ל למרן זצ"ל דסגי ברחיצה של מקצת
זצ"ל לוקח בידו מים חמים מן התה ,ומשפשף ידו השניה במים חמין אלו ,ונראה מאבר אחד ,דהרי רחץ רק מקצת ממצחו ,א"כ אמאי לא סגי לי’ ברחיצת אצבעו,
שלא רצה לקחת מן התה לרחוץ את היד שלקח בו המים מן הכוס ,משום שעל ידי זה יהיו כשהכניס את אצבעו לתוך הכוס ,ואמאי הוצרך גם להניח את אצבעו על מצחו.
המים שבכוס שירי רחיצה ,ולכן רחץ יד אחרת ,ונמצא דהיד שהוציאה את המים מן הכוס אכן נראה פשוט ,דהרי בגמ’ בהוריות (דף י"ג ע"ב) מנו חמשה דברים המשכחים את
אינו אלא כדי לרחוץ בו יד אחרת ,ולהכי לא חשיב שיורי רחיצה. הלימוד ,ואחד מהם הוא השותה מים משיורי רחיצה ,וא"כ אם הי’ רוחץ את אצבעו
לעילוי נשמת היקר יקרים רודף צדקה וחסד באופן מופלא ובפנים מאירות הרב ר' יוסף pסטי ז״ל נלב״עליל שבתא' דר״ה תשפ״א ,וזוגתו שעמדה לימינו בכל מעשיו הכבירים מרת דחל ב ת לטיפה ע"ה נלב״עכ״ו מנחם אבתשפ״ה
לע״ו הרה״ה ר׳ מנחם מנדל ב״ר נ1וביה זצ״ל וזוהתומרתלאה ב״ר אברהם משה ע״ה הרה״ח ר׳ שלמה נחמיה ב״ריעקב צבי זצ״ל וזוגתו מרת רויזא שושנה בת ר׳ יחיאל מיכאל ע״ה ר׳ יעקב צבי בן ר שלמה נחמיה ז״ל
מתורתראשהישיבההגאוןהגדולרבי שלמה קניבסקישליע״א|פרשתחיישרה|גליון 4
עיונים בפרשה
אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה. את אליעזר עצמו ,ורק לאחר שכילה לשתות - שלא ליתן פתחון פה...
הנה אנכי נצב על עין המים ,והיה העלמה היצאת הוסיפה והציעה להשקות גם את גמליו.
לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך. אני טרס אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה
ונראה לומר דהטעם ששינה מדבריו וסיפר
ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב היא על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא.
את השתלשלות המאורעות באופן שונה מכפי
האשה אשר הוכיח ה' לבן אדני”. ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגס גמליך>אע1כקה
שהתרחשה במציאות הוא משום ,דמלכתחילה,
ואשת ו1נס הגמליס ^?ש1יקותה (בראשית כ”ד ,מ”ה -מ׳׳ו)
מעתה ,נראה לבאר בפשטות ,כי אליעזר חשש כאשר התפלל אליעזר על מציאת זיווג הגון
ליצחק אבינו -הוא אמר (לעיל כ”ד ,י”ב -י”ד): הנה מוצאים אנו ,שכאשר תיאר אליעזר עבד
שאם ישמעו לבן ובתואל כי בפועל הציעה רבקה
”ויאמר ה' אלקי אדני אברהם ,הקרה נא לפני היום אברהם בפני לבן ובתואל את השתלשלות הדו
להשקות את גמליו של אליעזר רק לאחר שכילה
ועשה חסד עם אדני אברהם .הנה אנכי נצב על שיח שהתנהל בינו לבין רבקה ,הוא סיפר להם
הוא עצמו לשתות -הם ימצאו בכך הזדמנות
עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים. כי מיד כאשר ביקש ממנה להשקותו מים -היא
לערער על השידוך מלכתחילה ,ויאמרו :הנה,
והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה, הורידה כדה מעל שכמה ,והציעה להשקותו ואף
עיניך הרואות כי לא התקיימה בקשתך .אתה
ואמרה שתה וגם גמליך אשקה ,אותה הכחת להשקות את גמליו.
ביקשת כי הנערה תציע מיד להשקותך וגם
לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני”. אלא שלכאורה יש להתפלא בזה ,שכן עיון בפרטי
להשקות את גמליך ,והנה פיך המעיד כי לא
המעשה כפי שהם מתוארים בפסוקים הקודמים,
הציעה להשקות את הגמלים אלא לאחר כלותך הרי לנו מפורש ,כי בתפילתו שהתפלל מלכתחילה
מעלה כי לא כך בדיוק התנהלו הדברים ,שכן
לשתות. -ביקש אליעזר עבד אברהם כי הנערה המתאימה
כך נאמר בתורה לעיל (כ׳׳ד ,י”ז -י״ט) ” :וירץ
ליצחק תשיב על בקשתו ותאמר מיד :שתה וגם
לפיכך ,שינה אליעזר מדיבורו בכדי שלא ליתן העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים
לגמליך אשקה.
פתחון פה ללבן ולבתואל ,ולפיכך תיאר את מכדך .ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על
הדברים כביכול נהגה רבקה בדיוק כפי שביקש ואכן ,באופן זה אף סיפר אליעזר ללבן ובתואל על ידה ותשקהו .ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך
בתפילתו ,או אז ,לא נותר ללבן ובתואל כי אם אודות תפילתו ,וכמפורש בפסוקים (מ”ב -מ”ד): אשאב עד אם כלו לשתות” .הרי מפורש ,כי
להודות ולומר :מה' יצא הדבר. ”ואבא היום אל העין ואמר ה' אלקי אדני אברהם, מלכתחילה -לא הציעה רבקה אלא להשקות
בענינא דיומא
הרמב”ם .כל השנים ככה חיינו ,זה היה דבר פשוט עד כמה הם חסים על כל רגע ורגע ,ולמרות זאת זכינו לקדש שם שמים ,וכעת -ויחזור לתלמודו
אצלנו ,לא היה משהו אחר .אני זוכר שכשאבי ראינו איך שהם הסכימו להקדיש מזמנם היקר
היה חוזר מהכולל ,הוא היה מגיע הביתה ברגל, ונסעו מעיר לעיר וממקום למקום כדי לפעול ועד מיוחד שנמסר במוצאי הבחירות
והיה יושב ליד השולחן ,היה לו סטנדר לידו ,אם להצלחת המערכה ,על אף הקושי והטרחה הרמב”ם כותב שאסור לאדם להתעסק בשום דבר
האוכל היה מוכן היו מתחילים לאכול ,ואם לא, העצומים שכרוכים בכך בגילם ובמצבם .וברור אלא אם כן יש תנאי קודם למעשה ,שהוא יודע
היה פותח ספר וממשיך ללמוד עד שהאוכל היה שאם הם עשו את זה פירושו של דבר שהם ראו שמיד כשיסיים את ההתעסקות באותו ענין הוא
מוכן ,וכשגמרו לאכול מיד היה ממשיך ללמוד. את זה כצורך והכרח גמור ,ופשוט לנו שהם יחזור חזרה ללימודו ,ודין זה נאמר גם בדברים
ה”ויחזור לתלמודו” היה מציאות החיים שלו. לא עשו את זה לא לשם פוליטיקה ,ולא לשם שיש בהם לכאורה משום קיום הדת.
ואם בזמן הבחירות אולי קצת קשה לבקש כבוד ,ולא לשם שום דבר אחר מלבד קיום הדת
כלפי מה הדברים אמורים.
דברים כאלה ,כיון שזה באמת נושא מעניין ,וכל ולהרבות כבוד שמים ,ללא שום נגיעות.
אחד מפרש לעצמו מה הולך להיות ,מי ינצח ומי אנחנו אמנם לא בדרגה הזאת ,ואנו כן מתענינים זה עתה הסתיימה התקופה של מערכת הבחירות,
יפסיד וכו' ,אך כעת ב”ה לא עלינו מוטל להרכיב גם בדברים פוליטיים ,וכדו' ,אבל בכל זאת אני וברוך ה' זכינו לקדש שם שמים ולשמוע בכל
את הקואליציה הבאה .וכעת צו השעה שלנו זה מקווה שגם אצלינו מעורב בזה גם קצת כבוד גדולי הדור .אך צריך לדעת שכעת מגיע הזמן שבו
ה”ויחזור לתלמודו”. שמים ,ואכן כולנו פעלנו כפי שגדולי הדור הורו כל אחד יכול לבחון את עצמו ,האם כל מה שפעל
לנו ללא שום ערעור ופקפוק. עבור הבחירות היה באמת לשם שמים ,או שהיו
זה לא סוד שבשל המצב והאתגרים המיוחדים
מעורבים בזה גם דברים אחרים.
שהיו לנו ,השבועיים הראשונים של הזמן היו אך יש דבר נוסף שראינו אצל גדולי ישראל ,גם
קצת פחות חזקים ממה שאנחנו רגילים בדרך בזמנים הלחוצים והעמוסים שלפני הבחירות והמבחן הוא ,אם כעת הוא חוזר חזרה ללימוד
כלל בתחילת זמן ,אך אנו יכולים להחליט שהזמן כאשר הם הקדישו מזמנם להצלחת המערכה, ביתר שאת ,א”כ הרי שזה סימן שיש משמעות
השנה מתחיל כעת ,ובפרט שהשנה הזאת היא ולא חסו על זמנם על אף ההפרעה לסדר יומם לכל מה שעשה ופעל קודם .אך לעומת זאת
שנה מעוברת ,כך שמבחינת הזמן יש לנו אפילו ועשו הכל כדי שיהיה קידוש שם שמים גדול ככל מי שממשיך כעת לדוש במצב ולדון בנתונים
יותר מחמישה חודשים כמו בכל זמן חורף רגיל. הניתן .אך בכל רגע פנוי שהיה להם הם פתחו מיד ובמשמעויות וכו' ,מוכיח בכך שגם מה שהיה
ובעזר השם יתברך נקווה שהקב”ה יתן המון את הגמרא ושקעו בלימוד. קודם לא היה באמת לשם שמים.
סייעתא דשמיא ,שיהיה לנו את הכוחות להתחיל וראינו את זה גם אצל אאמו” ר מרן שר התורה אנחנו יודעים שהאנשים שהזמן שלהם הכי יקר
מחדש ,ולקבל סייעתא דשמיא חדשה ,ולהצליח. זיע”א ,איך מקיימים את ה”ויחזור לתלמודו” של ומדוקדק הם גדולי ישראל ,ואנו מכירים ויודעים
=
^משולחן גבוה
עובדות והנהגות שהביא רבינו מרבותיו וזקניו זיע״א
האם נכון מה שנהוג בזמננו שמכבדים את ראש האחריות ,והסיבה לכך שהסכים כיון שרצה בשבוע זה בו אנו קוראים בתורה ”ויברכו את רבקה”
הישיבה לסדר קידושין לתלמידיו ,שהרי סידור לזכות לומר את הברכה לכה״פ פעם אחת בחייו. ובמסכת כלה '-מכאן לברכת חתנים מן התורה' ,נביא
קידושין זהו כיבוד ששייך לרבנים ,והוא ענה לי: מהנהגות רבותינו זיע”א בעניני ברכת חתנים וסידור
”שהיום זה הכבוד שהתלמיד נותן לראש הישיבה נוסח הכתובה קידושין ,כפי שנשמעו מרבינו שליטא במהלך השנים
שלו ,ואין להימנע מלקחת” .ואף זכיתי לקבל זכיתי שהסטייפלר זצ”ל סידר קידושין בחתונתי,
וכן סידר אצל זקני רבי יעקב שניידמן זצ”ל סידור קידו שין
ממנו כו”כ הוראות בעניני סידור קידושין.
(שלמד אצלו בישיבה) וכמו”כ סידר קידושין אצל אאמו״ר זצ” ל לא הסכים בשום אופן לסדר
ברכת חתנים מו”ח שליט׳׳א. קידושין ,ובענותנותו היה רגיל להסביר את
סירובו בכך שהרי מבואר בגמ' (קידושין ו' א')
כשהסטייפלר היה מסדר קידושין ,הוא היה
מנהגנו הוא שגם מי שלא אוכל בסעודת השבע כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו
משנה מעט בכתובה מהנוסח המקובל ,שהנה
ברכות יכול לברך את הברכות .אך אינו יכול להיות עסק עמהם ,וכפי הנראה הסיבה האמיתית היתה,
בנוסח הכתובה יש שלושה חלקים :עיקר כתובה
פנים חדשות ,כיון שכל העניין בפנים חדשות זה שחשש שדבר זה יפריע לסדרי לימודו כאשר לא
-מאתיים זוז שכל אחד חייב ,נדוניה (נכסי צאן
מה שמרבים הסעודה בשבילו ,ואם אינו אוכל יוכל לסרב לרבים שיבקשו ממנו ,ולכן העדיף
ברזל) -מנהגנו לכתוב ”במאה זקוקים כסף צרוף”,
הרי אין מרבים בשבילו (עי' בב” ש סי' ס”ב סק”י), להימנע לחלוטין מכל הענין.
ותוספת כתובה -החתן מקבל על עצמו עוד
מספרים שהחזו”א השתתף בסעודת שבע ברכות
מאה זקוקים כסף צרוף ,ואחרי זה כתוב ”סה”כ בחתונה של אחד מבני נ”י זקני מרן הגרי׳׳ש
בסלבודקא ,והיה חסר פנים חדשות ,ולפתע הגיע
מאתיים זקוקים כסף צרוף וכך אמר חתן דנן אלישיב זצ” ל היה אמור להגיע לסדר קידושין,
אדם עני ואביון ,רבי אייזיק שר זצ” ל שנכח שם
וכו'” ,הסטייפלר היה מוחק את המילים 'וכך אמר' אך לבסוף שעות ספורות לפני החופה הודיעו
נתמלא שמחה שהנה יש לנו פנים חדשות ” -צלם
ומוסיף 'ומאתיים זוז' ,כדי שיהיה כתוב ”סך הכול כי הוא אינו חש בטוב ולא יוכל להגיע ,בצר לי
אלוקים” ,אך החזו”א אמר שבשביל פנים חדשות
מאתיים זקוקים כסף צרוף ומאתיים זוז” ,ואת עליתי לאאמו״ר ובקשתי ממנו שבשל הנסיבות
צריך לברר במטבח אם מרבים הסעודה בשבילו.
המילים ”וכך אמר” הוסיף בתחילת השורה הבאה, המיוחדות יאות באופן חריג להגיע לסדר קידושין
יש נידון בפוסקים לגבי חתן וכלה שמשתתפים ולמטה היה כותב קיום ”בשורה המתחלת וכו' בחתונה ,אך אעפ”כ סירב ,ואמר לי שאעלה לביתו
בתוך ימי השבע ברכות בסעודה שאינה נערכת נמחקו המילים 'וכך אמר' ודין קיומיה” ,והעדים של מרן הגראי״ל שטיינמן זצ” ל ואבקש ממנו
לכבודם ,כאשר הדוגמא המצויה לכך היא בברית שחתמו על הכתובה חתמו גם על הקיום ,והטעם שיגיע לסדר קידושין ,וכך היה .עד כדי כך היה
מילה ,האם אפשר לברך את השבע ברכות כיון לשינוי הוא כדי להדגיש שה'בסך הכול' הולך על איתן בדעתו.
שעיקר הסעודה לכבוד הברית ,ובאחת הבריתות הנדוניה והתוספת כתובה ,ומלבד זה יש גם את אך היתה פעם אחת שבה חרג ממנהגו ,היה זה
אצלנו השאלה הזו נגעה למעשה ,ואאמו׳׳ר זצ”ל המאתיים זוז של העיקר כתובה. כאשר ח”א זצ׳׳ל מקרוביו התחתן בזיווג שני בגיל
הורה שאם יוסיפו מאכל חשוב לכבוד החתן מבוגר ,ובקש ממנו לסדר קידושין בחתונתו,
והכלה יהיה אפשר לומר את הברכות דאז נחשב למי שייך הסידור קידו שין אאמו׳׳ר הסכים ,אך התנה זאת בכך שאותו
שהסעודה גם לכבודם. שאלתי את זקני מרן הגרי” ש אלישיב זצ”ל ח”א יהיה ה׳׳עומד על גביו” ויקח על עצמו את
דרך ישרה
נערך מתוך סדרת ועדים לאברכים
היסוד של חינוך זה לא שהילדים עושים דברים על הילד ,וכשהאבא ניסה לטעון כי הוא מחוייב חינוך הילדים (ד)
שמפריעים לנו ,ואין זה סוד שאחת הבעיות לגעור בבנו על מנת לחנכו ,השיב לו הרב מבריסק
מספרים שפעם נערכה אסיפה של כמה תלמידי
הגדולות והרציניות בחינוך זה שאנחנו רוצים כי אין כאן ענין של חינוך כלל ,והסביר את דבריו:
חכמים בהשתתפות מרן הרב מבריסק ,וישבו
לחנך את הילדים הרבה פעמים בגלל דברים המושג של חינוך משמעותו הוא להרגיל את הילד
ושוחחו בדברים העומדים ברומו של עולם .אחד
שמפריעים לנו .מה יגידו ,הילד שלך משתולל, לעשות דברים כדי שיעשה אותם כשיהיה מבוגר,
מהנוכחים הביא לאסיפה את בנו שהיה ילד קטן בן
הילד שלך לא מחונך כמו שצריך וכו' ,וזה מה וכן למנוע ממנו לעשות דברים כדי שלא יעשה
שנתיים -שלוש ,במהלך האסיפה הילד ישב בצד
שמפריע לנו באמת ,ולפי זה אנחנו מחנכים אותם כשיהיה מבוגר .זה הרעיון של חינוך ,שהרי
והיה עסוק בעניניו ,אך לפתע הילד ניגש לשולחן
את הילדים (כביכול) ,אך לעצמנו אנו מתרצים המהות של חינוך היא הרגל.
סביבו ישבו גדולי התורה והחל לטפס על השולחן,
ומסבירים שמה שמניע אותנו זו דאגה אמיתית
וא”כ כאשר מדובר כאן על ילד קטן בן שנתיים - כשהגיע לרב מבריסק הוא הרים את הילד והורידו
לחינוך של הילד.
שלוש שמטפס על השולחן ,הרי ברור שאין חשש לרצפה ,הילד כמובן היה מרוצה מכך ,ומיד עשה
שהוא יעשה את הפעולה הזאת כשיתבגר ,ואם סיבוב ועלה שוב לשולחן מצד אחר ,ושוב ,כאשר
אך האמת היא שהמניע האמיתי שלנו אינו חינוכו
תצעק עליו כעת שלא יעשה את זה ,זה לא בגלל הגיע לרב מבריסק הוא לקח אותו והוריד אותו
של הילד ,אלא דאגה לצרכים ורצונות אישיים
שאתה חושש שימשיך לעשות את זה גם כשיהיה לרצפה ,וכמובן ,הילד שנהנה ”מהמשחק” המשיך
שלנו ,וזה לא חינוך .המשמעות של חינוך ,זה
בגיל עשר .אלא הסיבה לכך היא שהוא משתולל לעשות את אותו הסיבוב שוב ושוב.
מה הדבר הנכון ביותר לצורך כך שהילד יתרגל
כעת וזה מפריע לך באופן אישי שהילד מתנהג אביו של הילד שהבחין לפתע במתרחש ,היה
לעשות מה שצריך כאשר הוא יגדל ,וכן מבחינת
בצורה כזאת ,ובעצם זאת כבר בעיה שלך ,ולא של בהלם ורצה לצעוק על בנו ,על ”החוצפה הגדולה,
'סור מרע' -להרגיל את הילד ולמנוע ממנו דברים
הילד. וביזוי כבוד התורה”.
שיש חשש שיעשה אותם כשיגדל אך חוסר
+מאורות054-8487449 |.
נעימות של ההורים אינה מניע חינוכי. הרב מבריסק העמיד לנו בכך יסוד בעניני חינוך, אך הרב מבריסק שהבחין בכך עצר אותו מלצעוק
יו״ל ע״י מערכת 'נפשי חמדה' ,להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת הגיליון מידי שבוע a0733020955@gmail.com
לתרומות והנצחות ובכל עניני הגיליון ניתן לפנות למייל הנ״ל או0548-573-496 :
= =
שואלין ודורשין
פנינים משיחותיו ותשובותיו של מרן הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט״א
גליון ,432חיי שרה תשפ׳׳ ז גאב״ד בית הוראה הכללי ירושלים ,רב דק״ק אבי עזרי וביהמ׳ ד משכן שמואל אשר מרכז פ״ת
שרתהלכה למעשה
מאוצר תשובות מרן הגרב״צ הכהן קוק שליט״א
מי שמראה את עצמו קטן הוא הגדול
במשנת מרן רבינו הגרי״ש אלישיב זצוק״ל ״ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים מספר מועט נכתב בלשון רבים
שנה ושבע שנים שני חיי שרה -״שבע שנים״.
מותר. פמוט העשוי שבעה קנים בא וראה שלא הגדיל הקב״ה אלא כולן שווים לטובה״ (י ש־י בראשית כג ,א)
כמבואר בש״ך (יורה דעה קמא) שכל 3אל 0האם מותר להדליק נרות למי שהקטין עצמו ,ולא הקטין
מה שאסרה הגמרא (מנחות כח ,ב) ״לא בפמוט זכוכית העשוי משבעה חיי שרה אמנו היו רצופי תהפוכות אלא שהגדיל עצמו .זכאי מי שהוא
יעשה אדם מנורה תבנית מנורה, קנים. ותלאות לרוב ,ואף רוב חייה היו מקטין עצמו בזה העולם ,כמה הוא
----------------------- חשובים כמת ,שהרי ״מי שאין לו יהיה גדול בעליונות בעולם הבא.
m m לא בכדי למד הזוהר את בנים חשוב כמת״ (נדרים סד,
T Tמכתב מורינו הרב שליט״א מידת הענווה מפסוק זה, ב) .למרות זאת ,כל ימיה
המסכם את חיי שרה, וזהו לימוד הרגישה שאך טוב מנת
בחשיבות לימוד הלכות תפילין חלקה באותה מידה -לכל רג ומורה שכיון שקנתה מידת
בן ציון הכהן קוק הוראה בישראל ,הענווה בשלמות ,לכך כולן שווין לטובה.
ראש בית הוראה הכללי ירושלים
זכתה לחוש בטוב בכל שלא ינהג וקשה ,היאך הצליחה
רב דק׳יק 'משכן שמואל אשר ,פתח תקוה
נשיא כולל להודאה ומה״ס ׳ציוני הלכה׳ שרה לחיות בתשעים בענווה יתירה שלב בחייה.
ענווה היינו סבלנות ויאמר אינני
כבוד ידיד נפשי הגרש׳׳ב לונדינסקי שליט׳׳א שנות העקרות באותה
ראוי להכריע
מחשובי הרבנים בעיה׳׳ ת לייקווד (במדבר יב, כפירוש רש״י תחושה בה חיה בשלושים
כיון שדבר זה
דבר נפלא ללמוד עם הצעירים בעיון הלכות תפילין כי הלימוד מחזק את ג) ״והאיש משה עניו ושבע השנים בהן רוותה
נמסר לגדולי
השמירה והדקדוק בקיומן .למרות העומס המוטל עליי ,בעצמי להשיב על כל נחת מיצחק אבינו; כיצד ישראל בלבד כי -שפל וסבלן״ .הרי
השאלות בהסבר הדברים הנלענ״ד ,וקיימתי בעצמי אהבה דוחקת את השורה הרגישה את תחושת בדברים הללו שמכוח הענווה והסבלנות
ההטבה בזמן נישואיה מחריב את בית מרגישים טובה וברכה
תחילה הנני להקדים :לענ״ד חשוב לעורר מאות הבחורים על הכוונה המיוחדת בכל מצב שהוא ומצליחים אלוקינו לאברהם קדוש ה' ,כמו
שיש לכוון בתפילין הכתובה בשו״ע (כ״ה ,ה ,דמלבד הכוונה הכללית דמצוות לעבור את כל הצרות וכל בזמן שאותה צדקת
צריכות כוונה יש חיוב מיוחד בתפילין לדעת למה ציוונו הבורא להניחם. הניסיונות בלא להתבלבל נלקחה לבית אבימלך.
בשונה מכל המצוות שאיננו מצווים לדעת טעם המצווה ,אך מצוות בודדות הרי כל העומד מן הצד ומדמה כלל.
שיש חובה לכווין לטעם המצווה ,סוכה ציצית ותפילין ״שציונו להניחם כדי את התחושות שליוו אותה כאשר מי שיש לו ענווה ,לא מרגיש
שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו הבורא בהוציאנו ממצרים ואשר לו הכוח קרב אליה המלך הטמא כבר עולה שהקב״ה 'חייב' לו משהו ,ואין לו
והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו .וציונו להניח על היד חלחלה בקרבו ,ואיך ייתכן שנשארה שום ציפיות לדברים שאין לו ,שהרי
שהיא כנגד הלב שהוא מקום המחשבות והתאוות ,ועל הראש כנגד המוח יודע הוא את מקומו וערך מעשיו עם אותה תחושת הטבה בכל עת.
\ לשעבד הנשמה שבמוחי״ שיניתי מעט מהלשון שבשו״ע ,כי מנסיוני כך קל
לכוין יותר ,וחשוב מאד להרגיל הצעירים להרהר ולחשוב על כך .ובזה שומעים
מה התפילין מדברים אלינו .וזה מביא את ההשפעה מהתפילין.
השל״ה הקדוש מביא בתשובה ביחס לחסדים הגדולים והעצומים
לשאלה זו את דברי הזהר (במדבר שנעשים עמו בכל עת.
קסח ,א) :זכאי מי שמקטין את עצמו וממילא גם כשעוברים עליו דברים
בעולם הזה ,ובעבור זה זוכה ומתגדל פחות נעימים ,יודע בבירור שאין
רבים הורגלו לומר את הנוסח 'לשם יחוד' ונהפך למלומדה ואין חושבים כלל על
ז הנאמר שם .אך אם יתרגלו לחשוב על הנ”ל בשפתם )אנגלית) תתקבל התועלת
הרצויה בעז״ה .והתפילה המרטיטה ״ומשפע מצות תפילין ימשך עלי וכו'״ וזו
לשון הרמב״ם (תפיליןד,כה) ״שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא
באותו העולם .כי מי שמראה את בהם רעה כלל ועיקר .וכדברי
עצמו קטן הוא הגדול ,ומי שמראה הרמב״ן באגרתו ״ובמידות האלה
תהיה שמח בחלקך״. עצמו גדול הוא הקטן .שהרי ׳מאה'
עניו וירא שמים וכו'״ .לא כתב שכשהתפילין עליו צריך להיות עניו וירא שמים ומתלמידי יותר מכולם גדולים וכן 'עשרים׳ שהם מספרים
וכו' ,אלא כתב שהמציאות שהוא עניו וירא שמים והיינו כשמניחם בכוונה בגמרא (תענית ז ,ב) ״אמר רבי חנינא שנה ״מאה נכתבו בלשון יחיד
בוודאי כולם מכוונים כדין ,אך כדאי לזרז למזורזים. הרבה למדתי מרבותי ...ומתלמידי שהוא 'שבע' ואילו ועשרים שנה״,
כמו כן יש ללבן את סוגי בית הכיסא בזמנינו:
א] 'משתנות' שמטילים בהם רק מי רגליים מותר עם תפילין של יד ,וא״צ
לחזור ולברך על של ראש לאחר עשיית צרכיו (שיעורימרןהגרי״שאלישיב -ברכות).
ב] בית הכיסא קבוע שלנו אף אם דינו כבהבכ״ס של פרסיים ,אסור להטיל בו הגליון הוקדש לעילוי נשמת
מים בתפילין כיון שקבוע לעשיית צרכים גדולים .וצריך לחזור ולברך (בשםרבינו). הגאון רבי פינחס ב״ר אלתר מרדכי זליבנסקי זצ״ל
תמשיכו להיות מזכי הרבים ככוכבים יזהירו כדרככם . . Uבעמח״ס 'נכבדי נועם' ורב ביהמ״ד דרך החיים
בברכת כהנים באהבה
נלב״ע י״ז מרחשון תשפ״ז
תנצב״ה
שואלין ודורשין
1
------------------------------- >=»- \«-< S
בר קמצא כדי שלא יספר לקיסר שלא קיבלו יותר מכולם״. אבל הוא עושה של ה' ושל ו׳ ושל
את קרבנו דחה ,כדי שלא יאמרו שהמטיל מום וקשה ,איך ייתכן שמתלמידיו למד יותר מאשר שבעה לא יעשה אפילו של שאר מיני
בקדשים נהרג. למד מרבותיו .בפשטות ניתן לפרש שהתלמיד מתכות״ ,הוא רק בעשוי מתכת (שםח>.
הקשה המהרי״ץ חיות מדוע אמרה הגמרא שזהו מקשה קו שיות וכשצריך הרב לבאר לו הדק היטב מנורה העשויה משאר מיני מתכות
מחמת 'ענוותנותו' ולא מחמת 'צדקותו' או היטב הדק ,מחכים הרב במה שלומד ומלמד. או בגובה פחות מי״ח טפחים ובלא
'חסידותו' שהקפיד על דקדוק ההלכה שלא יטעו אך יש לפרש עוד שהמפריע העיקרי המונע מאדם ציצים ופרחים כשרה בדיעבד ,אך
אחרים שילמדו ממעשיהם. ללמוד ולקבל חכמה מאחרים ,הן המידות הרעות העשויה מעץ או אבן פסולה .ומובא
ותירץ שאכן היה מותר להקריב בעל מום במצב כגון הגאווה ,שלא מסכים לקבל מהאחר ולשמוע שבבית הגרי״ח זוננפלד הדליקו
של סכנה לכלל ישראל .וכפי שלמד המג״א (אורח דבריו .ברם ,יחסו לתלמידיו שונה כי מתוקף במנורת שבעה קנים מזכוכית.
חיים תרנו ,ח) מרצון חכמים במעשה עם בר קמצא תפקידו חייב להקשיב לשאלותיהם ,ועוד שהרי הדלקת נרות שגת לאחר
שמותר לעבור על לא תעשה מפני אימת המלכות. אמרו חז״ל ״בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו״ האירוסין __
וכן היה מותר להרוג את בר קמצא מפני היותו (סנהדרין קה ,ב) וכ״ז מונע ממנו את הגאווה כלפיו E SS3ממתי ראוי שבת אשכנז
רודף ,ואין לחשוש שיאמרו מטיל מום בקדשים ושומע את שאלותיו וספקותיו ,ועל ידי כן הולך תדליק נרות שבת ,והאם מברכת
ייהרג. ומחכים .וכלשון הפסוק (משלי יא ,ב) ״ואת צנועים שהחיינו בהדלקה הראשונה.
אמנם מפני גודל ענוותנותו לא הרהיב עוז בנפשו חכמה״ -דווקא הצנוע-העניו מצליח להחכים. שמעתי ממרן הגרי״ש
לנהוג כן הלכה למעשה ,וחשש שיחשדו שנהג וזהו היסוד להצלחה ,וכפי שמספרים על נהג אלישיב אמר :המנהג שכלה מתחילה
שלא כהלכה ולא החשיב עצמו לגדול בתורה משאית גבוהה שנתקע תחת הגשר ולא יכול להדליק כבר מיד לאחר אירוסיה.
הקובע הלכה למעשה ולתלות בהוראת שעה, היה להמשיך בנסיעתו קדימה ואחורה ,וכך נחלקו הפוסקים (מובא בביאור הלכה כב ,א)
משום שחישב כי הדבר נמסר רק לגדולי הדור, נוצר עומס תנועה כבד .מיד החלו לייעץ לו כיצד האם המקיים מצוה בפעם הראשונה
ואינו ראוי לאותה אצטלה ,ולכן לא הקריב לחלץ את המשאית ,אך עצותיהם לא הועילו ,עד בחייו מברך שהחיינו ,ועל כן אם לא
את הקרבן ואף לא הרג את בר קמצא .וזוהי שלפתע הפציע נהג ותיק והציע לו :תוריד מעט מדליקה בפמוט חדש ובעל ערך
'ענוותנותו' של רבי זכריה בן אבקילס שהחריבה אוויר מהגלגלים ,כך כשהמשאית נמוכה תצליח המחייב ברכת שהחיינו לעצמו,
את בית מקדשנו .עכת״ד. להיחלץ .ואכן עצתו הועילה. לא תברך על קיום המצוה בפעם
יש לדייק בדבריו שלכאורה החשש שיחשדו בו וכך בכל החיים -אדם מסתבך ומסבך אחרים .אם הראשונה אלא תפטור הברכה בחיוב
שלא נהג כהלכה הוא היפך הענווה .ולכאורה היה רק יוריד קצת אוויר -קצת מהגאווה ,הכל יעבור. אחר של בגד או פרי חדש (ביאור הלכה
לפרש שחשש שאינו בדרגה להורות הוראת שעה וכמסקנתו הנוקבת של מרן הגראי״ל שטינמן הנ״ל).
שלא כתורה ולעשות סייג לתורה. באחרית ימיו לאחר שיעץ לרבבות אלפי ישראל, ___מכירת דירה לנכרי
אכן יש לומר שאף הפחד שיחשדוהו נובע מענווה ואמר כי רוב הבעיות והצרות של האנשים -בגלל 1שאל! | לאחר ניסיונות רבים למכור
פסולה -מחוסר תקיפות הדעת הנצרכת למורה מידת הגאווה ,והיה זועק בכאב שוב ושוב 'גאווה, דירתו ,קיבל סופסוף הצעת רכישה
הוראה ,שכן אם כך ראוי להורות ,מה אכפת לו גאווה ,גאווה' .והסביר כי האחד מבכה על היעדר מזוג עולים מרוסיה .האישה יהודיה
שיחשדוהו .ואם משום ״והייתם נקיים״ ,בוודאי פרנסה וזה מחמת שלא מסכים לעבוד בעבודה אך בן זוגה גוי ר״ל .האם יכול למכור
אף לאו זה נדחה בהוראת שעה. שאינה 'לפי כבודו׳ .האחר מיצר על בתו שלא להם .יצוין כי מטרת הקנייה להעביר
וזהו לימוד לכל רב ומורה הוראה בישראל ,שלא התקבלה לסמינר והשלישי שבנו יושב בבית ללא (היהודיה) לאחר נישואיה.
ינהג בענווה יתירה ויאמר אינני ראוי להכריע ישיבה ראויה .וכי חסרים סמינרים טובים ,או 0 ^ 3 3כיון שבפועל הקניה נעשית
כיון שדבר זה נמסר לגדולי ישראל בלבד כי ישיבות הבונות בחורים .אלא שהסמינר ההוא לא עתה על שם ההורים שאחד מהם
בדברים הללו מחריב את בית אלוקינו ,אלא יורה מכובד עבורו ,והישיבה ההיא לא מתאימה לבנו, גוי ,הרי שחלק המכירה השייך לנכרי
לקהל עדתו את המעשה אשר יעשון ,בד בבד למרות שייתכן מאוד ודווקא במקום כזה יראו אסור .ואין כלום בזה שדעתם ליתנה
עם הדבקות אצל גדולי ישראל בהליכותיהם בהצלחה ,וכן על זה הדרך. לאחר מכן לבתם היהודיה.
ובהלכותיהם. הענווה המסוכנת מו״ר מרן הגרי״ש אלישיב הורה למי
אכן כשאר המידות כך מידת הענווה שגבול דק אמנם בגמרא בגיטין (נו ,א) ״אמר רבי יוחנן שירש קרקע באזור שכל תושביו
עובר בין הרצוי לאינו רצוי ,אשר נצרך לה שיקול ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקילס החריבה את ישמעאלים ואין לו דרך להשתמש
הדעת .כדברי הרמב״ם (דעות ב ,ז) ״כללו של דבר ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו״ .שם בה כלל ,שאסור למכרה ,כמפורש
ילך במידה הבינונית שבכל דעה ודעה עד שיהיו מבואר כי הקיסר שלח קרבן על ידי בר קמצא בשלחן ערוך (חושןמשפטרמט,ב) שהאיסור
כל דרכיו מכוונות באמצעית ,והוא ששלמה אומר שהטיל בו מום בדרך ,ולכן לא העלוהו לקרבן על ״לא תחנם״ בכל נכרי מלבד גר תושב.
וכל דרכיך יכונו״. גבי המזבח .ואף שסברו חכמים להקריבו ״משום ומבואר בש״ך (יורה דעה קנא ,יח) שאף
יזכנו ה' לצעוד בדרכה של שרה אמנו שקנתה שלום מלכות״ אמר רבי זכריה בן אבקילס שלא ישמעאלים בכלל זה ,למרות שאינם
את מידת הענווה בשלמות ובזכותה כל חיינו יהיו להקריבו כדי שלא יאמרו שמקריבים קרבנות עובדי ע״ז מודים באלוקות.
שווין לטובה. בעלי מום .ואף את רצונם של חכמים להרוג את חופה לאחר השקיעה -תחנון
___ ועלייה לתורה
!שאל! ! החופה תיערך לאחר
השקיעה ,האם יש לחתן חיוב לעלות
מוקד בית ההוראה שע״י בית הוראה הכללי x היושותפים לתורה בבוקר שלפני .ומה באשר
לשאלות בהלכה לרבני בית ההוראה בזיכויהרביםהאדיר ^ לאמירת תחנון.
0722-133-466 g rnלהנצחה בגיליון לע״נ או לרגל שמחה במעונכם BSS 9אמנם נוהגים לעלות
Beithorah@gmail.com צ!נ<׳ טלפון 0722-133-466שלוחה 4 לתורה ,אך אינו חיוב .כמו כן אינו
ניתן לקבל גליון ׳שואלין ודורשין׳ מדי שבוע גם דדך נדרים פלום <ייי= מכון ציוני הלכה ה ל 3ח
פוטר את מתפללי המניין מאמירת
בדוא״ל במשלוח בקשה לכתובת: י או באימייל beithorah@ gm ail.com M
תחנון כיון שהחופה אינה ביום זה.
1 Beithorah@gmail.com חדש! למכון החזר מס סעיף 46על תרומה
שואלין ודורשין.
בס״ד
ד ד
מ
״אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בל בד ” (ברכות חי).
_Q
חשון תשפייז שאלות המצויות ,וביאורי תפילה גליון 603
ההלכות נערכו ע״י הרב יהודה אריה הלוי דינר שליט״א -רב ביהכ״נ צא״ל"דברי שיר" ב״ב
תשובה :יש לבדוק מהי טמפרטורת המים במיחם החשמלי ,יש פעמיםע לע״נ
(כגון בתמי )4שהחום הוא רק שמונים וחמש מעלות ,נמצא שאינו הנערה אסתר גיטה דינר ע״ה
מבושל לגמרי ,ואם כן כשמוציאים מים מהדוד שעל גבי האש גורמים ב״ר מיכאל שלום הלוי שליט״א
שהמים שנשארו בדוד יתבשלו מהר יותר או יתחממו יותר ,ויש בזה נלב״ע כ״ו תשרי תשפ״ז
איסור בישול .וכעין זה בסיר שעומד על האש בשבת ויש בתוכו אוכל
שאינו מבושל לגמרי ,אסור להוציא משם אוכל היות שגורם לאוכל אכל עוגה ושתה ,ויצא החוצה
שנשאר בסיר להתבשל מהר יותר ,ויש בזה איסור תורה. 4שאלה :אכל עוגה ושתה קולה ויצא מחוץ לבנין לדבר עם חברו,
שימוש בברזים בשבת ואח״כ חזר לביתו ,מה הדין לענין ברכה על העוגה או על הקולה?
4שאלה :איך אפשר להשתמש בשבת בברז של מים במקום שאין תשובה :מבואר בשו״ע (ס' קע״ח סעיף ב') שאם אכל מיני מזונות ויצא
עירוב חצרות או עירוב בשכונה ,הרי נמצא שמוציא מים מכרמלית ממקומו ,אינו חוזר ומברך כיון שטעונה ברכה אחרונה במקומה לא
לרשה״י מחצר שאינה מעורבת לתוך ביתו? הסיח דעתו ,אבל בשתיה אם יצא ממקומו צריך לחזור ולברך ,כיון
תשובה :אפילו אם המים באים מכרמלית ,לצינורות יש דין של מקום שלא חייב לחזור למקום ונחשב שהסיח דעתו ,עי׳ שם .אולם בנד״ד
פטור ,ועוד דאין זה הוצאה אלא כוחו ,ובחצר שאינה מעורבת או כיו ן שבין כך צריך לחזור למקומו בגלל העוגה לא בטלה הקביעות גם
מכרמלית יש להתיר ׳כוחו׳ (״חזון איש״ או״ח ס׳ ק״ד ס״ק ב׳). לענין השתיה ואינו צריך לחזור ולברך על השתיה (הגר״נ קרליץ זצ״ל
אשה שעשתה עירוב תחומין בערב יו"ט והגר״ח קניבסקי זצ״ל).
4שאלה :אשה עשתה עירוב תחומין בערב יו״ט כדי לבקר את בעלה לאכול דג או בשר
בבית חולים מחוץ לעיר ,למחרת שאלה האם כשהולכת לבקר את 4שאלה :בארוחת ערב שאלה אשתו מה מעדיף לאכול בשר או דג,
בעלה (ביו״ט) יכולה לקחת עמה בקבוק שתייה לדרך ,או שמא י ש ואמר שרוצה היום דג ומחר בשר ,לאחר גמר הארוחה הרגיש שהוא
בזה נדון משום כליו חוץ לתחום? עדיין קצת רעב וביקש שתביא לו גם בשר ,האם צריך לחזור ולברך
תשובה :הכלל הוא שכליו של אדם כמו הבעלים וכמבואר בשו״ע (ס׳ עליו ברכת "שהכל"?
שכ״ז סעיף ג׳) ולכן כל מה ששייך לאשה היא יכולה לקחת איתה ,אולם תשובה :מסתבר היות שבשעה שבירך ״שהכל״ על הדג רצה לא לאכול
סתם כלים שנמצאים בבית אף שיש לה רשות להשתמש בכל ,אין זה בשר וגם לא היה לפניו ,א״כ לא חל עליו כלל ברכת ״שהכל״ ,וצריך
נחשב כמו שואל כלי היות שזה שייך גם לבעל וגם לאשה ,וא״כ הר״ז Uלח זור ולברך ״שהכל״( ,ולא שייך לומר שסומך על דעת אשתו דדינה
כמו כלים של שותפים ,שמותר להוציאם רק כפי רגלי שניהם (עי׳ IIכבעה״ב ,היות שאמר מפורש שרוצה היום רק את הדג ואת הבשר
שו״ע ס׳ שצ״ז סעיף ח׳). S<5למחר).
לפ״ז היות שהבעל לא עשה עירוב תחומין אין לה לקחת איתה בקבוק שלושה שקידשו בכוס אחת
מים רק עד גבול המקום שגם הבעל יכול ללכת ,וכיון שהבעל מחוץ 4שאלה :עשו קידוש בבית הכנסת לאחר התפילה ,ראובן קידש על
לתחום ,אסור להוציא את הבקבוק אפי׳ מחוץ לבית (במקום שאין הכוס ולפני שהספיק לשתות נכנס שמעון לקח את הכוס ובירך "בורא
עירוב). פרי הגפן" ,לפני שגם הוא הספיק לשתות מהכוס נכנס לוי תפס את
ולא דמי לשואל שאזלינן בתר השואל (כמבואר בשו״ע ס׳ שצ״ז סעיף s
הכוס ובירך "בורא פרי הגפן" ,אחד מהם שתה רוב כוס ,האם יצאו
י״א) ,שהתם ייחדו לגמרי עבור השואל ,משא״כ בנד״ד. ידי חובתם? S
אמנם אם ייחדה לעצמה את המים לפני יו״ט כדי לקחתו עמה ,הר״ז תשובה :כשראובן עשה קידוש ,מספיק שאחד מהשומעים באותו s
דומה לשואל כיון שמיועד לה לפני יו״ט ,או אם המים היו בבקבוק הקידוש ישתה כמלוא מלוגמיו כדי להוציא בזה את כולם ,אבל מי
שהיא משתמשת בו תמיד ,נחשב כמיועד לה ,והר״ז כמו שואל ,ומדין שלא שייך לאותו קידוש לא יועיל שישתה מהכוס ,ולא יצאו יד״ח.
ברירה נחשב כשלה מערב יו״ט. לכן בנד״ד שכל אחד עשה קידוש לבד ,לא מהני שתיית אחד עבור
להזדרז בכתיבת ספר תורה כולם ,היות שהוא לא שייך כלל לקידוש חברו ,ולכן כל אחד חייב
4שאלה :סופר סת״ם שהתחייב לכתיבת ספר תורה ,האם ראוי לשתות בעצמו רוב רביעית ,ורק זה ששתה רוב רביעית יצא ידי חובת
לזרזו לסיים משום "ז ריזין מקדימין למצוות"? קידוש.
תשובה :מעשה ברבינו חיים קניבסקי זצ״ל שהזמין ספר תורה אצל הפעלת מכונת ניקוי רצפה ע"י שעון שבת
סופר ושילם מראש את כל הסכום ,לאחר עשר שנים ניגש הסופר לרב 4שאלה :האם מותר לכוון מערב שבת שעון שיפעיל את מנקה
ואמר שהספר מוכן ,ועשו הכנסת ספר תורה וכו׳ .אחד מהמשפחה הרצפה בלילה לאחר סעודת השבת?
שאל את רבי חיים זצ״ל ,הרי התפלל עם הסופר עשר שנים ביחד יסוד השאלה הוא ,כיון שלא עושה שום פעולה רק נעשה מעצמו ,האם
באותו בית כנסת ,ואף פעם לא שאלו איפה ומתי יביא את ספר דינו כמו בהדלקת חשמל או מזגן שמותר לכוון מע״ש להדליקם ע״י
התורה ,וענה :הרי שעון שבת.
המצוה היא ״לכתוב״ ספר תורה ,כמש״כ בפ׳ וילך :״ועתה ?תבו לכם תשובה :כתב הרמ״א(ס׳ רנ״ב סעיף ה׳) מותר להעמיד משקולת שקורין
את השירה הז-את״ (דברים ל״א ,י״ט) ,א״כ היות שהוא 'ממשיך בכתיבה זייגער (שעון) מערב שבת אע״פ שמשמיע קול להודיע השעות בשבת כי
במשך כל עשר השנים ,יש לו קיום מצוה כל הזמן ,ולא חסר בזה הכל יודעים שדרכן להעמידן מאתמול ,עי׳ שם .ובכלל זה הפעלת שעון
כלום!!! שבת להדלקה וכיבוי אור החשמל ומתקני קירור וחימום ,אף שיש
ראש המזוזה כלפי חוץ אוושא מילתא והשמעת קול המנוע ,כי הדרך לכוונם ע״י שעון שבת
4שאלה :נוהגים לקבוע מזוזה בשיפוע ובאלכסון ושיהא ראש וכולם יודעים שכך רגילים לעשות.
המזוזה לצד פנים (רמ״א ס׳ רפ״ט סעיף ו׳( ,מה הדין אם טעה וקבעה אולם שאר מכשירי החשמל שהדרך היא להפעילם בשעת השימוש,
כשראשה כלפי חוץ ,האם צריך לחזור ולקובעה כתיקונה עם ברכה? אסור לכוונם ע״י שעון שבת שיפעלו בשבת ,ולכן מכונת כביסה ,מייבש
תשובה :בדיעבד אם קבעה כשראשה כלפי חוץ נראה דכשרה (״מזוזות כביסה ,מדיח כלים ,תנור אפייה ,אין דרך להתיר התחלת פעולתם
ביתך״ ס״ק כ״ג ,״חובת הדר״ פרק ט׳ ס״ק כ״א). בתוך השבת (עי׳ שו״ת ״מנחת יצחק״ ח״א תש׳ ק״ז ,שו״ת ״מנחת
הכניס קילו חלה למקפיא ,האם מותר לאוכלו בשבת? שלמה״ ח״ב ס׳ כ׳).
4שאלה :שני אנשים הגיעו עם אותה שאלה :אפו השבוע קילו ולפ״ז גם מכונה לניקוי הרצפה שהדרך להפעילה היא בשעת השימוש,
בצק ,ואח״כ הקפיאו את החלה ,בשבת בבוקר רצו להוציאם ולאוכלם אסור להפעילה מערב שבת ע״י שעון שבת שתתחיל לעבוד בשבת.
ונזכרו שיש במקפיא עוד קילו חלה משבוע שעבר שלא היה עליה מילא דוד מים לשבת ממיחם חשמלי
חיוב הפרשת חלה ,ועכשיו מספק הצטרפו שני הקילו יחדיו ,האם 4שאלה :בערב שבת סמוך לשבת הוציא מים מהמיחם החשמלי
מותר לאוכלן בשבת .לאחד אמרו שמותר ולשני אמרו שאסור, לתוך דוד המים והניח אותו על הבלעך מעל הגז ,האם אפשר
היתכן? להשתמש בשבת במים אלו שעל הגז?
בית הוראה ע״י ביהכ״נ ״דברי שיר״ ,רח׳ זכרי ה ,4בני ברק .פתוח בימו ת השבוע (א׳ -ה׳) :
—L J אחה״צ ,בין השעות .14:15 -13:45טל׳03-6194741 :
5 ולכן אם משלם כסף מוריד את ערך החפץ
החפץ ,ולכן חנויות לא מ ור יד
רכמה חוויות מרצע
מבצע בכמה י-י-וד^י-
שבת בב וקרבערב !״י•״■
^ !*״ו*!* ™ למקפ יא את י ? ״
החלה !״^-ייס
עי׳יי־ שהכנ
^unu-vן אמר >«**»! .־
הראש ו י*
תש ובה : י
חייב לשלם מאה ,₪א ולם ה י ות שמ ז יק יכול לשלם כסף א ו ש ו וה כסף והיות ש יש בעירנו צד יק אחד של יט״א שכל ערב שבת כמה דק ות לפני ן
(כמב ואר בש ו״ע חו״מ ס׳ תי״ט סעיף א׳ ,וע״ע ת וספ ות ב״ק ט׳ ).יכול שבת מפר יש חלה מטבל ודא י על כל אל ו שח י יב ים בחלה ולא הפרישו , ן
ללכת בעצמ ו לקנ ות את א ות ו המ וצר בהנחה וליתנו לניזק (הגר״ י ור וצ ים לסמ וך עליו ,לכן על הצד שק יל ו זה חייב בחלה (מש ום צ ירוף ן
ס ילמ ן של יט״א) . במקפ יא ) יכול לסמ וך עליו ומ ותר לאוכלה . )
רכב חונה על מדרכה ונשרט מעגלה או מרכב אחר השנ י אמר שהכנ יס את החלה למקפ יא בל יל שבת (לשמ ור על טר י ותה \
4שאלה :רכב חנה על גבי המדרכה ונשאר מק ום צר למעבר הולכי עד הבוקר) ,נמצא שמספק התח י יב בחלה רק בשבת בב וקר ,ואין לו על !
הרגל ,אשה שעברה עם עגלת ילד ים שרטה את המכ ונ ית החונה, מה לסמ וך ( ,היות שהתח י יב רק אחר י שהפר יש ו את החלה על כל העיר) J
האם ח י יבת לשלם על הנ זק? ולכן אינו יכול לא וכלה מש ום ספק טבל.
תש ובה :א יתא בש ו״ע (חו״מ ס׳ שע״ט סעיף ב׳ ,וס׳ תי״ב סעיף ב׳) ,אם בדיקה אם העובר בן או בת j
מ ילא כל הדרך כד ים שא י אפשר לעבור ,אפילו שבר ו בידים ,פטור, 4שאלה :האם אפשר לבד וק אם הע ובר ה וא בן או בת ,א ו ש יש ענין \
וכתב הש״ך (שם ס״ק ג׳) שאם אפשר ה יה לילך בצד אס ור ,אבל אם א י לא לדעת עד לאחר הל ידה? \
אפשר לילך בצד ,אפילו שבר ב יד ים פטור ,עי׳ שם . תש ובה :בגמרא (פסח ים נ״ד ):א יתא שבעה דבר ים מכ וס ים מעיני !
ולפ״ז ,כשה ולכ ים ברח וב עם עגלה ,אם א י אפשר לחצ ות את הכב יש אדם ,ולא מ ו זכר הענין הנ״ל ,א ולם במדרש (פ׳ תולדות פ ס״ג אות י״א) \
לצד השני בקל ות כגון ש יש ילד ים רב ים או הכב יש מלא רכב ים כת וב שבעה דבר ים מכ וס ים מעיני האדם ואחד מהם ה וא אם הע ובר J
אחר ים ,מ ותר ללכת שם אפילו אם יודע ש יעשה שר יט ות על הרכב . הוא בן א ו בת ,עי שם ,וכי המדרש סתם מספר לנו מה שלא יודעים,
וכן הנוסע ברכב ,אם בצד הכב יש חונה רכב במק ום שאס ור לחנות, אלא מב ואר ש יש ענין לא לדעת (הגר״ח קנ יבסק י זצ״ל).
ולא ש י יך לעבור שם בלי לשר וט אותו ,מ ותר להמש יך כדרכו ,ואם תביעת צ'ק ששכח לפדותו לאחר שנה ;
נשרט פט ור (הגר״ י ס ילמ ן של יט״א) .
4שאלה :ק יבל צ ׳ק מענק בתנא י ש יפדה א ותו ת וך של ושה ח ודש ים , ;
עכבר ברח והזיק את השכנים ואם לא מפס יד ו .נתן את הצ ׳ק ה זה לחבר ו לפר וע חובו ,לאחר שנה בא \
4שאלה :עכבר שה יה שמ ור בב ית ובטע ות פתח ו את דלת הכל וב חבר ו עם הצ ׳ק ששכח לפד ות ו ותובע ממנ ו ש ישלם לו את החוב ,שהר י !
והעכבר ה ז יק לשכנ ים ,האם חייב לשלם מש ום שממ ונ ו ה ז יק? עדיין לא ק יבל את כספ ו ,מה הדין ? !
תש ובה :מב ואר בגמרא (ב״ק י״ז ):שכל בעלי ח י ים שה ז יק ו חייב תש ובה :ה י ות שכאשר נתן את הצ ׳ק לחבר ו ה יה רא ו י לפדותו ,ב זה j
לשלם ,בין בהמה בין ח יה ובין עופות ,ופי׳ הת וספ ות (ד״ה קמ״ל) מש ום נפטר מתשל ום חובו ,ומה שחבר ו לא פדה את הצ ׳ק א יה ו אפס יד
של ומד ים ג ז ירה ש ו וה משבת שכל אל ו ש יש להם דין שב יתה בשבת אנפש יה ופטור מלשלם (הגר״ י ס ילמ ן של יט״א ) .
חייבין בנזקין .ולפ״ז גם דג ים שה ז יק ו חייב ,דגם בדג ים יש א יס ור תשלום לועד בית על שימוש במעלית \
שב יתת בהמת ו (כמב ואר בת וספ ות ב״ק נ״ה ,.ו״ביאור הלכה״ ס׳ רמ״ו
סעיף ג׳ בשם הגרע״א) . 4שאלה :גננת גרה בבנין בק ומה שנ יה ,ו יש אצלה עשרה ילד ים , ;
ולענין שרצ ים נחלקו האחר ונ ים ,יש ס ובר ים שא י ן חיוב שב יתת שבת האם צר יכה לשלם יותר עבור הש ימ וש במעל ית ,שהר י הם ע ול ים !
על שרצ ים (״ערוך לנר״ סנהדרין ע״ח ,).ויש ס ובר ים שגם בשרצ ים יש ו יורדים בה יותר מכ ולם? i
א יס ור שב יתת בהמת ו ,ולכן אס ור להעמ יד על וקה למצ וץ דמ ו תש ובה :המנהג ה וא שכ ולם משתתפ ים א ות ו דבר בתשל ום ,בין הגר ים j
כשהעל וקה ש י יכת לו (ספר ״אב ן העוזר״ ס׳ שכ״ח ,וע״ע ספר ״ארח ות בק ומה ראש ונה ,ובין הגר ים בק ומה של יש ית ,בין אם יש ל זה משפחה
שבת״ פרק ל״א ס״ק ד׳). גדולה ולזה משפחה קטנה ,ולכן בנד״ד א ין צר יך לה וס יף על התשל ום
וא״כ יל״ד בעכבר שמב ואר בת ורה שה וא שרץ (ויקרא פ׳ שמיני י״א, (הגר״י ס ילמ ן של יט״א ) .
ל״א) ,שלדעת ה״ער וך לנר״ שא י ן בו דין שב יתת בהמת ו ,אולי גם אין כללי חיוב תשלום של שוכר ומשכיר \
חיוב מד י ן מ ז יק . 4שאלה :א י זה דבר ים צר יך המשכ יר לשלם וא י זה דבר ים מ וטל על \
והעיר ב זה ידידי הג״ר ישראל ב ונם שר י יבר של יט״א ,שב״ח ז ון א יש״ הש וכר לשלם ? !
(ב״ק ס׳ ג׳ ס״ק א׳) כתב שכל ש ור המ ז יק כגון ש ן ורגל ה יה אפשר לחייבו תש ובה :מב ואר בש ו״ע (חו״מ ס׳ שי״ד) כל דבר שה וא קב וע בת יק ו ן |
מש ום ״אש״ ,וה יה חייב אף ברה״ר ,אלא שקבל ו ח ז״ל שכיון שח י יבה הב ית צר יך המשכ יר לשלם ,ושאר הדבר ים לצ ורך ש ימ וש יומי ,הש וכר
ת ורה מש ום ש ן ורגל ,אין לחייבו מש ום בור ואש ,עי׳ שם . משלם ,ומס י ים הרמ״א (שם) :״ ובכל ענינים אל ו ה ולכ ים לפי מנהג
ולפ״ז אם שרצ ים א ינם בכלל שב יתת בהמת ו ,וממ ילא א״א לח י יבם המדינה״ ,ולכן:
מש ום ש ור המ ז יק ,א״כ יה יה חייב לשלם מש ום ״אש ו״ . ת יקון תא ורה בחדר המדרג ות ,על המשכ יר לשלם . א.
ת יקון של משאבת מ ים על הגג ,על המשכ יר לשלם . ב.
ביאורי תפילה כל הת יק ונ ים במעל ית ,על המשכ יר לשלם . ג. ;
תפילת "עלינו" קנ ית פח חדש בבנין ,על המשכ יר לשלם . ד. ;
4שאלה :בתפ ילת "על ינ ו" א ומר ים " :שהם משתח ו ים ... ת יקון ד וד שמש ,על המשכ יר לשלם . ה. !
ומתפלל ים אל אל "לא י וש יע" ,ואנחנו כ ורע ים ומשתח ו ו ים לפני מלך ניקיון יסודי של המ זג ן פעם בכמה שנ ים ע״י מ ומחה ,על המשכ יר ו. !
מלכ י המלכ ים הקד וש בר וך ה וא" .למה לא מדג יש ים זה לע ומת זה, לשלם . !
שאנחנ ו מתפלל ים לק-ל "מ וש יע " ? קב יעת מ ז ו זה וכן בד יקת המ ז ו זה ,על הש וכר לשלם כיון שה יא ז. !
תש ובה :מה שאנחנו מתפלל ים להקב״ה ,אין זה רק כד י לקבל את ח ובת הדר . !
ה״יושיע״ ,אלא ה יס וד ה וא שהקב״ה ה וא ב ורא הע ולם והכל שלו, וכל זה אם ע וש ים מגב ית מ י וחדת עבור דבר ים אלו ,אבל אם יש 5
ואנחנו מבטל ים דעתנו להקב״ה ,וכורעים ומשתח ו ים לו בין אם תשל ום קב וע לוועד ב ית ול וקח ים את הכסף מק ופה זו עבור הת יק ונ ים
״יושיע״ ובין אם לא יושיע ,כי יש תכל ית בפני עצמה להתפלל הנ״ל ,ב זה גם הש וכר צר יך לשלם את התשל ום הקב וע ולא ב ודק ים
ולהתקרב לד׳ ,משא״כ אצל הגויים כל התפ יל ות שלהם זה רק מש ום עבור מה משתמש ים בכסף זה (הגר״ י ס ילמ ן של יט״א ) .
שהם ח ושב ים שה וא יושיע ,ובלי זה לא מעניין א ותם כלל הע״ז שלהם למי שייכים מרצפות ישנות ;
(הרב שלמה ל וונשטי י ן של יט״א) . 4שאלה :בעל מלאכה החל יף מרצפ ות ישנ ות בחדש ות ,ואת ה ישנ ות !
ויש לה וס יף שבתח ילה א ומר ים שהם משתח ו ו ים ...״ ומתפלל ים״ אל הנ יח בצד בער ימה מס ודרת (בדרך כלל ש ובר ים א ותם ו ז ורקים א ותם !
אל לא יושיע״ ,ואח״כ א ומר ים ״ואנחנו כ ורע ים ומשתח ו ו ים ומ וד ים״ לפח ( ואמר שמ ישה ו ה זמ י ן אצל ו בד י וק את א ותם המרצפ ות ,ולכן !
מד וע לא א ומר ים ״ ומתפלל ים״ ; ה ור יד את ה ישנ ות ב זה יר ות כד י לתת לו .אמר בעה״ב שהמרצפ ות הם !
לפי הנ״ל מ י ושב שאצל הגויים הע יקר ה וא לבקש ״תן-תן״ ,משא״כ של ו ולכן מבקש על יהם כסף או הנחה בתשל ום חשב ו ן העב ודה כנגד 5
אצלנו יס וד התפ ילה אינה רק לבקש ,אלא גם להתקרב אל הקב״ה שווי המרצפ ות ,בעל המלאכה טע ן שממ ילא ה יה ז ורק א ותם ולכן אינו
ולה ודות על כל מה שנותן לנו יום יום ,ונפלא_____________________ . צר יך לשלם על יהם ,הדין עם מ י?
חידה:
תש ובה :כל זמ ן שהמרצפ ות עדיין מ ונח ות ברש ות בעה״ב הראש ו ן ,
עדיין הן של ו ובודא י צר יך לשלם עליהן ,ואף שדעת ו ל זר וק א ותם מ״מ
4באיזה אופן אם התענו הציבור 5שעות מפסיקים את התענית מיד,
כל זמ ן שה ן ברש ות ו הן ש י יכ ות לו. ;
ואם התענו 6שעות צריך להשלים את התענית וגם להתענות עוד 39
(והוסיף ידידי הג״ר ישראל ב ונם (בן ח יה ר ו זא לרפו״ש) שר י יבר ;
תעניות? של יט״א ,שאפ יל ו באב ידה מדעת ,כגון שהנ יחו ברה״ר ,מצינו פל וגתת ;
תשובה לחידה מגליון 602 הרמב״ם וה״ט ור״ אם נחשב כהפקר א ו לא ,עי׳ שם .כ״ש ב זה שעדיין !
חידה :איך יתכן שקוראים במשך 5שבועות בזה אחר זה ,בקריאת לא זרק ו ואף שדעת ו ל זר וק הם של ו לכו״ע). !
התורה של יום שני ,בכל שבוע מחומש אחר ,כך שבמשך 5שבועות אבל אם כבר הוצ יאו א ותם מח וץ לביתו ,ב ודא י דעת ו להפק ירם ,וכל !
קראו מכל 5החומשים בימי שני? הק ודם זכה בהם . !
תשובה :בשנה שחל ראש השנה ב ש ב ת ( ת שפ״ז ,ת שפ"יי י
ח( ביום שני שבר כלי ואפשר לקנותו במבצע יותר בזול ]
שלפניו קוראים פ' האזינו מחומש דברי ם ,יום שני שלאחריו הוא צום
4שאלה :ה ז יק כלי של חב ירו שש ו ו י ו מאה ,₪ובדיוק בא ות ו יום יש ן
גדליה ,קוראים בפ' כי ת שא מחומש שמות ,יום שני הבא הוא יום כיפור מבצע בכמה חנויות שמ וכר ים כ זה כלי בהנחה ,האם יכול המ ז יק ל ומר ן
קוראים בפ' אחרי מות מחומש ויקרא ,לא חר מכן ום שני הוא חוה״מ כיון שאפשר לקנ ותו במבצע בפח ות כסף ,מספ יק ש ישלם רק את ן
סוכות קוראים ב פ' פנחס מחומש ב מ ד ב ר וביום שני שלא חר ש מ ח ת תורה הסכ ום ה זה שלאחר ההנחה? !
קוראים פ' ב ר א שי ת מחומש בר א שי ת. תש ובה :בעצם שווי החפץ ה וא מאה ₪כמ ו בר וב החנויות ,ומה ש יש !
L _ 1 ניתן לקבל את הגיליון על פי בקשה A036194741@GMAIL.COM
הגליון מוקדש
iv D n / f ll
ב תו ר ה אי ש ■ ק ני ן ל חיזו ק לרפזאת
יגיעהגאוןהגדול
דכי ישראל mu
כןחיהרדזא
wohv
עיונים ופנינים כפרש י ות הת ודה ובענייני ד יומא שב ית ׳תודה דיליה'
גליון מס' 64ן פרשת חיי שרה תשפ״ז
חדוותא דעיונא רשכבה״ג מרן ראש הישיבה חדוותא דפרשתא
שליט׳א הגאון רבי עקיבא מדלוב שליט׳א הגאון רבי דב לנדו שליט׳א הגאון הגדול רבי איתמר גרבוז
ר”מ ישיבת ’אור ישראלי אם קנינים מועילים מגזירת ראש ישיבת ’ארחות תורה׳
פלוגתת רבוותא אי קיתש במ pם סעודה הכתוב או משום גמירות דעת ברכת אירוסין בקידושין ע״י שליח
״נתתי כסף השדה קח ממני וגו׳״ (כג ,יג)
מרדת ואימתי חדלהפקיען המצוה מה״ת tooקידושין ב' למדו מהאי קרא קנין כסף,
”ויברכו את רבקה” (כד ,ס)
מובא בתוס במסכת כתובות (ז ,ב דייה שנאמר) שמבואר
פלוגתת הרא״ש ורבעו יונה אם לא קידש ורבינו שליט״א הביא את החקירה הידועה בגדרי
במסכת כלה (א ,א) שברכו את רבקה בברכת אירוסין.
במקום סעודה אינו יוצא מהתורה קנינים ,שהחזו״א חו״מ [סי' כ״ב] כתב בשם אביו
כלל גדול יהיה לך בקנינים ,דעיקר הקנין שיגמור וכתב השוייע (אבהייע סי' ל״ד) שהחתן מברך ברכת
נחלקו הראשונים האם כשלא היה קידוש במקום אירוסין ,והרמ״א שם כתב שנוהגים שאחר מברך,
בליבו להקנות את הדבר לחברו ,וחברו יסמוך את
סעודה האם הקידוש היא ברכה לבטלה ,שיטת הרא״ש וטעמו שתקנו כן שלא לבייש את מי שאינו יודע.
דעתו עליו ,ויש דברים שקים להו לחז״ל שבדיבור
פ״י בפסחים סי' ה' דקידש שלא במקום סעודה יש כאן ובביאור הגר״א שם כתב שהמקור לכך הוא מ״ויברכו
בעלמא גומר בליבו להקנות לחברו ,ויש שאינו
ברכה לבטלה ,והביא בשם רבינו יונה דאינה ברכה את רבקה” ,דחזינן שאחרים ברכו ,ולא החתן או שליחו.
גומר בליבו רק ע״י קנינים המפורשים מן התורה
לבטלה דהא דאמרינן אין קידוש אלא במקום סעודה ובתוס' (שם) כתב ״ויש ללמוד משם שיש לברך ברכת
או מן החז״ל .עכ״ד.
היינו מדרבנן ואסמכוה אקרא ,ועיקר קידוש מן התורה אירוסין לאשה המתקדשת על ידי שליח שהרי אליעזר
והראה רבינו שליט״א עוד לשון החזו״א [אה״ע
הוא ,והרא״ש כתב דהא דקאמר אין קידוש אלא במקום שליח היה״ .וכן מבואר גם ברמב״ם בהלכות אישות (ג,
מ״ג סק״א] כאביו עיקר הקנין לחזק את הגמירות
סעודה לא משמע כפירושו דמשמע דאינו קידוש כלל. כג) ״כל המקדש אשה בין על ידי עצמו בין על ידי שליח
דעת ,וצריך שיהיה הקנין בדין שאמרה תורה .עכ״ד.
ונחלקו הפמ״ג והגרע״א בדעת הראש ,הגרע״א בגליון צריך לברך קודם הקידושין הוא או שלוחו״.
ואמר רבינו שליט״א דיש להעיר ממש״כ הר״ן
סי' רע״א נקט דאליבא דהרא״ש שדין קידוש במקום ויל׳ע ,דהנה התוס מחפשים ראיות לדין זה שמברכים
בפ״ק דב״מ [י' א'] כתב שאליבא דר״פ מהני קנין
סעודה זהו חיוב מהתורה ,וזהו מחודש מאד ,ואילו הפמ״ג ברכת אירוסין גם בקידושין ע״י שליח ,ומביאים ראיה
ד' אמות אפי' שאינו מתכוין לקנות ,ולכאו׳ לפי״ז
סי' רס״ט מ״ז א' נקט דמהתורה לכו״ע לא מעכב ורק ממסכת כלה שבקידושי רבקה ליצחק עיי אליעזר שהיה
אדם שלא מתכוין אין שום סיבה שיקנה ,ולכאו'
כונת הרא״ש עפ״ד התוס' בסוכה דף ג׳ דבאופן דקבעו שליח ברכו את הברכה ,ולכאורה יש ראיה פשוטה ,מתחילת
מעשה הקנינים הוא גזירת הכתוב ,וגמירות דעת
חז״ל אופן לקיים המצוה מהתורה ולא עשה כן דלא קיים פרק האיש מקדש (קידושין מא ,א) שכתוב שם במשנה
לא מועילה.
כלל אף מהתורה ,ורבינו יונה חולק ביסוד זה ,ולפ״ד צ״ע ״האיש מקדש בו ובשלוחו״ ,והגמ אומרת שם שמצווה בו
והביא עוד מהחזו״א בכורות [י״ט י״ג] שכתב
מדברי רבינו יונה ריש ברכות לענין ק״ש. יותר מבשלוחו ,ואמרההג<מ שם שיש גם איסור לקדש אשה
דלא כאביו ,אלא הביא מהנוב״י שקנינים הם
והנה מפורסם פלוגתת הראשונים בהמבואר בסוכה דף עד שיראנה .ואי נימא שבקידושין על ידי שליח לא מברכים
מגזה״כ ,וגמירות דעת לבדה אינה מועילה ,ומה
ג ע״א בדין דבעי שולחנו בסוכה מדרבנן גזירה שמא ברכת אירוסין ,הרי שי״ל סיבה נוספת לכך שאסור לקדש
שמצינו שפעמים שגמירות דעת מועילה הוא
ימשך ,באופן דאכל בסוכה ושולחנו בחוץ .אי אף מצוה ע״י שליח ,שהלא יש דין ״ערום לא יתרום״ (כמבואר במשנה
תקנתא דרבנן.
סוכה דאורייתא לא קיים וזוהי שיטת התוס' שם דעקרו בתרומות א ,ו) ,והטעם משום שאינו יכול לברך ,ולפי
והוסיף רבינו שליט״א עוד שכ״כ הקצה״ח סו״ס
הדאורייתא ,ואילו דעת הר״ן בפרק ערבי פסחים חולק שכאשר אדם יכול לעשות מצוה שאפשר לברך עליה ,אסור
ע״א (משובב סקי״ט) כתב בשם הרא״ה שקנין ע״י
בזה והיינו דהוי רק עיכוב דרבנן וכן דעת הריטב״א סוכה לעשות אותה בלי ברכה ,וכיון שכן ,יהיה אסור לקדש אשה
גמירות דעת אינו אלא מדרבנן.
כ״ח ,והובא גם בביאור הלכה סוף סי' תרל״ד .האחרונים ע״י שליח כיון שמפסיד הברכה.
אך התוס' בכורות י״ח ב' (ד״ה אקנויי) והרשב״א
מאד נתקשו בדברי התוס' היאך יכולים לעקור הקיום אלא דייתכן לחלק שכיון דע״י שליח אין מברכין,
כתבו שאפי' בלא קנין קני דגמר ומשעבד נפשיה,
מצוה מהתורה .אמנם יראה בזה דזהו בעלי התוס' א״כ בכה״ג ל״ח ״ערום לא יתרום״ ,דהן אמנם שהמצוה
ולכאו' נראה שקנין מהני מצד גמירות דעת ,אבל
לטעמייהו ביבמות דף פ״ח ובעוד מקומות יעו״ש בגליון טעונה ברכה ,אכן כאן שהיא מתקיימת ע״י שליח אין
אינו אלא מדרבנן.
הש״ס דיש כח לחז״ל לעקור אף בקום ועשה במקום דין לברך.
עוד אמר רבינו שליט״א שיש לדון שבגוי מהני
שיש טעם הגון ,והרמב״ן ובית מדרשו חולקים בזה אולם בשער הציון (סימן תלג ס״ק ה') הביא מספר חק
קנין משיכה ובישראל קנין כסף ,ואם קנינים
ולטעמייהו אזלי ,ויל״ע מהו הכלל בזה לשיטת התוס', יוסף שאין להקדים את בדיקת חמץ לליל י״ג ,אף דמצד
קונים מצד גמירות דעת ,יש לתמוה וכי לגוי
אימתי אמרינן דכשחז״ל קבעו דין היאך לקיים המצוה, הבדיקה אין קפידא בזה ,מכל מקום יש להימנע מזה,
וישראל יש דעת אחרת ,ואת״ל שכן אטו גוי
מתי הוא הפקעה אף כלפי הקיום דאורייתא ואימתי רק דיפסיד אז הברכה ,לפי מה דקיימא לן כהרמ״א בסימן
שמתגייר משתנה הדין שלו.
כלפי הדרבנן .ויש בזה הרבה סתירות. תל״ו דהבודק קודם הזמן לא יוכל לברך ,והוי דומיא
עוד הוסיף לדון מה היה קודם מתן תורה איזה קנין דקיימא לן דערום לא יתרום משום שאינו יכול אז לברך.
כללא דמילתא אימתי חז״ל עקרו המצוה ד״ת היה מועיל ,ויש מקום לדון בזה ע״פ דברי רש״י.
ומבואר בדברי השער הציון שאפילו שבליל י״ג לא
אשר יראה בהאי ענינא בשיטת התוס' ,דהיכא דכל ועוד צ״ב שבעבד נחלקו רבנן ור״מ אם עבדא צריך לברך ,מ״מ כיון שהמצווה טעונה ברכה ,ממילא
המצוה היא דאורייתא וליכא בזה אף משום מצוה דרבנן, כמטלטלי דמי או כמקרקעי דמי ,וצ״ע וכי אם יש דין שלא לעשות את זה באופן שאין ברכה ,והוא
א״כ תקנת חז״ל היא אופן היאך לקיים הדאורייתא ,וע״כ הדין של עבד כמקרקעי או כמטלטלי משנה את בכלל ״ערום לא יתרום״ ,וכיון שהמצווה טעונה ברכה,
אי מעכב הוא ,הרי הוא מעכב בקיום דאורייתא ,וזהו הגמירות דעת. אפילו שכעת הוא עושה את זה באופן שכעת אין דין
הדין דשולחנו בתוך הבית ,דהרי כל חיובו לישב בסוכה ועוד אמר רבינו שליט״א די ש להעיר מהגמ ברכה ,יש בזה את האיסור.
הוא מהתורה ,ואין בזה אף קיום מצות סוכה דרבנן ,וע״כ בקידושין ח' א׳ שנראה שגמירות דעת קונה,
הדין שולחנו בתוך הבית ,הרי הוא עקירה בעיקר מצותו מעתה גם לגבי קידושין ע״י שליח נימא הכי שיהיה
מכסף מקנתו וכו' בכסף הוא נקנה ואינו נקנה אסור לקדש על ידי שליח ,כיון שמבטל את הברכה,
דהוא מהתורה ,ועד״ז פסולי סכך מדרבנן דהפסול בתורת תבואה וכלים וכו' ,מיקרבא הנאתייהו גמר
מדרבנן הוא כלפי המצוה מהתורה .אמנם היכא דעיקר אלא מוכרח שגם על ידי שליח יש ברכת אירוסין.
ומקני נפשיה קמ״ל .נראה בגמ שהוא מטעם
המצוה מלבד הדאורייתא אית בי׳ בחיוב אף משום קיום
מצוה דרבנן ,בהא י״ל דאף אי חז״ל קבעו עיכוב במצוה,
גמירות דעת .וצל״ע בזה. ברכת אירוסין באישות של בני נח
י״ל דהוא עיכוב כלפי המצוה דרבנן שבזה ,ולא כלפי ולפי דבריו יש לעיין מה שייכת כאן ברכת אירוסין ,הלא בעיקר ברכת אירוסין בנישואי יצחק ורבקה יש לעיין,
הקיום מצוה דאורייתא. מיירי כאן באישות של בני נח ולא באישות של ישראל. דהנה על השאלה הידועה כיצד נשא יעקב את לאה
והיינו בבהמ״ז ,הרי מלבד החיוב דאורייתא ד״ואכלת וכן יש לשאול בדברי רש״י בפרשת ויחי על הפסוק ורחל ,הלא יש איסור לישא שתי אחיות ,יישב מרן
ושבעת וברכת״ כשאוכל ושבע מפת .הרי אף מקיים ״בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה״ (מח ,ט) ,וכתב רש״י הגרי״ז זצ״ל שאיסור שתי אחיות נאמר באישות של
מצות בהמ״ז דרבנן .וזאת מכח תרי טעמי .חדא ,דאף ״בזה -הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה״ ,ואי ישראל ,אבל באישות של בני נח זה לא נאמר ,ואצל
מדרבנן בעי בהמ״ז אף בכזית ,וע״כ באכל ושבע ,מלבד האישות היתה של בני נח מה שייך בכלל שטר אירוסין. האבות הוי אישות של בני נח ,ואפילו שהם קיימו את
הדאורייתא איכא החיוב דרבנן מכח הכזית דאכל ,ולא המצוות ,אבל האישות שלהם הויא של בני נח ,וממילא
-נערך מתוך דברי רבינו שליט״א בקו ׳ריתחא דאורייתא׳ אשתקד - לא שייך איסור שתי אחיות.
>>> המשך בעמוד הבא
דהסיבה מעכבת באכילת מצה ,ע״כ משום דעקרוה למצות אברהם .ודייקו המפרשים ששרה נתנה את הגר לאשה
״בערב תאכלו מצות״ דהרי אי קיים הדאורייתא ,מאי שייך
לחייבו לאכול עוד הרי ליכא חיוב מצות אכילה כזית מצה
לאברהם וכאן כשהחזירה ,הוא רק בתור פילגש. יקרא דחדוותא
ועמדו המפרשים ונדפסו בזה דברי תורה מהגרי״ז
מדרבנן ,וכי תקנו מצוה חדשה למי שלא היסב .והרי כל חד
דאוכל מצה בהסיבה קיים הדאוריתא דאכילת מצה ולית בי
דמדוע בפעם הראשונה לקחה כאשה וכשהחזירה היה
זה בתורת פילגש.
שליטא הגאון רבימנחם כהן
עוד קיום מצות אכילה דרבנן כי אם דאכל בהסיבה והיא ר”מ ישיבות 'נתיב הדעת' ו'יסודות'
דיש לבאר שגם שהילדים שנולדים מפילגש
תקנה דרבנן להסב בזמן דאכל המצה .וא״כ בלא היסב אין
טעם שיתחדש לו מצות אכילה דרבנן .ולומר דקנסוהו לאכול
מתייחסים אחר האב ,כשאישות בשלימות יש יותר יחס
לאב .גדולה מזו ,מבואר במסכת קידושין (סוף פרק ג')
קנין מערת המכפלה בכסף או במתנה
עוד בהסיבה ,הוא מילתא דתמיהה ,דהרי לית בי משום שכל שיש איסור באישות הווי פגם ביחוס הבנים לאב, ״דתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה
אכילת מצוה .ומה דבבהמ׳ז וק״ש בחוזר וקורא ומברך משום ומעתה ,כשחשב אברהם שהילדים שיוולדו יהיו בניו שדהו בכסף מלא" (פג ,ט)
דמתקיים בזה מצות ק״ש ובהמ׳ז ,אמנם בזה י״ל דמתקיים דאג לקחת את הגר כאשה ,אמנם כשנאמר לו ״כי ביצחק למדו המפרשים שאם כיוון לקנות בכסף מהו לשון
המצות ק״ש ובהמ׳ז דרבנן ,שהוא הרי קיים בכל קורא ק״ש יקרא לך זרע״ וכל שאר הילדים הופקעו מלהיחשב זרע "ויתן לי" שהוא לשון מתנה הרי בכסף זה מכירה.
ומברך בהמ׳ז .אכן במצה ,אין בזה כי אם קיום דאורייתא לאברהם ,לקח את הגר בתורת פילגש. ויש לומר דבמדרשים מבואר שהיה לאברהם דין מלך
״דבערב תאכלו מצות״ ,וע״כ כשאוכל בלא הסיבה ,עקרוהו -מדור זה נערך בסיוע ׳מכון שם אבותי' - והרי מזכויות המלך ליקח שדות של אנשים.
חז״ל להמצוה דאורייתא של ״בערב תאכלו מצות״. והנה בתוס' בסנהדרין )כ ,ב( מבואר שמלך יכול ליקח
והדברים מפורשים בדברי הפמ״ג סי' תפ״ה א״א סק״א, אי קידוש במקום סעודה מהתורה במתנה ולא בקניה בכסף ,אם כן זהו שאמר אברהם
דהאוכל מצה בלא הסיבה חז״ל עקרוהו להמצוה ״בערב לעפרון אני מעוניין בעסקה של מכירה בכסף מלא ,רק
תאכלו מצות״ וכתוס' בסוכה דף ג׳.
> הגדע סדלוב שלינרא -הסשך מעמוד קודם<
דע לך שזכותי לבוא אליך בתור מלך שתתן לי את
ומעתה לענין קידוש במקום סעודה בפשוטו לא פקע אף בהשלים לכדי שביעה .ועוד הרי מדאורייתא די השדה במתנה.
שיאטי׳ לדברי התוס׳ בסוכה דהרי נתבאר דקידוש בברכה מעין שלש לקיים ״וברכת״ כהסכמת הפוסקים
מהתורה לחוד ובר מן דין נאמר מצות קידוש מדרבנן ,וכל יעויין מג״א סי' קצ״א ושער הציון סי* קסח .והדין ג' ברכות, קידושי רבקה ליצחק מדין זכין
העיכוב כלפי הקידוש דרבנן ,וא״כ דמי' לקר״ש וברכת הוא דרבנן .וא״כ בהנך ג' ברכות חלוקות מתקיים בהמ״ז
״מה ,יצא הדבר" )כד ,נ(
המזון דיש בהם מצוה מהתורה ועוד מצוה קר״ש וברה״מ דרבנן ואשר לכן אף בהנך דינים המעכבים בבהמ״ז,
כשיכור וצואה ,י״ל דזהו עיכוב כלפי המצות בהס״ז דרבנן, כתב המשך חכמה לבאר שהרי אברהם היה שליחו
דרבנן ,והעיכוב דרבנן אינו מפקיע הקיום מהתורה אלא של יצחק לקדש לו אשה ,ואליעזר נשלח ע״י אברהם,
כלפי הקיום מצות דרבנן שבזה ,ושאני מסוכה דאין בזה ולא כלפי הדאורייתא ,דמ״מ אכתי מחויב במצות בהמ״ז
דרבנן .וכן בחיסר הזכרות רצה ויעלה ויבא ולדעת הרבה ראשונים שבקידושין אין שליח עושה
כי אם חיוב מצוה מהתורה בלבד ובזה ע״כ חז״ל הפקיעו שליח ,ורק בגיטין שהאשה מתגרשת בעל כרחה ,שליח
המצוה מהתורה ,וזה פשיטות הגרע״א דע״כ לדעת הרא״ש ועד״ז י״ל לענין ק״ש ,דמצותו מהתורה ,אי בפסוק
עושה שליח ,וכיון שמה' יצא הדבר ,קידושין כאלו
דין קידוש במקום סעודה זהו ד״ת ולא שייך לדברי התוס ראשון או פרשה ראשונה .ומדרבנן איכא מצות ק״ש דג'
נחשבים כגט ,שבזה שליח עושה שליח.
בסוכה ואמנם הפמ״ג לא חילק בזה ,וכמש״נ. פרשיות ,ונמצא דכל הקורא ק״ש מקיים מצות ק״ש
מהתורה ועוד מצות ק״ש דרבנן ,ובהא במקום צואה אף ויש לעורר ששורש החילוק בין קידושין לגיטין הוא
נפק״מ בקידש ונסתפק האם אכל כזית דמעכב רק מדרבנן כמש״כ הפמ״ג והחיי״א ,י״ל דהוא בכח המסור לאדם ,עשיה שבכוחו לפעול לבד ,בהם
אי ספיקו מהתורה או מדרבנן עיכוב כלפי המצות ק״ש דרבנן .ולא הק״ש דאורייתא. שליח עושה שליח ,וקידושין לעולם אין בכוחו של
ונפק״מ בפלוגתת הגרע״א והפמ״ג לדעת הרא״ש, ועד״ז במצות קידוש ,דאיכא תרי קיומים נפרדים. האיש לפעול לבד.
במקום ספק אי אכל כזית לאחר הקידוש ,לדעת הגרע״א מצות קידוש בדברים ,והוא מתקיים בתפילה לשיטת והנה מקצת שיטות סוברים שבאופן שהוא זכות
ספיקו לחומרא ,ואילו לדעת הפמ״ג דאתינן עלה משום המג״א ,ובר מן דין מצות קידוש על הכוס .והוא מצות לאדם שתהיה לו אשה אפשר לקדש עבורו מדין ״זכין״,
עקירת חז״ל ד״ת יש לדון בכל מקום דחז״ל עקרו קידוש מדרבנן .ודין הכוס נאמר במצות קידוש מדרבנן, ויש לפרש שמכיון ש״מה' יצא הדבר״ ,א״כ מקודשת
הדאורייתא האם בספק נדון כספק מהתורה או מדרבנן. ואינו מעכב במצות קידוש דאורייתא ,ולכן קיים מצות רבקה ליצחק מדין ״זכין״.
קידוש מהתורה בתפילה. ועיין רש״י קידושין (מה ,ב) שכל שחפץ הבן באישה
תורתך שעשועי וכן במצות תפילה לשיטת הר״מ דהוי דאורייתא
ויוצאים בשבח ובקשה ,ומדרבנן בעי תפילת י״ח,
מסוימת נעשה לו האב כשליח לקדש עבורו מאליו .ויש
לומר שכיון ש״מה' יצא הדבר״ בזה אליעזר נעשה מאליו
שלוחו של יצחק.
העיכוב הוא כלפי מצות תפילת י״ח ,ולא בדאורייתא,
שליט׳א הגאון רבי נתן רוטמן וכמש״כ בחינוך מצוה תל״ג .ובאמת האבי עזרי ריש ה'
ברכת אירוסין שלא בפני החתן
תפילה עמד בזה.
עשה ד״כל אשר תאמר ...שמע בקולה״ וכל הנך הרי חלוקים מסוכה ,דהרי במצות סוכה מלבד ״ויברכו את רבקה״ (כד ,ס)
מבואר במדרש שוחר טוב (משלי פרק ל״א) וכן החיוב דאורייתא לישב בסוכה ,ליכא עוד חיובא מדרבנן כתבו התוס' כתובות (ז ,ב) ״ויש ללמוד משם שיש
בתנחומא שההספד שנשא אברהם על שרה היה המזמור בעיקר מצות סוכה ,וע״כ כשקבעו חז״ל דין המעכב לברך ברכת אירוסין לאשה המתקדשת על ידי שליח
של ׳אשת חיל' ,ושם כתוב ״דרשה צמר ופשתים״ שנאמר במצות סוכה ע״כ בזה עקרו הדאורייתא במצות סוכה, שהרי אליעזר שליח היה״.
״גרש את האמה הזאת ואת בנה״ ,וידוע מה שפירשו דהרי אי קיים הדאורייתא לא שייך לחייבו שוב מדרבנן, והנה דעת הנודע ביהודה שבברכת האירוסין מחויבת
שמצד אחד שרה אמרה לגרש את ישמעאל ומאידך דהרי כל חלות חיובו הוא מהתורה ואינו מחויב מדרבנן, גם האשה ,והגם שאת מעשה הקידושין עושה האיש ,גם
״וירע לאברהם״ משום שכ׳ ״לא יוכל לבכר את בן וכי קנסו בזה לעשות מעשה בעלמא[ ,ונוסח זה הוא האשה שייכת למצווה ,ועל כן שייכת לברכה ,ומעתה
האהובה על פני בן השנואה״ ,ומאידך ״כל אשר תאמר בלילה ראשון ועד״ז בשאר ימים לענין הביטול עשה]. צריך ביאור מהו הנידון אם יש לברך באשה המתקדשת
אליך שרה שמע בקולה״ ויש עשה לשמוע בקול שרה, ועד״ז לענין דין הסיבה במצה נראה שגדרו כסוכה לענין ע״י שליח.
ולמדה מצמר ופשתים (ציצית בכלאים) שעשה דוחה זה ,הרי כל מצותו דאכילת מצה בלילה זה [בכזית ראשון], ונראה שהנה דנו האם ברכת האירוסין היא ברכת
ל״ת ולכן ״שמע בקולה״ דוחה את ה״לא יוכל לבקר״. היא מדאורייתא מדין ״בערב תאכלו מצות״ ,וליכא חיובא המצוות או ברכת השבח ,ולצד שהיא ברכת השבח
וקשה שלכאו' זה עשה שלפני הדיבור? ומצוה דרבנן דאכילת מצה .ובזה תקנו הסיבה ,והיינו היא אפשר לומר שמקום הברכה הוא במעמד החתן עם הכלה
(עי׳ תוס׳ בקידושין דף ל״ח .ד״ה דאקרוב) תקנה היאך לקיים מצות ״בערב תאכלו מצות״ .ולהך צד ובמעמד כזה הוא מביא להתפעלות והודאה.
r וזה הדיון במקום שהחתן איננו אם אפשר לברך ברכת
אגרך יקר! החגורות עליהן עמלת יעלו על הגליון בקלות ובמהירות והשטייגען שלך יגיע לדמה אחרת! אירוסין גם כשהכלה נמצאת.
המערכת המשודרת של ׳היא שיחתי׳ בדיוק בשבילו! ועי׳ בשו״ת הריב״ש (תשובה פ״ב) באדם שקידש
אשה ע״י שליח ,שיש מקום שיהדר ויקדש פעם נוספת
בעצמו ויוכל לברך ברכת האירוסין .והרבה יש לברר מהו
מסלול תמלול >חייג 03-30-64-600תקריא את החידושים או שלח קובץ שסט המושג לקדש אשה שהיא כבר אשתו.
/!m ו למייל tim1u1@hi-sichosi.comותקבל סובץ מוקלד למייל!
החזרת הגר -קטורה כפילגש
//f llllL llll >H535SEEBB3Dשלח אתכתבהיד של חיחשיך סרוק ״ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה״(כה ,א)
היא שיחתי למייל tim1u1@hi-sichosi.comותקבל קובץ מוקלד למייל!
חיזוק קניןא״עו■ בחורה /van׳תורו,T‘5 .
כתב רש״י שקטורה זו הגר שהיתה פילגש לאברהם.
להצטרפות למנוי במחיר סימלי :׳נדרים פלוס׳> ׳היא שיחתי׳ | מוסדות יפנו למיילmy0504170394@gmai1.com: והנה בפרשת לך לך מבואר שהגר היתה אשתו של
קיריתחא 03-306-4200 הקלדה♦ עריכה♦ עימוד♦ עיצוב♦ הדפסה
דאורייתא!—
סוער בבית המדרש עם גדולי מרביצי התורה
זרJWל יצ ירת קשר וקבלת יעוץ 3
לפניות למערכת ׳חדוותא׳ ולהוספה לרשימת תפוצת הגליון בדוא״ל,
ניתן לפנות לכתובת המיילb033064200@gm ail.com :
c038009090@gmail.com 03-50-60-543 J הביתלמחברתספר
סבית תורה ד לי ה
פרשת חיי שרה
שליחות אליעזר
פניני נחלה
— > ^ —
ונראה דתרי עניינים אלו איכללו בחסדו ואמתו של
הקב״ה ,דהנה אברהם אמר לאליעזר (שם ,פסוק ז)
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו
״ה׳ אלוקי השמים וגו׳ ואשר דיבר לי ואשר נשבע
המושל בכל אשר לו שים נא ידך
לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח תחת ירכי (כד ,ב)
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם״. ובגמ׳ יומא (כח ,ב) איתא ,אליעזר עבד אברהם זקן
שנה ושבע שנים (כג,א) ור״ל בזה דמכיון שהבטיח לי שיתן לזרעי את ארץ ויושב בישיבה היה שנאמר ויאמר אברהם אל
פרש״י וז״ל ״לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר ישראל ,ודבר זה מוכרח להתקיים ביצחק ובזרעו, עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו אר׳׳א שמושל
לך שכל אחד נדר ש לעצמו בת ק׳ כבת כ׳ לחטא על כן מכח ההבטחה הזו ישלח מלאכו לפניך בתורת רבו ,הוא דמשק אליעזר א״ר אליעזר שדולה
מה בת כ׳ לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת שתמצא אשה מבני משפחתי שתהא ליצחק לאשה, ומשקה מתורת רבו לאחרים יעוי״ש היטב .ולכאורה
ק׳ בלא חטא ,ובת כ׳ כבת ז׳ ליופי״ עכ״ל. דא״א לו שיקח לאשה מבנות כנען דאילו כן לא צ״ב דמאי שייטא להזכיר דווקא כאן דאליעזר זקן
והנה במדר ש לקח טוב וילקוט תהילים (רמז יהיו בניו מיוחסין אחריו ,וכדאיתא ביבמות (ק ,ב) ויושב בישיבה הוי.
תשל) איתא ״בת ק׳ כבת כ׳ לנוי ובת כ׳ כבת ז׳ דהקב״ה הזהירו שלא תנסב עכו״ם ושפחה דלא והנראה בזה [ונתעוררתי לזה ע״י חכ״א] ע״פ
לחטא״. ליזיל זרעך בתרה ,ולא תוכל להתקיים ההבטחה דברי התוס׳ בשבועות (לח ,ב ד״ה האי דיינא) שכתבו
ונראה הביאור בזה עפ״י דברי הילקוט בראשית דלזרעך אתן את הארץ הזאת ,דרק אם יתחתן דבאמת הא דהשביע אברהם את אליעזר במילה
(רמז פב) עה״פ (בראשית יז ,טז) ״וברכתי אותה ממשפחתו מהני גירותן דהבנים יתייחסו אחר אמם אע״ג דלכתחילה שבועה היא בתפילין ולדעת רב
וגו׳״ מלמד שהחזירה לימי נערותה ,ועיין בב״מ להיות זרעו ,אבל אם יקח אשה מבנות כנען דנאסרו פפא הוי לעיכובא ,הוא משום דת״ח דינו לכתחילה
(פז ,א) אמר ר״ח אחר שנתבלה הבשר ורבו
באיסור חיתון מקרא דלא תתחתן בם האמור בז׳ בחפצא של מצוה ואליעזר דינו כת״ח .לפי״ז אתיין
הקמטים נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטים וחזר
עמים ,גם אם יתגיירו אכתי קיימי באיסור חיתון, היטב הא דכתיב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו
היופי למקומו .והן הן דברי המדרש והילקוט
ובמאירי ריש פרק אלו נערות (כתובות כט ,א) כתב וגו׳ שים נא ידך תתת ירכי דרק משום זה דהוא זקן
דבת ק׳ כבת כ׳ ליופי ר״ל דהחזירה הקב״ה לימי
נערותה גם ליופי ,דחזר היופי למקומו כבת כ׳
דאע״ג שחייבין במצות מ״מ נשארו באיסור חתנות, ביתו ודינו כת״ח הוא דמהני וחשיב שבועה בנקיטת
שהוא ימי נערותה ,דשרה אמנו איילונית היתה כלומר דלא הועילה גירותם לאיסור חתנות ,וא״כ המילה בידו ,ועל כן אמר לו שים נא וגו׳ ודו״ק.
ממילא דלא יהיו בניו מיוחסין אחריו.
ואיילונית נעשית גדולה בגיל כ׳.
ויאמר ברוך ה' וגו' אשר לא עזב
ולפי״ז נמצינו למדין דלא פסקו ימי נערותה
כלל ונשארה בנערותה ולא הזדקנה גם לאחר
ונמצא דקיום ענין זה הוא מאמיתתו יתברך ,דכיון
שנשבע לו לאמר לזרעך אתן את הארץ א״כ זה לא
חסדו ואמתו מעם ה' אנכי בדרך
שהולידה ,שהרי גם בגיל ק׳ היתה כבת כ׳ אף יתקיים רק מאשה שהיא ממשפחתו וכמש״נ ,אולם
נחני ה' בית אחי אדוני (כד ,כז)
דבשעה שנאמר קרא דברכתי אותה היתה בת צ׳, הא דהאשה תהא ראויה והגונה ליצחק זה כבר ענין ויש לדקדק דהנה לקמן בסיפור הדברים בבית
ומ״מ מצינו דגם כשהיתה בת ק׳ היתה כבת כ׳ בתואל כתיב (בראשית כד ,מח) ״ואקד וגו׳ ואברך
של חסד ,ונמצא דאם האשה תהא ממשפחתו וגם
ולא כבת ל׳ ובע״כ דנשארה בנערותה ולא הוסיפה את ה׳ א-להי אדני וגו׳ אשר הנחני בדרך אמת
הוגנת לו יש בה גם אמת וגם חסד ,וע״כ לאחר
להזדקן .אולם בבעל הטורים כתב וז״ל ״ולא אמר לקחת את בת אחי אדני לבנו״ יעו״ש ,והנה בשעת
שנתברר לו שהיא מבית אביו בירך את ה׳ אשר לא
ימי לפי שחזרה לימי נערות וכשהזקינה עוד פסקו
עזב חסדו ואמתו מעם אברהם ,וכדברינו מבואר מעשה הזכיר בדבריו את חסדו ואמתו של הקב״ה
ממנה ימי הנערות לפיכך אמר שני״ עכ״ל ,ונראה
להדיא בתרגום יונתן (כד ,כז) שכתב ״וסגיד קדם וכדכתיב אשר לא עזב חסדו ואמתו ,ואילו בסיפור
דכ״ז לפי גירסת רש״י דבת ק׳ כבת כ׳ לעונשים,
אולם לדעת המדרש והילקוט דבת ק׳ כבת כ׳ ה׳ דזמן קדמני אתתא מהגנא״ והיינו כמש״כ .וזהו הדברים בבית בתואל לא הזכיר בדבריו כלל ענין
ליופי לא פסקו ימי נערותה ואף בהיותה בת ק׳ גם הביאור במה שאמר אליעזר ללבן ובתואל אם החסד רק אמתו יתברך ,ובאמת צ״ב עוד שלקמן
היתה כבת כ׳ ליופי וכמש״נ. ישכם עושים חסד ואמת את אדוני ,דבזה שתסכימו (שם ,פסוק מט) כתיב ״ועתה אם ישכם עושים חסד
לתת את רבקה ליצחק יש בזה משום חסד ואמת ואמת את אדני הגידו לי וגו׳״ הזכיר שיש בענין זה
לאברהם. גם חסד וגם אמת והדברים צ״ב.
אולם מה שלא הזכיר להם שברך את ה׳ על חסדו והנראה ביאור הדברים ,דהנה אברהם שלח
ואמתו ,משום דכל מה שסיפר אליעזר ללבן ובתואל את אליעזר לקחת אשה לבנו יצחק מבית אביו
את מה שקרה הוא שיראו בזה גודל הצלחתו ושה׳ וממשפחתו ,אולם אליעזר ביקש שהקב״ה יעשה
הצליח את דרכו בהצלחה מיוחדת ,ולזה אין ענין חסד עם אברהם שתהיה ראויה לביתו שתהא
לספר להם את החסד ,דהרי עיקר השליחות היתה גומלת חסדים וכמש״כ רש״י עה״פ (בראשית כד ,יד)
לקחת לו אשה מבית אברהם ,ולא שתהא ראויה ״אתה הכחת לעבדך ליצחק״ יעו״ש ,והוסיף ע״ז
ליצחק ,ובמעשה שהיה ראה שהקב״ה הצליח דרכו, ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני ,שאם תהיה
שהיה בזה הצלחה שמצא אשה ממשפחתו ,וזהו ממשפחתו והוגנת לו אדע כי עשית חסד יעו״ש.
מאמיתתו של הקב״ה ,ודו״ק. ומבואר דהיה בזה שני דברים ,האחת ,שתהיה
גומ״ח וראויה לאברהם וליצחק ,ושנית ,שצריכה
להיות ממשפחתו.
בענין ארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו
ויסוד לזה נראה מהא דאיתא בב״ק (צו ,ב) ,האי מאן דגזל פדנא דתורי מחברי׳ ״גר ותושב אנוכי עמכם תנו לי אחוזת קבר״ ,ופרש״י אם תרצו הריני גר ואם
אזל כרב בהו כרבא זרע בהו זרעא לסוף אהדרינהו למרייהו ,אתא לקמי׳ דר׳ לאו אהיה תושב ואטלנו מן הדין שאמר לי הקב״ה (בראשית יב ,ז) ״לזרעך אתן את
נחמן א״ל זיל שמו שבחא דאשבח א״ל רבא תורי אשבח ארעא לא אשבח ע״כ, הארץ הזאת״ ,ע״כ .והיינו דזכיית אברהם בא״י הושלמה כבר אף קודם ביאת
והדברים צריכים ביאור ופירוש מאיזה טעם יזכה בעל הבקר בהשבח ,ומה ישראל ,וזהו דינא דא״י מוחזקת לנו מאבותינו והוא מהך קרא דהביא רש״י.
שייך הא דהוא בעל הבקר דמה״ט יזכה בהשבח ,ובע״כ דהבקר גבי השבח יש וכבר הקשו מהא דבריב רועי לוט עם רועי אברהם פרש״י שם דהיו רועי לוט
לו תורת יורד ומשביח כדאיתא שם בגמ׳ דתורא אשבח ,דמה לי הוא ירד מה מרעים בהמתם בשדות אחרים ורועי אברהם מוכיחין אותם על הגזל והם
לי שורו ירד ,וע״כ דין זכייתו הוא כמו שכתב הגר״ח דהשבח ביסודו למשביח, אומרים נתנה הארץ לאברהם ולו אין יורש ולוט בן אחיו יורשו ואין זה גזל,
וזהו הביאור במו״מ בגמ׳ שם אם להבקר הגזול איכא תורת יורד ומשביח והכתוב אומר והכנעני והפריזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברהם עדיין ,הרי
[והארכתי במקו״א]. דעדיין לא נגמרה זכיית אברהם בארץ ישראל וצ״ע.
אלא דאכתי צ״ע דגם אי נימא דלהבקר יש תורת יורד ומשביח הא מי עדיף והנה בר״ה (יג ,א) איתא בעו מיניה חברייא מרב כהנא עומר שהקריבו ישראל
מכל יורד דעלמא לשדה חבירו דהשבח הוא לבעל הקרקע מדינא דארעאי בכניסתן לארץ מהיכן הקריבהו ,אם תאמר דעייל ביד נכרי קצירכם אמר
אשבח ואין לו אלא כאריס וצ״ע. רחמנא ולא קציר נכרי ,וכתבו בתוס׳ שם ואע״ג דירושה היא להם מאבותיהם,
ואשר מוכרח מזה ,דאין בדינא דארעאי אשבח הפקעה בעיקר זכותו של מ״מ יש לו במה שזרע ובע״ז שפיר דייק משום אשרות דמדורות ראשונים ע״כ,
המשביח ,וכל דינו הוא קיום תביעתו בגוף הירידה ,ומש״ה כל דאין לו תביעה ובפרשת דרכים (דרך הקודש דרוש ט) כתב דכוונתם היא דכל זכיית אברהם היה
בגוף הירידה הדר דינא דהשבח הוא למשביח ,וע״כ בסוגיא התם דבעל הקרקע בגוף הקרקע אבל עדיין היה לעכו״ם קנין פירות ומה״ט הוי קציר נכרי.
הוא דהוריד הבקר לשדהו ע״י דאין לו זכות השתמשות בהבקר ולהבקר יש אלא דכל עיקר ד״ז דלעכו״ם היה קנין פירות צ״ע מהא דפרשה דידן ,דא״כ
תורד יורד ,אין לו תביעה על בעל הבקר בירידה במה שהוא עצמו הוריד אותו היאך יטול הקבר מן הדין נהי נמי דלאברהם היה קנין הגוף ,אבל כיון דלעכו״ם
וע״כ שוב הדר דינא דהשבח למשביח ,והוא כדברינו. היה קנין פירות וכי בעל הגוף רשאי לבטל קנינו של בעל הפירות ובחפירת
מעתה י״ל דהכנענים בא״י קודם ביאת ישראל לא״י ,אע״ג דלא היה להם בורות בהקרקע ה״ה מבטל לקנינו של בעל הפירות ,ומה אהני הא דיש לו
קנין בקרקע גם לא קנין פירות הא קנין הגוף.
מיהא היה להם רשות בדיני ממון לגדל וגם דעיקר דברי התוס׳ בר״ה שכתבו
ולהשביח ,וזהו דינא דוהכנעני אז בארץ די״ל במה שזרעו ,דמשמע מני׳ דמה
כמו שפרש״י שם ,ומה״ט לא היו אבותינו
יכולים לעכב אותם עד שכבשוה ,ולא
היה להם בזה טענת ארעאי אשבח,
דזכייתם של הגוים בהפירות היא
תפילה ביאורי
שבע ברכות
שצמח מאליו לא הוה שלהם ,ואילו מדין
קנין פירות גם שבחא דממילא הוה שלו
כיון שגם זה פירות.
אשר מזה נראה מבואר דבאמת מה
בהיותם משביחים ,דכל דאין להבעלים
טענה בגוף הירידה וההשבחה הדר שמח תשמח רעים האהובים כשמחר יצירר בגן שגדל מאליו באמת לא שייך לעכו״ם
דינא דהשבח שייך למשביח ,ונמצא עדן מקדם כלל משום דא״י היא מוחזקת מאבותינו
וממילא דגם הפירות שייכים לישראל,
דאין זכייתם מדינא דקנין פירות כלל, יש לדקדק בלשון הברכה ,דמתחילה בלשון רבים שמח ורק במה שזרעו הגויים היא שלהם,
אלא בעצם היותם משביחים ,ועי׳ תרגום תשמח ׳רעים האהובים׳ [שהקב״ה יברך אותם] ,ומסתיימת והביאור בזה הוא ע״פ מש״כ הרמב״ם
יונתן ב״ע (יג ,ז) שכתב בריב שבין רועי
בלשון יחיד כשמהן ׳יצירך בגן עדן מקדם ,ולכאורה הו״ל (בפ״ב מהל׳ תרומות הי״א) וז״ל ״אבל הזורע
לוט לרועי אברהם וז״ל ״דעד כדון אית
למימר כשמחך ׳יצוריך׳ בגן עדן מקדם בלשון רבים. שדה הפקר חייב בתרו״מ״ עכ״ל ,ומקור
ליהום רשות בארעא״ ,עכ״ל ,ומבואר
הדבר הוא בירושלמי (פ״א דמעשרות ה״א)
מזה דכל דינם הוא רשות בארעא ולאו ונראה דזהו כל עצמו של הברכה ,דהקב״ה שמח את אדם
ר׳ זעירא ר׳ יסא בשם ר׳ אלעזר הזורע
בתורת קנין פירות כלל ,והיינו כמש״כ. וחוה קודם החטא בהיותם בשר אחד ,וכל כוונתם היתה
שדה הבקר חייב במעשרות ,וכתב ע״ז
וזהו מש״כ התוס׳ דיש להם במה שזרעו, לשם שמים ,וזהו בגן עדן מקדם ,כלומר מקודם החטא ,וזהו
בחי׳ רבינו חיים הלוי (בהל׳ מלוה ולוה פכ״א
דכל זכייתם הוא רק במה שזרעו ,ולא הברכה שכל תוכנה היא שיזכו להיות לבשר אחד ,וגם לאחד ה״א) דאע״ג דביורד לתוך שדה חבירו
בכל שבח דעלמא ,והוא כדברינו דכל הנישואין ישארו בדרגה של האלוקים ברא את האדם ישר הוי השבח של הבעלים ,מ״מ בזורע
זכייתם הוא מדינא דיורד בהיותם (והארכתי מה עוד במקו׳׳א). שדה הפקר לא אמרינן דהשבח יהיה
משביחים כדין משביח שדה הפקר, הפקר אלא דהכל של הזורע ,דאם לא
וזהו גם הביאור במה דנקש בלשון הברכה ׳רעים אהובים׳,
וע״כ אין להם בשבח דעלמא דזה שייך היה דינו רק כאריס לפי חלקו הרי צריך
לאבותינו מדין ארעאי אשבח[ ,ואילו דרעות הוא גם לשון שבר כלשון תרועה וכן נתרועעה הכלי,
להיות טבל וחולין מעורבין זב״ז ,ובע״כ
היה דינם משום דיש להם קנין פירות ומשום דלעולם אי אפשר לעשות משני דברים שלמים דבר
דמעיקר דינו השבח הוא של המשביח,
א״כ גם שבח דעלמא הוה דידהו] ,ובע״כ אחד ,ורק משני חצאים או שברים יש לצרפם לעשותם כאחד,
אלא דכל היכא דאיכא בעלים שוב
כמש״נ. וזהו באמת לשון רעות דנתחברו יחדיו ,ולכן כיון דענין השבח שייך לבעל הקרקע ע״י דארעי
והנה בגמ״ ב״ק הנ״ל מבואר דבאמת הברכה היא שיעשו לבשר אחד נקט לשון רעות ,והבן. אשבח ,אבל כל היכא דליכא בעלים
חולקים בעל השדה והמשביח בשבח, שוב השבח שייך להמשביח משום עצם
דאיתא שם אמר ליה רבא תורי אשבח הדין הממון.
ארעא לא אשבח אמר מי קאמינא ולפי״ז נראה דהא דזכו במה שזרעו הם
נשיימו כוליה פלגא קאמינא .ונראה פשוט דהא דחולקים היינו משום דכל הוא מדין משביח ,אלא דעדיין צ״ב דהרי כל שבח דגדל בקרקע ה״ה של בעל
אחד יש לו דין לזכות בכל השבח ,דכל אחד יש לו דין בשבח מטעמא אחרינא הקרקע מדינא דארעאי אשבח ,וגם בגונא דיורד לשדה חבירו והשביח ,דמ״מ
ולא שהם שותפים בדין משביח ,דנראה דכ״א יש לו זכות בפ״ע בגוף השבח, השבח הוא של בעל הקרקע מדינא דארעאי אשבח ,וא״כ אם א״י מוחזקת היא
בעל הבקר מדין משביח ובעל השדה מדין ארעאי אשבח ,וכל אחד בפ״ע דינו מאבותינו אין לעכו״ם דין זכייה בשבח גם מדין משביח וצ״ע.
לזכות בכל השבח ,ורק מכיון דכל אחד יש לו זכות גביה בכל השבח הוי הדין
ואשר יראה בזה ,דשאני בזה עכו״ם בא״י מכל יורד דעלמא ,דהא דכל היכא
דחולקים השבח ,ובזה מבואר היטב הא דהיורד לתוך שדה הפקר זוכה בכל
דאיכא בעלים השבח שייך לבעל הקרקע ,אין זה משום דע״י דינא דארעי
השבח ,משום דבאמת מדין משביח בדין הוא שיזכה בכל השבח ,ואין כאן בעל
אשבח זכה בו בעל הקרקע ואלימא זכייתו גם במקום דאיכא משביח ,אלא
הקרקע שיזכה בהשבח מדינא דארעאי אשבח.
דעיקר הדין בזה דכל יורד לתוך שדה חבירו כיון דאין לו רשות להשביח
ולפמש״נ נראה דגם העכו״ם שזכו במה שזרעו היינו רק בפלגא ,דכיון דא״י קרקע חבירו אין לו דין זכייה כל עיקר מדין משביח ,דאין עיקר תביעת
מוחזקת לאבותינו יש גם להם זכות בשבח מדינא דארעאי אשבח ,ובאמת הבעלים על גוף השבח ,אלא על עצם הירידה ,דכל שירד לתוך שדהו שלא
שבתוס׳ הרא״ש (שם) כתב וז״ל ״ויש להם ׳חלק׳ במה שזרעו״ עכ״ל ,דלפמש״נ מדעתו הו״ל גזלן על עצם ההשתמשות והירידה בקרקע שלו ,ומש״ה אין לו
הדבר מבואר היטב דנהי דזכייתם הוא מדין משביח הא מיהא אכתי בעל זכות מדין משביח כל עיקר.
הקרקע זוכה גם בשבח מדינא דארעאי אשבח ,וע״כ חשיב ׳קציר עכו״ם׳ ,וע׳
מעתה נראה דכל דלבעל הקרקע לא יהיה טענה בגוף הירידה וההשבחה
בטורי אבן (שם) שכתב להדיא כדברינו דהוו שותפין.
עצמה ,שוב יהא השבח שייך למשביח כדין משביח שדה הפקר ,ואע״ג דיש
ולפי״ז אתי שפיר החילוק בין חפירת אברהם קבר בקרקע להא דרועי לוט, כאן בעלים על הקרקע וארעא דידי׳ אשבחה ,מ״מ כל דאין לבעלים תביעה
דרועי לוט הוו גזלנים משום דעכ״פ יש לעכו״ם חלק במה שזרעו ,משא״כ בגוף הירידה הדר דינא דהשבח שייך למשביח כמשביח שדה הפקר ,ודוק
תביעת אברהם בלקיחת שדה עפרון לקבורה היינו משום דהגוף הוה דידיה, היטב בזה.
ואין כאן משום ביטול קנינו של בעל הפירות כיון דלא היה להם בזה קנין
פירות כלל ורק זכי׳ בהשבח מדינא דיורד בהיותם משביחים במה שזרעו.
♦ ♦ ----- ----- ♦
גליון מ״א -מרחשון תשפ״ז
ועדים בספר איוב
פרשת חיי שרה תשפ״ז ממורינו הגאון רבי אל יהו דיסקין שליט״א
פת יחה לספר א יוב ־ צד יק ודע לו רשע וטוב לו
וזהו המשך המזמור' ,להגיד בבוקר חסדך ואמונתך מתי חי איוב ומי כתב את ספר איוב
בלילות' .חז״ל אומרים (פסחים ב ):שהעולם הזה דומה
בגמ' ב״ב (טו ).מובאות מספר דיעות בימי מי חי היה
ללילה .ועוד הובא שם (נ ).שאמר רבי אחא בר חנינא:
איוב .ויש לציין לדברי הגמ' בסוטה (יא ).שאמרו שם,
לא כהעולם הזה העולם הבא ,בעולם הזה על בשורות
שלשה היו באותה עצה של הריגת הזכרים במצרים:
טובות מברך הטוב והמטיב ועל שמועות רעות ברוך
בלעם ,איוב ויתרו .בלעם שיעץ ,נהרג .איוב ש ש תק,
דיין האמת ,והעולם הבא כולו הטוב והמטיב .צריך
נידון ביסורין .יתרו שברח ,זכו מבני בניו שישבו בלשכת
לבאר ,מהי החלוקה בין העולם הזה לעולם הבא.
הגזית .א שר מדברי הגמ' הללו נראה בהכרח שימי
ביאור כל הענין הזה ,כעין שאדם ההולך בלילה נדמה לו חיותו של איוב היה בזמן א שר קם מלך חדש על
אדם לעמוד ועמוד לאדם ,סלע לאריה ואריה לסלע וכן מצרים ,והיו יסוריו רק לאחר מכן.
בהרבה על זה הדרך ,אולם לכשיאיר היום ,אזי יתבררו
יש מי שסובר שאיוב לא היה ולא נברא ואינו אלא משל
כל מחשבותיו כטעות ,כתוהו ,כהבל ורעות רוח,
בעלמא .ומדברי הפסוק ביחזקאל (פי״ד פס' י״ד) ״והיו
מחשבות וחזיונות שאין להם אחיזה במציאות כלל.
של שת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה
כשהאיר היום אין תירוצים ,כשהאיר היום כבר אין
בצדקתם ינצלו נפשם וגו'״ ,נראה בעליל שהיה צדיק
קושיות!
ש שמו איוב .וביארו בזה ,שבא מ ת אין מי שחולק שהיה
הדבר דומה לאדם שנמצא בחדר חשוך ,הוא נתקל צדיק ש שמו איוב ,אלא שיש שסבר שכל אותו המעשה
בחפצים ,מ מ ש ש דברים ,אך יש לו שאלות רבות ,מהו אינו אלא משל ולא התרח ש עם איוב עצמו ,ורק
הגוש הזה? מהו החפץ ההוא? לפתע נדלק האור המשילו כל הענין על צדיק כאיוב ולכן קראוהו איוב.
בחדר ,או אז הוא רואה שהחפץ הק שה היה שולחן, ולפי שיטה זו ,אין כל סתירה בין ימי חיותו של איוב ובין
הדבר הרך היה כרית ,וכן ע״ז הדרך .הוא לא קיבל זמן כתיבתו.
תשובות ,הוא לא מצא תירוצים ,הוא פשוט ראה את
גם מה שנדמה לעינינו בעוה״ז כרע יתברר לעתיד
האמת! הוא רואה מה קורה ומהו כל חפץ.
לבוא כטוב
כך אנו בעולם הזה חיים בלילה ,בחושך ,אנו לא יודעים
להבין כי כל הנעשה עימנו הוא טוב ,אנו מפרשים את רוב ענינו של ספר איוב סובב והולך בענין 'צדיק ורע לו
זה כצרות ,כך זה נדמה בעינינו .לכן בעולם הזה אנו רשע וטוב לו' .ובאמת שבכמה מקומות בנביאים
מברכים הטוב והמטיב רק על דברים שהם בשורות ובכתובים מצינו שעסקו בענין הזה.
טובות ,רק על מה שאנו רואים בעינינו את הטוב שבזה, אחד מן המקומות הוא בפרק 'מזמור שיר ליום השבת'
אולם מה שנראה אצלנו כשמועות רעות אנו מברכים (תהילים צ״ב) ,היינו ליום שכולו שבת ,שזה לעתיד
ברוך דיין האמת ,כי לעינינו זה נראה רע ,אך אנו לבוא ,כי תכלית הכל הוא לעתיד לבוא ש אז יבוא
מאמינים שזה טוב ,אולם הכל זה אמונה אנו לא יכולים העולם על התיקון השלם ,ואז יתגלה סוד היחוד.
לקרוא לכזה דבר 'טוב' ,אצלנו זה נראה רע .רק בעולם עיקרו של ענין ,כי ישנם יסורים הבאים לאדם בעבור
הבא נראה שהכל היה טוב ,גם מה שהיה נדמה כאן עונותיו ויש שבאים על גלגולים קודמים ,וישנם שהם
בעולם הזה לענינו כרע ,הוא טוב ,אז נוכל לברך הטוב מסוד היחוד ,שרק בעת התיקון השלם אזי יראו א ת
והמטיב על הכל. האמת הברורה והזכה ,או אז יתברר כי הכל טוב הוא.
נראה להביא לזה מקור מענינינו .הפסוק המקביל למה למרות האמונה בטוב אי אפשר לברך הטוב והמטיב
שהבאנו לעיל 'להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות', גם אילו יבוא אדם כיום ויאמר ,נכון שלעיני זה נראה
הוא פסוק במזמור לתודה (תהילים ק')' ,כי טוב ה' רע ,אך אני מאמין באמונה שלימה שזה טוב ,אני
לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו' .גם כאן ביאור הכתוב משוכנע בזה ב מ את האחוזים ,אין לי צל צילו של ספק
שיש א ת הטוב והחסד שזה בעולם הבא ,ויש את שמא הקב״ה עשה עימי רע ,ברור שזה טוב -עדיין
'אמונתו' ,האמונה שהכל טוב גם כשלא רואים כך ,שזה אסור לו לברך הטוב והמטיב ,עדיין הוא יצטרך לברך
בעולם הזה .והנה נמצא שתיבת 'לעולם' מדברת על ברוך דיין האמת .כי סו״ס בעינינו זה נראה רע.
העולם הבא ,ותיבות 'לדר ודר' עוסקות בעולם הזה.
הגמ' אומרת ביומא (סט ):שמ שה אמר 'האל הגדול
הטוב מתוך הרע ולא רק כתמורה לרע הגיבור והנורא' ,בא ירמיהו ואמר נכרים מקרקרים
לאחי היה בחצר דקל גדול ,אך העץ לא הוציא תמרים. בהיכלו -איה נוראותיו? ולכן השמיט ירמיהו א ת
כך היה במשך כשלושים שנה .לאחר כשלושים שנה המילה 'נורא' .הגיע דניאל ואמר נכרים מ שתעבדים
הגיעו זן נמלים שכוסס את הדקל ,אחרי שנגמרו בבניו -איה גבורותיו? והשמיט את תיבת 'גיבור' .באו
החרקים הללו ,החל הדקל להצמיח תמרים. אנשי כנסת הגדולה והשיבו על כך והחזירו עטרה
אחי סיפר לי כי לאחר שבירר אצל יודעי דבר ,אמרו לו ליושנה .שואלת שם הגמ' איך עקרו את מה שתיקן
שזו תופעה מוכרת שאחר שהדקל ניזוק ע״י החרקים משה רבינו? עונה הגמ' ,כיון שידעו בקב״ה שהוא
הוא מתחיל להצמיח תמרים. אמיתי לפיכך לא כיזבו בו.
אמרתי לו ,כעת אני מבין פשט בפסוק 'צדיק כתמר צריך להבין ,וכי ירמיהו ודניאל לא האמינו בכך
יפרח' .הלא פתחנו במזמור עם מה שנדמה לעינינו כרע שהקב״ה גדול ונורא? חלילה וחס מלומר כן על אותם
שבא מת זה טוב ,ואת זה נגיד בבוקר חסדו .כך נראה גדולי האומה! ודאי שאותם הצדיקים האמינו בזה,
אצל צדיק שהיה רע לו ,כי אדרבה ,מתוך הרע עצמו בא אלא שכיון שבעיניהם אין גבורות ,אין נוראות ,אזי
הטוב ,ממ ש כאותו דקל א שר רק ע״י שניזוק מאותם למרות אמונתם האיתנה יהיה זה שקר לומר ז א ת
החרקים הצמיח תמרים ,כך הצדיק כ'תמר' יפרח ,דוקא בפיהם כך ,כיון שבהרג שת הלב זה לא גיבור ולא נורא.
מתוך אותם יסורים ,דוקא מתוך אותו צער ומכאוב. אין זה סותר א ת אמונתם בכך ,אך חסר בתחושה
היה מעשה בתקופת הקורונה באשה שנדקבה בנגיף ובהבנה של זה.
כאשר היה בגופה חיידק טורף ,מטבע הדברים אצל כך גם מי שיבק ש בעולם הזה לברך הטוב והמטיב על
אחת שמוגדרת ב'קבוצת סיכון' מדובר בסיבוך רציני. שמועות רעות ,זה שקר! כי בעינינו זה רע ,אי אפ שר
אותה אשה עמדה על שערי מוות ,אולם לאחר שקרעו לקרוא לזה טוב ,אפ שר להאמין שזה טוב ,אך לא
שערי שמים בתפילות ותחינות החלימה אותה אשה. לקרוא לזה כך .אחר שמאמינים בזה לגמרי אפ שר
וראה זה פלא ,אחרי שהחלימה מהקורונה התברר לברך ברוך דיין הא מת בשמחה ,כמו שאומרת הגמ'
שהנגיף השמיד א ת החיידק הטורף. בברכות (ס ):שצריך לקבל את הרעות בשמחה .אך
סיפור זה הינו משל ודוגמא ליסורים הבאים על האדם לברך על הטוב זה לא נכון.
בעולם הזה ,א שר כעתהוא מברך עליהם ברוך דיין 'לעולם ולדר ודר
האמת .אולם לעתיד לבוא הוא עלול לגלות שהיו בידו מרן הגרי״ז ביאר א ת הפסוק ב שמות (פ״ג ,פס' ט״ו) 'זה
חטאים גדולים ,אשר הם 'חיידק טורף' לנשמה. שמי לעולם וזה זכרי לדר ודר' ,שידוע ש שם ה' נכתב
והקב״ה בטובו וברוב רחמיו שלח לו יסורים בכדי בלשון 'הויה' ונקרא בלשון 'אדנות' ,אך לעתיד לבוא
להשמיד את אותו 'חיידק טורף' ,וכך זוכה הוא עי״ז יאמרו א ת השם ככתבו .ביאר הגרי״ז ,לעולם -היינו
להיות זך ונקי בבואו להעולם הבא. לעולם הבא ,לדר ודר -היינו לכל הדורות בעולם הזה.
בעולם הבא נזכה לראות כי כל הרע היה לטוב ,אך גם וזו כוונת הפסוק שזהו שמו של הקב״ה לעולם הבא ,אך
כעת אנו מצויים להאמין בזה באמת ,אמונתך בלילות, יש את 'זכרו' של הקב״ה ,יש את איך אומרים אותו ,וזה
ולברך על שמועות רעות ברוך דיין הא מת בשמחה. נעשה בדר ודר ,בעולם הזה.
בס״ד
פניני שם אבדתי
ממורינו הגאון דבי מנחם שמואל כהן שליט״א
— פר ש ת חיי שרה תשפ״ז
ופרש״י שהיה סותם את פיהם בדרך כדי שלא ירעו בשדות זרים.
והרמב״ן הקשה הלא חמורו של ר׳ פנחס בן יאיר מעצמו לא אכל איסור,
ואטו אברהם אבינו גרע מר׳ פנחס בן יאיר .ועוד יל"ע דהנה לעיל בפס׳
י׳ כתיב מגמלי אדוניו ופרש״י שהיו ניכרין משאר גמלים שהיו יוצאין
זמומין ,ומדוע שם לא הקשה הרמב״ן כנ״ל. שני חיי שרה (כ״ג א')
ופרש״י כולן שרם לטובה .והנה אמנם הרמב׳׳ן פירש שהיינו לטובה
וי"ל דהנה בריש הפרשה איירי בא״ י שהיתה של אברהם אבינו ולא היה
בירא״ש ,אך במפרשים נראה שהוא לטובה בגשמיות ,שהיו לה חיים
בזה משום גזל ,אלא שאברהם היה רוצה מפני דרכי שלום שלא יאכלו
טובים .וילי׳ע שהלא היה לה הרבה שנים ללא ילדים ,והכניסה צרתה
גמליו בשדות זרים ,אבל הגמלים מצדם היו אוכלים ,אך בחו״ ל אי"ז של
לביתה ,ואח״כ היה לה את צרת ישמעאל ,וכיצד ניתן לומר שהיו לה
אברהם ואכתי קשה מאי גרע מחמורו של ר׳ פנחס בן יאיר.
חיים טובים .אכן באמת יש כאן יסוד שגם עם כל הצרות והבעיות אם
ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי (כ״ד ל״ג) האדם מקבל אותם בטובה הרי יהיו לו חיים טובים.
מצינו כמה ביאורים בסיבה שלא אכל .בספר משלחן ר׳ אליהו ברוך ואברהם זקן בא בימיה וה' ברך את אברהם בכל (כ”ד
הביא בשם הגרי״ז דאיתא בגמרא ב"ב (קמ״ו ).דכל זמן שלא אכל החתן
סעודה בבית חמיו הסבלונות חוזרות ,ומשאכל אינם חוזרות ,והגמרא א')
מסתפקת לענין שליח שאכל .ומכיון שכן רצה אליעזר שהסבלונות יש לפרש ע׳יד החסידות שמכיון שאברהם היה זקן והחכים והיה בעל
יחזרו בודאי אם השידוך לא יצא לפועל ,ולכן לא אכל. ניסיון ,ממילא ראה שכל מה שקרה לו הוא ברכה ,והכל נעשה לטובתו.
ובספר קדושת לוי כתב שאליעזר צם כמו חתן ביום חופתו .והנה מצינו ולקחת אשה לבני ליצחק (כ״ד ד')
במגן אברהם (ריש סי׳ תקע״ג) ב׳ טעמים מדוע חתן צם ביום חופתו,
ידועה קושיית הפנים יפות כיצד יכל אליעזר להיות שליח קדושין
או מפני שהוא יום של מחילת עוונות ,או כדי שלא ישתכר בכדי שיהיה
ליצחק הלא אינו בתורת גיטין וקדושין .והנה המחנ״א בהלכות שלוחין
בדעה להחיל את הקדושין .ולטעם השני א"ש שזה שייך גם בשליח,
(הו׳׳ד בביאור הלכה סי׳ תמ״ח) כתב דבקנין כסף אי״ צ לעשות שליח
אך להטעם הראשון אינו שייך.
את המביא את הכסף ,לפי שהכסף בעצמו הוא הקונה ולא מעשה
המסירה ,והשליח עושה מעשה קוף בעלמא ,ומהני גם בשליח עכו״ם.
פניני נישואין וי"ל דהכא נמי בקידושי יצחק שהיו קדושי כסף אי״ צ שליחות .אכן
יל״ ע שאולי יש לחלק בזה בין קדושין למכר.
"ולקחת אשה לבני ליצחק" (כ״ד ד') ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו (כ״ד כ׳״ב)
ופרש״י רמז למחצית השקל .ויל״ע מה מצא עכשיו מקום לרמוז לה
השדכן ביטל שידוך וחזר ונסגר
מחצית השקל .וי"ל דהנה בספר אפריון (לבעל הקצשו״ע) כתב
מעשה בשדכן א׳ שהציע לבחור כליל המעלות שידוך נפלא ,ולאחר שמחצית השקל באה לכפר על חטא העגל ,והסיבה שהביאו רק חצי
כמה זמן התקשר לשדכן גביר ואמר לו שצריך שידוך לביתו עם חתן שקל ,היא מכיון שהנשים לא חטאו בחטא העגל .וזהו מה שבא אליעזר
שי ש בו מעלות אלו ואלו וישלם לו שכרו טבין ותקלין ,מ ש ש מע זאת לרמז לה לפני שהיא מקימה בית ,להראות לה עד כמה גדול הקשר בין
חיפש אם מכיר חתן כזה ,ולא מצא לבד מהחתן דנן ,ויעש מעשה הבעל לאשה ,שהבעל לבד נחשב כחצי גוף.
שלא יעשה התקשר לצד החתן ואמר להם ש צד הכלה לא רוצים
ולאחר מכן אמר לצד הכלה שצד החתן לא רוצים וכך ביטל את
ויקח האיש נזם זהב כו' ויאמר בת מי את כו' ויקוד
השידוך והציע אותו לגביר ,ולאחר כמה פגישות עם בת הגביר ירד האיש וישתחו לה' (כ״ד כ״ב-כ״ו)
השידוך ,ואחרי כמה ימים סיבב מסובב הסיבות שנפג שו הורי החתן ועוררו אי סמך על הסימנים לענין נתינת התכשיטים מדוע עכשיו
והורי הכלה של ההצעה הראשונה ושאל אבי החתן את אבי הכלה שאלה בת מי את .והנה מביאים בשם הגר׳יח על הפס׳ ואני בחסדך
מ"ט הורדתם את השידוך ומה מום מצאתם בנו ,ענה לו אנו רצינו בטחתי יגל ליבי בישועתך ,שהגם שי ש לו ביטחון בחסד ה׳ ,מ"מ
אבל אתם הורדתם אותו ,שוב הוברר הדבר שהכל הבל והשדכן הוא השירה היא רק לאחר שבפועל נעשה לו הנס .ויתכן שהביאור שהגם
שהוריד את השידוך ברמאות ,וחזרו להפגש ונסגר השידוך בשעה שבשכל מוחלט אצלו מקודם ,מ״ מ לענין ההודאה ההודאה היא ביותר
טובה ,לאחר מכן שמע זאת השדכן ואמר מגיע לי חלקי לכה"פ אחרי הראיה והרגשת החוש .ובמעשה דידן כיון שרצה בזה אליעזר
שלי ש וכמו מי שמציע את השידוך ,והנה לר׳ ניסים קרליץ זצ׳׳ל טעם להודות ולשבח לה׳ נצרך בזה ראית ניסי ה׳ בחוש ,ולא סגי באמיתות
התשלום הוא מדין נהנה ,וא"כ נראה דאף שאבי החתן אולי יכול השכל.
להיפטר שמשלם מדין פועל מ"מ החתן משלם ודאי מדין נהנה
ולכאו׳ יהיה חייב.
ויפתח הגמלים (כ”ד ל׳״ב)
לעשות ,וכיון שהיה טבעו קרוב לשלה קיבל גם הוא חלישות הדעת, מעשה במרן החזו״א
ואמר לה מיד נצא מהר לאולם ,והתארגנו מהר ויצאו אל האולם,
מעשה במרן החזו״א ששלח שליח להציע לבחור משכמו ומעלה
וכשהאחד לכך, מודעים היו לא המשמחים שכל בעוד
שידוך שאבי המדוברת הינו איש פחות ביותר ,ואמר לשליח שלא
מהמשתתפים בשמחה ראה זאת הודיע מיד לאבי החתן שהנה
יציע את השידוך בשמו ,והנה לאחר כמה ימים סגר הבחור הנ׳׳ל
החתן והכלה יצאו מהחדר יחוד ועומדים להם בחוץ בבושה וכלימה,
שידוך אחר והמציע היה החזו״א ,והלך השליח לשאול את החזו״א
ובאותו הזמן היו בעלי התזמורת בברכות ק׳׳ש של ערבית ,וצעק
א״כ מפני מה הרב אמר לי להציע לו את השידוך הרי הרב ידע שהוא
להם אבי החתן שבמשנה מבואר שבין הפרקים שואלין מפני
בפגישות שהרי הרב בעצמו הציע לו את ההצעה ,וענה לו החזו״א
השלום ,וכאן החתן והכלה עומדים מוכלמים ובודאי שעליהם
שההצעה שהצעתי לו היתה פחותה מדרגתו ע׳׳פ מחשבתו ולא רצה
להפסיק ולשמחם ,אך המנגנים המשיכות בתפילה חרף מחאותיו.
לגשת לשידוך ,ולכך אמרתי לך שתציע לו הצעה פחותה יותר ובכך
ויש כאן בסיפור דנן ב' שאלות ,באורח חייים ובחו״מ ,ובאו״ח יל׳׳ד יחשוב שאם בעיני העולם אני כ׳׳כ פחות א׳׳כ אני יגש להצעה
מצד מש׳׳כ המ״ב שבזמן הזה לא נהגו להשיב אפילו מפני השלום, הראשונה שהיא יותר מוצלחת ממנה ,ונמצינו למדים שמותר לצער
אכן כל זה רק מפני שמוחלים ,מה שאינו שייך כאן שהחתן והכלה את חבירו אם המטרה היא לצורך החבר ולטובתו האמיתית.
עומדים מוכלמים.
סוכם שידבר הגביר עם הכלה ודיבר עם אחותה
ואחר החתונה שבאו לסדר ביניהם התשלום הוריד אבי החתן חלק
מעשה במשפחה עניה מרודה שבא גביר גדול ותרם להם כל צרכי
נכבד מתשלומי המנגנים בטענה שלא שימחו כדבעי ,ונחלקו
החתונה בתנאי שהכלה תדבר עימו בשיחת טל' בשבתה על הכיסא
המורים אם יפה עשה או לא ,ויל׳׳ע בזה.
כלה ,ובשעה שישבה הכלה על כיסא החופה חשב אביה וכי מתאים
עכשיו שהיא תדבר עם הגביר ,והתקשר לגביר והביא לו את אחות
הכלה שדיברה כאילו היא הכלה ,ושואל אם עשו כהוגן.
אם מותר לצלם לעשות הדבקות ולגבות תשלום כתמונה אמיתית
א .בחור שהגיע לבית הוריו ,וביקש אביו שיביא לו הקצוה״ח ח״ב מעשה בצלם א' שצילם את החתן עם כמה מגדולי ישראל אלא
שרוצה לעיין שם במה שדן הקצוה׳׳ח בדברי המהר׳׳י בן לב דהודאת שנמחקו לו התמונות ,ורוצה לעשות הדבקות במחשב של התמונה
בע׳׳ד הוי התחייבות ,ויודע הבן שהקצוה׳׳ח הוא בחלק א' ,האם של החתן עם אותם גדולים כך שלא יבחינו שזה הדבקה ,ויל׳׳ע אם
מקיים מצוה כשמביא לו ח״ב או לא. יכול לעשות כך ולקחת ע׳׳ז שכר או דהוי אונאה ,שהרי היה באמת
והוא מקום עיון גדול האם יש מצוה של כיבוד אביו כשמקיים תמונה אמיתית ורק נמחקה ואי״ז שקר שהחתן היה עם הרבנים
בקשתו שהיא בטעות. האלו.
ב .מעשה בבחור שביקש ממנו אביו שיעשה לו טובה ,ולא היה ניחא מעשה נורא
ליה לקיים רצונו ,וכפאו אביו לזה באיומים ונתרצה הבן ,האם קיים מעשה בבן טובים שבא בקשרי שידוכין עם אשת חבר ע׳׳ש העתיד,
בזה הבן מצות כיבוד אב או לא. וכדרך הנהוגה החתן והכלה נכנסים לחדר יחוד וכשיוצאים מקפצין
ויש לעיין אם יש לדון בזה מצד דברי הרמב״ם המפורסמים בהל' ומרקדין ומשוררים לפניהם בעודם נכנסים לאולם השמחה,
גירושין (פ״ב ה״כ) דאחר שכופים אותו ודאי שהוא רוצה לקיים רצון ובמקרה דנן לאחר כמה דקות מועטות מכניסתם של החתן והכלה
בוראו. לחדר יחוד נגלה לעיני הכלה לחרדתה שאין להם יחוד כיון שמקק
גדול נמצא בחדר עזד איתם ,ושאלה את החתן בבהלה כדת מוז
מתוך ועד לחתנים שנמסר בישיבת 'בית מתתיהו'
מפי הרה״ג ר שלמה כהן זצוק״ל אכיו של יבדלחט״א מורינו שליט״א
״חכמת נשים בנתה ביתה ואולת בידה תהרסנו״ (משלי י״ד א').
איתא בסנהדרין (ק״י' ).חכמת נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת ואולת בידה תהרסנה זו אשתו של קרח׳.
הנה רגילים העולם לחשוב שישנם ב׳ סוגי נשים ישנם נשים בבחינת ״חכמות נשים״ דהיינו נשים הצדקניות ,ואלו הם הנשים שימנעו את האדם
מהעבירה ויסייעו לו להעלות לו התעלות בתורה וירא״ש ,וישנם נשים בבחינת ״אולת בידה תהרסנה״ דהיינו נשים רעות שיגרמו למריבות וימנעו
מהאדם את התעלותו הרוחנית [ויתכן אף הגשמית] ,וכל אדם בשעה שנישא יתכן שהצליח בשידוך וא״כ יעלה ויתעלה ,ויתכן שלא הצליח בשידוך
ונישא לאשה ״אולת״ ולא יוכל להצליח בחייו.
האם אמנם זה כך ,וכי כל העתיד הרוחני של האדם תלוי באשתו ,האם יתכן שאדם נישא לאשה מסוימת ועי״ז הרס לעצמו את עתידו ,האם
בנישואים האדם מפקיד את הכל ביד אשתו.
וכעי״ז מה שמצינו בגמ׳ (ברכות ח׳ ,.יבמות ס״ג ):׳במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב ״מצא אשה מצא טוב
ויפק רצון מה׳״ (משלי י״ח כ״ב) מוצא דכתיב ״ומוצא אני מר ממות את האשה וגו׳״ (קהלת ז׳ כ״ו)׳.
וי ש להבין מה באו לומר לו שיתכן וקיבל אשה בבחינת מוצא ,מה המסר שאומרים לחתן בשעת החופה ,וכי יש לאדם מה לעשות בשעה זו.
אלא האמת היא שהאשה אינה אלא כמראה ,וכל מה שאדם משדר לה במשך הזמן זה מה שיעמוד לו בשעת הספק ושאר שעות קשות ,וזה מה
שאמרו במערבא לחתן בשעת החופה אין ב׳ סוגי נשים יש ב׳ סוגי אנשים ,אתה תחליט אם אשתך תהיה מצא או מוצא ,תשדר לה טוב תהיה לך
אשה של מצא ,תשדר לה רוע היא תהיה אשה של מוצא ,וזה מה שמצינו בגמ׳ לגבי קרח ואון בן פלת ,קרח שידר לאשתו כל הזמן מחלוקות ומריבות
לכך בשעה זו מיד יעצה לו לריב עם משה ,לעומת זו און בן פלת שידר לאשתו כל הזמן ותרנות וכניעה לכך בשעה שהיה מריבה בעלום עשתה כל
טצדקי כדי להצילו ,ש״אין הדבר תלוי אלא בי״.
____________________________________________________________________________________________________________________ J
להערות והארות וכן לקבלת הגליון במייל מידי שבוע ניתן לפנות למייל S025870700@gmail.com
0י
שיחה מהגאון הגדול רבי דוד אברהם שליט״א • פרשת חיי שרה התשפ״ז • שנה שביעית
בס״ד
ההשב אשיב
החתן כבר מצא את זיווגו הראוי לו ,כבר נשאה וקידשה לו לאישה ,ובכל זאת מתריעים בפניו שלא
יקח אישה מבנות הכנעני .כי הקריאה הזו אמורה להדריך את חושיו כל תקופת החיים
לא ניתן כעת דעתנו על כפל הלשון 'ההשב אשיב' ,אף כי בקהילות רבות נהגו להפטיר לכבוד החתן ,ביום שבת קודש
בכל התורה נדרשו דרשות על כפלי הלשון ,על 'הוכח תוכיח', הפטרת 'שוש אשיש בה' ,תגל נפשי באלקי' ,הפטרה המעלה על
על 'הענק תעניק'' ,נתן תתן' וכדומה. נס את שמחת החתן והכלה כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה.
ונשתברו קולמוסים רבים בפוסקים ובאחרונים לדון בכוחו של
מה שנבקש לשאול כעת ,מה שייך לומר על יצחק לשון
מנהג זה -האם יש בכוחו לדחות הפטרות קבועות ,כגון שבת
השבה ,כאילו בעברו היה בארץ חרן ועתה ישיבנו לשם ,הלא
וראש חודש ,מחר חודש ,שבע דנחמתא או שבתות של מועדים
יצחק עולה תמימה היה ואין חוצה לארץ כדאי לו ,האמנם שייך
וחנוכה.
לומר שיצחק 'שב' לחרן?
ועל זאת ביארו רבותינו הראשונים (דעת זקנים ,חזקוני ועוד) בכלל המנהג הזה ,נהגו במנהג קדמונים המיוחס לגאוני בבל,
שלשון 'השבה' לא נאמרה על יצחק עצמו ,אלא על פי כוחו של אשר רבי יהודה ברצלוני בספר העיתים כינהו' :המנהג היפה
השליח או המלווה .כלומר ,אליעזר הגיע מאותה ארץ ,ומאחר והמעולה שבכולם' .לפי מנהג זה ,אין מסתפקים בקריאת התורה
שהוא שב לשם ,הרי שצירופו של יצחק עמו נחשב בלשון המקרא הרגילה של חובת היום ,אלא מוציאים ספר תורה נוסף ומיוחד,
כהשבה ,והשבת הבן נקראת על שם מוליכו ,כמו שנעמי שבה לקריאת פרשת 'ואברהם זקן' .ועד היום מצויים שרידים למנהג
עם רות לארץ ישראל ,והכתוב מוסר עליהן 'ותשב נעמי ורות קדוש זה בקהילות מיוחסות בישראל.
המואביה כלתה עמה ,השבה משדי מואב' ,אף שרות המואביה
וזו תמיהה.
מעולם לא דרכה בבית לחם יהודה ,אלא מפני שנלוותה לנעמי
ששבה אל מקומה ,נתפסה אף רות בלשון שיבה כל אותה פרשה מדברת איך לחפש אישה ,והרי החתן דנן
האמת היא שקשה להלום את רות ונעמי עם יצחק ואליעזר. כבר חיפש וכבר מצא וכבר נשא והחופה מאחוריו ,ומה תועלת
הלא רות המואבייה הייתה נוכחת בגופה לצד נעמי ,ואילו יצחק לחזור כעת על ראשית המעשה ,כאשר הבית כבר הוקם?
אבינו לא יצא כלל ולא עמד ברגליו על אדמת ארם.
ואף אם באנו לדבר מעניין זיווגו של יצחק ,העיקר נחסר.
והדברים מצריכים תוספת ביאור. בפרשה זו נאמרה תפילתו של אליעזר על עין המים ,הנס שבו
עלו מי הבאר לקראת רבקה ,תכשיטים שניתנו לה ואשר רמזו
מצילין תיק הספר לרזי דרזין ,ואף לא את תשובתה האמיצה של רבקה 'אלך'.
טבע הוא בעולם ,כי האדם נפעל ומוגדר על פי הסביבה שבה הכל נשמט ,ונותרה רק השבועה לשליחות עם כל הדין ודברים
נמצא .אם אלו הם חבריו ואנשי שיחו ,מן הסתם גם הוא ידמה ואזהרות קודם צאת העבד לדרכו.
להם בגווני מחשבתו ,בנימוסיו ובהנהגותיו .אין אדם יכול לומר,
למה נבחרו דווקא פסוקים אלה?!
'אין שום רוח בעולם שתזיזני' ,כי דור הולך ודור בא ,והמציאות
הזו קיימת תמיד ,עצם ההימצאות עם אנשי מעלה ,מרוממת את
האדם ,והימצאות עם אנשים פחותים ,מפחיתה את האדם.
לשון השבה
תיק ספר תורה ,אין בו קדושה .אבל אם יש שריפה בשבת, אליעזר בודק היתכנויות שונות .הוא מתייעץ מראש עם
מצילים גם אותו מהדליקה ביחד עם ספר התורה ,רק משום אדונו במקרה שהאישה לא תאבה ללכת אחריו' ,ההשב אשיב
שהוא דבוק לספר וכאדם שנכנס לחנותו של בשם .אף על פי את בנך אל הארץ אשר יצאת משם?'
■!1
נכתב ונערך ע״י הרב אביאל חיים חורי שליט״א
בכל ענייני הגיליון 058-3264289 -לקבלת השיחה בדוא"לgmail.com@ 8544298 :
ואברהם אבינו משיב בתוקף' ,השמר לך פן תשיב את בני שלא לקח ממנו מאומה ולא קנה דבר ,כשהוא יוצא מן החנות
שמה!' אין פשרות .האישה אשר תביא משם תהיה מנותקת ריחו נודף ,ובגדיו ספוגים בריח בשמים שאינו זז ממנו כל היום.
לחלוטין מבית אביה ,לא יהיה שמץ מהרוח של חרן בביתו של ולעומת זאת ,הנכנס לבורסקי של מעבדי עורות ,אף שלא קנה
יצחק! ולא נגע בעורות ,יוצא וריחו רע ומאוס ,ובגדיו נושאים את סחי
המקום (מדרש משלי בובר ,פי״ג עה"פ הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים
ירוע).
O O O
עיני לאה היו רכות ,מרוב בכיותיה על מה שהיתה שומעת
החתן יוצא לדרך חדשה ,מקים את ביתו .עול ימים הוא, אומרים ,שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן ,הגדול לגדולה
עדיין לא ראה את החיים לפניו ,ובתמימותו יכול להסתנוור .כבר והקטן לקטנה ,ושואלת גדול מה הוא ואמרו לה איש רע מלסטם
לא מדברים איתו איך לחפש את האישה ,אלא לאן בכוונתו את הבריות ,קטן מה הוא -איש תם יושב אהלים ,והיתה בוכה
'להשיב' את הבית ,היכן אתה מניח את כובד המשקל ברוח עד שנשרו ריסי עיניה (ב״ב קכג.).
הבית ,לאיזה בית מדרש תהיה כפוף ,אלו ניחוחות יעלו מבין
הייתכן לומר כן על לאה אמנו ,היא זו שתחוש לדיבורי
כתלי הבית?!
ההמון ברחוב ולמה שהבריות ירננו?! וביאר זאת הרבי מקוצק,
כי עצם החיבור המחשבתי על אדם שהוא שייך למקום פלוני
דע נא חתן יקר ,אם תקבע את סביבתך במקום תורה
או לאיש פלוני ,יוצר מציאות רוחנית .בדרגתה הדקה של לאה,
והמעגן יהיה בבית המדרש ,הרי אתה כנכנס לחנותו של בשם.
החשש שמא שמור לה חלק עם עשו הרשע ,היה משא כבד
גם כאשר תצא לחוץ ,גם אם תעסוק בפרקמטיא ,ריח התורה
מנשוא שאיים לפגום בעצם שורש נשמתה ,ועל זה היה הבכי!
ילווה אותך ,ילדיך ינשמו אוויר זך של קדושה ויראה .הבית ספוג
בריח של אהבת תורה ,זה יקרין בכל מקום.
פן תשיב את בני שמה
אבל אם החברה שלך תהיה פושרת יותר ,מחוברת לקלים
אליעזר ידע היטב שיצחק אבינו לא ידרוך בארם נהריים.
ולריקים ,בהכרח שרועה כסילים ירוע ,בהכרח שריח הבורסקי
הוא בא ואמר לאברהם ,אם אקח ליצחק אישה מבית בתואל,
ידבק בך - - -
והיא תהיה קשורה בטבורה אל בית אביה ואל מולדתה -הרי
שעצם השידוך הזה פירושו 'השבה'! החיבור לבית לבן פירושו
O O O גרירת יצחק אל תוך אותה אטמוספירה עכורה של עבודה זרה
וחיי תרמית .אם יצחק יהיה מחובר לשם ,אף שישב באוהלו
רק את בני לא תשב שמה בבאר שבע או בגרר ,יהיה הדבר כאילו הוא בארם נהריים' - - -
(>000<XXX><XXXXXXXXXXXXX>0000<XX><XXXXXXXXXXXXX>0000<XX>0 >oooo<xxxxxxxxxxxxxxxx>oooo<xxxxxxxxxxxxxxxx>ooo
עשה ל מ ען הרוגי ם ו שרו פי ם על י חוד קדו ש ת ש מך
ל עי לוי נשמת ל עי לוי נשמת
האשה החשובה ו הצנוע ה מר ביץ תור ה ו מו קיר ר בנן
מרת מיר ה ע״ה הי״ד גו מל חסדים טובי ם ול ב אלמנ ה הרנין
בת הרה״ח מנחם נחום שלי ט״ א רבי מ סעוד שר בי ט ז צ״ל
נפל ה בי די מרצ חי ם ארורי ם בני עוול ה יו ם היא״צ ג כ סליו
יו ם היא״צ א כ סליו ת.נ.צ.ב .ה.
ת.נ.צ.ב .ה.
:>0000ooooooooooooooooooooooooooooooooooooooooooo ׳>>ooc>oooooo<xxxxxxxxxx>oooc
ברכת מזל טוב
ל הרב דני א ל ג ל ע ד שלי ט״ א
עם הולד ת בנו שי חי' ל מז״ ט וב שע טו״ מ
יז כו הו ריו לג ד לו ל תור ה ל מ צוו ת ל חופ ה ול מ ע שי ם טובי ם
מ תוך רו ב נחת והרחבה כל הימי ם
;xxx>ooo<xxxxxxxxxxxxx>oo<xxx><xxxxxxxxxx>oo<xxx><xxxxxxxxxx>oo<xxx
בס״ד
אזמרה לשמך
גיליון מס '
346
כ״א חשון תשפ״ ז
פרשת ח׳׳ שרה
פסקי הלבות ותשובות מפי נזודנו הגאון הגדול דבי עמרם פריד שליט״א
דיני ערב שבת(חלק ג)
מ בו א ר ב ג מ' (סוכה מד) ונ פ ס ק ב שו ״ ע ש א סו ר ל ל כ ת ו לנ סו ע ר חיצ ה ב ע ר ב ש ב ת אינ ה חוב ה א ל א מ צו ה.
ב ע ר ב ש ב ת יו ת ר מ ג' פ ר ס או ת [בערך 12ק״מ] ,כיון ש צ רי ך ל ה כין ל כ ת חיל ה י ש ל ה תר חץ ס מו ך ל ש ב ת ,ו ל ה ח לי ף ל ב ג די ש ב ת
צ ר כי ש ב ת .ב או פני ם ש מגי ע ל מ קו ם ש כ ב ר ה כינו ש ם צ ר כי מי ד ל א ח ר הר חיצ ה (רמ״א סי רסב סייג) .א מנ ם ,מן הדין א ף ר חי צ ה
ש ב ת ,או ש כ ב ר הכין ב ע צ מו א ת צ ר כי ה ש ב ת ,או שי כו ל ל ה שיג ב בו ק ר נ ח ש ב ת ר חי צ ה ל כ בו ד ש ב ת ,ו ב מ קו ם ה צו ר ך ני תן א ף
ב ק לו ת א ת צ ר כי ה ש ב ת -ל א נ א מ ר דין ז ה. ל ר חו ץ ב לי ל שי שי ,ו א ף ביו ם ח מי שי (סי' רס ס״ק ה).
ו ל כן בז מ נ נו מו ת ר ל נ סו ע ב ע ר ב ש ב ת א ף ל מ קו ם ר חו ק ,א ך המצוה לרחוץ את כל גופו ,ואם אינו יכול -ירחץ פניו ,ידיו ורגליו.
נ כון ל ה ש ת ד ל ל הגי ע ל מ חוז ח פ צו ש ע ה ל פ ני כני ס ת ה ש ב ת.
ה מצו ה ל ר חו ץ ב מי ם ח מי ם ,וא ם אינו י כול -י ר ח ץ ב פו ש רי ם.
ו כיון ש מ צויי ם עו מ סי ם חריגי ם ב כ בי שי ם ב ע ר ב ש ב ת ,ל פי כ ך
ע " פ ה ק ב ל ה טו ב לי ם ב ע ר ב ש ב ת ,וי ש ל ט בו ל מ ח צו ת היום או
נ כון שי צ א ל כ ל ה פ חו ת ז מן כ פו ל מ הז מן שנ סי ע ה ז ו או ר כ ת
ע ל כל פני ם מ ש ע ה ל פני ח צו ת (עי׳ סי׳ תקפא ס״ק כו).
ב ד ר ך כ ל ל ביו ם שי שי (ועי' ערוך השולחן ס״ג) .ו ב פ ר ט כ א ש ר נו ס עי ם
ב ט בי ל ה זו אין די ני ח צי צ ה (בה״ל סי׳ פח) ,ו ל כן א פ ש ר ל ט בו ל ע ם
עם נ הג י הו די ש צ רי ך ל חזו ר ל בי תו ,י ש ל ה קדי ם נ סי ע תו.
ע ד שו ת מג ע ,מ כנ סיי ם ו כ דו מ ה.
א סו ר לנ סו ע ע ם נ הג י הו די ס מו ך ל ש ב ת ,ב או פן ש הנ הג ל א
מן הדין די ב ט בי ל ה א ח ת ,אול ם י ש נו הגי ם ל ט בו ל ש לו ש (בא״ח
י ס פי ק ל הגי ע ל בי תו ל ש ב ת .א ך ע ם נ הג גוי ,מו ת ר.
ש״ב פ' לך לך סעי טז) או א ר ב ע (יסוד ושורש העבודה ,שער ח פ״א) או ח מ ש או
תענית יחיד בערב עובת(סי רמטס ד) ש ב ע פ ע מי ם (בא״ח שם) ,וי ש בז ה שי טו ת נו ס פו ת.
המקבל על עצמו לצום בערב שבת ל ד ע ת ה א ריז ״ ל אין ל ה תנג ב ל א חר ה ט ביל ה ב ע ר ב ש ב ת ,א ך
ה מ ק ב ל ע ל ע צ מו ל ה ת ענו ת ביו ם שי שי ב ס ת מ א [ ש ל א פי ר ש מי ש ק ש ה לו ,י כו ל ל ה תנג ב ,ו טו ב שי ש אי ר מ קו ם א חד ש ל א ינג ב
(עי' כה״ח ס״ק ח ,ובאייהשם סעי יז) ,ור בי ם אינ ם מ ק פי די ם בז ה.
ע ד מ תי י ת ענ ה]:
י ש מ ק פי די ם ש ל א ל ר חו ץ ל א ח ר ה ט בי ל ה ,א ך מן הדין אין ב כ ך
בני ס פ ר ד -י צו מו ע ד צ א ת ה כו כ בי ם.
ח ש ש (עי' שבת יד ,יו״ד סי' רא סעי עה ,בא״ח שם ,ועי' יסוד ושורש העבודה שערח פ״א).
בני א ש כנז -י צו מו ע ד פ ל ג ה מנ ח ה ,ו אז י ת פ ל לו ע ר בי ת [וכשאין
ני תן ל ט בו ל ג ם ב מ קוו ה מ מי ם ש או בי ם [וכגון בריכה היצוקה בקרקע ,ואף
מנין לערבית במרחק של 18דק' הליכה ,יתפללו ביחידות] ,י ק ד שו וי א כ לו ס עו ד ת
שיש בה פילטר ,אם כל מערכת הסינון נמצאת בתוך מי המקווה ,אין חשש ״זוחלין״.
( ש ע ה״ צ ס״ ק כ ה ,ו עי' ב ה״ ל ד״ ה ש ב ת [ולא די שיקבל שבת ויעשה קידוש ,מבלי להתפלל ערבית
וכשהפילטר מחוץ למים ,יש בזה כמה נדונים (עי' יו״דסי' ראסע' נ)[ :א] האם יש פסול ״זוחלין״
וי״א)] .אול ם ל כ ת חיל ה טו ב יו ת ר ל פ ר ש ב ש ע ת ק ב ל ת ה ת עני ת,
בטבילת אנשים (עי' סי'קנטסע' טו ,ומשנ״בס״ק פח)[ .ב] זחילה שאינה ניכרת[ .ג] זחילה למעלה
שי ת ענ ה ר ק ע ד פ לג ה מנ ח ה [אך גם אם לא פירש כן ,יצום עד פלג המנחה]. ממ' סאה[ .ד] המים יוצאים וחוזרים למקוה .ויש לדון להקל בזה ,בפרט כשהפילטר אינו
ואם צם עד צאה״כ ,נראה שלא עבר איסור ,וכמבואר בשו״ע הרב (סע' יב) שרשאי להשלים ל ט בי ל ה כ שר ב מ קוו ה רק קדו ש ה י ש תו ס פ ת אך פועל],
את התענית עד צאה״כ ,וביאר ״לפי שאיסור זה ,שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה ,איסור קל ד או ריי ת א (שו״תתורהלשמהסי' שעה).
הוא ,ולא חששו לו אלא שלא לקבוע בו את התענית לכתחילה כשאפשר לקובעו ביום אחר,
כ מו כן ,כ ש ק ש ה ל ל כ ת ל מ קוו ה [ו כן ה סו בל מ מ חל ה מ ד ב ק ת,
אבל מי שאי אפשר לו לקובעו ביום אחר ,אין לו לדחות התענית לגמרי בשביל כך״ ,אולם
לכתחילה יצום רק עד פלג המנחה ,וכמשנ״ת]. כגון ש עור ה ב עין] ,ני תן ל ע שו ת ר חי צ ת ת ש ע ה ק בין ,א ך אין
בז ה תו ס פ ת קדו ש ה.
תענית שזמנה בערב שבת
או פן ר חי צ ת ת ש ע ה ק בין [ :א] אף ר חיצ ה ע'^ ב רז ש מ עליו ,נ ח שב ת
ה מ ת עני ם ב ע ר ב ש ב ת ב ע ש ר ת י מי ת שו ב ה ,וכן ב ע ר ב ש ב ת
כר חיצ ה ב כלי א חד [ .ב] כ מו ת המים (לפי הדעה המחמירה) היא 23לי ט ר,
חו ק ת או ב ת עניו ת כ' סיון או ז' א ד ר ש חלו ב ע ר ב ש ב ת (סי תקפ),
ולכל היו תר די ב 5 -ד קו ת ת ח ת ה ב רז[ .ג] די שי חזי ק א ת ה ברז בי דו
וכן ב ע ר ב ש ב ת ר" ח (עי סי תיז ס״ק ד) -ה דין כ נ " ל.
מ על הרא ש ,אך יו תר טוב שי חבר א ת ה ברז ע ל מ ת קן [ .ד] אין צורך
גם ב ת עני ת שו ב בייי ם ב ע ר ב ש ב ת -הדין כנ ״ ל [בן ספרד שלא צם
שהמים יגי עו לכל הגוף ,אל א די ב רו ב הגוף.
עד צאה״כ ,על אף שאין נחשב שהתענה ,אעפ״כ אין זה הפסק בתעניות של ארבעים יום
ברציפות (כמבואר בכה״ח סי' רמ ס״ק ו)]. ל א ב ל תו ך ש ב ע ה -דין ר חי צ ה ב ע ר ב ש ב ת ,כ דין ר חי צ ה ב ש א ר
ו ל עניין ת עני ת ב ע ר ב ש ב ת ב חו קו תי (סגולה המיוחסת לגר״ח מוולאז'ין), י מו ת ה ש בו ע.
ל מ ע ש ה אין ל ה ת ענו ת כ ל ל [ אפילו עד פלג המנחה ,כדי שלא ל א ב ל בן א ש כ נז תו ך ש לו שי ם -דין ר חי צ ה ב ע ר ב ש ב ת ,כ דין
יצ טרך ל ה תפלל ערבי ת מו קד ם] ,מ פני ש סגו ל ה זו אינ ה מ או מ ת ת. ר חיצ ה ב ש א ר י מו ת ה ש בו ע ,א ך מו ת ר ל ח פו ף א ת הר א ש ב מי ם
ח מי ם [ ל מי ש מנ הגו ב כ ך כל ע ר ב ש ב ת] (דע״ת יו״ד סי' שפא ס״א) [ בני
תענית יארצייט בערב שבת (סי'ת!7סח .יו״דסי'תבסע' יב)
א פ ש ר ל ט בו ל ב ש לו שי ם]. אי סו ר ב ר חי צ ה ס פ ר ד ל א נ הגו
בני ס פ ר ד -י ת ענו ע ד צ א ת ה כו כ בי ם. ב מ קוו ה צונן .וא ם י ש ר ק מ קוו ה ח ם ,י כול ל ט בו ל בו ,א ם רגי ל
בני א ש כנז -י ת ענו ר ק ע ד פ ל ג ה מנ ח ה ,ו אז י ת פ ל לו ע ר בי ת, ל ט בו ל ב מ קוו ה חם ב כ ל ע ר ב ש ב ת (שלחן גבוהשם סוס״ק ג ,דע״תשם ס״א).
י ק ד שו וי א כ לו ס עו ד ת ש ב ת [ו א ף ב או פן ש ה ת עני ת נ ח ש ב ת א ב ל מ דין " כ ל ה מ ת א ב ל ע ליו מ ת א ב ל ע מו " [ ב פ טיר ת סב א
כ נ ד ר ,כיון ש ע ש ה מ סי ר ת מו ד ע ה ב ע ר ב ר״ ה ,הרי הי א הו עיל ה ו סב ת א ,חם ו ח מו ת] -א ם רגי ל ל ר חו ץ ב מי ם ח מי ם כל ע ר ב ש ב ת,
לו ש ה ת עני ת ל א תי ח ש ב כ נ ד ר]. ר ש אי ל ר חו ץ ב ע ר ב ש ב ת זו כ רגי ל (עי' דעת קדושים יו״ד סי' שעד ס״ק ב).
אזמרה לשמך11
ל תו על ת הציבור -יש ג מ" ח ב ס מי כו ת ל כו תל ,ובו ני תן ל ה שיג הדין לבני אשכנז תלוי בהלכות נדרים (יו"ד סי' ריד):
ערכ ה הכולל ת חולצה ל קריע ה ונוס ח הקריע ה ,ב מ חיר של שקלי ם כתב השו״ע (שם ס״א) שאדם שנהג דבר מצוה ו"בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן
בו ד די ם .פר טי הג מ" ח הובאו ב שלו ח ה הנ"ל ,בקו בי ת ההוראה. לעולם ,ונהג כן אפילו פעם אחת -צריך התרה וכוי .לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים
המותרים לסייג ופרישות ,יאמר בתחילת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר ,וגם יאמר
שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה ,ולא לעולם".
עולי ם ל ק ב ר ב ע ר ב ש ב ת ויו" ט ,א ף ל א חר ח צו ת היו ם. ומבואר שהדבר תלוי כיצד נהג בפעם הראשונה שהתענה תענית יארצייט -אם התנה אז
שאין דעתו לצום כל חייו תענית יארצייט ,אין זה נחשב נדר ,ולכן יצום רק עד פלג המנחה,
[עולים לקבר בערב שבת לאחר חצות ,אע"פ שאין אומרים בזמן זה תחנון ,וכשם שעולים
ואז יתפלל ערבית ,יקדש ויאכל סעודת שבת .אך אם בפעם הראשונה שצם ,לא התנה כן,
לקבר בשאר הימים שאין אומרים בהם תחנון (חוץמר"ח,ראהאזמרהלשמך-חנוכה) ,ובערב שבת
אף עדיף יותר משאר זמנים שאין אומרים בהם תחנון ,שכן לפני חצות אומרים תחנון. הרי זה נחשב כנדר ,וצריך לצום גם בערב שבת עד צאת הכוכבים.
הימצאות הנשמות בקברים בערב שבת :בשער הייחודים (פ"ד אות ה) כתב "בכל הימים ויש מקילים שבכל אופן ,יתענה בערב שבת רק עד פלג המנחה וכנ"ל ,מפני שמסתמא לא
שהם שבתות וימים טובים וראש חודש הנפשות עולות לגן עדן הארץ ,ואינם עומדים שם התכוון לקבל על עצמו לצום עד צאה"כ גם בערב שבת .והמצטער בתענית ,יכול לסמוך
בקבריהם" ,וכ"ה בשער רוה"ק (דף מ) וז"ל "ובשבתות וימים טובים וראש חודש לא על כך ולצום רק עד פלג המנחה וכנ"ל.
תשתטח ,כי אז נפשותם עולות למעלה ואינם מושגות" ,וכ"ה בשער הגלגולים (הקדמה לח ואם היארצייט הראשון חל בערב שבת ,ואז התענה רק עד פלג המנחה ,אזי אע"פ שבשנים
אות ג) וז"ל "ושלא אלך לא בשבת ולא ביום טוב ולא בראש חודש ,כי אז נפשותם עולות הבאות [כשהיארצייט חל באמצע השבוע] התענה עד צאה"כ ,הרי זה נחשב כאילו התנה
למעלה ואינם מושבות על הקבר" .ומבואר שרק בשבת ,ביו"ט ובר"ח הנשמות אינן בקבריהן, במפורש שלא קיבל על עצמו להשלים את התענית בערב שבת ,ובכל השנים שהיארצייט
אך אין מקור לכך שגם בערב שבת הן אינן נמצאות .והזמן שנשמות הצדיקים עולות מהקבר יחול בערב שבת ,יתענה רק עד פלג המנחה.
לגן ע דן הוא ב כ ני ס ת ה ש ב ת -עי' או ר צדי קי ם ( פ ר ק י) ,ו ע ״ ע זו ה ר ( ח ״ ג ק עג.]). בכל האופנים שנתבארו שצריך לצום עד צאת הכוכבים ,יכול לעשות התרת נדרים ,ועל ידי
כך לא יצטרך לצום [או שיצום רק עד פלג המנחה] .אופן ההתרה התבאר בקו בית ההוראה
כיסוי השולחנות במפה(סי רסבס א) -שלוחה .61
י ש ל כ סו ת א ת כ ל ה שו ל חנו ת ב ח ד ר ש בו או כ לי ם ,ו א ף ב ש א ר ולפי זה בזמננו ,שעושים מסירת מודעה בערב ראש השנה ,היא מועילה גם לעניין זה,
ה חדרי ם ר אוי ל כ סו ת א ת ה שו ל חנו ת (בהייל דייה יסדר). שהצום עד צאת הכוכבים לא ״חשב כנדר ,ולכן אינו צריך לצום עד צאת הכוכבים.
אם אי נו נ מ צ א ב בי ת ב ש ב ת ,אינו צ רי ך ל פ רו ס מ פ ה (מפני שכבוד
אמירת עננו כשצם עד פלג המנחה
השבת הוא דין על האדם שנמצא בבית ולא על הבית עצמו -עיין מקו"ח לבעל החוו"י "ויכסה
כל השולחנות בחדרים שנכנס"). ל ד ע ת ה שו" ע (סי׳ תקסב ס"א) אין לו מ ר עננו ,ו ל ד ע ת ה ר מ" א (שם)
או מ ר עננו ,א ף א ם ל א קי ב ל ת עני ת ,וי" א שי ד לג א ת ה מילי ם
גם א ת ה ס טנ ד ר יכ ס ה ב מ פ ה ,ו א ף ב בי ת ה כנ ס ת ר אוי ל כ סו תו
(עי' מקו"ח לבעל החוו"י סי' רעא קיצור ההלכות ס"ט). " ביו ם צו ם ת עני תנו" (עי' משנ"ב שם ס"ק ז ,ושעה"צ ס"ק כג).
על מ פו ת ש תי ל היו ת ה מ שנ" ב (סייק ד) "י ש נו הגי ם כ תב אכילת מאכל שהוכן לכבוד שבת
ש כ ש מנ ע רי ם מ ל ב ד ה עליונ ה ש ע ל הל ח ם ,מ שו ם ה שו ל חן, מ א כ לי ם שנ קנו ל כ בו ד ש ב ת ,מו ת ר ל או כ ל ם ב מ ש ך ה ש בו ע.
ה מפ ה נ מ צ א ה שול חן מגו ל ה" .מ פ ה ש ל א רגי לי ם לנ ע ר ה ,די [עי' ספר חסידים (סי' תתסו-תתסז) שסתר עצמו ,והמשנ"ב (סי' רמב ס"ק ד) כתב בשמו
ב מ פ ה א ח ת. שאם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת ,לא יאכלנו בחול .ונראה שדווקא כאשר הנותן
י ש או מ רי ם שי ש ל כ סו ת ב מ פ ה ל בנ ה (דרשות רבי יהושע אבן שועיב מקפיד שיאכלו את מה ששלח בשבת ,אין לאוכלו בחול ,אבל אדם שקונה בעצמו לשבת,
(תלמיד הרשב"א) לפרשת בהעלותך ,סידור קול יעקב (קאפיל) דף קיח ,:אליה רבה סי' רעא יכול לאכול את מה שקנה לשבת -בחול ,ועי' א"א לגאון מבוטשאטש].
ס"ק טז בשם צידה לדרך ,אולם עי' תהלה לדוד שם ס"ק יג ,מקור חיים לחוות יאיר סי' רעא). לבישת בגדי שבת בחול
הוצאות שבת חוזרו ת נר א ה ש מו ת ר ל ל בו ש ב ג די ש ב ת ב ש מ חו ת ש ל מ צו ה ,וכן
" כ ל מזונו תיו של אד ם ק צו בי ם לו מ ר א ש ה שנ ה ו ע ד ר" ה ,חוץ ב פ גי שו ת שי דו כי ם (מג"א סי' רסב ס"ק ב בשם האריז"ל שאין ללבוש בגדי שבת
מו ע ד], מ הו צ או ת ש ב ת ויו ם טו ב [ו ר א ש חו ד ש ו חו לו ש ל ביום חול ,ועי' שבת קיג :שרות לבשה בגדי שבת ,ובתורת חיים סי' רסב סק"ו).
ו הו צ או ת בניו ל ת ל מו ד תור ה ,ש א ם מו סי ף מו סי פין לו [ו א ם
פו ח ת פו ח תין לו] " (טור סי' תיט ,משנ"ב סי' רמב ס"ק ד).
הי מי ם ש ב ה ם ל א קו ר עי ם ה ם :ש ב ת ,יום טו ב ו חול ה מו ע ד (עי
ו ב שי ט מ" ק (ביצה טז .בשם הריטב"א ,ועי' תוס' שם) הו סי ף ש כ ל הו צ או ת פת"ש יו"ד סי' שמ ס"ק טו).
מ צו ה חוז רו ת.
ב כ ל ש א ר הז מני ם [ כו ל ל בי מי ם ש אין או מרי ם ת חנון] צ רי ך
ו ל כן כ ל מ ה שנ קנ ה ל כ בו ד ש ב ת ו ל עו נ ג ש ב ת [ו א ף ל מ לוו ה ל ק רו ע ,ו כגון ע ר ב ו מו צ אי ש ב ת ויו" ט ,ר א ש חו ד ש ,א ס רו חג ,ו'
מ ל כ ה] ,ב שי עו ר ה רגי ל ל א ד ם ,ב כ ל ל הו צ או ת ש ב ת חוז רו ת. י מי ם ל א ח ר חג ה ש בו עו ת ,חנו כ ה ,חו ד ש ני סן ו כ דו מ ה (ואף שרבים
ו כגון ב ג ד או חלי פ ה ה מיו עדי ם ל ש ב ת ,מ קוו ה ב ע ר ב ש ב ת, נוהגים לא לקרוע בערב שבת ,אין לכך מקור מוסמך ,וכן מטו משמיה דהחזו"א דאין להקל).
די ר ה פ ר חי ם, ל צי בו ר, קי דו ש מ מ ת קי ם, מו כני ם, סל טי ם ה מגי ע ל כו ת ל ב ע ר ב ש ב ת :א ם עו ד ל א קי ב ל ש ב ת ,צ רי ך
ל אור חי ש ב ת ,נ סי ע ה ל צו ר ך ש ב ת [ מוני ת ,ד ל ק ו כו'] ,גנ ר טו ר. ל ק רו ע ,א פי לו ש כ ב ר ל בו ש ב ב ג די ש ב ת .ור ק א ם קי ב ל ש ב ת
א מנ ם ד ב רי ם ש אינ ם דוו ק א ל כ בו ד ש ב ת ,ו כגון קניי ת ר הי ט [ מ מ ש ,ו ל א ר ק ע' ^ פ רי ש ה מ מ ל א כ ה] ,ל א י ק ר ע .ו ל כן מי ש ע דיין
ל ס לון [אף שמשתמש בו לראשונה בשבת] ,אינ ם ב כ ל ל הו צ או ת ש ב ת. ל א ה ת פ ל ל מנ ח ה ,ו ל פי כ ך אינו י כו ל ל ק ב ל ש ב ת ב פיו (ראה אזמרה
הו צ או ת ש ב ת נ א מ רו ב הו צ או ת ה שיי כו ת ב ר מ ה ו בי כו ל ת ש ל לשמך גיליון ,99שאם עדיין לא התפלל מנחה ,יקיים מצות תוספת שבת ^ פרישה ממלאכה ,אך לא
ה א ד ם ,א ך הו צ או ת מו פ רזו ת ב ס כו מי ם ש אינ ם שיי כי ם לו ,אינן יקבלשבת בפיו ,מפני שאז כבר לא•וכל להתפלל) -א ם אינו רו צ ה ל ק רו ע -י צ ט ר ך
ב כ ל ל ,ו ה כל ל פי ה ענין (עי' שעה"צ שם ס"ק יב ,ועי' לשון השו"ע סי' רנ ס"ב ,ולשון ל ה ת פ ל ל מנ ח ה מ חוץ ל כו ת ל ,ו אז י ק ב ל ש ב ת ויי כנ ס ל כו ת ל.
המשנ"ב סי' רצא ס"ק כב). דיני ו או פן ה קרי ע ה ,וכן נו ס ח הקריעה -ה תב ארו ב שלו ח ה 40
גם הו צ או ת ש ב ת ש ל א ח רי ם ,ב כ ל ל הו צ או ת ש ב ת חוז רו ת. ב קו בי ת ההוראה.
מספר הטלפוו בבית ההוראה הגיליון הודפס ע״י שלוחות קו בית ההוראה
800־ 60ב־0733 הרב רוני ליקר .הרב טילה אריאל .הרב
ניתו להאזיו לבל השלוחות ההלכתיות
להפניית טאלוח לרב ולקבלת הניליוו הקיימות במו בית ההוראה -בהלכות
טלמה בלאק והרב נחנאל חו הי״ו טבח .בטווח .תפילה .יחוד ועוד
למייל -פנו לנחובח
619126g@gmail.com להצלתה ילדיהם בת ודה ויו־״ט ובלהעניינים להאזנה .הקישו 18בקו בית ההוראה
גליון
272 ^ נערך מתורתו של הרב צבי ש פי ץ שליט״א
■׳< W n a fn fc whff? tiljl ,■?•?hfn n ja r׳ !
/oמ:־/אo fa n o j /lftz<•7 /
U ' W ' V V w -
גבירתך -והתעני תחת ידיה" ,שע"פ ההלכה שרה עינתה אותך
מסרים ורעיונות לפרשת השבוע
כדין ,וממילא אין לך שום היתר לברוח מהשעבוד שלך אליה.
בס"ד
ומצאתי בס"ד שכך כתב להדיא רבינו סעדיה גאון בפירושו שם שרה אמנו
(טז ,ה) וז"ל :אמר לה [להגר] המלאך ,שובי אל גבירתך והתעני
תחת ידיה ,ומזה אנו יודעים -שלא חטאה שרה בהטלת עול
א .שרה חיה בשלימות את השנים שנקצבו לה
בלתי הגון על הגר .כי לו היה כך -לא היה המלאך מסכים לכך, כתוב בתחילת הפרשה (כג ,א) "ויהיו חיי שרה" וגו' ,וכתב האור
ע"כ[ .ויעוין בדברי הרמב"ן שם (טז ,ו) ,ולפי דברינו י"ל בכוונתו החיים הקדוש :פירוש ,שהשלימה שנות חייה שקצבו לה .אלא
שהבשורה על עקידת יצחק היתה הסיבה שמחמתה מתה ,ע"כ.
שע"פ מידת חסידות היתה צריכה שרה אימנו לנהוג עם הגר
לפנים משורת הדין .אלא ששרה הבינה ,שעם הגר שהיתה דהיינו ,האוה"ח מסביר בזה את המובא במדרשי חז"ל(מדרש
כפוית טובה ,והוציאה עליה דיבה רעה ושם רע לפני הנשים תנחומא פ' וירא ,כ״ג ,ופרקי דר״א ,ל׳׳ב ,ועוד) ששרה מתה כיון ששמעה
כמבואר ברש"י שם (טז ,ד) -אסור לנהוג לפנים משורת הדין. באופן פתאומי מהמלאך המסית על עקידת יצחק ,שאין הכוונה
ששרה נפטרה קודם השלמת הימים שנקצבו לחייה ,אלא
ומ"מ בחז"ל ובגאונים מפורש -ששרה לא חטאה כלל כל ימי
השלימה את כל ימיה ושנותיה ,ורק במקום שתמות באותו היום
חייה].
למשל ע"י דום לב בעת שנתה ,סובב הקב"ה שזה יקרה ע"י
ג .למה הוצרך אברהם לקבור את חוה שנית? הבשורה של עקידת יצחק.
וכן מבואר בזוהר הקדוש (פ' חיי שרה דף קכח ,):שהקשה שתי אלא שלכאורה קשה על דבריו מהאמור במדרש רבה (בראשית
קושיות על מה שכתוב בפרשה (כג ,יט) "ואחרי כן קבר אברהם מה ,ה) ,שבגלל שאמרה לאברהם (טז ,ה) "י שפוט ה' ביני ובינך"
את שרה אשתו" .א -מהי כוונת התורה במילים "ואחרי כן", -ומסרה דינה לשמים שידונו ביניהם ,לא זכתה לאריכות שנים
אחרי מה? ב -מה נלמד מהכתוב" :את -שרה אשתו" ,הרי כמו אברהם ,ונפטרה שלושים ושמונה שנים לפניו .ולכאו'
המילה -את ,באה תמיד לרבות ,ומה התרבה כאן? ותירץ על מבואר בזה ששרה לא השלימה שנותיה ונפטרה לפני הזמן.
כך רשב"י ,שבשעה שנכנס אברהם למערת המכפלת לקבור את אכן הביאור בזה ,שאמנם שרה השלימה את ימיה ,אלא שמצד
שרה קמו מקברם אדם וחוה ולא הסכימו שיקברו שם את שרה, גדלותה המיוחדת ,וכמבואר בס"ד להלן בהרחבה ,היה מקום
בטענה שעד עכשיו היתה להם בושה גדולה לפני הקב"ה בגלל להוסיף לה לפנים משורת הדין שנים נוספות שתחיה בהם עם
החטא שאכלו מעץ הדעת ,וכעת מחמת שרה תיגרם להם בושה אברהם ,וזה לא קרה בגלל שביקשה להישפט בשמים במידת
הדין כשאמרה" :י שפוט ה' ביני ובינך" ולא פנתה לבית דינו
נוספת ,ששרה שהיתה שלמה במעשיה ולא חטאה כלל כל ימי
של שם ,וע"פ מידת הדין לא מוסיפים לאדם שנים מעבר למה
חייה ,והגיעה לשלימות הגמורה .וממילא לולא חטאם ועונש
שקצבו לו בשעת לידתו.
המיתה שבא לעולם בגללם -שרה לא היתה מתה .וכיון שכך
אינם יכולים לסבול את הבושה הגדולה משרה אם תקבר לידם. ב .שרה אמנו לא חטאה כלל כל ימי חייה
והשיב להם אברהם ,שהוא יתפלל עבורם לפני הקב"ה שלא כתוב במד"ר בתחילת הפרשה (נח ,א) על הפסוק בתהילים (לז,
תיגרם להם בושה מחמת שרה .ואכן אדם הראשון התפייס וחזר יח) "יודע ה' ימי תמימים -ונחלתם לעולם תהיה" :כשם שהם
מעצמו לקברו ,אבל חוה לא הסכימה להתפייס עד שפייס אותה תמימים -כך שנותיהם תמימים ,ע"כ .דהיינו ,שחז"ל דרשו
אברהם ,שבזכות ששרה תקבר שם -גם לה יהיה טוב ,וזה יעזור פסוק זה על שרה אמנו שהיתה בת ק' כבת כ' לחטא ,וכפי' רש"י
לתיקון חטאה .ולכן כתוב :ואחרי כן ,קבר אברהם -את -שרה שם -מה בת כ לא חטאה ,שהרי אינה בת עונשין ,אף בת ק
אשתו ,לומר שאחרי המשא ומתן שהיה לאברהם עם אדם וחוה, בלא חטא .דבר אחר ,זו שרה שתמימה במעשיה כמו עגל תמים,
הוא קבר תחילה את חוה ,דהיינו שהחזירה לקברה ,ואח"כ קבר מושלם בלי כל מום ,ע"כ.
את שרה אשתו ,ע"כ. נמצאנו למדים מחז"ל ,ששרה אמנו בכל ימי חייה לא חטאה
כלל ,ונפטרה בשלימות גמורה כמו עגל תמים המוקרב לקרבן,
ד .נשמת חוה באה לעולם בגופן של שהוא שלם בלי שום פגם וחסרון .וממילא מוכח שבהנהגתה
שרה ורבקה ,ותוקנה על ידן. עם הגר (טז ,ו) נהגה שרה באופן המותר לה ע"פ הלכה ,וכמבואר
ועל פי זה יובנו דברי המגלה עמוקות בפרשה שכתב ,שחוה ברמב"ם (פ״ב מרוצח הל' יב -יד) שמותר לאדם גם לכתחילה להכות
התגלגלה בשרה אמנו ,והיא בשלימות מעשיה תיקנה חלק גדול את עבדו הכנעני במקל וברצועה .ועוד כתב הרמב"ם בסוף הל'
מחטאי חוה ,ואת שאר חטאי חוה -תיקנה רבקה אמנו שהיתה עבדים (פ״ט ,ח) שמותר לעבוד עמו גם בעבודת פרך .ואפשר שזהו
משורש נשמת שרה ,וכפי שיתבאר בס"ד להלן. שאמר המלאך להגר לאחר שברחה משרה "שובי אל [שרה]
שבת לע"ש ולא כבה (כמבואר שם ברש׳׳י) ,כיון שהוא כמו במשכן ה .אברהם טפל לגדלותה של שרה
שהנר המערבי היה דולק כל הזמן ולא כבה.
כתוב בפרשת לך לך(יב ,יג) שאברהם אמר לשרה כשירדו
ח .למה לא חשש אברהם שהמצרים יפגעו בשרה? למצרים "אמרי נא אחותי את ,למען יטב לי -בעבורך ,וחייתה
נפשי -בגללך .ובמד"ר שם (מ ,ד) אמר רב פנחס בשם ר' אבון,
ונוסיף לכך את דברי הזוהר הקדוש (פ' לך לך פא ):על שאמר אברהם
אברהם היה בתחילה עיקר כלפי שרה ,וכיון שעשה את עצמו
לשרה בירידתם למצרים "הנה נא ידעתי" :לפי שראה אברהם
טפל לשרה ,מכאן ואילך עד סוף ימיהם -נעשה אברהם טפל
שהשכינה שורה על שרה כל הזמן גם ביציאתה מביתה והליכתה
לשרה .ולכן כתוב בהמשך הפרשה שם (פסוק טז) "ולאברהם
למצרים ,היה אברהם בטוח שלא יאונה לשרה כל רע ,כי היא
היטיב -בעבורה" ,ע"כ .הרי שלא רק בנבואה היה אברהם טפל
היתה שמורה ע"י השכינה כל הזמן .אבל עליו -לא שרתה
לשרה ,אלא גם בדברים נוספים .ולכן אמר הקב"ה לאברהם בפ'
השכינה [עכ"פ לא באופן תמידי] ולכן פחד על חייו ואמר לה
וירא (כא ,יב) "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" ,דהיינו,
להגיד שהיא אחותו כדי שלא יהרגו אותו ,ע"כ.
לא רק בנידון ישמעאל אלא בכל דבר .וכן כתוב במד"ר (מז ,יג)
ועל פי זה י"ל למה מעת ירידתם למצרים נעשה אברהם טפל א"ר אחא :בעלה [אברהם] התעטר בה ,והיא לא התעטרה
לשרה .שאחרי שראה אברהם שהשכינה שורה על שרה לא רק בבעלה .ורבנן אומרים ,בכל מקום האיש גוזר ,אבל כאן כתוב
בביתה אלא כל הזמן ,ובכל מקום שהיא נמצאת ,הבין מעתה (כא ,יב) "כל -אשר תאמר אליך שרה -שמע בקולה".
שהוא טפל לדרגתה הרוחנית .והקב"ה הסכים עמו ,ולכך הורה
כלומר ,גם הקב"ה הורה לאברהם ,שמכאן ואילך שרה גדולה
לאברהם שכל מה שתאמר לו שרה בכל דבר וענין ישמע לה,
ממך ואתה טפל לה ,ולכן עליך לשמוע לה לכל מה שתאמר
כי דבריה -רצון הקב"ה הן .הרי ששרה הגיעה למציאות שכל
אליך בכל דבר וענין .ולמרות שאין לנו שום מושג ,ואפילו
מהותה ושכלה דבוק בשכינה ,וכן השכינה דבוקה בה -וממילא
הקלוש ביותר ,בגדלותם של האבות והאמהות הקדושים .אבל
אינה יכולה לומר דבר שאינו רצון ה'.
לימדו אותנו חז"ל ,שהקב"ה אמר לאברהם -ששרה הגיעה
ט .למה עשתה שרה לעצמה בגדי כהונה? לגדלות מופלגת כל כך כדרגת אדם וחוה לפני החטא ,ולכן
בשכלה ,הבנתה ,וכח הנבואה שלה זכתה לראות כל מה שיקרה
כתוב במדרש תנחומא (פ' חיי שרה ד) שאברהם הספיד את שרה לפי
עד סוף ימי העולם באופן המושלם ביותר ,וממילא כל שתאמר
פסוקי המזמור "אשת חיל" (משלי פ' לא) .ועל הפסוק "מרבדים
אליך -כך היא גם החכמה האלוקית בה אני מנהיג את העולם,
-עשתה לה" אמר -אלו בגדי כהונה שעשתה עבורה .וכלשון
וזהו רצוני.
הפסוק " -עשתה לה" -עבורה ולא עבור אברהם .ולכאורה
הדברים תמוהים ,לצורך מה עשתה שרה בגדי כהונה לעצמה, ו .לא דיבר הקב"ה עם אשה -אלא עם שרה בלבד
הרי אין עבודת כהונה בנשים שנאמר "אמור אל הכהנים בני כתוב בירושלמי סוטה (פ׳׳ז ,א) ובמד"ר (בראשיתכ ,ו) אמר רבי יוחנן
אהרן" -ולא בנות אהרן? בשם ר' אלעזר בן רשב"י ,לא מצאנו שדיבר הקב"ה עם אשה -
ועל פי האמור יש לומר ,שכיון שהשכינה הקדושה שרתה באופן אלא עם שרה בלבד .וכל הדיבורים האחרים שכתוב בתנ"ך ,כמו
קבוע הן על שרה והן על האהל שלה ,כדברי הזוהר הקדוש ורש"י הדיבור עם חוה או עם שאר הנביאות נעשו ע"י מלאך בלבד.
(כד ,סז) ,נמצא שחל על אהל שרה -קדושת המשכן ,שרק מי ולפי"ז יובן מה שכתוב בזוהר הקדוש (חיי שרה דף קכה ).שמיתת
שהוא כהן מותר להיכנס אליו .וממילא אף שודאי שלא היתה שרה אמנו לא היתה ע"י מלאך המוות אלא ע"י השכינה
שרה כהן בפועל ,ולא הקריבה שום קרבן ,כי נשים אינן כשרות הקדושה .ודבר זה רמוז במילים "ותמת שרה -בקרית ארבע",
לעבודת כהונה ,אולם היא הגיעה בקדושתה העצמית לדרגת שהמילים "קרית ארבע" רומזים לשכינה הקדושה .וע"ש בזוהר
כהונה ,ואוהלה התקדש בקדושת המשכן ,ושרתה עליו השכינה שמיתתה היתה בדרגת גילוי שכינה גבוהה יותר ממיתתו של
בקביעות .ולכן עשתה לעצמה בגדי כהונה ,כי למשכן מותר אברהם אבינו.
להיכנס רק עם בגדי כהונה ,ואף לכהן שאינו מקריב קרבן (יעוין
ר׳׳ש כלים פ"א מ׳׳ט .ובענין בגדי כהונה לנשים יעוין תוס' קידושין לו,ב ד׳׳ה חוץ). ז .אהלה של שרה -התקדש כקדושת המשכן
ולפיכך אסור היה לאף אחד שלא הגיע לקדושה כזאת להיכנס כתב רש"י בפרשה (כד ,סז) ,ומקורו מהמדרש רבה שם (ס ,טז),
לאהל שרה ,כשם שהיה אסור לאדם זר שאינו כהן להיכנס שכל זמן ששרה היתה בחיים -היה ענן קשור על האהל .וענן
למשכן או לביהמ"ק. הכוונה -השכינה הקדושה ,וכמו שראו אברהם ויצחק על הר
המוריה בעת העקידה כמבואר בפרקי דר"א (לא) ,ובמד"ר (נו ,א)
י .למה לא נכנסו המלאך ואברהם לאהל שרה? וע"ש ברש"י .הרי שהשכינה הקדושה לא זזה מהאהל של שרה
ועל פי זה יובן בס"ד מה שכתוב בתחילת פ' וירא (ח ,י) "ושרה כל ימיה ,וממילא גם שרה היתה דבוקה בשכינה הקדושה בכל
שומעת פתח האהל -והוא אחריו" ופי' רש"י -הפתח היה אחר רגע משנות חייה.
המלאך ,ע"כ .והמלאך לא נכנס לאוהל שרה .והיינו כיון שאפילו וכך גם דייק בזוהר הקדוש (פ' חיי שרה דף קלג ).ממה שכתוב (כד,
המלאך שבא לבשר לשרה על הולדת הבן ,היה נחשב כזר ,ולכן סז) "ויביאה יצחק [את רבקה] -האהלה -שרה אמו" ,ולא
היה אסור לו להיכנס לאהל שרה כיון שהשכינה היתה שם[ .ואין כתוב לאהל שרה אמו [בלי האות ה] .שהאות ה רומזת לשכינה
לומר שלא נכנס לאוהלה בגלל חשש של יחוד ,שהרי היה יכול להיכנס הקדושה כמו האות ה האחרונה שבשם הויה הקדוש ,ורמזה לנו
יחד עם אברהם או להשאיר את פתח האהל פתוח לרוחה וכו']. התורה בזה ,שאהל שרה -היה משכן תמידי לשכינה ,ולכן שכן
ויש להביא ראיה לכך מדברי הזוהר הקדוש בפ' וירא (דף קג). עליו הענן ,כשם שהיה ענן ה' על המשכן בקביעות .והוסיף על
שכתב :שכוונת הפסוק "והוא אחריו" -היינו כלפי אברהם כך בספר ישמח משה ,שלכן גם דלק הנר באהל שרה מערב
כח לעמוד מול כל המרגלים הרעים ,כמבואר בגמ' שם וברש"י אבינו שישב מאחורי השכינה ,שלא כמו שרה ששמעה את קול
בבמדבר .וידע משה שמול עוצמה כזאת של עשרת המרגלים השכינה שדיברה אליה ,ע"כ .כלומר ,אפילו אברהם אבינו לא
שיסיתו את יהושע ,תפילתו לבד לא תעזור .ולכן כתוספת יכל להיכנס סתם לאהל שרה ,בגלל שהשכינה שרתה שם והיה
לתפילתו ,הוא היה זקוק לקחת את האות יו"ד שהיתה בשמה למקום הזה קדושת משכן ה' ,ולכן ישב מחוץ לפתח האהל .ואם
הקדוש של שרה שנקראת בעבר -שרי ,והתקדשה בקדושה כל מבעלה הקדוש של שרה נמנע מלהיכנס לאוהלה ,כ"ש שהמלאך
כך גדולה ,ולהוסיפה לשמו של יהושע .שרק אם יוסיף אותה שהיה קטן מהם.
לשמו ועוד בתחילת שמו ,באופן שכעת יכלול שמו של יהושע ועוד יובן עפי"ז בס"ד למה לא האמינה שרה לבשורת הבן
גם את רוב האותיות של שם הוי"ה הקדוש ,אז ,יחד עם כוחה ששמעה מהמלאך .מאחר וכאמור לעיל מהירושלמי בסוטה
של שרה ,שהתבאר לעיל שיכול לשנות את הטבע והמזל כמו (פ״ז ,א) ,שרה קיבלה את נבואתה מהקב"ה ולא ממלאך ,נמצא
שהיה אצל אברהם ,יינתן ליהושע כח מיוחד עמו יוכל לעמוד שדרגתה היתה גבוהה ממנו ,ומאחר והקב"ה לא אמר לה בנבואה
מול דברי הדיבה והשקר של המרגלים .ובדברים אלו ניחם את הבשורה הזאת -לא האמינה לו .ונוסיף לכך גם את דברי
הקב"ה את האות יו"ד. הספורנו שם (יח ,יב) שפירש ,ששרה ידעה ששינוי הטבע כמו
להשיב את גופה לימי הבחרות לאחר שכבר הזקינה ,אין נביא או
יג .למה לא הוסיף משה לכלב בן יפונה אות
מלאך יכולים לעשות זאת ,ורק הקב"ה יכול לשנות את הטבע.
לשינוי שמו ,ומה עשה כלב במקום זה?
וממילא חשבה שרה שאם הקב"ה רוצה לשנות לה את הטבע
ולפי"ז יבואר למה משה רבינו לא התפלל אף על כלב בן יפונה
יאמר לה זאת בעצמו ,ומאחר ולא נאמר לה נבואה כזאת ,דברי
שלא יפתו אותו המרגלים .כי כאמור ,תפילת משה לבדה לא
המלאך לא היו חשובים בעיניה מאומה.
יכלה לעזור מול עשרת המרגלים ,ואות נוספת מיותרת משמה
של שרה -לא היה למשה .ולהוסיף סתם אות מקרית לשמו, יא .מהיכן קיבלו אברהם ושרה את האות
במקרה דנן -אין בכך שום תועלת ,כי צריך את קדושת שרה ה שהתווסף לשמם ,ולצורך מה?
המיוחדת .ולכן לא התפלל עבורו משה כי ידע שתפילתו לבדה ולאחר שהתבארו הדברים הללו עד כה ,ננסה בס"ד להבין דברים
לא תוכל לעזור לו. נוספים הכתובים בחז"ל .כתוב במד"ר (מז ,א) :אמר רבי יהושע בן
אמנם מאחר וכלב בן יפונה הבין היטב את הסכנה שלפניו ואת קרחה ,האות יו"ד שנטל הקב"ה משרי נחלקה לשתים ,חציו -
שיקולי משה ,לכן הלך כלב מעצמו דוקא למערת המכפלה לשרה ,וחציו -לאברהם .כלומר ,האות יו"ד שמספרה -עשר,
שבחברון ,ולא להר המוריה אף שכבר הייתה בו קדושה חילקה הקב"ה לשתי אותיות -ה ,שמספר כל אחת מהן -
מיוחדת מעולם ,והשתטח על קברי האבות והאמהות שקבורים חמש .והורה ה' לאברהם (יז ,טו) שמעתה אשתו תיקרא -שרה
שם ,והתפלל להקב"ה ,וביקש גם מהם שיבקשו עליו רחמים במקום שרי ,והוא ייקרא -אברהם עם תוספת האות -ה לשמו.
מהקב"ה שינצל מעצת המרגלים .מאחר והבין ממשה ,שרק וביאורם של הדברים ,שכדי שתהיה יכולת לאברהם לשנות את
עם תפילות האבות וזכויותיהם הרבות ,ובכלל זה זכותה של המזל עמו נולד ,ויוכל להוליד בן ,הוא זקוק לקבל משרה חלק
שרה אמנו שקבורה שם ,יכול הוא להינצל מעצת עשרת מאותיות שמה .שכידוע השם הוא מהות האדם .ולכן האות
המרגלים .ואכן בזכות תפילתו אצל האבות והאימהות ניצל גם ה שהיתה עד כה מחצית מהאות יו"ד מהשם שרי ,והתקדשה
כלב מדיבת המרגלים. בקדושתה הגדולה של שרה ,כעת עם הכח הזה שיתווסף מעתה
לאברהם ישתנה מזלו ויוכל להוליד בן .ודבר זה כלול גם בדברי
יד .כוחה של שרה הועיל לדורות הקב"ה לאברהם (יז ,טז) "וגם נתתי -ממנה לך -בן" .כלומר ,הבן
והנה ממשיך שם המד"ר (מז ,א) בדברי הפיוס של הקב"ה לאות שיוולד -ממנה ממש הוא ,כי רק בגלל שיתווסף לך חלק משמה
יו"ד וז"ל :אמר רב מנא ,לשעבר היית שרי לעצמך ,ועכשיו הקדוש ,תוכל ללדת בן .וזהו שכתוב בילקוט שמעוני (רמז עו,ג),
ששמך השתנה ,תהי -שרה לכל באי העולם ,ע"כ .מלמד וברש"י (טו ,ה) אברם -אינו מוליד בן ,אבל אברהם -מוליד בן.
אותנו רב מנא שאף ששרה גיירה נשים רבות גם כששמה היה
שרי ,ולצורך זה היא לא היתה זקוקה לשינוי השם שרה ,אולם יב .מהיכן לקח משה רבינו את האות יו"ד
מכאן ואילך כוחה של שרה יעמוד לכלל ישראל לעולם ,ובכל שהוסיף ליהושע ,ולצורך מה?
הדורות ,וכמבואר בדברי חז"ל; והנה ממשיך שם המדרש :אמר רבי שמעון בן יוחאי ,יו"ד שנטל
כתוב במד"ר (פ' חיי שרה נח ,ג) רבי עקיבא היה יושב ודורש הקב"ה משרי היה טס לפני כסאו של הקב"ה ואמר לפניו ,רבונו
והציבור התנמנם ,ביקש לעוררם ואמר :מה ראתה אסתר של עולם ,בשביל שאני קטנה שבאותיות הוצאת אותי משרה
המלכה שתמלוך על מאה עשרים ושבע מדינות? אלא שתבוא הצדקת? אמר לה הקב"ה :לשעבר היית משמה של נקבה ובסופן
אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחייתה מאה ועשרים ושבע של אותיות ,עכשיו אני נותנך בשמו של זכר ,ובראשן של אותיות
שנה ,ותמלוך על מאה עשרים ושבע מדינות ,ע"כ .והדברים שנאמר (במדבר יג ,טז) "ויקרא משה להושע בן נון -יהושע" .ע"כ.
צ"ב .והמבואר בזה ,שחידש רבי עקיבא שזכות זו ששרה אמנו וננסה להבין יותר לעומק את דברי רשב"י.
השלימה באופן המעולה ביותר כל יום משנות חייה ,עמדה כתוב בגמ' סוטה (לד ,):וברש"י בבמדבר (יג ,טז) שמשה רבינו ידע
להם לישראל לישועתם והצלתם בימי מרדכי ואסתר ,ובזכותה מנבואת אלדד ומידד שמשה מת ויהושע מכניס את בני ישראל
מלכה אסתר על מאה עשרים ושבע מדינות ,על מנת שתוכל לארץ ,דהיינו שיהושע יהיה המנהיג שיירש אותו .ומאחר וראה
להציל את כלל ישראל מגזרותיו של המן הרשע .ובזכות משה ברוח קדשו שהמרגלים יוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל,
הישועה הזאת הסכימו כלל ישראל שבאותו הדור לקבל את לפיכך ביקש רחמים והתפלל לקב"ה שיושיע את יהושע ויתן לו
|עד כדי מסירות נפש ,אלא גם הקרבת חייה של שרה ,שבמותה
-נתנה לכלל ישראל את קיומו.
יז .הקשר והדמיון שבין שרה לרבקה
כתוב במד"ר (פ' וירא נז ,א) שמיד לאחר העקידה בישר הקב"ה
לאברהם ,שכעת נולדה זיווגו של יצחק שנאמר "הנה ילדה מלכה
גם היא" וגו'( ,והובא ברש׳׳י כב ,כ) .ונבאר זאת בס"ד; כפי שהתבאר
לעיל בשם המגלה עמוקות ,בשעת עקידת יצחק כשיצאה נשמת
יצחק מגופו יצאה גם נשמת שרה מגופה ,והנה נשמת שרה
למרות שמחמתה היא לא היתה צריכה להגיע שנית לעולם,
מאחר ולא חטאה מעולם והגיעה לשלימותה באופן שלא היה
התורה שבע"פ מאהבה .וכמו כן מחמת מלכות אסתר עם
אחשוורוש נולד מהם דריווש השני שנתן רשות לבנות את בית
המקדש השני.
כמו כן מבואר בחז"ל שכשנלקחה שרה לפרעה מלך מצרים,
אמרה שרה למלאך שהתגלה אליה -עשר פעמים -להכות
בחוזקה את פרעה בכל פעם שניסה להתקרב אליה .ובזכות
הפעולה הזאת שעשתה שרה במצרים נגד פרעה מלך מצרים,
ניצלו בני ישראל מהמצרים בגלות מצרים ,כאשר ניתן לפרעה
שמלך באותה שעה במצרים ולכל עמו ,עשר מכות עד שהסכים
לשלוח את בני ישראל ממצרים .כמו כן עמידתה בגבורה בנסיון
העריות ,נתן את הכח לכל נשות ישראל במצרים שלא להטמא.
עליה לתקן שום חטא ,אולם מכיון ששרה באה לתקן את חטאי
חוה ,וכמו שהובא לעיל בשם הזוהר הקדוש והמגלה עמוקות,
טו .הקשר הנצחי בין נשמות שרה ויצחק
לפיכך אע"פ שתיקנה שרה חלק ניכר מחטאה ,אולם עדיין לא
בנה ,והפירוד ביניהם בעת העקידה
הושלם תיקון חטא חוה .ולצורך כך בלבד חזרה נשמת שרה כתוב בפרקי דרבי אליעזר (פ' לא) רבי יהודה אומר :כיון שהגיע
לעולם מיד עם פטירתה .אלא שכדי לתקן את חוה -נשמת שרה בשעת עקידת יצחק חרבו של אברהם על צוארו של יצחק
צריכה להיכנס לגוף של אשה ,ולכן ברגע פטירתה -מיד ילדה ואמר המלאך לאברהם " -אל תשלח ידך אל הנער" ,חזרה
מלכה את רבקה ונכנסה נשמת שרה לגופה של רבקה. הנפש לגופו של יצחק ...ובאותה שעה פתח יצחק ואמר" :ברוך
אתה ה' מחיה המתים" ע"כ.
ובזה יובן לשונו הקדוש של רש"י (בסוף פ' חיי שרה כד ,סז) על הפסוק
וכתב בספר מגלה עמוקות (בתחילת פ' חיי שרה) ,שנשמת שרה
"ויבאה יצחק [את רבקה] האהלה שרה אמו" ,וז"ל :והרי היא
ויצחק היו קשורות ודבוקות אחת בשניה בשורשן בקשר
-שרה אמו ,ע"כ .כלומר ,רבקה היתה בדיוק כשרה אמו .וכך
שלא ניתן להפרדה .וכלשון הפסוק בפ' וירא (יח ,י) "והנה בן
גם כתב רבנו בחיי בהקדמה לפ' חיי שרה וז"ל :שהמדרש עשה
-לשרה אשתך"[ .ולא כתוב והנה בן -לאברהם אבינו] .ולכן
-רבקה ושרה -כאילו הן אחת .לפי שלא נולדה רבקה -עד
בעת העקידה כשפרחה נשמתו של יצחק -באותה שעה ממש
שמתה שרה -לפי שהיתה במקומה ,ע"כ .וחוזר על כך הרבינו
פרחה עמה מגוף שרה גם נשמתה ,מכיון שנשמות שניהם היו
בחיי בפירושו בסוף הפרשה (כד ,סז) .וכך גם כתוב בזוהר הקדוש
קשורות אחת בשניה .אלא שליצחק החזיר הקב"ה נשמתו עם
(פ' חיי שרה דף קלג ).רבי יהודה אומר :כמו שדיוקנו של יצחק היה
נפש חדשה והחיה אותו ,ולכן יצחק ברך -מחיה המתים .אולם
כדיוקנו של אברהם ,וכל מי שרואה את יצחק אומר -זה אברהם.
לשרה לא הוחזרה נפשה ונשמתה ,ולכך היא נשארה מתה.
וכמו שכתוב בתחילת פ' תולדות" :אברהם הוליד את יצחק".
כך דיוקנה של רבקה היה ממש דיוקנה של שרה ,וכל מי שראה טז .בעקידה התחדש שיצחק יוכל להוליד ילדים
אותה אמר -זוהי שרה אמו .ולכן כתוב "ויביאה האהלה -שרה ובזה יובנו בס"ד היטב דברי האוה"ח הקדוש בפ' וירא (יח ,י כב,
אמו" .כי רבקה היתה נראית בדיוק כמו שרה אמו ,הן במראה, כ) שכתב שעד העקידה לא יכל יצחק להוליד -מכיון שנשמתו
והן במעשיה הטובים ,ע"כ דברי הזוהר הקדוש. היתה נשמת נקבה ,ובעקידה זכה לנפש מצד הזכר שראוי
להוליד ,ע"כ .ולפי מה שנתבאר שנפשו ונשמתו של יצחק היו
יח .למה לא החמיצה העיסה לשרה קשורים בקשר אחד עם אמו שרה ,הרי שהם היו מהצד של
ורבקה ,ולא כבה הנר באהל שלהן הנקבה ,וממילא באופן הזה הוא לעולם לא יכול היה ללדת.
מבואר בחז"ל ,הטעם שנשים מדליקות נרות בערב שבת, ובשעת העקידה שנפרדה מיצחק נפשה של שרה ,והקב"ה
ומפרישות חלה ,כדי לתקן את חטאי חוה שכל הנשים הינן החיה אותו עם נפש חדשה מהצד של הזכר ,מעתה הוא יוכל
משרש נשמתה .והיות וחוה באכילתה מעץ הדעת גרמה למיתת להוליד ילדים.
בני האדם וכיבתה אורו של עולם ,וכמו כן גרמה מיתה לאדם והנה הקב"ה אמר לאברהם (יז ,יט) "אבל שרה יולדת לך בן,
הראשון שנחשב כחלתו של העולם ,בהיותו האדם הראשון וקראת את שמו יצחק ,והקימותי את בריתי אתו לברית עולם
שנולד בעולם .לכן צריכות הנשים שנשמתן הינה כחלק מנשמת לזרעו אחריו" .כלומר ,הקב"ה הבטיח לאברהם שיצחק בנה
חוה לתקן את חטאה .והנה התבאר לעיל ששרה ואח"כ רבקה באו של שרה יוליד ילד ,שעמו ימשיך זרעו של אברהם .ולפי מה
לעולם כדי לתקן את חטאי חוה בשורשם ,ואכן בזכות מעשיהן שהתבאר לעיל ,הרי כל זמן ששרה היתה בחיים -לא היתה
הטובים זכו לכך שעיסת חלתן לעולם לא החמיצה ,וכן דלק הנר קיימת מציאות שיצחק יוליד ילדים .ולצורך לידת וקיום עם
באהל שלהן במשך כל השבוע .וכל זאת להראות לכל באי עולם, ישראל ע"י יעקב אבינו שהיה בנו של יצחק -לקח הקב"ה את
שהן החזירו אורו של עולם לתיקונו ,אע"פ שאת גזירת המיתה שרה אמנו מהעולם כתוצאה מעקידת יצחק ,כדי שבמותה -
שהקב"ה גזר על בני האדם ,לא היה ביכולתן לשנות[ .ועיין לעיל יוולד עם ישראל ע"י זרעו של יצחק .נמצא שעקידת יצחק
אות ז סיבה נוספת למה הנר לא כבה באהל של שרה ורבקה]. היתה לא רק נסיון לאברהם ,ונסיון ליצחק באמונתם בקב"ה
העלון יוצא לע״נ :הריר חיים יצחק ד ל בהר״ר צבי הי״ד ,ומרת נחמה בת הריר יחיאל הלוי y״n
rav5869690@gmail.com nfap y>o!5fopv 'orJ pe /"5fl 153-2-5869690 opvf 1 t>/b/!tinמ«/6מ!0! . ntojfo nlfef/ay
בס״ד
ר־ניקוני עידובין
I הלגת יות
גליון שאל ות הלכת
I העיווביפ העונונתיים
בבדיקת העיוובים
יקה המתחדשותמידימבוע
אם יש לו מקום להחביא את החפץ בתוך אותם ד אמות ,שיבוא ב שי עו ר הפתיחה מופ תעי ם לגלו ת כמה עי רו בין נוג ע ל מע ש ה
במוצאי שבת לקחתו ,יש לשים לב שהמקום אינו רה׳׳ י או חורי רה״י, בשבוע זה נפתחו בסייעתא דשמיא השיעורים החדשים בהלכות
ולצורך זה יש לדעת את דיני מחיצות וגדרי רה׳׳י ,כגון אם יכול להשחיל עירובין למעשה .בבני ברק ובירושלים ,עם השינוי שהפעם השיעורים
את החפץ תחת צמחיה של החצר הסמוכה ,האם זה נחשב כותל של עברו לשכונת גבעת שאול .עשרות אברכים ובחורים שליבם חפץ לדעת
רה״י ,והאם בתוך הצמחיה יש דין כמו על כותל של רה׳׳י שדנו כרה׳׳י את המעשה אשר יעשון ,השתתפו בשיעור הפתיחה ,והופתעו לגלות עד
(שו׳׳ע סי׳ שמ״ה ס״ג) .ואם החצר רה׳׳י האם זה נקרא שהחפץ נכנס כמה ההלכות שנמסרות בשיעורים אלו נוגעות לכל אחד ממש ,גם
לרה״י כי הוא רק בחור שבגדר[ ,האם יש חורי רה״י למטה מג■ לקרקע, כשאינו הולך להיות אחראי על העירוב
וכשהם מפולשים לרחוב ,עיי במשנ״ב סי׳ שמ״ה ס״ק ט׳ י .ועוד יש לעיין וזה דבר נפלא הנמסר בשיעורים של מוקד העירוב ,איך להוציא בכל
האם בכלל יש חורי רה״י בזמנינו שאין שימוש בהם ,כמו שהעיר בספר נושא את המקרים המצויים והנוגעים למעשה .בדרך כלל אם נגיע
פתח העירוב ח״ג שם] ,ומה הדין לדחוף את החפץ תחת מכונית החונה למישהו ונבקש לדון איתו על איזה נושא בכשרות העירוב ,הוא יתן לנו
ברחוב .ומה הדין לשלשל לתוך קופת צדקה שברחוב .אלו דברים הרגשה שזה דבר שנוגע לרבנים ולאחראים על העירובים ולא קשור
חשובים עם הרבה פרטים שאין המקום להרחיב בהם ,אבל כשלומדים אליו .אבל האמת היא שזה לא נכון ,יש כ׳׳כ הרבה דינים והלכות
את ההלכות למעשה ,רואים שבכל פינה ברחוב אפשר ללמוד דין הנוגע שמצויות לכל אדם ,שהוא נקלע אליהם הרבה פעמים ,והידיעה של
לשמירת השבת באופן אישי ,וזה בנוסף ללימוד על עשיית העירוב של ההלכות המעשיות ,נדרשת מאוד כדי שלא ניכשל ח׳׳ו בחילול שבת
האחראים בפועל.
י ש הלכות ש צריך לד ע ת ת שוב ה ב ש ע ת מע ש ה תוך כמה שניו ת
בימים אלו מגיעות בקשות לפתיחת עוד סידרות של שיעורים בערים
בין הדינים שעסקנו בשיעור הפתיחה ,היה נושא מיוחד שכשצריך אותו
נוספות ,בעיר חדרה ,בעפולה עילית ובנתיבות ,המעונינים להצטרף יפנו
צריך לדעת את התשובה תוך שניות ספורות לאחר שהבנו מה הם
למזכירות בטל׳ של מוקד העירוב שלוחה .6יתן ד שיתרבו הלומדים
ארבעת הרשויות במציאות שבזמנינו ,וכמה מצוי בזמנינו מקומות
ותרבה הדעת וידיעת ההלכה ,עם חיזוק שמירת השבת כהלכה.
שאסור לטלטל בהם ,כגון מחוץ לגבול העירוב ,וזה מצוי אצל כל מי שגר
בא מצע שב ת סוכו ת נוד ע ש חי בלו ב עירו ב קרוב לקצה העיר ,ובפרט בשבת שמתארחים בישוב ששם הגבול קרוב
בעיר עפולה עילית אירע מקרה חמור ביו׳׳ט ראשון של חג הסוכות, מאוד לבתים ,ואפילו חלק מהחצרות הן מחוץ לעירוב ,והדבר דורש
שימת לב ,שרק אם יודעים מה זה עירוב ועירניים להלכותיו ,יודעים לא
להיכשל ביציאה לחצי השני של החצר עם חפצים ביד או בכיסים.
וכאן מצויה השאלה מה הדין אם מישהו יצא עם חפץ בכיס או ביד,
? ? ID S ומה הדין כשיצא עם תינוק בעגלה ,מה צריך לעשות האם להישאר איתו
ג ש י אל
מחוץ לעירוב עד מוצאי שבת ,או שמא לא להישאר ולא לעצור לרגע.
ג' אופני ם מה עו שי ם כ שי צ או עם חפץ או עגלה מ חוץ ל עירו ב
התשובה לכך מורכבת מהרבה מצבים ,וסידרנו אותם לשלושה
אופנים .א .אם האדם שמטלטל יצא מהעירוב ועדיין לא עצר מאז שיצא,
trn iiirraהותר הנכון הוא שלא יעצור עד שיכנס בחזרה אל תוך העירוב ,והטעם כי
וסוסו מלאכת הוצאה מורכבת משלושה שלבים ,עקירה ,הוצאה ,והנחה .ואם
לא עשה הנחה לא השלים את המלאכה ,ואם הוציא מהעירוב שהוא
רה״י ולא עצר בחוץ ,לא השלים את המלאכה ,ואם תוך כדי הליכה יחזור
M IA IM IIIM I ויכנס לרה׳׳י יוצא שלא השלים מלאכה ,אלא עקר והוציא מרה׳׳י למקום
האסור בלי להניח וחזר והניח ברה׳׳י ,א׳׳כ עשה שלא יהיה מלאכה
כימים אלו נפתח מחזור חדש
שלימה .ובזה גם מרויח שאינו נשאר תקוע עם החפץ מחוץ למקום שלו.
ללימוד הלכות עיהכין למעשה
כמסלול הכשרת ב אם כבר עצר פעם אחת מאז יציאתו מתוך העירוב ,אין לו היתר
להיכנס לעירוב גם אם כעת הוא בהליכה ,דכיון שעקר בחוץ [ברה׳׳ר או
״מפקח עירוב״
קורס מעשי עם מצגות ותמונות מהשטח
בכרמלית] אסור להכניס לרשות היחיד .אלא צריך למצוא"מקום פטור׳
להניח עליו ,שאז יוצא שלא השלים מלאכה ,אע׳׳פ שעקר והעביר יותר
עם נ0יוןרכ עם אלפי תלמידם מד אמות ,כי לא הניח על מקום חשוב .וכאן השאלה מה נחשב ׳׳מקום
פטור״ ,וזו שאלה שצריך לדעת את התשובה תוך כמה שניות בלי לעצור
השיעורים יימסרו ע״י
לרגע ,כי העצירה נחשבת כהנחה.
הגאון רכי משה אנגלרד שליט״א
ירד מוקד העירוב אמנם אם הוא עם תינוק בעגלה ,אי אפשר להניח אותו לעל מקום
