gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משיב נפש · Meishiv Nefesh — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: משיב נפש · Meishiv Nefesh

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

משיב נפש · Meishiv Nefesh — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פרשת‬ ‫חיי שרה‬ ‫תשפ״ז‬ ‫‪148‬‬ ‫‪’ž™•‹Ÿ‰‰—Ū‬‬ ‫קול ״אודיע אמונתך״‬ ‫בארה״ק ‪08-30-20-666 -‬‬ ‫בארה״ב ‪605-477-7011 -‬‬ ‫בלאנדאן ‪44-3003730634‬‬ ‫פנימיות הפרשה‬ ‫קﬧבﬣ‬ ‫שאלות המוגשות‬ ‫נפשי‬ ‫במשנת מו“ר שליט״א‬ ‫ﬡל נפשי‬ ‫לפני מו״ר שליט״א‬ ‫בשאלתי‬ ‫למה לא בקשת?‬ ‫שאלה השבוע )וירא( למדנו‬ ‫"היפלא מה' דבר"‪ ,‬איך זוכים לחיות‬ ‫מי הוא הנותן וזה נעשה דוקא ע"י התפילה‪ .‬כשאדם‬ ‫שכנים הם מזה שנים‪ ,‬ובכל זאת ההבדל די ניכר‪,‬‬ ‫עם אמונה שהשי"ת כל יכול גם‬ ‫יודע למי הוא פנה‪ ,‬ממי הוא ביקש‪ ,‬הוא מכיר מי הוא‬ ‫מדלתו של האחד זועקת דלות לעומת זו הסמוכה שם‬ ‫כשאין רואים שום פתח לישועה?‬ ‫הנותן‪:‬‬ ‫השפע שוכן דרך קבע‪...‬‬ ‫הפלא הוא‪ ,‬שדומים הם במעשיהם‪ ,‬שניהם למדו‬ ‫תשובה‪ :‬זה שהשי"ת כל יכול‪ ,‬את זה‬ ‫"הוא מבקש מהשי"ת שהוא יעשה לו את המקרה ‪ -‬הקרה‬ ‫באותה ישיבה‪ ,‬המשיכו באותו כולל אליו הם משכימים‬ ‫יודע כל יהודי‪ ,‬הרי השי"ת ברא את כל‬ ‫נא לפני ‪ -‬כי אתה אדון על כל המקרים‪ ,‬ואין מקרה בעולם‬ ‫הבריאה‪ ,‬אז הוא כל יכול‪ .‬רק צריכים‬ ‫מידי יום להגות בתורה‪ ...‬אז מה בכל זאת ההבדל?‬ ‫שאין אתה עושהו מראשיתו ועד סופו… )דרך כוכב‪ ,‬תו' ב'‬ ‫לזכות שזה יאיר לנו ]ס'זאל אונז שיינען[‪.‬‬ ‫יודעי דבר מציינים כי מידי פעם עוצרת מרכבת הדואר‬ ‫שיעור ב'(‬ ‫בסמוך למבנה ומעטפה נכבדה עושה את דרכה לידיו‬ ‫וכשמכירים את הנותן‪ ,‬מתמלאים בהכרת טובה אליו‪:‬‬ ‫של הבעל‪-‬בעמיו… מי יודע אולי דוד או מכר לו מעבר‬ ‫שאלה איך זוכים לזה?‬ ‫"לאחר מכן כאשר רק החל לדבר עם רבקה‪ ,‬וכבר ראה שה'‬ ‫לים‪...‬‬ ‫תשובה‪ :‬צריכים לדבר מזה‪ .‬לדבר‬ ‫מוליכו בדרך הטובה וכבר רואה בעיניו את הישועה‪ ...‬תיכף‬ ‫היה זה דוקא השכן הדל‪ ,‬שאיכשהו גילה את הסוד‪...‬‬ ‫מאמונה‪ ,‬מהשגחה פרטית‪ ,‬הרי כל‬ ‫ומיד נתן פיו בהודיה להשי"ת שהנחהו בדרך אמת…‬ ‫שגרם לו לא פחות מזעם‪.‬‬ ‫מה שנעשה הוא רק בהשגחה‪ ,‬הפלא‬ ‫וכשמכירים בו ומודים לו זוכים להתחבר‬ ‫זה החברותא שלי! אותו בן עשירים‬ ‫ופלא‪ ,‬לכל אחד יש לאכול ולשתות‬ ‫עמו למדתיו בימי בחורותיו במשך כמה‬ ‫אליו בביטול הגמור‪:‬‬ ‫מה זה נוגע‬ ‫שנים‪ ...‬הוא הוא ולא אחר הנגיד הנכבד‬ ‫באופן נפלא מאוד‪ ,‬מהשי"ת לבדו‪ ,‬פלאי‬ ‫ובעודו עומד על הבאר לעיני כל‪ ,‬נאמר‬ ‫כלפי הבורא‬ ‫אשר בחר להיות הזבולון של שכנו‪,‬‬ ‫פלאות‪ ,‬צריכים לדבר מזה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫כשמדברים לה' זה מאיר ]שיינט עס[‪.‬‬ ‫"ויקוד האיש וישתחו לה׳"‪ ,‬הוא השתטח‬ ‫היודע כל‪ ,‬וכי‬ ‫לא יאומן‪ .‬היתכן‪ ,‬התפרץ הכעס בלבו‪,‬‬ ‫היתכן שמתנת ידו הרחבה מדלגת על‬ ‫על הארץ בהשתחויה בפישוט ידים ורגלים‪,‬‬ ‫למה עלינו‬ ‫ביתי?‬ ‫בביטול גמור להשי"ת‪ ,‬אני מודה לך‪ ,‬אני‬ ‫אפס ואין‪ ,‬הכל מאתך‪' ...‬ברוך ה' אלקי‬ ‫לבקש ממי‬ ‫לא עברו כ"ד שעות ומכתב מלא‬ ‫שאלה מקובלנו שלכל יהודי יש‬ ‫אדוני אברהם‪ ,‬אשר לא עזב חסדו ואמתו‬ ‫שיודע לבדו‬ ‫בטרוניה עשה את דרכו מעבר לים!‪.‬‬ ‫את 'הנקודה השייך לליבו' שכך הוא‬ ‫צריך לעבוד את ה' ולא להתדמות‬ ‫מעם אדוני וגו'‪...‬‬ ‫עד כמה אנו‬ ‫והתשובה אף היא לא אחרה להגיע‪ ,‬היא‬ ‫לאחרים‪ .‬מצד שני מצינו בחסידות‬ ‫"אף לאחר שסיפר להם את סיפור הצלחתו‬ ‫נצרכים לו?‬ ‫היתה כה פשוטה; "חברי היקר מעולם‬ ‫את העבודה של שיחת חברים‬ ‫לא ביקשת!"‪.‬‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬האם אין זה סותר?‬ ‫שמצא מיד את מבוקשו‪ ,‬חזר ופירט שוב‬ ‫"בבראשית רבה אמרו‪" :‬יפה שיחתן של‬ ‫את חסדי השי"ת "ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלקי‬ ‫תשובה‪ :‬מלבד העניין של עצם התחזקות‬ ‫עבדי אבות לפני הקב"ה" ‪ -‬במובן הפשוט הוא‪ ,‬שיפה‬ ‫אדוני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי‬ ‫ביחד‪ ,‬שכשאחד מתרפה בעבודת ה' אז‬ ‫שיחתן לפני השי"ת‪ ,‬ובוודאי גנוזים בזה סודות טמירים‪ ,‬אבל‬ ‫אדוני לבנו" ‪ -‬הוא חוזר פעם אחר פעם לספר לפניהם; את‬ ‫השני מחזקו וכן להיפך‪ ,‬יש גם עניין שכל‬ ‫גם לפי שכלנו יש מקום להתבונן במה שאפשר ללמוד מיפי‬ ‫אשר ביקש ואת אשר הושיעו ה' וחוזר חלילה‪ ,‬את הבקשה‬ ‫אדם מצומצם בדעתו שלו וכשיושבים‬ ‫שיחתן‪ .‬הבה ונתבונן‪ ,‬אליעזר עבד אברהם‪ ,‬מיד עם בואו‬ ‫ביחד אז כל אחד מבני החבורה מאיר‬ ‫ואת הישועה‪ ...‬ולאחר שבישרו לו את הבשורה כי הם‬ ‫לארם נהרים פתח בתפילה‪" :‬ויאמר‪ ,‬ד׳ אלקי אדוני אברהם‬ ‫לחבריו נקודה שמאיר לו‪ ,‬ואח"כ‬ ‫מסכימים‪ ,‬ו"הנה רבקה לפניך קח ולך וגו'" נאמר‪" :‬ויהי‬ ‫הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם" ‪ -‬קודם‬ ‫כשמתבודד כ"א לעצמו בישוב הדעת‬ ‫כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם‪ ,‬וישתחו ארצה לה'"‪,‬‬ ‫לכל דבר נושא עיניו השמימה בתפילה כי רק הוא יכול‬ ‫יבחר לעצמו איזה נקודה יש שייכות גם‬ ‫שוב‪ ,‬לעיני כולם נפל והשתטח לפני ה׳‪ ,‬וברש"י‪' :‬מכאן‬ ‫לעזור לו ולא שום יד המקרה‪...‬‬ ‫אליו להתעלות בה בעבודת ה'‪.‬‬ ‫שמודים על בשורה טובה'‪.‬‬ ‫והיה כי ישאל הנבון 'מה הקשר בין המשל לנמשל'‪,‬‬ ‫אכן‪" :‬יפה 'שיחתן' של עבדי אבות" ‪ -‬ואין שיחה אלא‬ ‫הרי אצל בשר ודם ברור שיש לבקש‪ ,‬שהרי אלמלא כן‬ ‫מנין לו לדעת שהנצרך זקוק לו‪ ,‬אבל מה זה נוגע כלפי‬ ‫תפילה‪ .‬זהו לימוד ברור מתורתנו הקדושה שצריכים לבקש‬ ‫שאלה מה התועלת להתפלל‬ ‫הבורא היודע כל‪ ,‬וכי למה עלינו לבקש ממי שיודע‬ ‫מהשי"ת על כל דבר‪ ,‬וכאשר השי"ת עוזרו יש להודות לו‪,‬‬ ‫לזיווג‪ ,‬הרי מ' יום קודם יצירת הולד‬ ‫לבדו עד כמה אנו נצרכים לו‪ ,‬ולמה אם כן מצפה‬ ‫כבר מכריזים בת פלוני לפלוני?‬ ‫וזהו חז"ל מפורש הנלמד מכאן‪ ,‬שמודים על בשורה טובה"‬ ‫ומייחל הוא לתפילתנו‪.‬‬ ‫)שם(‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אמת נכון‪ ,‬אבל לפעמים האדם‬ ‫אכן כך‪ .‬השי"ת יודע הכל והוא חפץ להשפיע עלינו‬ ‫תפילה‪ ,‬הודאה‪ ,‬מתוך ביטול והכנעה‪ ,‬וישועתך קרובה‬ ‫שפע רב‪ .‬אמנם מכיון שמטרת התפילה היא שנתחבר‬ ‫מקלקל את זיווגו הנכון על ידי מעשיו‪,‬‬ ‫לבוא!‬ ‫אליו ית' באמצעותה‪ ,‬הרי שעל האדם לדעת ולהכיר‬ ‫ועל ידי תפילה זוכה לזיווגו הנכון‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות‪ ,‬ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר ‪ , 7‬או בפקס ‪077-3179926‬‬ ‫דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע‬ ‫וחיתה‬ ‫וח‬ ‫מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה‬ ‫ננפשי‬ ‫פניני‬ ‫ישעשעו‬ ‫הפרשה‬ ‫נפשי‬ ‫לא תתנשי מנכון לא‬ ‫שני חיי שרה – כולן שוין לטובה‬ ‫בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי‬ ‫ראיתי פעם רעיון נפלא על לשון רש״י )בראשית יא‪-‬כט( "יסכה‬ ‫זו שרה‪ ,‬על שם שסוכה ברוח הקודש ושהכל סוכין ביפיה"‪.‬‬ ‫וע״פ פשטות תמוה‪ ,‬איך מסמיך רש״י יחד שני טעמים‬ ‫מתוך שיחה למכינה לישי"ק סאטמאר י‪-‬ם – ה' תשרי תשפ"ז‬ ‫כאלו הרחוקים זה מזה מן הקצה אל הקצה‪ .‬והביאור‬ ‫הוא בהקדים מה שמובא בחז״ל )ע״ז יח‪ (.‬על בתו של רבי‬ ‫חנינא בן תרדיון שנענשה בגלל שפעם הלכה בין גדולי‬ ‫כל ה'אמן' ו'יהא שמיה רבא'‪ ,‬הן בשחרית‬ ‫הבחורים מבקשים‬ ‫רומי ושמעה שאומרים עליה "כמה נאות פסיעותיה" )היינו‬ ‫שהיתה מהלכת בהליכה נאה(‪ ,‬מיד דקדקה בפסיעותיה‪.‬‬ ‫הן במנחה והן במעריב‪.‬‬ ‫חיזוק בלימוד התורה‪.‬‬ ‫כלומר שדבריהם עשו בה רושם ודקדקה להלך נאה יותר‬ ‫הדבר השני הוא שמותר לכם לנוח‬ ‫בכל יום שישי תלמדו עמוד גמרא‬ ‫‪ -‬הגם שהיתה צדקת‪.‬‬ ‫]באלו הימים שאין סדרי הישיבה[‪,‬‬ ‫לחזרה‪ ,‬וכן ביום השבת עוד עמוד גמרא‪,‬‬ ‫אולם שבחה של שרה אמנו היה‪ ,‬שהיא סכה ברוח הקודש‬ ‫תוכלו לקנות ספרים שיש בהם סיפורים‬ ‫והיתה דבוקה ביוצרה בהשגות גבוהות תמיד‪ ,‬ברוח‬ ‫כך תתנהגו תמיד‪ ,‬עד שהשי"ת יעזור‬ ‫ושאיפה קדושה‪ ,‬ואף שהכל סוכין ביפיה‪ ,‬לא זו בלבד‬ ‫קדושים על צדיקים‪ ,‬לקרא בהם‪ .‬לדבר‬ ‫לכם ותהיו בקיאים במסכתא אחת‪ ,‬ואז‬ ‫שלא נגע ולא פגע בה ולא עשה עליה רושם כלל וכלל‪,‬‬ ‫מיראת שמים ולא סתם דברים בטלים‬ ‫תתחילו לחזור ולשנן על עוד מסכתא‪.‬‬ ‫אלא היפוכו ממש‪ :‬הכל סוכים ביפיה ‪ -‬אבל היא סוכה ברוח‬ ‫והבלי עולם‪ ,‬וכל שכן שלא לדבר‬ ‫וכך תמשיכו עוד ועוד‪.‬‬ ‫הקודש!‬ ‫דיבורים אסורים חס ושלום‪.‬‬ ‫)ונכתב בספר ח"ב‪ ,‬עמ' רנט(‬ ‫השי"ת יעזור לכם לקבל עול מלכות‬ ‫השי"ת יעזור לכם שתחזיקו עצמכם‬ ‫שמים‪ .‬הדבר הראשון הוא 'סור מרע'‪,‬‬ ‫תמיד בתורה הקדושה‪ ,‬עד זקנה ושיבה‪,‬‬ ‫והדבר השני הוא 'עשה טוב'‪' .‬סור מרע'‬ ‫הקרה נא לפני היום‬ ‫ושיהיה לכם בנים שיחזיקו בתורה‬ ‫היינו להתחיל לשמור את העיניים‬ ‫מלבד עצם החובה והזכות להתפלל על כל דבר‪ ,‬יש בה‬ ‫הקדושה‪ ,‬וכך תזכו לעולם הזה ולעולם‬ ‫בשמירה חזקה מאד מאד‪ ,‬מהזוהמא‬ ‫גם סגולה נפלאה ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬כפי שמובא בספר‬ ‫הבא‪ ,‬בלי שום ספק כלל‪.‬‬ ‫והפריצות שיש בדורינו רח"ל‪.‬‬ ‫בית יעקב )פרשת ויצא( בשם הרה"ק מפרשיסחא זי"ע‪ ,‬בזה"ל‪:‬‬ ‫שמעתי ממורי הצדיק הקדוש מפרשיסחא זצ"ל‪ ,‬עצה לכל‬ ‫הבחורים נכנסים‬ ‫הריני מברך אתכם שתזכו מעתה והילך‬ ‫בר ישראל‪ ,‬שלא יחסר לו מחסורו‪ ,‬ו)כן שיזכה( להיות תמיד‬ ‫שיתקיים בכם 'עבדו את ה' בשמחה'‪,‬‬ ‫דבוק בעבודתו יתברך שמו‪ ,‬הוא שירגיל תמיד עצמו להתפלל‬ ‫לישיבה אחר יו"ט‪ ,‬מה‬ ‫ולבקש ממנו יתברך על כל דבר מקטן ועד גדול‪ .‬ואל יחשוב‬ ‫העצה להצליח בישיבה‪.‬‬ ‫להיות תמיד בשמחה‪ .‬יש הרבה פרנסות‬ ‫אדם שצריך לזה התבודדות בטלית ותפילין‪ ,‬רק בכל מקום‬ ‫בעולם‪ ,‬הרבה מלאכות בעולם‪ ,‬אתם‬ ‫שעומד אז‪ ,‬אפילו בשוק‪ ,‬יראה אם הוא מקום נקי‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫תמיד להיות מוכנים מתחילה בדברי‬ ‫יש לכם את המלאכה הטובה ביותר‪,‬‬ ‫)דברים כג( והיה מחנך קדוש‪ ,‬ויבקש מהשי"ת ובודאי ימלא‬ ‫הגמ' שהולכים ללמוד בישיבה‪ ,‬יקדים‬ ‫שאלתו‪ ,‬שומע תפילת כל פה‪ ,‬ועי"ז יהיה תמיד דבוק בה'‪,‬‬ ‫מהשי"ת לבדו‪ ,‬והוא לימוד את התורה‬ ‫ללמוד הדף אם בעצמו או עם תלמיד‪-‬‬ ‫ע"כ"‪.‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬ומה שתלמדו בהאי עלמא‬ ‫חכם‪ ,‬ואח"כ כשתבואו לשיעור תבינו‬ ‫ומוהרנ"ת כותב‪" :‬וכן שמעתי אנכי גם כן מפיו הקדוש על‬ ‫תזכו גם ללמוד בעלמא דאתי‪ ,‬ושם תזכו‬ ‫דבר קטן ופחות מאד שהיה קצת מוכרח לי‪ ,‬ואמר‪ :‬תתפלל‬ ‫הרבה יותר מה שהמגיד שיעור אומר‪,‬‬ ‫להבין את הגמרא באופן הרבה יותר‬ ‫על זה להשי"ת‪ .‬ועמדתי משתומם‪ ,‬כי היה לי לדבר פלא‬ ‫וממילא גם החזרה יהיה באופן אחר‬ ‫גבוה ונעלה‪ ,‬על פי קבלה‪.‬‬ ‫בעיני להתפלל להשי"ת על דבר פחות כזה‪ ,‬וגם כי לא היה‬ ‫לגמרי‪ .‬אך העיקר הוא להכין את‬ ‫מוכרח ביותר‪ .‬ענה ואמר )בלשון תמה(‪ :‬אין זה כבודך שתתפלל‬ ‫עצמו תחילה ללמוד את השיעור לפני‬ ‫שהתורה הקדושה תהיה אצלכם לעולמי‬ ‫להשי"ת על דבר קטן כזה‪ ,‬ואחר כך סיפר מעשה קטנה מענין‬ ‫ששומעים את זה אצל המגיד שיעור‪.‬‬ ‫עד ולנצח נצחים‪ ,‬ולעולם לא תעזבו‬ ‫בטחון אפילו על דברים קטנים מאיש אחד ממז'בוז'‪ .‬והכלל‬ ‫שעל כל הדברים שבעולם צריכין להתפלל להשם יתברך"‪.‬‬ ‫ואז יהיה לכם הצלחה גדולה בלימוד‪.‬‬ ‫את התורה ללמוד מלאכה אחרת‪ ,‬רק‬ ‫)ספר המידות ערך תפילה ח"א אות לז ע"ש(‪.‬‬ ‫המלאכה שלכם תהיה רק תורת‪-‬משה‬ ‫)דרך כוכב ‪ -‬תו' ב' שיעור ג(‬ ‫הבחורים רוצים‬ ‫לעולמי עד ולנצח נצחים‪ .‬ועי"ז יהיה‬ ‫ברכה שיהיה להם‬ ‫לכם עולם הזה ועולם הבא בלי שום‬ ‫הצלחה בישיבה‪.‬‬ ‫ספק כלל‪.‬‬ ‫עבד אברהם אנכי‬ ‫הריני מברך אתכם שתהיו תמיד בריאים‬ ‫כשבא אצל בתואל‪ ,‬המשיך בהנהגה של ביטול גמור‪,‬‬ ‫מה העבודה לבני‬ ‫וכששאלו עליו‪ ,‬לא הזכיר יחוסו שהוא זקן ביתו‪ ,‬או בן‬ ‫ושמחים‪ ,‬ועיקר החיים שלכם בעולם‬ ‫הנעורים עתה‬ ‫משק ביתו‪ ,‬או תלמידו של אברהם‪ ,‬או שר מלחמותיו‪ ,‬אלא‬ ‫יהיה לימוד התורה הקדושה‪ ,‬ותזכו‬ ‫בתקופה שאין ישיבה‪.‬‬ ‫"עבד אברהם אנכי"‪ ,‬מצד עצמי איני כלום‪ .‬ומיד עם תחילת‬ ‫ללמוד כל הש"ס כמה וכמה פעמים‬ ‫דבריו הביע תודתו להשי״ת‪ .‬גם כשמדבר על עשירותו של‬ ‫בימי חייכם‪ ,‬ויהיה לכם עולם הזה ועולם‬ ‫ראשית כל הוא להתפלל בזמן‪.‬‬ ‫אדוניו אברהם אינו תולה זאת אלא בהשי״ת‪" :‬וה׳ ברך את‬ ‫הבא בלי שום ספק כלל‪.‬‬ ‫אדני מאד ויגדל‪ ,‬ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדים ושפחות‬ ‫לפעמים כשמרגישים שחרורו שוכחים‬ ‫וגמלים וחמורים"‪ ,‬הכל נתן לו השי"ת‪ ,‬והוא העשירו‪.‬‬ ‫עבדו את ה' בשמחה וגילו ברננה‪.‬‬ ‫שצריכים להתפלל בזמן‪ ,‬בציבור‪ ,‬ולענות‬ ‫)דרך כוכב ‪ -‬תו' ב' שיעור ב(‬ ‫מסיﬥוﬨ העבודה‬ ‫בכל‬ ‫מאוצרות מו״ר שליט"א‬ ‫נפשך‬ ‫המבורך‬ ‫כתב שרק נדמה כמת אבל דינו היה כחי( כך‬ ‫"המושל בכל אשר לו"‪ ,‬ולמעשה בתחילה היה‬ ‫רבינו הקדוש לא מת‪ ,‬לכן היה מן הדין להוציא‬ ‫בכלל ארור‪ ,‬שנאמר "ארור כנען"‪ ,‬ורק כשהגיע‬ ‫מלכות לכל אחד‬ ‫ללבן הכניס ה׳ דיבור בפיו של לבן שאמר לו‬ ‫וצריך לדעת שהיות שלכל אחד יש מלכות‪,‬‬ ‫בקידוש את בני ביתו )כך מובא במפרשים(‪ ,‬כי אצל‬ ‫"בוא ברוך ה׳" ואז הפך מארור לברוך‪ ,‬ועל‬ ‫ודרך המלך הוא שמחלק את מלכותו לכל‬ ‫שומר הברית לא שייך מיתה כלל במציאות‪.‬‬ ‫"המושל בכל אשר לו" מובא במדרש שהיה‬ ‫אחד מבניו‪ ,‬אחד מלך על עיר זו ואחד על עיר‬ ‫ורק לעינינו הם נראים כמתים אבל למעשה הם‬ ‫אחרת‪ ,‬כי כולם בני מלכים ותפקידם להמשיך‬ ‫מושל ביצרו‪ ,‬ועל "זקן ביתו" מובא שזיו איקוניו‬ ‫חיים וקיימים‪.‬‬ ‫את המלכות בכל המקומות‪.‬‬ ‫היה כאברהם‪.‬‬ ‫ועל ענין שמירת הברית צריכים וחייבים למסירות‬ ‫כמו כן אנו בני מלכים‪ ,‬בניו של מלכו של עולם‪,‬‬ ‫נפש‪ ,‬כי כאשר הוא בא לנסיון בענין זה אזי אין‬ ‫לחיות לנצח‬ ‫ועל כן מחובת כל אחד להמליך את הקב״ה על‬ ‫לו חיות והארה מיוחדים‪ ,‬וכדי לברוח מן התאוות‬ ‫עניניו‪ ,‬הן באתגליא והן באתכסיא‪ ,‬וזאת היא‬ ‫ובאבות דר"נ מובא על שמונה שחיים לעולם‬ ‫צריכים מסירות נפש‪ ,‬אני מונע עצמי מזה מפני‬ ‫המלכות הנכונה‪ ,‬וזהו כבוד אלקים‪.‬‬ ‫ואחד מהם הוא אליעזר עבד אברהם‪ .‬וחיים‬ ‫שהקב״ה ציוה‪ ,‬הגם שאיני רואה בזה שום חיות‪,‬‬ ‫הכוונה על שמירת הברית‪ ,‬כי שמירת הברית‬ ‫ומלוכה זו היא מלוכה נצחית‪ ,‬ועל מלוכה זו‬ ‫ואני עובד את השי״ת מבלי לדעת למה‪ ,‬זהו‬ ‫הוא החיים האמיתיים‬ ‫כתב רביה"ק שצריך להתקיים בה "והיתה לה׳‬ ‫המלוכה" לא בשביל עצמו‪ ,‬היינו שלא יהיה ח״ו‬ ‫התיקון הגדול ביותר‪ ,‬ותיקון גדול כזה אין שייך‬ ‫כעבד למלאות תאוותו‪ ,‬או לשם גאוה‪ ,‬ואז לא‬ ‫לא למלאך ולא לשרף‪ ,‬ורק ילוד אשה בעולם‬ ‫”‬ ‫נשאר ממלכותו כלום‪ ,‬אלא כל הנהגת המלכות‬ ‫הזה יכול לעשות את התיקון הזה בתמימות הכי‬ ‫כאשר הוא בא‬ ‫היא רק בשביל הקב״ה כמובא בתורה ו׳ שהוא‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫לנסיון בענין זה‬ ‫דואג רק לכבוד אלקים‪ ,‬ואז יש לו בחינת‬ ‫אזי אין לו חיות‬ ‫מלכות כראוי‪ ,‬והוא עובר את העולם כמלך‪.‬‬ ‫תמימות‬ ‫והארה מיוחדים‪,‬‬ ‫אולם צריך לדעת שהשורש והיסוד שביסוד‬ ‫בשמירת הברית‬ ‫וכדי לברוח מן‬ ‫של הנהגת המלכות היא שמירת הברית‪ ,‬כמו‬ ‫שכתוב מפורש בזהר )ח״א צג‪" (:‬מאן דנטר להאי‬ ‫ובספה״ק מובא על נח שכתוב עליו "נח איש‬ ‫התאוות צריכים‬ ‫את קיימא מלכו אתנטרת ליה" ]מי ששומר את‬ ‫צדיק תמים" ‪ -‬שאילו לא היה תמים לא היה‬ ‫מסירות נפש‪ ,‬אני‬ ‫אות הברית שמורה לו מלכות[‪ ,‬וכן‪ :‬מאן דנטר‬ ‫צדיק‪ ,‬כי הוא קיבל בתמימות ממתושלח‬ ‫מונע עצמי מזה‬ ‫ברית זכה למלכות )ת״ז תיקון סט צט ע״א( ואם‬ ‫ומחנוך ועד אדם הראשון שצריכים להיות‬ ‫מפני שהקב״ה‬ ‫אתה מלך על עצמך אתה יכול להיות מלך על‬ ‫שומר הברית בתמימות‪ ,‬כי זה רצון ה׳‪ ,‬כי‬ ‫ציוה‪ ,‬הגם שאיני‬ ‫אחרים‪ ,‬אם אתה ממליך את השי״ת על עצמך‪,‬‬ ‫אלקינו שונא זימה הוא‪ .‬עם כל זה מביא‬ ‫רואה בזה שום‬ ‫על בהמיותך‪ ,‬אז אתה מלך‪ ,‬אתה מלך רק אם‬ ‫אתה עומד בנסיונות הקשים שנצבים ועומדים‬ ‫מוהרנ״ת ש״לא תגנוב" כתוב ליד "לא תנאף"‬ ‫חיות‪...‬‬ ‫לפניך כל שכן בעת שהעלמה מתגברת ביותר‪,‬‬ ‫שהבע״ד הוא גנב גדול בזה‪ ,‬ואילו לא היה לנח‬ ‫אם אתה מושל על עצמך‪ ,‬אז אתה מלך אמתי‪.‬‬ ‫תמימות‪ ,‬אילו לא היה משליך את כל החכמות‬ ‫ועל יוסף נאמר "עוד יוסף חי"‪ ,‬מכיון שהיה‬ ‫ובאמת עבור זה ירדת לעולם החשוך והנעלם‬ ‫היה נגרר אחר דורו‪ ,‬ורק בשביל שהיה תמים‬ ‫מושלם במידת הקדושה הוא חי עלמין‪ ,‬חי‬ ‫הזה‪ ,‬להמליך כאן את הקב״ה‪ ,‬דבר זה נבצר‬ ‫נשאר בצדקו‪.‬‬ ‫לעולם‪ .‬כי לכתחילה הקב״ה העלים עיני‬ ‫מהמלאכים ומשרפי מעלה‪ ,‬הנחת רוח הזה‬ ‫ותמימות פירושו לעבוד את השי״ת גם שלא‬ ‫השבטים הקדושים‪ ,‬וחשבו עליו שהוא פסולת‬ ‫שיש להקב״ה כאשר האדם ממליך אותו על‬ ‫מרגישים שום חיות‪ ,‬וכמו שרבינו כותב שעיור‬ ‫כמו שלאברהם היה ישמעאל וליצחק עשיו‪,‬‬ ‫יצרו ודמו אין לתאר ואין לשער‪ ,‬והיא מלכות‬ ‫חשבו שליעקב יש פסולת שהוא יוסף‪ ,‬ולכן‬ ‫אמיתית‪ ,‬אין גבול למה שמרויחים ע״י המלכה‬ ‫מוצא את דרכו ע״י הזכרון שלמדו אותו את‬ ‫נמכר לעבד‪ ,‬ולמעשה זכה למלכות גדולה‪ ,‬כי‬ ‫זו‪ ,‬וכלשון הזהר "מלכות אתנטרת ליה"‪ ,‬זהו‬ ‫הדרך‪ ,‬ואילו הוא רוצה לשנות כמו שדומה לו‬ ‫המלכות האמיתית‪ ,‬ואז זוכים למלכות‪.‬‬ ‫היה מושל ביצרו‪ ,‬ובשעה שאמר ׳אני יוסף׳ ראו‬ ‫עצמו הוא עלול לשבור את ראשו ע״י נפילה‪.‬‬ ‫הכל איזו מלכות גדולה יש לו‪ ,‬היינו מלכות‬ ‫הדרך הסלולה ‪ -‬לעבוד את ה׳ בתוך העלמה‬ ‫קדושה של ממשלה ביצרו‪ ,‬שהקב״ה חפץ מאד‬ ‫מכלל קללה לברכה‬ ‫הלימוד הזה של לעבוד אותו ית׳ בעת העלמה‪,‬‬ ‫במלכות כזאת‪ ,‬כמו שנאמר "ואתם תהיו לי‬ ‫והנה נח קילל את חם ב״עבד עבדים יהיה‬ ‫ולהמליכו בתוך העלמה‪ ,‬הוא הדרך הסלולה‬ ‫ממלכת כהנים וגו' )שמות יט‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫לאחיו" מידה כנגד מידה‪ ,‬אם אתה אינך מושל‬ ‫לכל איש מישראל‪ ,‬אשר אי אפשר לעבור‬ ‫וצריכים לדעת‪ ,‬שהשנים הצעירות הם העיקר‪,‬‬ ‫על עצמך‪ ,‬אלא אתה עבד לגופך המזוהם‬ ‫את העולם ללא זה‪ .‬לאברהם אבינו אבי‬ ‫"ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה לה׳"‪,‬‬ ‫השולט עליך הרי אתה עבד ולא מלך‪ .‬וממילא‬ ‫כל עמידה בנסיון בשנים הללו הוא נצחיות‪,‬‬ ‫הקללה היא מידה כנגד מידה‪ ,‬שאכן יהיה עבד‬ ‫האומה הישראלית אמר השי״ת "התהלך לפני‬ ‫שומר הברית חי חיים טובים גם בעולם הזה‬ ‫עבדים‪.‬‬ ‫והיה תמים" )בראשית יז‪ ,‬א( וניסה אותו בעשרה‬ ‫וגם בעולם הבא‪ .‬השומר הברית מסתלק באופן‬ ‫יש פסוק )משלי יז‪ ,‬ב'( "עבד משכיל ימשול"‪,‬‬ ‫נסיונות‪ ,‬ועמד בהם גם בתוך העלמה‪ ,‬ולכן‬ ‫אחר ונכנס לקבר באופן אחר לגמרי‪ ,‬השדין‬ ‫ובמדרש )ב״ר ס‪ ,‬ב( מובא‪ ,‬מי הוא זה העבד‬ ‫אמר לו הקב״ה אם אתה יכול לעמוד בהעלמה‬ ‫והלילין בורחים מפחד ממנו‪ .‬מובא על רבי‬ ‫המשכיל‪ ,‬זה אליעזר עבד אברהם‪ ,‬שהוא היה‬ ‫אני יכול לכרות עמך ברית עולם‪ ,‬לך ולזרעך‪,‬‬ ‫הקדוש לאחר הסתלקותו היה בא בליל שבת‬ ‫בכלל הקללה של עבד עבדים יהיה לאחיו‪,‬‬ ‫אם הוא יכול לעמוד בהעלמה‪ ,‬הוא ראוי להיות‬ ‫לעשות קידוש למשפחתו‪ ,‬כי הוא היה בגדר חי‪,‬‬ ‫והשכיל לקבל על עצמו להיות עבד לאברהם‬ ‫אבי אומה זו לעלמי עד ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫ומובא שם כמו שיעקב אבינו לא מת )וברש״י‬ ‫אבינו‪ ,‬ושם הפך מעבד למלך‪ ,‬כמו שכתוב עליו‬ ‫מכתבים ממו״ר‬ ‫משיב‬ ‫בעניני ﬣזמן‬ ‫דבﬧ‬ ‫ליהנות מכל נקודה של טוב‬ ‫כי אם אין נוהגים כך אלא בולעים את המאכל טרם הלעיסה‪ ,‬אזי‬ ‫]‪ [...‬למדתי מאמר בלק״ה הלכות שלוח הקן שמפרש שם ׳שלח‬ ‫הכרס צריך לטחון את המאכל ולעשות את עבודת השינים‪ ,‬ואזי‬ ‫תשלח את האם׳ ־ היינו המוח שיש שם זוהמת הנחש ואחיזת‬ ‫מעלה הכרס אדים ועשנים ועולים אל המוח‪ ,‬וזה גורם שיבוש‬ ‫הס״א‪ ,‬׳ואת הבנים תקח לך׳ ־ אז זוכים להבנים ‪ -‬המצוות‪ ,‬כי אי‬ ‫הדעת וטמטום הלב‪.‬‬ ‫אפשר לגשת אל הקודש כי אם ע״י שמסלקים את המוח תחילה‪.‬‬ ‫וכן ישתדל שבכל מאכל יראה לנקום איזה נקמה בתאותו‪ ,‬היינו‬ ‫כי הבע״ד המנסה לאחוז ולהשתלט על מחשבות האדם‪ ,‬לפעמים‬ ‫לאכול בסבלנות ובמתינות בדרך ארץ‪ ,‬וישהה במאכלו עוד רבע‬ ‫ע״י מצוה לפעמים ע״י עבירה‪ ,‬ולפעמים ע״י דמיון ובלבול ‪-‬‬ ‫שעה או עשרה רגעים ]דקות[‪ .‬ועיקר הנקמה תהיה בדברים‬ ‫׳הצד השוה שבהם׳ למונעו מתפילה‪ ,‬מתורה‪ ,‬ממצוה‪ ,‬ואין שום‬ ‫שנפש האדם מתאוה להם‪ ...‬כל אחד כפי סוג תאוותו המיוחדת‪,‬‬ ‫עצה לזה כ״א ׳שלח תשלח את האם אפי׳ מאה פעמים׳‪ ,‬ואז דייקא‬ ‫למעט דוקא מהם‪ ,‬כדי לשבור את התאוה‪ ,‬ועי״ז זוכים שהפה‬ ‫׳את הבנים תקח לך׳‪.‬‬ ‫נעשה בחי׳ ׳אדם׳ ־ בחי׳ "מי שם פה לאדם"‪ ,‬ולא בחי׳ בהמה‬ ‫כי כשמסלקים המוח ולא מניחים עצמם להתבלבל משום‬ ‫כמובא ונעשה המתקת הדינים וניצולים מצער הרבה‪.‬‬ ‫מחשבה שבעולם המונעת מעבודת ה׳‪ ,‬או שגורמת עצבות‬ ‫]‪ [...‬במלחמה כשזוכין לעשות נקמה בהאויב האכזרי‪ ,‬אזי יש‬ ‫ומרה‪-‬שחורה‪ ,‬ומבטלים את הדעת המונע‪ ,‬אז דייקא יכולים‬ ‫להנוקם נחת רוח מאד‪ ,‬כן צריכים שיהיה בעבודת השי״ת; כל‬ ‫לחטוף בזה העולם הרבה תורה ומצות ותפילה ומעשים טובים‪,‬‬ ‫מעט נקמה שזוכין לנקום בתאות הגוף‪ ,‬צריכים ממש לחיות‬ ‫יהיה איך שיהיה‪ ,‬שיבלבל הדעת כמה שירצה ‪ -‬לעזבו ולשלחו‬ ‫מזה‪ ,‬וע״י שמתרגלין בזה‪ ,‬זוכין לתת עוד הכאה ועוד הכאה‬ ‫אפי׳ מאה פעמים ואני אעשה את שלי‪ ,‬ולא אכנע להסט״א‪,‬‬ ‫להתאוות שהם שורש הסטרא אחרא‪.‬‬ ‫ואחטוף בכל יום הג׳ תפלות שביום; הברכת המזון שביום‪ ,‬הק״ש‬ ‫שעל המטה ועוד‪ ,‬כל הטוב שמתרמי לו לקיים‪ ,‬ולא לחשוב‬ ‫כמו כן אם עבר אכילה בלא שבירת התאות‪ ,‬גם כן לא להתפעל‬ ‫כי אם על חטיפת הטוב של אותו היום‪ ,‬ועל השבירת היצר‬ ‫מזה‪ ,‬אלא להשתדל להכניע את הרע שבמאכל ע״י ברכת‬ ‫שעל אותו היום‪ ,‬וכן למחר ג״כ ינהג כן‪ ,‬עי״ז יכולים לעבור‬ ‫המזון כראוי‪ ,‬כמובא שע״י ברכת המאכל מכניעים את הרע‬ ‫את העולם‪ ,‬ולא ליטבע במיאוס טומאת מרירות התאוות‪ ,‬וכמו‬ ‫שבמאכל‪ .‬ואם גם לזה לא זכו‪ ,‬ועבר אפי׳ אלף פעמים באופן‬ ‫שכתב רבינו ז״ל "וואס מיטוט ‪ -‬אבי קיין שלעכטס ניט גיטאן"‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬לא להתפעל‪ ,‬ולהתחיל מחדש ־ אפי׳ תיכף אחר שנשקע‬ ‫בתאות אכילה וחטיפת ברכת המזון בלי שום כונה‪ ,‬לשוב מיד‬ ‫וכן צריכים ליזהר ולשים לב כמה דאפשר על קדושת האכילה‪,‬‬ ‫לדרך הנכונה‪.‬‬ ‫לא על מיעוט אכילה‪ ,‬שזה יכול לגרום נזק להגוף‪ ,‬אלא לא‬ ‫למלאות את הכרס‪ ,‬שזה מזיק מאוד להגוף והנשמה‪ ,‬כי אם‬ ‫הכלל שיוצא‪ ,‬שצריך לשמוח מה שיותר מהנקודות טובות‬ ‫לאכול לשובע נפשו ומעט פחות מזה‪ ,‬כמ״ש הרמב״ם‪ ,‬וזה‬ ‫שזוכים‪ ,‬ולא להתפעל משום דבר ומשום מכה שקבל מהס״א‬ ‫מועיל מאד לבריאות הגוף‪.‬‬ ‫ח״ו ־ אז דייקא יבואו לו עיתים טובות בהארת המוחין‪ ,‬שישוב‬ ‫על כל החטאים ועל כל הפשעים והתאוות אשר עדו עליו‪.‬‬ ‫כמו כן להשתדל שכל מה שאוכל לשובע נפשו שילעוס כל מה‬ ‫והעיקר שעל אף הכל לא לשקוע חלילה בעצבות‪...‬‬ ‫שמכניס לפיו בל״ב שינים‪ ,‬עד שיהיה כמו דייסא‪ ,‬ואח״כ לבלוע‪,‬‬ ‫יעקב מאיר שכטער‬ ‫סיפוריﬦ ולקחיהﬦ‬ ‫נפשות‬ ‫ניצוץ קודש ממאמרי‬ ‫ניצוץ‬ ‫מאת מו״ר שליט"א‬ ‫חסידיו‬ ‫ומכתבי מורינו שליט״א‬ ‫אחד!‬ ‫ידוע תדע שכאשר היצה״ר רוצה‬ ‫פעם ראיתי בחור שהיה בצבא ונתפס‬ ‫שתצילני‬ ‫להכשיל את האדם בעברה‪ ,‬יכול הוא‬ ‫לפעמים לעמול עליו שנתיים תמימות‬ ‫לקלות ראש והפקרות בכל הנוגע‬ ‫לאידישקייט‪ .‬מדי פעם היה בא לבית‬ ‫מחבר רע‬ ‫עיקר‬ ‫עד שיראה פרי באושים בעמלו ויציית‬ ‫לו ויעבור את העבירה‪ ,‬ואילו חבר יכול‬ ‫הכנסת שלנו‪ .‬והנה הבחנתי בבחור‬ ‫אחד יקר שמתחבר עמו‪ ,‬ומדבר עמו‬ ‫היהדות‬ ‫לעשות עבודה זו בשבועיים בלבד‪...‬‬ ‫שעות רבות‪ .‬חששתי מאוד‪ ,‬כי ידעתי‬ ‫מה עלול לצאת מ׳חברותא׳ זו‪ .‬כבר‬ ‫בימינו ‪-‬‬ ‫הדברים נכנסו ללבו‪ .‬וכעבוד ימים‬ ‫ספורים נתק את קשריו עם אותו חבר‬ ‫הבחנתי בו קרירות מסויימת‪ ,‬אך לא‬ ‫דור אחרית‬ ‫משחית‪ ,‬ועלה ונתעלה מאד בעבודת ה׳‪.‬‬ ‫ידעתי איך להרחיקו ואיך לדבר עמו‪ ,‬כי‬ ‫אם אדבר אליו באופן ישר ונחוש‪ ,‬הוא‬ ‫הימים‬ ‫ויאמר ברורות! בזמננו הנוכחי‪ ,‬עם הפצת‬ ‫המכשירים הקלוקלים המשחיתים‬ ‫יכול להפגע‪ ,‬ולומר לי ׳מי שמך׳ וכדומה‪,‬‬ ‫ויתכן שאקלקל יותר ממה שאתקן‪.‬‬ ‫‪ -‬תלוי‬ ‫האיומים והנוראים שלא היו כמותם‬ ‫מימות עולם לרע‪ ,‬יש להוסיף‪ ,‬שעל‬ ‫והנה הגיעה השעה הראויה‪ .‬היה זה‬ ‫בהתחזקות‬ ‫כשנזדמן אותו בחור לידי בעת אמירת‬ ‫ידם אפשר לאבד את שני העולמות לא‬ ‫׳קדוש לבנה׳‪ .‬מיד לאחר קדוש לבנה‬ ‫בשבועיים אלא בשני רגעים בלבד‪ ,‬ה"י‪.‬‬ ‫פניתי אליו ואמרתי לו כדברים הבאים‪:‬‬