gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קלח | חיי שרה פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫שיחתן של עבדי אבות – על עיקר התפילה וכוחה‬ ‫אמר למה עשה אליעזר עבד אברהם הסימן במים‪ .‬כי כשרוצין לעשות טובה‬ ‫יפה שיחתן‪ :‬סיפורו של אליעזר עבד אברהם שבמצוותו של אאע"ה הביא את רבקה‬ ‫להאדם צריך להזכיר אותו באותו המידה שהוא עובד {את ה'}‪ .‬ואברהם בחי'‬ ‫לאשה ליצחק אע"ה‪ ,‬האמונה וכוח התפילה‪ ,‬ההשתחוואות והסייעתא דשמיא שנשקפים‬ ‫חסד ומים ג"כ בחי' חסד‪ ,‬לכך הזכיר וכו'‪ .‬ולכן כשבא אצל לבן ורצה לעשות לו‬ ‫מסיפור זה‪ ,‬הם דרך צדדית ללמד אותנו הרבה מאוד על הוויות ביתו של אאע"ה‪ ,‬ובפרט‬ ‫טובה סיפר לו המעשה פעם שניה‪ ,‬ולכך אמרו בגמ' יפה שיחתן של עבדי אבות‪.‬‬ ‫כיצד נראית ופועלת תפילה‪ ,‬בעוד שאאע"ה ותפילותיו עצמו‪ ,‬בלתי ניתנים לשיעור‬ ‫בדעתינו‪ .‬כבשפת אמת חיי שרה תרמ"א‪.‬‬ ‫והדברים נפלאים עד מאוד מה עניין חזרת הש"ץ לכאן‪ ,‬ואיך תחשב השיחה כתפילה‬ ‫נוספת‪ ,‬ומדוע היה צריך לתפילה נוספת על מה שכבר צלח בידיו לכאורה‪ ,‬למצוא את רבקה‬ ‫במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו'‪ .‬כי מעשה האבות המה למעלה מהשגת‬ ‫'בת אחי אדוני' וגם להיווכח בחסדה הגדול‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬כי הגופים שלהם האירו יותר מכל הנשמות שלנו‪ ,‬כדאיתא 'האבות הן הן‬ ‫המרכבה'‪ .‬ורק ממעשה עבדים שלהם יכולין לקבל הארה ולימוד‪ .‬כאשר רואין‬ ‫'מה הי' צורך לתפלה זו'‪ :‬אבל באמת אם נתבונן‪ ,‬הרי ליבת הסיפור כפשוטו ממש‬ ‫במעשה העבד התפילות וההשתחויות שעשה בזה השליחות‪ .‬ובאברהם בעצמו‬ ‫אינה מובנת‪ .‬מלבד מה שהגמ' בריש תענית אומרת ש'שאל שלא כהוגן'‪ ,‬שבמשמעות של‬ ‫לא מצינו זה‪ ,‬כי אין בדעתינו כוח להשיג במעשה האבות בעצמם‪ .‬לכן איתא על‬ ‫מה שביקש והיה הנערה וכו'‪ ,‬הרי 'יכול אפי' חיגרת אפי' סומא'‪ .‬הנה צריך להבין מדוע‬ ‫דמשק אליעזר שדולה ומשקה מתורת רבו כו'‪.‬‬ ‫הוצרך אליעזר בכלל לכל אותן תפילות וסימנים‪ ,‬ומדוע לא הלך לכתובת המדוייקת שקיבל‬ ‫מאת אאע"ה 'כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך'‪' ,‬ממשפחתי ומבית אבי'‪ ,‬וכמו שעשה‬ ‫והפירוש הפשוט הוא‪ ,‬ששיחת אליעזר עם לבן ובתואל הוא על כוחה של תפילה‪.‬‬ ‫יעקב אע"ה‪ ,‬שהלך לשם ושאל את אנשי העיר 'הידעתם את לבן בן נחור' וכו' ‪ .‬ומה זאת‬ ‫שהרי התורה מספרת לנו ראשית את תפילת אליעזר בעת התרחשותה‪ ,‬וכשהיא כופלת‬ ‫שאמר ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני וכמש"כ רש"י 'אם תהיה ממשפחתו והוגנת לו‪,‬‬ ‫את הסיפור דהיינו כשהיא מספרת את השיחה של אליעזר עם לבן ובתואל‪ ,‬בה הוא מספר‬ ‫אדע כי עשית חסד'‪ .‬והלא נצטווה לילך דווקא למולדתו דהיינו למשפחתו‪ ,‬ומדוע ישאיר‬ ‫להם ‪ -‬לא רק על יד ה' שנראתה כשהצליח לאתר את רבקה בסימן שעשה‪ ,‬אלא הוא מספר‬ ‫ברירה זאת בידי שמים כסימן לחסד‪ .‬וכקושיית השפת אמת תרל"ז‬ ‫להם גם על התפילה שקדמה לה‪ ,‬ומתאר ממש את התפילה במילותיה בדיוק כפי שאמרה‬ ‫'דיש להבין מה הי' צורך לתפלה זו‪ ,‬כי לא הי' לו רק לעשות שליחותו‪ .‬גם למה‬ ‫אל ליבו‪ .‬והוא כאומר להם הנה תפילתי התקבלה למען אדוני אברהם‪ ,‬ומכוחה התגלה 'כי‬ ‫נכתב בתורה התפילה'‪.‬‬ ‫מה' יצא הדבר'‪ ,‬ואינה רק השערת אליעזר עכשיו בשעת הסיפור‪ ,‬אלא הוא מדגיש שהוא‬ ‫ביקש מראש על זה מאת ה'‪ ,‬וה' נענה לתפילתו בזכות אאע"ה ולכן הסימן הצליח‪ .‬וזאת מה‬ ‫וביותר יש להבין בפשטות העניין‪ ,‬מדוע אליעזר מספר לרשעים הללו לבן ובתואל את‬ ‫שהתורה כופלת ומספרת לנו‪ .‬וזאת אשר אמר אליעזר בנוכחות רבקה מיד כאשר אמרה‬ ‫עניין תפילתו ואת כל השתלשלות העניינים המוכיחה את יד ה' במציאתה‪ ,‬וכי מה מסייעת‬ ‫לו בת בתואל אנכי וכו'‪ ,‬ככתוב; 'ויקוד האיש וישתחוו לה'‪ .‬ויאמר ברוך ה' ‪ ..‬אשר לא עזב‬ ‫עובדת מציאתה של רבקה על ידי הופעתה בעין המים והזדמנותה לאליעזר והשקאת‬ ‫חסדו ואמיתו מעם אדוני'‪ .‬ומסתמא סיפר לה עצמה את כל זאת ככתוב באותו מעמד;‬ ‫הגמלים‪ ,‬לעצם רצונם והסכמתם של בתואל ולבן לשלחה איתו‪ .‬הלא עובדת היותה‬ ‫'אנכי בדרך נחני ה' אל בית אחי אדוני'‪ ,‬והנה למי אמר וסיפר זאת כבר באותו מעמד‪ ,‬אם‬ ‫זיווגו של יצחק ועובדת הסכמתם לשלחה ללכת איתו ליצחק‪ ,‬הם שני עניינים נפרדים‪,‬‬ ‫לא לרבקה עצמה‪ ,‬ולא מצאנו שהיה שם עוד מישהו‪ .‬והיא גם רצה לאמה 'ותגד לה כדברים‬ ‫והאפשרות כי תסרב כבר עלתה על ידי אליעזר עוד בשיחתו עם אברהם‪ .‬דהיינו אף שיתכן‬ ‫האלה'‪ ,‬דהיינו לא רק שמצאה עבד אברהם אלא את 'הדברים האלה' דהיינו שהוא מצאה‬ ‫שהיא זיווגו של יצחק‪ ,‬ותסכים להינשא לו אם יבוא יצחק לשם‪ ,‬מ"מ הושבע שלא להשיבו‬ ‫בהשגחת ה'‪ .‬ולכן יפה שיחתן של עבדי אבות‪ ,‬אינו רק על עצם השיחה על לבן ובתואל אלא‬ ‫לשם‪ .‬א"כ מהי מועילה טענתו‪ ,‬כי 'הנחני אלוקים בדרך אמת' וכי 'היא האשה אשר הוכיח‬ ‫על תוכנה של אותה שיחה‪ ,‬שהיא על כוחה של התפילה הנראה בחוש‪ ,‬כפי שהצליח אליעזר‬ ‫ה' לבן אדוני'‪ .‬אם כן‪ ,‬כסדר העולם שיבוא יצחק לשם‪ ,‬כמו שבא יעקב‪ ,‬ומדוע היא סיבה‬ ‫לפעול בתפילתו‪ ,‬בזכותו של אאע"ה שהוא המייסד של עניין התפילה‪ ,‬הנה על פי פשוטו‬ ‫שירצו לשלחה איתו‪.‬‬ ‫של מקרא‪ ,‬כתיבת תוכן שיחה זו בארוכה מאוד יפה וערבה בעיני הקב"ה‪ ,‬יותר מכתיבת דיני‬ ‫'יצחק דורך לו דרך אחר'‪ :‬והעניין הוא‪ ,‬שלא היה מדובר כאן רק ב'שידוכים'‬ ‫התורה של הבנים‪.‬‬ ‫רגילים ובמציאת שם האשה המסויימת הראויה ליצחק אע"ה‪ ,‬שהרי היה ידוע לאאע"ה‬ ‫שרבקה היא אשתו העתידית של יצחק וכמו שנתבשר אחרי העקדה‪ .‬אלא כל פרשתינו‬ ‫'אין שיחה אלא תפלה'‪ :‬על פי זאת יש לנו שני חלקים בכל הסיפור‪ .‬האחד הוא‬ ‫עוסקת כיצד לשכנעם שתבוא למקומם של יצחק ואאע"ה להוציאה מחרן ולבוא לסייע‬ ‫סיפור הדברים עצמם של התפילה וההצלחה בענייתו של ה' עליה‪ ,‬ואח"כ את השיחה על‬ ‫להמשיך את רצונו וחפצו ב'כל' מפעל חייו – פרסום אלקות החסד‪ ,‬ולכן לא היה שייך‬ ‫אותה תפילה בפני לבן ובתואל שהיא כבר כמו תורה שבע"פ שחידש אליעזר ודלה מתורת‬ ‫שייסע יצחק אליה לחרן כמו יעקאע"ה‪ .‬וסיפור זה הוא השורה האחרונה בדרכו של אאע"ה‬ ‫רבו ולימדה את רבקה לבן ובתואל‪ .‬וכבשפת אמת חיי שרה תרנ"א‪.‬‬ ‫בחיים חיותו‪ ,‬וכן הוא בכל עובד ה'‪ ,‬שהיא המשכת דרכו של אאע"ה בהכרה ופרסום של‬ ‫במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו'‪ .‬הוא בחי' תפלה אין שיחה אלא תפלה‬ ‫אלקות החסד שאותה ייסד ‪ -‬לדור הבא‪ .‬אלוקות המחייבת לדבוק לגמרי במידת החסד‬ ‫דאיתא בגמ' תורה חיי עולם ותפלה חיי שעה‪ .‬וזה הדרך שתקנו אבות והוא עצה‬ ‫המוחלטת‪ ,‬מידה שהייתה ההיפך הגמור מכל מעשיהם של הדורות השפלים שבימיו‪ .‬אבל‬ ‫להיות נושע בכל עת ומקום‪ .‬ובמדרש מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו כו'‪ .‬שמזה‬ ‫אליעזר הבין שיצחק אע"ה כבר 'דורך לו דרך אחר' בהכרת אלוקות‪ ,‬לא עוד חסד מוחלט‬ ‫הדרך של אליעזר יכולין ללמוד להיות נושע אף במקום החושך‪ .‬הלך חשכים‪.‬‬ ‫וקירוב לכל דורש‪ ,‬אלא דרך של עולמות הדין והדיינים‪ ,‬בייסוד תפיסת אלוקות של 'יש דין‬ ‫ומעין זה בכל איש ישראל שנשתלח' הנשמה בעוה"ז עלמא דחשוכא‪ .‬וע"י תפלה‬ ‫ויש דיין'‪ ,‬המחייבת בכל ענייני העוה"ז הנהגה והתנהגות שיהיו ראויים ו'אוסגעהאלטן' על‬ ‫ותורה שבע"פ יכולין להיות נושע‪.‬‬ ‫פי הדין האלוקי‪ .‬וכאמרו לאבימלך ומרעיו; 'מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני‬ ‫תפילה בלחש וחזרה בקול‪ :‬והנה באהבת שלום חיי שרה‪ ,‬כתב שגם העובדה‬ ‫מאיתכם'‪( .‬וכמו שהבאנו באורך בגיליון מ'‪ ,‬חיי שרה פה‪ ,‬את ביאורה של מידת 'כל' השכיחה בספרי החסידות‪,‬‬ ‫השנייה לא הייתה רק שיחה על תפילה‪ ,‬אלא היא עצמה גם הייתה תפילה‪ .‬ובעוד החלק‬ ‫שבה נתברך אאע"ה‪ ,‬ואת אי הצלחת דרך החסד המוחלטת של אאע"ה‪ ,‬והכישלון לכאורה של תפילותיו להציל את‬ ‫הראשון הוא תפילת הלחש‪ ,‬הנה החלק השני הוא התפילה בקול כמו חזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫הרשעים בסדום‪ ,‬עד שהוצרך להעתיק אפי' את מושבו משם)‪ .‬והיה אליעזר ‪ -‬התלמיד הנאמן הדבוק‬ ‫במידת רבו מידת החסד ‪ -‬מחפש מוצא אחרון ועצה דחופה ומיידית להמשכת דרכו ‪ -‬דרך‬ ‫דהנה הסיפור של אליעזר עבד אברהם היה בבחינת תפלה‪ .‬ועל דרך שתקנו‬ ‫החסד של אאע"ה לדור הבא ‪ -‬הבלעדי רק אצל יצחק‪ .‬וכפי שנצטווה משום כך ללכת דווקא‬ ‫חכמינו ז"ל תפלה בלחש ואחר כך בקול רם‪ ,‬כמו כן הסיפור של אליעזר היה‬ ‫אל בית אביו ומולדתו של אאע"ה‪ .‬להביא אישה בעלת חסד שתמתיק בחסדה את מדת‬ ‫בבחינה זו בחינת תפלה‪ ,‬שמקודם התפלל בלחש על דרך שאמר אני טרם אכלה‬ ‫הדין הנוקבת של יצאע"ה‪ .‬והיה צריך ראשית‪ ,‬להגיע לאותה נערה ממשפחת אאע"ה‪ ,‬אבל‬ ‫לדבר אל לבי‪ ,‬ואחר כך אמר בקול רם כל הסיפור כמו שהוא כתוב לפנינו‪ .‬וזהו‬ ‫שלא דרך משפחתה שיעכבו את העניין‪ ,‬וכן לוודא שהיא אכן בעלת חסד‪ .‬אבל העיקר היה‬ ‫יפה שיחתן‪ ,‬פירוש תפילתן‪ ,‬כי שיחה היא לשון תפלה‪ ,‬על דרך הכתוב ויצא יצחק‬ ‫לשכנעם שתבוא למקומם של יצחק ואאע"ה לסייע להמשיך את רצונו וחפצו ב'כל' מפעל‬ ‫לשוח בשדה‪ .‬ובכאן היתה תפלה בלחש‪ ,‬ונקראת שיחה‪.‬‬ ‫חייו – פרסום אלקות החסד‪ .‬ולכן לא היה שייך שייסע יצחק אליה לחרן כמו יעקאע"ה‪.‬‬ ‫ואשר על כן אף לא רצה לאכול קודם התפילה כהמש"ד שם‪ .‬ויסוד הדברים ששיחת‬ ‫וכבשפת אמת חי"ש ‪ -‬תרל"ז‪.‬‬ ‫אליעזר וסיפור עניינו של אאע"ה בחסדו ואמיתו‪ ,‬פעם נוספת על מה שהתפלל בעל הגעתו‪,‬‬ ‫לכן נאמר שהי' הכל לטובת בנ"י‪ .‬לאשר אבינו יצחק לקח לו מדה"ד כמ"ש פחד‬ ‫הייתה כמו תפילה לפני ה' והזכרתו החוזרת של אאע"ה עם כוחו ומידות עבודתו‪ ,‬על מנת‬ ‫יצחק‪ ,‬ולא הי' אפשר להתקיים במידה זו‪ .‬לכן סיבב השי"ת להיות לו רבקה לאשה‬ ‫לעשות לאאע"ה טובה‪ .‬הנה הוא אמורה כבר באמרי פנחס שער א'‬ ‫וכך הוא גם מצדיקים רבים נוספים וכמו שמביא בדברי חיים פ' חיי שרה משם הרבי‬ ‫שהייתה בעלת חסד ביותר ובזה נמתק קצת הגבורות של יצחק‪ .‬ואליעזר הבין‬ ‫מלובלין‪.‬‬ ‫זה כי יצחק דורך לו דרך אחר‪ .‬והוא הי' דבוק במדת החסד שהי' תלמידו של‬ ‫במדרש אמרינן‪ ,‬יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים‪ .‬והנה שמעתי‬ ‫אברהם‪ .‬ולכן התפלל שיזמין לו בעלת חסד‪ .‬וז"ש ובה אדע כי עשית חסד כו'‪.‬‬ ‫בשם אדמו"ר הקדוש מלובלין ששיחתן יפה מחמת שאנו הבנים קוראים בתורה‪,‬‬ ‫וז"ש ימשול בבן מביש שבמעשיו המתיק מדת יצחק בעל כרחו‪ .‬ובתוך אחים‬ ‫ועל ידי זה נתייפה שיחתן‪ ,‬דעיקר הוא תורת הבנים‪.‬‬ ‫יחלק כו' כי הי' במעשיו טובה לכלל ישראל כנ"ל‪.‬‬ ‫וזה נגד הפשט המובא במאמר הבעש"ט הזה‪ ,‬בעבודת ישראל בפרשתן‪ ,‬הובא‬ ‫'עושים חסד את אדוני'‪ :‬ולבן ובתואל ידעו והכירו היטב את דרך החסד של‬ ‫בבעש"ט עה"ת‪ .‬שאכן בשיחת עבדי אבות 'רומזים סודות נפלאים עם ייחודים‪ ,‬שאין ביד‬ ‫אאע"ה וברכת ה' אליו‪ ,‬ואת כל התנגדות והשנאה שהייתה מצד הרשעים לדרכו‪ ,‬שהרי‬ ‫בנים לעשות אפילו על פי תורתן'‪.‬‬ ‫כך ברכו את רבקה 'אחותינו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו'‪ .‬ולא היה‬ ‫בשם הריב"ש נבג"מ‪ ...‬הנה מפסוק זה גופא יוצא שם לקפיצת הארץ‪ ,‬וזהו פירוש‬ ‫ספק מי היא ומקום מגוריה וכו' ואם הוא מתאימה והיא מאת ה' כבשידוך רגיל וכו'‪.‬‬ ‫היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה כו'‪ ,‬פירוש מכאן גופא מדברים אלה‬ ‫והייתה השאלה שעמדה על השולחן רק זאת‪ ,‬האם תצטרף רבקה בעלת החסד וכאשתו‬ ‫שבזה המאמר‪ ,‬והבן‪ ,‬וזהו פירוש יפה שיחתן של עבדי אבות כי בשיחתן רומזים‬ ‫של יצחק אל מפעלו של אאע"ה במקומו‪ .‬לכן עשה אליעזר כל אותו מעשה באיתורה‬ ‫סודות נפלאים עם ייחודים לקפיצת הארץ‪ ,‬מה שאין ביד בנים אפילו על פי‬ ‫העצמי‪ ,‬ולשם כך הייתה דרושה התפילה בלחש שתזדמן לו אותה אשה הידועה עד מאוד‬ ‫תורתן‪.‬‬ ‫בחסדה וטובה ושתהיה גם ממשפחתו‪ ,‬כדי שבספרו זאת אח"כ יסכימו היא ללכת והוריה‬ ‫לשלחה‪ .‬ואכן רק מכוח התפלה בקול שהוא סיפור השתלשלות הדברים עד שפגש אותה‪,‬‬ ‫'יפה שיחתן וכוחם'‪ :‬אך אפשר שהפירוש בדברי הבעש"ט הוא ששיחת עבדי‬ ‫דהיינו שהוא התפלל ונענתה תפילתו‪ ,‬שנראית בהם באופן מפורש יד ה'‪ ,‬וכוחו בתפילתו‪,‬‬ ‫אבות בתפילתם בסידור וסיפור שבחו של מקום וחיבור מציאות ה' בעולם והתגלותה על‬ ‫שכנע אליעזר גם את לבן שגם רבקה שייכת למפעל זה‪ .‬וכאמור בוודאי שרבקה עצמה‬ ‫אאע"ה‪ ,‬הוא שיצרה את הכוח לכל צדיקי הדורות לעשות כן תמיד בסיפור דברים אלו‬ ‫הבינה כבר מרגע היפגשם וסיפור התפילה והיענות השי"ת אליה‪ ,‬את שורש נפשה ואמרה‬ ‫שהפכו לדברי תורה את קפיצת הדרך הנחוצה להם‪ ,‬וכמו שהיה ידוע הבעש"ט בעצמו‬ ‫אלך אפי' נגד רצונכם‪ .‬בכך הצליח ה' את דרכו וכוח תפילתו למצוא מוצא לדרך החסד‬ ‫בזאת‪ ,‬וממילא נעשה שם קדוש של קפיצת הדרך רמוז בתיבות אלו‪ .‬וכמו שפירש במאור‬ ‫אף בהנהגתו התקיפה במידת הדין של יצאע"ה‪ ,‬ורבקה היא שהטתה על פי רוה"ק‪ ,‬את‬ ‫ושמש חיי שרה‪ .‬שהכוונה ליופיה של תפלת אליעזר היא בכוחה לעשות את הדברים‬ ‫הברכות של יצחק ‪ -‬מעשיו ליעקב‪ ,‬לטובת כל כלל"י לדורות הבאים‪.‬‬ ‫ולהוציא אל הפועל את השגחת ה' עליו בפועל ממש‪ ,‬הן בלווי שני מלאכים‪ ,‬אחד בדרכו‬ ‫ומזה כמובן היא קפיצת הדרך‪ ,‬ואחד בהסכמתם לשלוח את רבקה‪ ,‬מה שלא הצליחו‬ ‫'שיכוון לתפילה עצמה'‪ :‬ונמצא שאת הישועה הגדולה שהיא הסכמתם לתת את‬ ‫לעשות התנאים בכוח חידושי תורתם שלהם‪.‬‬ ‫רבקה שתלך עם אליעזר‪ ,‬עשתה השיחה ‪ -‬התפילה השנייה‪ ,‬שעסקה בסידור שבחו של‬ ‫מקום והתפעלות מחיבורה וגילויה ב'חסדו ואמתו' על אאע"ה‪ ,‬ואף שלא הייתה בה כלל‬ ‫במדרש אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים שהרי‬ ‫בקשה נוספת מאת השי"ת‪ ,‬אלא רק סיפור דברים של מציאות ה' המתחברת והנגלית על‬ ‫פרשת אליעזר שנים ושלושה דפים הם אמרה ושונה‪ ,‬ושרץ מגופי תורה ואין דמו‬ ‫יריאיו הנה היא אשר הכריחתם להסכים‪ .‬וכמו שהבאנו בארוכה בגיליון הקודם שזו אכן‬ ‫מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא‪ ...‬והנראה בזה על פי דאיתא בגמרא במסכת‬ ‫עיקר משמעותה של תפילה‪ ,‬וכפירושה המילולי של המילה תפילה – שהוא חיבור‪ .‬והיא‬ ‫מעילה פרק ד' פעם אחת גזרה המלכות גזירה וכו'‪ ,‬שלחו לרבי שמעון בן יוחאי‬ ‫ההתחברות של היהודי אל מציאות ה' הנתפסת לו בהשגתו‪ ,‬משבחו של מקום הידועים‬ ‫ולרבי אלעזר ברבי יוסי‪ ,‬כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם דם שרץ‬ ‫שיהיה דמו מטמא כבשרו מנלן וכו'‪ ,‬עיקם פיו רבי אלעזר ברבי יוסי זה וזה וכו'‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬שהם שבחים בתולדות ישראל והילוכם עם הקב"ה‪ .‬וכן שבחים הידועים לו מהשגת‬ ‫יצא לקראתם בר תמליון אמר רצונכם שאבוא עמכם (רצה לומר לעוזרם)‪ ,‬בכה רבי‬ ‫חכמת התורה ומצוותיה‪ ,‬שהם כולם הם הנקראים 'תורה'‪ ,‬שהיא שמותיו של הקב"ה‬ ‫שמעון בן יוחאי ואמר שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני‬ ‫שבהם הוא נתפס בדעתנו בעולמנו‪ .‬ועיקר התפילה היא עיסוק ושיחה במחשבה ובדיבור‬ ‫אפילו פעם אחת לא‪ ,‬אלא יבוא הנס מכל מקום‪ .‬עיי"ש‪ .‬ואיתא במדרש על פסוק‬ ‫הן במציאות ה' בעולם‪ ,‬והן על יחס היהודי המתפלל עצמו לאותה מציאות ה' הנתפסת לו‬ ‫ישלח מלאכו וגו' שנזדמן לו לאליעזר שני מלאכים אחד להוציא את רבקה וכו'‪,‬‬ ‫בדעתו‪ ,‬איש לפי מהללו‪ .‬ולפי זאת כל הדיבור והענייה והישועה של השי"ת על הצרכים‬ ‫{ואחד ללוות את אליעזר} נמצא שיפה כוחו של אליעזר יותר מהתנאים הנ"ל‪,‬‬ ‫הדרושים לו לאדם אינו רק ממילא ובדרך אגב‪ ,‬מפני שהם בצר לו הביאוהו לעזוב קצת את‬ ‫שהם חידשו בדרך זה שהלכו בה חידושי תורה על השאלה שנשאלה בפניהם‬ ‫ענייני העולם היגיעים‪ ,‬ולהתחבר יותר אל ה' הכל יכול‪ ,‬ולעסוק באמת בשבחו של מקום‪.‬‬ ‫בהיותם בדרך ולא נזדמן להם שום מלאך רק בר תמליון‪ ,‬ולא עמדה להם זכות‬ ‫וכבשפת אמת ואתחנן תרל"ג‪.‬‬ ‫תורתם‪ .‬רצה לומר שחידשו הם דרשות אלו מריבוי המקרא מר אמר מזה וזה‬ ‫במדרש דיני תפילה לא ישמיע קולו כו' ערב ובוקר וצהרים כו' סימן לתפילה‬ ‫ומר אמר מטמא הטמא‪ ,‬ואליעזר עבד אברהם בכל שלושה דפים לא חידש דבר‬ ‫אם כוון אדם לבו לתפילה כו' עשרה לשונות כו'‪ .‬אף כי פשוט נראה שיש לאדם‬ ‫רק אמרה ושונה {אותה} ונזדמנו לו שני מלאכים‪ .‬וזהו לשון המדרש יפה שיחתן‬ ‫להתפלל בשעה שנצרך לבקשה‪ .‬אבל באמת עיקר מעלת התפילה היא שיכוון‬ ‫של עבדי אבות היינו בזה יפה שיחתן וכוחם שנזדמנו לו המלאכים‪ ,‬מתורתן של‬ ‫לתפילה עצמה לא לעשיות בקשתו‪ .‬כי אף כשהאדם מבקש על איזה דבר‪ .‬מ"מ‬ ‫בנים דייקא‪ ...‬ודו"ק היטב כי נכון הוא‪.‬‬ ‫בעמדו להתפלל יש לו לשכוח צרכיו ולהתפעל בשבחו של מקום‪ .‬ויוכל להיות‬ ‫ואמנם אחר שתפילה זו וגילוי מציאות ה' בתוכה על עמו וכוח תפילתם פעלה את‬ ‫נענה בתפילתו ע"י שבקשתו גרם לו לבוא לתפילה‪ .‬וז"ש ביצור נק' תפילה בצר‬ ‫כוחה בגילוי מציאות ה'‪ ,‬הנה הפכה שיחה ותפילה זו עצמה לד"ת ולתורתן של בנים‪,‬‬ ‫לי אקרא כו' שכיון שע"י הצרה בא אל התפילה הוא מחובר להתפילה‪ .‬ועי"ז‬ ‫ולאליעזר עצמו בחי' תושבע"פ‪ ,‬כנ"ל בשפ"א‪ ,‬והם בכוחם גם לעשות כמוהו בד"ת אלו‬ ‫נענה‪.‬‬ ‫גרידא‪ ,‬ומכוחם זה מתגלה יופה וכוחה של שיחת עבדי אבות וכוח תפילתם‪ .‬כבדגל מחנה‬ ‫'נמשך מתורתן של הבנים'‪ :‬והנה יש מקום עיון גדול בדברי הבעש"ט שהובאו‬ ‫אפרים חיי שרה‪.‬‬ ‫בבן פורת יוסף חיי שרה ובבעשטעה"ת‪ ,‬בהסבר סיבת יופיה של שיחת עבדי אבות מעבר‬ ‫או ירמוז בדברים אלו יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים‬ ‫לתורתן של בנים‪ .‬והוא מפני שמדבריו בשיחתו זאת יצאו שמות הק' הפועלים ניסים‪.‬‬ ‫היינו שיש הוכחה שהיה יפה בעיני המקום ברוך הוא שיחתן של עבדי אבות‪,‬‬ ‫ומהפסוק של 'ואבא היום אל העין' יצא שם של קפיצת הדרך‪.‬‬ ‫וההוכחה היא מתורתן של בנים היינו שאנו רואים שהשי"ת עשה מסיפורי דבריו‬ ‫מכאן שקפצה לו הארץ‪ ,‬א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות וכו'‪ .‬והקושיא‬ ‫תורה לבניו הידידים וכתב זה בתורתו לפניו ונתהווה מסיפוריו תורה הקדושה‬ ‫מפורסמת מאי ענין רב אחא לכאן‪ .‬וגם יש לתמוה‪ ,‬וכי אפשר שיהיה יפה שיחתן‬ ‫מזה מוכח שיפה שיחתן לפני המקום ברוך הוא והבן‪.‬‬ ‫מתורתן של בנים דייקא‪ .‬ונ"ל‪ ,‬דשמעתי בשם מורי זלה"ה דמפסוק זה ואבא היום‬ ‫וכמו שביאר כדברים האלה בשפת אמת חיי שרה תרמ"ה‪ .‬שמהעבדות בשיחותיה‬ ‫אל העין יצא שם של קפיצת הארץ וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫ותפילותיה בדורות הראשונים‪ ,‬זוכים לבחי' בן בדורות האחרונים‪ ,‬לעשות כן בד"ת‪.‬‬ ‫והנה למרבה הפלא הוא מסביר בהמשך דבריו את מאמר הבעש"ט בהיפך הגמור‬ ‫במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו' כי יש בחי' עבד ובן‪ .‬תורה ותפלה‪ .‬ובני‬ ‫ממשמעותו הפשוטה‪ ,‬שיופי של שיחת עבדי האבות ויכולתם לעשות בשיחתן יחודי‬ ‫ישראל נקראו בנים שניתן להם התורה לחפש בגנזי דמלכא כבן‪ .‬ותפלה היא‬ ‫שמות הק'‪ ,‬נמשך דווקא מתורתן של הבנים‪ ,‬שהבנים הם היודעים כי 'גם בשוק שעוסק‬ ‫עבודה ונקרא שיחה כמ"ש רז"ל לשוח בשדה‪ .‬שהוא מעסקי האדם הצריך לו‬ ‫בעסק העולם הזה‪ ,‬מכל מקום דיבורו הוא עם אחד' ומהם נמשכה גם הנהגת אליעזר‬ ‫בעוה"ז ונקרא בגמ' חיי שעה והתורה חיי עולם‪ .‬אכן ב' אלו המדריגות יש בהם‬ ‫בשיחתו‪.‬‬ ‫כמה בחי'‪ .‬ויש עבד ובן‪ .‬אח"כ זוכין למעלת עבד בעולם העליון יותר‪ .‬ואח"כ בן‪.‬‬ ‫והנה כתבתי במ"א ביאור משנה ראוה מדברת עם אחד בשוק וכו'‪ ,‬על פי ביאור‬ ‫וכן הוא תמיד‪ .‬ובאופן זה אמרו כי יפה שיחתן של עבדי אבות שבחי' העבדות‬ ‫מורי זלה"ה ש"ס אין דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים‬ ‫שלהם הי' גבוה מבחי' בן של דורות האחרונים שהרי משיחתן ותפלתן נעשה‬ ‫ואחד וכו'‪ ...‬כי גם בשוק שעוסק בעסק עולם הזה מכל מקום דבורו הוא עם‬ ‫פרשיות בתורה‪.‬‬ ‫אחד‪ ,‬על ידי יחודים וכו'‪ .‬ובזה יובן ואבא היום אל העין מכאן שקפצה לו הארץ‪,‬‬ ‫ובזאת יבואו אל נכון דברי הבעש"ט וכל פירושי תלמידיו‪ ,‬בכוחה של תפילה בעיקרה‪,‬‬ ‫ר"ל מכאן‪ ,‬על ידי שיחת חולין אלו שדיבר בכאן‪ ,‬עשה יחוד שיש בו שם קפיצת‬ ‫שהיא סידור שבחו של מקום וגדולתו הנראית ונגלית ומתחברת על עמו ישראל‪ ,‬הנעשית‬ ‫הארץ‪ .‬א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות‪ ,‬שיודעין לעשות יחוד בשיחתן‪ ,‬וזה‬ ‫בקול ובציבור דייקא‪ ,‬וממילא נושעים בכל הצרכים הצרות והמצוקות שהביאו אל אותה‬ ‫נמשך להם מתורתן של בנים דייקא‪ ,‬כי בחינת בנים הוא תורתן על פי יחודים‪,‬‬ ‫תפילה וחיבור אל הקב"ה‪.‬‬ ‫כמו שאמרו לשונה מאה ואחד‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגיליון המורחב ‪052-7659117‬‬