במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — חיי שרה (2026-11-02)

גיליון קלח | חיי שרה פ"ז
במשעו_לי החסידותלהבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש
שיחתן של עבדי אבות – על עיקר התפילה וכוחה
אמר למה עשה אליעזר עבד אברהם הסימן במים .כי כשרוצין לעשות טובה יפה שיחתן :סיפורו של אליעזר עבד אברהם שבמצוותו של אאע"ה הביא את רבקה
להאדם צריך להזכיר אותו באותו המידה שהוא עובד {את ה'} .ואברהם בחי' לאשה ליצחק אע"ה ,האמונה וכוח התפילה ,ההשתחוואות והסייעתא דשמיא שנשקפים
חסד ומים ג"כ בחי' חסד ,לכך הזכיר וכו' .ולכן כשבא אצל לבן ורצה לעשות לו מסיפור זה ,הם דרך צדדית ללמד אותנו הרבה מאוד על הוויות ביתו של אאע"ה ,ובפרט
טובה סיפר לו המעשה פעם שניה ,ולכך אמרו בגמ' יפה שיחתן של עבדי אבות. כיצד נראית ופועלת תפילה ,בעוד שאאע"ה ותפילותיו עצמו ,בלתי ניתנים לשיעור
בדעתינו .כבשפת אמת חיי שרה תרמ"א.
והדברים נפלאים עד מאוד מה עניין חזרת הש"ץ לכאן ,ואיך תחשב השיחה כתפילה
נוספת ,ומדוע היה צריך לתפילה נוספת על מה שכבר צלח בידיו לכאורה ,למצוא את רבקה במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו' .כי מעשה האבות המה למעלה מהשגת
'בת אחי אדוני' וגם להיווכח בחסדה הגדול. האדם ,כי הגופים שלהם האירו יותר מכל הנשמות שלנו ,כדאיתא 'האבות הן הן
המרכבה' .ורק ממעשה עבדים שלהם יכולין לקבל הארה ולימוד .כאשר רואין
'מה הי' צורך לתפלה זו' :אבל באמת אם נתבונן ,הרי ליבת הסיפור כפשוטו ממש
במעשה העבד התפילות וההשתחויות שעשה בזה השליחות .ובאברהם בעצמו
אינה מובנת .מלבד מה שהגמ' בריש תענית אומרת ש'שאל שלא כהוגן' ,שבמשמעות של
לא מצינו זה ,כי אין בדעתינו כוח להשיג במעשה האבות בעצמם .לכן איתא על
מה שביקש והיה הנערה וכו' ,הרי 'יכול אפי' חיגרת אפי' סומא' .הנה צריך להבין מדוע
דמשק אליעזר שדולה ומשקה מתורת רבו כו'.
הוצרך אליעזר בכלל לכל אותן תפילות וסימנים ,ומדוע לא הלך לכתובת המדוייקת שקיבל
מאת אאע"ה 'כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך'' ,ממשפחתי ומבית אבי' ,וכמו שעשה והפירוש הפשוט הוא ,ששיחת אליעזר עם לבן ובתואל הוא על כוחה של תפילה.
יעקב אע"ה ,שהלך לשם ושאל את אנשי העיר 'הידעתם את לבן בן נחור' וכו' .ומה זאת שהרי התורה מספרת לנו ראשית את תפילת אליעזר בעת התרחשותה ,וכשהיא כופלת
שאמר ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני וכמש"כ רש"י 'אם תהיה ממשפחתו והוגנת לו, את הסיפור דהיינו כשהיא מספרת את השיחה של אליעזר עם לבן ובתואל ,בה הוא מספר
אדע כי עשית חסד' .והלא נצטווה לילך דווקא למולדתו דהיינו למשפחתו ,ומדוע ישאיר להם -לא רק על יד ה' שנראתה כשהצליח לאתר את רבקה בסימן שעשה ,אלא הוא מספר
ברירה זאת בידי שמים כסימן לחסד .וכקושיית השפת אמת תרל"ז להם גם על התפילה שקדמה לה ,ומתאר ממש את התפילה במילותיה בדיוק כפי שאמרה
'דיש להבין מה הי' צורך לתפלה זו ,כי לא הי' לו רק לעשות שליחותו .גם למה אל ליבו .והוא כאומר להם הנה תפילתי התקבלה למען אדוני אברהם ,ומכוחה התגלה 'כי
נכתב בתורה התפילה'. מה' יצא הדבר' ,ואינה רק השערת אליעזר עכשיו בשעת הסיפור ,אלא הוא מדגיש שהוא
ביקש מראש על זה מאת ה' ,וה' נענה לתפילתו בזכות אאע"ה ולכן הסימן הצליח .וזאת מה
וביותר יש להבין בפשטות העניין ,מדוע אליעזר מספר לרשעים הללו לבן ובתואל את שהתורה כופלת ומספרת לנו .וזאת אשר אמר אליעזר בנוכחות רבקה מיד כאשר אמרה
עניין תפילתו ואת כל השתלשלות העניינים המוכיחה את יד ה' במציאתה ,וכי מה מסייעת לו בת בתואל אנכי וכו' ,ככתוב; 'ויקוד האיש וישתחוו לה' .ויאמר ברוך ה' ..אשר לא עזב
עובדת מציאתה של רבקה על ידי הופעתה בעין המים והזדמנותה לאליעזר והשקאת
חסדו ואמיתו מעם אדוני' .ומסתמא סיפר לה עצמה את כל זאת ככתוב באותו מעמד;
הגמלים ,לעצם רצונם והסכמתם של בתואל ולבן לשלחה איתו .הלא עובדת היותה
'אנכי בדרך נחני ה' אל בית אחי אדוני' ,והנה למי אמר וסיפר זאת כבר באותו מעמד ,אם
זיווגו של יצחק ועובדת הסכמתם לשלחה ללכת איתו ליצחק ,הם שני עניינים נפרדים,
לא לרבקה עצמה ,ולא מצאנו שהיה שם עוד מישהו .והיא גם רצה לאמה 'ותגד לה כדברים
והאפשרות כי תסרב כבר עלתה על ידי אליעזר עוד בשיחתו עם אברהם .דהיינו אף שיתכן
האלה' ,דהיינו לא רק שמצאה עבד אברהם אלא את 'הדברים האלה' דהיינו שהוא מצאה
שהיא זיווגו של יצחק ,ותסכים להינשא לו אם יבוא יצחק לשם ,מ"מ הושבע שלא להשיבו
בהשגחת ה' .ולכן יפה שיחתן של עבדי אבות ,אינו רק על עצם השיחה על לבן ובתואל אלא
לשם .א"כ מהי מועילה טענתו ,כי 'הנחני אלוקים בדרך אמת' וכי 'היא האשה אשר הוכיח
על תוכנה של אותה שיחה ,שהיא על כוחה של התפילה הנראה בחוש ,כפי שהצליח אליעזר
ה' לבן אדוני' .אם כן ,כסדר העולם שיבוא יצחק לשם ,כמו שבא יעקב ,ומדוע היא סיבה
לפעול בתפילתו ,בזכותו של אאע"ה שהוא המייסד של עניין התפילה ,הנה על פי פשוטו
שירצו לשלחה איתו.
של מקרא ,כתיבת תוכן שיחה זו בארוכה מאוד יפה וערבה בעיני הקב"ה ,יותר מכתיבת דיני
'יצחק דורך לו דרך אחר' :והעניין הוא ,שלא היה מדובר כאן רק ב'שידוכים' התורה של הבנים.
רגילים ובמציאת שם האשה המסויימת הראויה ליצחק אע"ה ,שהרי היה ידוע לאאע"ה
שרבקה היא אשתו העתידית של יצחק וכמו שנתבשר אחרי העקדה .אלא כל פרשתינו 'אין שיחה אלא תפלה' :על פי זאת יש לנו שני חלקים בכל הסיפור .האחד הוא
עוסקת כיצד לשכנעם שתבוא למקומם של יצחק ואאע"ה להוציאה מחרן ולבוא לסייע סיפור הדברים עצמם של התפילה וההצלחה בענייתו של ה' עליה ,ואח"כ את השיחה על
להמשיך את רצונו וחפצו ב'כל' מפעל חייו – פרסום אלקות החסד ,ולכן לא היה שייך אותה תפילה בפני לבן ובתואל שהיא כבר כמו תורה שבע"פ שחידש אליעזר ודלה מתורת
שייסע יצחק אליה לחרן כמו יעקאע"ה .וסיפור זה הוא השורה האחרונה בדרכו של אאע"ה רבו ולימדה את רבקה לבן ובתואל .וכבשפת אמת חיי שרה תרנ"א.
בחיים חיותו ,וכן הוא בכל עובד ה' ,שהיא המשכת דרכו של אאע"ה בהכרה ופרסום של במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו' .הוא בחי' תפלה אין שיחה אלא תפלה
אלקות החסד שאותה ייסד -לדור הבא .אלוקות המחייבת לדבוק לגמרי במידת החסד דאיתא בגמ' תורה חיי עולם ותפלה חיי שעה .וזה הדרך שתקנו אבות והוא עצה
המוחלטת ,מידה שהייתה ההיפך הגמור מכל מעשיהם של הדורות השפלים שבימיו .אבל להיות נושע בכל עת ומקום .ובמדרש מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו כו' .שמזה
אליעזר הבין שיצחק אע"ה כבר 'דורך לו דרך אחר' בהכרת אלוקות ,לא עוד חסד מוחלט הדרך של אליעזר יכולין ללמוד להיות נושע אף במקום החושך .הלך חשכים.
וקירוב לכל דורש ,אלא דרך של עולמות הדין והדיינים ,בייסוד תפיסת אלוקות של 'יש דין ומעין זה בכל איש ישראל שנשתלח' הנשמה בעוה"ז עלמא דחשוכא .וע"י תפלה
ויש דיין' ,המחייבת בכל ענייני העוה"ז הנהגה והתנהגות שיהיו ראויים ו'אוסגעהאלטן' על ותורה שבע"פ יכולין להיות נושע.
פי הדין האלוקי .וכאמרו לאבימלך ומרעיו; 'מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני תפילה בלחש וחזרה בקול :והנה באהבת שלום חיי שרה ,כתב שגם העובדה
מאיתכם'( .וכמו שהבאנו באורך בגיליון מ' ,חיי שרה פה ,את ביאורה של מידת 'כל' השכיחה בספרי החסידות,
השנייה לא הייתה רק שיחה על תפילה ,אלא היא עצמה גם הייתה תפילה .ובעוד החלק
שבה נתברך אאע"ה ,ואת אי הצלחת דרך החסד המוחלטת של אאע"ה ,והכישלון לכאורה של תפילותיו להציל את
הראשון הוא תפילת הלחש ,הנה החלק השני הוא התפילה בקול כמו חזרת הש"ץ.
הרשעים בסדום ,עד שהוצרך להעתיק אפי' את מושבו משם) .והיה אליעזר -התלמיד הנאמן הדבוק
במידת רבו מידת החסד -מחפש מוצא אחרון ועצה דחופה ומיידית להמשכת דרכו -דרך דהנה הסיפור של אליעזר עבד אברהם היה בבחינת תפלה .ועל דרך שתקנו
החסד של אאע"ה לדור הבא -הבלעדי רק אצל יצחק .וכפי שנצטווה משום כך ללכת דווקא חכמינו ז"ל תפלה בלחש ואחר כך בקול רם ,כמו כן הסיפור של אליעזר היה
אל בית אביו ומולדתו של אאע"ה .להביא אישה בעלת חסד שתמתיק בחסדה את מדת בבחינה זו בחינת תפלה ,שמקודם התפלל בלחש על דרך שאמר אני טרם אכלה
הדין הנוקבת של יצאע"ה .והיה צריך ראשית ,להגיע לאותה נערה ממשפחת אאע"ה ,אבל לדבר אל לבי ,ואחר כך אמר בקול רם כל הסיפור כמו שהוא כתוב לפנינו .וזהו
שלא דרך משפחתה שיעכבו את העניין ,וכן לוודא שהיא אכן בעלת חסד .אבל העיקר היה יפה שיחתן ,פירוש תפילתן ,כי שיחה היא לשון תפלה ,על דרך הכתוב ויצא יצחק
לשכנעם שתבוא למקומם של יצחק ואאע"ה לסייע להמשיך את רצונו וחפצו ב'כל' מפעל לשוח בשדה .ובכאן היתה תפלה בלחש ,ונקראת שיחה.
חייו – פרסום אלקות החסד .ולכן לא היה שייך שייסע יצחק אליה לחרן כמו יעקאע"ה. ואשר על כן אף לא רצה לאכול קודם התפילה כהמש"ד שם .ויסוד הדברים ששיחת
וכבשפת אמת חי"ש -תרל"ז. אליעזר וסיפור עניינו של אאע"ה בחסדו ואמיתו ,פעם נוספת על מה שהתפלל בעל הגעתו,
לכן נאמר שהי' הכל לטובת בנ"י .לאשר אבינו יצחק לקח לו מדה"ד כמ"ש פחד הייתה כמו תפילה לפני ה' והזכרתו החוזרת של אאע"ה עם כוחו ומידות עבודתו ,על מנת
יצחק ,ולא הי' אפשר להתקיים במידה זו .לכן סיבב השי"ת להיות לו רבקה לאשה לעשות לאאע"ה טובה .הנה הוא אמורה כבר באמרי פנחס שער א'
וכך הוא גם מצדיקים רבים נוספים וכמו שמביא בדברי חיים פ' חיי שרה משם הרבי שהייתה בעלת חסד ביותר ובזה נמתק קצת הגבורות של יצחק .ואליעזר הבין
מלובלין. זה כי יצחק דורך לו דרך אחר .והוא הי' דבוק במדת החסד שהי' תלמידו של
במדרש אמרינן ,יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים .והנה שמעתי אברהם .ולכן התפלל שיזמין לו בעלת חסד .וז"ש ובה אדע כי עשית חסד כו'.
בשם אדמו"ר הקדוש מלובלין ששיחתן יפה מחמת שאנו הבנים קוראים בתורה, וז"ש ימשול בבן מביש שבמעשיו המתיק מדת יצחק בעל כרחו .ובתוך אחים
ועל ידי זה נתייפה שיחתן ,דעיקר הוא תורת הבנים. יחלק כו' כי הי' במעשיו טובה לכלל ישראל כנ"ל.
וזה נגד הפשט המובא במאמר הבעש"ט הזה ,בעבודת ישראל בפרשתן ,הובא 'עושים חסד את אדוני' :ולבן ובתואל ידעו והכירו היטב את דרך החסד של
בבעש"ט עה"ת .שאכן בשיחת עבדי אבות 'רומזים סודות נפלאים עם ייחודים ,שאין ביד אאע"ה וברכת ה' אליו ,ואת כל התנגדות והשנאה שהייתה מצד הרשעים לדרכו ,שהרי
בנים לעשות אפילו על פי תורתן'. כך ברכו את רבקה 'אחותינו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו' .ולא היה
בשם הריב"ש נבג"מ ...הנה מפסוק זה גופא יוצא שם לקפיצת הארץ ,וזהו פירוש ספק מי היא ומקום מגוריה וכו' ואם הוא מתאימה והיא מאת ה' כבשידוך רגיל וכו'.
היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה כו' ,פירוש מכאן גופא מדברים אלה והייתה השאלה שעמדה על השולחן רק זאת ,האם תצטרף רבקה בעלת החסד וכאשתו
שבזה המאמר ,והבן ,וזהו פירוש יפה שיחתן של עבדי אבות כי בשיחתן רומזים של יצחק אל מפעלו של אאע"ה במקומו .לכן עשה אליעזר כל אותו מעשה באיתורה
סודות נפלאים עם ייחודים לקפיצת הארץ ,מה שאין ביד בנים אפילו על פי העצמי ,ולשם כך הייתה דרושה התפילה בלחש שתזדמן לו אותה אשה הידועה עד מאוד
תורתן. בחסדה וטובה ושתהיה גם ממשפחתו ,כדי שבספרו זאת אח"כ יסכימו היא ללכת והוריה
לשלחה .ואכן רק מכוח התפלה בקול שהוא סיפור השתלשלות הדברים עד שפגש אותה,
'יפה שיחתן וכוחם' :אך אפשר שהפירוש בדברי הבעש"ט הוא ששיחת עבדי דהיינו שהוא התפלל ונענתה תפילתו ,שנראית בהם באופן מפורש יד ה' ,וכוחו בתפילתו,
אבות בתפילתם בסידור וסיפור שבחו של מקום וחיבור מציאות ה' בעולם והתגלותה על שכנע אליעזר גם את לבן שגם רבקה שייכת למפעל זה .וכאמור בוודאי שרבקה עצמה
אאע"ה ,הוא שיצרה את הכוח לכל צדיקי הדורות לעשות כן תמיד בסיפור דברים אלו הבינה כבר מרגע היפגשם וסיפור התפילה והיענות השי"ת אליה ,את שורש נפשה ואמרה
שהפכו לדברי תורה את קפיצת הדרך הנחוצה להם ,וכמו שהיה ידוע הבעש"ט בעצמו אלך אפי' נגד רצונכם .בכך הצליח ה' את דרכו וכוח תפילתו למצוא מוצא לדרך החסד
בזאת ,וממילא נעשה שם קדוש של קפיצת הדרך רמוז בתיבות אלו .וכמו שפירש במאור אף בהנהגתו התקיפה במידת הדין של יצאע"ה ,ורבקה היא שהטתה על פי רוה"ק ,את
ושמש חיי שרה .שהכוונה ליופיה של תפלת אליעזר היא בכוחה לעשות את הדברים הברכות של יצחק -מעשיו ליעקב ,לטובת כל כלל"י לדורות הבאים.
ולהוציא אל הפועל את השגחת ה' עליו בפועל ממש ,הן בלווי שני מלאכים ,אחד בדרכו
ומזה כמובן היא קפיצת הדרך ,ואחד בהסכמתם לשלוח את רבקה ,מה שלא הצליחו 'שיכוון לתפילה עצמה' :ונמצא שאת הישועה הגדולה שהיא הסכמתם לתת את
לעשות התנאים בכוח חידושי תורתם שלהם. רבקה שתלך עם אליעזר ,עשתה השיחה -התפילה השנייה ,שעסקה בסידור שבחו של
מקום והתפעלות מחיבורה וגילויה ב'חסדו ואמתו' על אאע"ה ,ואף שלא הייתה בה כלל
במדרש אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים שהרי
בקשה נוספת מאת השי"ת ,אלא רק סיפור דברים של מציאות ה' המתחברת והנגלית על
פרשת אליעזר שנים ושלושה דפים הם אמרה ושונה ,ושרץ מגופי תורה ואין דמו
יריאיו הנה היא אשר הכריחתם להסכים .וכמו שהבאנו בארוכה בגיליון הקודם שזו אכן
מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא ...והנראה בזה על פי דאיתא בגמרא במסכת
עיקר משמעותה של תפילה ,וכפירושה המילולי של המילה תפילה – שהוא חיבור .והיא
מעילה פרק ד' פעם אחת גזרה המלכות גזירה וכו' ,שלחו לרבי שמעון בן יוחאי
ההתחברות של היהודי אל מציאות ה' הנתפסת לו בהשגתו ,משבחו של מקום הידועים
ולרבי אלעזר ברבי יוסי ,כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם דם שרץ
שיהיה דמו מטמא כבשרו מנלן וכו' ,עיקם פיו רבי אלעזר ברבי יוסי זה וזה וכו'.
לו ,שהם שבחים בתולדות ישראל והילוכם עם הקב"ה .וכן שבחים הידועים לו מהשגת
יצא לקראתם בר תמליון אמר רצונכם שאבוא עמכם (רצה לומר לעוזרם) ,בכה רבי חכמת התורה ומצוותיה ,שהם כולם הם הנקראים 'תורה' ,שהיא שמותיו של הקב"ה
שמעון בן יוחאי ואמר שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני שבהם הוא נתפס בדעתנו בעולמנו .ועיקר התפילה היא עיסוק ושיחה במחשבה ובדיבור
אפילו פעם אחת לא ,אלא יבוא הנס מכל מקום .עיי"ש .ואיתא במדרש על פסוק הן במציאות ה' בעולם ,והן על יחס היהודי המתפלל עצמו לאותה מציאות ה' הנתפסת לו
ישלח מלאכו וגו' שנזדמן לו לאליעזר שני מלאכים אחד להוציא את רבקה וכו', בדעתו ,איש לפי מהללו .ולפי זאת כל הדיבור והענייה והישועה של השי"ת על הצרכים
{ואחד ללוות את אליעזר} נמצא שיפה כוחו של אליעזר יותר מהתנאים הנ"ל, הדרושים לו לאדם אינו רק ממילא ובדרך אגב ,מפני שהם בצר לו הביאוהו לעזוב קצת את
שהם חידשו בדרך זה שהלכו בה חידושי תורה על השאלה שנשאלה בפניהם ענייני העולם היגיעים ,ולהתחבר יותר אל ה' הכל יכול ,ולעסוק באמת בשבחו של מקום.
בהיותם בדרך ולא נזדמן להם שום מלאך רק בר תמליון ,ולא עמדה להם זכות וכבשפת אמת ואתחנן תרל"ג.
תורתם .רצה לומר שחידשו הם דרשות אלו מריבוי המקרא מר אמר מזה וזה במדרש דיני תפילה לא ישמיע קולו כו' ערב ובוקר וצהרים כו' סימן לתפילה
ומר אמר מטמא הטמא ,ואליעזר עבד אברהם בכל שלושה דפים לא חידש דבר אם כוון אדם לבו לתפילה כו' עשרה לשונות כו' .אף כי פשוט נראה שיש לאדם
רק אמרה ושונה {אותה} ונזדמנו לו שני מלאכים .וזהו לשון המדרש יפה שיחתן להתפלל בשעה שנצרך לבקשה .אבל באמת עיקר מעלת התפילה היא שיכוון
של עבדי אבות היינו בזה יפה שיחתן וכוחם שנזדמנו לו המלאכים ,מתורתן של לתפילה עצמה לא לעשיות בקשתו .כי אף כשהאדם מבקש על איזה דבר .מ"מ
בנים דייקא ...ודו"ק היטב כי נכון הוא. בעמדו להתפלל יש לו לשכוח צרכיו ולהתפעל בשבחו של מקום .ויוכל להיות
ואמנם אחר שתפילה זו וגילוי מציאות ה' בתוכה על עמו וכוח תפילתם פעלה את נענה בתפילתו ע"י שבקשתו גרם לו לבוא לתפילה .וז"ש ביצור נק' תפילה בצר
כוחה בגילוי מציאות ה' ,הנה הפכה שיחה ותפילה זו עצמה לד"ת ולתורתן של בנים, לי אקרא כו' שכיון שע"י הצרה בא אל התפילה הוא מחובר להתפילה .ועי"ז
ולאליעזר עצמו בחי' תושבע"פ ,כנ"ל בשפ"א ,והם בכוחם גם לעשות כמוהו בד"ת אלו נענה.
גרידא ,ומכוחם זה מתגלה יופה וכוחה של שיחת עבדי אבות וכוח תפילתם .כבדגל מחנה 'נמשך מתורתן של הבנים' :והנה יש מקום עיון גדול בדברי הבעש"ט שהובאו
אפרים חיי שרה. בבן פורת יוסף חיי שרה ובבעשטעה"ת ,בהסבר סיבת יופיה של שיחת עבדי אבות מעבר
או ירמוז בדברים אלו יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים לתורתן של בנים .והוא מפני שמדבריו בשיחתו זאת יצאו שמות הק' הפועלים ניסים.
היינו שיש הוכחה שהיה יפה בעיני המקום ברוך הוא שיחתן של עבדי אבות, ומהפסוק של 'ואבא היום אל העין' יצא שם של קפיצת הדרך.
וההוכחה היא מתורתן של בנים היינו שאנו רואים שהשי"ת עשה מסיפורי דבריו מכאן שקפצה לו הארץ ,א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות וכו' .והקושיא
תורה לבניו הידידים וכתב זה בתורתו לפניו ונתהווה מסיפוריו תורה הקדושה מפורסמת מאי ענין רב אחא לכאן .וגם יש לתמוה ,וכי אפשר שיהיה יפה שיחתן
מזה מוכח שיפה שיחתן לפני המקום ברוך הוא והבן. מתורתן של בנים דייקא .ונ"ל ,דשמעתי בשם מורי זלה"ה דמפסוק זה ואבא היום
וכמו שביאר כדברים האלה בשפת אמת חיי שרה תרמ"ה .שמהעבדות בשיחותיה אל העין יצא שם של קפיצת הארץ וכו' ,ודפח"ח.
ותפילותיה בדורות הראשונים ,זוכים לבחי' בן בדורות האחרונים ,לעשות כן בד"ת. והנה למרבה הפלא הוא מסביר בהמשך דבריו את מאמר הבעש"ט בהיפך הגמור
במדרש יפה שיחתן של עבדי אבות כו' כי יש בחי' עבד ובן .תורה ותפלה .ובני ממשמעותו הפשוטה ,שיופי של שיחת עבדי האבות ויכולתם לעשות בשיחתן יחודי
ישראל נקראו בנים שניתן להם התורה לחפש בגנזי דמלכא כבן .ותפלה היא שמות הק' ,נמשך דווקא מתורתן של הבנים ,שהבנים הם היודעים כי 'גם בשוק שעוסק
עבודה ונקרא שיחה כמ"ש רז"ל לשוח בשדה .שהוא מעסקי האדם הצריך לו בעסק העולם הזה ,מכל מקום דיבורו הוא עם אחד' ומהם נמשכה גם הנהגת אליעזר
בעוה"ז ונקרא בגמ' חיי שעה והתורה חיי עולם .אכן ב' אלו המדריגות יש בהם בשיחתו.
כמה בחי' .ויש עבד ובן .אח"כ זוכין למעלת עבד בעולם העליון יותר .ואח"כ בן. והנה כתבתי במ"א ביאור משנה ראוה מדברת עם אחד בשוק וכו' ,על פי ביאור
וכן הוא תמיד .ובאופן זה אמרו כי יפה שיחתן של עבדי אבות שבחי' העבדות מורי זלה"ה ש"ס אין דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים
שלהם הי' גבוה מבחי' בן של דורות האחרונים שהרי משיחתן ותפלתן נעשה
ואחד וכו' ...כי גם בשוק שעוסק בעסק עולם הזה מכל מקום דבורו הוא עם
פרשיות בתורה.
אחד ,על ידי יחודים וכו' .ובזה יובן ואבא היום אל העין מכאן שקפצה לו הארץ,
ובזאת יבואו אל נכון דברי הבעש"ט וכל פירושי תלמידיו ,בכוחה של תפילה בעיקרה, ר"ל מכאן ,על ידי שיחת חולין אלו שדיבר בכאן ,עשה יחוד שיש בו שם קפיצת
שהיא סידור שבחו של מקום וגדולתו הנראית ונגלית ומתחברת על עמו ישראל ,הנעשית הארץ .א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות ,שיודעין לעשות יחוד בשיחתן ,וזה
בקול ובציבור דייקא ,וממילא נושעים בכל הצרכים הצרות והמצוקות שהביאו אל אותה נמשך להם מתורתן של בנים דייקא ,כי בחינת בנים הוא תורתן על פי יחודים,
תפילה וחיבור אל הקב"ה. כמו שאמרו לשונה מאה ואחד ,והבן.
להערות והארות ולקבלת הגיליון המורחב 052-7659117
