נחל אדניך · Nachal Adunechu — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' חיי שרה תשפ"ז • גליון שע"ט
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"ויקם השדה והמערה" אמיתית ,ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא
מערב רב דלגרמייהו עבדין ,ואוהב את עצמו לצאת
דעביד רחמנא לטב עביד
נפלאות ענייני מערת המכפלה מתחת יד ה' ולחיות בחיי עו"ג בשביל אהבתו
אחז"ל )ברכות ס' ע"ב( חייב אדם לברך על הרעה
כשם שהוא מברך על הטובה ,שנא' בכל מאדך,
א"ע ,וע"כ הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני ,כי זה
תמיהות בענייני מערת המכפלה טוב לו .ונוח לו שלא נברא ,כי עינך בריאת האדם
בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד
התוה"ק בפרשתן מאריכה בכל סדר קבורת שרה אמנו וקניית מאד .וכן איתא בגמ' )שם( לעולם יהא אדם רגיל
בעוה"ז וכו' ,ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב וגם
השדה ומערת המכפלה בחברון ע"י אברהם אבינו מאת בני חת .הנה לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד.
בגלוי ,שבאמונה שמאמין שהרע הנדמה בגלוי כל
צריך להבין שהרי יכלו לכתוב בס''ה בכמה פסוקים שלאחר פטירת שרה חיותו הוא מטוב העליון ,שהיא חכמתו יתברך, יסוד זה שנו ושלשו חז"ל הק' בכמה מקומות
אמנו קנה א''א מעפרון את מערת המכפלה וקבר אותה שם .למה צריך שאינה מושגת והיא העדן שלמעלה מעוה"ב ,הרי בש"ס על התנאים ר"ע ,ונחום איש גמזו ,ועוד
את כל האריכות בזה בתורה -איך שנשא ונתן אברהם אבינו עם בני חת באמונה זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה תנאים אשר קבלו עליהם דין שמים באהבה
ועם עפרון בענין קניית מערת המכפלה ,וכלשון המדרש בפרשה )נ''ח ,ח( בטוב העליון הגנוז" .ע"כ לשון אש קדשו. בהאמינם אמונה איתנה שכל מה שנעשה גם זו
"כמה דיות משתפכות ,כמה קולמוסים משתברים כדי לכתוב ,בני חת לטובה .ורבותינו הק' מלמדים אותנו שבאמת אין
עשר פעמים" וכו'. ומשמע ודומה ומשא .ירמז ,כי בעניני עוה"ז דבר רע יורד מן השמים ,ובפנימיות הכל טוב ועל
עוד צ''ע מה שהובא בחסד לאברהם )נהר ס''א ביאור סוד ג''ע התחתון( צריך "ומשמע" לשמוע" ,ודומא" לשתוק, ידי האמונה שהכל לטובה בזה ממתיקים הדינים
ובפרקי דרבי אליעזר בפרק ל"ה ,שכאשר הלך אברהם אל הבקר עם "ומשא" לשאת מה שהשי"ת גזר עליו, ונתהפך הכל לטובה .דבר זה נתבאר ונתפרש
ישמעאל בנו ליטול הג' פרים ממקנה שלו ,הלך אחריו רפאל בסתר להאמין שהכל לטובתו .כלומר אע"פ ששומע בספרי חסידות בכמה אנפין וכולם שווים לטובה.
ולאחר שנטל אברהם ב' הפרים ונתן ביד הנער להוליכן ,היה משתדל מה שאין נח לו וכן כשרואה ומרגיש מה שאין וידוע מאמר הבעש"ט הק' זי"ע ועכ"י וזל"ק
ליקח עוד פר שלישי .ונדמה רפאל לפניו לפר חשוב ומשובח ,וזהו נח לו עליו לשתוק ולשאת מה שגזר עליו )וילך י"ב( על פסוק )תהלים צ"ב( כי הנה אויביך ה' כי
'רפאל' פר-א'ל )לשון חוזק( ,וכשבא אברהם ליטלו היה נשמט ובורח מעט הקב"ה בדומי' .ולא להפוך עולמות לשנות את הנה אויביך יאבדו" ,דאם אדם מאמין דאף בעת
מעט עד שהוליכו בפתח המערה ,ונפתח פתח המערה שהיה סתום המצב .רק להתאזר באמונה שלימה בבורא כל צרה ח"ו שהוא בחינת אויב ,יש שם גנוז בחינת ה'
מיום קבורת אדם וחוה .וכשראה אדם וחוה קבורים שם והריח ריח גן העולמים ב"ה וב"ש. היינו רחמים וחסדים ,אז בזה עצמו יהיה שאויביו
עדן מיד ידע מעלת המקום וחמד להיות שם קבורתו .ורמוז במילים )נחל יצחק -חיי שרה( יאבדו ויתפרדו כל פועלי און ,דעל ידי אמונה
"ואל הבקר" ' -ואל הקבר רץ אברהם .ומוסיף שם :ודע כי המערה כחצר שאין דבר רע יורד משמים ,בוודאי יתהפך הדבר
לגן עדן ,וזהו ''עובר לסוחר'' בגמטריא ''אורח לגן'' .לסחר בגימ' חצר ,כי והרה"ק האוהב ישראל )וארא( פי' בזה דברי לטוב ומתגלים החסדים נסתרים שבתוך הדינים
המערה כחצר לג''ע .ושם מעבר נשמות הצדיקים בלי שיוכלו המזיקים שלמה המלך )משלי כ"ז ה'( "טובה תוכחת מגולה הנגלים" .ע"כ לה"ק.
של הגהנום שעומדים בצפון העולם לפגוע בהם. מאהבה מסותרת" .וזל"ק" :או י"ל על זה הדרך
"טובה תוכחת מגולה" ,היינו שיכול האדם לעשות והרה"ק בעל התניא באגרת הקודש )י"א( האריך
ואמר רבי אליעזר הגדול שבאמת לא רצה אאע"ה לתת בשר אלא בזה וזה מקצת מלשון קדשו" :וביאור הענין הוא רק
מהתוכחת מגולה טובה ולהמתיק מעליו הדינים,
לחם וחמאה ,אלא מכיון שנטמאה העיסה ,וכיון שאי אפשר לתת אמונה אמיתית ביוצר בראשית דהיינו שהבריאה
ע"י האהבה מסותרת ,ר"ל ע"י שמאמין באמונה
לחם וחמאה נותנים בשר .ובכל אותו זמן אברהם ממהר מאד כי אמר יש מאין ,הנק' ראשית חכמה ,והיא חכמתו שאינה
שלימה כי הטוב והחסד טמיר וגנוז בגוויה ,ומאתו
להקב"ה להמתין כביכול ,אלא שנעשו לו כמה עיכובים ,העיכוב הראשון מושגת לשום נברא הבריאה הזאת ,היא בכל עת
לא תצא הרעות רק הכל הוא לטובתו ובזה מבטל
שנטמאה העיסה ולכן הוא רץ אחר הבקר ,ואז נעשה לו עיכוב שני ורגע שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו ית'
וממתק הדינים מעליו ,ותפקחנה עיניו והיה רואה
שהבקר ברח ממנו והוא צריך לרוץ אחריו ,וזו דרך רחוקה מאילוני ממרא המחיה את הכל .וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו
ומבין לפעמים הטוב וגודל החסד שימשך לו
האמורי עד חברון מקום עפרון החתי .ולכאו' יפלא מדוע היה נצרך כל ויצייר בדעתו הוויתו מאין בכל רגע ורגע ממש,
מזה" .עכל"ק.
זה שדוקא אז כשהקב"ה עומד וממתין יתגלה לאאע"ה מקום מערת האיך יעלה על דעתו כי רע לו ,או שום יסורים מבני
המכפלה עבור קבורתו בזיבולא בתריתא ,והרי אאע"ה יש לו עוד ע"ו וכמו שאמר הרה"ק ר' שלומק'ה זוועהיל'ער חיי ומזוני ,או שארי יסורין בעולם .הרי האין שהיא
שנות חיים ,ושרה אמנו יש לה עוד ל"ח שנות חיים ,שרק לאחריהם ש"ע"י אמירת גם זו לטובה זוכין לבסוף חכמתו יתברך ,הוא מקור החיים והטוב והעונג,
יצטרכו את מערת המכפילה .ועוד שכל זה היה זה ביום שלישי למילתו לראות בעיני בשר שהכל לטובה ,כמו אצל ר"ע והוא העדן שלמעלה מעולם הבא ,רק מפני שאינו
תוך כדי כאבים ויסורים קשים ,וביום כזה חם שהגיהנום פתוח שם. שבאמירתו ראה אח"כ למפרע שכל הנעשה היה מושג לכן נדמה לו רע או יסורים ,אבל באמת אין
ומדוע בדיוק אז הגיע השעה למצוא את מקום מערת המכפלה. לטובתו" .ע"כ דבריו הק'. רע יורד מלמעלה והכל טוב ,רק שאינו מושג לגודלו
המתנה שנתן ה' לאברהם על עניין תחיית המתים מ"מ הרה"ק ר' פינחס מקאריץ כדרכו בקודש ורב טובו ,וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא
מחמיר בזה ,דכוונתו צריכה להית באמת לשמים האדם להאמין דלית אתר פנוי מיני' ,ובאור פני מלך
וכדי לבאר בס''ד הענינים נביא בזה את דברי כתב השפת אמת בפ' חיים .וע"כ עוז וחדוה במקומו ,הואיל והוא רק טוב
ולא לגרמי' וזה לשון קדשו" :בשם הרב ,כשאדם
חיי שרה תרס''א כי הנה לפני קנין מערת המכפלה היה ענין קבורת האדם כל היום ,וע"כ ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל
חם ושלום בצער יקבל את הצער באהבה
כקבורת הבהמה .שלאחר חטא עץ הדעת שבתחילת הבריאה כשנגזרה עת ושעה ,ויחיה ממש באמונתו בה' המחיה ומטיב
וממילא נפטר מהצער וכו' וכשמקבל אותו
על האדם מיתה ,אזי הארבע יסודות של הגוף נתפרדים וחוזרים כל עמו בכל רגע .ומי שמתעצב ומתאונן מראה בעצמו
באהבה אז יש מחמת זה עליות השכינה ,לכן
יסוד למקומו ונתבטל הגוף ואיננו ,ומבואר בזוה"ק ובמלבי"ם באריכות שיש לו מעט רע ויסורין ,וחסר לו איזה טובה ,והרי
נפטר ממילא מהצער" .וסיים בזה" :אך שלא
שאאע"ה רק הוא זה שחידש את החידוש הנפלא שיש תחיית המתים זה ככופר ח"ו .וע"כ הרחיקו מדת העצבות במאד
לחשוב בזה ולא יכוין לזה בשעה שמקבל הצער
בעולם .ומאותו גילוי והלאה אין קוברים את האדם כקבורת בהמה, חכמי האמת".
באהבה" .ע"כ לשו"ק.
אלא שחידוש תחיית המתים הוא שלא רק נשמת האדם נצחית ,אלא
שאפילו הגוף הגשמי של היהודי הוא גם המ˘ך בעמו„ ב' ���
יהי רצון שנזכה לראות בכל דבר הטוב שבו ,ונזכה "אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם,
כולנו כאחד לטוב הנראה והנגלה אמן כן יהי רצון. ובכל עניני העולם הן ולאו עיין אצלו בהשוואה
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
נצחי .ואף שרוב הגוף בלה ונרקב ,בכ''ז נשאר מן הגוף
"ומשמע ודומה ומשא"
חלק קטן שהוא עצם הלוז שבו לא שולט כילוי ואבדון.
וממנה יחיה כל הגוף .ולפי''ז כל ענין הקבורה הוא כמו
מחשבים ימי חיים רק השנים שהם בצדקות כי רשעים ואלה תולדות ישמעאל וגו' ומשמע ודומה ומשא שמטמינים את האפיקומן בליל פסח על מנת להוציאו
בחייהם קרויים מתים ,וזהו שתי' מהרש"א דכיון שהי' רשע חדד ותימא יטור נפיש וקדמה .החיד"א בספרו הק' נחל ב'צפון' ,כך נטמן גוף הישראל עד עת תחיית המתים.
מעיקרו לא הי' ראוי למנות שנותיו שהרי השנים שהיו קדומים כתב לדרוש פסוקים אלו על דרך המוסר" ,ומשמע" ועכשיו גם נבין בס''ד מדוע הוצרך להיות כל הענין
ברשעות אין נחשבים לשנים של חיים ,ורק כדי לייחס השומע עלבונו "ודומה" ודומם בשתיקה "ומשא" ונושא של גילוי מערת המכפלה באמצע הכנסת אורחים שלו
שנותיו של יעקב נכתבו כל שנות חיי ישמעאל] ,כי מסתמא וסובל עלבונו ,שכרו הוא "חדד" שיהא ראשו מחודד בתורה כאשר השי''ת יושב וממתין עליו .שמובא בשו"ע שמי
לא עשה תשובה מאהבה שהי' מהפך את כל העוונות "ותימא" ויוכל להקשות קושיות בתורה "יטור נפיש" ויזכה שבא לבקר חולה מביא לו מאכל או משקה לכבוד
לזכיות ואז היו נחשבות כל שנותיו כחיים אמיתיים[. להרבות חיילים בתורה. החולה ,כך הביא הקב"ה מתנה לאאע"ה כמו "דרשה
והנה במדרש רבה )בראשית ס"ב ד'( הקשה ג"כ כקושיית וכן זקה"ק זי"ע בספה"ק נחל יצחק רמז בזה בכמה גשאנק" שנתן לו הקב"ה לכבוד הברית מילה .שגילה לו
הגמרא )מגילה שם( למה נמנו שנותיו של ישמעאל ותירצו אופנים לענין לימוד התורה ,והוא ביאר "ומשמע" הטה אז קדושת מערת המכפלה וסוד קבורת ישראל .ודוקא
שם ב' תירוצים ,רבי לוי בר חמא תירץ כתי' הגמרא כדי אוזן לשמוע דברי אלוקים חיים "ודומה" דום מלדבר דברים במצות מילה נתגלה ענין זה ,שהמילה מבררת פסולת
לייחס בהן שנותיו של יעקב ,ועוד כתב המדרש דכיון שבא בטלים "ומשא" קבל על עצמך עול תומ"צ כשור לעול מתוך האוכל כי במילה חותכים את הערלה שהוא חלק
ישמעאל מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו לכן נתייחסו וכחמור למשא" ,חדד ותימא" שיהיו דברי תורה מחודדים הרע .ולכן יש שנוהגים בשעת הטמנת הערלה לומר
שנותיו ,כלומר לפי שהטריח את עצמו ביותר לכבד אביו בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם אלא תאמר לו מיד ,וכן 'נחש עפר לחמו' ,וטומנים את חלק הערלה בעפר שזה
לכן נתייחסו שנותיו. יש לפרש "חדד ותימא" שתוציא דברי התורה מפיך בשפה מה שאמר הקב"ה "ואל עפר תשוב" מתקיים באותה
ונראה לבאר בס"ד דב' התירוצים של המדרש קשורים ברורה וחדה ואז "יטור נפיש" שישתמרו דברי התורה בלבך הערלה .שחלק זה באמת לא עתיד לקום בתחיית
זה לזה ומשלימים זה את זה ,דידוע כמה סובלים ישראל לבל תשכחם ח"ו ,אולם צריך לזכור שעם כל ההשתדלות
המתים .אבל חוץ מזה כל שאר הגוף הגשמי שיש בו
מזרעו של עשיו על שכיבד עשיו את יצחק אביו ,ומכיון הנ"ל אין מובטח לך שלא תשכח את דברי התורה ,אלא
קדושת האדם היהודי לאחר שנתגלה העטרה ,כן עתיד
שגלוי וידוע לפניו ית' שעתידין ישראל להיות גם בגלות בני א"כ "וקדמה" שתהי' יראתך קודמת לחכמתך וכמאז"ל
להתחדש בעת התחיה.
ישמעאל ,הקדים השי"ת רפואה למכה ובאותו פרק שבו )אבות ג' י"א( "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו
כיבד ישמעאל את אברהם אביו והטריח עצמו ממרחקים מתקיימת" ,וכמ"ש )שבת ל"א (.שיראת שמים היא קב וזהו כביכול ה'דרשה' שדרש הקב"ה ביום שלישי
לגמול חסד עם אביו ,כתבה תורה את שנותיו של ישמעאל חומטין שמשמרת את דברי התורה ,ועוד כתב שם לרמז למילת א''א -דרוש מעניינא דיומא ,כי מה שהנשמה
שמהם אנו למדים שנטמן יעקב אבינו בבית עבר י"ד שנה בזה בכמה אופנים עש"ב. קדושה זה כבר היה ידוע גם לפני כן .וקדושת המילה
ועסק בתורה ,ובשנים אלו לא הי' יכול לכבד את אביו ואת ויש להבין מה ראו לרמז בשמות בני ישמעאל רמזים מחדשת שגם הגוף היהודי יש בו קדושה ,וכיון שכל
אמו אך לא נענש עליהם לפי שגדול לימוד התורה יותר נכבדים כאלו לענין לימוד התורה ,והרי שנים עשר נשיאים קדושה היא נצחית ואינה מתה לעולם ,ולכן צריך גם
מכיבוד אב ואם ,ומזה תהי' נצמחת הגנה לבני ישראל שלא אלו כנשיאים ועננים אשר יקחם הרוח המה ומה השייכות הגוף הגשמי לקום בתחיית המתים] .וכן זה הענין
יסבלו מבני ישמעאל בזכות כיבוד אב של ישמעאל אביהם, שלהם ללימוד התורה ,וגם בתרגום מצאנו שיש בשמות שעתיד אאע"ה לשבת על פתחה של גהינם ואינו נותן
כי לימוד התורה של ישראל קדושים עדיף יותר מכיבוד אב אלו רמזים ,כי אף שבתרגום אונקלוס כתב שמות אלו בלי שיכניסו לשם כל מי שהוא מהול[.
של ישמעאל. שום תרגום אבל יונתן בן עוזיאל תרגם על "ומשמע ודומא הקבורה מחדש בסוד תחיית המתים ,והפרסום
ולפי דברי הקדושת לוי נוספת לנו עוד המתקה לבטל ומשא" "וצמיתא ושותקא וסוברא" ועל "חדד ותימא וגו'"
ולפי''ז מבאר השפת אמת באופן נפלא מה שמובא
זכותו של ישמעאל ,שלכאו' הי' שייך לשאול שאף אם תרגם "חריפא וכו'" ,הרי שגם הוא רמז להנ"ל ברמז שמות
בזוה"ק )בראשית דף קכח (.שבשעה שנכנס אאע"ה במערה
מצות לימוד התורה גדולה יותר ממצות כיבוד אב ואם, בני ישמעאל.
לקבור את שרה ,קמו אדם וחוה ולא נתנו לו לקבור את
אולם אילו היו יושב בביתו של יצחק אביו הי' יכול ללמוד והנה רש"י ז"ל כתב בפסוק "ואלה שני חיי ישמעאל וגו',
שרה שם ,וטענו שמכיון שאין קוברין צדיק אצל רשע
תורה וגם לכבד את אביו והי' יכול להקדים את שובו מבית א"ר חייא בר אבא למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס
ולא רשע אצל צדיק ,אנחנו כלפי שרה כמו רשע אצל
לבן כדי לקיים את שניהם .אכן לפי דברי הקדושת לוי הרי בהן שנותיו של יעקב ,משנותיו של ישמעאל למדנו ששמש
צדיק ,ואין אנו רוצים להתבייש כלפי קדושת שרה .אמר
ישמעאל הוא האשם בדבר שלא יוכל יעקב ללמוד אלא יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל
ע"י שהטמין את עצמו כי קליפת ישמעאל מנעה ממנו לבן וכו'" ,והקשה בספה"ק קדושת לוי שאם בקשה התורה להם אאע"ה ,אני אלך לפעול אצל הקב"ה שלא יהיה
ללמוד אלא ע"י הטמנה בבית עבר ,וממילא החסרון של להשמיענו שנטמן יעקב בבית שם ועבר לא הי' צריך למנות לכם בושה לעולם .ואכן לאחר שקיבל אאע"ה חזר אדם
מניעת כיבוד אב של יעקב באותן שנים נזקף לחובו של את שנותיו של ישמעאל עבור זה אלא לכתוב בפירוש למקומו .אבל חוה לא חזרה למקומה .מה עשה אאע"ה
ישמעאל ,ובודאי שאין כיבוד אב שלו יכול להכריע את שנטמן יעקב בבית שם ועבר ,וכתב לפרש דמה שהוצרך יעקב ניגש והשכיבה לחוה אצל אדם הראשון וקיבל על עצמו
הלימוד התורה של יעקב ובניו עד סוף כל הדורות. אבינו ללמוד תורה בבית שם ועבר היינו מחמת החיצוניות שיפעל רחמים אצל הקב"ה שתשכב במקום מנוחתה.
ובזה ניחא למה הוצרכו לומר שמצות תלמוד תורה של ישמעאל שאת זה לא הי' יעקב בכח להגביה ולתקן ולכן וזה שכתוב 'ואחר כן קבר אברהם 'את' שרה אשתו',
גדולה ממצות כיבוד אב ואם והרי כדי שלא יענש יעקב הוצרך להטמין עצמו ,כי בעת שאין כח בצדיק להחזיר את ולא כתוב 'לשרה' אשתו' ,את' לרבות חוה ,שאאע"ה
על אותן י"ד שנים סגי לומר ששוין הם ,אכן כדי להכריע הרשעים צריך להטמין את עצמו מפני חרון אף שגורמים קבר גם את חוה .הה"ד אלה תולדות השמים והארץ
את זכותו של ישמעאל צריך לומר שמצות תלמוד תורה הרשעים בעוונותיהם וכמ"ש )ישעיהו כ"ו כ'( "חבי כמעט רגע בהבראם ,מי הם תולדות השמים והארץ אדם וחוה
גדולה יותר] ,וכיצד ילפינן באמת שמצות ת"ת גדולה יותר וגו'" ,ולכן הי' אלי' נטמן במערה והעורבים היו מכלכלים אותו שלא היה להם אב ואם ונולדו משמים והארץ .ואימתי
עי' מהרש"א וטורי אבן שם[. עד שתיקן את דורו של אחאב וקראו בקול גדול "ד' הוא נתיישבו במקום מנוחתן 'בהבראם' אותיות באברהם,
ובזה נבין מה שרמזו בתולדותיו של ישמעאל את דרכי האלוקים" אז שוב לא הטמין את עצמו עכדה"ק. שכשבא לקבור את שרה סידר את מקום מנוחתם.
קניני התורה כי כח התורה של ישראל הוא המכריע את כח והנה בש"ס )מגילה ט"ז-:י"ז (.משמע שעיקר הלימוד ואומר השפ"א שלפי הנ''ל הפשט בדברי הזוה''ק
כיבוד אב של ישמעאל ,ומה שהם כנשיאים אשר ישאם הרוח שבקשה התורה שנלמד משנותיו של ישמעאל הוא שגדול הוא כי עד אז היו אדם וחוה נמצאים במערת המכפלה
הוא באמת בזכות לימוד התורה של ישראל בכל הדורות. תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם ,שכן "אמר רבה א"ר בבחינה של כי עפר אתה ואל עפר תשוב ,שעוד לא
ומה שרמז החיד"א בפסוק "ומשמע ודומה ומשא" יצחק בר שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד נתחדש ענין תחיית המתים .אבל מעת שבא אאע"ה
את מעלת קבלת היסורים והעלבונות בשתיקה ,יתכן אב ואם שכל אותן השנים שהי' יעקב אבינו בבית עבר לא לאותה מערה ,ונתחדש הדבר שאין זה שיבה לעפר
לומר בדרך אפשר דהנה כתב הרמב"ן עה"פ )בראשית ט"ז ו'( נענש ,דאמר מר למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס לתמיד ,אלא בסוד קבורת ישראל שאינו אלא כמו גניזה
"ותענה שרה ותברח מפני'" וז"ל" ,חטאה אמנו בענוי הזה בהן שנותיו של יעקב וכו'" ,ופרש"י "למה נמנו שנותיו זמנית עד עת תחיית המתים .וזה הביאור במה שסיבב
וכו' ושמע ד' אל עני' ונתן לה בן שיהי' פרא אדם לענות מה לנו למנות שנות הרשעים ,להתייחס בהן שנותיו של הקב"ה שבשעה שבאו אברהם ושרה לאותה מערה,
זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי" עכ"ל ,ובספה"ק שפתי יעקב וכו' מהן אנו למדים ששמש בבית עבר י"ד שנה וכו'", קמו לקראתם אדם וחוה ,זאת כדי שיחזרו להקבר
צדיק כתב על זה ,פלא על הרמב"ן שכתב שחטאה שרה ומשמע שעיקר מה שבקשו ללמדנו הוא דבר זה שממנו מחדש לאחר גילוי סוד תחיית המתים ,כי קבורתם
אמנו במה שעינתה להגר ,הלא מלאך שמים צוה בפקודת אנו למדים שגדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם ,וגם הראשונה היתה בכונת 'אל עפר תשוב' ,וקבורתם
השי"ת "והתעני תחת ידי'" ואם הי' ח"ו איסור שייך לפני דבר זה צריך תלמוד מדוע נחוץ ללמוד דבר זה משנותיו השניה ע''י א''א היא כבר בכונת גניזה זמנית עד עת
עיוור ,אלא בלי ספק ראתה בנבואה שנצרך העינוי להחליש של ישמעאל. תחיית המתים.
כח הסט"א ולהגביר כח יהודים שישלטו בהם ,עכ"ל. והנה במהרש"א )שם( הקשה על דברי רש"י ז"ל דהרי
ולפי''ז אומר המלבי"ם שלכן גם מובן מאד האריכות
ויתכן שלפי שאמרה הגר אתה "א-ל ראי" ופרש"י ארז"ל )בבא בתרא ט"ז (:דישמעאל עשה תשובה ,ותירץ דכיון
הגדולה בפרשת קבורת שרה אמנו .שלא מצאנו בתורה
שרואה "בעלבון של עלובין" ,לכך נצרך לבני ישראל כדי שהי' רשע מעיקרו אין ראוי למנות שנותיו בתורה אי לאו
רעש גדול על הבית שקנה אברהם לעצמו לחיות
להכניע כוחו של ישמעאל להיות מן העלובין ואינן עולבין משום לייחס שנותיו של יעקב ,והנה במהרש"א לא האריך
בביאור התירוץ אך לכאו' כוונתו כמו שכתב בשו"ת בנין בעוה"ז ,שזה באמת משהו זמני ולא מעניין כלל ,אבל
שבזה גוברין על ישמעאל ,כי הגר מיאנה לסבול וברחה מערת המכפלה שהוא שורש האמונה בתחיית המתים,
מבית שרי גבירתה ואילו ישראל סובלין העלבונות ושותקין, ציון החדשות )סי' מ"ט( עפ"י מ"ש במדרש )בראשית רבה נ"ח א'(
עה"פ "ויהיו חיי שרה" וז"ל" ,יודע ד' ימי תמימים )תהילים
מזה עשה רעש גדול ,כדי לפרסם בעולם את האמונה
ולזה נרמז בפסוקים "ומשמע ודומה ומשא" מעלת קבלת
ל"ז י"ח( כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים" ,והיינו שלא בתחיית המתים.
היסורין בשתיקה שאת זה אין לבני ישמעאל.
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א
הלכות נחוצות בעת נסיעה
מעמיד על רלסי ברזל שמחוברים לקרקע לקראת נסיעת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,לפקוד קברי רבותינו הקדושים אשר בארץ המה
הוציאו מרפסת על רלסים העשויים מברזל ,גם כל העמודים עשויים ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים ,נביא הלכות השכיחות במהלך הנסיעה.
מברזל ,האם מותר לכתחילה להניח את הסכך על הברזל שמחובר לקרקע, בדרך נחשב תיכף שמתרומם המטוס בגובה כזה ובלכתך בדרך
או שמא זה נחשב למעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה? אשר אם יפול הוא סכנה ,וע"כ יברך אז )הליכ"ש(, נביא כאן כמה עניינים בקיום מצוות
וזה כמעט שווה לשיעור הקודם.
תשובה לשאלה משבוע שעבר ובאופן ששדה התעופה נמצא חוץ לעיבורה
ובלכתך בדרך.
השאלה בקצרה :האם מועיל שרבו יקבל עליו את העבירה והעונש לימוד התורה :המקור :בגמ' תענית )י (:אל
של עיר שהוא כ 34מטר לפי שיעורו של הגר"ח תרגזו בדרך אמר ר"א אמר להם יוסף לאחיו אל
שעלול לבא על החוטא ,או שאין דבר כזה? נאה ,וכ 41מטר לפי שיעור חזו"א ,ואין עוד
תשובה :בפוסקים האריכו לגבי מכירת עבירות או מצוות ,אם תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך.
מקומות יישוב באמצע הדרך ,אם יש מרחק ומקשינן והא אמרינן שני ת"ח שמהלכים בדרך
זה מועיל ,שלכאורה מכירת דבר רוחני הוא דבר שאין בו ממש .וכבר פרסה כגון כשנוסעים מב"ב או מירושלים ללוד
נתקשו הראשונים והאחרונים ,איך יעקב קנה את הבכורה מעשו, ואין ביניהן ד"ת ראוין לישרף וכו' .ומתרצינן לא
יאמר תפילת הדרך ביציאתו מעיבורה של העיר קשיא הא למיגרס הא לעיוני ,ע"כ .מצינו למדין
והלא זה דבר שאין בו ממש ,ובשו"ת הריב"ש )סימן שכח( כתב שקודם ויכוון גם על הנסיעה במטוס.
מתן תורה הועיל קנין גם לזה .ובספורנו ובאור החיים הק' )בראשית כה
מגמ' זו דעיון אסור ללמוד ולמיגרס מותר.
ברכה הסמוכה לחברתה :תפילת הדרך אף טעמו :י"א היות וקשה ללמוד בעיון מחמת
לג( כתבו ,שלכן השביע יעקב את עשו ,כי השבועה חלה גם על דבר
שמעיקר הדין אין חיוב להסמיכה לחברתה כיון טורח הדרך יש חשש שיטעו בדבר הלכה )כלי יקר(.
שאין בו ממש.
דברכה זו נאמרת במקרה ,מ"מ נכון לכתחילה וי"א שע"י שילמדו בעיון יטעו בדרכים ויבואו
והנה נאמר במסכת קידושין )דף לא ע"ב( שצריך לכבד את אביו להסמיכה לברכה כמו שנהג המהר"ם מרוטנבורג
במותו ,וכיצד מכבדו ,אם היה אומר דבר שמועה מפיו ,יאמרו כך אמר לידי סכנה )מושב זקנים( .וי"א שאם ילמדו בדרך
)שו"ע סי' ק"י ס"ז( ,וע"כ יאכל או ישתה איזה דבר ויפסיקו לראות אילן נאה וכיו"ב יתחייבו בנפשם
אבא מרי הריני כפרת משכבו .ופירש"י עלי יבא כל רע הראוי לבא על ואחר שמברך ברכה אחרונה יתחיל תיכף יהי רצון
נפשו .ובמסכת סוכה )דף כ ע"א( אמר ריש לקיש הריני כפרת רבי חייא על שהפסיקו באמצע הלימוד )תוס' השלם ויגש(.
וכו' ,וכן אם מברך ברכהמ"ז יאמר תפילת הדרך )וצ"ע לפ"ז מ"ש דווקא עיון דאסור( .נפק"מ בין הטעמים
ובניו .ופירש"י סוכה )דף כ ע"א( יסורין הבאין עלי לכפרתו של ר' חייא
אחר שסיים ברכה רביעית לפני הרחמן ,אבל אין באופן שיש מכשיר שמנווט את הדרך וכיו"ב
ובניו יהיו.
להסמיכה לכתחילה לברכה ראשונה דהוי הפסק דלא שייך טעות בדרך.
וכתב בשו"ת מהרש"ם )ח"ג סימן קנא( שמזה מוכח שגם אדם זר יכול )חת"ס בגיליון( ,ובדיעבד מהני אף להסמיכה לברכה
לקבל על עצמו יסורים לכפר על חבירו ,וכן אמרו בנגעים )פ"ב מ"א( רבי להלכה :נקטינן דהנוסעים בעגלה )אוטובוס
ראשונה באופן שמברך ראשונה על פרי וטועם
ישמעאל אומר בני ישראל אני כפרתן .ואם לא יועיל למה אמר כן, וכיו"ב( ולא מפריעים לנהג בעוסקם בתורה אין
קצת ומתחיל יהי רצון וכו'.
ולמה הציב אותו רבינו הקדוש במשנתינו ובעל כרחך דמועיל שפיר. חשש איסור ,ומותר להם ללמוד אף בעיון.
וגם מצינו ברמב"ן )שמות לב לב( שמשה רבינו אמר "ואם אין מחני אמירת ותן טל ומטר בבן ארץ ישראל והאיסור הוא רק על הנהג )מ"ב ומקורו ממ"א(.
נא" ,דהיינו שהקב"ה ימחה אותו תחתם מספר החיים ואסבול אני השוהה בחו"ל ע"כ שמענו האם יש איסור או לא ,ולא
ענשם ,כענין שאמר הכתוב )ישעי' נג ה( "והוא מחולל מפשעינו מדוכא אחר ז' מרחשון ,קודם שהתחילו לשאול שמענו מכאן האם חובה יש בדבר .אך מצינו
מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו" ,והקב"ה השיבו, גשמים בחו"ל נחלקו הפוסקים אם יאמר שם שפירשו הפסוק )משלי ו כב( "בהתהלכך תנחה
החוטא אמחה מספרי ,ולא אותך שלא חטאת .דהיינו שלא אמר ותן טל ומטר )י"א שתלוי בדעתו לחזור רדב"ז ומהריק"ש, אותך" ,הכוונה "שילמוד בע"פ מה שיוכל או
לו הקב"ה שזה לא מועיל ,אלא שהקב"ה לא רצה לקבלו .וכן מצינו וי"א שנמשך תמיד אחר המקום שבו הוא נמצא בעת התפילה יעסוק באיזה מזמורים או מאמרים לפרשם
במסכת שבת )דף פט ע"ב( שאמר יצחק שלוקח על עצמו חצי מעוונות ברכ"י( ,ולהלכה נקטינן שאם נוסע אחר ז' מרחשון וכיו"ב ,רק לא יזוז מחשבתו מהרהור התורה"
עם ישראל ,יעו"ש. וכבר התחיל לומר ותן טל ומטר בא"י בברכת )לשון שלה"ק( .ויש שפירש הפסוק "פלס מעגל
אלא שלכאורה קשה איך ניתן להבין שאדם צריך לקלל את עצמו השנים יאמר ותן טל ומטר בברכת השנים גם רגליך" ,שאפילו כשאתה הולך בדרך ותפריד
ולבקש יסורים על נפשו ,וכן מה מועיל מה שיקבל עליו עונשים אלו בחו"ל] .כ"ד הברכי יוסף )שם( ,אף שבעלמא מחשבתך בהנחת רגל אחד מהר לתקן לחשוב
הרי איש בחטאו יומתו .ואפילו אם זה מועיל ,הרי כיבוד אב משל אב, שואל כמקומו שנמצא ,בהתחיל לשאול שאני, בתורתו בהנחת רגל השניה ,ובזה תהיה חצי
והרי עונש דחטאים אחר המיתה גדול מאד ,שגרוע זה יותר מהפסד שגם בחו"ל לא יפסיק דהוי כחוכא ואיטלולא. פסיעה לפחות בדברי תורה" )מגיד מישרים כי תשא(.
ממון ,וזה יותר מכל ממונו. דבאמת נחלקו היכן ישאל ,י"א שישאל בברכת ויש שכתב דקנין השגת התורה מתחלק לכמה
ותירץ בשו"ת אגרות משה )יו"ד ח"ה סימן כו( דכשאומר הריני כפרת השנים ואם חושש ישאל בשומע תפילה )הליכ"ש(, חלקים ,יש השגה בתורה שאדם משיגו בשבתך
משכבו לא מועילים דבריו כלום ,ולא יענש בדבריו על חטאי אביו, וי"א רק בשומע תפילה )שו"ת שבה"ל שם( ]ובשו"ת בביתך ,ויש ובלכתך בדרך .והוא לימוד גדול שלא
והוא רק לשון של כבוד שאומר לכבודו שרצונו שיבאו עליו היסורים דברי יציב כב לומר בשומע תפילה 'ותן טל ומטר לבטל רגע כי זה מוכן השתא דווקא )חידושי הרי"ם(.
שראוי לבא על אביו ,וכן משמע מרש"י בסוכה )דף כ ע"א( דאמר ר"ל בארצנו הקדושה'[ ,ודעת הגרמש"ק שליט"א
הריני כפרת ר' חייא ובניו ,לשון כבוד הוא כשהוא מזכיר אביו או רבו שכיון שהטעם שנראה כחוכא ואיטלולא לא תפילת הדרך
לאחר מיתתו ,וכן נאמר במשנה דנגעים )פ"ב מ"א( אמר ר' ישמעאל בני יועיל שיאמר בש"ת )והשבה"ל לא ראה בפנים בברכ"י(, נסיעה לדבר מצווה :היוצא לדרך אף לדבר
ישראל אני כפרתם ,ופירש הרמב"ם שהוא מאמר יאמר אותו האומר וי"א שיאמר ותן טל אבל חתן שקובע מגוריו מצווה כגון להשתטח על קברי צדיקים צריך לומר
לרוב אהבתו משמע שהוא רק מאמר בעלמא ולא היתה כונתו שיקבל בחו"ל מסתבר שאף שהתחיל מפסיק ולא תפילת הדרך ]ולא אמרינן דשליחי מצווה אינם
בפועל העונש של כלל ישראל. שייך בזה חוכא ואיטלולא כיון שנשתנה ממצבו ניזוקים ,אף שנהוג לתת שליחי מצווה געלט ,דלא
אך בשו"ת שבט הלוי )ח"י סימן קנח( כתב שמהפוסקים שהביאו זאת הראשון לגמרי )הגרמש"ק שם([. משום סכנה לבד תקנוה ,ועוד דשכיחא הזיקא )פי'
משמע שזה כפשוטו ,ומה שכתב רש"י בסוכה דלשון כבוד הוא זה, בן א"י שנסע לחו"ל לענין שליח ציבור מעשה בצלאל על הריקנטי סי' לה הובא בס' אהלך באמתך פ"ט
היינו מה שצריך לומר כל פעם שמזכירם ,דהיה די אם יאמר זה פעם הערה ט([.
אחת או בינו לבין עצמו ,אבל להזכיר כן כל פעם זה מענין כבוד ,אבל בן א"י השוהה בחו"ל קודם שהתחילו לשאול תפילת הדרך :מנהג העולם לומר
מהות הענין הוא אמת. גשמים בחו"ל ואומר ותן טל ומטר ,לכתחילה לא תפילת הדרך בנסיעה במטוס ]ודלא כטענת
יהיה ש"ץ בחו"ל ,אך אם יש לו חיוב יא"צ וכד' הרוגאטשוב'ער דמצינו )חולין קלט (:לענין שילוח
ומה שכתב דאיך אדם מקבל עליו יסורי חטא שמגיעים לאחר,
דאיש בחטאו יומת ,הרי גם על משיח נאמר ,והוא מחולל מפשעינו או ששכח וכבר ירד לפני התיבה יאמר ותן טל הקן דדרך שבאויר לא מיקרי דרך ,דכיון שנתן
ומטר רק בתפילת הלחש ,עיין ברכי יוסף )שם סק"ח(
מדוכא מעונתינו ,...אכן חלינו הוא נשא ,ואמרו בסנהדרין )דף צח ע"א( לנו השי"ת בזמנינו דרך באויר עלינו להתפלל
שלכן משיח מדוכא ביסורים שמקבל עליו עונות ישראל. שלכתחילה לא יהיה ש"ץ ,וכ"ה ע"פ שו"ת אג"מ בהלכותינו בו )הליכ"ש( .ועוד דיש לחלק בין דרך
)ח"ב סי' כט( כיון שנוסח התפילה צריך שיהיו שווים שהוזכרה בתוה"ק לגבי שילוח הקן לבין דרך
ומה שהקשה האגרות משה ,למה יקבל על עצמו והרי כיבוד אב
בלחש ובקול .אך בדיעבד כשיש לו חיוב ,יתפלל שהוזכרה בחז"ל )אהלך באמתך שם([.
משל אב ,יש לומר על פי מה שכתב המהרש"ם לגבי הקונה עבירותיו
בלחש כבני א"י ובחזרת הש"ץ כבני חו"ל ,וי"א
של חבירו ,שעם ישראל ערבים זה לזה ,ואם יש לוה וערב אין משלמים זמן אמירתה כשנוסע במטוס :זמן אמירת
שבזמנינו שיש סידורים אין חשש שיטעה ומותר
שניהם .וזה תלוי ברצון הש"י אם ירצה לגבות מן הערב ,ואף שעם הברכה הוא בעת שהמטוס נמצא במסלול
אף לכתחילה להיות ש"ץ )הליכ"ש תפילה פ"ה( ואם
ישראל ערבים רק על הנגלות ,ואין נענשין על הנסתרות ,הקונה הזה ההמראה ומגביר את המהירות לקראת ההמראה
קיבל עליו חיוב נסתרות .לאור זאת יתכן גם שאם הבן אומר הריני הוא אבל ומתפלל בקביעות נראה שאף בלחש לא
אף כשעדיין לא המריא )ע"פ הרמ"א סי' קי ס"ז,
כפרת משכבו ,הוא מקבל שכר על שביקש ,אבל בשמים מחליטים יתפלל כבני א"י דהוי חוכא ואטלולא )הגרמש"ק שם(. דלכתחילה יאמר תפילת הדרך אחר שהחזיק בדרך כשהוא עדיין
אם לקבלו ,ומן השמים ירחמו שבקשתו לא תתקבל אם זה באמת אמנם אם המניין הוא של בני ארץ ישראל, בפרסה הראשונה ובנסיעה במטוס נעשה הדבר ברגע ע"כ יתחיל
לא מגיע לו. שרי לכתחילה לבן א"י להיות חזן. סמוך להמראה שו"ת באר משה ח"ז סי' קי"ד( וי"א דהחזיק
ג
צוף נחי>ל
שהיה זה אחיו הרה"ק הר"ר אלימלך שבא אליו מעולם העליון
וא"ל ש"פלא הוא ,שאני קירבתיו לחסידות ועכשיו הוא במעלה להתענג בעקבותיהם של צדיקי הדורות
יותר ממני".
רבינו זי"ע היה מגדולי תלמידיו של רבו המגיד הגדול
ממעזריטש ,ואחר הסתלקותו לגנזי מרומים ,נהיה רבינו המאור הגדול
לממשיכו העיקרי אשר הסכימו גדולי תלמידי הרה"ק המגיד בקצות שולי אדרת איש האלוקים עיר וקדיש
לקבלו עליהם כאלוף וכרבם .שמו של רבינו יצא והתפשט בקרב
הארץ כמלאך עיר וקדיש אשר משמיא נחית לתקן את דורו
הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע
ודורות הבאים ,וגדולי צדיקי דורו חרדו לקראתו ,ועל ראיית פני -לרגל הנסיעה לחון את ציון קודשו -
קודשו כתב רבינו בצוואתו "שמי שראה את פניו לא ימות ללא הרב המקובל החסיד המפורסם איש אלוקים קדוש יאמר לו) ,נוסח שער הספה"ק נועם אלימלך( אשר הה"ק מזלאטשוב
תשובה") .אהל אלימלך( נענה עליו כששמע פ"א ת"ח א' שמדבר בלשון שאינו מכובד עליו" ,כביכול כביכול ,על הרבי ר' אלימלך הינכם
שלם ומושלם היה רבינו בכל הכתרים ,כתר תורה היתה מהינים כך לדבר ,על הרבי ר' אלימלך תלוים ועומדים כל העולמות") .עשר צחצחות בשם הרה"ק מהי"מ מספינקא( "והיה
עטרתו ,בעבודתו הקדושה הרעיש תבל ומלואה ,במידת צדקתו העולם שומם עד שבאו המאורות הגדולים הבעש"ט ואדמו"ר רבינו הרב אלימלך נבג"ם" וכו') .מאור ושמש -אמור(
היה מפורסם ביותר כמי שלא מצא שינה לעיניו אם נותר פרוטה
בביתו ,וכדומה) ,אהל אלימלך ועוד( מידת ענוותנותו היתה להפליא, נהר יוצא מ'עדן' להשקות את ה'גן' ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים .כך המליץ הרה"ק הרבי ר' זושא על אחיו
ומסופר מהה"ק בעל התניא שפעם איקלע לבית א' שהיה הקדוש ,שהוא נמשל להגן ,אשר הנהר הלא הוא המגיד הגדול משקהו ,מעדן העליון שהוא הבעש"ט הקדוש.
הספר נועם אלימלך מונח בבזיון תחת הספסל ,והזדעזע הה"ק, רבינו הקדוש ,איש אלוקים נורא ,הרבי ר' אלימלך זי"ע מליזענסק ,אשר עולמות עליונים ותחתונים חלו וזעו
ושאלו בעה"ב האם הכרת את המחבר ,א"ל בעל התניא ,אכן, מפניו ,וקדושתו הנשגבה השאירה חותמה על הארץ ודריה לדורות עולם.
וגדלותו שאם היו מניחים אף אותו עצמו מתחת הספסל היה והראהו איך הם לא נושכות אותו ,מאז דבק בו רבינו ולמד מאתו ויהי אור
מחריש )י"ג אורות( .יראתו הטהורה ,היתה בדרגה נשגבה ,ושח את עבודתו העילאה בסיגופים נוראים ,כך שבמשך ז' שנה עסק בשנת תע"ז בעיירה לאפאחי בבית הרם והנישא של הרה"ק
הרה"ק מרימנאב להרה"ק הדגל מחנה אפרים שראה אצל רבו בגילגולי שלג ,וז' שנה נוספות עסק לישב בין הנמלים העוקצות. מו"ה אליעזר ליפמאן וזו' הצדקנית ,מרת מירל ,אשר אודות
מדריגה "אשר ישנו גיד א' מאחורי האוזן שאינו ירא משום דבר )מאמר מרדכי ,כתבי ר"י שו"ב( ונכדו הרה"ק רבי משה מקאזניץ מביא צדקתם של אלו מסופר רבות ,באשר הי' מוכסן ובעל מזיגה,
כי אם מיום המיתה ואצלו היה גיד זה מזדעזע בכל יום בעת בספרו "ובפרט מאדומ"ו איש האלוקים בוצינא קדישא מו"ה התפרסם רבות בצדקונו ובפזרונו לעניים ,ולא אחת נדד אל עבר
התפילה") .שם( הרה"ק מראפשיץ אמר לתלמידו הרה"ק מצאנז, אלימלך זצ"ל ,שכמה וכמה סיגופים עשה לו האיש הקדוש הזה. אחוזות פריצים בכדי לפדות יהודים שהיו אסורים תחת ידם.
על רבינו "שאם הי' בימי האמוראים היה אמורא ,ואם הי' בימי וכשהיתי אצלו כבר היה במדריגה העליונה ועדיין ייסר והכה את וכאשר היה נוסע בדרכים היה מפציר ומבקש בעניים עוברי
התנאים הי' תנא ,ואם בדור הנביאים הי' נביא ,ואם הי' בימי עצמו בכל יום בעשבים העוקצים ושורפים ,חוץ מאשר סיגופים דרך לעלות אצלו בעגלתו ולהניח משאם להקל מעליהם .ואף
האבות היו אומרים אלוקי אלימלך כמו שאומרים אלו' אברהם ותעניות ומקוואות שעשה הרה"ק הנ"ל ,אשר מי יוכל להגיד מה שזכו לבנים גדולים וקדושים כאלו ,היה בזכות מידת חסדם,
יצחק ויעקב") .שיח זקנים( והרה"ק רי"א מזידטשוב אמר כי קבלה ולספר" וכו') .באר משה מסעי( וכאשר כחש כל גופו מהסיגופים כאשר מסופר שפ"א נסע מו"ה אליעזר ליפמאן בדרכו ,והנה
בידו שלהרה"ק הרר"א "היו מדריגות שלא היו מימות הנביאים" ולא הי' להנמלים מה לעקוץ ,ולא נמשכו אליו צעק רבינו על ראה הלך עני פוסע לצידו ,ויפצר בו הלך והפצר שיעלה על
)עשר צחצחות( .הרה"ק מרוזין אמר בסוד שיח לנכד רבינו הרה"ק עצמו "מלך מלך הלא אין אתה ראוי שיאכלו הנמלים אותך עגלתו ,אך העני סרב ואף נענה כלפיו בעזות ,אך רבי אליעזר
רבי נפתלי ,שרבינו ,עשרת אצבעותיו הם י' דברות ,שני ידיו מרוב עוונותיך) "...אהל אלימלך קנט( והעיד הרה"ק בעל דברי חיים ליפמאן ביקש מאתו שלכה"פ יניח משאו על העגלה ,לאחר
הם ב' לוחות ,וחמש מאות שנה קודם ביאתו לעולם כבר ירדו מצאנז "אשר מימות אברהם אבינו לא היה מי שסיגף את עצמו שהגיעו למחוז חפצם ,התגלה העני אליו ואמר לו שמשמים
השפעות טובות לעולם בזכותו )אוצר ישראל( .והרה"ק מלובלין כמו הרבי ר' אלימלך זי"ע" )כ"ק אדמור מצאנז קלויזנבורג ,ובי"ג אורות שלחהו לנסותו במדת חסדו ,וכיון שעמד בנסיון בשכר זאת יכול
בתחילת הנהגתו שאל פעם את ידידו ורעו ששמו הי' רבי יוחנן מובא בנוסח אשר מימות יהושע בן נון וכו'( ושח הה"ק מקלאשיץ מזקנו לבחור או בעשירות מופלגת או לבנים צדיקים .ורבי אליעזר
והיה רגיל ליסע אל רבינו ,ההכרת את הרבי ר' אלימלך זי"ע, הה"ק משינאווע כי רבינו קיים בעצמו "תשובת הקנה" במשך ליפמאן בחר בבנים צדיקים) .דברים ערבים(
השיבו רבי יוחנן ,הכרתיו ,והיה צ"ט חלקים בעולם העליון וחלק כ"א שנה שבע שנים עבור עצמו ,שבע שנים עבור בני דורו ושבע
אחד בעולם הזה ,נענה לעומתו החוזה וא"ל ,א"כ לא הכרתם ובשם הרה"ק בעל התניא מסופר שזכו לבנים אלו בזכות
שנים לדורות הבאים) .עשר צחצחות(. מעשה שהי' ,שנקלעו לביתם חבורת עניים מחזרים על
אותו כלל ,שכן גם זה החלק שהיה בעולם הזה ,היה גם הוא
תשעים ותשעה חלק בעולם העליון )שם(. לתקן עולם הפתחים ,וביניהם הי' עני א' מצורע כולו מכף רגל ועד ראש,
באות עת התחיל רבינו לערוך יחד עם אחיו את הגלות שאף אחד לא יכל להתקרב אליו ,ובעלת הבית הצדקנית נתנה לו
סילוקו של צדיק הנודעה ]אחיו הה"ק הרר"ז שכנעו לצאת עמו ,בהמשילו משל שמנים ותחבושות במסירות נפש ,וטרם שהלכו אמר לה אותו
לאחר כי"ד שנים שבהם הנהיג את ישראל והיה רבן של לכפרי שהשתוקק לראות את פני המלך ואחר כמה וכמה עני" ,בשכר זה שעזרת לי הנני מברך אתכם שיהיה לכם בנים
כל בני הגולה ,עלה רבינו והתעלה במעלות קדושים וטהורים, מאמצים גדולים הצליח להיות המסיק תנורים בארמון ,וזכה כמותי" ,באותה רגע אחזה בה בהלה על 'ברכה' מעין זה ,אך
ומרוב קדושתו וזכות נשמתו כבר לא היה מסוגל לראות לעשות חור בהיכל המלך ולחזות בנועם זיוו .ופ"א כאשר סרח אח"כ הבחינה שחבורת העניים פרחה ונעלמה לה ,ואז הבינה
ולהיות במחיצת בני אנוש" ,ולא יכלו לגשת אליו כי הי' נפרש בן המלך ושילחו אביו מעל פניו ,וביקש מעמו להראות לו שלא דבר ריק הוא ,ובוודאי זכיה לזו תעמוד להם .ואכן לתקופת
כולו מן הגשמיות" )בית ישראל -ניצבים( .באותה תקופה העניק מהחור את אביו ,אמר לו הלא אתה בן המלך וביכלתך לראות השנה בשנת תע"ז האיר כל העולם כולו ברדת נשמתו הקדושה
רבינו מרוחו ומסר את כוחותיו האלוקיים לתלמידיו הקדושים, את המלך בהתקרבות פנים בפנים ,והאיך תעמוד בכאן .כך אתה, של רבינו לזה העולם.
הה"ק מלובלין זכה לכח הראיה ,הרה"ק מאפטא לכחו שבפיו,
הרה"ק מקאזניץ קיבל את כוחו שבלב ,ואת הנשמה שבמוח
א"ל הרר"ז הרי אתה בן המלך ,ואילו אנכי איש פשוט והאיך קדוש יאמר לו
לא תרצה לצאת עמדי לקיים את רצון אבינו שבשמים וכו' בוצין בוצין מקטפיה ידיע ,ואכן מילדותו ניכרו בו ברבינו
העניק להרה"ק מרימנאב .בימיו האחרונים זכה רבינו ,אשר )אהל אלימלך([ לחזר בעיירות ע"מ לקרב נשמות ישראל לאביהם
מעודו הצטער רבות על אשר לא זכה לראות את פני הבעש"ט מדריגות נפלאות ,וכמו שמסופר שפ"א אמר לו הרה"ק רמ"מ
שבשמים .במשך תשעה שנים עסקו בזה" ,וכל מגמתם בדרך מרימנוב שזוכה הוא לראות מידי לילה את המלאך הגולל אור
הקדוש )על אף שבהסתלקות הבעש"ט הי' רבינו כבן ארבעים שנה( .ואז עברם היה אך להשיב רבים מעוון לעשות בעלי תשובה בעולם,
ראה מראות אלוקים ,ובאחד הימים יצא יחד עם תלמידו אשר מפני חושך וחושך מפני אור ,ונענה אליו רבינו" ,שהוא כבר
לטהר ליבות בנ"י ולנטוע בקרבם ירא"ש ואהבתו בהוב"ש, ראהו מילדותו" )אהל אלימלך קנ( ,לצד זאת זכה רבינו למוח עצום
שימשו באותה עת הה"ק בעל מאור ושמש ,לחוץ לעיר ,ואז ודבריהם לא חזרו ריקם כי רבים השיבו מעוון ועד היום דבריהם
נתגלה לעיניהם ונפתחו השמים וירד עמוד אש זוהר עד לארץ, ושקידה נפלאה ,ומינקותו היה ידוע לעילוי ומתמיד עצום,
חיים וקיימים בתוכינו ויזהירו כזהר הרקיע וכעצם השמים ומצעירותו גלה למקום תורה ונדד לעיר טיקטין ושם קנה תורתו
והתפוצץ והתחלק לרבבות גיצי אש על פני כל העולם ,והגיד לטוהר" )סדר הדורות החדש(
רבינו כי זהו נשמת הבעש"ט .ובשם הרה"ק מקאמרנא איתא אצל רבו הגה"ק מהר"מ טיקטין ,ושם אף התוודע לנכדו העילוי
סיפורים רבים ונפלאים ישנם אודות ימי הגלות של רבינו, הרה"ק הרבי ר' שמעלקא מנקלשבורג שמאז נתקשרו יחדיו
שזהו הרמז שהיה כלול בו ס' ריבוא נשמות ישראל .ואז אמר וכאשר הגיעו רבינו ואחיו הק' בסוף ימי הגלות ,ובהגיעם לעבר
רבינו שבמקום הזה חפץ להקבר ,במקום אשר ירד עליו האש בקשר אמיץ לאורך ימים ושנים.
ערי אשכנז – גרמניה ומקובל שהיה זה בעיר אושפצין )היכן
הגדולה .ואחר הימים נחלש רבינו ,וביום כ"א אדר בשנת תקמ"ז ויהי כאשר גדל ,ופקע שמיה כתלמיד חכם נפלא עובד ה'
שלעתיד היה רח"ל מחנה ההשמדה אושוויץ ,בשם הגאון רצ"ה מייזליש תשו'
עלה בסערה השמימה ויבכו אותו כל בית ישראל ,ומקום מנוחתו בסילודין ובעל מידות תרומיות ,רבו הקופצים שחפצו לקחתו
מקדשי השם( וחפצו לעבור לעבור לשם ,כדי לקרבם תחת כנפי
כבוד נהיה כאבן שואבת וכמקום תפילה אשר רבבות ישראל כחתן עבור בתם ,והנה רבו הגה"ק מהר"מ שהכיר טיבו היטב,
השכינה ,ואז נעמד נגדם הס"מ ובכל כוחו עצרם ,ומסופר שנעצרו
נוושעו שם בכל מילי דמיטב. הכניסו אצל משפחתו ,ושידכו עם בת גיסו הגה"ק רבי אהרן
רק אחר שא"ל שהוא יהפוך את כל דייטשלאנד לחסידים ,ואז
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן. רוקח ,הרבנית הצדקנית מרת שפרינצא ,אחר נישאיו התגורר
נבהלו כי אין הם רוצים בחסידים של הסט"א )כ"ק אדמור מבאבוב(
רבינו בעיר שינאוא ושם הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה,
ובשפתי צדיק כתב שהגיע אליהם כדמות שחור ונעמד כחומה
הספק הלימוד לשבוע הבא
ובד בבד המשיך שקוד בדרכי תורתו ועבודתו הקדושה מתוך
מארץ עד שמים ,ואמר להם שאם לא יעצרו מלקרב נשמות
קדושה וטהרה עליונה כחד מן השרפים.
פר' תולדות ישראל )כי ראה שעוד מעט יכלה כל עבודתו לריק( ויתפרדו זה מזה,
כתרין רעין דלא מתפרשין ,היו אלו שני האחים הקדושים
יעזוב את כל העולם ויפנה רק אליהם.
ה ד ג ב א יום ה"ה רבינו הקדוש זי"ע ואתו עמו אחיו הקדוש הרבי ר' זושא.
א ,ב ,ג ,ד ,ה ,ו ,ז ,ח ,יז ,יח ,יט שימור עיר וקדיש הרר"ז הי' מעודו צדיק נשגב ,עובד השם בדרך המשבר ומכתת
כ כ כ כ כ חזרה )(5
אחר הימים ,כאשר היה רבינו כבר מעצמו צדיק וקדוש, את גופו ,ומכניע את חומרו ומהפכו לצורה .פ"א אחר תקופה
בעל מדריגה גדול ,נמשך רבינו אחר אחיו הרר"ז ,בעקבות מסוימת של עבודה גדולה של סיגופים ודביקות השי"ת
סיכום כ יט יח יז לימוד בפנים
מעשה שהיה ,שראה אצל אחיו שראה על שוחט שהכשיר בהתבודדות בין עצי היער ,הגיע הרה"ק הרר"ז אל אחיו ה"ה
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני סכינו בגאות הלב ,והלך בעקבותיו אל המגיד הגדול ממעזריטש, רבינו שישב אז בביהמ"ד ועסק בפלפול גדול עם תלמידיו ,ואחר
מערכת 'אשיחה בחוקיך' ובכתבי ר"י שו"ב מסופר מאיש נכבד שהי' פעם אצל הרר"ז תפילתו א"ל האיך אפשר בעת התפילה לחשוב איך ליישב דברי
0733-45-34-36
מ .פרידמן 054.847.3031
וראה שבא לבקרו איש אחד אשר תואר פניו כזוהר החמה, תוס' והרמב"ם ,רבינו שאל את אחיו בהתפעלות ,מנין לך זאת
ואחר זמן ארוך כשיצא שאלו הרר"ז האם ראית אותו ,וא"ל א"ל הרר"ז והוציאו להיער והתיישב בין הנמלים העוקצות,
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
