gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫פר' חיי שרה תשפ"ז • גליון שע"ט‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"ויקם השדה והמערה"‬ ‫אמיתית‪ ,‬ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא‬ ‫מערב רב דלגרמייהו עבדין‪ ,‬ואוהב את עצמו לצאת‬ ‫דעביד רחמנא לטב עביד‬ ‫נפלאות ענייני מערת המכפלה‬ ‫מתחת יד ה' ולחיות בחיי עו"ג בשביל אהבתו‬ ‫אחז"ל )ברכות ס' ע"ב( חייב אדם לברך על הרעה‬ ‫כשם שהוא מברך על הטובה‪ ,‬שנא' בכל מאדך‪,‬‬ ‫א"ע‪ ,‬וע"כ הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני‪ ,‬כי זה‬ ‫תמיהות בענייני מערת המכפלה‬ ‫טוב לו‪ .‬ונוח לו שלא נברא‪ ,‬כי עינך בריאת האדם‬ ‫בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד‬ ‫התוה"ק בפרשתן מאריכה בכל סדר קבורת שרה אמנו וקניית‬ ‫מאד‪ .‬וכן איתא בגמ' )שם( לעולם יהא אדם רגיל‬ ‫בעוה"ז וכו'‪ ,‬ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב וגם‬ ‫השדה ומערת המכפלה בחברון ע"י אברהם אבינו מאת בני חת‪ .‬הנה‬ ‫לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד‪.‬‬ ‫בגלוי‪ ,‬שבאמונה שמאמין שהרע הנדמה בגלוי כל‬ ‫צריך להבין שהרי יכלו לכתוב בס''ה בכמה פסוקים שלאחר פטירת שרה‬ ‫חיותו הוא מטוב העליון‪ ,‬שהיא חכמתו יתברך‪,‬‬ ‫יסוד זה שנו ושלשו חז"ל הק' בכמה מקומות‬ ‫אמנו קנה א''א מעפרון את מערת המכפלה וקבר אותה שם‪ .‬למה צריך‬ ‫שאינה מושגת והיא העדן שלמעלה מעוה"ב‪ ,‬הרי‬ ‫בש"ס על התנאים ר"ע‪ ,‬ונחום איש גמזו‪ ,‬ועוד‬ ‫את כל האריכות בזה בתורה ‪ -‬איך שנשא ונתן אברהם אבינו עם בני חת‬ ‫באמונה זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה‬ ‫תנאים אשר קבלו עליהם דין שמים באהבה‬ ‫ועם עפרון בענין קניית מערת המכפלה‪ ,‬וכלשון המדרש בפרשה )נ''ח‪ ,‬ח(‬ ‫בטוב העליון הגנוז"‪ .‬ע"כ לשון אש קדשו‪.‬‬ ‫בהאמינם אמונה איתנה שכל מה שנעשה גם זו‬ ‫"כמה דיות משתפכות‪ ,‬כמה קולמוסים משתברים כדי לכתוב‪ ,‬בני חת‬ ‫לטובה‪ .‬ורבותינו הק' מלמדים אותנו שבאמת אין‬ ‫עשר פעמים" וכו'‪.‬‬ ‫ומשמע ודומה ומשא‪ .‬ירמז‪ ,‬כי בעניני עוה"ז‬ ‫דבר רע יורד מן השמים‪ ,‬ובפנימיות הכל טוב ועל‬ ‫עוד צ''ע מה שהובא בחסד לאברהם )נהר ס''א ביאור סוד ג''ע התחתון(‬ ‫צריך "ומשמע" לשמוע‪" ,‬ודומא" לשתוק‪,‬‬ ‫ידי האמונה שהכל לטובה בזה ממתיקים הדינים‬ ‫ובפרקי דרבי אליעזר בפרק ל"ה‪ ,‬שכאשר הלך אברהם אל הבקר עם‬ ‫"ומשא" לשאת מה שהשי"ת גזר עליו‪,‬‬ ‫ונתהפך הכל לטובה‪ .‬דבר זה נתבאר ונתפרש‬ ‫ישמעאל בנו ליטול הג' פרים ממקנה שלו‪ ,‬הלך אחריו רפאל בסתר‬ ‫להאמין שהכל לטובתו‪ .‬כלומר אע"פ ששומע‬ ‫בספרי חסידות בכמה אנפין וכולם שווים לטובה‪.‬‬ ‫ולאחר שנטל אברהם ב' הפרים ונתן ביד הנער להוליכן‪ ,‬היה משתדל‬ ‫מה שאין נח לו וכן כשרואה ומרגיש מה שאין‬ ‫וידוע מאמר הבעש"ט הק' זי"ע ועכ"י וזל"ק‬ ‫ליקח עוד פר שלישי‪ .‬ונדמה רפאל לפניו לפר חשוב ומשובח‪ ,‬וזהו‬ ‫נח לו עליו לשתוק ולשאת מה שגזר עליו‬ ‫)וילך י"ב( על פסוק )תהלים צ"ב( כי הנה אויביך ה' כי‬ ‫'רפאל' פר‪-‬א'ל )לשון חוזק(‪ ,‬וכשבא אברהם ליטלו היה נשמט ובורח מעט‬ ‫הקב"ה בדומי'‪ .‬ולא להפוך עולמות לשנות את‬ ‫הנה אויביך יאבדו‪" ,‬דאם אדם מאמין דאף בעת‬ ‫מעט עד שהוליכו בפתח המערה‪ ,‬ונפתח פתח המערה שהיה סתום‬ ‫המצב‪ .‬רק להתאזר באמונה שלימה בבורא כל‬ ‫צרה ח"ו שהוא בחינת אויב‪ ,‬יש שם גנוז בחינת ה'‬ ‫מיום קבורת אדם וחוה‪ .‬וכשראה אדם וחוה קבורים שם והריח ריח גן‬ ‫העולמים ב"ה וב"ש‪.‬‬ ‫היינו רחמים וחסדים‪ ,‬אז בזה עצמו יהיה שאויביו‬ ‫עדן מיד ידע מעלת המקום וחמד להיות שם קבורתו‪ .‬ורמוז במילים‬ ‫)נחל יצחק ‪ -‬חיי שרה(‬ ‫יאבדו ויתפרדו כל פועלי און‪ ,‬דעל ידי אמונה‬ ‫"ואל הבקר" ‪' -‬ואל הקבר רץ אברהם‪ .‬ומוסיף שם‪ :‬ודע כי המערה כחצר‬ ‫שאין דבר רע יורד משמים‪ ,‬בוודאי יתהפך הדבר‬ ‫לגן עדן‪ ,‬וזהו ''עובר לסוחר'' בגמטריא ''אורח לגן''‪ .‬לסחר בגימ' חצר‪ ,‬כי‬ ‫והרה"ק האוהב ישראל )וארא( פי' בזה דברי‬ ‫לטוב ומתגלים החסדים נסתרים שבתוך הדינים‬ ‫המערה כחצר לג''ע‪ .‬ושם מעבר נשמות הצדיקים בלי שיוכלו המזיקים‬ ‫שלמה המלך )משלי כ"ז ה'( "טובה תוכחת מגולה‬ ‫הנגלים"‪ .‬ע"כ לה"ק‪.‬‬ ‫של הגהנום שעומדים בצפון העולם לפגוע בהם‪.‬‬ ‫מאהבה מסותרת"‪ .‬וזל"ק‪" :‬או י"ל על זה הדרך‬ ‫"טובה תוכחת מגולה"‪ ,‬היינו שיכול האדם לעשות‬ ‫והרה"ק בעל התניא באגרת הקודש )י"א( האריך‬ ‫ואמר רבי אליעזר הגדול שבאמת לא רצה אאע"ה לתת בשר אלא‬ ‫בזה וזה מקצת מלשון קדשו‪" :‬וביאור הענין הוא רק‬ ‫מהתוכחת מגולה טובה ולהמתיק מעליו הדינים‪,‬‬ ‫לחם וחמאה‪ ,‬אלא מכיון שנטמאה העיסה‪ ,‬וכיון שאי אפשר לתת‬ ‫אמונה אמיתית ביוצר בראשית דהיינו שהבריאה‬ ‫ע"י האהבה מסותרת‪ ,‬ר"ל ע"י שמאמין באמונה‬ ‫לחם וחמאה נותנים בשר‪ .‬ובכל אותו זמן אברהם ממהר מאד כי אמר‬ ‫יש מאין‪ ,‬הנק' ראשית חכמה‪ ,‬והיא חכמתו שאינה‬ ‫שלימה כי הטוב והחסד טמיר וגנוז בגוויה‪ ,‬ומאתו‬ ‫להקב"ה להמתין כביכול‪ ,‬אלא שנעשו לו כמה עיכובים‪ ,‬העיכוב הראשון‬ ‫מושגת לשום נברא הבריאה הזאת‪ ,‬היא בכל עת‬ ‫לא תצא הרעות רק הכל הוא לטובתו ובזה מבטל‬ ‫שנטמאה העיסה ולכן הוא רץ אחר הבקר‪ ,‬ואז נעשה לו עיכוב שני‬ ‫ורגע שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו ית'‬ ‫וממתק הדינים מעליו‪ ,‬ותפקחנה עיניו והיה רואה‬ ‫שהבקר ברח ממנו והוא צריך לרוץ אחריו‪ ,‬וזו דרך רחוקה מאילוני ממרא‬ ‫המחיה את הכל‪ .‬וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו‬ ‫ומבין לפעמים הטוב וגודל החסד שימשך לו‬ ‫האמורי עד חברון מקום עפרון החתי‪ .‬ולכאו' יפלא מדוע היה נצרך כל‬ ‫ויצייר בדעתו הוויתו מאין בכל רגע ורגע ממש‪,‬‬ ‫מזה"‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫זה שדוקא אז כשהקב"ה עומד וממתין יתגלה לאאע"ה מקום מערת‬ ‫האיך יעלה על דעתו כי רע לו‪ ,‬או שום יסורים מבני‬ ‫המכפלה עבור קבורתו בזיבולא בתריתא‪ ,‬והרי אאע"ה יש לו עוד ע"ו‬ ‫וכמו שאמר הרה"ק ר' שלומק'ה זוועהיל'ער‬ ‫חיי ומזוני‪ ,‬או שארי יסורין בעולם‪ .‬הרי האין שהיא‬ ‫שנות חיים‪ ,‬ושרה אמנו יש לה עוד ל"ח שנות חיים‪ ,‬שרק לאחריהם‬ ‫ש"ע"י אמירת גם זו לטובה זוכין לבסוף‬ ‫חכמתו יתברך‪ ,‬הוא מקור החיים והטוב והעונג‪,‬‬ ‫יצטרכו את מערת המכפילה‪ .‬ועוד שכל זה היה זה ביום שלישי למילתו‬ ‫לראות בעיני בשר שהכל לטובה‪ ,‬כמו אצל ר"ע‬ ‫והוא העדן שלמעלה מעולם הבא‪ ,‬רק מפני שאינו‬ ‫תוך כדי כאבים ויסורים קשים‪ ,‬וביום כזה חם שהגיהנום פתוח שם‪.‬‬ ‫שבאמירתו ראה אח"כ למפרע שכל הנעשה היה‬ ‫מושג לכן נדמה לו רע או יסורים‪ ,‬אבל באמת אין‬ ‫ומדוע בדיוק אז הגיע השעה למצוא את מקום מערת המכפלה‪.‬‬ ‫לטובתו"‪ .‬ע"כ דבריו הק'‪.‬‬ ‫רע יורד מלמעלה והכל טוב‪ ,‬רק שאינו מושג לגודלו‬ ‫המתנה שנתן ה' לאברהם על עניין תחיית המתים‬ ‫מ"מ הרה"ק ר' פינחס מקאריץ כדרכו בקודש‬ ‫ורב טובו‪ ,‬וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא‬ ‫מחמיר בזה‪ ,‬דכוונתו צריכה להית באמת לשמים‬ ‫האדם להאמין דלית אתר פנוי מיני'‪ ,‬ובאור פני מלך‬ ‫וכדי לבאר בס''ד הענינים נביא בזה את דברי כתב השפת אמת בפ'‬ ‫חיים‪ .‬וע"כ עוז וחדוה במקומו‪ ,‬הואיל והוא רק טוב‬ ‫ולא לגרמי' וזה לשון קדשו‪" :‬בשם הרב‪ ,‬כשאדם‬ ‫חיי שרה תרס''א כי הנה לפני קנין מערת המכפלה היה ענין קבורת האדם‬ ‫כל היום‪ ,‬וע"כ ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל‬ ‫חם ושלום בצער יקבל את הצער באהבה‬ ‫כקבורת הבהמה‪ .‬שלאחר חטא עץ הדעת שבתחילת הבריאה כשנגזרה‬ ‫עת ושעה‪ ,‬ויחיה ממש באמונתו בה' המחיה ומטיב‬ ‫וממילא נפטר מהצער וכו' וכשמקבל אותו‬ ‫על האדם מיתה‪ ,‬אזי הארבע יסודות של הגוף נתפרדים וחוזרים כל‬ ‫עמו בכל רגע‪ .‬ומי שמתעצב ומתאונן מראה בעצמו‬ ‫באהבה אז יש מחמת זה עליות השכינה‪ ,‬לכן‬ ‫יסוד למקומו ונתבטל הגוף ואיננו‪ ,‬ומבואר בזוה"ק ובמלבי"ם באריכות‬ ‫שיש לו מעט רע ויסורין‪ ,‬וחסר לו איזה טובה‪ ,‬והרי‬ ‫נפטר ממילא מהצער"‪ .‬וסיים בזה‪" :‬אך שלא‬ ‫שאאע"ה רק הוא זה שחידש את החידוש הנפלא שיש תחיית המתים‬ ‫זה ככופר ח"ו‪ .‬וע"כ הרחיקו מדת העצבות במאד‬ ‫לחשוב בזה ולא יכוין לזה בשעה שמקבל הצער‬ ‫בעולם‪ .‬ומאותו גילוי והלאה אין קוברים את האדם כקבורת בהמה‪,‬‬ ‫חכמי האמת"‪.‬‬ ‫באהבה"‪ .‬ע"כ לשו"ק‪.‬‬ ‫אלא שחידוש תחיית המתים הוא שלא רק נשמת האדם נצחית‪ ,‬אלא‬ ‫שאפילו הגוף הגשמי של היהודי הוא גם המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫יהי רצון שנזכה לראות בכל דבר הטוב שבו‪ ,‬ונזכה‬ ‫"אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם‪,‬‬ ‫כולנו כאחד לטוב הנראה והנגלה אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫ובכל עניני העולם הן ולאו עיין אצלו בהשוואה‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫נצחי‪ .‬ואף שרוב הגוף בלה ונרקב‪ ,‬בכ''ז נשאר מן הגוף‬ ‫"ומשמע ודומה ומשא"‬ ‫חלק קטן שהוא עצם הלוז שבו לא שולט כילוי ואבדון‪.‬‬ ‫וממנה יחיה כל הגוף‪ .‬ולפי''ז כל ענין הקבורה הוא כמו‬ ‫מחשבים ימי חיים רק השנים שהם בצדקות כי רשעים‬ ‫ואלה תולדות ישמעאל וגו' ומשמע ודומה ומשא‬ ‫שמטמינים את האפיקומן בליל פסח על מנת להוציאו‬ ‫בחייהם קרויים מתים‪ ,‬וזהו שתי' מהרש"א דכיון שהי' רשע‬ ‫חדד ותימא יטור נפיש וקדמה‪ .‬החיד"א בספרו הק' נחל‬ ‫ב'צפון'‪ ,‬כך נטמן גוף הישראל עד עת תחיית המתים‪.‬‬ ‫מעיקרו לא הי' ראוי למנות שנותיו שהרי השנים שהיו‬ ‫קדומים כתב לדרוש פסוקים אלו על דרך המוסר‪" ,‬ומשמע"‬ ‫ועכשיו גם נבין בס''ד מדוע הוצרך להיות כל הענין‬ ‫ברשעות אין נחשבים לשנים של חיים‪ ,‬ורק כדי לייחס‬ ‫השומע עלבונו "ודומה" ודומם בשתיקה "ומשא" ונושא‬ ‫של גילוי מערת המכפלה באמצע הכנסת אורחים שלו‬ ‫שנותיו של יעקב נכתבו כל שנות חיי ישמעאל‪] ,‬כי מסתמא‬ ‫וסובל עלבונו‪ ,‬שכרו הוא "חדד" שיהא ראשו מחודד בתורה‬ ‫כאשר השי''ת יושב וממתין עליו‪ .‬שמובא בשו"ע שמי‬ ‫לא עשה תשובה מאהבה שהי' מהפך את כל העוונות‬ ‫"ותימא" ויוכל להקשות קושיות בתורה "יטור נפיש" ויזכה‬ ‫שבא לבקר חולה מביא לו מאכל או משקה לכבוד‬ ‫לזכיות ואז היו נחשבות כל שנותיו כחיים אמיתיים[‪.‬‬ ‫להרבות חיילים בתורה‪.‬‬ ‫החולה‪ ,‬כך הביא הקב"ה מתנה לאאע"ה כמו "דרשה‬ ‫והנה במדרש רבה )בראשית ס"ב ד'( הקשה ג"כ כקושיית‬ ‫וכן זקה"ק זי"ע בספה"ק נחל יצחק רמז בזה בכמה‬ ‫גשאנק" שנתן לו הקב"ה לכבוד הברית מילה‪ .‬שגילה לו‬ ‫הגמרא )מגילה שם( למה נמנו שנותיו של ישמעאל ותירצו‬ ‫אופנים לענין לימוד התורה‪ ,‬והוא ביאר "ומשמע" הטה‬ ‫אז קדושת מערת המכפלה וסוד קבורת ישראל‪ .‬ודוקא‬ ‫שם ב' תירוצים‪ ,‬רבי לוי בר חמא תירץ כתי' הגמרא כדי‬ ‫אוזן לשמוע דברי אלוקים חיים "ודומה" דום מלדבר דברים‬ ‫במצות מילה נתגלה ענין זה‪ ,‬שהמילה מבררת פסולת‬ ‫לייחס בהן שנותיו של יעקב‪ ,‬ועוד כתב המדרש דכיון שבא‬ ‫בטלים "ומשא" קבל על עצמך עול תומ"צ כשור לעול‬ ‫מתוך האוכל כי במילה חותכים את הערלה שהוא חלק‬ ‫ישמעאל מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו לכן נתייחסו‬ ‫וכחמור למשא‪" ,‬חדד ותימא" שיהיו דברי תורה מחודדים‬ ‫הרע‪ .‬ולכן יש שנוהגים בשעת הטמנת הערלה לומר‬ ‫שנותיו‪ ,‬כלומר לפי שהטריח את עצמו ביותר לכבד אביו‬ ‫בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם אלא תאמר לו מיד‪ ,‬וכן‬ ‫'נחש עפר לחמו'‪ ,‬וטומנים את חלק הערלה בעפר שזה‬ ‫לכן נתייחסו שנותיו‪.‬‬ ‫יש לפרש "חדד ותימא" שתוציא דברי התורה מפיך בשפה‬ ‫מה שאמר הקב"ה "ואל עפר תשוב" מתקיים באותה‬ ‫ונראה לבאר בס"ד דב' התירוצים של המדרש קשורים‬ ‫ברורה וחדה ואז "יטור נפיש" שישתמרו דברי התורה בלבך‬ ‫הערלה‪ .‬שחלק זה באמת לא עתיד לקום בתחיית‬ ‫זה לזה ומשלימים זה את זה‪ ,‬דידוע כמה סובלים ישראל‬ ‫לבל תשכחם ח"ו‪ ,‬אולם צריך לזכור שעם כל ההשתדלות‬ ‫המתים‪ .‬אבל חוץ מזה כל שאר הגוף הגשמי שיש בו‬ ‫מזרעו של עשיו על שכיבד עשיו את יצחק אביו‪ ,‬ומכיון‬ ‫הנ"ל אין מובטח לך שלא תשכח את דברי התורה‪ ,‬אלא‬ ‫קדושת האדם היהודי לאחר שנתגלה העטרה‪ ,‬כן עתיד‬ ‫שגלוי וידוע לפניו ית' שעתידין ישראל להיות גם בגלות בני‬ ‫א"כ "וקדמה" שתהי' יראתך קודמת לחכמתך וכמאז"ל‬ ‫להתחדש בעת התחיה‪.‬‬ ‫ישמעאל‪ ,‬הקדים השי"ת רפואה למכה ובאותו פרק שבו‬ ‫)אבות ג' י"א( "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו‬ ‫כיבד ישמעאל את אברהם אביו והטריח עצמו ממרחקים‬ ‫מתקיימת"‪ ,‬וכמ"ש )שבת ל"א‪ (.‬שיראת שמים היא קב‬ ‫וזהו כביכול ה'דרשה' שדרש הקב"ה ביום שלישי‬ ‫לגמול חסד עם אביו‪ ,‬כתבה תורה את שנותיו של ישמעאל‬ ‫חומטין שמשמרת את דברי התורה‪ ,‬ועוד כתב שם לרמז‬ ‫למילת א''א ‪ -‬דרוש מעניינא דיומא‪ ,‬כי מה שהנשמה‬ ‫שמהם אנו למדים שנטמן יעקב אבינו בבית עבר י"ד שנה‬ ‫בזה בכמה אופנים עש"ב‪.‬‬ ‫קדושה זה כבר היה ידוע גם לפני כן‪ .‬וקדושת המילה‬ ‫ועסק בתורה‪ ,‬ובשנים אלו לא הי' יכול לכבד את אביו ואת‬ ‫ויש להבין מה ראו לרמז בשמות בני ישמעאל רמזים‬ ‫מחדשת שגם הגוף היהודי יש בו קדושה‪ ,‬וכיון שכל‬ ‫אמו אך לא נענש עליהם לפי שגדול לימוד התורה יותר‬ ‫נכבדים כאלו לענין לימוד התורה‪ ,‬והרי שנים עשר נשיאים‬ ‫קדושה היא נצחית ואינה מתה לעולם‪ ,‬ולכן צריך גם‬ ‫מכיבוד אב ואם‪ ,‬ומזה תהי' נצמחת הגנה לבני ישראל שלא‬ ‫אלו כנשיאים ועננים אשר יקחם הרוח המה ומה השייכות‬ ‫הגוף הגשמי לקום בתחיית המתים‪] .‬וכן זה הענין‬ ‫יסבלו מבני ישמעאל בזכות כיבוד אב של ישמעאל אביהם‪,‬‬ ‫שלהם ללימוד התורה‪ ,‬וגם בתרגום מצאנו שיש בשמות‬ ‫שעתיד אאע"ה לשבת על פתחה של גהינם ואינו נותן‬ ‫כי לימוד התורה של ישראל קדושים עדיף יותר מכיבוד אב‬ ‫אלו רמזים‪ ,‬כי אף שבתרגום אונקלוס כתב שמות אלו בלי‬ ‫שיכניסו לשם כל מי שהוא מהול‪[.‬‬ ‫של ישמעאל‪.‬‬ ‫שום תרגום אבל יונתן בן עוזיאל תרגם על "ומשמע ודומא‬ ‫הקבורה מחדש בסוד תחיית המתים‪ ,‬והפרסום‬ ‫ולפי דברי הקדושת לוי נוספת לנו עוד המתקה לבטל‬ ‫ומשא" "וצמיתא ושותקא וסוברא" ועל "חדד ותימא וגו'"‬ ‫ולפי''ז מבאר השפת אמת באופן נפלא מה שמובא‬ ‫זכותו של ישמעאל‪ ,‬שלכאו' הי' שייך לשאול שאף אם‬ ‫תרגם "חריפא וכו'"‪ ,‬הרי שגם הוא רמז להנ"ל ברמז שמות‬ ‫בזוה"ק )בראשית דף קכח‪ (.‬שבשעה שנכנס אאע"ה במערה‬ ‫מצות לימוד התורה גדולה יותר ממצות כיבוד אב ואם‪,‬‬ ‫בני ישמעאל‪.‬‬ ‫לקבור את שרה‪ ,‬קמו אדם וחוה ולא נתנו לו לקבור את‬ ‫אולם אילו היו יושב בביתו של יצחק אביו הי' יכול ללמוד‬ ‫והנה רש"י ז"ל כתב בפסוק "ואלה שני חיי ישמעאל וגו'‪,‬‬ ‫שרה שם‪ ,‬וטענו שמכיון שאין קוברין צדיק אצל רשע‬ ‫תורה וגם לכבד את אביו והי' יכול להקדים את שובו מבית‬ ‫א"ר חייא בר אבא למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס‬ ‫ולא רשע אצל צדיק‪ ,‬אנחנו כלפי שרה כמו רשע אצל‬ ‫לבן כדי לקיים את שניהם‪ .‬אכן לפי דברי הקדושת לוי הרי‬ ‫בהן שנותיו של יעקב‪ ,‬משנותיו של ישמעאל למדנו ששמש‬ ‫צדיק‪ ,‬ואין אנו רוצים להתבייש כלפי קדושת שרה‪ .‬אמר‬ ‫ישמעאל הוא האשם בדבר שלא יוכל יעקב ללמוד אלא‬ ‫יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל‬ ‫ע"י שהטמין את עצמו כי קליפת ישמעאל מנעה ממנו‬ ‫לבן וכו'"‪ ,‬והקשה בספה"ק קדושת לוי שאם בקשה התורה‬ ‫להם אאע"ה‪ ,‬אני אלך לפעול אצל הקב"ה שלא יהיה‬ ‫ללמוד אלא ע"י הטמנה בבית עבר‪ ,‬וממילא החסרון של‬ ‫להשמיענו שנטמן יעקב בבית שם ועבר לא הי' צריך למנות‬ ‫לכם בושה לעולם‪ .‬ואכן לאחר שקיבל אאע"ה חזר אדם‬ ‫מניעת כיבוד אב של יעקב באותן שנים נזקף לחובו של‬ ‫את שנותיו של ישמעאל עבור זה אלא לכתוב בפירוש‬ ‫למקומו‪ .‬אבל חוה לא חזרה למקומה‪ .‬מה עשה אאע"ה‬ ‫ישמעאל‪ ,‬ובודאי שאין כיבוד אב שלו יכול להכריע את‬ ‫שנטמן יעקב בבית שם ועבר‪ ,‬וכתב לפרש דמה שהוצרך יעקב‬ ‫ניגש והשכיבה לחוה אצל אדם הראשון וקיבל על עצמו‬ ‫הלימוד התורה של יעקב ובניו עד סוף כל הדורות‪.‬‬ ‫אבינו ללמוד תורה בבית שם ועבר היינו מחמת החיצוניות‬ ‫שיפעל רחמים אצל הקב"ה שתשכב במקום מנוחתה‪.‬‬ ‫ובזה ניחא למה הוצרכו לומר שמצות תלמוד תורה‬ ‫של ישמעאל שאת זה לא הי' יעקב בכח להגביה ולתקן ולכן‬ ‫וזה שכתוב 'ואחר כן קבר אברהם 'את' שרה אשתו'‪,‬‬ ‫גדולה ממצות כיבוד אב ואם והרי כדי שלא יענש יעקב‬ ‫הוצרך להטמין עצמו‪ ,‬כי בעת שאין כח בצדיק להחזיר את‬ ‫ולא כתוב 'לשרה' אשתו‪' ,‬את' לרבות חוה‪ ,‬שאאע"ה‬ ‫על אותן י"ד שנים סגי לומר ששוין הם‪ ,‬אכן כדי להכריע‬ ‫הרשעים צריך להטמין את עצמו מפני חרון אף שגורמים‬ ‫קבר גם את חוה‪ .‬הה"ד אלה תולדות השמים והארץ‬ ‫את זכותו של ישמעאל צריך לומר שמצות תלמוד תורה‬ ‫הרשעים בעוונותיהם וכמ"ש )ישעיהו כ"ו כ'( "חבי כמעט רגע‬ ‫בהבראם‪ ,‬מי הם תולדות השמים והארץ אדם וחוה‬ ‫גדולה יותר‪] ,‬וכיצד ילפינן באמת שמצות ת"ת גדולה יותר‬ ‫וגו'"‪ ,‬ולכן הי' אלי' נטמן במערה והעורבים היו מכלכלים אותו‬ ‫שלא היה להם אב ואם ונולדו משמים והארץ‪ .‬ואימתי‬ ‫עי' מהרש"א וטורי אבן שם[‪.‬‬ ‫עד שתיקן את דורו של אחאב וקראו בקול גדול "ד' הוא‬ ‫נתיישבו במקום מנוחתן 'בהבראם' אותיות באברהם‪,‬‬ ‫ובזה נבין מה שרמזו בתולדותיו של ישמעאל את דרכי‬ ‫האלוקים" אז שוב לא הטמין את עצמו עכדה"ק‪.‬‬ ‫שכשבא לקבור את שרה סידר את מקום מנוחתם‪.‬‬ ‫קניני התורה כי כח התורה של ישראל הוא המכריע את כח‬ ‫והנה בש"ס )מגילה ט"ז‪-:‬י"ז‪ (.‬משמע שעיקר הלימוד‬ ‫ואומר השפ"א שלפי הנ''ל הפשט בדברי הזוה''ק‬ ‫כיבוד אב של ישמעאל‪ ,‬ומה שהם כנשיאים אשר ישאם הרוח‬ ‫שבקשה התורה שנלמד משנותיו של ישמעאל הוא שגדול‬ ‫הוא כי עד אז היו אדם וחוה נמצאים במערת המכפלה‬ ‫הוא באמת בזכות לימוד התורה של ישראל בכל הדורות‪.‬‬ ‫תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם‪ ,‬שכן "אמר רבה א"ר‬ ‫בבחינה של כי עפר אתה ואל עפר תשוב‪ ,‬שעוד לא‬ ‫ומה שרמז החיד"א בפסוק "ומשמע ודומה ומשא"‬ ‫יצחק בר שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד‬ ‫נתחדש ענין תחיית המתים‪ .‬אבל מעת שבא אאע"ה‬ ‫את מעלת קבלת היסורים והעלבונות בשתיקה‪ ,‬יתכן‬ ‫אב ואם שכל אותן השנים שהי' יעקב אבינו בבית עבר לא‬ ‫לאותה מערה‪ ,‬ונתחדש הדבר שאין זה שיבה לעפר‬ ‫לומר בדרך אפשר דהנה כתב הרמב"ן עה"פ )בראשית ט"ז ו'(‬ ‫נענש‪ ,‬דאמר מר למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס‬ ‫לתמיד‪ ,‬אלא בסוד קבורת ישראל שאינו אלא כמו גניזה‬ ‫"ותענה שרה ותברח מפני'" וז"ל‪" ,‬חטאה אמנו בענוי הזה‬ ‫בהן שנותיו של יעקב וכו'"‪ ,‬ופרש"י "למה נמנו שנותיו‬ ‫זמנית עד עת תחיית המתים‪ .‬וזה הביאור במה שסיבב‬ ‫וכו' ושמע ד' אל עני' ונתן לה בן שיהי' פרא אדם לענות‬ ‫מה לנו למנות שנות הרשעים‪ ,‬להתייחס בהן שנותיו של‬ ‫הקב"ה שבשעה שבאו אברהם ושרה לאותה מערה‪,‬‬ ‫זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי" עכ"ל‪ ,‬ובספה"ק שפתי‬ ‫יעקב וכו' מהן אנו למדים ששמש בבית עבר י"ד שנה וכו'"‪,‬‬ ‫קמו לקראתם אדם וחוה‪ ,‬זאת כדי שיחזרו להקבר‬ ‫צדיק כתב על זה‪ ,‬פלא על הרמב"ן שכתב שחטאה שרה‬ ‫ומשמע שעיקר מה שבקשו ללמדנו הוא דבר זה שממנו‬ ‫מחדש לאחר גילוי סוד תחיית המתים‪ ,‬כי קבורתם‬ ‫אמנו במה שעינתה להגר‪ ,‬הלא מלאך שמים צוה בפקודת‬ ‫אנו למדים שגדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם‪ ,‬וגם‬ ‫הראשונה היתה בכונת 'אל עפר תשוב'‪ ,‬וקבורתם‬ ‫השי"ת "והתעני תחת ידי'" ואם הי' ח"ו איסור שייך לפני‬ ‫דבר זה צריך תלמוד מדוע נחוץ ללמוד דבר זה משנותיו‬ ‫השניה ע''י א''א היא כבר בכונת גניזה זמנית עד עת‬ ‫עיוור‪ ,‬אלא בלי ספק ראתה בנבואה שנצרך העינוי להחליש‬ ‫של ישמעאל‪.‬‬ ‫תחיית המתים‪.‬‬ ‫כח הסט"א ולהגביר כח יהודים שישלטו בהם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והנה במהרש"א )שם( הקשה על דברי רש"י ז"ל דהרי‬ ‫ולפי''ז אומר המלבי"ם שלכן גם מובן מאד האריכות‬ ‫ויתכן שלפי שאמרה הגר אתה "א‪-‬ל ראי" ופרש"י‬ ‫ארז"ל )בבא בתרא ט"ז‪ (:‬דישמעאל עשה תשובה‪ ,‬ותירץ דכיון‬ ‫הגדולה בפרשת קבורת שרה אמנו‪ .‬שלא מצאנו בתורה‬ ‫שרואה "בעלבון של עלובין"‪ ,‬לכך נצרך לבני ישראל כדי‬ ‫שהי' רשע מעיקרו אין ראוי למנות שנותיו בתורה אי לאו‬ ‫רעש גדול על הבית שקנה אברהם לעצמו לחיות‬ ‫להכניע כוחו של ישמעאל להיות מן העלובין ואינן עולבין‬ ‫משום לייחס שנותיו של יעקב‪ ,‬והנה במהרש"א לא האריך‬ ‫בביאור התירוץ אך לכאו' כוונתו כמו שכתב בשו"ת בנין‬ ‫בעוה"ז‪ ,‬שזה באמת משהו זמני ולא מעניין כלל‪ ,‬אבל‬ ‫שבזה גוברין על ישמעאל‪ ,‬כי הגר מיאנה לסבול וברחה‬ ‫מערת המכפלה שהוא שורש האמונה בתחיית המתים‪,‬‬ ‫מבית שרי גבירתה ואילו ישראל סובלין העלבונות ושותקין‪,‬‬ ‫ציון החדשות )סי' מ"ט( עפ"י מ"ש במדרש )בראשית רבה נ"ח א'(‬ ‫עה"פ "ויהיו חיי שרה" וז"ל‪" ,‬יודע ד' ימי תמימים )תהילים‬ ‫מזה עשה רעש גדול‪ ,‬כדי לפרסם בעולם את האמונה‬ ‫ולזה נרמז בפסוקים "ומשמע ודומה ומשא" מעלת קבלת‬ ‫ל"ז י"ח( כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים"‪ ,‬והיינו שלא‬ ‫בתחיית המתים‪.‬‬ ‫היסורין בשתיקה שאת זה אין לבני ישמעאל‪.‬‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫הלכות נחוצות בעת נסיעה‬ ‫מעמיד על רלסי ברזל שמחוברים לקרקע‬ ‫לקראת נסיעת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬לפקוד קברי רבותינו הקדושים אשר בארץ המה‬ ‫הוציאו מרפסת על רלסים העשויים מברזל‪ ,‬גם כל העמודים עשויים‬ ‫ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬נביא הלכות השכיחות במהלך הנסיעה‪.‬‬ ‫מברזל‪ ,‬האם מותר לכתחילה להניח את הסכך על הברזל שמחובר לקרקע‪,‬‬ ‫בדרך נחשב תיכף שמתרומם המטוס בגובה כזה‬ ‫ובלכתך בדרך‬ ‫או שמא זה נחשב למעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה?‬ ‫אשר אם יפול הוא סכנה‪ ,‬וע"כ יברך אז )הליכ"ש(‪,‬‬ ‫נביא כאן כמה עניינים בקיום מצוות‬ ‫וזה כמעט שווה לשיעור הקודם‪.‬‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫ובאופן ששדה התעופה נמצא חוץ לעיבורה‬ ‫ובלכתך בדרך‪.‬‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬האם מועיל שרבו יקבל עליו את העבירה והעונש‬ ‫לימוד התורה‪ :‬המקור‪ :‬בגמ' תענית )י‪ (:‬אל‬ ‫של עיר שהוא כ ‪ 34‬מטר לפי שיעורו של הגר"ח‬ ‫תרגזו בדרך אמר ר"א אמר להם יוסף לאחיו אל‬ ‫שעלול לבא על החוטא‪ ,‬או שאין דבר כזה?‬ ‫נאה‪ ,‬וכ‪ 41‬מטר לפי שיעור חזו"א‪ ,‬ואין עוד‬ ‫תשובה‪ :‬בפוסקים האריכו לגבי מכירת עבירות או מצוות‪ ,‬אם‬ ‫תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך‪.‬‬ ‫מקומות יישוב באמצע הדרך‪ ,‬אם יש מרחק‬ ‫ומקשינן והא אמרינן שני ת"ח שמהלכים בדרך‬ ‫זה מועיל‪ ,‬שלכאורה מכירת דבר רוחני הוא דבר שאין בו ממש‪ .‬וכבר‬ ‫פרסה כגון כשנוסעים מב"ב או מירושלים ללוד‬ ‫נתקשו הראשונים והאחרונים‪ ,‬איך יעקב קנה את הבכורה מעשו‪,‬‬ ‫ואין ביניהן ד"ת ראוין לישרף וכו'‪ .‬ומתרצינן לא‬ ‫יאמר תפילת הדרך ביציאתו מעיבורה של העיר‬ ‫קשיא הא למיגרס הא לעיוני‪ ,‬ע"כ‪ .‬מצינו למדין‬ ‫והלא זה דבר שאין בו ממש‪ ,‬ובשו"ת הריב"ש )סימן שכח( כתב שקודם‬ ‫ויכוון גם על הנסיעה במטוס‪.‬‬ ‫מתן תורה הועיל קנין גם לזה‪ .‬ובספורנו ובאור החיים הק' )בראשית כה‬ ‫מגמ' זו דעיון אסור ללמוד ולמיגרס מותר‪.‬‬ ‫ברכה הסמוכה לחברתה‪ :‬תפילת הדרך אף‬ ‫טעמו‪ :‬י"א היות וקשה ללמוד בעיון מחמת‬ ‫לג( כתבו‪ ,‬שלכן השביע יעקב את עשו‪ ,‬כי השבועה חלה גם על דבר‬ ‫שמעיקר הדין אין חיוב להסמיכה לחברתה כיון‬ ‫טורח הדרך יש חשש שיטעו בדבר הלכה )כלי יקר(‪.‬‬ ‫שאין בו ממש‪.‬‬ ‫דברכה זו נאמרת במקרה‪ ,‬מ"מ נכון לכתחילה‬ ‫וי"א שע"י שילמדו בעיון יטעו בדרכים ויבואו‬ ‫והנה נאמר במסכת קידושין )דף לא ע"ב( שצריך לכבד את אביו‬ ‫להסמיכה לברכה כמו שנהג המהר"ם מרוטנבורג‬ ‫במותו‪ ,‬וכיצד מכבדו‪ ,‬אם היה אומר דבר שמועה מפיו‪ ,‬יאמרו כך אמר‬ ‫לידי סכנה )מושב זקנים(‪ .‬וי"א שאם ילמדו בדרך‬ ‫)שו"ע סי' ק"י ס"ז(‪ ,‬וע"כ יאכל או ישתה איזה דבר‬ ‫ויפסיקו לראות אילן נאה וכיו"ב יתחייבו בנפשם‬ ‫אבא מרי הריני כפרת משכבו‪ .‬ופירש"י עלי יבא כל רע הראוי לבא על‬ ‫ואחר שמברך ברכה אחרונה יתחיל תיכף יהי רצון‬ ‫נפשו‪ .‬ובמסכת סוכה )דף כ ע"א( אמר ריש לקיש הריני כפרת רבי חייא‬ ‫על שהפסיקו באמצע הלימוד )תוס' השלם ויגש(‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬וכן אם מברך ברכהמ"ז יאמר תפילת הדרך‬ ‫)וצ"ע לפ"ז מ"ש דווקא עיון דאסור(‪ .‬נפק"מ בין הטעמים‬ ‫ובניו‪ .‬ופירש"י סוכה )דף כ ע"א( יסורין הבאין עלי לכפרתו של ר' חייא‬ ‫אחר שסיים ברכה רביעית לפני הרחמן‪ ,‬אבל אין‬ ‫באופן שיש מכשיר שמנווט את הדרך וכיו"ב‬ ‫ובניו יהיו‪.‬‬ ‫להסמיכה לכתחילה לברכה ראשונה דהוי הפסק‬ ‫דלא שייך טעות בדרך‪.‬‬ ‫וכתב בשו"ת מהרש"ם )ח"ג סימן קנא( שמזה מוכח שגם אדם זר יכול‬ ‫)חת"ס בגיליון(‪ ,‬ובדיעבד מהני אף להסמיכה לברכה‬ ‫לקבל על עצמו יסורים לכפר על חבירו‪ ,‬וכן אמרו בנגעים )פ"ב מ"א( רבי‬ ‫להלכה‪ :‬נקטינן דהנוסעים בעגלה )אוטובוס‬ ‫ראשונה באופן שמברך ראשונה על פרי וטועם‬ ‫ישמעאל אומר בני ישראל אני כפרתן‪ .‬ואם לא יועיל למה אמר כן‪,‬‬ ‫וכיו"ב( ולא מפריעים לנהג בעוסקם בתורה אין‬ ‫קצת ומתחיל יהי רצון וכו'‪.‬‬ ‫ולמה הציב אותו רבינו הקדוש במשנתינו ובעל כרחך דמועיל שפיר‪.‬‬ ‫חשש איסור‪ ,‬ומותר להם ללמוד אף בעיון‪.‬‬ ‫וגם מצינו ברמב"ן )שמות לב לב( שמשה רבינו אמר "ואם אין מחני‬ ‫אמירת ותן טל ומטר בבן ארץ ישראל‬ ‫והאיסור הוא רק על הנהג )מ"ב ומקורו ממ"א(‪.‬‬ ‫נא"‪ ,‬דהיינו שהקב"ה ימחה אותו תחתם מספר החיים ואסבול אני‬ ‫השוהה בחו"ל‬ ‫ע"כ שמענו האם יש איסור או לא‪ ,‬ולא‬ ‫ענשם‪ ,‬כענין שאמר הכתוב )ישעי' נג ה( "והוא מחולל מפשעינו מדוכא‬ ‫אחר ז' מרחשון‪ ,‬קודם שהתחילו לשאול‬ ‫שמענו מכאן האם חובה יש בדבר‪ .‬אך מצינו‬ ‫מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו"‪ ,‬והקב"ה השיבו‪,‬‬ ‫גשמים בחו"ל נחלקו הפוסקים אם יאמר שם‬ ‫שפירשו הפסוק )משלי ו כב( "בהתהלכך תנחה‬ ‫החוטא אמחה מספרי‪ ,‬ולא אותך שלא חטאת‪ .‬דהיינו שלא אמר‬ ‫ותן טל ומטר )י"א שתלוי בדעתו לחזור רדב"ז ומהריק"ש‪,‬‬ ‫אותך"‪ ,‬הכוונה "שילמוד בע"פ מה שיוכל או‬ ‫לו הקב"ה שזה לא מועיל‪ ,‬אלא שהקב"ה לא רצה לקבלו‪ .‬וכן מצינו‬ ‫וי"א שנמשך תמיד אחר המקום שבו הוא נמצא בעת התפילה‬ ‫יעסוק באיזה מזמורים או מאמרים לפרשם‬ ‫במסכת שבת )דף פט ע"ב( שאמר יצחק שלוקח על עצמו חצי מעוונות‬ ‫ברכ"י(‪ ,‬ולהלכה נקטינן שאם נוסע אחר ז' מרחשון‬ ‫וכיו"ב‪ ,‬רק לא יזוז מחשבתו מהרהור התורה"‬ ‫עם ישראל‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫וכבר התחיל לומר ותן טל ומטר בא"י בברכת‬ ‫)לשון שלה"ק(‪ .‬ויש שפירש הפסוק "פלס מעגל‬ ‫אלא שלכאורה קשה איך ניתן להבין שאדם צריך לקלל את עצמו‬ ‫השנים יאמר ותן טל ומטר בברכת השנים גם‬ ‫רגליך"‪ ,‬שאפילו כשאתה הולך בדרך ותפריד‬ ‫ולבקש יסורים על נפשו‪ ,‬וכן מה מועיל מה שיקבל עליו עונשים אלו‬ ‫בחו"ל‪] .‬כ"ד הברכי יוסף )שם(‪ ,‬אף שבעלמא‬ ‫מחשבתך בהנחת רגל אחד מהר לתקן לחשוב‬ ‫הרי איש בחטאו יומתו‪ .‬ואפילו אם זה מועיל‪ ,‬הרי כיבוד אב משל אב‪,‬‬ ‫שואל כמקומו שנמצא‪ ,‬בהתחיל לשאול שאני‪,‬‬ ‫בתורתו בהנחת רגל השניה‪ ,‬ובזה תהיה חצי‬ ‫והרי עונש דחטאים אחר המיתה גדול מאד‪ ,‬שגרוע זה יותר מהפסד‬ ‫שגם בחו"ל לא יפסיק דהוי כחוכא ואיטלולא‪.‬‬ ‫פסיעה לפחות בדברי תורה" )מגיד מישרים כי תשא(‪.‬‬ ‫ממון‪ ,‬וזה יותר מכל ממונו‪.‬‬ ‫דבאמת נחלקו היכן ישאל‪ ,‬י"א שישאל בברכת‬ ‫ויש שכתב דקנין השגת התורה מתחלק לכמה‬ ‫ותירץ בשו"ת אגרות משה )יו"ד ח"ה סימן כו( דכשאומר הריני כפרת‬ ‫השנים ואם חושש ישאל בשומע תפילה )הליכ"ש(‪,‬‬ ‫חלקים‪ ,‬יש השגה בתורה שאדם משיגו בשבתך‬ ‫משכבו לא מועילים דבריו כלום‪ ,‬ולא יענש בדבריו על חטאי אביו‪,‬‬ ‫וי"א רק בשומע תפילה )שו"ת שבה"ל שם( ]ובשו"ת‬ ‫בביתך‪ ,‬ויש ובלכתך בדרך‪ .‬והוא לימוד גדול שלא‬ ‫והוא רק לשון של כבוד שאומר לכבודו שרצונו שיבאו עליו היסורים‬ ‫דברי יציב כב לומר בשומע תפילה 'ותן טל ומטר‬ ‫לבטל רגע כי זה מוכן השתא דווקא )חידושי הרי"ם(‪.‬‬ ‫שראוי לבא על אביו‪ ,‬וכן משמע מרש"י בסוכה )דף כ ע"א( דאמר ר"ל‬ ‫בארצנו הקדושה'[‪ ,‬ודעת הגרמש"ק שליט"א‬ ‫הריני כפרת ר' חייא ובניו‪ ,‬לשון כבוד הוא כשהוא מזכיר אביו או רבו‬ ‫שכיון שהטעם שנראה כחוכא ואיטלולא לא‬ ‫תפילת הדרך‬ ‫לאחר מיתתו‪ ,‬וכן נאמר במשנה דנגעים )פ"ב מ"א( אמר ר' ישמעאל בני‬ ‫יועיל שיאמר בש"ת )והשבה"ל לא ראה בפנים בברכ"י(‪,‬‬ ‫נסיעה לדבר מצווה‪ :‬היוצא לדרך אף לדבר‬ ‫ישראל אני כפרתם‪ ,‬ופירש הרמב"ם שהוא מאמר יאמר אותו האומר‬ ‫וי"א שיאמר ותן טל אבל חתן שקובע מגוריו‬ ‫מצווה כגון להשתטח על קברי צדיקים צריך לומר‬ ‫לרוב אהבתו משמע שהוא רק מאמר בעלמא ולא היתה כונתו שיקבל‬ ‫בחו"ל מסתבר שאף שהתחיל מפסיק ולא‬ ‫תפילת הדרך ]ולא אמרינן דשליחי מצווה אינם‬ ‫בפועל העונש של כלל ישראל‪.‬‬ ‫שייך בזה חוכא ואיטלולא כיון שנשתנה ממצבו‬ ‫ניזוקים‪ ,‬אף שנהוג לתת שליחי מצווה געלט‪ ,‬דלא‬ ‫אך בשו"ת שבט הלוי )ח"י סימן קנח( כתב שמהפוסקים שהביאו זאת‬ ‫הראשון לגמרי )הגרמש"ק שם(‪[.‬‬ ‫משום סכנה לבד תקנוה‪ ,‬ועוד דשכיחא הזיקא )פי'‬ ‫משמע שזה כפשוטו‪ ,‬ומה שכתב רש"י בסוכה דלשון כבוד הוא זה‪,‬‬ ‫בן א"י שנסע לחו"ל לענין שליח ציבור‬ ‫מעשה בצלאל על הריקנטי סי' לה הובא בס' אהלך באמתך פ"ט‬ ‫היינו מה שצריך לומר כל פעם שמזכירם‪ ,‬דהיה די אם יאמר זה פעם‬ ‫הערה ט([‪.‬‬ ‫אחת או בינו לבין עצמו‪ ,‬אבל להזכיר כן כל פעם זה מענין כבוד‪ ,‬אבל‬ ‫בן א"י השוהה בחו"ל קודם שהתחילו לשאול‬ ‫תפילת הדרך‪ :‬מנהג העולם לומר‬ ‫מהות הענין הוא אמת‪.‬‬ ‫גשמים בחו"ל ואומר ותן טל ומטר‪ ,‬לכתחילה לא‬ ‫תפילת הדרך בנסיעה במטוס ]ודלא כטענת‬ ‫יהיה ש"ץ בחו"ל‪ ,‬אך אם יש לו חיוב יא"צ וכד'‬ ‫הרוגאטשוב'ער דמצינו )חולין קלט‪ (:‬לענין שילוח‬ ‫ומה שכתב דאיך אדם מקבל עליו יסורי חטא שמגיעים לאחר‪,‬‬ ‫דאיש בחטאו יומת‪ ,‬הרי גם על משיח נאמר‪ ,‬והוא מחולל מפשעינו‬ ‫או ששכח וכבר ירד לפני התיבה יאמר ותן טל‬ ‫הקן דדרך שבאויר לא מיקרי דרך‪ ,‬דכיון שנתן‬ ‫ומטר רק בתפילת הלחש‪ ,‬עיין ברכי יוסף )שם סק"ח(‬ ‫מדוכא מעונתינו‪ ,...‬אכן חלינו הוא נשא‪ ,‬ואמרו בסנהדרין )דף צח ע"א(‬ ‫לנו השי"ת בזמנינו דרך באויר עלינו להתפלל‬ ‫שלכן משיח מדוכא ביסורים שמקבל עליו עונות ישראל‪.‬‬ ‫שלכתחילה לא יהיה ש"ץ‪ ,‬וכ"ה ע"פ שו"ת אג"מ‬ ‫בהלכותינו בו )הליכ"ש(‪ .‬ועוד דיש לחלק בין דרך‬ ‫)ח"ב סי' כט( כיון שנוסח התפילה צריך שיהיו שווים‬ ‫שהוזכרה בתוה"ק לגבי שילוח הקן לבין דרך‬ ‫ומה שהקשה האגרות משה‪ ,‬למה יקבל על עצמו והרי כיבוד אב‬ ‫בלחש ובקול‪ .‬אך בדיעבד כשיש לו חיוב‪ ,‬יתפלל‬ ‫שהוזכרה בחז"ל )אהלך באמתך שם([‪.‬‬ ‫משל אב‪ ,‬יש לומר על פי מה שכתב המהרש"ם לגבי הקונה עבירותיו‬ ‫בלחש כבני א"י ובחזרת הש"ץ כבני חו"ל‪ ,‬וי"א‬ ‫של חבירו‪ ,‬שעם ישראל ערבים זה לזה‪ ,‬ואם יש לוה וערב אין משלמים‬ ‫זמן אמירתה כשנוסע במטוס‪ :‬זמן אמירת‬ ‫שבזמנינו שיש סידורים אין חשש שיטעה ומותר‬ ‫שניהם‪ .‬וזה תלוי ברצון הש"י אם ירצה לגבות מן הערב‪ ,‬ואף שעם‬ ‫הברכה הוא בעת שהמטוס נמצא במסלול‬ ‫אף לכתחילה להיות ש"ץ )הליכ"ש תפילה פ"ה( ואם‬ ‫ישראל ערבים רק על הנגלות‪ ,‬ואין נענשין על הנסתרות‪ ,‬הקונה הזה‬ ‫ההמראה ומגביר את המהירות לקראת ההמראה‬ ‫קיבל עליו חיוב נסתרות‪ .‬לאור זאת יתכן גם שאם הבן אומר הריני‬ ‫הוא אבל ומתפלל בקביעות נראה שאף בלחש לא‬ ‫אף כשעדיין לא המריא )ע"פ הרמ"א סי' קי ס"ז‪,‬‬ ‫כפרת משכבו‪ ,‬הוא מקבל שכר על שביקש‪ ,‬אבל בשמים מחליטים‬ ‫יתפלל כבני א"י דהוי חוכא ואטלולא )הגרמש"ק שם(‪.‬‬ ‫דלכתחילה יאמר תפילת הדרך אחר שהחזיק בדרך כשהוא עדיין‬ ‫אם לקבלו‪ ,‬ומן השמים ירחמו שבקשתו לא תתקבל אם זה באמת‬ ‫אמנם אם המניין הוא של בני ארץ ישראל‪,‬‬ ‫בפרסה הראשונה ובנסיעה במטוס נעשה הדבר ברגע ע"כ יתחיל‬ ‫לא מגיע לו‪.‬‬ ‫שרי לכתחילה לבן א"י להיות חזן‪.‬‬ ‫סמוך להמראה שו"ת באר משה ח"ז סי' קי"ד( וי"א דהחזיק‬ ‫ג‬ ‫צוף נחי>ל‬ ‫שהיה זה אחיו הרה"ק הר"ר אלימלך שבא אליו מעולם העליון‬ ‫וא"ל ש"פלא הוא‪ ,‬שאני קירבתיו לחסידות ועכשיו הוא במעלה‬ ‫להתענג בעקבותיהם של צדיקי הדורות‬ ‫יותר ממני"‪.‬‬ ‫רבינו זי"ע היה מגדולי תלמידיו של רבו המגיד הגדול‬ ‫ממעזריטש‪ ,‬ואחר הסתלקותו לגנזי מרומים‪ ,‬נהיה רבינו‬ ‫המאור הגדול‬ ‫לממשיכו העיקרי אשר הסכימו גדולי תלמידי הרה"ק המגיד‬ ‫בקצות שולי אדרת איש האלוקים עיר וקדיש‬ ‫לקבלו עליהם כאלוף וכרבם‪ .‬שמו של רבינו יצא והתפשט בקרב‬ ‫הארץ כמלאך עיר וקדיש אשר משמיא נחית לתקן את דורו‬ ‫הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע‬ ‫ודורות הבאים‪ ,‬וגדולי צדיקי דורו חרדו לקראתו‪ ,‬ועל ראיית פני‬ ‫‪ -‬לרגל הנסיעה לחון את ציון קודשו ‪-‬‬ ‫קודשו כתב רבינו בצוואתו "שמי שראה את פניו לא ימות ללא‬ ‫הרב המקובל החסיד המפורסם איש אלוקים קדוש יאמר לו‪) ,‬נוסח שער הספה"ק נועם אלימלך( אשר הה"ק מזלאטשוב‬ ‫תשובה"‪) .‬אהל אלימלך(‬ ‫נענה עליו כששמע פ"א ת"ח א' שמדבר בלשון שאינו מכובד עליו‪" ,‬כביכול כביכול‪ ,‬על הרבי ר' אלימלך הינכם‬ ‫שלם ומושלם היה רבינו בכל הכתרים‪ ,‬כתר תורה היתה‬ ‫מהינים כך לדבר‪ ,‬על הרבי ר' אלימלך תלוים ועומדים כל העולמות"‪) .‬עשר צחצחות בשם הרה"ק מהי"מ מספינקא( "והיה‬ ‫עטרתו‪ ,‬בעבודתו הקדושה הרעיש תבל ומלואה‪ ,‬במידת צדקתו‬ ‫העולם שומם עד שבאו המאורות הגדולים הבעש"ט ואדמו"ר רבינו הרב אלימלך נבג"ם" וכו'‪) .‬מאור ושמש‪ -‬אמור(‬ ‫היה מפורסם ביותר כמי שלא מצא שינה לעיניו אם נותר פרוטה‬ ‫בביתו‪ ,‬וכדומה‪) ,‬אהל אלימלך ועוד( מידת ענוותנותו היתה להפליא‪,‬‬ ‫נהר יוצא מ'עדן' להשקות את ה'גן' ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים‪ .‬כך המליץ הרה"ק הרבי ר' זושא על אחיו‬ ‫ומסופר מהה"ק בעל התניא שפעם איקלע לבית א' שהיה‬ ‫הקדוש‪ ,‬שהוא נמשל להגן‪ ,‬אשר הנהר הלא הוא המגיד הגדול משקהו‪ ,‬מעדן העליון שהוא הבעש"ט הקדוש‪.‬‬ ‫הספר נועם אלימלך מונח בבזיון תחת הספסל‪ ,‬והזדעזע הה"ק‪,‬‬ ‫רבינו הקדוש‪ ,‬איש אלוקים נורא‪ ,‬הרבי ר' אלימלך זי"ע מליזענסק‪ ,‬אשר עולמות עליונים ותחתונים חלו וזעו‬ ‫ושאלו בעה"ב האם הכרת את המחבר‪ ,‬א"ל בעל התניא‪ ,‬אכן‪,‬‬ ‫מפניו‪ ,‬וקדושתו הנשגבה השאירה חותמה על הארץ ודריה לדורות עולם‪.‬‬ ‫וגדלותו שאם היו מניחים אף אותו עצמו מתחת הספסל היה‬ ‫והראהו איך הם לא נושכות אותו‪ ,‬מאז דבק בו רבינו ולמד מאתו‬ ‫ויהי אור‬ ‫מחריש )י"ג אורות(‪ .‬יראתו הטהורה‪ ,‬היתה בדרגה נשגבה‪ ,‬ושח‬ ‫את עבודתו העילאה בסיגופים נוראים‪ ,‬כך שבמשך ז' שנה עסק‬ ‫בשנת תע"ז בעיירה לאפאחי בבית הרם והנישא של הרה"ק‬ ‫הרה"ק מרימנאב להרה"ק הדגל מחנה אפרים שראה אצל רבו‬ ‫בגילגולי שלג‪ ,‬וז' שנה נוספות עסק לישב בין הנמלים העוקצות‪.‬‬ ‫מו"ה אליעזר ליפמאן וזו' הצדקנית‪ ,‬מרת מירל‪ ,‬אשר אודות‬ ‫מדריגה "אשר ישנו גיד א' מאחורי האוזן שאינו ירא משום דבר‬ ‫)מאמר מרדכי‪ ,‬כתבי ר"י שו"ב( ונכדו הרה"ק רבי משה מקאזניץ מביא‬ ‫צדקתם של אלו מסופר רבות‪ ,‬באשר הי' מוכסן ובעל מזיגה‪,‬‬ ‫כי אם מיום המיתה ואצלו היה גיד זה מזדעזע בכל יום בעת‬ ‫בספרו "ובפרט מאדומ"ו איש האלוקים בוצינא קדישא מו"ה‬ ‫התפרסם רבות בצדקונו ובפזרונו לעניים‪ ,‬ולא אחת נדד אל עבר‬ ‫התפילה"‪) .‬שם( הרה"ק מראפשיץ אמר לתלמידו הרה"ק מצאנז‪,‬‬ ‫אלימלך זצ"ל‪ ,‬שכמה וכמה סיגופים עשה לו האיש הקדוש הזה‪.‬‬ ‫אחוזות פריצים בכדי לפדות יהודים שהיו אסורים תחת ידם‪.‬‬ ‫על רבינו "שאם הי' בימי האמוראים היה אמורא‪ ,‬ואם הי' בימי‬ ‫וכשהיתי אצלו כבר היה במדריגה העליונה ועדיין ייסר והכה את‬ ‫וכאשר היה נוסע בדרכים היה מפציר ומבקש בעניים עוברי‬ ‫התנאים הי' תנא‪ ,‬ואם בדור הנביאים הי' נביא‪ ,‬ואם הי' בימי‬ ‫עצמו בכל יום בעשבים העוקצים ושורפים‪ ,‬חוץ מאשר סיגופים‬ ‫דרך לעלות אצלו בעגלתו ולהניח משאם להקל מעליהם‪ .‬ואף‬ ‫האבות היו אומרים אלוקי אלימלך כמו שאומרים אלו' אברהם‬ ‫ותעניות ומקוואות שעשה הרה"ק הנ"ל‪ ,‬אשר מי יוכל להגיד‬ ‫מה שזכו לבנים גדולים וקדושים כאלו‪ ,‬היה בזכות מידת חסדם‪,‬‬ ‫יצחק ויעקב"‪) .‬שיח זקנים( והרה"ק רי"א מזידטשוב אמר כי קבלה‬ ‫ולספר" וכו'‪) .‬באר משה מסעי( וכאשר כחש כל גופו מהסיגופים‬ ‫כאשר מסופר שפ"א נסע מו"ה אליעזר ליפמאן בדרכו‪ ,‬והנה‬ ‫בידו שלהרה"ק הרר"א "היו מדריגות שלא היו מימות הנביאים"‬ ‫ולא הי' להנמלים מה לעקוץ‪ ,‬ולא נמשכו אליו צעק רבינו על‬ ‫ראה הלך עני פוסע לצידו‪ ,‬ויפצר בו הלך והפצר שיעלה על‬ ‫)עשר צחצחות(‪ .‬הרה"ק מרוזין אמר בסוד שיח לנכד רבינו הרה"ק‬ ‫עצמו "מלך מלך הלא אין אתה ראוי שיאכלו הנמלים אותך‬ ‫עגלתו‪ ,‬אך העני סרב ואף נענה כלפיו בעזות‪ ,‬אך רבי אליעזר‬ ‫רבי נפתלי‪ ,‬שרבינו‪ ,‬עשרת אצבעותיו הם י' דברות‪ ,‬שני ידיו‬ ‫מרוב עוונותיך‪) "...‬אהל אלימלך קנט( והעיד הרה"ק בעל דברי חיים‬ ‫ליפמאן ביקש מאתו שלכה"פ יניח משאו על העגלה‪ ,‬לאחר‬ ‫הם ב' לוחות‪ ,‬וחמש מאות שנה קודם ביאתו לעולם כבר ירדו‬ ‫מצאנז "אשר מימות אברהם אבינו לא היה מי שסיגף את עצמו‬ ‫שהגיעו למחוז חפצם‪ ,‬התגלה העני אליו ואמר לו שמשמים‬ ‫השפעות טובות לעולם בזכותו )אוצר ישראל(‪ .‬והרה"ק מלובלין‬ ‫כמו הרבי ר' אלימלך זי"ע" )כ"ק אדמור מצאנז קלויזנבורג‪ ,‬ובי"ג אורות‬ ‫שלחהו לנסותו במדת חסדו‪ ,‬וכיון שעמד בנסיון בשכר זאת יכול‬ ‫בתחילת הנהגתו שאל פעם את ידידו ורעו ששמו הי' רבי יוחנן‬ ‫מובא בנוסח אשר מימות יהושע בן נון וכו'( ושח הה"ק מקלאשיץ מזקנו‬ ‫לבחור או בעשירות מופלגת או לבנים צדיקים‪ .‬ורבי אליעזר‬ ‫והיה רגיל ליסע אל רבינו‪ ,‬ההכרת את הרבי ר' אלימלך זי"ע‪,‬‬ ‫הה"ק משינאווע כי רבינו קיים בעצמו "תשובת הקנה" במשך‬ ‫ליפמאן בחר בבנים צדיקים‪) .‬דברים ערבים(‬ ‫השיבו רבי יוחנן‪ ,‬הכרתיו‪ ,‬והיה צ"ט חלקים בעולם העליון וחלק‬ ‫כ"א שנה שבע שנים עבור עצמו‪ ,‬שבע שנים עבור בני דורו ושבע‬ ‫אחד בעולם הזה‪ ,‬נענה לעומתו החוזה וא"ל‪ ,‬א"כ לא הכרתם‬ ‫ובשם הרה"ק בעל התניא מסופר שזכו לבנים אלו בזכות‬ ‫שנים לדורות הבאים‪) .‬עשר צחצחות(‪.‬‬ ‫מעשה שהי'‪ ,‬שנקלעו לביתם חבורת עניים מחזרים על‬ ‫אותו כלל‪ ,‬שכן גם זה החלק שהיה בעולם הזה‪ ,‬היה גם הוא‬ ‫תשעים ותשעה חלק בעולם העליון )שם(‪.‬‬ ‫לתקן עולם‬ ‫הפתחים‪ ,‬וביניהם הי' עני א' מצורע כולו מכף רגל ועד ראש‪,‬‬ ‫באות עת התחיל רבינו לערוך יחד עם אחיו את הגלות‬ ‫שאף אחד לא יכל להתקרב אליו‪ ,‬ובעלת הבית הצדקנית נתנה לו‬ ‫סילוקו של צדיק‬ ‫הנודעה ]אחיו הה"ק הרר"ז שכנעו לצאת עמו‪ ,‬בהמשילו משל‬ ‫שמנים ותחבושות במסירות נפש‪ ,‬וטרם שהלכו אמר לה אותו‬ ‫לאחר כי"ד שנים שבהם הנהיג את ישראל והיה רבן של‬ ‫לכפרי שהשתוקק לראות את פני המלך ואחר כמה וכמה‬ ‫עני‪" ,‬בשכר זה שעזרת לי הנני מברך אתכם שיהיה לכם בנים‬ ‫כל בני הגולה‪ ,‬עלה רבינו והתעלה במעלות קדושים וטהורים‪,‬‬ ‫מאמצים גדולים הצליח להיות המסיק תנורים בארמון‪ ,‬וזכה‬ ‫כמותי"‪ ,‬באותה רגע אחזה בה בהלה על 'ברכה' מעין זה‪ ,‬אך‬ ‫ומרוב קדושתו וזכות נשמתו כבר לא היה מסוגל לראות‬ ‫לעשות חור בהיכל המלך ולחזות בנועם זיוו‪ .‬ופ"א כאשר סרח‬ ‫אח"כ הבחינה שחבורת העניים פרחה ונעלמה לה‪ ,‬ואז הבינה‬ ‫ולהיות במחיצת בני אנוש‪" ,‬ולא יכלו לגשת אליו כי הי' נפרש‬ ‫בן המלך ושילחו אביו מעל פניו‪ ,‬וביקש מעמו להראות לו‬ ‫שלא דבר ריק הוא‪ ,‬ובוודאי זכיה לזו תעמוד להם‪ .‬ואכן לתקופת‬ ‫כולו מן הגשמיות" )בית ישראל‪ -‬ניצבים(‪ .‬באותה תקופה העניק‬ ‫מהחור את אביו‪ ,‬אמר לו הלא אתה בן המלך וביכלתך לראות‬ ‫השנה בשנת תע"ז האיר כל העולם כולו ברדת נשמתו הקדושה‬ ‫רבינו מרוחו ומסר את כוחותיו האלוקיים לתלמידיו הקדושים‪,‬‬ ‫את המלך בהתקרבות פנים בפנים‪ ,‬והאיך תעמוד בכאן‪ .‬כך אתה‪,‬‬ ‫של רבינו לזה העולם‪.‬‬ ‫הה"ק מלובלין זכה לכח הראיה‪ ,‬הרה"ק מאפטא לכחו שבפיו‪,‬‬ ‫הרה"ק מקאזניץ קיבל את כוחו שבלב‪ ,‬ואת הנשמה שבמוח‬ ‫א"ל הרר"ז הרי אתה בן המלך‪ ,‬ואילו אנכי איש פשוט והאיך‬ ‫קדוש יאמר לו‬ ‫לא תרצה לצאת עמדי לקיים את רצון אבינו שבשמים וכו'‬ ‫בוצין בוצין מקטפיה ידיע‪ ,‬ואכן מילדותו ניכרו בו ברבינו‬ ‫העניק להרה"ק מרימנאב‪ .‬בימיו האחרונים זכה רבינו‪ ,‬אשר‬ ‫)אהל אלימלך([ לחזר בעיירות ע"מ לקרב נשמות ישראל לאביהם‬ ‫מעודו הצטער רבות על אשר לא זכה לראות את פני הבעש"ט‬ ‫מדריגות נפלאות‪ ,‬וכמו שמסופר שפ"א אמר לו הרה"ק רמ"מ‬ ‫שבשמים‪ .‬במשך תשעה שנים עסקו בזה‪" ,‬וכל מגמתם בדרך‬ ‫מרימנוב שזוכה הוא לראות מידי לילה את המלאך הגולל אור‬ ‫הקדוש )על אף שבהסתלקות הבעש"ט הי' רבינו כבן ארבעים שנה(‪ .‬ואז‬ ‫עברם היה אך להשיב רבים מעוון לעשות בעלי תשובה בעולם‪,‬‬ ‫ראה מראות אלוקים‪ ,‬ובאחד הימים יצא יחד עם תלמידו אשר‬ ‫מפני חושך וחושך מפני אור‪ ,‬ונענה אליו רבינו‪" ,‬שהוא כבר‬ ‫לטהר ליבות בנ"י ולנטוע בקרבם ירא"ש ואהבתו בהוב"ש‪,‬‬ ‫ראהו מילדותו" )אהל אלימלך קנ(‪ ,‬לצד זאת זכה רבינו למוח עצום‬ ‫שימשו באותה עת הה"ק בעל מאור ושמש‪ ,‬לחוץ לעיר‪ ,‬ואז‬ ‫ודבריהם לא חזרו ריקם כי רבים השיבו מעוון ועד היום דבריהם‬ ‫נתגלה לעיניהם ונפתחו השמים וירד עמוד אש זוהר עד לארץ‪,‬‬ ‫ושקידה נפלאה‪ ,‬ומינקותו היה ידוע לעילוי ומתמיד עצום‪,‬‬ ‫חיים וקיימים בתוכינו ויזהירו כזהר הרקיע וכעצם השמים‬ ‫ומצעירותו גלה למקום תורה ונדד לעיר טיקטין ושם קנה תורתו‬ ‫והתפוצץ והתחלק לרבבות גיצי אש על פני כל העולם‪ ,‬והגיד‬ ‫לטוהר" )סדר הדורות החדש(‬ ‫רבינו כי זהו נשמת הבעש"ט‪ .‬ובשם הרה"ק מקאמרנא איתא‬ ‫אצל רבו הגה"ק מהר"מ טיקטין‪ ,‬ושם אף התוודע לנכדו העילוי‬ ‫סיפורים רבים ונפלאים ישנם אודות ימי הגלות של רבינו‪,‬‬ ‫הרה"ק הרבי ר' שמעלקא מנקלשבורג שמאז נתקשרו יחדיו‬ ‫שזהו הרמז שהיה כלול בו ס' ריבוא נשמות ישראל‪ .‬ואז אמר‬ ‫וכאשר הגיעו רבינו ואחיו הק' בסוף ימי הגלות‪ ,‬ובהגיעם לעבר‬ ‫רבינו שבמקום הזה חפץ להקבר‪ ,‬במקום אשר ירד עליו האש‬ ‫בקשר אמיץ לאורך ימים ושנים‪.‬‬ ‫ערי אשכנז – גרמניה ומקובל שהיה זה בעיר אושפצין )היכן‬ ‫הגדולה‪ .‬ואחר הימים נחלש רבינו‪ ,‬וביום כ"א אדר בשנת תקמ"ז‬ ‫ויהי כאשר גדל‪ ,‬ופקע שמיה כתלמיד חכם נפלא עובד ה'‬ ‫שלעתיד היה רח"ל מחנה ההשמדה אושוויץ‪ ,‬בשם הגאון רצ"ה מייזליש תשו'‬ ‫עלה בסערה השמימה ויבכו אותו כל בית ישראל‪ ,‬ומקום מנוחתו‬ ‫בסילודין ובעל מידות תרומיות‪ ,‬רבו הקופצים שחפצו לקחתו‬ ‫מקדשי השם( וחפצו לעבור לעבור לשם‪ ,‬כדי לקרבם תחת כנפי‬ ‫כבוד נהיה כאבן שואבת וכמקום תפילה אשר רבבות ישראל‬ ‫כחתן עבור בתם‪ ,‬והנה רבו הגה"ק מהר"מ שהכיר טיבו היטב‪,‬‬ ‫השכינה‪ ,‬ואז נעמד נגדם הס"מ ובכל כוחו עצרם‪ ,‬ומסופר שנעצרו‬ ‫נוושעו שם בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫הכניסו אצל משפחתו‪ ,‬ושידכו עם בת גיסו הגה"ק רבי אהרן‬ ‫רק אחר שא"ל שהוא יהפוך את כל דייטשלאנד לחסידים‪ ,‬ואז‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫רוקח‪ ,‬הרבנית הצדקנית מרת שפרינצא‪ ,‬אחר נישאיו התגורר‬ ‫נבהלו כי אין הם רוצים בחסידים של הסט"א )כ"ק אדמור מבאבוב(‬ ‫רבינו בעיר שינאוא ושם הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה‪,‬‬ ‫ובשפתי צדיק כתב שהגיע אליהם כדמות שחור ונעמד כחומה‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫ובד בבד המשיך שקוד בדרכי תורתו ועבודתו הקדושה מתוך‬ ‫מארץ עד שמים‪ ,‬ואמר להם שאם לא יעצרו מלקרב נשמות‬ ‫קדושה וטהרה עליונה כחד מן השרפים‪.‬‬ ‫פר' תולדות‬ ‫ישראל )כי ראה שעוד מעט יכלה כל עבודתו לריק( ויתפרדו זה מזה‪,‬‬ ‫כתרין רעין דלא מתפרשין‪ ,‬היו אלו שני האחים הקדושים‬ ‫יעזוב את כל העולם ויפנה רק אליהם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫ה"ה רבינו הקדוש זי"ע ואתו עמו אחיו הקדוש הרבי ר' זושא‪.‬‬ ‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬יז‪ ,‬יח‪ ,‬יט‬ ‫שימור‬ ‫עיר וקדיש‬ ‫הרר"ז הי' מעודו צדיק נשגב‪ ,‬עובד השם בדרך המשבר ומכתת‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫אחר הימים‪ ,‬כאשר היה רבינו כבר מעצמו צדיק וקדוש‪,‬‬ ‫את גופו‪ ,‬ומכניע את חומרו ומהפכו לצורה‪ .‬פ"א אחר תקופה‬ ‫בעל מדריגה גדול‪ ,‬נמשך רבינו אחר אחיו הרר"ז‪ ,‬בעקבות‬ ‫מסוימת של עבודה גדולה של סיגופים ודביקות השי"ת‬ ‫סיכום‬ ‫כ‬ ‫יט‬ ‫יח‬ ‫יז‬ ‫לימוד בפנים‬ ‫מעשה שהיה‪ ,‬שראה אצל אחיו שראה על שוחט שהכשיר‬ ‫בהתבודדות בין עצי היער‪ ,‬הגיע הרה"ק הרר"ז אל אחיו ה"ה‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫סכינו בגאות הלב‪ ,‬והלך בעקבותיו אל המגיד הגדול ממעזריטש‪,‬‬ ‫רבינו שישב אז בביהמ"ד ועסק בפלפול גדול עם תלמידיו‪ ,‬ואחר‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫ובכתבי ר"י שו"ב מסופר מאיש נכבד שהי' פעם אצל הרר"ז‬ ‫תפילתו א"ל האיך אפשר בעת התפילה לחשוב איך ליישב דברי‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫וראה שבא לבקרו איש אחד אשר תואר פניו כזוהר החמה‪,‬‬ ‫תוס' והרמב"ם‪ ,‬רבינו שאל את אחיו בהתפעלות‪ ,‬מנין לך זאת‬ ‫ואחר זמן ארוך כשיצא שאלו הרר"ז האם ראית אותו‪ ,‬וא"ל‬ ‫א"ל הרר"ז והוציאו להיער והתיישב בין הנמלים העוקצות‪,‬‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬