gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

עטרת שלום · Ateres Shulom — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת חיי שרה‬ ‫כ"ו מרחשון תשפ“ז‬ ‫שנה י"ח גליון תת"ל‬ ‫וְ ַאבְ ָר ָהם ז ֵָקן ָּבא ַּב ָ ּי ִמים וַ הוי"ה ֵּב ַר ְך ֶאת ַאבְ ָר ָהם ַּבכּ ֹל )כד א(‪.‬‬ ‫לפי ר"מ היתה נשמת אברהם מיחידה בחי' עתיק‬ ‫יש חמשה דרגות בהשראת השכינה‬ ‫מחלוקת תנאים מאי 'בכל'‬ ‫ולפי זה נוכל להסביר מחלוקת התנאים‪ ,‬שרבי‬ ‫והביאור בזה‪ ,‬דהרי מבואר בספה"ק אור החיים‬ ‫פירש רש"י בכל עולה בגי' בן‪ ,‬ומאחר שהיה לו בן‬ ‫מאיר שאומר שלא היתה לו בת‪ ,‬הכוונה שהיתה‬ ‫בפרשת בראשית )מו ד( שיש כמה מדריגות‬ ‫היה צריך להשיאו אשה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ובמס' בבא בתרא‬ ‫נשמת אברהם אבינו מיחידה‪ ,‬כבחינת עתיק‪ ,‬שלא‬ ‫בהשראת השכינה‪ ,‬כדאיתא במסכת אבות )פ"ג מ"ו(‬ ‫)טז‪ (:‬איתא‪ ,‬מאי בכל‪ ,‬רבי מאיר אומר שלא היתה לו‬ ‫רואים שם בכלל הנוק' שאין שם שום חילוק בין דו"ן‪,‬‬ ‫רבי חלפתא איש כפר חנניא אומר‪ ,‬עשרה שיושבין‬ ‫בת‪ .‬רבי יהודה אומר שהיתה לו בת‪ .‬אחרים אומרים‬ ‫לרמז שלא היה לאברהם אבינו שום פירוד מהשכינה‬ ‫ועוסקין בתורה‪ ,‬שכינה שרויה ביניהם‪ ,‬ומנין אפילו‬ ‫בת היתה לו לאברהם ובכל שמה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שהיא הנוק'‪ ,‬אלא היה בדביקות תמידי‪ ,‬אע"פ שמתה‬ ‫חמשה‪ ,‬ומנין אפילו שלשה‪ ,‬ומנין אפילו שנים‪,‬‬ ‫שרה לא נשתנה דביקותו בשכינה‪.‬‬ ‫ומנין אפילו אחד וכו'‪ .‬רואים שיש חמשה מדריגות‬ ‫אברהם עלה כל יום מדרגה לדרגה‬ ‫בהשראת השכינה‪.‬‬ ‫לפי ר"י היתה מיחידה בחי' אריך ולפי אחרים היתה‬ ‫יש להתבונן במאי פליגי הני תנאים‪ .‬והנראה‬ ‫מחיה ונשמה‬ ‫חמשה הדרגות תלויים בשורש ה' חלקי נשמה‬ ‫לכאורה לומר עפ"י מה דאיתא בזוהר הקדוש )ח"א‬ ‫ורבי יהודה שאומר שהיתה לו בת‪ .‬הכוונה שהיתה‬ ‫קכט‪ (.‬רבי יהודה פתח‪' ,‬אשרי תבחר ותקרב ישכון‬ ‫והענין דיש מדריגה בהשראת השכינה על האדם‬ ‫נשמת אברהם אבינו מיחידה‪ ,‬אבל כבחינת אריך‬ ‫חצריך' )תהלים סה ה(‪ ,‬תא חזי אברהם אתקריב לגביה‪,‬‬ ‫בתמידות שהוא דבוק תמיד בהשכינה‪ ,‬ולא נראה‬ ‫שיש שם קצת פירוד‪ ,‬אבל מ"מ הם עוד מחוברים‬ ‫ותיאובתיה דיליה הוה כל יומוי בהאי‪ ,‬ולא אתקריב‬ ‫שום פירוד ביניהם‪ ,‬אך יש דרגה שפעמים רואים‬ ‫כבחינת א"א‪ .‬ואחרים שאומרים בת היתה לו ובכל‬ ‫אברהם ביומא חד או בזמנא חדא‪ ,‬אלא עובדוי קריבו‬ ‫שמה‪ .‬הכוונה שהיתה נשמת אברהם אבינו מחיה‬ ‫פירוד‪ ,‬וכן יש מדרגה שרק בשעת תורה ותפלה הוא‬ ‫ליה בכל יומוי מדרגא לדרגא עד דאסתלק בדרגוי‬ ‫ונשמה‪ ,‬כבחינת או"א שיש שם חילוק ורואים ממש‬ ‫דבוק בהשכינה וכו'‪ .‬והם תלויים בשורש נשמתו‬ ‫כד הוה סיב‪ ,‬ועאל בדרגין עלאין כדקא חזי‪ ,‬דכתיב‬ ‫הדכורא והנוקבא בפרצופים נפרדים‪.‬‬ ‫בכמה חלקי נשמה הוא נשרש‪ ,‬דהרי יש חמשה חלקי‬ ‫זקן‪ ,‬וכדין בבא בימים באינון יומין עלאין באינון‬ ‫ואברהם זקן‪,‬‬ ‫נשמה נרנח"י‪ .‬והם נגד חמשה פרצופים‪ ,‬עתיק אריך‪,‬‬ ‫יומין ידיעאן ברזא דמהימנותא‪ .‬ועוד איתא בזוהר‬ ‫החסרון שהיה לו בשכינה היה רק מצד יצחק‬ ‫אבא‪ ,‬ואמא‪ ,‬ז"א‪ ,‬ונוק'‪ ,‬כמבואר בכתבי מרן האריז"ל‬ ‫חדש )פרשת לך לך( אמר רבי ברכיה‪ ,‬מאי דכתיב‬ ‫)ע"ח שער העקודים פ"ה(‪.‬‬ ‫ורש"י שאומר שהיה לו בן וצריך להשיאו‪ .‬הכוונה‬ ‫והוי"ה ברך את אברהם בכל שהשרה שכינתו עמו‪.‬‬ ‫שאף שהיה לו לאברהם אבינו השראת השכינה‬ ‫באיזה אופן שהוא‪ ,‬עם כל זה מה שהיה חייב להשיא‬ ‫יש חילוק בין הפרצופים בדו"ן‬ ‫המחלוקת מה היתה דרגת השראת השכינה לאחר‬ ‫את בנו יצחק )קידושין כט‪ (.‬היה נחשב ג"כ חסרון‬ ‫ומבואר עוד בכתבי מרן האריז"ל )ע"ח שער עתיק‬ ‫מיתת שרה‬ ‫השראת השכינה לאברהם אבינו עצמו‪ ,‬אבל לא היה‬ ‫פ"ב(‪ ,‬החילוק שבין הפרצופים‪ ,‬הוא האיך מתחלק‬ ‫חסרון מצד עצמו אלא מצד יצחק‪.‬‬ ‫הדכורא ונוקבא‪ ,‬שהם מ"ה וב"ן דאצילות‪ ,‬שבעתיק‬ ‫ועל פי זה יש לומר שהם חולקים במדרגת השראת‬ ‫הדו"ן הם עומדים פנים ואחור‪ ,‬אבל מכל מקום גם‬ ‫השכינה של אברהם אבינו לאחר פטירת שרה אמנו‪,‬‬ ‫אחר שחיתן את יצחק נקשר שוב עם השכינה לגמרי‬ ‫בצד שמאל וגם בצד ימין מעורב הדו"ן‪ ,‬ולא רואים‬ ‫שהרי כאן מדובר לאחר פטירתה‪ ,‬ואמרו חז"ל )סוטה‬ ‫ולכן אח"כ כשחיתן את יצחק נאמר )כה א( 'ויסף‬ ‫החילוק בין דכורא לנוקבא‪ ,‬שהנוק' נכללת לגמרי‬ ‫יז‪ (.‬איש ואשה זכו שכינה ביניהן‪ .‬וע"ז חולקים הני‬ ‫אברהם ויקח אשה ושמה קטורה'‪ ,‬ופירש שם רש"י‪,‬‬ ‫בדכורא‪ .‬מה שאין כן בא"א אפילו שהם מחוברים‬ ‫התנאים כמה כביכול נשאר השראת השכינה על‬ ‫קטורה הוא מלשון קשר וחיבור‪ ,‬עיי"ש‪ .‬היינו שהשיא‬ ‫בפרצוף אחד‪ ,‬אבל מ"מ הדו"ן עומדים בימין ושמאל‪,‬‬ ‫אברהם אבינו לאחר פטירת שרה אשתו‪ .‬וכמו‬ ‫את יצחק‪ ,‬נקשר שוב עם השכינה לגמרי והיתה לו‬ ‫ולכן רואים קצת חילוק בין דכורא ונוקבא‪ .‬ובאו"א‬ ‫שמצינו במשה רבינו ע"ה שכתוב בזוהר הקדוש )ח"ג‬ ‫השראת השכינה בשלימות כנ"ל‪ ,‬וכמ"ש הרשב"י‬ ‫שם הוא כבר הדו"ן נפרדים לגמרי‪ ,‬אבל הם מחוברים‬ ‫קפ‪ (.‬של נעלך וגו' דפקיד ליה על אתתא לאתפרשא‬ ‫)באד"ז רפח‪ (.‬בחד קטירא אתקטרנא‪.‬‬ ‫פב"פ‪ .‬ובזו"ן הדו"ן מחוברים רק כשהם לפעמים‬ ‫מנה‪ ,‬ולאזדווגא באתתא אחרא דנהירא קדישא‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ו לפ"ק‬ ‫פב"פ ולפעמים אב"א‪ ,‬עיי"ש באריכות‪.‬‬ ‫עלאה ואיהו שכינה וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬אברהם אבינו שקיים התורה והמצוות כולם‪ ,‬אמר‬ ‫אלקיך' ומסר לו אלקות שלו‪ ,‬והבן כמבואר במדרש והבן‬ ‫על העשין כן ועל הלא תעשין אמר לא‪ ,‬ועי"ז שפיר נתן לו‬ ‫היטב‪ ,‬עכ"ל בהיכל הברכה פרשת שופטים עיי"ש‪.‬‬ ‫הקב"ה מדה כנגד מדה‪ ,‬וברכו בכל‪ ,‬ר"ת כן לא‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬ ‫וכן שמעתי לפרש בשם רבינו קוה"ק החוזה מלובלין‬ ‫'פרי חיים' מרבינו חיים יעקב מקאמרנא‬ ‫זי"ע על מקרא 'לא כן עבדי משה' )במדבר יב ז(‪ ,‬ר"ל‬ ‫וְ ַאבְ ָר ָהם ז ֵָקן ָּבא ַּב ָ ּי ִמים והוי"ה ֵּב ַר ְך ֶאת ַאבְ ָר ָהם ַּבכּ ֹל )כד א(‬ ‫הצדיק שנקרא משה יש לו כח הלא כן כהנ"ל‪ .‬ואמרתי‬ ‫בס"ד להסביר הטעם מפני מה יש להצדיק הכח הלא‬ ‫איתא ממרן בעל החתם סופר ש'בכל' במלואו כזה‬ ‫וכן‪ ,‬מפני 'בכל ביתי נאמן הוא' )שם(‪ ,‬כי התוה"ק מתחלת‬ ‫בי"ת כ"ף למ"ד עולה שופ"ר‪ ,‬ופירש שם כדרכו מה‬ ‫שייכות בכל לשופר‪ .‬והנראה לי לומר בזה האופן שזה‬ ‫בבית‪ ,‬ובתורה נאמר מצוות לא תעשין ומצות עשין‪ ,‬וזה‬ ‫וַ ָ ּי ָקם שְׂ ֵדה ֶע ְפרוֹ ן ֲא ׁ ֶשר ַּב ּ ַמכְ ּ ֵפלָ ה‪ .‬לְ ַאבְ ָר ָהם לְ ִמ ְקנָ ה )כג‬ ‫ידוע מחכמז"ל )ראש השנה טז‪ (.‬למה אמר הקב"ה לתקוע‬ ‫הצדיק המקיים את התורה ומצותיה אומר על מצות לא‬ ‫יז‪-‬יח(‪.‬‬ ‫בשופר בראש השנה‪ ,‬כדי שיזכור ברחמים עקידת יצחק‪,‬‬ ‫תעשין לא‪ ,‬שאינו עובר ח"ו עליהן‪ ,‬ועל מצות עשין אומר‬ ‫ואברהם שקנה מערת המכפלה בדמים יקרים‪ ,‬היה‬ ‫ולמה תיקנו )טור אורח חיים סימן תקפא( שלושים יום קודם‬ ‫הצדיק כן‪ ,‬שמקיים אותן‪ ,‬וזה 'בכל ביתי' רמז על התורה‬ ‫עליה קדושת ארץ ישראל לכל הדברים‪ ,‬לקיים בשדה‬ ‫ראש השנה‪ ,‬כדי שיעשו הכנה בתשובה לראש השנה‪ ,‬ואז‬ ‫המתחלת בבית‪' ,‬נאמן הוא' הצדיק‪ ,‬על כן הקב"ה נותן לו‬ ‫שקנה אברהם כל מצות התלויות בארץ‪ .‬ולזה רמז רש"י‬ ‫יחתמו לטובה ולברכה ולחיים ולפרנסה ולישועה שלמה‬ ‫מדה כנגד מדה הכח של ה'לא כן'‪ ,‬וזה נפלא בס"ד‪.‬‬ ‫)בראשית מח ז(‪ ,‬שרחל לא נקברה בארץ היינו במערת‬ ‫בב"א‪ ,‬וזה רק אם יהיו נקים מכל חטא ופגם‪ ,‬ויהיו טהורים‬ ‫וזה ואברהם זקן בא בימים שדרשו חכמינו ז"ל )יומא‬ ‫המכפלה‪ ,‬שבעת ההיא לא היה קדושות הארץ אלא על‬ ‫לגמרי ע"י מעשינו הטובים‪ ,‬שלא כדרך שהיה ביציאת‬ ‫כח‪ (:‬זקן ויושב בישיבה‪' .‬וד' ברך את אברהם בכ"ל' ר"ת‬ ‫מערת המכפלה‪.‬‬ ‫מצרים שלא היתה ע"י מעשינו‪ ,‬ורק לאחר פסח עד קבלת‬ ‫לא כן‪ ,‬כאותה בחינה‪ ,‬שאברהם אבינו ע"ה הוא צדיק‬ ‫'מעשה ארג' דמאי מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫התורה בחג השבועות שציוה הקב"ה לספור ספירת‬ ‫אשר הקב"ה ברכו בכח שיהיה לו בחינת לא כן‪ ,‬ומהיכן בא‬ ‫העומר כדי לטהר ולקדש עצמנו ע"י מעשינו כידוע‪.‬‬ ‫וְ ַאבְ ָר ָהם ז ֵָקן ָּבא ַּב ָ ּי ִמים והוי"ה ֵּב ַר ְך ֶאת ַאבְ ָר ָהם ַּבכּ ֹל )כד א(‬ ‫לאברהם הכח הזה שיהיה ביכלתו לגזור על הקב"ה ולבטל‬ ‫וזה איתא במדרש )ב"ר מד כא( כששאל הקב"ה‬ ‫בגזירותיו‪ ,‬מפני שזה 'אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ‬ ‫איתא במדרש פליאה‪ ,‬זה שאמר הכתוב )שמות כ ב(‬ ‫לאברהם אבינו מה אתה בוחר לבניך גהינום או הגלות‬ ‫מצרים וגו' ולא יהיה לך וכו'‪ ,‬על פי מש"כ באור החיים הק'‬ ‫אנכי ד' אלהיך‪ .‬ולכאורה מהו השייכות זה לזה‪ .‬ואמרתי‬ ‫כדי לכפר על העוונותיהם‪ ,‬ובחר אברהם את עונש הגלות‪.‬‬ ‫בפרשת יתרו )שם( וזל"ק‪ ,‬הטעם שהשמיע ה' לישראל ב'‬ ‫לפרש על פי דברי זקיני קוה"ק רבינו מהרי"א מקאמרנא‬ ‫וחשש הקב"ה שאברהם יחשוב שבניו לא יהיו נגאלים‬ ‫הדברות אנכי ולא יהיה לך‪ ,‬כי הם ב' שרשים לב' כללות‬ ‫זצוקללה"ה על מקרא 'לא כן נתן לך הוי"ה' )דברים יח‬ ‫חו"ש לעולם‪ ,‬כי לא יהיה ע"י מעשינו כמו בגאולת מצרים‪,‬‬ ‫המצות‪ ,‬מצות עשה ומצות לא תעשה‪' ,‬אנכי' היא עיקר‬ ‫יד( וזה לשונו הק'‪ .‬צדיק מושל על הכל ועל כל המזלות‪,‬‬ ‫ועל זה אמר לו 'והוי"ה ברך את אברהם בכ"ל' שהוא‬ ‫ושורש כל מצות עשין‪' ,‬לא יהיה לך' וגו' היא עיקר ושורש‬ ‫הקב"ה גוזר צדיק מבטל )שבת נט‪ ,(:‬אלהים דבר מי צדיק‬ ‫מספר שופ"ר‪ ,‬שהגאולה יהיה כמו השופר של ראש‬ ‫כל מצות לא תעשין‪ ,‬לזה נטע ה' בהם מפי קל עליון שרשי‬ ‫לא ינבא )עמוס ג ח( דבר שאינו מסכים על גזירה זאת‪,‬‬ ‫השנה שהוא ע"י מעשינו‪ ,‬ואז יהיה הגאולה שלמה בב"א‪.‬‬ ‫ב' עיקרי המצות שבזה לא תמוש התורה מזרעינו לעולם‬ ‫צדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬ואמר 'כן אעשה כדבריך'‪ .‬וזהו‬ ‫'מעשה שלום' מרבינו שלום מקאמרנא‬ ‫ועד‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫'ואתה לא כן נתן לך' שניהם נתן ומסר לך בידך 'הוי"ה‬ ‫ואז לא תרגיש כלל בשום צער וחלישות דעת מן המתגאין‬ ‫ומצערים אותך מאד‪ ,‬בני שתוק כי כך עלה במחשבה‪,‬‬ ‫עליך‪ ,‬אפילו מן המדברין עליך כל רעות שבעולם‪ ,‬ואף על‬ ‫ותקבל באהבה עזה ובחיבה‪ ,‬ואל תבהל ברוחך להוציא‬ ‫פי כן אם תדום לגמרי‪ ,‬הקב"ה יפיל אותם חללים חללים‬ ‫דבר )קהלת ז ט( ואז יתכפרו עונותיך ויתוסף לך חיים‬ ‫לפניך )גיטין ז‪ (.‬ואם תעבור ותרעיש ברעש יצערו לך‬ ‫ארוכים‪ ,‬ואם היית יודע הטובה שעושין לך שונאך‬ ‫ביותר‪ .‬וזהו כלל גדול בתורה ומשמע ודומה ומשא הער‬ ‫והמחלישין דעתך והמגדילים עליך על חנם‪ ,‬דורונות היית‬ ‫און זעה‪ ,‬און שוואג‪ ,‬און לאט‪ ,‬יהיו לך כל טובות העולם‪,‬‬ ‫שולח להם‪ ,‬והן באמת מקליפות נגה‪ ,‬ואתה שתוק וקבל‬ ‫ותרגום יונתן וצמיתא ושתוקא וסוברא‪.‬‬ ‫באהבה וחיבה‪ ,‬ויאירו עליך אור מן השמים עד שתטעום‬ ‫ּו ִמ ׁ ְש ָמע וְ ד ּו ָמה ּו ַמ ּ ָׂשא )כה יד(‪.‬‬ ‫'זר זהב' מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫טעם עולם הבא בעולם הזה אור זרוע לצדיק )תהלים צז י(‪,‬‬ ‫תמיד יהיו עניניך סבלנות‪ ,‬גדול אם יעמדו עליך שונאים‬ ‫לא נסתלקה ממנה‪ ,‬אלא שנבלעה בה בה' שלה כנ"ל‪ ,‬הרי‬ ‫מתפרשין לעלמין‪ ,‬א"כ בהכרח היה להחליף י' שלה בה'‪,‬‬ ‫עולה שר"ה עם י' שלה תפל"ה ישר"ה‪ ,‬מספר תקי"ה‪,‬‬ ‫והוא ע"י אברהם שנתוסף בו ה'‪ ,‬והרי שם באו"א אינו ניכר‬ ‫שבזה מעלין תפלת ישראל למעלה להקב"ה כדאיתא‬ ‫אם לעילא או לתתא מרוב אחדותם בחבורה ביחד‪ ,‬לזה‬ ‫)לק"ת פ' ואתחנן( ע"ש‪.‬‬ ‫מוכרח היה הקב"ה להחליף לה ג"כ מיו"ד לה'‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫ומהו תפלתן של ישראל‪ ,‬בנים זש"ק‪ ,‬חיים ארוכים‬ ‫שניהם בבחינת ה'‪ ,‬בה' בראם )בראשית ב ד(‪.‬‬ ‫רפואה שלימה‪ ,‬מזונא רויחא‪ ,‬לזה נרמז כאן שלשה ברכות‬ ‫והטעם יותר‪ ,‬שאברהם ושרה הם או"א דאצילות‪ ,‬וה'‬ ‫אלה‪ ,‬שעליהם צריכים בני ישראל להתפלל עליהם לפני‬ ‫של אברהם‪ ,‬הוא בחינת ה' פרצופים הנכללין בו בעשר‬ ‫וַ ִ ּי ְהי ּו ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה ֵמ ָאה ׁ ָשנָ ה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ׁ ְשנֵ י ַח ֵ ּיי‬ ‫הקב"ה ויקבל תפלתם בקרב ב"ב אמן‪ ,‬וזהו 'מאה שנה'‬ ‫ספירות קדושות שלו‪ ,‬וכשמתחבר עם שרה שהיא ניכלל‬ ‫שָׂ ָרה‪) :‬כג א(‬ ‫הוא חיים ארוכים עד מאה שנה‪ ,‬וכן 'ועשרים שנה' הוא‬ ‫בו כנודע‪ ,‬אז היתה ניכללת בה' פרצופים שלו‪ ,‬לזה לא‬ ‫לשון עשירות מזונא רויחא‪' ,‬ושבע שנים' הם בזש"ק‪,‬‬ ‫היה יכול אות י' להיות בשרה‪ ,‬אלא דייקא ה'‪ ,‬וכשנשלם‬ ‫ר"ל 'ויהי' עולה ל"ז‪ ,‬מילוי של שם ס"ג שבבינה‪ ,‬שהוא‬ ‫כנודע ששבע מדות נקראים בנים לאו"א‪ ,‬וכל אלו ג'‬ ‫אברהם בעשר ספירות שלו בפרטיות כנודע מדברי‬ ‫שרה כנודע‪ ,‬וס"ת ויהיו' חיי' שרה' מאה' הוא שם הוי"ה‪,‬‬ ‫ברכות הם 'שני חיי שרה' שהיא מתפללת להביאם למטה‬ ‫זהר חדש שהבאתי כבר‪ ,‬והוא בשלשה אנשים שנצבים‬ ‫הרי בין הכל הוא שם ס"ג‪ ,‬חיי של שרה‪.‬‬ ‫לישראל כל ימי חייה‪ ,‬וכולן שוין לטובה כי תפלתה נתקבל‬ ‫עליו‪ ,‬אז נתפשט בשרה ג"כ בחינת יו"ד שלה‪ ,‬אבל היא‬ ‫ועוד בא להשמיענו‪ ,‬בתחלה היתה נקראת שרי ביו"ד‪,‬‬ ‫למעלה לפני הקב"ה‪:‬‬ ‫באתכסיא בה' שלה‪ ,‬והוא מרומז במספר קטן שלה‪ ,‬ש' ג'‪,‬‬ ‫ועתה נקראת שרה בה'‪ ,‬והטעם לפי שאברהם ושרה‬ ‫'בן ביתי' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫ר' ב'‪ ,‬ועם ה' הרי עשר‪ ,‬נמצא שהיו"ד שהיה לה מתחלה‬ ‫הם בחינת או"א כנודע‪ ,‬שהם בבחינת תרין רעין דלא‬ ‫'וַ ִ ּי ְהי ּו ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה'‪ִ ,‬אינ ּון ַח ִ ּיין ֻּכ ְּלה ּו לְ ֵעילָ א‪ֵ ,‬מ ָאה ׁ ָשנָ ה לְ ֵעילָ א‪ ,‬וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה לְ ֵעילָ א‪,‬‬ ‫וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים לְ ֵעילָ א‪ֻּ ,‬כ ְּלה ּו ֲהו ּו ְּכ ְד ָקא יְ אוֹ ת‪.‬‬ ‫ָא ַמר ַר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן‪ָּ ,‬תא ֲחזֵי ָרזָא ְד ִמ ָּלה‪ַ ,‬מאי ׁ ְשנָ א ְּבכֻ ְּלה ּו דְּ ָא ַמר ׁ ָשנָ ה‪ָ ׁ ,‬שנָ ה‪ּ ,‬ובְ ִאינ ּון‬ ‫ׁ ֶשבַ ע דְּ ָא ַמר ׁ ָשנִ ים‪ ,‬דִּ כְ ִתיב ֵ'מ ָאה ׁ ָשנָ ה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה'‪ּ ,‬ולְ בָ ַתר ׁ ֶ'שבַ ע ׁ ָשנִ ים'‪ֶ ,‬א ָּלא‬ ‫כּ ָֹּלא ֲחד‪'ֵ ,‬מ ָאה ׁ ָשנָ ה' ְּכלָ לָ א ְדכ ָֹּלא‪ ,‬ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא דְּ ִא ְת ְּכלִ יל ֵמ ֲא ַתר ִע ָּל ָאה‬ ‫ְס ִת ָימא ְדכָ ל ְס ִת ִימין ְּב ֵמ ָאה‪ְּ ,‬ב ָרזָא ְד ֵמ ָאה ִּב ְרכָ ָאן דְּ כָ ל יוֹ ָמא‪ ,‬וְ כֵ ן ֶ'עשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה'‪,‬‬ ‫ּובְ גִ ין ָּכ ְך ְּכ ִתיב ׁ ָ'שנָ ה'‪ָ ,‬רזָא דְּ יִ ח ּו ָדא דְּ לָ א ִא ְת ּ ְפ ַר ׁש ַמ ֲח ׁ ָשבָ ה וְ יוֹ בְ לָ א לְ ָעלְ ִמין‪.‬‬ ‫ׁ ֶ'שבַ ע ׁ ָשנִ ים' ִא ֵּלין ִא ְת ּ ָפ ְר ׁ ָשן‪ ,‬וְ נָ ְפ ָקאן ִמ ְּכלָ לָ א ְס ִת ָימ ָאה ִדלְ ֵעילָ א‪ ,‬וְ ַאף ַעל ַ ּגב דְּ כ ָֹּלא‬ ‫יִ ח ּו ָדא ָח ָדא‪ֲ ,‬אבָ ל ִמ ְת ּ ָפ ְר ׁ ָשן ְּב ִדינָ א וְ ַר ֲח ֵמי ְּבכַ ָּמה ִס ְט ִרין וְ אוֹ ְר ִחין‪ַ ,‬מה דְּ לָ א ֲהוִ י ָהכִ י‬ ‫לְ ֵעילָ א‪ּ ,‬ובְ גִ ין ָּכ ְך ְּכ ִתיב ׁ ָשנָ ה ָרזָא דְּ יִ ח ּו ָדא דְּ לָ א ִא ְת ּ ְפ ַר ׁש לְ ָעלְ ִמין‪ֶ ׁ ,‬שבַ ע ׁ ָשנִ ים ִא ֵּלין‬ ‫מבאר מהות חיי שרה שהיו בשלימות כנגד הספירות‬ ‫ִא ְת ּ ָפ ְר ׁ ָשאן ְּב ִדינָ א וְ ַר ֲח ֵמי ְּבכַ ָּמה ִס ְט ִרין וְ אוֹ ְר ִחין‪ַ ,‬מה דְּ לָ א ֲהוֵ י ָהכִ י לְ ֵעילָ א‪ּ .‬ובְ גִ ין ָּכ ְך‬ ‫העליונות ואיך נרמז במנין שנותיה‬ ‫ְּב ִא ֵּלין ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ְּכ ִתיב ְּבה ּו ׁ ָשנִ ים וְ לָ א ׁ ָשנָ ה‪ ,‬וְ כֻ ְּלה ּו ִא ְקר ּון ַח ִ ּיים‪ ,‬וַ ִ ּי ְהי ּו ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה‪,‬‬ ‫'וַ ּי ְִהי ּו ַח ּיֵי שָׂ ָרה'‪ִ ,‬אינ ּון ַח ּיִין ֻּכ ְּלה ּו לְ ֵעילָ א חיי של שרה‬ ‫נרמזים לעשר ספירות קדושות דאצילות‪ֵ ,‬מ ָאה ׁ ָשנָה לְ ֵעילָ א‬ ‫דְּ ֲהו ּו ַמ ָּמ ׁש דְּ ִא ְת ְּב ִריא ּו וְ ִא ְת ַק ְ ּיימ ּו לְ ֵעילָ א‪.‬‬ ‫שהוא בכתר‪ ,‬כדאיתא בע"ח )שער או"א פ"ו( מאה הוא‬ ‫ָא ַמר ַר ִּבי ִח ָ ּייא‪ָ ,‬הא א ּו ְקמ ּו ָה‪ְ ,‬ד ָהא ַּכד ִא ְת ַע ַּקד יִ צְ ָחק ַּבר ְּתלָ ִתין וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ֲהוָ ה‪,‬‬ ‫בכתר‪ ,‬ועשרים הוא באו"א‪ ,‬הנה הם כולם בסוד שנה‪ ,‬אך‬ ‫וְ כֵ יוָ ן דְּ ִא ְת ַע ַּקד יִ צְ ָחק ִמ ַיתת שָׂ ָרה‪ ,‬דִּ כְ ִתיב 'וַ ָ ּיבֹא ַאבְ ָר ָהם לִ ְס ּפֹד לְ שָׂ ָרה וְ לִ בְ כּ ָֹת ּה'‪,‬‬ ‫הזו"נ שהם ז"ת שבע שנים‪ ,‬הנה הם שנים ולא שנה‪ ,‬משום‬ ‫דאית בהו דין ורחמים‪ .‬וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָה לְ ֵעילָ א שהם באו"א‪,‬‬ ‫ֵמ ַאיִ ן ָּבא‪ֵ ,‬מ ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה ָּבא‪ִ ,‬מ ְּל ֶמ ֱע ַקד לֵ ּיה לְ יִ צְ ָחק‪ ,‬וְ ִאינ ּון ְּתלָ ִתין וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ְשנִ ין ִמיּוֹ ָמא‬ ‫וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִים לְ ֵעילָ א שהם ז"ת שבזו"נ‪ֻּ ,‬כ ְּלה ּו ֲהו ּו ְּכ ְד ָקא יְאוֹת‬ ‫דְּ ִא ְתיְ ילִ יד יִ צְ ָחק ַעד ׁ ַש ְע ָּתא דְּ ִא ְת ַע ַּקד ִאינ ּון ֲהו ּו ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה וַ דַּ אי ְּכח ּו ׁ ְש ַּבן 'וַ ִ ּי ְהי" ּו'‪,‬‬ ‫כל חיי של שרה נרמזו בעשר ספירות קדושות‪.‬‬ ‫ְּבגִ ַימ ְט ִר ָ ּיא ְּתלָ ִתין ּו ׁ ְשבַ ע ׁ ְשנִ ין ֲהו ּו‪ְּ ,‬כ ָמה דְּ ִא ְּת ָמר ִמדְּ ִא ְתיְ לִ יד יִ צְ ָחק ַעד דְּ ִא ְת ַע ַּקד‪.‬‬ ‫רבי שמעון בר יוחאי מבאר החילוק מה שכתוב בתורה‬ ‫)זוהר חיי שרה קכג‪(:‬‬ ‫מאה 'שנה' ועשרים 'שנה' לבין שבע 'שנים'‬ ‫ָא ַמר ַר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן‪ָּ ,‬תא ֲחזֵי ָרזָא ְד ִמ ָּלה‪ַ ,‬מאי ׁ ְשנָ א ְּבכֻ ְּלה ּו‬ ‫ספירות שחושב לעיל כלהון אקרון חיים‪ ,‬שהוא בסוד‬ ‫מיחודיהם יחודא תתאה‪ ,‬וְ נָ ְפ ָקאן זו"נ‪ִ ,‬מ ְּכלָ לָ א ְס ִת ָימ ָאה‬ ‫דְּ ָא ַמר ׁ ָשנָ ה‪ָ ׁ ,‬שנָ ה‪ּ ,‬ובְ ִאינ ּון ׁ ֶשבַ ע דְּ ָא ַמר ׁ ָשנִ ים‪ ,‬דִּ כְ ִתיב ֵ'מ ָאה‬ ‫וַ ִ ּי ְהי ּו ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה‪ ,‬דְּ ֲהו ּו ַמ ָּמ ׁש לרמז 'שרה' שר ה' פרצופים‬ ‫ִדלְ ֵעילָ א מפני מה נקראו יחודים שלמעלה מזו"נ בשם‬ ‫ׁ ָשנָ ה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה'‪ּ ,‬ולְ בָ ַתר ׁ ֶ'שבַ ע ׁ ָשנִ ים'‪ֶ ,‬א ָּלא כּ ָֹּלא ֲחד‬ ‫של אצילות לבד‪ ,‬ששם הוא חיי‪ ,‬דְּ ִא ְת ְּב ִריא ּו וְ ִא ְת ַק ְ ּיימ ּו‬ ‫סתומים‪ ,‬כי יחודיהם הוא בהסתר‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬סתומות‬ ‫כולם הם בבחינת חד‪ ,‬שהוא אחדות של עשר ספירות‬ ‫לְ ֵעילָ א 'שרה' שר ה' של אצילות‪ ,‬נבראה על ידי יחוד יסוד‬ ‫שלהם של כתר לא ניכר כביכול שום בחינת נוקבא‪,‬‬ ‫דאצילות‪'ֵ ,‬מ ָאה ׁ ָשנָ ה' ְּכלָ לָ א ְדכ ָֹּלא שמאה הוא בכתר א"א‪,‬‬ ‫שעליו נאמר אחד קראתיו בלא שותפות‪ ,‬כדאיתא בע"ח‬ ‫וידוע הוא שכתר כולל בתחילה כל עשר ספירות‪ ,‬הנקודה‬ ‫דא"ק מלך הדר עם מלכות דא"ק‪ ,‬ששם נאמר בהבראם‬ ‫)שער מ"נ ומ"ד פ"ד(‪ ,‬וכן ביחוד של או"א הם בבחינת תרין‬ ‫שלו שהוא קוצו של יו"ד‪ ,‬ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא שהוא אין סוף‬ ‫באברהם‪ ,‬בה' זעירא של מלכות דא"ק אתבריאה שר ה'‪,‬‬ ‫רעין דלא מתפרשין לעלמין‪ ,‬ולא אתיידע מרוב חבורם‬ ‫ב"ה‪ ,‬דְּ ִא ְת ְּכלִ יל במאה שנה של שרה‪ֵ ,‬מ ֲא ַתר ִע ָּל ָאה שהוא‬ ‫כדאיתא בע"ח )שער אצילות בקיצר פ"ב(‪.‬‬ ‫אם אבא לעילא או לתתא‪ ,‬אבל יחודא תתאה של זו"נ‬ ‫כתר א"א‪ ,‬שבו יש כוללת מא"ס ב"ה‪ ,‬ומחכמה דא"ק‪,‬‬ ‫רבי חייא בא לומר שתיבת 'ויהיו' בא להורות שלא כל‬ ‫הוא כביכול באתגליא‪ ,‬לזה אמר שזו"נ יוצאין ביחודיהם‬ ‫ויסוד דא"ק‪ ,‬ומלכות דא"ק שהוא עתיק דאצילות‪ ,‬וכל אלו‬ ‫ימיה היו חיים גמורים אלא מקצתם כמנין 'ויהיו'‬ ‫מבחינת כללא של סתימאה דלעילא‪ .‬וְ ַאף ַעל ַ ּגב דְּ כ ָֹּלא‬ ‫כביכול נרשמים בקוצו של יו"ד דכתר א"א‪ ,‬כדאיתא בע"ח‬ ‫יִ ח ּו ָדא ָח ָדא שכל עולם אצילות נאמר איהו וגרמוהי וחייו‬ ‫)שער אצילות בקיצר פ"א( ע"ש‪ ,‬שזהו ְס ִת ָימא ְדכָ ל ְס ִת ִימין‬ ‫ָא ַמר ַר ִּבי ִח ָ ּייא‪ָ ,‬הא א ּו ְקמ ּו ָה‪ְ ,‬ד ָהא ַּכד ִא ְת ַע ַּקד יִ צְ ָחק ַּבר‬ ‫חד בהון‪ ,‬עד סופה דדרגין מלכותא קדישא‪ֲ ,‬אבָ ל ִמ ְת ּ ָפ ְר ׁ ָשן‬ ‫כל העולמות הם סתימין תוך א"א‪ ,‬שהוא נקרא ג"כ בשם‬ ‫ְּתלָ ִתין וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ֲהוָ ה‪ ,‬וְ כֵ יוָ ן דְּ ִא ְת ַע ַּקד יִ צְ ָחק ִמ ַיתת שָׂ ָרה‪,‬‬ ‫ְּב ִדינָ א וְ ַר ֲח ֵמי ְּבכַ ָּמה ִס ְט ִרין וְ אוֹ ְר ִחין איתא בע"ח )שער דרושי‬ ‫סתימא‪ ,‬הכולל בו מכל סתימין שלמעלה הימנו עד א"ס‬ ‫דִּ כְ ִתיב 'וַ ָ ּיבֹא ַאבְ ָר ָהם לִ ְס ּפֹד לְ שָׂ ָרה וְ לִ בְ כּ ָֹת ּה'‪ֵ ,‬מ ַאיִ ן ָּבא‪ֵ ,‬מ ַהר‬ ‫הצלם פ"ג כלל י"ז( מה שאנחנו מזכירין בחינת ב' דעות‪ ,‬הם‬ ‫ב"ה‪ ,‬וכל זה ניכלל ְּב ֵמ ָאה שנה של שרה‪ְּ ,‬ב ָרזָא ְד ֵמ ָאה‬ ‫ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה ָּבא‪ִ ,‬מ ְּל ֶמ ֱע ַקד לֵ ּיה לְ יִ צְ ָחק‪ ,‬וְ ִאינ ּון ְּתלָ ִתין וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ְשנִ ין‬ ‫ִּב ְרכָ ָאן דְּ כָ ל יוֹ ָמא בכתר כוללים כל הברכות היורדין למטה‪,‬‬ ‫ִמיּוֹ ָמא דְּ ִא ְתיְ ילִ יד יִ צְ ָחק ַעד ׁ ַש ְע ָּתא דְּ ִא ְת ַע ַּקד על גבי המזבח‬ ‫דעת עליון המכריע בין חו"ב‪ ,‬ודעת התחתון ו' המכריע בין‬ ‫ב' עטרין‪ ,‬ועליהם וכו' ע"ש‪ ,‬לזה אמר שז' מדות אלו הם‬ ‫וסוד מאה ברכות שבכל יום שהוא באמא עלאה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫היה אז יצחק בן ל"ז שנים‪ ,‬כתב הרב בעל זהרי חמה כיון‬ ‫בפע"ח )שער הברכות פ"א(‪ ,‬נראה מזה שאמא מקבלת‬ ‫מתפרשין בדינא ורחמי‪ ,‬שהם חסד גבורה ת"ת‪ ,‬וכן נצח‬ ‫ששרה היתה עד שנולד יצחק בבחינת עקרה‪ ,‬לזה לא‬ ‫אותם מיסוד אבא עלאה‪ ,‬ואבא עלאה מקבל מכתר א"א‪,‬‬ ‫הוא ענף חסד‪ ,‬וגבורה והוד הוא גבורה ודין‪ ,‬שזהו בכמה‬ ‫נחשבה לה לשנים‪ ,‬לפי דכתיב אצל רחל 'הבה לי בנים‬ ‫מקור ושורש של כל הברכות‪ .‬וְ כֵ ן ֶ'עשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה' שהם‬ ‫סטרין ואורחין‪ַ ,‬מה דְּ לָ א ֲהוִ י ָהכִ י לְ ֵעילָ א בכתר חכמה ובינה‬ ‫ואם אין מתה אנכי' )בראשית ל א(‪ ,‬משמע שתשעים שנה‬ ‫באבא ואמא הם גם כן באחדות אחד‪ ,‬שהוא כתר קוצו של‬ ‫ששם הוא אחדות אחד‪ ,‬ואפילו דעת העליון שלהם הוא‬ ‫שהיתה עקרה לא נחשב לה לתחיה שלה‪ ,‬אבל כשתחלק‬ ‫גם כן אינו מתפשט‪ ,‬אלא הוא באחדות אחד עם חו"ב‪.‬‬ ‫יו"ד‪ּ .‬ובְ גִ ין ָּכ ְך ְּכ ִתיב ׁ ָ'שנָ ה' להורות שאו"א עם כתר קוצו‬ ‫ל' שנים של יצחק על דרך זה‪ ,‬י' שנים ראשונים שכל שנה‬ ‫ּובְ גִ ין ָּכ ְך ְּכ ִתיב ׁ ָשנָ ה אצל כתר חכמה בינה‪ ,‬לפי שהוא ָרזָא‬ ‫של יו"ד‪ ,‬הם באחדות ספירה אחת‪ָ .‬רזָא דְּ יִ ח ּו ָדא של א"א‬ ‫כלול מעשר הרי מאה‪ ,‬שמאה הוא בכתר‪ ,‬ונשאר כ"ז‬ ‫דְּ יִ ח ּו ָדא דְּ לָ א ִא ְת ּ ְפ ַר ׁש לְ ָעלְ ִמין‪ֶ ׁ ,‬שבַ ע ׁ ָשנִ ים ִא ֵּלין ִא ְת ּ ָפ ְר ׁ ָשאן‬ ‫ושל או"א‪ ,‬דְּ לָ א ִא ְת ּ ְפ ַר ׁש ַמ ֲח ׁ ָשבָ ה וְ יוֹ בְ לָ א לְ ָעלְ ִמין מחשבה‬ ‫שנים‪ ,‬כ' לחו"ב‪ ,‬וז' לזו"נ‪ ,‬הרי ל"ז שנים של יצחק הם קכ"ז‬ ‫ְּב ִדינָ א וְ ַר ֲח ֵמי ְּבכַ ָּמה ִס ְט ִרין וְ אוֹ ְר ִחין‪ַ ,‬מה דְּ לָ א ֲהוֵ י ָהכִ י לְ ֵעילָ א‪.‬‬ ‫כולל כתר וחכמה‪ ,‬ויובלא הוא אמא עלאה‪ ,‬שהם אינם‬ ‫שנים של שרה‪ ,‬לזה אמר ִאינוּן ל"ז שנים של יצחק ֲהו ּו ַח ֵ ּיי‬ ‫ּובְ גִ ין ָּכ ְך ְּב ִא ֵּלין ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ְּכ ִתיב ְּבה ּו ׁ ָשנִ ים וְ לָ א ׁ ָשנָ ה‪,‬‬ ‫מתפרשין מיחודיהם‪.‬‬ ‫שָׂ ָרה וַ דַּ אי ְּכח ּו ׁ ְש ַּבן 'וַ ִ ּי ְהי" ּו'‪ְּ ,‬בגִ ַימ ְט ִר ָ ּיא ְּתלָ ִתין ּו ׁ ְשבַ ע ׁ ְשנִ ין‬ ‫והקשה אאמו"ר זלה"ה ]ב'זוהר חי'[ הרי נראה שהוא כפל‬ ‫ֲהו ּו תיבת 'ויהיו' מרמז גם כן לקכ"ז שנים של שרה‪ ,‬וזהו‬ ‫לשון ואריכות ע"ש‪ ,‬ותירץ שם כדרכו בקודש‪ ,‬אבל אני‬ ‫המשך הביאור של שבע 'שנים' שהם מרומזים לשבע‬ ‫י' ראשונה רומז לקוצו של יו"ד דכתר‪ ,‬ויו"ד שניה לחכמה‪,‬‬ ‫השפל אומר מה שכופל לשון הקודש הזה בדברי תורה‪,‬‬ ‫ספירות דזו"ן שהם נפרדות‬ ‫ה' לבינה‪ ,‬וב' ווי"ן רומזים לת"ת ויסוד‪ ,‬ששם נאחזת‬ ‫כדי לידע שבכל עולם ועולם בכלל ובפרט הוא כך‪ .‬וְ כֻ ְּלה ּו‬ ‫ׁ ֶ'שבַ ע ׁ ָשנִ ים' שהם מרומזים לזו"נ לשבע ספירות שלהם‪,‬‬ ‫מלכות ג"כ‪ ,‬בסוד אושיט פסיעה לבר‪ ,‬הרי ודאי כחשבן‬ ‫ִא ְקר ּון ַח ִ ּיים ידוע הוא מה' חלקי נרנח"י‪ ,‬נפש בעשיה‪ ,‬רוח‬ ‫ִא ֵּלין ִא ְת ּ ָפ ְר ׁ ָשן חילוק יש ליחודא עלאה של א"א ואו"א‬ ‫קכ"ז‪ְּ ,‬כ ָמה דְּ ִא ְּת ָמר ִמדְּ ִא ְתיְ לִ יד יִ צְ ָחק ַעד דְּ ִא ְת ַע ַּקד‪.‬‬ ‫ביצירה‪ ,‬נשמה בריאה‪ ,‬חיה באצילות‪ ,‬לזה אמר דכל עשר‬ ‫שהם אינם מתפרשין‪ ,‬אבל זו"נ יש עתים שמתפרשין‬ ‫מסופר שמושל העיר ביודעו ששפע הפרנסה והצלחת העיר‬ ‫נתקבל לאב"ד הוסקאב‪ ,‬בעמח"ס 'עולת מועד'‪ ,‬מפורסם היה אופן‬ ‫היא בזכות הצדיק השוכן בה‪ ,‬היה נוהג לשלוח מידי חורף בחורפו‬ ‫הסתלקותו המופלאה איך שהתכונן להיפרד מהעולם בשמחה‬ ‫עצים להסקה לבית המדרש‪ ,‬לחמם לחסידים ואנשי מעשה אשר‬ ‫ובחדווה ובבגדי שבת ובשירת אין כאלוקינו בדביקות עצומה‪ ,‬כאלו‬ ‫באו לחסות בצל הצדיק‪ ,‬מפני הצינים והפחים הקור העז והנורא‬ ‫כל הסתלקותו הוא רק לעבור מחדר צר לחדר גדול ומרווח‪.‬‬ ‫השורר בימות החורף בארצות הקרים האלה‪ ,‬ביום מן הימים בנו של‬ ‫בנו הקטן היה הגה"ק המפורסם רבי חיים יעקב דאמיניץ זצ"ל‪,‬‬ ‫המושל קיים את מאמר חז"ל הלכה היא שעשו שונא ליעקב‪ ,‬ודיבר‬ ‫אשר בעודו עול ימים פקיע שמיא כאיש קדוש‪ ,‬ובעיר רעדים‬ ‫בלב אביו שיפסיק מלשלוח העצים להסקה‪ ,‬וכן עשה כשהגיע שנת‬ ‫הסתופפו חסידים בצילו‪ ,‬והם בנו לו בית מדרש להפיץ את‬ ‫החורף לא שלח העצים להסקה כדרכו משנה לשנה ובחצר הצדיק‬ ‫תורתו‪ ,‬גם היה חכם גדול ובקי בחכמת הקבלה‪ ,‬ובסוף ימיו אחרי‬ ‫שררה הקור העז והנורא‪ ,‬בוקר אחד קם בנו של המושל כשראשו‬ ‫הפצרות מרובות נתקבל לאב"ד בעיר הגדולה 'עיר חדש'‪ ,‬וגדולי‬ ‫ואבריו כבדים לו וממיטת חליו לא יוכל קום‪ ,‬גדולי הרופאים הוזעקו‬ ‫הדור התכתבו עמו ה"ה‪ :‬הגה"ק רבי שמעון מיערסלוב והגה"ק רבי‬ ‫רבינו הגאון הקדוש רבי אברהם מרדכי‬ ‫אל בית המושל‪ ,‬ובפיהם דבר אחד כי תקפה לו מחלה אנושה אשר‬ ‫חיים מסאנץ זצ"ל‪ .‬בעל מחבר הספרים 'עולת שבת' 'עולת החדש'‬ ‫מקאמרנא זיע"א‬ ‫כמעט אין אדם בארץ אשר יקום מחולי זה‪ ,‬מושל העיר כאשר ראה‬ ‫'מגילת ספר' אשר קיבל עליהם הסכמה נפלאה מלא בתארים‬ ‫כי כלו כל הקיצין הבין שקפידת הצדיק בדבר‪ ,‬על כי בעצת בנו‬ ‫והערכה מאת רבינו קודש הקדשים המהרי"א מקאמרנא זיע"א‪,‬‬ ‫בן רבינו הגאון הקדוש שר בית הזהר רבי‬ ‫החולה המוטל על ערש דוי הפסיק לשלוח העצים להסקה כדרכו‬ ‫בבית הגדול הזה זכה רבינו רבי אברהם מרדכי להיכנס‪.‬‬ ‫משנה לשנה‪ ,‬מיד רכב את מרכבתו מלא בעצים להסקה‪ ,‬ויחן את‬ ‫אליעזר צבי מקאמרנא זיע"א בעל הדמשק‬ ‫פני הצדיק ובפיו דברי מחילה וריצוי על כל מה שעבר‪ ,‬והבטחה‬ ‫נישואיו‬ ‫אליעזר‬ ‫על העתיד כי מכאן ואילך בכל שנה ושנה ישלח כמקודם העצים‬ ‫על אופן השתדכותו מסופר‪ ,‬כאשר פעם שבת רבינו קודש‬ ‫להסקה‪ ,‬ובברכת הצדיק נתרפא בנו באורח פלא‪ ,‬ובנו שידע את כל‬ ‫הקדשים המהרי"א מקאמרנא זיע"א ב'עיר חדש'‪ ,‬בשבת קודש‬ ‫ל' לחודש מרחשוון א' דראש חודש כסלו תש"ב‬ ‫אשר נעשה‪ ,‬אחר שנתמלא למושל העיר על מקום אביו המשיך‬ ‫בבוקר עמד רבינו ע"י החלון אחוז בשרעפי קודש‪ ,‬וירא את רבי‬ ‫תולדותיו‬ ‫כמקדם לשלוח העצים להסקת ביתו וחצרו של הצדיק ויהי לאות‬ ‫חיים יעקב דאמיניץ זצ"ל איך שהוא צועד מבית הטבילה ועל פניו‬ ‫בסביבות שנת תרי"ט ירדה לעולם נשמתו הקדושה והטהורה‬ ‫ולמופת גם בעיני העמים‪.‬‬ ‫שרי נהורא ואיותה נפשו לדבר עמו‪ ,‬ויקראו שיבוא אליו והתראו‬ ‫של רבינו‪ ,‬לאביו רבינו שר בית הזהר הגה"ק רבי אליעזר צבי‬ ‫פנים בפנים וישוחחו יחד‪ ,‬בין הדברים אמר לו רבינו המהרי"א‬ ‫מקאמרנא זיע"א בעל ה'דמשק אליעזר'‪ ,‬עוד בחיי חיותו של‬ ‫ויסע אברהם‬ ‫שברצונו להשתדך עמו‪ ,‬היינו שיקח לו את נכדו אהובו וחביבו ה"ה‬ ‫זקינו קודש הקדשים איש האלקים רבינו הגה"ק רבי יצחק אייזיק‬ ‫ותרע"ד ותגעש הארץ בימים ההם כשחרבי המלחמה מלחמת‬ ‫רבינו רבי אברהם מרדכי לחתן לבתו פייגא המושלמת‪ ,‬ויאמר לו‬ ‫מקאמרנא זיע"א בעל ה'היכל הברכה'‪ ,‬ונקרא שמו בישראל אברהם‬ ‫העולם הראשונה השתוללה במלוא עוזה ברחבי גאליציע‪ ,‬לקח‬ ‫הן ובתנאי שרבינו יבטיח שיהיה שושבין בחתונה‪ ,‬אבל אדהכי והכי‬ ‫מרדכי ע"ש זקינו רבינו הגה"ק רבי אברהם מרדכי מפינטשוב זיע"א‬ ‫רבינו את מקלו ותרמילו וישם לדרך פעמיו לברוח מחמת אימת‬ ‫נסתלק רבינו המהרי"א לגנזי מרומים‪ ,‬ובעת שעמדו תחת החופה‬ ‫חותן רבינו בעל ההיכל הברכה‪ .‬כאשר נולד רבינו נתמלא הבית‬ ‫המציק‪ ,‬וילך הלוך ונסוע עד הגיעו לעיר הגדולה בישראל היא עיר‬ ‫קרא אבי הכלה רבי חיים יעקב בקול גדול‪ :‬ברוך הבא רבי מזל טוב‬ ‫אורה בהיוולד החוליה בשלשלת הזהב והמפוארת אשר ממנו‬ ‫אונגוואר‪ ,‬בה נתקבל באהבה ובחיבה ע"י חסידים ואנשי מעשה‬ ‫מחותן רבי אייזיקל‪ ,‬ואמר לכל העם שעמדו סביבות החופה שרבינו‬ ‫נמשך שלשלת הקודש עד היום הזה להחיות עם רב‪ .‬היה חביב‬ ‫אנ"ש בית קאמרנא דרי העיר‪ ,‬אשר איותה ליבם שרבם ומאורם‬ ‫המהרי"א עומד כאן תחת החופה כבחיים חיותו‪ ,‬ואפילו תיאר את‬ ‫מאוד בעיני זקינו ואביו הקדושים‪ ,‬ובמעלליו יתנכר נער בגודל‬ ‫יקבע דירתם אצלם‪ ,‬אחר השתדלות ויגיע הקנו בשבילו בית גדול די‬ ‫צורתו ואת מלבושי השבת שנהג רבינו ללבוש בעת נישואין‪.‬‬ ‫חריפותו ולמדנותו בחדרי התורה הן בנגלה והן בנסתר‪ ,‬ובהיותו בן‬ ‫סיפוק לבית מדרש גדול רחבת ידים‪ ,‬ומקום מגורים לאנשים אשר‬ ‫הרבנית פייגא ע"ה היתה מפורסמת בגודל הצדקה והחסדים‬ ‫שבע עשרה שנה ידע את ספר הקדוש 'ברית כהונת עולם' ע"פ ישר‬ ‫על הבית‪ ,‬וחצר הקודש קאמרנא יחד עם רבם ומאורם עברה לעיר‬ ‫שעשתה‪ ,‬וכל ימיה כמעט שלא משתה מעזרת נשים שבבית‬ ‫והפוך ופקיע שמיא כבחיר בית אביו‪.‬‬ ‫אונגוואר עד כי יעבור זעם‪ ,‬רבים מתושבי העיר אשר לראשונה ראו‬ ‫המדרש וכל ימיה שפתותיה מרחשין זמירות דוד המלך ע"ה‪.‬‬ ‫מפעלות הצדיק‪ ,‬דבקו בו בכל מאודם ונפשם‪ ,‬ודבקו בו ובדרכיו‬ ‫דמשק אליעזר‬ ‫הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים‪ ,‬רבינו חיכה הרבה שנים‬ ‫ונהנו ממנו עצה ותושיה תורה ועבודה‪.‬‬ ‫אורו של רבינו הגאון הקדוש רבי אליעזר צבי מקאמרנא זיע"א‬ ‫לזרע של קיימא‪ ,‬ולמעלה מט"ו שנים אחרי נישואיו לא זכה לפרי‬ ‫שלהי חשוון תרע"ט כאשר דרכי גאליציע נפתחו מחדש וחרב‬ ‫בעל הדמשק אליעזר‪ ,‬האירה במלוא הודו והדרו כאשר הנהיג עדת‬ ‫בטן‪ .‬פעם אחת במוצאי שבת קודש בשנה האחרונה לחיי חמיו רבי‬ ‫שבה לנרתיקה‪ ,‬החליט רבינו לחזור לביתו בגאליציע‪ ,‬חזרה לבית‬ ‫חיים יעקב דאמיניץ זצ"ל‪ ,‬אמר חמיו שעכשיו הוא שעת הכושר‬ ‫מימנה‪ ,‬אלפים ורבבות מכל קצוי המדינה הקרובים והרחוקים‪,‬‬ ‫מדרשו אשר שם‪ ,‬ולהפריח מחדש היהדות והחסידות בעיר‪ ,‬אחרי‬ ‫להיוושע‪ ,‬מיד ניגש אליו בתו הרבנית פייגא וביקשה ממנו שיבטיח‬ ‫הגיעו לחסות ולחזות בצל הקודש‪ ,‬גאונים וצדיקים נהנו מאור‬ ‫שנות המלחמה אשר עשו שמות בארץ הן ברוחניות והן בגשמיות‪,‬‬ ‫לה זש"ק‪ ,‬והבטיח לה אביה‪ ,‬ובאותה שנה נתעברה וילדה בת‬ ‫תורתו ובפרט בקיאותו הגדולה בתורת הח"ן‪ ,‬ועד פשוטי עם‬ ‫חסידים ואנשי מעשה ובפרט יושביה עיר אונגוואר שנהנו מזיו אורו‬ ‫למזל"ט מרת הינדא ע"ה אשת הגאון רבי חיים צבי אייבערשטאק‬ ‫שבאהבת ישראל שהייתה טבועה בלבו‪ ,‬וכפי שהעיד על עצמו‪,‬‬ ‫של הצדיק כאשר שמעו שדעתו של רבינו לעזוב את עירם‪ ,‬צבאו‬ ‫אב"ד באריסלאב זצ"ל‪ ,‬ואחר זמן ילדה בתה השנייה מרת גיטל ע"ה‬ ‫בזה"ל 'מיר האבין גיפינן אדרך צום כלל ישראל נאר מיט אהבה'‪,‬‬ ‫על הדלתות לבלתי לתת לו לעזוב את העיר‪ ,‬אך רבינו נשא את‬ ‫אשת רבי יעקב יחיאל גרעיבער זצ"ל‪ .‬אך בבן זכר לא זכה עוד רבינו‪,‬‬ ‫הוא אשר קירבם והעלם על דרך המלך‪.‬‬ ‫דברו ואמר להם‪ ,‬הן השארתי אחרי בגאלציע צאן אשר אין להם‬ ‫נכנס הרבנית פייגא לבית חמיה רבינו המהרא"צ מקאמרנא זי"ע‬ ‫עשרים וארבעה שנים זרח אורו של רבינו הגדול ובימיו פרח‬ ‫רועה‪ ,‬ומחויב אני לחזור לבית מדרשי באשר הוא שם‪ ,‬ולבקשתכם‬ ‫בבכיות ובטענה שכולם נושעים מפיך ואני עדיין לא נושעתי בבן‬ ‫החסידות קאמרנא ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬בתי מדרשות נפתחו‬ ‫ולטובתכם שלא תהיה עדת ישראל בלי רועה ומנהיג‪ ,‬ישאר איתכם‬ ‫זכר‪ ,‬הבטיח לה רבינו המהרא"צ שהשנה ייוולד לה בן זכר‪ ,‬וגם אמר‬ ‫בכל הסביבה בערים לעמבערג פלעשטין בוריסלאב רידיק ראזלא‬ ‫בני יקירי מחמד עיני רבי חיים יעקב הוא רבינו בעל הפרי חיים אשר‬ ‫לה רבינו המהרא"צ שעל יו"ט יבוא לכאן תלמידי הרה"ק רבי צבי‬ ‫סאמבור ועוד‪ ,‬וכן בארץ אונגארין בערים דעברצין קאליב חוסט‬ ‫'פיו כפי' 'ידו כידי' והוא ינהיג את החצר הקדוש‪ ,‬וכן היה רבינו עזב‬ ‫הירש נאפקער זצ"ל שתילך אליו גם כן ולבקש שיבטיח לה בן זכר‪,‬‬ ‫נאנאש ועוד‪.‬‬ ‫את העיר וחזר לגאליציע לביתו ובית מדרשו כבראשונה‪ ,‬שם ישב‬ ‫ואכן כשבא רבי צבי הירש על יו"ט לרבו המהרא"צ‪ ,‬נכנסה אליו‬ ‫סמוך לפטירתו כתב צוואתו‪ ,‬כי הבנים יתחלקו שווה שבשווה‬ ‫עד יום הסתלקותו ביום ל' לחודש מרחשוון א' לחודש כסלו תש"ב‬ ‫וביקש ממנו שיבטיח לה בן זכר‪ ,‬ענה לה שאם תארוג לו פוזמקאות‬ ‫וכל אחד ואחד מבניו ונכדיו ייקח לו בית מדרש אחד אשר בנה‬ ‫ושם מנוחתו כבוד‪.‬‬ ‫לבנות על שבת קודש יבטיח לה בן זכר‪ ,‬וכן עשתה‪ ,‬ובאותה השנה‬ ‫באחת הערים‪ ,‬בנו רבי מנחם מאניש עבר לפלעשטין‪ ,‬בנו השני‬ ‫נולד להם בנם רבינו הגה"ק רבי חיים יעקב מקאמרנא זי"ע‪ ,‬ולאחר‬ ‫רבינו הקדוש רבי אברהם מרדכי עבר לבוריסלאוו‪ ,‬בנו השלישי‬ ‫שפע הצדיק‬ ‫מכן נולד להם בנם הגה"ק רבי אליעזר צבי זצ"ל‪ ,‬שנולד כבר‬ ‫רבי יעקב משה בקאמרנא‪ ,‬בנו הרביעי רבי פינחס נתן עבר לרידיק‪,‬‬ ‫נסתרים דרכי השם יתברך במלחמת עולם השניה מצד אחד‬ ‫לאחר הסתלקותו של זקינו המהרא"צ ונקרא על שמו‪ ,‬הנהיג עדה‬ ‫נכדו רבי פינחס חיים טויב עבר לראזלא‪ ,‬ונכדו רבי משה טויב‬ ‫חרב וכליה ירדה בעולם דם ואש ותימרות עשן כמעט רוב בנין ורוב‬ ‫בוערישוב ובפאבניץ‪.‬‬ ‫עבר לקאליב‪ ,‬כל אחד ואחד הרחיב את חצירו ואלפים ורבבות‬ ‫מנין של יהודי אירופה נשרפו בכבשן האש‪ ,‬ובתוכם רובה ככולה‬ ‫באו להסתופף בצילם ולחזות בנועם זיוום באור מתיקות רבותינו‬ ‫של ענף עץ אבות בית קאמרנא המעטירה‪ ,‬ומצד שני בחמלת ה'‬ ‫אחד היה אברהם‬ ‫הקדושים מקאמרנא וזידיטשוב ולמעלה בקודש‪.‬‬ ‫עלינו שח"ו לא ישבות גואל ונצר לשלשת הזהב שלשלת הקודש‪,‬‬ ‫ביום כ"ד לחודש אייר תרנ"ח‪ ,‬שקעה שמשו של רבינו בעל‬ ‫נשאר לנו לפליטה ענף אחד יחיד ומיוחד בנו יחידו מחמד עינו‬ ‫הדמשק אליעזר‪ ,‬וזרח שמשו של רבינו רבי אברהם מרדכי‬ ‫בית חמיו‬ ‫חמדת לבבו‪ ,‬הוא רבינו הגאון הקדוש רבי חיים יעקב מקאמרנא‬ ‫מקאמרנא זיע"א‪ ,‬ביתו ובית מדרשו נהפכה לתל תלפיות‪ ,‬אלפים‬ ‫בעיר שינעווא שבגאליציע היה דר איש יהודי מורם מעם טמיר‬ ‫זיע"א בעל הפרי חיים‪ ,‬אשר בעשר אצבעותיו יסד והקים מחדש‬ ‫ורבבות באו להסתופף בצילו‪ ,‬אביו אמר לו קודם הסתלקותו‪ ,‬כאשר‬ ‫ונעלם מקובל אלוקי אשר זכה לגילוי אליהו הנביא מידי שבת‬ ‫את בית המלוכה ויצץ ציץ ויגמול שקדים ויתלקטו נפזרים לידבק‬ ‫תירצה לפעול דבר ישועה ורחמים‪ ,‬תצייר את צורתי הקדושה ואני‬ ‫בשבתו‪ ,‬ושמו רבי נטע משינעווא זצ"ל בעמח"ס 'קישוטי כלה'‬ ‫בעץ החיים‪ ,‬ודברי רבינו הקדוש בעל ההיכל הברכה שכתב בספרו‬ ‫יעמוד על ימינך לעזרך‪ ,‬וכן היה בכל עת אשר היה צריך לפקוד‬ ‫והסידור המפורסם 'עולת תמיד'‪ ,‬אשר בימיו היה אב"ד דשינעווא‬ ‫נוצר חסד שפע הצדיק אינה פוסקת ממנו ומזרעו כי הוא מעיין‬ ‫בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬צייר את דמות דיוקנו של אביו והמשיך שפע‬ ‫הגה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג זצ"ל‪ ,‬והוא אשר הכיר וידע‬ ‫היוצא מבית קודש הקדשים נתקיימה בו‪ ,‬ויהי ידיו אמונה עד בוא‬ ‫ישועה ורחמים‪ .‬ואכן רבינו התחיל להנהיג עדתו בישראל ופתח לו‬ ‫את רבי נטע אע"פ שהיה מסתיר את דרכיו משאר אנשי העיר‪,‬‬ ‫השמש‪ ,‬ומכלי אל כלי הורק שמן הטוב אל בנו הגדול רבינו הגאון‬ ‫את בית מדרשו בעיר באריסלאב אשר ע"י קאמרנא‪ ,‬ונעשה ביתו‬ ‫והיה לו שיג ושיח עמו בעניינים העומדים ברומו של עולם‪ ,‬וכפי‬ ‫הקדוש רבי שלום מקאמרנא זיע"א בעל המעשה שלום‪ ,‬ועטרה‬ ‫ובית מדרשו תל תלפיות לבאים לשמוע דברי אלוקים חיים‪.‬‬ ‫שהעיד פעם אחת עליו שהוא מן הל"ו צדיקים נסתרים שעליהם‬ ‫לראש צדיק בנו הגדול רבינו הגאון הקדוש כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר‬ ‫רבינו הקדוש היה היחיד מכל בית אביו שהאריך ימים למעלה‬ ‫קאי עלמא‪ .‬לרבינו היה בת אחת ויחידה הרבנית צפרה ע"ה אשת‬ ‫שליט"א הממשיך בעוז ותעצומות דרך אבותיו הקדושים‪ ,‬לאורך‬ ‫משמונים שנה‪ ,‬ואחר הסתלקותם של אחיו הקדושים‪ ,‬היה הוא‬ ‫הגה"ק רבי יהודה ליבוש גראדיזסקער זצ"ל מגדולי תלמידי החוזה‬ ‫ימים ושנים דשן ורענן יהיה לנהגינו במסילה העולה בית א‪-‬ל דרך‬ ‫הכלי ראשון היחיד בהעברת המסורה דרכו של אביו הקדוש‬ ‫מלובלין אשר רבו הסמיכו לפעול ישועות ולחלק קמיעות‪ ,‬רוח‬ ‫רבותינו הקדושים על דרך רבינו אור שבעת הימים רבי ישראל בעל‬ ‫ולמעלה בקודש‪ ,‬וכל דורש ומבקש אור תורת בית קאמרנא‪ ,‬שם‬ ‫הקודש פיעמה בו ורבים השכימו לפתחו לישועות הכלל והפרט‪.‬‬ ‫שם טוב זיע"א‪ ,‬ונזכה להגשמת דבריו אימתי קאתי מר לכשיפוצו‬ ‫לדרך פעמיו אליו‪ ,‬לראות עבודת קדשו ממי שזכה עוד לראות‬ ‫בנו בכורו של רבי ליבוש היה הגה"ק רבי נפתלי נתן נטע דאמיניץ‬ ‫מעינותיך חוצה אמן‪.‬‬ ‫עבודת קדשם של אביו וזקינו הקדושים‪.‬‬ ‫זצ"ל מגדולי מורה ההוראה‪ ,‬מתחילה נתקבל לאב"ד רעדים ומשם‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬