gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברית אבות · Bris Uvos — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: ברית אבות · Bris Uvos

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

ברית אבות · Bris Uvos — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ולות הארגון‬ ‫ב"ה‬ ‫עריכת ברית מילה לתינוקות‪.‬‬ ‫ומבוגרים בחדרי ניתוח‬ ‫עלון ברית אבות‬ ‫בישראל ובמדינת חבר העמים‬ ‫‪--------------------------------‬‬ ‫פרפראות וסיפורים‬ ‫בדיקת צהבת לתינוקות בבית‬ ‫במכשיר זהה לבית החולים‬ ‫לברית מילה‬ ‫‪-------------------------------‬‬ ‫ניתן להשיג את הספרים‬ ‫"סדר ליל הברית"‬ ‫ארגון ברית אבות‬ ‫מסייעת לכל יהודי‬ ‫לפי סדר הפרשיות‬ ‫"פניני הברית"‬ ‫"תפילות ומנהגים לברית"‬ ‫בכל גיל‬ ‫ובכל מקום בעולם‬ ‫לקיים את מצוות המילה‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫‪-------------------------------‬‬ ‫חדש! יצא לאור הספר‬ ‫בצורה מקצועית ובשמחה‬ ‫תשפ"ז‬ ‫"חביבות הברית"‬ ‫באמצעות צוות מוהלים‬ ‫אוצר סיפורי צדיקים ופנינים‬ ‫מוסמך ומנוסה‪.‬‬ ‫בעניני מצות מילה‪.‬‬ ‫הכנה למצוה בחביבות‪.‬‬ ‫‪-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫מהספר פניני הברית‬ ‫מלאך הברית! המלאך המלווה בדרכים‬ ‫בפרשתינו מוזכר שמלאך הברית הוא מלאך‪,‬‬ ‫ברך את אברהם בכל‪ .‬בגמ' (בבא בתרא טז‪ ):‬מאי בכל‪...‬‬ ‫השמירה בדרכים‪ ,‬בפסוק הוא ישלח מלאכו לפניך‪,‬‬ ‫רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו‬ ‫ראשי תיבות מילה‪ .‬באחת מנסיעותי‪ ,‬לברית במדינת‬ ‫של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא‪,‬‬ ‫בלארוסיה לפני כעשר שנים‪ ,‬בעשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש‬ ‫הבאתי אתי ‪ 25‬סטים של ארבעת המינים‪ ,‬לולבים‬ ‫ברוך הוא בגלגל חמה אמר אביי היינו דאמרי אינשי‬ ‫בארגז המיוחד ושאר המינים במזוודה יחד עם כלי‬ ‫אידלי יומא אידלי קצירא‪ ,‬יש מקשים למה לא היה‬ ‫המילה‪ ,‬כשהגעתי למדינת בלארוס ראיתי שעוקבים‬ ‫אברהם מתרפא באבן טוב זה כשנחלה מן המילה‪ ,‬ובעל‬ ‫אחרי בדריכות‪ ,‬ארגז הלולבים משכה את תשומת‬ ‫אמרי נועם תירץ‪ ,‬דמילה הוה כחולשא בידי שמים וכו'‬ ‫לבם‪ ,‬כשהתקרבתי למעבר המכס רץ אלי איש המכס‬ ‫עכ"ל והוא דחוק‪ ,‬ונראה דאף על גב דניתן רשות לאדם‬ ‫ושאל בתקיפות ‪ -‬מה זה??? עניתי לו בהתרגשות‬ ‫להתרפאות ממדת תמימות לבקש רחמי שמיא‪:‬‬ ‫ובבטחון חזק‪ ,‬זה לולב‪ ,‬זה מצוה‪ ,‬זה יהדות‪ ,‬הלה‬ ‫(מהרש"א בבא בתרא טז‪):‬‬ ‫נרתע ואמר בסדר בסדר אתה יכול לעבור‪ ,‬בשדה‬ ‫התעופה חיכו לי אנשי הקהילה וכל כך התרגשו‬ ‫קשה למה לא נתרפא אברהם מאבן טובה שלו אלא בא‬ ‫שהצלחתי להעביר את ארבעת המינים בכזה קלות‪,‬‬ ‫רפאל ורפאהו ממילתו היה לו להסתכל בה והיה מתרפא‬ ‫ואז הבנו את גודל הנס שמלאך השמירה שהתלווה‬ ‫וי"ל כי המילה היתה מאת הקדוש ברוך הוא ועל כן לא‬ ‫לברית הוא זה שליווה גם את ארבעת המינים‪ ,‬כל‬ ‫הביט באבן טובה עד שבא רפאל ורפאו‪( :‬תוספות השלם)‬ ‫שנה הם מתמודדים בהעברת המינים‪ ,‬הפעם בזכות‬ ‫המצוה זכינו לעוד מצוות‪.‬‬ ‫הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם‪( .‬כד‬ ‫לפני כשנה בנסיעה מאוקראינה למולדובה בדרך‬ ‫יב) יובן בסיעתא דשמיא לרמוז ראשי תיבות וסופי תבות‬ ‫חזור‪ ,‬הרכב שהיה צריך להסיע ממעבר הגבול‬ ‫לפני היום‪ .‬הוא אותיות מילה‪ ,‬הקרה מלשון יקר‪ ,‬רצה‬ ‫מולדובה איחר קרוב לשעה‪ ,‬הנהג התנצל על האיחור‬ ‫לומר תיקר נא מצות המילה בעיניך ואז ועשה חסד עם‬ ‫ואמר שאין סיכוי שנגיע בזמן לטיסה‪.‬‬ ‫אדוני אברהם שימשכו החסדים על ידי מצות המילה‬ ‫בקשתי מהשם שיעזור לי להספיק את הטיסה‪ ,‬וכל‬ ‫ודו"ק‪( :‬מלאך הברית)‬ ‫הדרך כשלש וחצי שעות התחננתי והתפללתי שבזכות‬ ‫הבריתות שנעשו באותו יום ושאמורים להיות‬ ‫שים נא ידך תחת ירכי‪( .‬כד ב) נא ידך‪ .‬בגימטריא מילה‪,‬‬ ‫למחרת בארץ נספיק‪ ,‬הגענו לשדה תעופה רבע שעה‬ ‫שהשביעו במילה‪( :‬בעל הטורים)‬ ‫לפני זמן ההמראה ורצנו מיד וכשהגענו לשער‬ ‫הכניסה למטוס הודיעו לנו שאיחרנו והמטוס אמור‬ ‫שים נא ידך תחת ירכי‪ .‬לפי שניתנה להם המילה בצער‬ ‫להמריא בעוד ‪ 5‬דקות ולא יפתחו את הדלת עבורנו‬ ‫לפיכך אין נשבעין אלא בה‪ .‬דבר אחר למה היו מחבבין‬ ‫ולאחר תפילה קצרה הפצרתי בכל זאת שיעזרו‪,‬‬ ‫את המילה‪ ,‬שהיו יודעין שהיא עתידה להציל את בניהם‬ ‫ותפילתינו התקבלה! האנשים היו עדיין באמצע‬ ‫מגיהנם‪ ,‬שנאמר לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה‬ ‫העליה למטוס וכך התאפשר לנו לעלות על המטוס‪,‬‬ ‫לבלי חק‪ .‬ואין חק אלא מילה‪ ,‬שנאמר אשר כרת את‬ ‫ולהרגיש שמלאך הברית מלווה אותנו‪.‬‬ ‫אברהם ושבועתו לישחק ויעמידה ליעקב לחק‪ .‬וישראל‬ ‫המוהל הרב אהרן יוסף קרמר‬ ‫שהיו מולין נמלטין ממנה‪ ,‬שנאמר כי תעבור במים אתך‬ ‫אני וגו' כי תלך במו אש לא תכוה‪( :‬ילקוט שמעוני)‬ ‫שים נא ידך וגו'‪ .‬עיין ברש"י שהקשה למה לא אמר תחת ירך העבד‪ ,‬ונראה לפרש על דרך שכתוב וירא אליו ה'‪ .‬והקשה‬ ‫האור החיים דהוה ליה לומר וירא ה' אליו הרואה קודם לנראה יעויין שם‪ ,‬ופירש על דרך דאיתא בתקונים (תיקון כ"ד)‬ ‫לצדיקים שריא בכח מילה ופריעה השם הוי"ה ב"ה ולבינונים היא במקום קרבן וכו'‪ ,‬וזהו וירא אליו ה' אף שבני ביתו‬ ‫גם כן נימולו אתו אף על פי כן לא נגלה הוי"ה רק אליו כנ"ל‪ ,‬ואברהם רצה להשביעו בשם הוי"ה ב"ה כמו שכתוב‬ ‫ואשביעך בה' אלהי השמים וגו'‪ .‬וזהו שם הוי"ה ב"ה ושם אהו"ה שהוא גימטריא טוב‪ ,‬שטוב הוא קודם שנתפשט וחסד‬ ‫נקרא אחר התפשטות‪ ,‬וזהו אך טוב וחסד ירדפוני‪ .‬כדאיתא בכתבים על כוונת מילה ופריעה יעוין שם‪ ,‬ועל כן הוצרך‬ ‫לומר תחת ירכי להשביעו במילתו דוקא כי שם הוי"ה שורה דייקא אצל אברהם ולא לזולתו והבן‪( :‬דגל מחנה אפרים)‬ ‫שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ‪...‬ה' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי‪ .‬וזה לפי‬ ‫שהשביעו במילה כמו שפירש רש"י ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים לא‪ ):‬אלמלא המילה לא נתקיימו שמים וארץ‪,‬‬ ‫שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי‪ .‬לכך הוזכר כאן שמים וארץ‪ ,‬לומר שאני משביעך‬ ‫במצוה שבה תלויה קיום שמים וארץ‪.‬‬ ‫לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה כגון ספר תורה או תפילין והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו על‬ ‫ידי צער והיתה חביבה עליו ונטלה‪( .‬ור"ל מה שלא אמר תחת ירכך וה"ל להשביע העבד במילתו לפי ששל אברהם היתה‬ ‫ראשונה לו קודם מילת העבד וק"ל)‪( :‬רש"י)‬ ‫בפירש"י ובמדרש למה השביעו במילה מפני שבא לו על ידי צער וצריך ביאור לפי זה למה השביע יעקב דאצלו לא‬ ‫ניתנה בצער כיון שנימול לשמונה‪ ,‬וכתבתי לפי מה שפירשו המפרשים‪ ,‬הרי אברהם קיים כל התורה עד שלא ניתנה‬ ‫ואמאי לא נימול קודם שנצטווה ותירצו דגדול המצווה ועושה לזה המתין לציווי השם יתברך והטעם דמצווה ועושה‬ ‫גדול משאינו מצווה ועושה הוא משום דעל מצוה שמצווה מהקדוש ברוך הוא היצר הרע מסיתו מאד לעבור ויש לו צער‬ ‫גדול בעשייתה ולפום צערא אגרא‪ ,‬וזה כוונתו שהשביעו אברהם רק במצות מילה כי היצר הרע לא היה מסיתו לעבור‬ ‫רק מצות מילה שהיו מצווים ועושים ובזה הסתת יצר הרע לאברהם וכן ליצחק במילת יעקב על כן היתה חביבה להם‪,‬‬ ‫ולפי מה שכתבתי לעיל פרשת לך לך גדל המצוות השיג אברהם מעצמו זולת מצות מילה לא השיג עד שמל וזה שכתב‬ ‫רש"י והמילה היתה מצוה ראשונה לו דהציווי היתה קודם שהשיג מעצמו‪( :‬פנינים יקרים)‬ ‫ועוד למה השביעו במילה‪ ,‬שהשכל נגזר משמים ממעל והחומר מן הארץ וקודם שנימול אברהם אף על פי שכח שכלו‬ ‫שלו היה שלם‪ ,‬מכל מקום החומר היה עדיין בעל מום‪ ,‬לפיכך לא ייחד הקדוש ברוך הוא שמו כי אם על הדבר השלם‬ ‫בלא מום‪ ,‬ולפיכך אמר‪ ,‬ה' אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי‪ .‬אבל עכשיו שאני נימול הרי גם החומר נתקדש באות‬ ‫קודש‪ ,‬ועל כן הקדוש ברוך הוא מייחד שמו יתברך הן על השכל הן על החומר‪ ,‬לכך נאמר בה' אלקי השמים ואלקי‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫ומה שנאמר‪ ,‬ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ‪ .‬לפי שאמרו רז"ל (נדרים לא‪ ):‬גדולה מילה שאלמלא מילה לא‬ ‫נתקיימו שמים וארץ‪ ,‬שנאמר (ירמיה לג) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי‪ .‬לכך הזכיר בשבועת‬ ‫המילה אלהי השמים והארץ‪ .‬וטעמו של דבר הוא‪ ,‬לפי שהמילה משלמת שם של שדי ובאותו שם אמר הקדוש ברוך הוא‬ ‫לעולמו די כשהיו השמים והארץ מתפשטין ומרחיבים והולכים‪ ,‬כדאיתא פרק אין דורשין (חגיגה יב‪ ).‬ובזה מיושב מה‬ ‫שאמרו לא נתקיימו שמים וארץ‪ ,‬משמע אחר שנבראו לא היו יכולין להתקיים‪ ,‬והפסוק אומר לא שמתי‪ .‬משמע‬ ‫לכתחילה‪ ,‬אלא לפי שקאי על חקות שמים וארץ על החק הניתן להם שלא יתפשטו לאין תכלית וגער בהם הקדוש ברוך‬ ‫הוא בשם שדי כי בו אמר לעולמו די‪ ,‬ואלמלא זה לא היו יכולין להתקיים אם היו מתפשטין לאין תכלית וכל זה בא‬ ‫מצד המילה המשלמת שם זה‪ ,‬אבל כשלקחני מבית אבי זהו קודם המילה היה אלהי השמים לבד‪ ,‬כי לא היה שם של‬ ‫שדי מתפשט בתחתונים‪( :‬כלי יקר)‬ ‫העוללות אפרים ביאר עניין השבועה במילה‪ ,‬על פי הפסוק‪ ,‬עקב אשר שמע אברהם בקולי‪ .‬סופי תיבות ברית‪ ,‬וראשי‬ ‫תיבות אשבע‪ ,‬רמז לשבועה שהיא במילה‪ ,‬וכתב‪ ,‬נראה שהוא על דרך שמצינו במדרש (שיר השירים ב) השבעתי אתכם‬ ‫בצבאות או באילות‪ .‬צבא שיש לי בה אות המילה‪ ,‬ונ"ל לפי שעיקר השבועה היא בשם‪ ,‬לפיכך לא תמצא שבועה כי אם‬ ‫בספר תורה‪ ,‬כי בה כלולים כל השמות הקדושים‪ ,‬או במילה‪ ,‬כי גם במילה כלול השם הגדול‪ ,‬כמו שפירש רבינו בחיי‬ ‫בפרשה זו‪ ,‬שהשם המיוחד רשום במילה‪ ,‬ע"ש‪ ,‬וכמו שכתוב‪ ,‬מי יעלה לנו השמימה‪ .‬ראשי תיבות מילה וסופי תיבות שם‬ ‫של ארבע‪ ,‬ומטעם זה נקרא שניהם ברית‪ ,‬כי ברית בלשון שבועה‪ ,‬כמו שכתוב‪ ,‬לעברך בברית ה' ובאלתו‪ .‬זה שאמר‬ ‫הכתוב השבעתי אתכם בצבאות‪ .‬היינו באות המילה‪ ,‬או באילות‪ .‬רמז לתורה שנאמר בה אילת אהבים ויעלת חן‪.‬‬ ‫והמשכיל יבין‪:‬‬ ‫שים נא ידך תחת ירכי‪ .‬לעיל (כד ב) ביארנו שעיקר דבר זה אינו לשבועה‪ ,‬אלא כמו כריתת ברית שבין אדם לחברו‬ ‫שהיה מנהג ליתן יד על יד‪ ,‬כלשון מקרא (ביחזקאל יז יח) והנה נתן יד‪ .‬אבל אב עם בנו ואדון עם עבדו אין דרך ארץ‬ ‫להשוות יד ליד‪ ,‬על כן נהגו להניח היד תחת הירך‪( :‬העמק דבר פרק מז כט)‬ ‫הוא ישלח מלאכו לפניך‪( .‬כד ז) ר"ת מילה וגם בסיפור אליעזר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו‪ .‬גם כן ר"ת למפרע מילה‪,‬‬ ‫וגם ר"ת ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים‪ .‬ר"ת מילה‪ ,‬כי המלאכים שנבראו ממצות מילה נשלחו לזה וכמארז"ל‬ ‫זימן לו הקדוש ברוך הוא שני מלאכים אחד להוציא את רבקה ואחד ללוות את אליעזר‪( :‬מעשה אבות)‬ ‫מילה‪ ,‬ראשי תי בות (שמות לב) הנה מלאכי ילך לפניך‪ .‬והיינו מלאכי אותיות מיכאל שהוא שר החסד‪ ,‬ילך לפניך על ידי‬ ‫מצות המילה‪( :‬בניהו בן יהוידע נדרים לב)‬ ‫ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים וגו'‪( .‬כד יג) בראשי התיבות וסופי תיבות של הפסוק נרמז ברית מילה‪ ,‬וגם שמו‬ ‫של אליהו שהוא מלאך הברית‪( :‬חידושי הרי"ם)‬ ‫והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה‪( .‬כד טו) אחי אברהם וכדה על‪.‬‬ ‫ס"ת מילה‪ ,‬בזכות אברהם שהיה תמים ובזכות יצחק שנימול לשמונה נזדמנה לו רבקה‪( :‬טהרת יום טוב)‬ ‫ושני צמידים על ידיה‪( .‬כד כב) ס"ת מילה‪ ,‬עיין רש"י רמז לעשרת הדברות ולשני לוחות הברית‪ ,‬ושם כתיב (שמות יט)‬ ‫ושמרתם את בריתי‪ .‬והשומר בריתו הרי הוא כאלו קיים העשרת הדברות וכל התורה‪( :‬טהרת יום טוב)‬ ‫וגם הגמלים השקתה‪( .‬כד מו) הג' מלים‪ ,‬הנמולים לה"ג יום‪ ,‬מלים מל ים‪ ,‬בזכות מילה נקרע הים וכתיב לגוזר ים סוף‬ ‫לגזרים‪ ,‬וכמו כן (נחום א) נגוזו ועבר‪ .‬לפי שהיו נגוזים ונכרתים ממילה לכן עברו וזהו נגוזו ועבר‪( :‬תוספות השלם)‬ ‫ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים‪ .‬וכתב רש"י על פי המדרש‪ ,‬בן ק' כבן ע' ובן ע'‬ ‫כבן ה' בלא חטא‪ .‬וקשה הרי על כרחך שנותיו לא היו שוות‪ ,‬ונשתנה אחר המילה ממה שהיה קודם המילה‪ ,‬וכן יש‬ ‫לדקדק על לשון המדרש (רבה בראשית פרשה סב) שהביא על פסוק זה‪ ,‬כתיב (תהלים לז) יודע ה' ימי תמימים ונחלתם‬ ‫לעולם תהיה‪ .‬יודע ה' ימי תמימים‪ .‬זה אברהם‪ ,‬שנאמר והיה תמים‪ .‬ואצל שרה כתב המדרש (רבה בראשית פרשה נח)‬ ‫‪...‬ד"א יודע ה' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה במעשיה‪...‬ויש לדקדק אמאי אצל אברהם הוצרכו לראיה מן‬ ‫הפסוק‪ ,‬שנאמר והיה תמים‪ .‬ואצל שרה לא הוצרכו לראיה‪ ,‬וכתב בספר שם משמואל על פי הקושיא המפורסמת‪ ,‬הלוא‬ ‫אברהם אבינו קיים כל התורה כולה אף שלא נצטוה ולמה לא מל עצמו קודם שנצטוה‪ ,‬ופירש על פי הגמ' (במסכת‬ ‫יבמות ריש פרק הערל) קטן תוך ח' מותר לסוכו בשמן של תרומה‪ ,‬דערלה תוך זמנה לאו שמה ערלות‪ .‬ולכן אצל אברהם‬ ‫קודם שנצטוה על המילה היה דינו כערלות תוך זמנה ולאו שמה ערלות ואם היה נימול היה חשוב כמבטל מצות המילה‬ ‫ואם כן מה שלא נימול קודם הוא צורך וקיום מצות המילה‪ ,‬וכשנימול אחר כך‪ ,‬נחשב למפרע העדר המילה מכלל מצות‬ ‫מילה‪ ,‬כי זוהי הכנה למצות שנחשבת כמצות‪ ,‬ולכן אחר שנימול חשוב למפרע כאילו קיים את המצוה‪ ,‬והיו כל שנותיו‬ ‫תמימות‪ ,‬וזה יש לפרש בלשון‪ ,‬והיה תמים‪ .‬ולא כתיב ותהיה תמים‪ ,‬שאם היה כתוב בלשון ותהיה תמים‪ ,‬משמע להבא‪,‬‬ ‫שמעכשיו יהיה תמים‪ ,‬ולכן כתוב והי' דמשמע הוה‪ ,‬וכל הוה במשמע נמי לשעבר‪ ,‬ולכן הוצרכו במדרש להביא ראיה על‬ ‫הפסוק‪ ,‬ימי תמימים‪ .‬זה אברהם‪ ,‬מהפסוק והיה תמים‪ .‬שלא תאמר דלא היה תמים בכל שנותיו שהרי עד צ"ט שנה לא‬ ‫היה נימול‪ ,‬ואין ראיה ממפורסמות שהיה צדיק‪ ,‬שאפשר לומר שמקודם לא היה צדיק‪ ,‬ולכן מביא ראיה מהפסוק‪,‬‬ ‫שמשמע שתמיד היה מושלם‪ ,‬אבל אצל שרה שלא נשתנתה מחמת מצות המילה אין צריכה ראיה‪( :‬ע"פ שם משמואל)‬ ‫מהנעשה והנשמע בארגון בשבוע שעבר‪ :‬ביום השביעי ושמונה עשרה שנה נימול אברהם במדינת קפריסין‪.‬‬ ‫בחור בן ‪ , 18‬יליד אוקראינה המתגורר בקפריסין‪ ,‬חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו‪ .‬במהלך החגיגה סיפרו על יהודי בן‬ ‫‪ 46‬שנימול באותו שבוע בקפריסין‪ ,‬מיד התרגש הבחור ואמר‪ :‬גם אני רוצה ברית‪ ,‬אז נעשה כמו יצחק אבינו שנימול‬ ‫ביום השמיני‪ ,‬וכמו שכתוב בפרשת השבוע והברית יהיה ביום השמיני שלאחר יום הולדתי!" אלא שמצווה הבאה לידך‬ ‫אל תחמיצנה! וכבר ביום השביעי לאחר יום הולדתו זכה להיכנס בשמחה בבריתו של אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬ונקרא שמו‬ ‫בישראל – אברהם‪ ,‬בשמחת הברית נטלו חלק מתפללי בית הכנסת וציינו שהנה ציווי השם לעשות ברית ממשיכה עד‬ ‫ימינו אנו‪ ,‬מצווה גוררת מצווה‪ ,‬ולב יהודי מעורר לב יהודי!‬ ‫ימי ההילולא של צדיקים בשבוע זה‬ ‫הגאון רבינו דוד בן זמרא (הרדב"ז) זצ"ל‬ ‫יום ראשון כ"א חשון‬ ‫הגאון ר' ישראל נג'ארא (מחבר הניגון בשבת קה ריבון עלם) זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' דוד שלמה (ערבי נחל ועוד) בהרה"ק ירחמיאל זי"ע‬ ‫הגאון ר' עזריאל הורוויץ אב"ד לובלין (ראש ברזל) זצ"ל‬ ‫יום שני כב חשון‬ ‫הרה"ק ר' ישכר דב מבעלזא בהרה"ק ר' יהושע זי"ע‬ ‫יום שלישי כ"ג חשון הרה"ק ר' משה מינדר (סלונים) ב"ר יעקב לייב זי"ע‬ ‫הגאון ר' אברהם אזולאי (חסד לאברהם) זקינו של החיד"א זי"ע‬ ‫יום רביעי כ"ד חשון‬ ‫הרה"ק ר' גדליה משה בהרה"ק ר' שלמה מזוועהיל זי"ע‬ ‫הרה"ק ר' מרדכי מבילגורייא בהרה"ק ר' ישכר דב זי"ע‬ ‫יום חמישי כ"ה חשון‬ ‫הרה"ק ר' יעקב מפשעווארסק זי"ע‬ ‫הגאון ר' יעקב ב"ר שלמה חביב (עין יעקב) זצ"ל‬ ‫שבת קודש כ"ז חשון‬ ‫הגאון ר' מנחם מנדל מנדלזון (אב"ד קוממיות) זצ"ל‬ ‫סיפורי צדיקים מיומא דהילולא בשבוע זה (מהספר חביבות הברית)‬ ‫מבעלזא זי"ע בסעודה‬ ‫תשט"ו‪.‬‬‫זצ"ל‪.‬דוב‬ ‫(הסולם)ישכר‬ ‫הרה"ק רבי‬ ‫אצלאשלג‬ ‫שהיה הלוי‬ ‫סנדר ר'אשכנזי‬ ‫יהודה לייב‬ ‫הרה"ק‬‫בענין מילת ישמעאל שמעתי בשם ר'‬ ‫שלישית ונענה הרה"ק דאיתא בזוה"ק שטען ישמעאל שיש ליתן לו שכר על מצות מילה ונתנו לו שתהיה לו שליטה‬ ‫בארץ ישראל אחר החורבן כשתהיה ארץ ישראל בריקניא‪ ,‬ונתלהב הרה"ק וזעק רבונו של עולם‪ ,‬כבר היה להם די‬ ‫והותר כבר קיבלו מספיק‪( :‬קובץ מילין קדישין)‬ ‫מנהג לבישת בגד לבן בברית מוה"ר אברהם אליעזר לייטנער ז"ל יליד מאטטערסדארף סיפר‪ ,‬פעם אחת היה‬ ‫בבעלזא אצל האדמו"ר הגאון הקדוש ר' יששכר בער רוקח זצ"ל ונשאל על ידו אם אמת הדבר שבעיר‬ ‫מאטטערסדארף לובשים הבעל ברית והסנדק והמוהל בגדי לבן כשענה הן‪ ,‬שאלהו האדמו"ר אם הוא יודע טעמו‬ ‫של דבר כשאמר שאינו יודע‪ ,‬אמר לו האדמו"ר אני אגלה לך טעמו של מנהג זה‪ ,‬כידוע שימש משה רבינו עליו‬ ‫השלום כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן (תענית יא‪ ):‬ואבי הבן והסנדק והמוהל הם בבחינת מקריבי קרבן‬ ‫לפיכך הם לובשים בגדי לבן דומיא דמשה רבינו עליו השלום‪( :‬בית ישראל השלם)‬ ‫חשיבות שירות ותשבחות בסעודה פעם באה אשה מגלילות העיר ווילנא למרן מורנו הרבי יששכר דב מבעלזא‬ ‫זי"ע‪ ,‬והתלוננה בפניו על בנה שאינו רוצה ללמוד‪ ,‬שאל אותה מרן הרבי יששכר דב זי"ע‪ ,‬איך הוא המנהג‪ ,‬מה‬ ‫נותנים לקהל אחר הברית‪ ,‬ענתה שנותנים לעקיך ויין שרף והולכים הביתה‪ ,‬אמר לה מרן זי"ע‪ ,‬האם זהו חידוש‪,‬‬ ‫כשאין עושים סעודה ואין התינוק שומע שירות ותשבחות‪ ,‬אין זה חידוש שהלב אינו נמשך ללימוד התורה‪:‬‬ ‫כשנותנים בשר בסעודת הברית התינוק יגדל לתלמיד חכם וכך אמר כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע בקדשו‪ ,‬שכאשר‬ ‫נותנים בשר בסעודת ברית מילה הרי זו סגולה לרך הנימול שיגדל לתלמיד חכם ושיוכל ללמוד ולהבין היטב דף‬ ‫גמרא‪ ,‬וכ"ק מרן מהר"א זי"ע הוסיף פעם על כך‪ ,‬שאביו מרן הקדוש זי"ע רמז את הדבר בלשון חז"ל בשרא‬ ‫אגומרי‪ ,‬ונרמז בזה שעל ידי שנותנים בשר בסעודת הברית מובטח שהתינוק ילמוד גמרא ודו"ק‪( :‬הליכות צדיקים‬ ‫בעלזא)‬ ‫השפעת הסנדק על הנימול כל ימי חייו‪ :‬סיפר הגה"צ ר' לייבוש‪ ,‬פעם בא אצלי בחור אחד עם זקן ופיאות כדרך‬ ‫החרדים והוא בא ממשפחה שהיו שומרי שבת אבל לא יותר‪ ,‬וכאשר נולד הוא כיבדו על פי סיבה את אבי הרה"ק‬ ‫ר' יעקב מפ שעווארסק זי"ע בסנדקאות‪ ,‬והנה עוד מילדותו האט עם געצויגן צו אידישקייט‪ ,‬ותבע מהוריו שישלחו‬ ‫אותו לחדר חרדי ושרוצה לאכול כשרות במהדרין ביותר‪ ,‬ועל כל דבר שתבע ליהדות אמרו הוריו זה לזה מה נוכל‬ ‫לעשות עמו הלא היה לו סנדק כזה‪ ,‬וזה גורם אז ער ציעט צו אידישקייט‪ ,‬ולמעשה נתגדל על דרך ישראל סבא‪:‬‬ ‫(בנין מנחם)‬ ‫סנדק ברוחניות ר' יצחק מויעליפאלי סיפר על זקנו זצ"ל‪ ,‬בלובלין היה נהוג‪ ,‬כי חודש אחד היו מכבדים את החוזה‬ ‫מלובלין בסנדקאות‪ ,‬ובחודש שלאחריו כיבדו את ראש הקהל (יש מייחסים שההסכם היה עם ראש הברזל)‪ ,‬כך‬ ‫היה המנהג בעיר זמן רב‪ ,‬אם לפעמים היה ברית שראש הקהל רצה להיות סנדק כגון אצל אחד מקרוביו‪ ,‬היו‬ ‫מחליפים את הסדר ראש הקהל קיבל סנדקאות בזה אחר זה‪ ,‬ואחר כך כיבדו גם את החוזה בסנדקאות חודשיים‬ ‫רצופים‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬אירע פעם שנולד בן זכר לאחד החסידים בחודש שהסנדקאות היתה שייכת לראש הקהל‪,‬‬ ‫ואילו אותו חסיד אבי התינוק רצה כמובן שהחוזה יהיה הסנדק של בנו‪ ,‬הגיע אל רבו החוזה וביקש לכבדו‬ ‫בסנדקאות‪ ,‬עליך לבקש את רשותו של ראש הקהל ענה החוזה‪ ,‬עשה החסיד כן ניגש אל ראש הקהל וביקש את‬ ‫הסכמתו שהחוזה ישמש כסנדק גם בחודש זה‪ ,‬כך יוכל לכבד את רבו‪ ,‬אולם הפעם לא הסכים ראש הקהל לוותר‬ ‫בשום אופן‪ ,‬בא אבי התינוק לרבו‪ ,‬וסיפר לו בכאב על סירובו של ראש הקהל‪ ,‬שאל ביאוש מה עושים‪ ,‬אם ראש‬ ‫הקהל אינו מסכים אין לי שום עצה עבורך ענה החוזה‪ ,‬הלך החסיד לביתו וסיפר לאשתו היולדת את העובדא‪ ,‬זו‬ ‫חסידה גדולה היתה עוד יותר ממנו‪ ,‬אם הרבי לא יהיה הסנדק אמרה בתקיפות‪ ,‬לא אמסור את התינוק למולו‪,‬‬ ‫ראש הקהל לא יהיה הסנדק של הילד שלי‪ ,‬הלך החסיד לרבו ומסר לו דברי אשתו היולדת‪ ,‬נענה הרבי ואמר‪ ,‬אמור‬ ‫לה שלא תצטער אם כן הדבר‪ ,‬אני אהיה הסנדק‪ ,‬שמחו הורי התינוק ושקטה רוחם‪ .‬ויהי ביום השמיני נקהל‬ ‫הציבור לבריתו של התינוק‪ ,‬בסמוך לברית השתוממו הנוכחים לשמוע את השמש מכריז‪" ,‬ראש הקהל מכובד‬ ‫בסנדקאות"‪ ,‬אבי הבן היה המום והתקשה להאמין למשמע אוזניו‪ ,‬הרי הרבי הקדוש הבטיחו נאמנה שהוא עצמו‬ ‫ישמש הסנדק‪ ,‬אך הוא חישק את שפתיו ולא הגיב מאומה‪ ,‬ראש הקהל פסע מעדנות לעבר הכיסא‪ ,‬נטל את הינוקא‬ ‫והושיבו על ברכיו בחיוך ניצחון‪ ,‬לאחר הברית ניגש רבינו החוזה לאבי הבן שעמד עצוב ונכלם‪ ,‬ופייסו בבת שחוק‪,‬‬ ‫אל תיפול רוחך‪" ,‬לא ראש הקהל היה הסנדק אלא אני" אבי הבן עמד קפוא ולא ידע מה לחשוב‪ְ ,‬ראה את מעילו‬ ‫העליון של ראש הקהל‪ ,‬לחש לו החוזה‪ ,‬האם אינו מלוכלך כולו באבק שעל התנור‪ ,‬הביט אבי הבן על מעילו העליון‬ ‫של ראש הקהל ונדהם לראות את הבגד המפואר מטונף כולו באבק‪ ,‬אני הייתי הסנדק‪ ,‬פתר לו החוזה את‬ ‫התעלומה ואותו הושבתי על התנור‪ .‬מכאן רואים‪ ,‬סיים רבינו‪ ,‬שאפשר לחשוב שיושבים על כסא של אליהו‪,‬‬ ‫ובאמת לא כן הוא‪( :‬שלשלת הזהב)‬ ‫חשיבות המציצה‪ :‬הפה המוצץ אין רימה ותולעה שולט בה‪( :‬רדב"ז טעמי המצות מצוה פו‪):‬‬ ‫היו שותפים במצוות המילה‬ ‫ליהודים "מבוגרים" עולי חבר העמים‬ ‫שהבריתות נעשים בחדרי ניתוח‪,‬‬ ‫עלות כל ברית ‪ 3600‬שקלים לשלם לחדר הניתוח‬ ‫ובזכות זה תראו נחת מכל יוצאי חלציכם‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת ר' דוד יהודה ב"ר אביגדור מרדכי ז"ל‬ ‫ברית אבות‪ :‬רחוב דברי חיים ‪ 6‬ת‪.‬ד‪ 3044 .‬ביתר עילית טלפון‪025022814 :‬‬ ‫ניתן לתרום בנדרים פלוס על שם ברית אבות‬