בת עין - אידיש · Bas Ein - Yiddish — חיי שרה (2026-11-02)

• גליון סח • שנה ג
פרשת חיי שרה דבר השוה
תשפ"ה לכל נפש
אידיש
ּ ָפ ָר ׁ ַשת חיי שרה
הרה”ק ר’ משה מקאברין
תוכן הדרוש האט אמאל געטייטשט די
[א] פסוק אין פרשת נח ֹּבא ַא ָּתה וְ ָכל
לשון הפסוק / .די עבודה פון המתקת הגבורות / .ווי אזוי איז מען ממתיק די דינים. ֵּב ְית ָך ֶאל ַה ֵּת ָבה (בראשית ז ,א) אז דו
[ב] זאגסט א ווארט פאר השי"ת זאלסטו
פשט אין פסוק וַ ֵ ּי ֵצא יִ ְצ ָחק לָ שׂ ו ַּח / .לָ שׂ ו ַּח ַ ּב ּ ָ ׂ
ש ֶדה – דורך ענוה ווערט חסדים/ . זיך אריחינברענגען מיט אלע דיינע
יהי רצון מען זאל זוכה זיין צו ענוה.
איברים אין די ווארט וואס דו האסט
געזאגט.
[א] איינער פון די אנוועזענדע וואס
לשון הפסוק זענען דארט געווען האט אים
וַ ֵ ּי ֵצא יִ ְצ ָחק לָ שׂ ו ַּח ַ ּב ּ ָ ׂ
ש ֶדה .און יצחק איז ארויסגעגאנגען צו בעטן דעם אויבערשטן געפרעגט 'רבי ווי אזוי קען א גרויסער
אין דעם פעלד. מענטש אריינגיין אין א קליינע ווארט'
? האט אים דער הייליגער קאברינער
ַו ֵ ּי ֵצא יִ ְצ ָחק ָלשׂ ּו ַח ַּב ּ ָׂש ֶדה.
וְ נִ ְר ָאה לְ ָב ֵאר ַעל דֶּ ֶר ְך זֶ ה ,דְּ ִה ֵ ּנה ִע ָּיקר ָה ַע ְבדוּת די עבודה פון המתקת גענטפערט 'פון דעם מענשין וואס ער
הוּא ׁ ֶש ָּצ ִר ְ
יך ָה ָא ָדם לִ ְראוֹ ת לְ ַה ְמ ִּתיק ַהדִּ ינִ ין הגבורות האט זיך גרעסער פון דעם ווארט פון
ַ ּב ֲח ָס ִדים ,וְ לַ ֲהפוֹ ְך ָּכל ַה ֵּצירו ִּפים ׁ ֶש ּמוֹ ִרים ַעל ְ ּב ִחינַ ת
וְ נִ ְר ָאה לְ ָב ֵאר ַעל ֶדּ ֶר ְך זֶ ה און דעם מענטשין רעדן מיר ניט' (מובא
ְ ּגבוּרוֹ ת ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ְּכמוֹ ׁ ֶש ֵהם מוֹ ִרים ִ ּב ְמקוֹ ָרם וְ ׁ ָש ְר ׁ ָשם.
וְ ָד ָבר ַהגּ וֹ ֵרם לְ ַה ְמ ָּתקוֹ ת ָּכל ַה ְ ּגבוּרוֹ ת וְ ַהדִּ ינִ ים, ס’געפעלט מיר עס צו ערקלערן ב'אמרות משה).
הוּא ַעל יְ ֵדי ְ ּב ִחינַ ת ֲענָ וָ ה וְ ׁ ִש ְפלוּת, אויף די וועגְ ,דּ ִה ֵּנה ִע ָ ּיקר ָה ַע ְבדוּת
הוּא ׁ ֶשצָּ ִר ְ אין די קומענדיגע תורה גייט דער
יך ָה ָא ָדם לִ ְראוֹ ת לְ ַה ְמ ִּתיק
בת עין רעדן אז די איינציסטע וועג צו
ַה ִדּ ינִ ין ַ ּב ֲח ָס ִדים אז די עיקר עבודה איז אז א מענטש זאל זעהן צו ממתיק זיין די דינים
אין חסדים ,וְ לַ ֲהפוֹ ְך ָּכל ַהצֵּ ירו ִּפים ׁ ֶש ּמוֹ ִרים ַעל ְ ּב ִחינַ ת ְ ּגבוּרוֹ ת ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ְּכמוֹ ׁ ֶש ֵהם מוֹ ִרים מבטל זיין די דינים און אראפברענגען
ִ ּב ְמקוֹ ָרם וְ ׁ ָש ְר ׁ ָשם און איבערדרייען אלע צירופים וואס ווייזען אויף בחינות פון גבורות די חסדים איז נאר דורך אז דער
אז זיי זאלן זיין אזוי ווי עס איז אין הימל אין מקור און אין די שורש. מענטש האלט זיך בענווה און שפלות
און אנערקענט די גרויסקייט פון
ווי אזוי איז מען ממתיק די דינים השי"ת איז מען גורם אז אלעס זאל
וְ ָד ָבר ַה ּגוֹ ֵרם לְ ַה ְמ ָּתקוֹ ת ָּכל ַה ְ ּגבוּרוֹ ת וְ ַה ִדּ ינִ ים און די זאך וואס איז גורם אז עס ווערן חסדים .מדה טובה מרובה אז
זאל נמתק ווערן אלע גבורות און דינים ,הוּא ַעל יְ ֵדי ְ ּב ִחינַ ת ֲענָ וָ ה וְ ׁ ִש ְפלוּת איז דורך די דאווענען מיט ענוה ווי עס ווערט
דעם אז דער מענטש האלט זיך מיט ענווה און שפלותְּ ,כמוֹ ׁ ֶש ִדּ ַ ּב ְרנ ּו ִמ ֶ ּזה ְ ּבכַ ָּמה געברענגט מערערע מאל אין בת עין
ְמקוֹ מוֹ תא אזוי ווי אונז האבן שוין גערעדט אין עטליכע פלעצער. איז פאר זיכער ממשיך אלע חסדים
זעה וואס דער בת עין שרייבט ווייטער אין פרשת ויגש ד”ה ויאמר בי אדני :כאשר חרב בית המקדש אי אפשר א.
וברכות .אמן כן יהי רצון
להמשיך בחינת ברכות וטובות לזה העולם ולבטל בחינת דינים [פון ווען עס איז חרוב געווארן די בית המקדש קען
א
ְּכמוֹ ׁ ֶשדִּ ַ ּב ְרנ ּו ִמ ֶ ּזה ְ ּב ַכ ָּמה ְמקוֹ מוֹ תא. [ב]
וְ ִה ֵ ּנה יִ ְצ ָחק ְמ ַר ּ ֵמז ַעל ְ ּב ִחינַ ת ְ ּגבוּרוֹ ת ְקדוֹ ׁשוֹ תַּ ,כ ָ ּידו ַּע (זח”ג פשט אין פסוק וַ ֵ ּיצֵ א יִ צְ ָחק לָ שׂ ו ַּח
שב).ב.
וְ ִה ֵּנה יִ ְצ ָחק ְמ ַר ֵּמז ַעל ְ ּב ִחינַ ת ְ ּגבוּרוֹ ת ְקדוֹ ׁשוֹ ת ַּכ ָ ּידו ַּע
וְ זֶ ה ּו ‘וַ ֵ ּי ֵצא יִ ְצ ָחק’ַ ,היְ ינ ּו ְּכ ׁ ֶש ָ ּי ָצא ַחס וְ ׁ ָשלוֹ ם ִמדַּ ת ַהדִּ ין ַעל
ָהעוֹ לָ םָ ,ה ֵע ָצה ַה ְ ּיעו ָּצה לָ זֶ ה הוּא ‘לָ שׂ ו ַּח’. (זח”ג שב).ב און ס’איז באקאנט אז די בחינה פון ‘יצחק’
ּ ֵפירו ּׁש לָ שׂ ו ַּח הוּא ִמ ְּל ׁשוֹ ן ִה ׁ ְש ַּת ֲחוָ יָ הַ ,היְ ינ ּו ׁ ֶש ִ ּי ְר ֶאה ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה
איז מרמז אויף די הייליגע גבורות.
לוֹ ְ ּב ִחינַ ת ׁ ִש ְפלוּת וַ ֲענָ וָ ה ֶ ּב ֱא ֶמת ,לָ שׂ ו ַּח ֶאת ַע ְצמוֹ . וְ זֶ ה ּו ‘וַ ֵ ּי ֵצא יִ ְצ ָחק’ און דאס מיינט די פסוק ‘און יצחק
וְ ָאז יִ ְת ַה ּ ֵפ ְך ַה ֵּצירוּף 'יֵ ֵצא יִ ְצ ָחק'ֶ ׁ ,ש ּמוֹ ֶרה ַעל ְ ּב ִחינַ ת דִּ ינִ יםַ ,על איז ארויסגעגאנגען’ַ ,היְ ינ ּו ְּכ ׁ ֶש ָ ּי ָצא ַחס וְ ׁ ָשלוֹ ם ִמ ַדּ ת ַה ִדּ ין
ֵּת ַיבת 'שָׂ ֶדה'ֶ ׁ ,שהוּא שְׂ ֵדה ַה ָּל ָבןגּ ְ ,ב ִחינַ ת לוֹ ֶבן ָה ֶעלְ יוֹ ן ְמקוֹ ר ַעל ָהעוֹ לָ םג דאס מיינט ווען עס איז חס ושלום דא די
ימ ְט ִר ָ ּיא שָׂ ֶדה. ַה ֶח ֶסד וְ ָה ַר ֲח ִמיםדֶ ׁ ,ש ּ ׁ ְשנֵ י ֵּתיבוֹ ת יֵ ֵצא יִ ְצ ָחק ִ ּג ַ
מידת הגבורה אויף די וועלטָ ,ה ֵע ָצה ַה ְ ּיעו ָּצה לָ זֶ ה הוּא
וְ זֶ ה ּו 'לָ שׂ ו ַּח ַ ּב ּ ָׂש ֶדה'ֵ ּ ,פירו ּׁש ַעל יְ ֵדי 'לָ שׂ ו ַּח' ְ ּב ִחינַ ת ֲענָ וָ ה
‘לָ שׂ ו ַּח’ איז די ריכטיגע עצה דערפאר איז ‘לָ שׂ ו ַּח’.
עיין לקמן פרשת ויגש ד”ה ויאמר בי אדני :כאשר חרב בית א. ּ ֵפירו ּׁש לָ שׂ ו ַּח הוּא ִמ ְּל ׁשוֹ ן ִה ׁ ְש ַּת ֲחוָ יָ ה דאס מיינט ווייל די
המקדש אי אפשר להמשיך בחינת ברכות וטובות לזה העולם
ולבטל בחינת דינים ,כי אם על ידי הכנעה ושפלות באמת,
ווארט ‘לָ שׂ ו ַּח’ איז פון די לשון פון ִה ׁ ְש ַּת ֲחוָ יָ ה -זיך בוקן,
שעל ידי זה יכולים להמתיק כל הדינים והגבורות ולהמשיך ַהיְ ינ ּו ׁ ֶש ִ ּי ְר ֶאה ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה לוֹ ְ ּב ִחינַ ת ׁ ִש ְפלוּת וַ ֲענָ וָ ה ֶ ּב ֱא ֶמת דאס
שפע וברכות בעולם.
מיינט ער זאל זעהן אז ער זאל האבן די בחינה פון שפלות
בזוה”ק שם :וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב”ה מגו דרגא דיליה, ב.
ואחיד ביה בההוא דרגא .אברהם ידע ליה לקב”ה מגו אספקלריא און ענוה באמת ,לָ שׂ ו ַּח ֶאת ַע ְצמוֹ ער זאל זיך בייגען.
דיליה דאיהי מדת הגדולה מדת החסד ימינא דמלכא וכו’ .יצחק
ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי פחד יצחק ,ודחיל ליה לעלמין.
יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד.
ראה רע”ב שביעית פ”ב מ”א :שדה הלבן ,שדה של תבואה ג.
וקטנית שאין בו אילן. לָ שׂ ו ַּח ַ ּב ּ ָׂש ֶדה – דורך ענוה ווערט חסדים
תיקו”ז קכז ,א :גוון חוור ,ביה אל מלך יושב על כסא ד.
רחמים ומתנהג בחסידות. וְ ָאז יִ ְת ַה ּ ֵפ ְך ַהצֵּ ירוּף 'יֵ ֵצא יִ ְצ ָחק' ׁ ֶש ּמוֹ ֶרה ַעל ְ ּב ִחינַ ת ִדּ ינִ ים
און דעמאלסט וועט איבערגעקערט ווערן די צירוף ‘יֵ ֵצא
יִ ְצ ָחק’ וואס ‘יצחק’ איז דאך מרמז אויף די בחינת דינים,
ד
‘שׂ ֶדה’ֶ ׁ ,שהוּא ְשׂ ֵדה ַה ָ ּל ָבן וואס ָשׂ ֶדה איז מרמז
‘שׂ ֶדה’ און עס וועט איבערגערייט ווערן צו די ווארט ָ ַעל ֵּת ַיבת ָ
צו די בחינה פון ְשׂ ֵדה ַה ָּל ָבןּ ְ ,ב ִחינַ ת לוֹ ֶבן ָה ֶעלְ יוֹ ן וואס די ווארט ‘הלבן’ איז מרמז צו די בחינה פון לוֹ ֶבן ָה ֶעלְ יוֹ ן
די העכערע ווייסְ ,מקוֹ ר ַה ֶח ֶסד וְ ָה ַר ֲח ִמיםה וואס די בחינה פון לוֹ ֶבן ָה ֶעלְ יוֹ ן איז די מקור פון חסדים און רחמים
‘שׂ ֶדה’. ׁ ֶש ּׁ ְשנֵ י ֵּתיבוֹ ת ‘יֵ ֵצא יִ ְצ ָחק’ ִ ּג ַימ ְט ִר ָ ּיא ָ
‘שׂ ֶדה’ ווייל די צוויי ווערטער ‘יֵ ֵצא יִ ְצ ָחק’ איז בגמטריא פונקט ווי די ווארט ָ
ש ֶדה’ֵ ּ ,פירו ּׁש ַעל יְ ֵדי ‘לָ שׂ ו ַּח’
ש ֶדה' און דאס איז פשט אין די ווערטער פון די פסוק ‘לָ שׂ ו ַּח ַ ּב ּ ָ ׂ וְ זֶ ה ּו 'לָ שׂ ו ַּח ַ ּב ּ ָ ׂ
ְ ּב ִחינַ ת ֲענָ וָ ה וְ ׁ ִש ְפלוּת נִ ְמ ְּתק ּו ַה ְ ּגבוּרוֹ ת וְ ַה ִדּ ינִ ים דאס איז טייטש אז דורך לָ שׂ ו ַּח – זיך בייגן און זיין אין די בחינה
ש ֶדה’ און ס’ווערט פון די דינים פון ענוה און שפלות ווערט בטל און איבערגעדרייט די גבורות און דינים ,וְ נַ ֲע ָשׂ ה ַ ּ‘ב ּ ָ ׂ
מען נישט ממשיך זיין ברכות און טובות אויף די וועלט און צו מבטל זיין די דינים] ,כי אם על ידי הכנעה ושפלות באמת [נאר דורך וואס דער מענטש איז
אונטערטעניג און האלט זיך קליין באמת] ,שעל ידי זה יכולים להמתיק כל הדינים והגבורות ולהמשיך שפע וברכות בעולם [וואס דורך דעם קען מען ממתיק
זיין אלע דינים און גבורות און ממשיך זיין א שפע און ברכה אויף די וועלט][.ב]
אין זוהר הקדוש דארט שטייט :וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב”ה מגו דרגא דיליה [און יעדער איינער פון די אבות הקדושים האט געוויסט דעם ב.
באשעפער פון זיין מדריגה] ,ואחיד ביה בההוא דרגא [און האט זיך פארבינדען מיטן באשעפער מיט זיין מדריגה] .אברהם ידע ליה לקב”ה מגו אספקלריא
דיליה דאיהי מדת הגדולה מדת החסד ימינא דמלכא וכו’ [אברהם האט געוויסט דעם באשעפער פון זיין רוח הקודש וואס איז די מדה פון ‘גדולה – חסד’
וואס איז פון די רעכטע זייט פונעם באשעפער וכו’] .יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי פחד יצחק [יצחק האט געוויסט דעם באשעפער פון זיין מדריגה
פון פחד יצחק – וואס איז פון די מידה פון גבורה] ,ודחיל ליה לעלמין [און הט זיך געפארכטן פון אים פאר אייביג] .יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת
דאיהו כליל מחסד ופחד [און יעקב האט געוויסט דעם באשעפער פון די מדה פון ‘תפארת’ וואס ענהאלט אין זיך די ביידע מידות חסד און (גבורה) פחד].
די מידת הדין קומט דורך די מידת הגבורה וואס במקורו אויבן אין הימל איז עס הייליגע גבורות און פחד ,אבער די בחינת דינים נוצן ג.
אויך די מידת הגבורה אראפצוברענגען די דינים אויף די וועלט ח”ו.
ׂ ֶדה מיינט א פעלד וואס וואקסט דערין תבואה און בונדלעך (קטניות) אן קיין ביימער און ווערט אנגערופן שדה הלבן( ,זעה אין פירוש די ווארט ָּש ד.
ברטנורא מס’ שביעית פ”ב מ”א) .און יעצט גייט דער בת עין מפרש זיין אז ‘שדה הלבן’ מיינט א פעלד פון ‘לבן’ ווייסע חסדים.
אזוי שטייט אין תיקו”ז (קכז ,א) :גוון חוור [די ווייסע קאליר] ,ביה אל מלך יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות [מיט דעם זיצט השי”ת ה.
אויף די כסא רחמים און פירט די וועלט מיט די מידת החסידות].
ב
און גבורות די בחינה פון ּ ָ ׂ
‘ש ֶדה’ּ ְ ,ב ִחינַ ת ָשׂ ֶדה לָ ָבן וואס וְ ׁ ִש ְפלוּת נִ ְמ ְּתק ּו ַה ְ ּגבוּרוֹ ת וְ ַהדִּ ינִ ים ,וְ נַ ֲעשָׂ ה ַ ּ'ב ּ ָׂש ֶדה'ּ ְ ,ב ִחינַ ת
איז די בחינה פון ָשׂ ֶדה לָ ָבן – די ווייסע פעלדּ ְ ,ב ִחינַ ת שָׂ ֶדה לָ ָבןּ ְ ,ב ִחינַ ת ֶח ֶסד וְ ַר ֲח ִמים.
ֶח ֶסד וְ ַר ֲח ִמים וואס איז די בחינה פון חסד און רחמים. יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶש ִ ּנזְ ֶּכה לִ ְב ִחינַ ת ֲענָ וָ ה וְ ׁ ִש ְפלוּת ֶ ּב ֱא ֶמתֶ ׁ ,ש ַעל יְ ֵדי זֶ ה
יו ְּמ ְּתק ּו ָּכל ְ ּב ִחינוֹ ת ְ ּגבוּרוֹ ת וְ ִדינִ ים.
יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶש ִ ּנזְ ֶּכה לָ זֶ ה ָא ֵמן ֵּכן יְ ִהי ָרצוֹ ן.
יהי רצון מען זאל זוכה זיין צו ענוה
יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶש ִּנזְ ֶּכה לִ ְב ִחינַ ת ֲענָ וָ ה וְ ׁ ִש ְפלוּת ֶ ּב ֱא ֶמת זאל זיין
דער ווילן פון השי”ת אונז זאלן באמת זוכה זיין צו די בחינה פון ענוה און שפלותֶ ׁ ,ש ַעל יְ ֵדי זֶ ה יו ְּמ ְּתק ּו ָּכל
ְ ּב ִחינוֹ ת ְ ּגבוּרוֹ ת וְ ִדינִ ים וואס דורך דעם וועלן נמתק ווערן די אלע בחינות פון גבורות און דינים.
יְ ִהי ָרצוֹ ן ׁ ֶש ִּנזְ ֶּכה לָ זֶ ה זאל זיין די ווילן פון השי”ת אונז זאלן זוכה זיין דערצו.
ָא ֵמן ֵּכן יְ ִהי ָרצוֹ ן.
ברכת מזל טוב
לידידינו הנכבד הרב ר’ יעקב אורנשטיין
לרגל אירוסי בנו הב’ החשוב אלימלך דוד ני”ו עם בת הרב ר’ אנשיל וועבער שליט"א
זכות רבינו יעמוד לו לזכות לרוב נחת מכל יוצאי חלציו
כך כותב הבית יוסף הלכות ראש השנה ,נודרין לעילוי נשמת הצדיקים כי הם ממליצים על צאצאיהם ,דער בת עין
האט נישט איבערגלאזט קיין קינדער אבער מיט אייער שטיצע קויפט איר אייך אים איין אלץ א מליץ יושר.
נעמט א חלק אין הפצת הגליון און זייט מנדב לעילוי נשמת אייערע קרובים און נאנטע
פאר הערות און מנדב זיין נא לפנות Mechonusa@gmail.com
ג
