קרני אור · Karnei Ohr — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
לימוד היומי דקהילתינו
קרני אור
יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן
לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך יום
חושן משפט ח“א ח“ב ח“ג
חזרה רלא רלב ש"ע: לח עא. כ״ז שבת
א-ב
קפא :רלג רלד ש"ע :ג-ד לט עא: כ״ח א
רלה רלו ש"ע :ה-ו קפב. מ עב. כ״ט ב
רלז רלח שע-א: קפב: מא עב: ל׳ ג
ז-א
רלט רמ שע"א: קפג. מב עג. א׳ ד
ב-ג
רמא רמב שעא-ב: קפג: מג עג: ב׳ ה
ד-א
רמג רמד שע"ב: חזרה מד עד. ג׳ ו
ב-ג
יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב
בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א
דבר המערכת 493פרשת חיי שרה כ''ז חשון תשפ''ז
יש שכבר נמאס להם אפילו לשמוע שוב על כך,
יש שכבר התאבנו והורגלו וממשיכים בסדר
יומם בלי לשים לב ,אבל יש אחד ומיוחד שלא
שכח ולא הורגל .בכל לילה ולילה הוא שואג
וזועק כביכול על כך כארי ,כך מגלים לנו חז"ל
הקדושים (ברכות ג" :).שלוש משמרות הוי הלילה,
ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא
ושואג כארי ,ואומר :אוי לבנים שבעונותיהם
וַ ֲע ֵשׂה ֶח ֶסד
החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים
לבין אומות העולם". ב)" :היתרון שיש לאדם על החי הוא הדיבור ,שהוא גדר האדם. עיניו אורו מעט ,שנים ארוכות שהוא חש עצמו מנוצח
והוא בחינת צדקה שהוא גומל חסד עם הבריות ,שזה גדר במלחמת היצר ,עליות וירידות חדות ,נפילות ומכות ,כשלונות
אלפי לילות ,ושום דבר לא מתרגל ,המציאות
האדם שדרכו לגמול חסד ,מה שאין כן החי כו' שעל ידי צדקה ותהפוכות .אך הדברים שלמד עתה נסכו בו חיזוק" :צריך כל
הזאת חייבת להשתנות ,זהו עם ה' ובית ה',
נקרא 'אדם' ,כי הצדקה שמשם הדיבור הוא גדר האדם" .וכך אדם אפילו במדרגתו השפלה לידע ולהאמין שבוודאי הוא
ואין מציאות כזאת להסכים עם רמיסת חמדת
גם במקום נוסף (בליקוטי עצות ,ערך צדקה -לד)" :גדר האדם הוא מנצח הרבה על ידי כל דיבור ודיבור של שיחה והתבודדות
שעשועיו שעבורם ברא ובורא את העולם.
הדיבור ,וזה הדיבור נמשך מצדקה ,כי צדקה וחסד הוא עיקר שאומר ,כי זהו נצחון נצחי שנשאר לעולמי עד ולנצח נצחים.
ואם הלב מתאבן ונאטם ,ורק כאשר כבר גם גדר האדם ,כי גדר האדם 'מדבר' הוא לגמול חסד עם הבריות, ואם יהיה חזק בזה שעד שתצא נפשו ממש יעסוק בזה יהיה
חתן נלקח לבור הכלא באמצע ימי שמחתו ומי שאינו עושה צדקה וחסד פוגם בהדיבור מאד ואינו בכלל איך שיהיה ויעבור עליו מה ,בוודאי ינצח המלחמה בחסדו
מתעוררים קמעא ,עלינו להידבק בדרכו של אדם כלל" (ע"פ ליקוטי מוהר"ן סי' רכה). הגדול" (השתפכות הנפש ,צה) .הנה ,יש בידו תקוות נצחון .הוא
רבי נתן ,שלימד אותנו להפוך ירידה ואטימות יקח את העצה הזאת של התבודדות ויתחדש בה ,לשפוך שיחו
אכן ,יש בידינו כלי קרב מופלא ושעל ידו ניתן לנצח הכל ,זהו
זו עצמה לצעקה ,וכפי שמשתפך בתפילותיו ולדבר דבריו לפני ה'.
הדיבור ,שרבינו כה הפליג בגודל מעלתו ,וגזר אומר" :שאפילו
(ליקוטי תפלות ,ח"א קמד) "אחר שיצאה הגזירה
אם האדם מונח ח"ו בשפל המדרגה מאד במקום שהוא ,אף אך מה עמוק היה כאבו ,זה כבר היום הרביעי שבו מנסה לדבר,
ליקח בני ישראל לחיל למלחמה ,וכבר נתקיימה
על פי כן על ידי הדיבור יכול להזכיר את עצמו בשם יתברך ופיו כמו סתום חתום .אין לו דיבורים ,כאילם לא יפתח פיו...
הגזירה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל
ונמסרו בידיהם כתוא מכמר" ,והוא צועק לה' לעולם .דהיינו ,שאפילו אם הוא במקום שהוא ,אם יתחזק למה זה קורה?! מדוע אין ביכולתו לדבר דבר וחצי דבר?!
יתברך" :אוי ומר לי כשאיני מרגיש בלבי כלל גם שם לדבר על כל פנים דבורים קדושים של תורה ותפלה
צרות ישראל ,כי אני רואה ריחוקי ממך כל כך ושיחה בינו לבין קונו ,יכול להזכיר את עצמו בשם יתברך
בפרשתנו אנו לומדים על אליעזר עבד אברהם שביקש
וקשיות לבי ובלבול דעתי עד שאיני מרגיש לעולם ,אפילו שם במקומות הרחוקים מאד מהשם יתברך
למצוא את הזיווג הנכון ליצחק אבינו ,ועשה לעצמו סימן:
בלבי צרות ישראל מרות וקשות וגדולות כאלה, שהם בחינת מקומות המטונפים ,אפילו אם נפל למקום שנפל
"והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ,ואמרה
אשר היה ראוי שיהיו נמאסים כל התאוות רחמנא לצלן ,כי הדיבור אינו מניח אותו לשכוח את השם
שתה וגם גמליך אשקה ,אותה הוכחת לעבדך ליצחק" .מה
וכל עסקי עולם הזה לגמרי אם היינו מרגישים יתברך ,והבן הדבר היטב מגודל כח הדיבור ,והיא עצה נפלאה
יש בסימן זה כדי לברר את זיווגו של יצחק? אלא ,שכשיראה
ונוראה למי שחפץ באמת לבל יאבד עולמו לגמרי ח"ו" (שם,
הצרות בלבנו היטב ,אוי אוי ,היכן אני בעולם. שהיא גומלת חסדים ,יתברר שהיא אכן מתאימה להמשך בנין
אוי אוי לנו ,מה שהגיע לנו בימינו". דיבור אות יט ,ע"פ ליקו"מ ח"א ע"ח).
כלל ישראל ,וכפירוש רש"י שם" :אותה הוכחת -ראויה היא
אולם כל זה מותנה ועומד בעשיית חסד עם הזולת; רק זה לו ,שתהא גומלת חסדים וכדאי להיכנס בביתו של אברהם".
נותן את הכח לדיבור ,ומעלה את האדם למעלתו להיות מדבר
גמילות חסדים אינה רק עוד מצוה בין המצוות ,אלא אחד
לא מסכימים עם הקיפאון ,לא נמשכים אחר לב לפני ה'.
מעמודי העולם (אבות א-ב) ואחד הסימנים המובהקים של בר
האבן ,אלא צועקים על זה בעצמו ועל הגזרות ישראל ,וכפי שחז"ל (יבמות עט ).אומרים" :שלשה סימנים יש
כולן ,עד אשר נתבשר מהרה על ביטול כל אם חז"ל הקדושים הרבו להפליג על מעלת הצדקה וסגולתה באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים ...כל שיש בו
הגזירות והתגלות מלכות ה' בשמחה ובטוב וביותר בספרי רבינו הקדוש ,הרי שעל אחת כמה וכמה מעלת שלשה סימנים הללו ראוי להידבק באומה זו" ,זו גם הדרך
לבב. גמילות חסדים שעולה עליה לאין ערוך ,וכמו שאמרו חז"ל העיקרית להדבק בקדוש ברוך הוא ולהתעלות בקדושה
(סוכה מט ):והובא בדברי רבינו הקדוש (ספר המידות ,צדקה ח"א סג) עצומה ,וכמו שרבי נתן מבאר (בליקוטי הלכות ,חוקות העכו"ם ה"ב):
העורכים "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה" ,ובהמשך דבריהם "עיקר הבחירה והנסיון של האדם הוא בכח המדמה ,וצריך
בגמרא שם פירטו חז"ל" :בשלשה דברים גדולה גמילות כל אחד להתגבר לברר כח המדמה ,לברר הטוב שבו שיהיה
חסדים יותר מן הצדקה ,צדקה בממונו גמילות חסדים בין נכלל בקדושה ולהפיל הרע שבו .ועל כן אנו מצווים להתדמות
בגופו בין בממונו ,צדקה לעניים גמילות חסדים בין לעניים בין ליוצרנו יתברך ,כמו שאמרו רז"ל הדבק במדותיו מה הוא
פניני אור
אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו
לעשירים ,צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין למתים". רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון ,כי על ידי
לא צריך להיות עשיר כדי לגמול חסד ,גם העני ביותר יכול שמדמה עצמו במידותיו להשם יתברך על ידי זה זוכה להיכלל
לגמול חסד עם העשיר ביותר ,בכל עת ובכל שעה ניתן לגמול באמת בהשם יתברך ,כי הכל תלוי בבירור המדמה שהוא עיקר
חסד ,על ידי עזרה בגופו או בשאר אופנים ,ובפרט בחסד הנסיון והבחירה".
ׁ ָש ַמ ְע ִּתי ִ ּב ׁ ְשמוֹ ׁ ֶש ָא ַמרְּ :כ ׁ ֶש ְּמק ָֹר ִבים המופלא של הארת פנים לזולת השרוי במצוקה ,וכמו שאמרו ורבינו הקדוש מוסיף ומגלה דבר עצום :כל כח הדיבור שהוא
לַ צַּ דִּ יק ָה ֱא ֶמת טוֹ ֲע ִמים ַט ַעם ַ ּגן ֵע ֶדןִּ .כי חז"ל (כתובות קיא" ).טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו יסוד ההבדל שבין אדם לשאר בעלי חיים תלוי בעשיית חסד,
חלב". ובלא זה מתקלקל כח הדיבור .וכמובא (בליקוטי מוהר"ן תניינא,
יתא ַ ּב ּז ַֹהר ַה ָּקדוֹ ׁש ֵ(חלֶ ק ב' קסוֶ ׁ ):ש ַהצַּ דִּ יק ִא ָ המשך בעמוד ד'
NH
הוּא ַ ּג ָ ּננָ א דְּ גִ ינְ ָתא.
לתגובות 3323796@gmail.com הדל"נ • 4:10נץ החמה • 5:58סוזק"ש 7:54
(שיחות הר"ן)
ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע והערות צאת השבת • 5:22צאה''ש לר''ת 6:01
שבת מברכים חודש כסלו ,המולד בליל שלישי בשעה 10:27וֿֿ־ 3חלקים ,ר''ח ביום שלישי ויום רביעי.
ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה
בדרכי עבודת ה' משנת ברסלב
להקטין את הצער!
להתפלל ולצעוק מרה על גזירה זאת ,אבל הכל על פי דרכים מייסוריך ,השם יתברך ירחם .עם כל זה אתה מחמיר ביותר, דרכו של היצר הרע ,ודרכם של רוב בני העולם ההולכים
שלימדנו מורינו הקדוש ז"ל ,דהיינו לייחד שעה ביום לצעוק ואתה מגדיל הצער יותר מדאי .וכל דברינו הם לְ ַמ ֵעט ולהקטין אחריו ,הוא :להגדיל את הצער .ויש לו ליצה"ר הרבה סוגי
על צרות נפשו ואז יכלול בתוכו גם צעקה הזאת אשר בימינו הצער והצרה ולמצוא הרחבה בתוך הצרה עצמה! כמו שכתב 'שיחות' ודיבורים ,המרבים ומגדילים ומעצימים את הצער.
נגזרה גזירה מרה כזאת ,אולי יחוס אולי ירחם .אבל גם עתה על פסוק 'בצר הרחבת לי' .ואתה דרכך בכל פעם להגדיל כל וכגון" :מה שדרך העולם לומר בכל שנה ובכל עת שעכשיו
צריכין לחזק עצמו להיות כל היום בשמחה על כל הנקודות מיני צער יותר מדאי .בפרט שכבר אתה רואה במעט ימיך אינם עיתים טובות ,ובשנים הקודמים היה טוב יותר וכו',
טובות שנמצאים בנו עדיין ,הקיצותי ועודי עמך .נא בני שעברו עליך ,שאי אפשר להימלט מייסורים כמעט בכל יום, כידוע שיחות כאלו בין רוב העולם" (שיחות הר"ן ,שז) .ורבינו
חביבי ,אל תמשיך עליך ח"ו מרה שחורה בחינם ,וחלילה לך וכמו שאמר רבינו ז"ל בפירוש 'דע שבכל יום צריך שיעבור התנגד לשיחות אלו ,ואמר" :הלא אדרבא ,השם יתברך מנהיג
לזוז ממקומך מחמת זה ,שלום לך אל תירא" (עלים לתרופה, איזה צער על כל אחד מישראל' ,וגם מאחרים אתה רואה עתה העולם יפה יותר מקודם! ואמר בזה הלשון :אדרבא
מכתב מיום א' חיי שרה תקצ"א). גודל הפגעים ומיני צער ודאגות ויסורים שעוברים על דער אייבערשטער פירט היינט שענער די וועלט" (שם).
וכמו כן ,כשהתעורר בנו של מוהרנ"ת לקום בחצות הלילה, כל אחד ,על כן אין להגדיל הצער יותר מדאי! רק אדרבא, ומוהרנ"ת מאריך שם בזה הרבה וכותב" :ויש לנו בזה שיחות
מחמת ריבוי הרדיפות והבזיונות שעברו אז אנ"ש .כותב לו להתגבר למצוא הרחבה בתוך הצרה עצמה רחמנא ליצלן, הרבה ,שכל דיבורים ושיחות כאלו של העולם -הכל הם מן
אביו: ועל ידי זה דייקא להודות לה' על העבר ולצעוק להבא, היצר הרע ,שמרבה שיחות כאלה להכביד הצער ולהגדיל
שיצילך השם יתברך ברחמיו מכל מיני צער ,ויוציאך מצרה דאגת הפרנסה ,כאילו עכשיו חס ושלום אפס תקוה .ובאמת
"ועתה בני ,מה מאד החיית את נפשי במה שכתבת שנתעוררת
לרווחה גמורה ,וישלח רפואה שלימה לבנך ובתך מהרה ,אמן הוא שקר וכזב ,כי השם יתברך מפרנס ומכלכל העולם תמיד
לקום בחצות מחמת הבזיונות שלנו ,כך הוא המידה ,וכך יפה
כן יהי רצון" (עלים לתרופה ,מכתב מיום א' בהעלותך תקצ"ז). ובכל דור ובכל שנה נמצאים עולים ויורדים" (שם) .עיי"ש
לנו לשבר לבנו על ידי זה .אך ביותר צריכין להתגבר להתחזק
בשמחה ברוב היום ככולו על גודל חסדו יתברך! אשר זכינו באריכות נפלאה.
להינצל מלהיות בכלל המתנגדים על נקודת האמת כזה. וכן הוא בכל שאר העניינים וההרפתקאות העוברים על
לולא ה' עזרתה לנו כמעט ח"ו היינו גם כן עמהם .ברוך השם יתירה מזו: האדם במשך ימי חייו – שהבעל דבר מפתה ומסית בכל
אשר הבדילנו מהם ,והאיר לנו האמת לאמתו ,כן יהיה ה' לא רק בצרות הפרטיות רח”ל צריך האדם להקטין את הצער פעם את האדם שיגדיל את הצער ,וימשיך על עצמו מרירות
עמנו ,שנזכה לקיים דבריו הקדושים ולילך בדרכיו הנוראים ולא להימשך אחריו ,אלא אפילו בצרות הכלל ,אף שבוודאי ודאגה ומרה שחורה.
ועצותיו הקדושות ,שהם עצות ה' אשר לעולם יעמודו" (שם, צריך להשתתף בצרתם של ישראל ולצעוק ולזעוק מעומק וכל עניינו של רבינו ומוהרנ"ת ,הוא ללמד את האדם איך
מכתב מיום ה' בראשית תקצ"ה). הלב ,אעפ”כ גם שם צריכים להיזהר שלא להימשך אחר להקטין את הצער ,ולקבל במנוחת הנפש את כל מה שעובר
סוף דבר הכל נשמע: הצער יותר מדאי. עליו.
עובר הרבה צער על כלל ישראל ועל כל אחד בפרט ,ולכן וכמו שכותב מוהרנ"ת לבנו ,בעת שהיו גזירות קשות על וכלשונו של מוהרנ"ת במכתבו לבנו [כשעבר עליו צער
צריך ללמוד מרבינו ומוהרנ"ת איך אין נמשכים אחר הצער, ישראל ,ובנו הצטער והתפחד מהם מאד: ומרירות גדול מבנו ובתו שהיו חולים רח"ל]:
אלא אדרבא מקטינים אותו ,ומגדילים את השמחה בה'! "אם אתה רוצה להשתתף בצרות ישראל ,בוודאי יפה לך "אהובי בני שיחיה ,אם אמנם צערך גדול ואני מצטער הרבה
פניני התחזקות והתעוררות
שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א שביבי אור
ישראל קדושים!
אלא אתה עבד לגופך המזוהם השולט עליך הרי אתה עבד ששומר את אות הברית שמורה לו מלכות] ,וכן :מאן דנטר בי מלכים ימלוכו
ולא מלך .וממילא הקללה היא מידה כנגד מידה ,שאכן יהיה ברית זכה למלכות (ת"ז תיקון סט צט ע"א) ואם אתה מלך על בתורה נ"ו כתב רבינו שלכל יהודי יש לו בחינת מלכות ,וכל
עבד עבדים. עצמך אתה יכול להיות מלך על אחרים ,אם אתה ממליך את אחד בבחי' מלכות אחרת; יש שרי מאות ,שרי חמישים ,שרי
יש פסוק (משלי יז ,ב) "עבד משכיל ימשול" ,ובמדרש מובא ,מי השי"ת על עצמך ,על בהמיותך ,אז אתה מלך ,אתה מלך רק עשרות ויש השורר בביתו ,שגם זה היא בחי' מלכות.
הוא זה העבד המשכיל ,זה אליעזר עבד אברהם ,שהוא היה אם אתה עומד בנסיונות הקשים שנצבים ועומדים לפניך
והנה ה'מלכות' כאן פירושה השפעה ,יש אחד שיש לו השפעה
בכלל הקללה של עבד עבדים יהיה לאחיו ,והשכיל לקבל על כל שכן בעת שהעלמה מתגברת ביותר ,אם אתה מושל על
על אלף איש ויש אחד שהשפעתו היא על מאה וכן הלאה.
עצמו להיות עבד לאברהם אבינו ,ושם הפך מעבד למלך ,כמו עצמך ,אז אתה מלך אמתי.
ולהלן כתב רבינו שהמלכות הזאת היא באתגליא ובאתכסיא,
שכתוב עליו "המושל בכל-אשר לו" (בראשית כה ,ב) ,ולמעשה ובאמת עבור זה ירדת לעולם החשוך והנעלם הזה ,להמליך שאמנם הוא שר האלף אבל זה באתכסיא.
בתחילה היה בכלל ארור ,שנאמר "ארור כנען" (שם ט ,כה) ,ורק כאן את הקב"ה ,דבר זה נבצר מהמלאכים ומשרפי מעלה,
כשהגיע ללבן הכניס ה' דיבור בפה לבן שאמר לו "בוא ברוך וצריך לדעת שהיות שלכל אחד יש מלכות ,ובדרך המלך הוא
הנחת רוח הזה שיש להקב"ה כאשר האדם ממליך אותו על
ה'" (שם כד ,לא) ואז הפך מארור לברוך ,ועל "המושל בכל אשר שמחלק את מלכותו לכל אחד מבניו ,אחד מלך על עיר זו
יצרו ודמו אין לתאר ואין לשער ,והיא מלכות אמיתית ,אין
לו" מובא במדרש שהיה מושל ביצרו ,ועל "זקן ביתו" מובא ואחד על עיר אחרת ,כי כולם בני מלכים ותפקידם להמשיך
גבול למה שמרויחים ע"י המלכה זו ,וכלשון הזהר "מלכות את המלכות בכל המקומות.
שזיו איקוניו היה כאברהם. אתנטרת ליה" ,זהו המלכות האמיתית ,ואז זוכים למלכות.
כמו כן אנו בני מלכים ,בניו של מלכו של עולם ,ועל כן מחובת
שמירת הברית הוא החיים האמיתיים המתקת הגזירה ע"י שמירת הברית כל אחד להמליך את הקב"ה על עניניו ,הן באתגליא והן
ובאבות דרב נתן מובא על שמונה שחיים לעולם ואחד מהם באתכסיא ,וזאת היא המלכות הנכונה ,וזהו כבוד אלקים.
מובא בשער הגלגולים שהיו עוד חבורות של תנאים שהיו
הוא אליעזר עבד אברהם .וחיים הכוונה על שמירת הברית ,כי
צריכים לעשות את התיקונים של עשרה הרוגי מלכות ,כגון ומלוכה זו היא מלוכה נצחית ,ועל מלוכה זו כתב רבינו שצריך
שמירת הברית הוא החיים האמיתיים
רבינו הקדוש וחבורתו ור' שמעון והחברייא הקדושה ,אלא להתקיים בה "והיתה לה' המלוכה" לא בשביל עצמו ,היינו
ועל יוסף נאמר "עוד יוסף חי" (שם מה ,כו) מכיון שהיה מושלם שהם המתיקו זאת ע"י שמירת הברית .כי רבינו היה מוכתר שלא יהיה ח"ו כעבד למלאות תאוותו ,או לשם גאוה ,ואז
במידת הקדושה הוא חי עלמין ,חי לעולם .כי לכתחילה כ'קדוש' וכן רבי שמעון מכונה 'קשת' הברית ,ואילו העשרה לא נשאר ממלכותו כלום ,אלא כל הנהגת המלכות היא רק
הקב"ה העלים עיני השבטים הקדושים ,וחשבו עליו שהוא הרוגי מלכות שהם גם היו קדושי עליון ,אבל התיקונים היו בשביל הקב"ה כמובא בתורה ו' שהוא דואג רק לכבוד אלקים,
פסולת כמו שלאברהם היה ישמעאל וליצחק עשיו ,חשבו צריכים להיעשות בשפיכות דמים ממש ,והענין הוא למעלה ואז יש לו בחינת מלכות כראוי ,והוא עובר את העולם כמלך.
שליעקב יש פסולת שהוא יוסף ,ולכן נמכר לעבד ,ולמעשה
זכה למלכות גדולה ,כי היה מושל ביצרו ,ובשעה שאמר 'אני
מהשגתינו אך כן מובא בקבלה. היסוד להנהגת המלכות היא שמירת הברית
יוסף' ראו הכל איזו מלכות גדולה יש לו ,היינו מלכות קדושה קללת "עבד עבדים" אצל חם ואצל אליעזר עבד אברהם אולם צריך לדעת שהשורש והיסוד שביסוד של הנהגת
של ממשלה ביצרו ,שהקב"ה חפץ מאד במלכות כזאת ,כמו והנה נח קילל את חם ב"עבד עבדים יהיה לאחיו" (בראשית המלכות היא שמירת הברית ,כמו שכתוב מפורש בזהר (ח"א
שנאמר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט ,ו). ט ,כה) הוא מידה כנגד מידה ,אם אתה אינך מושל על עצמך, צג ע"ב) "מאן דנטר להאי את קיימא מלכו אתנטרת ליה" [מי
אליבא דהלכתא לאסוקי שמעתתא
נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א
פניני 'הלכה למעשה' ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו
מנהג השידוכים מלאכת מעמר
יצירת הולד כבר הוכרז בשמים בת פלוני בספר מטעמים (ערך חתן וכלה אות ס) מובא כתב החיד"א בשו"ת רב פעלים (סי' יט) שיש אחת מל"ט מלאכות היא מלאכת מעמר ,והיא
לפלוני והזיווגים הם הכל מן השמים ,אלא שנוהגים בכלל ישראל לגמור שידוכים איסור מעמר גם בשביל לאכול תיכף[ .וזהו שלאחר הקצירה מאספים את כל התבואה
שצריכים אמצעי לסבב הסיבות כדי לפגשם באמצעות שדכן כמו שהיה אצל יצחק דלא כהמשנה ברורה (בשעה"צ שם סקי"ד) שכתב הנקצרת ומאלמים אלומים בתוך השדה ,כמו
זה לזה .וכתב הרוקח בספרו סודי רזיא (עמו' ד) אבינו ,שהשידוך נעשה על ידי אליעזר עבד שאם מגבב עצים להדליקם תיכף אין בזה משום כן לאחר הדישה מאספים את כל הגרעינים
שההחלטות שלוקחים בשעת שידוך נעשה אברהם ,לא כמנהג הגוים שהבחור והבתולה מעמר]. ומעמידים מהם כרי וגדיש.
על ידי מלאכים ,וזה לשונו :פעמים מבקש נפגשים ומוצאים זה את זו מעצמם ,וגם עוד נפק"מ במעמר בחצר שיטה א -מאסף עמרים בשדה
אדם אשה וממאנים דע שמלאך מסית אותו התקשרות השידוכים בין ישראל להקב"ה
עוד נפקא מינה יש ,דלשיטת רוב הראשונים רוב הראשונים פירשו שחיוב מלאכת מעמר
למאן ,ופעמים אומרים בעל כרחם נתן לי כי היה על ידי סרסור משה רבנו ע"ה.
אין מלאכת מעמר רק במקבץ בשדה או ביער היא על מי שמאסף חפצים בתוך השדה,
מלאך הסיתם ,והמלאך הסיתם אצל יצחק ומתאמרא משמו של הגאון הרבי רבי העשיל שהרי עיקר המלאכה היא משום היותו מלאכת כפי שמבואר בגמרא שבת (צו ).לשיטת אחת
שאמרו 'הנה רבקה לפניך קח ולך' ואמרה מקראקא ז"ל שאמר בדרך צחות ,שלכאורה שדה ,וכן כתבו התוספות (שם) והרשב"א (שם) שהמקושש עצים במדבר נתחייב משום
'אלך' בעל כרחם .ע"כ .ובספר יהל אור (פר' ישנו סתירה בין הפסוקים ,במשלי (יח כב) דהמגבב עצים מן החצר אין בזה משום מעמר, מלאכת מעמר משום שאסף עצים מן השדה.
פקודי לג ).מובא בשם הגר"א שאמר ששוא כתוב 'מצא אשה מצא טוב' ואילו בקהלת (ז ואילו לשיטת מהר"ח אור זרוע יש חיוב מעמר וכך כתב הרשב"א (ביצה לג ):דמעמר הוא
הוא עסק בני אדם בענין הזיווג שהכל הוא כו) כתוב 'ומוצא אני מר ממות את האשה'. גם בחצר אם קושרם שלא יתפזרו אנה ואנה. המאסף ביער ומלקט השבלים מן הקמה
מאת ה'. ואמר שההבדל הוא דכאשר 'מצא אשה' הנופלת .כן הוא גם לשון הראב"ד (בהשגות
באקראי על ידי שדכן אז 'מצא טוב' ,אבל הרמב"ם מחמיר כב' שיטות הנ"ל
אמנם אף על פי כן צריכים ההורים לעשות ביצה י ):כי הקיבוץ שהיו אוספים יחד ומוליכים
מאמץ לקדם שידוכים לבניהם ובנותיהם, כאשר 'מוצא אני' בעצמי בלי שדכן אז 'מר הרמב"ם מביא שני האופנים הנ"ל של מעמר; אותם למקום שהבהמות אוכלות יש בזה
ואי אפשר להיפטר ולומר הכל נעשה מאת ממות' .ומובא בשם הסטייפלער שבחור בפירוש המשניות (שבת פ"ז מ"ב) כותב :מעמר משום מעמר ,וכן פירשו רש"י ורבינו חננאל
ה' ,כפי שכתב הפלא יועץ (ערך זיווג) בזה שרוצה שידוך משום שנמשך אליה ,הוא הוא הגודש עומרי הקציר זה על זה ,והיא (שבת עד :ד"ה חייב י"א) שהאוסף כמה קנים ביחד
בכלל 'בהמה גסה נקנית במשיכה'. כשיטת רוב הראשונים הנ"ל שחיוב מעמר היא מן השדה חייב משום מעמר (וכ"מ בתוס' ביצה לא.
הלשון :הן אמת כי מה' אשה לאיש וארבעים
על עצם האסיפה .ובספרו (שבת פ"ח ה"ו פכ"א הי"א) ד"ה מן הקרפף ור"ן שם יז.).
יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת מובא בשם המעיל צדקה שאמר שנהגו
בדורות הראשונים שלא היו שדכנים כי אם כותב :המדבק פירות עד שיעשו גוף אחד חייב
ואומרת בת פלוני לפלוני ,מכל מקום יש ג' לשיטתם אין טעם החיוב על מלאכת מעמר
משום מעמר ,ובספר אוהל מועד (דרך ד נתיב ו)
מיני גזירות ,יש אחד שגוזרים עליו שתבוא תלמידי חכמים (הנהגות צדיקים אות כח) .ומזה משום שמתקן איזה חפץ ,שאין האסיפה תיקון
היה פרנסת המהרי"ל אבי רבני אשכנז ,כפי כתב דלשיטת הרמב"ם יש חיוב מעמר במדבק
אליו טובה ולא תאונה אליו רעה ,ואז תבוא בגוף הזרעים ,והחיוב הוא משום שעושה חלק
שכתוב במנהגי מהרי"ל (הלכות חנוכה אות א): פירות גם בבית .והיא כשיטת המהר"ח אור
לו הטובה על כרחו .ויש שגוזרים עליו ממלאכת השדה .וכעין מלאכת 'שתי בתי נירין'
מחיית הרב לגופו הרוב היה שכר שדכנות זרוע שחיוב מעמר היא משום שמחברם ביחד.
גזירה רעה ונכתב ונחתם ,ואז אין מציל .ויש שאין המלאכה משום עצם השחלת חוט בחור,
שהיה כותב ושולח מכתב ידו בכל המדינה ולמעשה פסק המשנה ברורה (סי' שמ ס"ק לח) דהמשחיל חוט במחט ובמנעלים אינו בכלל
שגוזרים עליו שיבוא לו כפי בקשתו וכפי
לזווג בתולות ונערים כי כל הארץ היו כשיטה זו .וכפי שהסביר החיי אדם (נשמ"א מלאכה זו ,אלא עיקר המלאכה הוא משום
השתדלותו ,ואי לזאת למיחש בעי שמא
מקשיבים לו .ע"כ. כלל יג אות א) שאם מאסף פירות בלי חיבור אינו שהיא תיקון להתחלת מלאכת אריגה ,והתיקון
הוא מכת שלישית וכל אשר בכוחו לעשות
אסור אלא במקום גידולם .ואם מקבץ דבילה יהיה רק לאחר האריגה ולא בעצם ההשחלה
יעשה .ע"כ. אנו מאמינים בני מאמינים שקודם
ועושה ממנו עיגול או שמנקב תאנים ומכניסם לתוך הניר .ואף במעמר הגם שאין בו שום
לתוך חבל ומתקבצים לגוף אחד חייבים גם תיקון ,כיון שהוא המשך ממלאכת קצירה
הילדים לאסוף המפוזרים ביחד רק לתפוס כל במקום גידולם ,נפסק בשולחן ערוך (סימן שלה שלא במקום גידולם שאז החיוב היא משום והכנה לדישה הרי זה מלאכה.
מה שבא לידם. ס"ה) שאם נתפזרו פירות בחצר אסור ללקטם מתקן ,שעל ידי התחברותם נשמרים ביותר.
ובמשנה ברורה (שם) ביאר עוד שקיבוץ דבילה שיטה ב -קושר עמרים בשדה
ולהניחם לתוך סל וקופה משום שהוא דרך
לחבר כמות של פירות וצמחים חול .ומבואר ברמב"ם (שם) הטעם שחוששים הדרך לעשות בבית כבשדה. אמנם שיטת מהר"ח אור זרוע (שו"ת סימן ריד)
כאמור כתבו הפוסקים שאסור לדבק עיגולי שאין חיוב מעמר אלא אם קשרם לאגודה
שמא יכבשם בידו בתוך הקופה ויבא לידי נביא כמה דוגמאות משני האופנים הנ"ל
דבילה אפילו בבית משום מעמר .ובכף החיים אחת ,וטעמו שאינו קרוי עומר אלא לאחר
עימור .ולשיטתו אין איסור רק בפירות ששייך בהם מעמר;
שנקשרו יחד ,ואילו שבלים המקובצים יחד
(שם סק"פ) הוסיף שכמו כן אסור לחרוז מרגליות שהדרך לכבשם כאחד דזה אסור גם שלא אסיפה במקום גידול ולא נקשרו אינו נקרא עומר .ולשיטתו נראה
טבעיים לתוך שרשרת משום מעמר. במקום גידול.
נפסק בשולחן ערוך (סימן שמ ס"ט) שאסור לקבץ דחיוב מלאכת מעמר הוא משום תיקון,
הגר"ח נאה ז"ל בספרו בדי השולחן (סימן קמו אכן מסתימת השולחן ערוך ושאר פוסקים שהאסיפה והקשירה שומרת אותם שלא
מלח ממקום שמייבשים המלח בחוף הים
ס"ק מט) אוסר לקבץ כמה מיני פרחים ולאגוד משמע שהאיסור שייך בכל הפירות ,וכן כתב שדומה למעמר .ואף שאין זה גידולי קרקע יתפזרו ויאבדו.
אותם כעציץ משום מעמר .אמנם האגרות באגלי טל (סק"י) דכיון שנתפזרו בתוך החצר אסור מדרבנן כיון ששם היא מקום גידולו.
משה (או"ח ח"ד סו"ס עג) כתב דקיבוץ פרחים ונתנם בסל וקופה שהם כלי שדה נראה
נפק"מ אם מקבץ קסמים להדליקם
בירושלמי (פ"ז ה"ב) מובא שהשוטח צימוקים והנה המהר"ח אור זרוע לשיטתו כתב שם
אינו נחשב מעמר שאינו מקבץ ערימת פרחים כמעמר .והחיי אדם (כלל יג דין א) כתב דהאיסור
כדי לייבשם בחמה היא תולדה של מעמר ,כיון דלא שייך עימור רק בשבלים שמקבצם כדי
מפוזרים ,רק מעמיד פרחים ממינים שונים היא משום טירחא יתירה.
שעושים כן דרך אסיפה בשדה. שיהיו ביחד וקושרם ביחד כדי שלא יפזרם
שיתאימו זה לזה – .וכמו כן נראה שאין איסור ולכאורה היה נראה שהאיסור היא רק בחצר
רק כשרוצה לקבצם ביחד לשמירה או לנוי על באור זרוע (סימן נז) הביא בשם ספר יראים (סימן הרוח ,ושלא ידרסו ברגלי אדם ובהמה כשהם
ולא בבית ,שהפירות כשבאו מן השדה היו מפוזרים ,דהשבלים נאבדים בקל כשמפוזר
כל פנים ,אבל אין איסור לאגוד לולב ומיניו רעד) שאסור לאסוף ביצים ביחד מלולים של
שוהים בחצר קודם שנכנסו לבית ,ושם היו כל שבולת בפני עצמה ,אבל המקבץ קסמין
ביום טוב שאין כוונתם לאגדם רק לצורך תרנגולים משום מעמר ,כיון ששם היא מקום
מתעסקים עם הפירות עד שהכניסום לתוך שבחצר כדי להדליקם לאלתר משום שטורח
מצוה (עי' אג"ט סק"ד). גידולם.
הבית ,והיה בזה עסק גדול (עי' בסי' תקא ס"ג וסי' לו להדליק כל קיסם או לזרוק כל קיסם לבדו
תקכא ס"א וסי' תקלח ס"ב) ,אבל אם נתפזרו פירות והיעב"ץ בספרו מור וקציעה (סי' שמ) כתב
והנה במנחת חינוך (מצוה לב אות ד) תמה למה למדורה ,ולא בשביל תיקון הקסמין ושמירתם
ברצפת הבית אין בזה עובדא דחול .אמנם שהמאסף ומסדר אותיות של דפוס יש בזה
לא יהא אסור לדבק שני חתיכות לחם ביחד אין זה מעמר .ע"כ.
משום מעמר .וכן כתב בתפארת ישראל (כלכלת
על השולחן משום מעמר ,ולדבריו יהא אסור במשנה ברורה (סי' שט ס"ק יא) משמע שגם
השבת מלאכת כותב) .ואם כן לשיטתם אסור לאסף אמנם לשיטת שאר הראשונים שמלאכת
לתחוב קיסם כדי לחבר הלחם שיהא שלם. פירות שנתפזרו בבית אסור ללקטם ולהניחם
צעצועים במפעל העבודה משום מעמר ,והוא מעמר היא עצם האסיפה יש חיוב מעמר גם
ויש להוסיף דאם כן יהא אסור גם לקשור שני לתוך סל וקופה ,ואפילו לתוך חיקו וכסותו
חידוש גדול דבפשטות אין איסור מעמר רק למי שמקבץ קסמים כדי שיוכל להדליקם
בגדים ביחד משום מעמר .וצריך לומר שאין משום טירחא (יעו' בביה"ל סי' שלה שם) .ובכל אופן
במאסף ממקום גידול הטבעי .ולכן אין איסור ביחד ,וכך כתב המאירי (שבת קג ).שאם היתה
איסור רק באופן שיש לזה שייכות למעמר נראה שמותר לטאטא הפירות ולקחת ממה כוונתו בלקיטת העצים לשרפן או באסיפת
לקבץ סלט פירות ולערוך עיצוב פירות שאין
שבשדה ,שמדביק פירות בבית כדוגמת מה שמקובץ ביחד. העשבים לגדשן ולהאכילן לבהמתו נקרא
זה מקום גידול כלל (אך בעיצוב פירות יש להיזהר
שעושה הפירותיו שבשדה ,אבל דבר שהוא וכתב באליה רבה (סק"ה) שבשמחת תורה מאיסור בורר ובונה). מעמר ,וכן היא דעת הב"ח והמהרש"ל (מובא
רחוק מאוד מהשדה ,כמו לחם שכבר נשתנה נוהגים לפזר פירות והבנים מלקטים ונותנים במשנ"ב סי' תקא סקי"ב) אלא שאם מדליקם תיכף
הרבה מהשדה לא שייך בו מעמר כלל (עי' לסלים ולקופות ,כיון שמשום שמחה עושים איסוף פירות שנתפזרו לאחר האסיפה בלי שהייה כלל כתבו שאינו
במשנ"ב סי' שמ סקל"ח וערוה"ש ס"ג). כן ,לא הקפידו .ע"כ .ואפשר ששם אין כוונת אמנם אף שכאמור אין איסור לאסוף רק אסור אלא מדרבנן ,שאין זה מלאכת שדה .וכן
אנשי הצדיק
תולדותיהם ואורחותיהם
של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת הליכות ועובדות
מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו בקרב קדושים
רבי נחמן
טולטשינער(מ"ט)
"ולא בזה את תפילתם תכת"ב זאת"
(י"ט) הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א
סיפר ר' יודל חתנו (בהר"ר יצחק בער ,תלמיד מוהרנ"ת,
שנשא את בתו של רנ"ט מזיווג ראשון) שאמרו אנ"ש יתברך ,אולי ייעתר ה' שנזכה לבטלם ,ועיין בהשיחה השייכה מלחמת הקדושה מול כוחות הטומאה
בשבחו של חותנו ר' נחמן ,שזה שהתפלל להתורה (מט) 'לשמש שם אהל בהם' ,שם מבואר עוד ,כמה וכמה
בתקופת חייו האחרונה נלחם בעל התניא בכל כוחו בנפוליון
בראש השנה בהתלהבות ובהשתפכות הנפש היה מתייגע אז בעתים הללו על אודות הפונקטין שנשמעו אז ,והן
ובשלטונו .במלחמה זו ראה בעל התניא חזות הכול ,הוא נלחם
כזו ,היה משום שכל ספרי ה'ליקוטי הלכות' הן הגזרות שיצאו בימינו בעוונותינו הרבים שש עשרה שנה אחר
נגדו לא רק מבחינה רוחנית אלא אף נקט בפעולות גשמיות על
היו חדורים במוחו ודעתו ,ובלשונם אמרו: הסתלקותו ,ובזכות תפלתו נתעכבו עד הנה".
מנת לסייע לרוסים .הוא היה מעביר להם ידיעות חשובות על
כאשר ר' נחמן מתפלל שומעים את ה'ליקוטי מפלתו של נפוליון מקום חנייתם של הצבא הצרפתי ועל אופן מלחמתם ,ומייעץ
הלכות' מתוך גרונו (שיש"ק ח"ג סי' רע"ו). לצאר הרוסי אלו תכסיסי מלחמה לנקוט נגדם .הוא הגדיל לעשות
באותו ראש השנה של שנת תקע"ג הרבה בעל התניא בתפילה
לאו בכל יומא מתרחש ובכייה ,באמרו שהוא רואה שנפוליון הולך לכבוש את כל רוסיה, כאשר 'שתל' את אחד מחסידיו המובהקים ה"ה רבי משה מייזליש,
כפי שאכן היה בתחילה .אולם במהלך אותו ראש השנה התבשר במעוז הצרפתים לְ ַר ֵ ּגל אצלם לטובת רוסיה!
היות שר' נחמן היה מתפלל בראש השנה
כשליח ציבור לפני העמוד בהתלהבות גדולה בעל התניא שמיד לאחר ניצחונו זה תחל תבוסתו הסופית ,והוא לאחר ראש השנה שנת תקע"ג שלח בעל התניא מכתב סודי לרבי
ובהשתפכות הנפש עד למאוד ,לכן בפטירתו יפול "בנפילה שאין למטה ממנה". משה מייזליש ,בו כתב" :ביום א' דראש השנה קודם מוסף הראו
דיברו אנ"ש בין עצמם בצער גדול ,והיו מפלתו של נפוליון החלה כאשר החורף הרוסי הקפוא כיסה את כל לי ,אם ינצח (נפוליון) באנפארטא יורבה העושר ויורם קרן ישראל,
מתגעגעים אחר תפילתו הנעימה ,ואמרו: הארץ ,וחייליו לא היו ערוכים למזג אוויר קשה כל כך .באותו חורף אבל יתפרדו ויתרחקו ליבם של ישראל מאביהם שבשמים .ואם
"תפילה כזו שוב לא ישמע עוד עד ביאת הובס נפוליון ונאלץ לסגת בחזרה לצרפת ,באבדו את רוב אנשיו. ינצח אדוננו אלכסנדר (הצאר הרוסי) ,אם כי ירבה העוני ויושפל קרן
הגואל (שיש"ק ח"ג סי' רע"ד). מפלתו ברוסיה הביאה בסופו של דבר לידי תבוסתו הסופית. ישראל ,אבל יתקשרו ויתחברו ויתעקדו ליבם של ישראל לאביהם
בעל התניא ניצח אמנם את נפוליון ,אולם הוא עצמו שילם על כך שבשמים” .במכתב זה רומז בעל התניא שהסתלקותו מן העולם
בחייו .נפוליון שהתנהל בכוחות הטומאה (ואף יש אומרים שהיה מכשף)
כרוכה במאבק איתנים זה ,וכותב" :וזה לך האות ,שבקרב הימים
אחר שהארכנו בסיפור תולדותיו וימי חייו של ידע שבעל התניא הוא זה שמנהל נגדו את המלחמה הרוחנית, יוקח מחמד עיניכם ויתחילו ליקח לאנשי חיל מאחינו בני ישראל".
רבי נחמן טולטשינער ,אמרנו להעתיק אמרי והחל לרדוף אחריו בחמת זעם .הוא פנה חיש לעבר 'לאדי' עירו הלא היא גזירת הפונקטין הנוראה.
קודש משיחותיו אשר הם מפוזרים בספרי
אנ"ש ,ובפרט בספרי בנו רבי אברהם זיע"א.
של בעל התניא במטרה ללכדו ,כאשר ראה זאת בעל התניא ברוח רבינו משתדל לבטל את הפונקטין
קדשו התבטא בכאב" :טוב לי מות מחיים תחתיו ואל אראה ברעת
אותה גזירת ה'פונקטין' איומה ונוראה ,שרבינו התאמץ כל כך
גודל חובת ותועלת לימוד ספרי מוהרנ"ת עמי" ,ומיהר להימלט כאשר אליו מצטרפים בני משפחתו וקבוצת
לביטולה ואמר כמה תורות על כך ואף עסק בריקודין והמחאת
חסידים גדולה .פלוגת חיילים נשלחה גם מטעם השלטון הרוסי
רבי אברהם מוסר בשם אביו ,דבר נפלא כף כדי להמתיק את הדינים ,כפי המתואר באריכות בספריו הק'
מטעמי הכרת הטוב ,כדי לְ ַב ֵּט ַח את מסע בריחתו.
בענין גודל נחיצות ותועלת הלימוד בספרי ליקוטי מוהר"ן שיחות הר"ן ובחיי מוהר"ן (שיחות וסיפורים שהיה אצל
מוהרנ"ת ,וזה לשונו: לפני המנוסה החפוזה ביקש בעל התניא ליטול עמהם כל כלי כל תורה אות א' ובאות ו' ועוד):
וחפץ ,ולו הקטן ביותר ,ששייך אליו כולל את עמוד התפילה,
"שמעתי מאבי הכ"מ שיש לעסוק בספרי המרצפות והטיח .במהלך המנוסה הרגיש בעל התניא שנשכחו "התורה בחצוצרות (סימן ה) אמר בראש השנה פה ברסלב שנת
מוהרנ"ת ז"ל יותר מבספרי אדמו"ר זצ"ל אי אלו חפצים בביתו ,ביקש אפוא מאנשי הצבא לרתום עגלה תקס"ג .וראש השנה חל אז ביום שני ושלישי .והוא היה ראש
בעצמו! כי בימינו אלה שעובר על כל אחד לסוסים מהירים וילווהו לביתו לחפש את החפצים שנותרו .שכן השנה הראשון לישיבתו פה ולהתקרבותי אליו .ואז נשמע בעולם
ואחד מה שעובר בגוף ונפש ,צריך להיות אם יגיע לידי נפוליון כלי או חפץ שלו ,יוכל להזיקו .כאשר הגיעו הגזירות שרצו לגזור בעולם אשר יצאו בימינו בעוונותינו הרבים
עיקר הלימוד בספרי מוהרנ"ת ז"ל ,על אשר לבית מצאו בעליית הגג זוג נעליים ישנות ועוד כמה כלים ישנים, היינו ליקח את בני ישראל לחייל רחמנא ליצלן מעתה .כי אלו
על ידו היה ביכולת אדמו"ר זצ"ל להוריד את ביקש בעל התניא לשרוף את הבית על תכולתו ,והספיקו להימלט הגזרות התחילו לצמוח בימי מלכות פולין קודם שכבש הקיר"ה
דבריו הנוראים ולעורר ולחזק בהם גם אנשים זמן קצר לפני שנפוליון הגיע למקום והחל לחפש בקדחתנות חפץ [הקיסר ירום הודו] מרוסיא את מדינתנו ,ואחר כך בתחילת
מגושמים ומונחים בעומק השאול תחתיות או כלי שיוכל להציל מתוך האש .משלא מצא ביקש להכריז בעיר, כבישתו את מדינתנו נשקט הדבר קצת ,ואחר כך חזר ונתעורר
כמונו. שמי שיביא אליו חפץ של בעל התניא ישלם לו על כך סכומים שנשמע בעולם שרוצין לגזור כמה גזירות שקורין פונקטין .ואז
גם ,כי באמת כל דברי מוהרנ"ת ז"ל מראש ועד גדולים .והפלא היה ,שכל מקום שהיו בו חפצים של בעל התניא אמר רבינו זכרונו לברכה התורה בחצוצרות".
סוף ,הכל מאדמו"ר זצ"ל מעצמו .הן באתגליא, נשרף ולא נשאר מהם זכר .משנוכח נפוליון בכך השתולל מזעם. "ובאותה השנה עסק הרבה מאד בענין הפונקטין ,והצטער עליהם
כאשר שמעתי מאבי הכ"מ ששמע מפיו נפוליון המשיך במסע הרדיפה בעקבותיו של בעל התניא .אך הרבה מאד ,ואמר כי לא דבר רק הוא ,והקפיד מאוד על האומרים
הקדוש שאמר פעם אחת בזה הלשון :מיום להוותו ,בכל מקום בו הגיע ,נודע לו שבעל התניא עזב זה עתה שבודאי לא יתקיימו הפונקטין ,כי איך אפשר שהשם יתברך יעשה
שנתקרבתי לאדמו"ר זצ"ל ,לא מבעיא דיבור את המקום ...כך התנהלו הדברים חודשים ארוכים ומייגעים עד חס ושלום זאת לישראל .והוא ז"ל אמר כמה פעמים שהוא שטות.
של תורה איני יכול לומר רק המושרש בדבריו ליום ח' טבת תקע"ג ,כשבעל התניא ופמלייתו הגיעו לעיירה ועוד דיבר מזה הרבה שצריכין להתפחד מאוד מאלו הגזירות
הקדושים (הן הכתובים ,והן הבלתי כתובים ,כי אדמו"ר אוקראינית קטנה בשם 'פייענא' ,כאן עצר בעל התניא למנוחה הנשמעים רחמנא לצלן ,ושלא להחזיק אותם לדבר קל ,רק צריכין
זצ"ל הירבה לדבר ולשיח עמו גם כמה וכמה דיבורים
ואף קבע בה את משכנו. להעתיר ולהתפלל ולצעוק ולהתחנן הרבה הרבה לפני השם
ושיחות שלא הביא אותם על הכתב) רק אפילו דברי
צחות (בעסקי חול) איני יכול לומר רק המושרש המשך מעמוד א'
בדברי אדמו"ר זצ"ל .והן באתכסיא" (כוכבי אור,
הקדמה ,בהערה). והלא כך לימד אותנו רבינו הקדוש (שיחות הר"ן ,מג)" :יש בני אדם שיש להם יסורים גדולים ונוראים רחמנא ליצלן ,ואי אפשר להם לספר
מה שבליבם ,והם היו רוצים לספר אך אין להם בפני מי לספר ולהשיח עמו את כל אשר עם לבבם ,והם הולכים מלאים יסורים ודאגות.
לימוד ספרי רבינו ז"ל -חובת כל אנ"ש וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכול להחיות אותם ממש ,ולהחיות אדם אינו דבר ריק ,כי הוא דבר גדול מאד ,וכמו שמובא בגמרא (תענית
כשדיבר פעם מגודל מעלת לימוד ספרי רבינו, כב ).מהני תרי בדחי שזכו למה שזכו על ידי זה שהיו משמחים בני אדם".
נענה ואמר :אם אנו לא נלמד בספרי רבינו,
נפקח עינינו סביבנו ונגמול חסד עם זולתנו בכל יכולתנו ,לא יעבור עלינו יום מבלי שניתן את הדעת למי ביכלתנו להחיות ,במילה טובה
אם כן מי ילמד את ספריו? אז מיר וועלן נישט
לערנען דעם רבינ'ס ספר ,ווער דען וועט במאור פנים או בשאר אופנים ,והיא שתפתח פתח לכלי הדיבור שלנו ,למען נוכל לשפוך שיחנו לפני ה' שהיא תקוות חיינו לעד.
לערנען דעם רבינ'ס ספר ?! (שיש"ק ח"ג סי' רצ"ב). ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב
להרה"ח ר' נחמן זומפר שליט''א
עלינו נפל חובת היום לרגל נישואי בנו הר"ר נתן שמעון הי''ו
להר"ר שמעון ברא''י אנשין הי"ו להר"ר ישראל מנחם מנדל רוטמן הי"ו להר"ר נחמן לוינזון הי"ו להר"ר אברהם זאנוויל גרטנר הי"ו
עב"ג בת הרה"ח ר' מיכאל טויב שליט''א לרגל הולדת הבת לרגל הולדת הבת לרגל הולדת הבת לרגל הולדת הבן
אמר :הרי ענין רבינו ז"ל הוא כמו 'מת מצוה' יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה
שאין לו קרובים לטפל בו ,כי מחמת שבני בדרך רביה"ק זיע"א ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה
העולם הם רחוקים ממנו ואין להם שום
ברכת מזל טוב ברכת מז_ל טוב ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב ברכת מז_ל טוב
השגה בגדולת רבינו ז"ל ובדרכו הקדושה ,לכן להרה"ח ר' שלמה ראטה שליט''א להרה"ח ר' נחמן גוירץ שליט''א להרה"ח ר' פישל וולס שליט''א
להרה"ח ר' מרדכי וורטהיימר שליט''א להרה"ח ר' מאיר מנדליאל שליט''א
אינם עוסקים בה .ואולם אנו שכבר כן זכינו לרגל אירוסי בתו לרגל אירוסי בנו לרגל אירוסי בתו
לרגל נישואי בנו הר"ר יעקב הי''ו לרגל אירוסי בנו הבה"ח אברהם ני''ו עב"ג
עב"ג הבה"ח חיים ני''ו הבה"ח שמואל מרדכי ני''ו עב"ג הבה"ח דוד ני''ו
ונתקרבנו אליו ,הרי שמחויבים אנו להתעסק עב"ג בשעטו''מ בהרה"ח ר' צבי הירש קניג שליט''א עב"ג בת הרה"ח ר' אברהם מן שליט''א בת הרה"ח ר' שלמה צבי דייטש שליט''א בהרה"ח ר' גדליה שפירא שליט''א
בזה כראוי בכל לב ונפש (שיש"ק ח"ג סי' רס"א). יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א בדרך רביה"ק זיע"א
בדרך רביה"ק זיע"א
נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א
בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה".
