gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' שבת‪ ,‬ברכות‪ ,‬תפילה‪ ,‬אבלות‪ ,‬פת ובישולי עכו"ם (ב')‪ ,‬בו"ח‪ ,‬קידוש לבנה‪ ,‬פרשת לך לך‪ ,‬וירא ועוד – נמסר ביום ד' י"ז חשון תשפ"ז – גיליון ‪384‬‬ ‫בשם ה"יראים" לרבינו אליעזר ממיץ זיע"א מהראשונים שאומר שאף למ"ד‪" :‬גזל עכו"ם מותר"‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫עכ"פ אין הדבר נקרא שלו‪ ,‬ונפק"מ לאתרוג שהוא צריך לצאת בו שאם הוא גזלו מעכו"ם אף שהיה‬ ‫בכל שבוע היארצייטים לפעמים שהם הרבה ולפעמים שהם מעט‪ ,‬והשבוע יש הרבה צדיקים‬ ‫מותר לא יוצא בו ידי חובתו‪ ,‬כיון שאמר הכתוב‪" :‬ולקחתם לכם"‪ ,‬ולא קרינן ביה‪" :‬לכם"‪ ,‬והביא‬ ‫להזכיר אך הזכרתים כבר בשיעור ביום שני בספר "תומר דבורה" ולכן נזכיר היום רק צדיק אחד‪:‬‬ ‫הרב שליט"א את ד ברי רש"י פסחים (כ"ט‪ ).‬על ההוו"א של הגמרא שם גבי "בל יראה ובל ימצא"‬ ‫הלילה י"ח חשון חל היארצייט של מרן הגאון ר' נחום פרצוביץ זצוק"ל ר"י "מיר" (נפטר בשנת‬ ‫שלא עובר על "בל יראה" בעכו"ם‪ ,‬ולהוו"א הזאת לביאור רש"י אינו עובר גם באיסור אכילה דכל‬ ‫תשמ"ז – לפני ‪ 40‬שנה בדיוק)‪ ,‬היה גדול בתורה מאוד‪ ,‬ועמל בה כל ימיו בעמל רב וביגיעה‪ ,‬מסר‬ ‫שיש בו משום "בל יראה" יש בו משום "בל תאכל חמץ"‪ ,‬וכל שאינו בכלל "בל יראה" אינו בכלל‬ ‫שיעורים רבים מהם יצאו הספרים הנודעים בעולם התורה‪" :‬חידושי ר' נחום"‪ ,‬וזכה להרבצת‬ ‫איסור אכילה ג"כ‪ ,‬והקשו התוס' שם עליו שלכאורה זה לא שייך כי אם הוא גזל ממנו הרי שכעת‬ ‫תורה עצומה שעד היום בכל עולם הישיבות מזכירים מדבריו בחבורות‪ ,‬בשיעורים כללים‪,‬‬ ‫זה שלו‪ ,‬ואם הוא נתן לו לאכול משנכנס לפיו זה שלו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וביאר הרב שליט"א שלכאורה הם‬ ‫ובשיעורים רגילים במגוון מסכתות בש"ס‪ ,‬ועל זה יש לבאר מה שאמרו חז"ל (עי' ברכות י"ח‪:):‬‬ ‫הבינו שני הבנות בעניין קניין לאכילה‪ ,‬רש"י הבין שאפילו שאדם מכניס לפיו משהו הרי שזה יכול‬ ‫"צדיקים במיתתן קרואים חיים" כפשוטו ממש‪ ,‬שהרי בכל עת מזכירים מדברי תורתו ואומרים‪:‬‬ ‫להיות לא שלו‪ ,‬ותוס' הבינו שכשנכנס הדבר לפיו וודאי הוי קניין‪ ,‬ואמרתי לרב שליט"א שיש עוד‬ ‫"ר' נחום אומר כך"! וכו' ולמרות שעברו כבר ארבעים שנה מעת פטירתו זה נראה לכל בני הישיבות‬ ‫נפק"מ בגמרא פסחים לגבי אכילת מצה שאם אין זה שלו גם כשהוא מכניס את זה לפיו הרי שהוא‬ ‫שר' נחום חי בתוכנו ממש! יש עוד גמרא במסכת תענית (ה'‪ ):‬שמספרת שם באריכות על‬ ‫לא קיים בזה מצוות אכילת מצה שבעינן שתהיה שלו‪ ,‬וממילא נראה שהיראים סבר ג"כ כרש"י‬ ‫האמוראים שנפרדו זה מזה ואחד אמר לחברו לומר לו דבר תורה לפרידה‪ ,‬והוא אמר לו כך‪" :‬יעקב‬ ‫שיתכן שאדם יהיה לו משהו ואפילו שהוא יאכל אותו והוא איננו שלו‪ ,‬ואף שאינו עובר עליו איסור‪,‬‬ ‫אבינו לא מת"‪ ,‬וכשתמה על כך ואמר‪" :‬וכי לחינם חנטו חנטייא וספדו ספדנייא"? אמר לו חברו‪:‬‬ ‫והביא הרב שליט"א עוד דבר מעניין שזה יסוד של מרן הגאון ר' אלחנן ווסרמן זצוק"ל הי"ד שיש‬ ‫"מקרא אני דורש שנאמר עבדי יעקב וכו' ואת זרעך וכו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"‪ ,‬והיינו‬ ‫דבר שאינו קניין היינו שחברו לא הקנה לו את זה‪{ ,‬עי' ברש"י קידושין (מ"ד) גבי דעת בקידושין‪,‬‬ ‫שיעקב אבינו ע"ה נקרא חי כי הזרע שלו חי! ויש לרמוז גם על הנ"ל שתלמידים נקראו בנים ג"כ‬ ‫ועי' רש"י יבמות (י"ט) ‪" :‬דבעינן דעת מקנה"‪ ,‬ועי' בהגהות על דברי רש"י קידושין (ב'‪,):‬‬ ‫כנודע‪ ,‬וכיון שכולם לומדים מתורתו הרי שזה ג"כ בגדר זרעו בחיים‪ ,‬וממילא ג"כ הוא עצמו‬ ‫ואכמ"ל} ואינו הפקר כי לא הפקירו‪ ,‬אמנם הוא לא בוודאות שלו וכגון‪ :‬אדם שאומר לחברו שאם‬ ‫בחיים! ויש לציין לדבר נפלא שלומדים מדברי הגמרא שם‪ :‬רואים מזה שהפסוקים יותר חשובים‬ ‫הוא רוצה הוא יכול לזכות בחפץ זה‪ ,‬ודוגמה לדבר‪ :‬אדם מזמין את חברו לאכול אצלו סעודה‬ ‫ממה שרואים בעיניים‪ ,‬שהרי הוא שאל אותו על התיאור שמופיע בתורה בפרשת ויחי שחנטו את‬ ‫ומניח באמצע השולחן קערה מרכזית של דגים‪ ,‬פשוט שהאורח עדיין לא קנה את זה כל עוד זה לא‬ ‫יעקב והספידו אותו‪ ,‬וכי יכול להיות שכל זה היה סתם? והוא ענה לו‪" :‬מקרא אני דורש" והיינו‬ ‫בצלחתו [או בפיו – וכנ"ל]‪ ,‬וכן פשוט שאין זה הפקר שהרי בעל הבית לא הפקירו ואם נשאר הוא‬ ‫שהיות ויוצא מהתורה שהוא חי אין זה משנה שחנטו אותו המצרים והספידו אותו שהרי בתורה‬ ‫לוקח את זה‪ ,‬וממי לא יש דבר באמצע שהוא אצלו אך אינו שלו‪ ,‬וכגון‪ :‬שיש לו רשות לזכות בזה‪,‬‬ ‫כתוב שהוא חי‪ ,‬ואף שהתיאור הנ"ל כתוב ג"כ בתורה‪ ,‬זה ג"כ נכון! ובאמת המצרים היו סבורים‬ ‫וזה אולי הפשט ב"יראים"‪ ,‬ועוד‪ ,‬שהוא לא עשה קניין מהגוי‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫שהוא מת וכן עשו לו‪ ,‬וכמו שפירש רש"י (כאן בגמ')‪" :‬כסבורים היו שמת"‪ ,‬והם לא ידעו הסוד‬ ‫ג‪ .‬גמרא בכורות – הבכור של ר' צדוק‪ ,‬וחידוש נפלא על ר' חוצפית המתורגמן‪.‬‬ ‫הזה של "זרעו בחיים"‪ ,‬והבן‪ ,‬וזו היא הבחינה הזאת של‪" :‬צדיקים במיתתן קרואים חיים"! הייתי‬ ‫במוצאי שב"ק הקודמת הייתי בציון דוד המלך ע"ה וב"כותל המערבי" ושמעתי שיעור מהגר"ד‬ ‫במוצאי שב"ק הקודמת בציון דוד המלך ע"ה וב"כותל המערבי" ושמעתי שם שיעור מהגר"ד‬ ‫זיכרמן שליט"א בדף היומי ולמדנו שם בין השאר באריכות את המעשה שהיה עם הבכור של ר'‬ ‫זיכרמן שליט"א ונזכרתי מה שהוא סיפר פעם על רבינו בהתרגשות גדולה ובדמעות בהיותו‬ ‫צדוק שנעשה בו מום‪ ,‬ונחלקו שם רבן גמליאל ור' יהושע האם יש הבדל בין עם הארץ שאינו נאמן‬ ‫תלמידו בישיבת "מיר" לפני כחמישים שנה‪ :‬רבינו היה חולה באחרית ימיו בטרשת מצויה ל"ע‪,‬‬ ‫על המומין לבין חבר‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והרב שליט"א הביא דבר מעניין מספר "בן יהוידע" לרבינו ה"בן‬ ‫והייתה זו מחלה קשה ה"י‪ ,‬והיה לו ייסורים רבים ל"ע‪ ,‬והוא היה עמל בתורה בעמל כזה וביגיעה‬ ‫איש חי" זיע"א (שם) שביאר שהמעשה היה דווקא עם ר' צדוק כיון שעליו מסופר בגמרא גיטין‬ ‫כזאת והוא היה שוכח מכל הייסורים והצרות שלו! ולא היו ניכרים עליו כלל!‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫(פ' הניזקין) במעשה של ר' יוחנן בן זכאי ואספסיינוס קיסר שביקש עליו רופא לרפאו‪ ,‬כי הוא‬ ‫כעת נעסוק בפלפול‪ ,‬אגדות‪ ,‬והלכות בעז"ה‪:‬‬ ‫היה מתענה ארבעים שנה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכזה אדם שלא נהנה מהעולם הזה הרי שהוא יהיה נאמן על‬ ‫א‪ .‬משנה בבא קמא – שור מועד לשבתות – כמה ביאורים בזה והנפק"מ ביניהם‪ ,‬שור של‬ ‫הבכור שלו‪ ,‬שהרי לא מעניין אותו כלל גשמיות ולמה שהוא יטיל מום בבכור? הרי הוא היה אוכל‬ ‫עכו"ם‪ ,‬שור של שוטה שהתפקח‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫גרוגרות כמובא שם בגמ' גיטין והנידון הוא על אדם כזה‪ ,‬עוד למדנו שם חידוש נפלא על ר'‬ ‫אתמול למדתי עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת בבא קמא ונביא כמה‬ ‫חוצפית המתורגמן שמוזכר שם שהוא היה אחד מעשרה הרוגי מלכות שמביא ה"שיטה מקובצת"‬ ‫חידושים מהם‪ :‬מובא שם במשנה ששור מועד לנגוח גדולים הוא לא מועד לקטנים‪ ,‬ועוד‪ ,‬עיי"ש‪,‬‬ ‫שם שהוא היה בבחינת ר' יונתן בן עוזיאל שעליו איתא בגמרא סוכה (כ"ח‪ ,).‬בבא בתרא (קל"ד‪:).‬‬ ‫ושאלו תלמידיו של ר' יהודה אותו‪ :‬מה יהיה הדין שור שמועד לשבתות והיינו שהוא נגח רק‬ ‫שבשעה שהיה לומד "כל עוף הפורח עליו היה נשרף"‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫בשבתות שלש שבתות רצוף‪ ,‬ואינו מועד ליום חול‪ ,‬והיינו שביום חול הוא לא נגח ג' פעמים‪ ,‬ואמר‬ ‫ד‪ .‬פרשת וירא – עקידת יצחק ממנה הגיעה ישועתו‪ ,‬ולהיכן הוא נעלם לאחר העקידה?‪.‬‬ ‫להם ר' יהודה שבאמת יהיה הדין כך כמו בקטנים ובגדולים‪ ,‬שביום חול הוא ישלם רק חצי נזק‬ ‫אמר לי השבוע מורנו רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א כשנסענו לגאולה דבר נפלא על‬ ‫כדין שור תם‪ ,‬ובשבת הוא ישלם נזק שלם כדין שור מועד‪ ,‬וקשה‪ :‬מה הפשט בזה‪ ,‬מילא שור שנוגח‬ ‫הפרשה הבאה (וירא) שבה מסופר על עקידת יצחק והנה‪ ,‬אברהם אבינו ע"ה עמד בניסיון קשה‬ ‫גדולים ולא קטנים העניין הוא כי השוורים הגדולים הוא מקנא בהם וכדו' (וכמו שמצוי בין בני‬ ‫מאוד‪ ,‬שהרי הקב"ה אמר לו בפרשה הקודמת (לך לך)‪" :‬כי ביצחק יקרא לך זרע"‪ ,‬והנה‪ ,‬כשהוא‬ ‫אדם!‪ )..‬אמנם‪ ,‬שוורים קטנים אינו רואה את עצמו להתחיל עימם (וכנ"ל!‪ ,)..‬אמנם‪ ,‬מהו ההבדל‬ ‫שומע עכשיו את קול ה' שאומר לו לעקוד את יצחק הוא אמור לומר לעצמו‪" :‬איך יתכן שה' אומר‬ ‫לשור בין שבת לחול? ויש בזה שני ביאורים‪ :‬דעת רש"י‪ :‬כיון שביום חול הוא עובד ובשבת אינו‬ ‫לי לעקוד את יצחק ומצד שני הוא הבטיח לי שממנו יהיה לי זרע"? והוא הלך בתמימות ועשה רצון‬ ‫עובד ממילא זחה עליו דעתו‪ ,‬והיינו שהוא משועמם וכל הצרות מתחילים כשמשועממים כידוע!‬ ‫ה' בלי לשאול שאלות‪ ,‬ומה היה בסוף? מובא בזוהר הקדוש שיצחק אבינו ע"ה לא יכול היה‬ ‫(וכנ"ל!‪ ,)...‬ותוס' הביאו בשם הירושלמי שבשבת הוא רואה את כולם לבושים בבגדי שבת ואינו‬ ‫להוליד‪ ,‬ובשעת העקידה כששחט אברהם אבינו ע"ה את האיל התעבר ביצחק אבינו ע"ה מהאיל‬ ‫מכיר את האנשים ולכן הוא נוגח בשבת‪ ,‬שלפתע הוא רואה את בעליו עם שטריימל או עם עניבה‬ ‫הנקרא‪" :‬דוכרא" ( עי' בגמרא ראש השנה‪ ,‬וכן בגמרא בבא קמא (נ') במעשה דר' חנינא בן דוסא‪:‬‬ ‫ואינו יודע שזה בעליו! וכן שאר הסובבים! והביא התוס' יום טוב (שם על דברי המשנה) [זכיתי‬ ‫"זכר של רחלים"‪ ,‬ועיי"ש שהוא זכר לאלו של יצחק‪ ,‬ועי' בשיטה מקובצת שם‪ ,‬ואכמ"ל)‪ ,‬וע"י כך‬ ‫להיות על ציונו הקדוש בבית העלמין הישן בעיר קראקא שבפולין אור ליום ב' י"א כסלו תשע"ט]‬ ‫הוא זכה להוליד! ובזה התקיים בו‪" :‬כי ביצחק יקרא לך זרע"‪ ,‬והיינו שמהרעה כביכול מזה גופא‬ ‫שני נפק"מ בין שני הטעמים (שזה קשה קצת על הרע"ב שהביא שני הביאורים ובהמשך המשנה‬ ‫הסתובב לו טוב‪ ,‬והעמידה בניסיון היא גרמה להבטחה של הזרע! ויש כאן מוסר השכל עצום‪ :‬יש‬ ‫ביאר לפי ביאור אחד‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והבן)‪ :‬הנפק"מ הראשונה היא‪ :‬לגבי מה שר' יהודה אמר בסוף‬ ‫לאדם תמיד לעשות רצון ה' ולא לחשבן חשבונות‪ ,‬ופעמים שבמה שנראה לו רע שם טמונה ישועתו!‬ ‫המשנה שהוא חוזר לתמותו באופן שהוא לא נגח שלש שבתות רצופות‪ ,‬והנה‪ ,‬פשוט שלא מדובר‬ ‫עוד הוא אמר לי היום דבר נפלא‪ :‬בסוף פרשת וירא מתואר שחזר אברהם אבינו ע"ה מן העקידה‬ ‫כשלא היה לו את מי לנגוח‪ ,‬ולכן‪ ,‬לפי הביאור של רש"י עברו לפניו בג' שבתות אלו שוורים והוא לא‬ ‫ולא מוזכר שם יצחק כלל‪ ,‬להיכן הוא נעלם? והוא הביא מדברי יונתן בן עוזיאל שאומר שהוא הלך‬ ‫נגח הוא נעשה תם‪ ,‬שהרי הטעם הוא כי הוא בטל ממלאכה ולכן הוא נוגח שוורים‪ ,‬אמנם לפי‬ ‫לישיבה ללמוד‪ ,‬לפי שהתפרסם המעשה של העקדה הרבה ואברהם אבינו ע"ה לא רצה שיהיה לו‬ ‫הטעם של תוס' שזה מחמת בגדי השבת ממילא לא מהני ליה להיות תם ע"י שיעברו לפניו שוורים‬ ‫עין הרע‪ ,‬והוא טמנו בישיבה! והוספתי לו מה ששמעתי לפני שנים רבות ממרן הגאון ר' משה‬ ‫אלא צריך בשביל להיו ת תם שיעברו לפניו אנשים והוא לא ייגח אותם ג' שבתות רצופות‪ ,‬ואז הוא‬ ‫שמואל שפירא זצוק"ל ר"י "באר יעקב" בעת שביקר אצל מרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל והוא ביקש‬ ‫יהיה תם‪ ,‬והנפק"מ השנייה היא‪ :‬מה יהיה הדין ביום שבטלים בו ממלאכה ולא לובשים בגדי‬ ‫ממנו לומר דבר תורה‪ ,‬והביא רמ"ש את מה שכתב רבינו אברהם בן הרמב"ם זיע"א על הפסוק‪:‬‬ ‫שבת‪( ,‬וכמו אתמול שהיה יום שבתון מפני סיבה אך לא לבשו בגדי שבת) לפי הטעם של רש"י הרי‬ ‫"ויצחק בא מבאר לחי רועי" ששם הוא למד וזה היה הישיבה שלו‪ ,‬ושם הוא היה טמון מהעקידה‪,‬‬ ‫ששייך שיהיה תם אחרי ג' ימים כאלו שהרי הוא בטל ממלאכה ובכל זאת הוא לא נגח‪ ,‬ולפי התוס'‬ ‫ואילו לא היה יוצא מהישיבה הוא לא היה רואה כלל את רבקה מרוב שקיעתו שם בלימוד‪ ,‬וה'‬ ‫שהטעם הוא בגלל בגדי השבת הרי אנשים לא לבשו בגדי שבת ולכן הוא יהיה עדיין מועד אא"כ‬ ‫סובב שהוא יצא משם כדי להתפלל ואז הגיע לו זיווגו‪.‬‬ ‫יעברו עליו ג' שבתות‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬עוד למדנו שם ששור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור‪ ,‬ודרשינן‬ ‫ה‪ .‬פרשת לך לך – וירא – האמונה של שרה אמנו ע"ה‪.‬‬ ‫ליה בגמ' שם מדכתיב‪" :‬ראה ויתר גוים" שכיון שלא קיבלו את התורה התיר את ממונם‪ ,‬ועוד‪,‬‬ ‫עוד דיברתי במוצ"ש בחזור מציון דוד המלך ע"ה ומה"כותל המערבי" עם ידידי הרב שמעון כהן‬ ‫דכתיב‪" :‬רעהו" ולא של עכו"ם‪ ,‬והקשה הבה"ח מגידו שיחי'‪ :‬הרי כתוב בפסוק (בא)‪" :‬וישאלו‬ ‫שליט"א על עניין האמונה של האבות‪ ,‬והאמונה של שרה אמנו ע"ה‪ ,‬עד שה' אמר לאברהם אבינו‬ ‫איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה וכו' ושם מיירי בעכו"ם וא"כ מצאנו לשון‪" :‬רעהו" בעכו"ם?‬ ‫ע"ה (לך לך)‪" :‬כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"‪ ,‬ובפרשה הבאה (וירא) כתוב‪" :‬ותצחק‬ ‫ואמרתי לו שקושיה זו מובאת בספר "דברי אליהו" (שם) לרבינו הגר"א זיע"א והוא ביאר עפ"י‬ ‫שרה בקרבה וכו'‪ = ,‬ועמדו על זה הרבה הקדמונים (עי' ברמב"ן שם) ויש מבארים שהיא צחקה‬ ‫הזוהר הקדוש שעל כרחך שמיירי על ישראל ולא על עכו"ם‪ ,‬ומשה רבינו ע"ה אמר לישראל בציווי‬ ‫מרוב שמחה‪ ,‬והיינו שהייתה אמונתה כל כך חזקה עד שהיה לה צחוק כאילו היא כבר הולידה‪ ,‬כי‬ ‫ה' שישאלו איש מרעהו היינו מישראל חברו וכן על הנשים שישאלו מרעותיהן‪ ,‬וע"י כך שישאילו זה‬ ‫כשה' מבטיח זה יהיה! והבן‪.‬‬ ‫לזה ויעשו חסד זה עם זה ממילא גם המצרים יעשו עימם חסד‪ ,‬שאם אדם עושה רחמים למטה‬ ‫ו‪ .‬פרשת לך לך – וירא – כל עבודת אברהם אבינו ע"ה הייתה לקדש שם ה' בעולם!‪" ,‬לאו‬ ‫נעשה עליו רחמים מלמעלה! עוד למדנו שם דבר מעניין ששור של חרש שוטה וקטן פטור עד שיעשה‬ ‫שאין בו מעשה" – מדוע לומדים אותו מדין ד"לא תחסום" דווקא?‪.‬‬ ‫מועד ואז מעמידים להם אפוטרופוס‪ ,‬כי אינם יודעים לשמור עליו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ואמר ר' יהודה שבאופן‬ ‫עוד דיבר על זה השבוע מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על הפרשיות האלו‬ ‫כזה שהשתפה השוטה וחזר להיות פיקח הרי שאפילו שהשור נגח ג' פעמים יש להמתין לו עוד פעם‬ ‫(לך לך – וירא) שמדברים על אברהם אבינו ע"ה והביא מה שאמרו עליו חז"ל שהוא רץ לפני‬ ‫ג' פעמים משנעשה פיקח‪ ,‬ויש כאן חידוש מעניין מאוד‪ :‬שלפי ר' יהודה הולכים בזה אחר הבעלים‬ ‫הקב"ה – "כסוס הרץ בין בצעי המים"‪" - ,‬כסוס רודף במלחמה"‪ ,‬והיינו שכל מה שהוא עשה‬ ‫וכיון שכעת הוא נעשה פיקח הוא כאילו איש חדש וגם השור שלו כאילו חדש ואין מונים לו מועדות‬ ‫בעולם היה כדי להרבות כבוד שמים ולקדש שם ה' בעולם!‪ ,‬עוד הוא אמר לי היום דבר נפלא על מה‬ ‫משעת שטות בעליו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫שאמרו חז"ל (עי' בגמרא מכות ועוד)‪" :‬לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו" וילפי' לה מדכתיב (פ'‬ ‫ב‪ .‬גמרא בבא מציעא – גדר קניין באוכל‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫כי תצא)‪" :‬לא תחסום שור בדישו"‪ ,‬והקשה בספר "פנים יפות" (לרבינו ר' פנחס הורביץ זיע"א‬ ‫אחרי שדיברנו על מסכת בבא קמא נעבור למסכת בבא מציעא שבאה אחריה‪ :‬השבוע דיבר מורנו‬ ‫בעל ה"הפלאה" – שם בפרשה)‪ :‬מדוע למדו את זה חז"ל דווקא מלאו ד"לא תחסום" הלוא יש‬ ‫הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה במסכת בבא מציעא (פ"ז) שמדברת‬ ‫עוד מקומות לפני כן ללמוד דין זה? ותירץ‪ :‬חז"ל חיפשו לאו שאין בו מעשה‪ ,‬אך הוא עובר בלאו‬ ‫שם על האוכל שמותר לפועל לאכול בעת עבודתו בשדה שהוא יכול לאכול בפיו אך לכליו אסור לו‬ ‫כשהוא עושה אותו‪ ,‬והיינו שאין לוקין עליו אבל יש לו איסור‪ ,‬וזה מצאנו בלאו ד"לא תחסום"‪,‬‬ ‫לתת‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב‪" :‬ואל כליך לא תתן"‪ ,‬ונביא יסוד מדבריו‪ :‬ממתי אדם קונה אוכל? והביא‬ ‫והבן‪.‬‬ ‫הרב שליט"א את מה שהביא ה"מנחת חינוך" (מצווה תקע"ו – על מצווה זו של אכילת הפועלים)‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫חפץ ומשתמש בו שאז שפיר דמי שהרי זה ברירה ביד‪ ,‬לאלתר‪ ,‬ואוכל מתוך פסולת‪ ,‬שהרי מה שהוא‬ ‫ז‪ .‬פרשת וירא – מעשה העקידה‪ ,‬ותכלית השמחה בסיום מסכת‪.‬‬ ‫רוצה כעת נקרא אוכל‪ ,‬וכמבואר במ"ב (שם)‪ ,‬וזו העצה הביאו הפוסקים לגבי מיון ספרים בשבת‪,‬‬ ‫הייתי השבוע כאן בירושלים בסעודה גדולה של יום ההצלה אצל כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף‬ ‫שאם נוטל כל אחד ומעיין בו אפילו רגע‪ ,‬שפיר דמי‪ ,‬והטעם כנ"ל‪.‬‬ ‫ירושלים שליט"א בהשתתפות קהל רב אדמורי"ם ורבנים והוא דיבר בדבריו [באידיש ואני‬ ‫ט"ו‪ .‬הל' שבת – שפשוף הנעל מבוץ‪.‬‬ ‫מתרגם לפי הבנתי] עכל פרשת העקידה שיש לנו ללמוד מאברהם אבינו ע"ה לשמוע תמיד לקול ה'‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אליעזר מרטין שיחי'‪ :‬ירד גשם ונהיה בוץ על הנעל האם מותר‬ ‫ולקדש שמו בעולם ולא לשאול שאלות‪ ,‬ומה שה' רוצה זה מה שעושים אף א חושבים אחרת! והיות‬ ‫לשפשף אותו בשבת? והשבתיו‪ :‬מבואר במ"ב (סי' ש"ב) שאין לשפשף נעל מעור בברזל הנמצא‬ ‫והיה שם סיום הוא אמר דבר נפלא‪ :‬עיקר השמחה בסיום מסכת ובסעודה שעושים הוא העניין של‬ ‫לפני בית הכנסת כיון שזה נקרא‪" :‬ממחק"‪ ,‬שזה אחת מל"ט מלאכות והיינו שחלק מעיבוד העור‬ ‫ההתחלה‪ ,‬והיינו שמיד שמסיימים מתחילים מסכת חדשה! כי יהודי לא מסיים אף פעם אלא תמיד‬ ‫זה למחק אותו היינו לשפשף אותו בברזל מחודד כדי שיהיה חלק‪ ,‬אמנם בדבר שאינו מעור‪ ,‬או‬ ‫הוא ממשיך עוד ועוד‪ ,‬וזה חלק מהשמחה של הסיום ההתחלה החדשה‪.‬‬ ‫כשמשפשפו בעדינות ולא בברזל נראה ששרי‪ ,‬אמנם הביא המ"ב (שם) בשם הט"ז שכל מה שמותר‬ ‫ח‪ .‬סליחות שני בתרא – "אזכרה אלהים וכו' בראותי כל עיר על תילה בנויה וכו' – כנגד בית‬ ‫זה מתי שהבוץ לא התייבש אלא הוא לח‪ ,‬אמנם כשהתייבש זה אסור משום טוחן‪.‬‬ ‫המקדש של מעלה‪.‬‬ ‫ט"ז‪ .‬הל' פת עכו"ם – פת שיש עליה ביצים‪.‬‬ ‫הייתי בליל שני השבוע בעצרת גדולה ודרש שם בין השאר הגאון הגדול ר' שמעון יצחק שלזינגר‬ ‫דיברנו בשבוע שעבר על פת עכו"ם ובישולי עכו"ם ולמדתי השבוע עוד עם ידידי הבה"ח אליסף‬ ‫שליט"א חבר בד"ץ "העדה החרדית" והביא בתוך דבריו בביאור הסליחות שני בתרא שאמרנו‬ ‫מרדכי שיחי' בהלכות אלו ונביא חידוש מזה‪ :‬אף שאמרנו שפת עכו"ם מותרת במקום שאין פת‬ ‫למחרת בסיום ימי בה"ב‪" :‬אזכרה אלהים וכו' בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלהים‬ ‫ישראל ואין הגוי מערב בה דברים‪ ,‬יש להיזהר בזה באופן שהוא טח על הפת ביצים‪ ,‬וכמו שנוהגים‬ ‫משפלת עד שאול תחתיה"‪ ,‬מה שכתב על זה רבינו הקדוש ה"פרי מגדים" זיע"א (סי' תקס"א –‬ ‫לעשות עם שומשום בחלות‪ ,‬שטחים עליהם ביצה חיה במברשת ומדביקים את השומשום‪ ,‬ואז זה‬ ‫הל' זכר לחורבן) בשם הגה"ק ר' גרשון מקיטוב זיע"א {גיסו ותלמידו של מרן הבעל שם טוב‬ ‫אסור משום‪" :‬בישולי עכו"ם"‪ ,‬והיסוד בבישולי עכו"ם הוא שכל מה שלא נאכל חי‪ ,‬ועולה על‬ ‫זיע"א} שהביאור הוא שהעיר ירושלים היא בנויה‪ ,‬וכמו שאנחנו רואים שמסתובבים בירושלים‬ ‫שולחן מלכים היינו שהוא מאכל חשוב יש בו משום בישולי עכו"ם‪ ,‬וביצה אף שנאכלת בשעת הדחק‬ ‫שיש בה בניינים ואנשים וכו'‪ ,‬אמנם‪ ,‬ירושלים של מעלה מכוונות כנגד ירושלים של מטה היא‬ ‫חיה‪ ,‬זה נקרא דבר שאינו נאכל חי‪ ,‬וכן היא עולה על שולחן מלכים ולכן פת שטח אותה הגוי‬ ‫חרבה‪ ,‬ושם ניכר החורבן‪ ,‬והביאור הוא‪" :‬בראותי כל עיר על תילה בנויה" – "כל עיר" = רומז על‬ ‫בביצה אינה אסורה משום פת עכו"ם אלא מצד בישולי עכו"ם‪.‬‬ ‫ירושלים שהיא העיר המרכזית (בבחינת מה שאמר הכתוב (תהילים)‪" :‬ציון מכלל יופי" – שהיא‬ ‫י"ז‪ .‬הל' הל' בשר וחלב – אורז שנגעו בו עם כף של עוף‪.‬‬ ‫בבחינת‪" :‬כל"‪ ,‬מחמת קדושתה‪ ,‬והבן) שהיא אמנם בנויה למטה‪ ,‬אך‪" :‬ועיר האלהים" = היינו‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב משה לוברבוים שיחי'‪ :‬אדם שאכל אורז שנגעו בו בכף שנגעה ברוטב‬ ‫ירושלים של מעלה = "מושפלת עד שאול תחתיה"‪ ,‬ושם ניכר החורבן! שנזכה בקרוב שגם העיר של‬ ‫של העוף‪ ,‬האם יש לו להמתין שש שעות? והשבתיו‪ :‬לא מצאנו גדר בפוסקים כמה השיעור שיש‬ ‫מטה תהיה בנויה כירושלים של מעלה‪ ,‬אמן!‪.‬‬ ‫לאכול עוף או בשר ולהמתין שש שעות‪ ,‬ולכאורה אף על כל שהוא יש להמתין שש שעות‪ ,‬ולכן אם‬ ‫ט‪ .‬הל' אבלות – בשר ויין לאבל בסעודת היום השביעי של האבלות‪.‬‬ ‫הוא ראה על האורז רוטב ממש יש לו להמתין שש שעות‪ ,‬כי הוא אכל את הרוטב של העוף ממש‪,‬‬ ‫שאל אותי השבוע ידידי הרב משה חיים מחפוד שיחי' [נכד מרן הגר"ש שליט"א]‪ :‬האם מותר‬ ‫אמנם באופן שהאורז היה לבן ולא ראו עליו דבר אין בכך כלום שנגעו בו בכף‪ ,‬וכן באופן שהתבטל‬ ‫לאבל ל"ע ביום האחרון של השבעה לאכול בשר ולשתות יין? והשבתיו‪ :‬מבואר בכל הפוסקים‬ ‫הרוטב בתוך האורז והתערב אין צריך להמתין שיש בזה ביטול‪.‬‬ ‫שאבל ל"ע מותר בבשר ויין בכל ימי השבעה‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שיש ענין לאכול בשר ולשתות יין וכמו‬ ‫י"ח‪ .‬הל' קידוש לבנה – מה הגדר שנהנים מהלבנה?‬ ‫שאמר הכתוב‪" :‬תנו שכר לאובד ויין למרי נפש"‪ ,‬שזה מפיג קצת את צערו‪ ,‬ואין בכלל האבלות‬ ‫היה במוצאי שב"ק השבוע קידוש לבנה [וכשהייתי במוצ"ש בציון דוד המלך ע"ה‪ ,‬וב"כותל‬ ‫איסור זה כלל‪ ,‬מלבד הסעודה הראשונה שאחרי הקבורה הנקראת‪" :‬סעודת הבראה" שבה אין‬ ‫המערבי" היו שם מניינים רבים לזה עד חצי הלילה וגם לאחריו] ושאלו אותי הבה"ח נתנאל‬ ‫לאכול בשר ולשתות יין‪ ,‬ונהגו לאכול בה דבר עגול שמסמל ש"גלגל הוא שחוזר בעולם"‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫אשורי שיחי' והבה"ח אליסף מרדכי שיחי'‪ :‬אם יש על הלבנה ענן קלוש אך עדיין רואים את האור‬ ‫ביצים‪ ,‬עדשים וכדו'‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל על יעקב אבינו ע"ה ונקרא את זה בפרשה בעוד כמה‬ ‫שלה האם מותר לברך עליה? והשבתי‪ :‬מבואר בשו"ע (ריש סי' תכ"ו) שמברכים על הלבנה בעת‬ ‫שבועות (פ' תולדות) שאכל "נזיד עדשים" כיון שזה היה סעודת ההבראה לאחר הלוויה של יצחק‬ ‫ש"נהנים מאורה"‪ ,‬והביא בביה"ל (שם) נידון גדול בגדר זה וכללו של דבר‪ :‬אם הענן קלוש ועדיין‬ ‫אבינו ע"ה ונהגו לאכול דבר עגול‪ ,‬ושאלוני רבים‪ :‬הלוא מבואר בשו"ע (סי' תקנ"א) שאין לאכול‬ ‫רואים זריחת הלבנה על הארץ שפיר אפשר לברך עליה‪ ,‬אמנם‪ ,‬כשהענן עבה ואין ניכר אורה כלל‬ ‫בשר ולשתות יין בימי האבלות על החורבן‪ ,‬ומביא שם כמה דעות בזה‪ :‬י"א מי"ז תמוז‪ ,‬וי"א מר"ח‬ ‫אין לברך עליה‪ ,‬ואני זוכר שהלכנו בליל ט"ו באב תשפ"ו בני הישיבה כאן במסלול של נחל ציפורי‬ ‫אב‪ ,‬וי"א מט' הימים‪[ ,‬ולדעת הרמב"ם שזה עיקר הדין של הגמרא שלהי תענית רק בסעודה‬ ‫בצפון ואמרו להביא פנסים וכיון שהלבנה הייתה מאירה גם מי שלא הביא ראה הכול וכן אמר‬ ‫מפסקת אסור] וכי אבל ל"ע קל הוא יותר מזה? התשובה היא‪ :‬המעיין בדברי הפוסקים יראה‬ ‫המדריך הרב גולדהבר שיחי' שהלבנה מאירה היטב את הדרך‪ ,‬וזה הגדר של הנאה ממנה ולכן היה‬ ‫שאיסור זה של בשר ויין בימי האבלות על החורבן אין הוא קשור כלל לאבלות‪ ,‬ולכן הוא חמיר טפי‬ ‫במוצ"ש זו לברך לכתחילה‪.‬‬ ‫מהכול‪ ,‬אלא הוא קשור לזה שבטלו הנסכים שהיו מיין (בין השאר)‪ ,‬ובטלו הקרבנות שהם בשר‪,‬‬ ‫י"ט‪ .‬הל' שבת – בגד שהיה רטוב בין השמשות של שבת והתייבש שימוש בו בשבת‪.‬‬ ‫ואין זה קשור לאבל כלל‪ ,‬למרות שההלכות האחרות מאוד דומות‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי בליל ש"ק הקודמת הבה"ח יהודה יעקובסון שיחי'‪ :‬בגד שהיה רטוב בבין‬ ‫י‪ .‬הל' ברכות – ברכת אננס ובננה‪ ,‬הל' שבת – הל' "רצה"‪.‬‬ ‫השמשות של שב"ק והתייבש האם מותר להשתמש בו בשבת? והשבתיו‪ :‬מבואר בפוסקים (עי'‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות‪ :‬ידוע שיש דעות בפוסקים לגבי ברכת‬ ‫בספרי "דברי מאיר") שאם היה עתיד להתייבש בשבת וכגון שחם או בחורף כשהוא ליד התנור‬ ‫אננס האם יש לברך עליו "העץ" או "אדמה"‪ ,‬מה עושים למעשה? והשבתיו‪ :‬מובא בשו"ע (סי'‬ ‫הרי שמותר ללבוש אותו לאחר שהתייבש‪ ,‬כי לא הסיח דעתו ממנו‪ ,‬והוא היה עתיד להתייבש‪,‬‬ ‫ר"ג) שעל מואזי"ש (בננה) מברכים "בורא פרי האדמה"‪ ,‬והטעם הוא כמבואר שם ובגמרא ברכות‬ ‫אמנם‪ ,‬אם לא היה עתיד להתייבש בשבת וכגון שהוא נמצא במקום לח וכדו' והסיח דעתו ממנו אין‬ ‫שהגדר של פרי שמברכים עליו‪" :‬בורא פרי העץ" היא שהוא גודל על עץ שקיים כל השנה‪ ,‬שזה גדר‬ ‫להשתמש בו בשבת‪ ,‬וזה נקרא‪" :‬מוקצה מחמת גזירה" והיינו שמא יבוא לסחוט אותו‪ ,‬וכמובן זה‬ ‫עץ‪ ,‬ובננה אף שהיא גודלת על שיח גבוה ולא על הקרקע כשאר ירקות‪ ,‬עכ"פ בעץ שלה מחליף את‬ ‫דווקא באופן שהוא ממש רטוב ונסחט בגדר‪" :‬טופח על מנת להטפיח"‪.‬‬ ‫גזעו משנה לשנה‪ ,‬והיינו שבחורף שהעשבים נובלים העץ שלה מתחלף גזעו לגמרי‪ ,‬ובימי ניסן‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬אמן!‬ ‫שצומחים האילנות [ולכן איתא בגמרא ברכות שה"יוצא בימי ניסן" מברך "ברכת האילנות" כי אז‬ ‫כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ו' י"ט‬ ‫הוא הצמיחה שלהם לאחר החורף] הגזע שלהם חוזר‪ ,‬ולכן שפיר מברכים על בננה "אדמה"‪ ,‬וכן‬ ‫חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫אננס גזעו מחליף ולכן נהגו לברך עליו "אדמה"‪ ,‬והכי עדיף טפי כי אם כשמברך עליו "אדמה" גם‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסטריקוב שליט"א מב"ב ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד ובמאור פנים אור‬ ‫אם נאמר שברכתו היא‪" :‬העץ" יצא י"ח‪ ,‬שהרי איתא במשנה ברכות שאם בירך על דבר שברכתו‬ ‫ליום ו' י"ט חשון תשפ"ז כאן בירושלים ואמר‪:‬‬ ‫היא "אדמה" – "העץ" לא יצא‪ ,‬שאין האדמה מגיעה מן העץ‪ ,‬אמנם‪ ,‬אם בירך על דבר שברכתו היא‬ ‫"ברכה והצלחה וכל טוב ישועה בקרוב ממש"!‬ ‫"העץ" – "אדמה" יצא שהעץ מגיע מן האדמה‪( ,‬וכן מה שהוא שאל אותי‪ :‬מה מברכים על "שניצל‬ ‫תירס"? אמרתי שפשוט שאם אינו יודע מה העיקר ומה הטפל שיברך עליו "שהכל" כי הוא וודאי‬ ‫הגאון הצדיק ר' בנימין פינקל שליט"א משגיח ישיבת "מיר" ברכני אור ליום ו' י"ט חשון תשפ"ז‬ ‫פוטר כמבואר במשנה שם)‪ ,‬עוד הוא שאל אותי בדין אדם שמסתפק אם אמר "רצה" בשבת‬ ‫בחמימות רבה ובמאור פנים כאן בבית וגן ירושלים‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫ואמרתי כך‪ :‬מבואר בפוסקים שאדם שלא הזכיר "רצה" בברכת המזון בשבת וסיים הוא צריך‬ ‫"שיהיה בשורות טובות וכל טוב ותזכה לעבוד את ה' מתוך שמחה"!‬ ‫לחזור על ברכת המזון‪[ ,‬מלבד בסעודת שלישית שאינה חובה לכו"ע דווקא בפת (עי' שו"ע סי'‬ ‫הוספות לגיליון זה מהגאון הגדול ר' יחזקאל לינדר שליט"א מו"צ העדה החרדית שאמר לי בפניא‬ ‫רצ"א)‪ ,‬שאי"צ לחזור – כמובא בביה"ל סי' רצ"א]‪ ,‬ואם הסתפק אמרי' שהוא צריך לחזור כי‬ ‫דמעלי שבתא ערש"ק וירא תשפ"ז‪:‬‬ ‫מסתמא הוא לא אמר כי שגרת לשונו היא לא לומר‪ ,‬ודיברתי בשבוע שעבר עם מו"ר מרן הגאון ר'‬ ‫א‪ .‬בעניין חזרה על "רצה" כשזוכר את קדושת השבת – זה חידוש נפלא‪ ,‬דא"כ כל המועדים‬ ‫עזריאל אויערבאך שליט"א על השאלה הידועה‪ :‬אדם שאוכל בכל השבוע תבשילים בלי לחם‪,‬‬ ‫הוא מרגיש ג"כ את קדושתם‪ ,‬ולא שמענו כן מעולם‪ ,‬וודאי שלהלכה במסתפק יש לו לחזור‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬לצורך דיאטה‪ ,‬או סוכר‪ ,‬וכדו'‪ ,‬ורק בשבת שזה חובה הוא אוכל פת וממילא שגרת לשונו היא‬ ‫וכמו שהבאתם‪.‬‬ ‫לומר בכל ברכת המזון "רצה"‪ ,‬מה יהיה דינו במסתפק? וראיתי לפני שנים שמרן הגר"י‬ ‫ב‪ .‬בעניין אדם שלא אוכל לחם כל השבוע – עדיין נראה לענ"ד שיש לחזור על "רצה"‬ ‫זילברשטיין שליט"א פסק כדבר פשוט שאינו צריך לחזור במסתפק כי שגרת לשונו היא לומר‬ ‫במסתפק‪ ,‬שהרי‪" :‬לא פלוג רבנן"‪ ,‬ועוד שכל השבוע אינו מברך ולא שייך בזה שגרת‬ ‫תמיד ברכהמ"ז עם "רצה"‪ ,‬וכן נטה מו"ר מרן הגרע"א שליט"א‪ ,‬ומה שהביא הבה"ח הנ"ל שיחי'‬ ‫הלשון‪ ,‬ואין לומר חידושים חדשים בזה דא"כ הקדמונים היו כותבים כן‪ ,‬ואם מסתפק בכל‬ ‫בשם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שכיון שמרגיש קדושת השבת מסתמא אמר‪ ,‬זה פלא‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫אופן ישמע מאחר‪.‬‬ ‫י"א‪ .‬הל' תפילה – מתפלל עם הש"ץ מה הוא צריך לעשות בברכת‪" :‬המלך הקדוש" ובברכת‬ ‫ג‪ .‬עוד יש לעיין בזה‪ :‬האם אישה יכולה להוציאו דנהי שהוא חייב מהתורה עכ"פ ברכה‬ ‫"שומע תפילה"? הל' שבת – בישול בלח וביבש‪.‬‬ ‫רביעית היא מדרבנן‪ ,‬ולכן יתכן שגם אישה יכולה להוציא בזה את האיש‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אלעזר ארצי שיחי' על מה שדיברתי בשבוע שעבר בשיעור על אדם‬ ‫שמתפלל עם הש"ץ‪ :‬מה הוא צריך לומר עם הש"ץ ב"האל הקדוש" וב"שומע תפילה"? והשבתיו‪:‬‬ ‫ד‪ .‬עוד יש להוסיף דבר שהסתפקו בו השבוע‪ :‬אישה שלובשת שעון זהב אך הוא לא עובד האם‬ ‫לפי המבואר בשו"ע ובפוסקים אין לאדם להתחיל שמונה עשרה באיחור מהציבור באם הוא יודע‬ ‫מותר לצאת בו בשבת לתכשיט במקום שאין עירוב? ונראה שאם מנהגה לצאת עמו‬ ‫שהוא לא יספיק לגמור לפני שיאמר הש"ץ "קדושה" – "האל הקדוש" – "שומע תפילה" ו"מודים‬ ‫לתכשיט ולכך הוא עשוי בעיקר וודאי שרי‪[ ,‬ואמרתי לרב שליט"א‪ :‬אמרתי השבוע לבחור‬ ‫אנחנו לך"‪ ,‬כיון שזה עיקר החזרה‪ ,‬אלא מה הוא יעשה? ימתין שיתחיל הש"ץ ויתפלל עמו‪ ,‬והנה‪,‬‬ ‫אחד שלבש שעון מכסף שהשעון שלו מאוד יפה‪ ,‬והוא אמר לי שאינו עובד כבר חדשים‬ ‫היות וכל עיקר העניין הוא לומר עם החזן הדברים הנ"ל לכן יש לו לומר אותם עם החזן ואז כאילו‬ ‫והוא לובשו ליופי‪ ,‬ונ"ל שבכה"ג יהיה מותר גם לאיש לצאת בו בשבת‪ ,‬עוד שמעתי מתלמיד‬ ‫הוא ענה עליהם אמן‪ ,‬ולכן הדברים כפשוטו ממש‪ :‬יש לו לומר עם הש"ץ "קדושה" ואת המילים‪:‬‬ ‫מרן הגר"מ פינשטיין זצוק"ל שכיון שהוא גם מחמם את היד שרי לצאת בשעון‪ ,‬אך הרב‬ ‫"האל הקדוש" – "שומע תפילה"‪ ,‬ו"מודים אנחנו לך"‪ ,‬ולדעת הא"ר (הובא במ"ב) וכן דעת מרן‬ ‫שליט"א לא קיבל את זה כי לא נמצא כן בקדמונים‪ ,‬ועוד‪ ,‬שיש לחלק בין קיץ לבין חורף‪,‬‬ ‫ה"חתם סופר" זיע"א התפילה עם הש"ץ נקראת תפילה בציבור לכתחילה‪ ,‬כיון שיש עשרה שעונים‬ ‫ולכן אם זה לתכשיט שרי‪ ,‬ואם לאו לא‪ ,‬וכנ"ל]‪.‬‬ ‫על ברכותיו של הש"ץ והוא מתפלל עימו‪ ,‬ויש לציין מה שכתב הרמב"ם בהל' תפילה שמנהגם היה‬ ‫הוספות לגיליון הקודם (‪ )383‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום א'‬ ‫שהיו מתפללים כולם עם הש"ץ והוא היה אומר בקול וכל הציבור היו אומרים עימו בלחש‪ ,‬ולא‬ ‫כ"א חשון תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫כמו שנוהגים היום להתפלל לפני הש"ץ‪ ,‬וזה עיקר תפילה בציבור‪ ,‬עוד דיברתי עם הבה"ח הנ"ל‬ ‫א‪ .‬בעניין מחלוקת ר' טרפון ורבנן בעניין‪" :‬דיו לבא מן הדין" – יש לדקדק בביאור דברי ר'‬ ‫שיחי' בליל ש"ק הקודמת על עניין בישול בשבת בלח וביבש שכתב השו"ע (סי' שי"ח ס"ד)‬ ‫טרפון שאצל מרים לא מתבטל הק"ו שהרי איננו יודעים שבעה ימים בלעדיו וכיון שאנחנו‬ ‫ש"אין בישול אחר בישול ביבש" אמנם "יש בישול אחר בישול בלח"‪ ,‬וכגון‪ :‬שניצל הרי שלעולם‬ ‫מכפילים לי"ד ומורידים שבע מדין "דיו" נשאר שבע ימים ואין הק"ו נפרך והוא עוזר לנו‪,‬‬ ‫הוא יישאר שניצל‪ ,‬ולכן מותר לחמם אותו בשבת לבני אשכנז על גבי סיר וכדו' שלא יהיה "מחזי‬ ‫אמנם כאן בקרן מתבטל הק"ו אם נסתור אותו‪ ,‬כי חצי נזק הוא חייב ממילא כי זה לא גרע‬ ‫כמבשל"‪ ,‬ולבני ספרד אף על הפלטה עצמה‪ ,‬אך לכו"ע אין שייך בזה בישול אחר שהתבשל וכן כל‬ ‫מרה"ר‪ ,‬ובזה הוא לא אומר דיו‪.‬‬ ‫כיוצ"ב‪ ,‬אמנם לח כיוון שאזלא חמימותו הראשונה כשנצטנן שוב שייך בו בישול‪ ,‬כי מה ההבדל בין‬ ‫ב‪ .‬בעניין‪" :‬אדם מועד לעולם" שזה קאי רק על נזק ולא על ד' דברים אחרים – הטעם הוא לא‬ ‫קפה שהתקרר לבין קפה שמראש הכינו אותו עם מים קרים? אמנם יש לציין לדעת הרמב"ם שגם‬ ‫משום שזה קנס‪ ,‬שהרי ריפוי אינו קנס אלא מעיקר הדין ככתוב (משפטים)‪" :‬רק שבתו‬ ‫בלח אין בישול אחר בישול‪ ,‬ועליו סמך הרמ"א שהביא (שם ועוד) שלא שייך בישול כל עוד שלא‬ ‫יתן"‪ ,‬אלא כל אחד מהם ממועט שדווקא בדעת ‪ ,‬וכגון‪ :‬בושת כי הוא לא התכוון לביישו‪,‬‬ ‫הצטנן לגמרי‪ ,‬ודלא כהשו"ע (שם ועוד) שכיון שירד מיד סולדת בו אף שהתבשל כבר שייך בו‬ ‫ועי' בתוי"ט שם‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫בישול (בלח)‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעניין מקרא בלילה שהבאתם מהמ"ב (סי' רל"ח) – זה נכון! אך הוא מביא פמ"ג ולא עפ"י‬ ‫י"ב‪ .‬הל' שבת – הדלקת נרות שבת לנשוי שלא נמצא בשבת בביתו‪.‬‬ ‫המקובלים‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי בערב שבת הקודמת הרב משה אביצור שיחי' מאחיסמך לוד‪ :‬אדם שנמצא בשבת‬ ‫חתן בלי אשתו האם הוא צריך להדליק נרות שבת בברכה שם? והשבתיו‪ :‬מבואר בפוסקים עפ"י‬ ‫הגה"צ ר' נחמן בידרמן שליט"א ברכני אור ליום ג' כ"ג חשון תשפ"ז בחמימות רבה ובלחיצת יד‬ ‫הגמ' בפ' במה מדליקין שטעם הדלקת נרות שבת הוא‪" :‬שלא יכשל בעץ ובאבן"‪ ,‬והיינו שלא יהיה‬ ‫ובמאור פנים ואמר‪:‬‬ ‫לו חושך ובטל עונג שבת‪ ,‬ולכן אם אין אינו נמצא עם אשתו יש לו להדליק נרות שבת במקום‬ ‫"לחיים טובים ולשלום"!‬ ‫שנמצא בברכה‪ ,‬ואי"ז דומה לנרות חנוכה שעוד נדבר עליהם בקרוב בעז"ה שהם דין אחר‪" :‬נר איש‬ ‫כ"ק גאב"ד טשאבא שליט"א ברכני בלחיצת יד ובמאור פנים אור ליום ג' כ"ג חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫וביתו"‪ ,‬והדינים שם שונים‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי" אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם‬ ‫י"ג‪ .‬הל' ברכות – ברכת התורה בישן בתחילת הלילה‪.‬‬ ‫ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח שמחה לנט שיחי'‪ :‬מה הדין באדם שישן בתחילת הלילה וכגון כעת‬ ‫מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫שהשקיעה מוקדמת וקם באמצע האם יש לו לברך ברכת התורה? והשבתיו‪ :‬מבואר בשו"ע ובמ"ב‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר‬ ‫(סי' מ"ז) שיש לו לברך ברכת התורה‪ ,‬כיון שישן בלילה‪ ,‬והגדר לזה לפי מה שאמר לי מו"ר מרן‬ ‫מרדכי שרגא זצ"ל‪ ,‬נלב"ע ט' אלול‪ ,‬ולעי"נ אמו העניא מלכה בת ר' שלמה לייב‪ ,‬נלב"ע כ"ב טבת‪,‬‬ ‫הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א הוא כשישן שנת קבע והיינו חצי שעה על מיטתו‪ ,‬ואם ישן על‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הכיסא וכדו' אין זה נקרא שנת קבע‪.‬‬ ‫הגיליון נודב עי ידידינו היקר בנש"ק הבה"ח י‪ .‬ל‪ .‬שיחי' להצלחתו‪.‬‬ ‫י"ד‪ .‬הל' שבת – בורר בחפצים שעל השולחן‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר הבה"ח מ‪.‬פ‪ .‬שיחי' מנתיבות להצלחתו‪.‬‬ ‫עוד הסתפק מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בליל ש"ק הקודמת‪ :‬אדם שיש לו כמה‬ ‫לעי"נ הגאון הרב קרשינסקי זצוק"ל ר"י "מעין התלמוד"‪ ,‬נלב"ע שב"ק וירא תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫חפצים על השולחן ורוצה לסדרם האם יש בזה איסור בורר כשנוגעים זה בזה? ומו"ר מרן הגאון ר'‬ ‫לעי"נ הגאון ר' שמעון חליוה זצוק"ל רב בית הכנסת "פניני דוד" בית וגן‪ ,‬נלב"ע כ"ג חשון‬ ‫עזריאל אויערבאך שליט"א הסתפק בגדרי תערובת בבורר מה נקרא מעורב וזה עפ"י ה"תרומת‬ ‫תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הדשן" המובא ברמ"א (ריש סי' שי"ט) לגבי חתיכות גדולות וקטנות‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ונ"ל שאם נוטל כל‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬