רחשי לב · Rachashei Leiv — חיי שרה (2026-11-02)

פרשת חיי שרה
כ"ז חשון ה'תשפ"ז
שנה ט"ו גליון ח'
סו"ז קר"ש מוצש"ק הדלקת
לשב"ק ר"ת הנרות
8:25/9:06 6:00 4:30 לעיקוואוד
8:24/9:06 5:58 4:28 ברוקלין
8:04/8:41 6:02 4:10 ירושלים
8:05/8:43 5:58 4:24 בני ברק
8:05/8:42 6:00 4:17 אלעד
8:05/8:42 6:01 4:09 בית שמש
שבת מברכים :ראש חודש חשון ביום ג' וביום ד' הבעל"ט
מולד :יום שני בלילה בשעה 10:27בערב עם 3חלקים
מלמדת לאדם גודל חובתו אליו ית' ,ואין טרדת העולם פוטרתו ,כי הלא מי ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.
שיש לו שני עסקים ידאג שכל עסק יתנהל כפי צרכו ,וכן הטרוד היותר ולבכותה כ' זעירא ,שמעתי בשם הרב הגדול ר' שכנא מלבלין (זצ"ל) דאי'
גדול ,אם ח"ו חולה הוא ידאג לרפואתו ,ואינו פוטר א"ע בטרדתו בעסקו, למ"ד דגם בתו של אברהם הנק' בכל מתה אז ,לכן כ' זעירא כאלו לא
ולא יחשבה לחסד ,כן דרך המוסר מגלה לאדם חובתו הרבה ,הטרוד מאד נכתבה נשאר ולבתה...
מעסק או מבריאות ,צריך להיות יותר טרוד ויותר מעיין על חיי עולם שלו, הגה"צ ר' שלום שכנא מלובלין זצ"ל (חותנו ורבו של הרמ"א),
הובא בלקט שמואל מהגה"צ ר' שמואל פייביש הכהן זצ"ל (בן הכתונת פסים בן הפרישה ודרישה על יו"ד)
וכל מה שרחוק מהעיון ח"ו ,יסתבך תמיד בהמון ההטעות תהום רבה ח"ו.
ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השואבות.
אשר אפחד מאד -פן ח"ו רחוק הלב מהפה ושפתים ,וזה באמת העמוק,
הנ"ל בזה עפ"י מ"ש בגמ' (עירובין מה עמוד א) בר' טרפון שהיה לן בליל שבת
איש צבוע ,יזכני השי"ת לברר מעשי ...ואני מוכרח להפסיק באמצע .כידוע
חוץ לעיר למחר נכנס ודרש כל היום .בארנו בפ' מצורע באריכות לרמז בזה
מקושי הכתיבה ל"א ,ודי בדברים האלה ללמד לאדם דעת ,או האיך מבקש
על מעלות הצדיק שבידו להעלות הנשמות הנדחים ,ובפרט בליל שבת שאז
טובתך ,לא כמו שחשבת כי אך למותר הוא קצר הוא! התבונן בדברים
הוא עליית העולמות למעלה .לכן המנהג להפוך לצד מערב בשעה
שכתבתי למעלה -בהעמקה ,ותמצא מועיל מאד ,ועל זאת כדאי וכו' ,אילו
שאומרים בואי בשלום בקבלת שבת לרמז על הנשמות הנדחים לחוץ גם
לא למדתי מוסר -רק לכתוב המכתב הזה ,דיי! וגם אתה אילו לא קבלת
הם יעלו.
ממני אלא המכתב הזה ,די לך להתלמד מעתה בדרכי ההטעות ותזרם כמו
וזה ויברך הגמלים מחוץ לעיר ,פי' הנשמות הנדחים מחוץ לעיר הקודש
דוה ,צא תאמר לו! ונזכה להכיר דרכי האמת ולהתחזק בו תמיד מעלה
גבול הקדושה .כי לכך נקרא ירושלים עיר הקודש מקור מחצב הנשמות
מעלה ,אז טוב לנו.
למעלה ,ע"כ גם אותן הנשמות הבריך ונטע אותם בקדושה אל באר המים,
הגה"צ ר' שמחה זיסל זיו (ה'סבא מקעלם') זצ"ל ,אור רש"ז על בראשית מאמר קמב
לעת ערב -הוא ערב שבת קודש עיין (בזוהר הקדוש קפא ,ב) בתפלת המנחה,
ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר.
לעת צאת השואבות אותיות שבת.
במדרש (רבה ס ,יב) מהיכן יצא מהר המוריה ,והוא תמוה... .ומכבר אמרתי
הרה"ק ר' שלמה הכהן מראדומסק זי"ע ,תפארת שלמה
עפמ"ש האר"י הקדוש (הובא בשו"ת חתם סופר חלק ז סימן לד) במה דאחז"ל אין ויהי כשמוע לבן את וגו' וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו וגו'.
מזוגים לאדם אלא לפי מעשיו ,פירושו שבשעת יצירת הולד מכריזים בת בפירש"י ממד"ר בראשית כסבור ממון הוא טעון וכו'.
פלוני לפלוני ,היינו שראוים האבות שיתחתנו יחד ,אבל על הבנים א"א תמיד אתאונן ואחוש על עצמי אם ח"ו אין לבי רחוק משפתי ,ואפחד מאד
לגזור עדיין ,וכשיגדלו והבת אינו הוגנת לפי מעשיו אז בע"כ לזווג לו זיווג מאד לנאה דורש ואינו נאה מקיים ,וזה מחלה גדולה המקיפה בעוה"ר רוב
אחר הראוי לפי מעשיו ,וזה הוא הזיווג השני ,אלו דבריו הקדושים זי"ע. תבל ,לא לבד חסרי המוסר אשר לא דעת להם בכחות הנפש -תהום רבה
ואומר מעתה ,זו קושית המדרש מהיכן יצא ,אם בשעת יצירה שהכריזו ועמוקה אלפי רבבות דרכי ההטעה ,כל חוט השערה של חסרון יותר
משמים בת בתואל ליצחק ,הלא ודאי אין הגון בתואל שיתחתן עם אברהם, מזולתו ,יסתעף מזה לעומתו רבוא רבבות דרכי ההטעה העצמית יותר
אלא שהזיווג היה עולה יפה רבקה ליצחק שהיא לפי המעשה של יצחק מזולתו ,ובפרט מי שאינו עומד על המשמר להכיר דרכי ההטעות יסתבכו
ראוי' לו ,והיינו מהר המוריה יצא ,שם הגדילו זכויותיו של יצחק ,וק"ל. ויסתעפו ההטעה בההטעה ,ויתרחק לעומת זה הרחק רב ועצום מספר עד
הגה"צ ר' אברהם שמואל בנימין סופר זצ"ל אבדק"ק פרעשבורג ,כתב סופר בתו"ד
שכמעט רחוק מתשובה ח"ו ,אשר ע"כ מי שלא נסחף עדנה במהומת מות
ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה. ר"ל ,ראשית משפטו לבקש רק חובה על עצמו ובעצמו ,ולא זכיות ,רצוני
קשה ,למה שלח אברהם אבינו בגדים ,בשלמא כסף וזהב -למתנה ,אלא
לידע ולהודיע כי תולין קלקלה במקולקל (בבא בתרא דף קט) ואם גם לא ירגיש
בגדים למה שלח ,וכי ידע מדתה.
מחסרון ידיעת כחות הנפש ,נסתם לפניו מחזה ההטעות ,אמנם כלל הדבר
וי"ל ,ששלח בגדים לדוגמא ,להראות להם בגדי הצניעות שלובשים בביתו.
נגד עיניו -כי הוא מקולקל ותולין הקלקלה במקולקל ויחשוד תמיד את
הרה"ק ר' יששכר דב מבעלזא זי"ע ,מהרי"ד מבעלזא עה"ת
עצמו ,לא כן פסקי בעלי בתים ,לא ידע בין ימינו לשמאלו,
ומשמע ודומה ומשא חדד ותימא יטור נפיש וקדמה.
תהום ההטעות ,ודרכו ישר בעיניו ,אם יהיה ממנו מעט עבודה מעבודת זבוב
כתב אמרי נועם ,השומע שחבירו מחרפו ,ודומם ,ומשא שסובל כל מה
נגד חמור גרם ,כענין שאמרו (עבודה זרה ה) "לעולם ישים אדם עצמו כשור
שאומר לו חדד -יתחדד בתורה ,ותימא -יאמר בה טעמים ,יטור נפיש -
לעול וכחמור למשא" ועבודתו ית' יחשבה לחסד גדול ממנו אליו ית' ,כי
ישמור המצות שנתנו מקדם ,עכ"ד.
באמת תהום חמדתו לקבוץ הון ולדאוג לחיי שעה ולא לחיי עולם ,דאגת
ובזה אפשר לפרש מטבע אלוקי נצור לשוני מרע ולמקללי נפשי תדום,
דהיינו משמע ודומה ונפשי כעפר לכל תהיה והיינו ומשא שסובל הכל ותאות חיי שעה פוטרתו מכל עבודה אליו ית' ,כי הלא זה ח"ו עולם בעיניו,
כעפר שסובלת כל הדורס בה ,פתח לי בתורתך היינו חדד ותימא ואחרי ואם מעט עבודה לחיי עולם באמת נחשב לחסד גדול שהוא עושה כביכול
מצותיך תרדוף נפשי היינו יטור נפיש ,ודו"ק. עמו ית' ,ומי שיודע רוח העולם ,יודע כי רוב בעלי בתים יסתבכו ברעיון
הרה"ק בעל החיד"א זי"ע ,פני דוד המוטעה הזה ,ומזה יבא ח"ו האדם מטה מטה ר"ל .לא כן דרך המוסר ,היא
פסקי הלכות
המשך מהלכות בורר
י .גדר התערובת :אין איסור בורר שייך אלא בדברים המעורבים זה עם זה ,וגדר התערובת לגבי איסור בורר לא נתבאר בפוסקים ונראה שהכל תלוי במראית העין שאם
נראה מעורב נחשב לבורר ואם אינו נראה מעורב לא נחשב לבורר ,ולכן ,פירות הנמצאים בצלחת אם למראית העין אינם נראים כמעורבים אין בהפרדתם משום בורר,
ובשני פירות בלבד אפילו כשנוגעים זה בזה ואפילו בפירות קטנים אם אינם נראים מעורבים אין בהם חשש בורר ,וכן כלים שנשארים על השולחן לאחר הסעודה וכגון
צלחות כוסות סכינים מזלגות כפיות ובקבוקים ,על פי הרוב אינם נחשבים לתערובת ומותר להפריד מהשולחן כל סוג בנפרד (מבית לוי חי"ט הלכות בורר ס"א בשם מרן זצ"ל).
יא .פיזור תערובת :סכו"ם מעורב או ערימת בגדים מותר מן הדין לזורקם על גבי השולחן או המיטה כדי שיתפזרו החפצים ויהיו מרוחקים זה מזה באופן שלא יחשבו
כתערובת ויוכלו למיין ולסדר כל דבר במקומו ,ולא נחשב מעשה זה כבורר כיון שהם מתבררים מאליהם ,אלא שבמציאות קשה לפזר על ידי זריקה באופן שיתפזרו לגמרי
עד שלא יחשב כתערובת ועל כן קשה להשתמש בעצה זו למעשה (מבית לוי חי"ט הלכות בורר סי"א עפ"י הגמ' שבת עד .דרב ביבי שדא קמייהו דרב אמי ורב אסי כלכלה דפירי ופרש"י שלא רצה
לברור האוכל מתוך העלים אלא שטחן והם נוטלים ואוכלים ובשטוח זה נפרש האוכל מאיליו ,ועי"ש במהרש"א בתו"ד שכ' דבשטוח זה נפרש האוכל ממילא ושפיר אכלוהו בלי ברירה ,וכן פי' בחידושים המיוחסים
להר"ן ,וכ"כ להלכה באגר"מ או"ח ח"ד סי' ע"ד בורר י"א).
יב .מזיגת תמצית תה המעורב בעלים מכלי שיש בפיו מסננת :כלי המיועד לתמצית (סענ"ס) תה שבפיו מותקנת מסננת (תֵּיון) ,מותר לערות ממנו את תמצית
התה שמלמעלה אם אינה מעורבת בעלים ,אבל כשכל תמצית התה מעורב בעלי התה וכן את תמצית התה שבתחתית הכלי שמעורבת בעלים אסור לערות דרך המסננת
אפילו כשרוצה לשתות מיד את התה משום שיש לחשוש שנחשב כבורר בכלי שאסור אפילו בבורר אוכל מתוך פסולת כדי לאוכלו מיד ,אבל מותר לערות את תמצית
התה המעורבת בעלים מהצד השני של הכלי שאין בו מסננת אף באופן שמערה בנחת שלא יצאו גם מהעלים כשרוצה לשתות מהתה מיד משום שבאופן זה נחשב כבורר
אוכל מתוך פסולת ביד שמותר (עי' שו"ע סי' שי"ט סי"ד מג"א סקט"ו שו"ע הרב סי"ח משנ"ב סקנ"ה ובשבה"ל ח"א סי' פ"ד ,אמנם עי' חזו"א או"ח סי' נ"ג בתו"ד ,ועי' בבירורי הלכות הכא).
יג .החזרת ספרים לארון בשבת :ספרים שונים המונחים על השולחנות בבית הכנסת בשבת נחשבים בדרך כלל כמעורבים זה בזה ,ולכן אסור למיין אותם כל סוג
לעצמו בכדי להחזירם למקומם בארון וכגון סידורים לעצמם וחומשים לעצמם ,וכן אסור לברור מתוך הספרים המעורבים את הסידורים או את החומשים כדי להחזירם
למקומם בארון משום שעובר בזה על איסור בורר ,והעצה לזה היא שיטול את כל ערימת הספרים כשהם מעורבים ויניחם ליד הארון ויקח את הספר הבא לידו ראשון בלא
הקפדה איזה לחפש ולהקדים וכל ספר הבא לידו יניחו במקומו בארון ובאופן כזה שכל כוונתו באיסוף הספרים הוא כדי לסדר את השולחנות בבית הכנסת אין חשש בורר
(שבה"ל חי"א סי' צ"א ,וכך נהגו בבית מדרשו וכפי שהורה לזקני הרה"ח ר' ברוך בענדיט שטיין ז"ל שהיה מראשי הקהל ,ונראה שכל זה הוא רק באופן שכוונתו היא לסדר את בית הכנסת אבל אם כוונתו היא כדי
שיוכלו הלומדים למצוא את הספרים אסור לעשות כן משום שתכלית הוצאת הספר מהתערובת הוא כדי למיינו וחשיב כבורר מין אחד מחבירו לאחר זמן).
בירורי הלכות
מזיגת תמצית תה המעורבת בעלים מכלי שיש בפיו מסננת
כשנשאר רק מקצת מהתמצית והיא מעורבת בעלים האם מותר למזוג מכלי זה סמוך שאלה :כלי שיש בו תמצית תה המעורבת בעלים (תֵּיון) ובפיו מותקנת מסננת שמיועדת
לשתייה או שכיון שיש בפיו מסננת אסור למזוג ממנו אף סמוך לשתייה כיון שנחשב כבורר לסנן את תמצית התה מעלי התה המעורבים בתמצית ,האם מותר להשתמש בכלי זה
בכלי שאסור אף כשבורר אוכל מתוך פסולת לאלתר וכמו שאסר הרי"ף כשיש קיסמים בפי בשבת או שיש בכך איסור משום שבורר בכלי את תמצית התה מהעלים?
הכלי אף כשהוא סמוך לשתייה ,ועי' חזו"א (או"ח סי' נ"ג בתו"ד) שכ' מן האמור נלמד בעלי תשובה :אי' בשבת קלט :דבי רב פפא שאפו שיכרא ממנא למנא (בני ביתו של ר"פ עירו בנחת
תה שנזהרין שלא לסנן כל התה מן העלים היינו נמי משום שהמים הסמוכים להעלים חשיבי שכר מכלי לכלי כדי שהפסולת תשאר בכלי הראשון ויוכלו לשתות שכר נקי בלא שמרים) אמר ליה
מעורבין אבל המים הצפין על פני העלין לא חשיבי מעורבין ,ולפי"ז אם נעכרו העלים בתוך רב אחא מדיפתי לרבינא האיכא ניצוצות (שכשמגיע לפסולת שבתחתית הכלי יוצאות מהפסולת
המים ע"י תנועה חזקה אין לערות בשעה ההיא עד שיחזרו ויצללו ,ומיהו אפשר כיון שאין ניצוצות קטנות של שכר ונמצא שבוררם מתוך הפסולת) ,ומתרצת הגמ' ניצוצות לבי רב פפא לא
כאן שימוש בכברה ממש אף שיש בפנים כנגד חוטמה של כלי כעין רשת לעכב העלים מ"מ חשיבי ,ופרש"י שר"פ היה חנוני מטיל שכר ולכך לא היה מקפיד על הניצוצות המועטין
י"ל דלא הוי רק כדין ברירה ביד דמותר כשנוטל אוכל מתוך פסולת כדי לאכול מיד. וכשמגיע לניצוצות משליך הן ופסולתן לחוץ אבל בתחילת העירוי כשאין הפסולת ניכר
ונמצא שלד' החזו"א יש צד לומר דמזיגת תמצית תה המעורבת בעלים מכלי שיש מסננת עדיין לאו בורר הוא ,וכן פסק המחבר בשו"ע סי' שי"ט סי"ד מותר לערות בנחת מכלי לחבירו
בפיו אינה נחשבת כבורר בכלי (כקיסמים שבפי הכלי) אלא כבורר ביד ,וסברא זו קשה ובלבד שיזהר שכשיפסוק הקילוח ומתחילין לירד ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך
להבנה שהרי יש כאן מסננת ממש ולמה לא יחשב כבורר בכלי ,ועי' בשמירת שבת כהלכתה הפסולת יפסיק ויניחם עם השמרים שאם לא יעשה כן הני ניצוצות מוכחי שהוא בורר ,וכ'
(פ"ג הערה קכ"ה ובמהדורה החדשה הערה ק"מ) שכ' בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שכלי המג"א (סקט"ו) דמדברי הרי"ף משמע שהאיסור להוציא שכר מתוך השמרים שבשולי הכלי
המיועד לברור לצורך שימוש מידי בלבד אפשר שאינו בכלל האיסור לברור בכלי ולכן מותר הוא רק כשנתן קיסמים בפי הכלי שאז נעשה הכלי כמסננת והוא נחשב כבורר בכלי ,אבל
לשפוך תמצית תה דרך מסננת שבפי התיון או להוציא שקית תה מן הכוס אף שטיפות התה באופן שאין קיסמים בפי הכלי ה"ז נחשב כבורר אוכל מתוך הפסולת ביד שמותר כשבורר
מטפטפות מן השקית וכמו שמותר לברור ביד משום טעמא דדרך אכילה בכך ,וכמו שמותר לאלתר (שהיין הנשפך מהכלי הוא הדבר הנברר מהתערובת ונחשב כבורר אוכל מפסולת לאלתר ביד
לקלף פרי מקליפתו בסכין אפילו פסולת מתוך אוכל משום שזה דרך אכילה עכ"ד ,ואפשר שאף שמערה מכלי לכלי מ"מ עיקר הברירה נעשית על ידי ידיו) ואף שמסתימת דברי הטור
שלכך נתכוין החזו"א במש"כ שדבר זה נחשב כברירה מיד ,אלא שבשבה"ל ח"א סי' פ"ד כ' והמחבר בשו"ע מוכח שהאיסור הוא גם באופן שאין קסמים בפי הכלי מ"מ נראה ברור שגם
מרן זצ"ל שלדעתו יש להחמיר בזה כיון שגם החזו"א עצמו כתב זה רק בדרך אפשר ולא היה הם מודים להרי"ף שאם אין קיסמים בפי הכלי מותר לשפוך השכר או היין מתערובת
פשיטא ליה להחזו"א להקל להדיא ולהחשיבו כבורר ביד וכיון שלהחזו"א לא ברירא ליה לכן השמרים כשרוצה לשתותו לאלתר והטעם שאסרו הוא משום דאיירי באופן שרוצה לשתות
למינקט לחומרא עדיף (וכמו כן החמיר מרן זצ"ל בשבה"ל ח"ח סי' נ"ח לענין הוצאת שקית מהשכר לאחר זמן ולכן אף שהוא נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת ביד מ"מ כיון שאין זה
תה מהכוס שנחשב כבורר בכלי כשהטיפות מטפטפות מהשקית לתוך הכוס). סמוך לשתייה אסור ,וכן פסקו השו"ע הרב סי"ח והמשנ"ב סקנ"ה.
וע"כ להלכה למעשה כלי לתמצית תה שבפיו מותקנת מסננת מותר לערות ממנו את ולפי"ז בנדו"ד אם עלי התה אינם מעורבים בכל תמצית התה אלא שקועים למטה בתחתית
התמצית שמלמעלה אם אינה מעורבת בעלי התה ,אבל כשכל המים מעורבים בעלים או את הכלי אין ספק שמותר למזוג מהתמצית שלמעלה מהעלים אף כשיש בפי הכלי מסננת
המים שבתחתית הכלי שמעורבים בעלים אסור לערות דרך המסננת אפילו כשרוצה ואפילו כשאינו מוזג סמוך לשתייה שכיון שאין העלים מעורבים במים אלו אין כאן חשש
לשתות את התה מיד שיש לחוש שנחשב כבורר בכלי. בורר כלל ,ומה שנשאר לנו לדון הוא רק באופן שהעלים מעורבים בכל המים שבתמצית או
נלב"ע הרה"ק
כ"ז חשוון תרצ"א רבי לייבוש מרדכי
מנו"כ בעיר צאנז הלברשטאם משינאווא זי"ע
כךֵּ ,כי ֵּהלה ֵּשהמליצו ֵּעליו ֵּהיה ֵּרופא ֵּמפורסםֵּ ,אך ֵּאףֵּ עינייםֵּצופיות ֵּ אלהֵּתולדות ֵּ
עלֵּפיֵּכןֵּצוהֵּלהחסידֵּהנ״לֵּלצייתֵּלדבריֵּרבינוֵּ,ולנסועֵּ מסופר ֵּכי ֵּפעם ֵּשבת ֵּרבינו ֵּרבי ֵּלייבוש ֵּמרדכי ֵּבאיזהֵּ רבינו ֵּקודש ֵּהקדשים ֵּהרה"ק ֵּרבי ֵּאריה ֵּלייבוש ֵּמרדכיֵּ
לוויעןֵּ,נסעֵּלשםֵּוהלךֵּלרופאֵּגדולֵּומפורסםֵּ,והלהֵּצעקֵּ עיירהֵּאשרֵּלאֵּהיהֵּלוֵּבהֵּשום ֵּמכירֵּוידידֵּ,פרטֵּלאברךֵּ הלברשטאם ֵּזי"עֵּ ,נולדֵּבשנתֵּתרל"בֵּלאביוֵּהרה״קֵּרביֵּ
חלילה ֵּלחתוךֵּ ,כי ֵּהגידול ֵּהוא ֵּגיד ֵּמחלקי ֵּהמוחֵּ ,ואםֵּ אחד ֵּשהיה ֵּחסיד ֵּשינאווא ֵּודאגֵּבמסירות ֵּלמלא ֵּעבורוֵּ משה ֵּמשינאווא ֵּזי"עֵּ ,בן ֵּהרה"ק ֵּהדברי ֵּיחזקאלֵּ
יחתכנוֵּימות(ֵּ...י"גֵּאורותֵּח"א). את ֵּכל ֵּמחסורו ֵּאשר ֵּיחסר ֵּלוֵּ ,ויהי ֵּבעת ֵּעריכתֵּ משינאוואֵּזי"עֵּ .כשהגיעֵּלפרקוֵּנשאֵּאתֵּבתֵּהרה"ק ֵּרביֵּ
סיפרֵּרביֵּדודֵּפרנקלֵּז״ל ֵּ[מגדוליֵּתלמידיֵּהחזו"אֵּזצ"ל]ֵּ, השולחותֵּבביתֵּהמדרשֵּלאֵּהתייחסֵּרביֵּלייבושֵּמרדכיֵּ ישראל ֵּיעקב ֵּיוקל ֵּטייטלבוים ֵּמוואלאווא ֵּזי"עֵּ ,בןֵּ
שלפני ֵּמלחמת ֵּעולם ֵּהראשונהֵּ ,זקינו ֵּרבי ֵּיצחק ֵּהיהֵּ לאותוֵּאברךֵּכללֵּ,כביכולֵּאינוֵּמכירוֵּ,וחרהֵּהדברֵּמאודֵּ הרה"ק ֵּרבי ֵּשמואל ֵּמגארליץ ֵּזי"ע ֵּבהרה״ק ֵּרבי ֵּאלעזרֵּ
עשיר ֵּגדולֵּ ,כי ֵּהיו ֵּלו ֵּמניות ֵּבחברה ֵּלחיפוש ֵּנפטֵּ, אותו ֵּאברךֵּ ,ולבו ֵּנתמלא ֵּצער ֵּועגמת ֵּנפשֵּ ,והנה ֵּתוךֵּ ניסן ֵּמדרוהביטש ֵּזי"עֵּ ,בן ֵּהרה״ק ֵּבעל ֵּ׳ישמח ֵּמשה'ֵּ
ולבסוף ֵּכשמצאו ֵּנפט ֵּהתעשרו ֵּכל ֵּהשותפים ֵּעושר ֵּרבֵּ, כדיֵּהרהורֵּנזכרֵּשהיהֵּצריךֵּלטהרֵּעצמוֵּבמקוהֵּ,ומרובֵּ מאוהעלֵּזי"עֵּ,נודעֵּבתמימותוֵּובצדקותוֵּ,ואלפיֵּחסידיםֵּ
אך ֵּבעקבותֵּמלחמתֵּהעולםֵּשהתחלפוֵּממלכותֵּונשתנוֵּ טירדותיו ֵּנשכח ֵּממנו ֵּענין ֵּהטבילהֵּ ,מיהר ֵּהאברך ֵּוהלךֵּ הסתופפוֵּבצילוֵּ,גרֵּבשינאוואֵּואח״כֵּהשתקעֵּבקראקאֵּ,
העתיםֵּהפסידֵּאתֵּכלֵּרכושוֵּ,ולאֵּהיהֵּלוֵּלהתפרנסֵּ,עלֵּ לטבולֵּבמקוהֵּ,בשובו ֵּמידֵּכשראוהוֵּרביֵּלייבושֵּמרדכיֵּ נסתלקֵּכ״זֵּחשוןֵּתרצ״אֵּבעירֵּצאנזֵּונטמןֵּלידֵּאביו.
כןֵּהתיישב ֵּבקראקאֵּ,ושםֵּעסקֵּבהברחתֵּסחורהֵּמחוץֵּ קרא ֵּלו ֵּוקירבו ֵּמאוד ֵּבפני ֵּקהל ֵּועדה(ֵּ .הרה"ק ֵּמצאנזֵּ על ֵּלידת ֵּרבינוֵּמסופרֵּעובדא ֵּכדלהלןֵּ:כשנפטרֵּהרה"קֵּ
למדינהֵּמסלאווקיא ֵּ[טשעכסלאוואקיע]ֵּ,ששםֵּהיהֵּבזולֵּ קלויזנבורגֵּזי"ע)ֵּ . רביֵּנפתליֵּהלברשטאםֵּזי"עֵּ,בנוֵּבכורוֵּשלֵּהרה"קֵּבעלֵּ
והיהֵּמוכרֵּלסוחריםֵּבפניםֵּהמדינהֵּ,ועשהֵּחילֵּבזה. פועלֵּישועות ה'דברי ֵּיחזקאל' ֵּמשינאווא ֵּזי"עֵּ ,בימי ֵּעלומיו ֵּ(בכ"אֵּ
פעםֵּאחתֵּגילוֵּאצלוֵּסחורהֵּמוברחתֵּ,והסתבךֵּבמשפטֵּ בעיר ֵּקראקא ֵּהיה ֵּאיש ֵּסוחר ֵּמתלמידי ֵּרבינוֵּ ,הרה"חֵּ כסלו ֵּתרכ"ד) ֵּמבלי ֵּהשאיר ֵּאחריו ֵּזש"קֵּ ,ואלמנתוֵּ
חמורֵּ ,שמחמת ֵּחומרת ֵּהדבר ֵּהיה ֵּצפוי ֵּלשבת ֵּזמן ֵּרבֵּ בעריש ֵּוויינברגר ֵּשמוֵּ ֵּ ,והוא ֵּהיה ֵּשותף ֵּבמסחר ֵּעםֵּ הוצרכה ֵּלקבל ֵּחליצהֵּ ,מיד ֵּנסע ֵּהרה"ק ֵּהדברי ֵּיחזקאלֵּ
בכלאֵּ,מיד ֵּשלחֵּלהזכירֵּאתֵּעצמוֵּלפניֵּרבו ֵּהרה"ק ֵּרביֵּ אישֵּאחדֵּשלאֵּהתנהגֵּכ"כֵּבדרכיֵּהחסידותֵּ .ופעםֵּאחתֵּ משינאווא ֵּזי"ע ֵּלעברֵּהעירֵּטשערקאסֵּשבמדינתֵּרוסיאֵּ
לייבושֵּמרדכיֵּזי"עֵּ,שאמרֵּשעלֵּכלֵּשינויֵּבמשפטֵּתיכףֵּ נפל ֵּבנו ֵּהתינוק ֵּשל ֵּהשותף ֵּמכסא ֵּגבוה ֵּעל ֵּראשוֵּ, יחד ֵּעם ֵּבנו ֵּהרה"ק ֵּרבי ֵּמשה ֵּמשינאווא ֵּזי"ע ֵּשהואֵּ
יודיעוהוֵּבטלגרםֵּ,כיֵּמשפטֵּזהֵּהטרידוֵּביותרֵּ,והתענייןֵּ הרופאים ֵּבבית ֵּהחולים ֵּאמרו ֵּלו ֵּבייאוש ֵּשכנראה ֵּלאֵּ יחלוץ ֵּשם ֵּלאשת ֵּאחיוֵּ .לאחר ֵּשקיים ֵּמצות ֵּהחליצהֵּ,
מאודֵּבתהליךֵּהמשפטֵּ,והירבהֵּעליוֵּבתפילהֵּעדֵּשנגמרֵּ יוכלֵּלהתרפאֵּהילדֵּממכתֵּהנפילהֵּ,והואֵּבסכנהֵּגדולהֵּ, רצו ֵּבני ֵּמשפחת ֵּהאלמנה ֵּלשלם ֵּלהם ֵּאת ֵּכל ֵּהוצאותֵּ
המשפטֵּ ,וב״ה ֵּיצא ֵּבדינו ֵּרק ֵּעם ֵּקנס ֵּכספי ֵּקלֵּ ,ויהיֵּ ואפילו ֵּאם ֵּיוכל ֵּלהתגבר ֵּעל ֵּהמכה ֵּאך ֵּעדיין ֵּיישארֵּ הדרךֵּ ,בהעריכם ֵּעד ֵּמאוד ֵּאת ֵּגודל ֵּטרחתם ֵּבנסיעה ֵּזוֵּ
לנס(ֵּ.זכורֵּלדודֵּעמודֵּשא). אילםֵּוחירשֵּח״ו ֵּלמשךֵּכלֵּימיֵּחייוֵּ .ייעץֵּלוֵּרביֵּבערישֵּ למענםֵּ ,אולם ֵּהרה"ק ֵּרבי ֵּמשה ֵּמשינאווא ֵּסירב ֵּלכךֵּ
אשכבתיהֵּדרבי לשותפוֵּ,שיכנסֵּאלֵּהרה"קֵּרביֵּלייבושֵּמרדכיֵּמשיגאוועֵּ בתוקףֵּ ,ונימק ֵּלהם ֵּטעמו ֵּשכן ֵּשמע ֵּמפי ֵּזקינו ֵּהרה"קֵּ
מסופרֵּ ,בכל ֵּפעם ֵּשביקר ֵּבצאנז ֵּהקפיד ֵּמאד ֵּשלאֵּ זצ״לֵּ ,ויברך ֵּאותוֵּ ,ובוודאי ֵּברכתו ֵּתתקייםֵּ ,והסכיםֵּ, הדברי ֵּחיים ֵּמצאנז ֵּזי"עֵּ ,כשהלך ֵּלהיפרד ֵּממנו ֵּקודםֵּ
להישאר ֵּשם ֵּללינת ֵּהלילה ֵּבאמרו ֵּשאביו ֵּ[הרה"ק ֵּרביֵּ והלךֵּרביֵּבערישֵּעםֵּשותפוֵּלהרה״קֵּרביֵּלייבושֵּמרדכיֵּ, נסיעתוֵּ ,בזה"ל"ֵּ :משה'לעֵּ ,אם ֵּמקיימים ֵּמצות ֵּחליצהֵּ
משה ֵּמשינאווא ֵּזי"ע ֵֵּּ -י"ב ֵּחשון] ֵּקורא ֵּלו ֵּלבוא ֵּאליוֵּ. השותףֵּלאֵּהכירֵּכיֵּאםֵּשפהֵּהפולניתֵּ,ורביֵּבערישֵּהיהֵּ לשםֵּשמיםֵּזוכיםֵּלבןֵּצדיק"ֵּ ֵּ.
בביקורוֵּהאחרוןֵּנחלהֵּ ,והוכרחֵּללוןֵּבצאנז ֵּואכןֵּמזליהֵּ המתורגמןֵּ ,וסיפר ֵּכל ֵּהמעשה ֵּלהרה״קֵּ ,אמר ֵּהרה״קֵּ והוסיףֵּלספרֵּלהםֵּכיֵּבהיותםֵּעלֵּאםֵּהדרךֵּ,עברוֵּבעירֵּ
חזי ֵּכי ֵּנסתלק ֵּשם ֵּבכ״ז ֵּחשוןֵּ ,בשבת ֵּהאחרון ֵּבפרשתֵּ להמשמש ֵּשלוֵּ ,הערשילֵּ ,קח ֵּאת ֵּמקלי ֵּ(שהיה ֵּלוֵּ גלינא ֵּונכנסו ֵּאל ֵּהרה"ק ֵּרבי ֵּיחיאל ֵּמיכל ֵּמגלנא ֵּזי"עֵּ
חיי ֵּשרה ֵּכשקרא ֵּבתורה ֵּעלה ֵּלשישיֵּ ,והפסיק ֵּבפסוקֵּ: בירושהֵּמזקינוֵּהרה״קֵּה׳דבריֵּיחזקאל׳ֵּמשינאוועֵּזצ״ל)ֵּ, [חתן ֵּהרה"ק ֵּרבי ֵּמאיר ֵּמפרימישלאן ֵּזי"ע]ֵּ ,וכששמעֵּ
׳ויאמרֵּאליהםֵּאלֵּתאחרוֵּאותיֵּוה׳ֵּהצליחֵּדרכיֵּשלחוניֵּ ולך ֵּעם ֵּהאיש ֵּלביתוֵּ ,ותמדוד ֵּשם ֵּעם ֵּהמקל ֵּגובהֵּ מהםֵּעל ֵּמטרתֵּנסיעתם ֵּאמר ֵּאותםֵּהדבריםֵּשאמרֵּלוֵּ
ואלכהֵּלאדוני'ֵּ(כדֵּ,נו). הכסאֵּ,ותכתובֵּעלֵּהמקלֵּהמדהֵּעםֵּקראט. זקינו ֵּהק' ֵּמצאנז ֵּזי"עֵּ ,כי ֵּ"אם ֵּמקיימים ֵּמצות ֵּחליצהֵּ
ובלילֵּשבתֵּקודשֵּכשנדחפוֵּהאנשיםֵּאמרֵּ,בשבתֵּהבאהֵּ וילך ֵּהמשמש ֵּעם ֵּהאישֵּ ,ועשה ֵּכמו ֵּשציווהו ֵּהרבֵּ, לשם ֵּשמים ֵּזוכים ֵּלבן ֵּצדיק"ֵּ ,וסיפר ֵּלו ֵּאז ֵּהמעשהֵּ
לאֵּיהיוֵּי״בֵּחלותֵּ,ואכןֵּבאמצעֵּהשבועֵּנסתלקֵּ . כשחזרֵּלקחֵּהרה״קֵּאתֵּהמקלֵּומדדֵּבידוֵּהק׳ֵּעדֵּהסימןֵּ הידוע ֵּמהרה"ק ֵּבעל ֵּ'באר ֵּמים ֵּחיים' ֵּזי"עֵּ ,אשר ֵּאביוֵּ
ביום ֵּהסתלקותוֵּנתעלףֵּבאמצעֵּהתפילהֵּבפסקאֵּויברךֵּ שסימן ֵּהמשמשֵּ ,טפח ֵּאחר ֵּטפחֵּ ,כשגמר ֵּלמנות ֵּאתֵּ רבי ֵּשלמה ֵּזכה ֵּלבן ֵּצדיק ֵּוקדוש ֵּכמותו ֵּבשכר ֵּקיוםֵּ
דודֵּוכו׳ֵּ,ורצוֵּלהביא ֵּלוֵּזריקהֵּ,אמרֵּבלשוןֵּהקודשֵּ'אניֵּ הטפחיםֵּ ,אמר ֵּהרה״ק ֵּלרבי ֵּבערישֵּ ,בעריש'לֵּ ,הלא ֵּאיןֵּ מצות ֵּחליצה ֵּלאשת ֵּאחיו ֵּבמסירת ֵּנפש ֵּממשֵּ ,עלֵּ
ירא ֵּמזה'ֵּ ,אחר ֵּשמונה ֵּעשרה ֵּאמר'ֵּ ,כעת ֵּאתם ֵּיכוליםֵּ לזהֵּהשיעורֵּ,והוציאֵּשולחןֵּערוךֵּיורהֵּדעהֵּח״אֵּוהראהֵּ שהיתה ֵּמקום ֵּדירתו ֵּרחוקה ֵּממנו ֵּהרבה ֵּבמדינת ֵּהיםֵּ,
לעשותֵּמהֵּשאתםֵּרוצים'ֵּ!...זי"עֵּועכי"אֵּ . בסימן ֵּנ״ח ֵּשם ֵּנפסק ֵּאודות ֵּבהמה ֵּשנפלה ֵּשבפחותֵּ ונתגלה ֵּאליו ֵּאליהו ֵּהנביא ֵּובישרוֵּ ,שבזכות ֵּמסירתֵּ
הואֵּהיהֵּאומר ֵּ מעשרה ֵּטפחיםֵּאיןֵּחוששיןֵּלריסוקֵּהאבריםֵּ,ואמרֵּהריֵּ נפשוֵּבקיוםֵּמצוהֵּזוֵּיזכהֵּלהולידֵּבןֵּצדיקֵּוקדושֵּשיאירֵּ
מסופר ֵּעל ֵּהרה"ק ֵּרבי ֵּלייבוש ֵּמרדכי ֵּמשינאווא ֵּזי"עֵּ זוֵּהלכהֵּפסוקהֵּואיןֵּחולקֵּבדברֵּ,ואמרֵּלהשותףֵּאודותֵּ את ֵּכל ֵּהעולם ֵּבאור ֵּקדושתו ֵּובספריו ֵּהקדושיםֵּ.
שנסע ֵּפעם ֵּלבקר ֵּאת ֵּחותנו ֵּהרה"ק ֵּרבי ֵּישראל ֵּיעקבֵּ בנו ֵּהתינוקֵּ ,שישוב ֵּלביתו ֵּלשלוםֵּ ,כי ֵּבנו ֵּיתרפאֵּ ,וכןֵּ "וממילא"ֵּסייםֵּהרה"קֵּרביֵּמשהֵּמשינאוואֵּ"אלֵּתעצבוֵּ
יוקל ֵּטייטלבוים ֵּמוואלאווע ֵּזי"עֵּ ,ורצו ֵּחסידיו ֵּשבעירֵּ הוהֵּ ,הילד ֵּהבריא ֵּלגמריֵּ ,ואח"כ ֵּבא ֵּאבי ֵּהילד ֵּלהודותֵּ ואל ֵּיחר ֵּבעיניכם ֵּעל ֵּשהנני ֵּמסרב ֵּליקח ֵּמכם ֵּמאומהֵּ
קאשויֵּשבדרךֵּיעצורֵּאצלםֵּוישבותֵּשםֵּלשב"קֵּ,אךֵּהואֵּ לרבינו ֵּהק' ֵּונעשה ֵּמתלמידיו ֵּהמובהקים ֵּ(שיח ֵּזקניםֵּ כשכרֵּטירחהֵּ,כיֵּאדרבהֵּברכתםֵּשלֵּהצדיקיםֵּהקדושיםֵּ
סירבֵּלכךֵּבאמרוֵּשהואֵּעסוקֵּעתהֵּבדברֵּמצוהֵּשנפסקֵּ ח"הֵּעמודֵּרכז). הללו ֵּלזכות ֵּבן ֵּצדיקֵּ ,הוא ֵּהשכר ֵּהגדול ֵּביותר ֵּעבורי"ֵּ.
בשו"עֵּ(יו"דֵּסימןֵּרמֵּסעיףֵּכד)ֵּ"חייבֵּאדםֵּלכבדֵּחמיו"ֵּ, איש ֵּאחד ֵּבקראקא ֵּהיה ֵּלו ֵּגידול ֵּסמוך ֵּלמוחֵּ ,ויעץ ֵּלוֵּ [וביותר ֵּאחרי ֵּשעדיין ֵּלא ֵּזכיתי ֵּלבן ֵּזכרֵּ ,וב"ה ֵּיש ֵּליֵּ
וכיון ֵּשכן ֵּאינו ֵּרוצה ֵּלהפסיק ֵּבאמצע ֵּעשיית ֵּהמצוהֵּ. הרופאֵּלהסירוֵּעל ֵּידיֵּניתוחֵּ,שאלֵּאתֵּהרה״צֵּרביֵּשםֵּ ששהֵּבנותֵּאךֵּלבןֵּזכרֵּעדייןֵּלאֵּנושעתי] ֵּ
וזהו ֵּדרך ֵּצדיקים ֵּלחפש ֵּלהדר ֵּבמצוות ֵּככל ֵּהאפשרֵּ קלינבערגֵּאדמו״רֵּמזאלישיץֵּזצ״לֵּהי״דֵּ,ואמרֵּשלדעתוֵּ ואכןֵּ,לאֵּעברוֵּכמהֵּשנים ֵּונתמלאֵּהביתֵּאורהֵּבהיוולדֵּ
ולעשות ֵּרצונו ֵּכרצונםֵּ ,וכמו ֵּשדרכם ֵּשל ֵּאנשיםֵּ יחתכנוֵּ ,אך ֵּמקודם ֵּישאל ֵּג"כ ֵּאת ֵּדעת ֵּהרה״ק ֵּרביֵּ לוֵּבנוֵּהרה"קֵּרביֵּלייבושֵּמרדכיֵּמשינאוואֵּזי"עֵּ,שהיהֵּ
פשוטים ֵּלהזדרז ֵּולעשות ֵּמלאכתם ֵּמבלי ֵּלהתמהמה ֵּכןֵּ לייבוש ֵּמרדכי ֵּמשינאווא ֵּזי"עֵּ ,וילך ֵּהאיש ֵּושאל ֵּלוֵּ מפורסםֵּלצדיקֵּנשגבֵּוקדושֵּעליוןֵּ,לאחרֵּשעדֵּעתהֵּלאֵּ
העובדֵּה'ֵּמחפשֵּומהדרֵּלעשותֵּרצוןֵּקונוֵּבאופןֵּמובחרֵּ להרה"קֵּ ,ומיד ֵּהשיב ֵּלוֵּשחלילהֵּלעשותֵּכןֵּ,רקֵּצוהֵּלוֵּ היוֵּלוֵּכיֵּאםֵּבנות(ֵּ.רבינוֵּהקדושֵּמשינאווא'ֵּ,ח"בֵּעמ'ֵּ
ובליֵּשהיותֵּכלל(ֵּ.י"גֵּאורותֵּח"א) ֵּ לנסועֵּלעירֵּהבירהֵּוויעןֵּ,הרה״ק ֵּמזאלישיץֵּהתפלאֵּעלֵּ תקצטֵּ-תר) ֵּ
*
כז חשון – ספר חפץ חיים -הלכות אסורי לשון הרע – כלל ו
ואברהם זקן -עתיקא קדישא
לו ַּׁעל ֶׁא ָּחד,
שון ָּה ָּרעְּ ,ב ִאם ַּׁה ְּמ ַּׁס ֵׁפר ִס ֵׁפר ֹ
ָּך ִאּסּור ַּׁק ָּב ַּׁלת ָּל ֹ
טְּ .כ ֵׁשם ֶׁש ַּׁשי ְּ
בפרשתנו אנו למדים על פסגת חייו של אברהם אבינו ,ועל מה שעלינו לקחת עמנו הוראות ש ֹלא ְּל ַּׁה ְּח ִליט ְּב ִל ֵׁבנּו,
ינו ָּהגּוןֶׁ ,ש ִנ ְּצ ַּׁטּוֵׁינּו ַּׁעל זֶׁהֶׁ ,
ש ֵׁא ֹ
ש ָּע ֹשָּה ַּׁע ָּתה ָּד ָּבר ֶׁ
ֶׁ
למעשה בדרכי העבודה. שון ָּה ָּרע
ָּך ַּׁגם ִאּסּור ַּׁק ָּב ַּׁלת ָּל ֹ
א ֶׁמתְּ ,ו ַּׁכנַּׁ"ל ְּב ָּס ִעיף א'ֵׁ ,כן ַּׁשי ְּ
ש ַּׁה ָּד ָּבר ֱ
ֶׁ
ונתחיל בלשון הק' בזוהר הק' בפר' ,ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל .רבי
תו
ּזו ֹ
גון ְּל ַּׁב ֹ
(כ ֹ
ש ֵׁב ַּׁא ְּרנּו ְּל ֵׁעילְּ ,
שון ָּה ָּרעֶׁ ,
ְּל ִע ְּניַּׁן ְּש ָּאר ֶׁח ְּל ֵׁקי ִאּסּור ָּל ֹ
יהודה פתח (תהלים ס"ה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך ,האי קרא אתמר ,אבל זכאה הוא
ַּׁהג ַּׁע ָּתה
שהּוא ִמ ְּתנ ֵׁ
אשו ִניםֵׁ ,כיוָּן ֶׁ
ֹ או ְּב ַּׁמ ֲע ֹשָּיו ָּה ִר
בו ָּתיו ֹ
א ְֹּב ַּׁמ ֲע ֹשֵׁה ֲ
בר נש דאורחוי אתכשרן קמי קודשא בריך הוא ואיהו אתרעי ביה לקרבא ליה לגביה [ואברהם
עו ָּלםְּ ,ו ַּׁכנַּׁ"ל ִב ְּכ ָּלל ד'
תו ָּרה ְּו ֵׁהן ְּב ִע ְּניְּנֵׁי ֹ
רון ָּח ְּכ ָּמהֵׁ ,הן ַּׁב ֹ
או ְּב ֶׁח ְּס ֹ
שּורה ֹ
ַּׁכ ָּ
זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל .רבי יהודה פתח ,אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך.
הפסוק הזה נתבאר ,אבל אשרי האיש שדרכיו כשרות לפני הקדוש ברוך הוא ,והוא התרצה בו ש ֹלא
שהּוא ְּגנּות ָּע ָּליוֶׁ ,ש ִנ ְּצ ַּׁטּוֵׁינּו ַּׁגם ֵׁכןֶׁ ,
יו ֵׁצא ָּבזֶׁה)ְּ ,ב ָּכל ָּד ָּבר ֶׁ
ְּוה' ְּו ַּׁכ ֹ
לקרבו אליו]. ְּדי זֶׁה ְּב ֵׁעינֵׁינּוֶׁ ,את ִמי
ּזות ַּׁעל י ֵׁ
ְּל ִה ְּת ַּׁק ֵׁבל ִד ְּב ֵׁרי ַּׁה ְּמ ַּׁס ֵׁפר ְּל ָּפנֵׁינּו ְּל ִה ְּת ַּׁב ֹ
תא חזי ,אברהם אתקריב לגביה ותאובתיה דיליה הוה כל יומוי בהאי ,ולא אתקריב אברהם שיֵׁש ַּׁעל ַּׁה ְּמ ַּׁס ֵׁפר ִאּסּור ֲעבּור
של ָּד ָּברָּ ,כל ָּד ָּבר ֶׁ
לו ֶׁ
ֶׁא ְּמרּו ָּע ָּליוְּ .כ ָּל ֹ
שנ ֶׁ
ֶׁ
ביומא חדא או בזמנא חדא ,אלא עובדוי קריבו ליה בכל יומוי מדרגא לדרגא ,עד דאסתלק תו.
בּורו ,יֵׁש ַּׁעל ַּׁה ְּמ ַּׁק ֵׁבל ִאּסּור ֲעבּור ַּׁק ָּב ָּל ֹ
ֹ ִד
בדרגוי [בא ראה ,אברהם התקרב אליו ,ותשוקתו היתה כל יום בזה .ולא התקרב אברהם ביום ש ַּׁה ָּד ָּבר
בו ֶׁ
שון ָּה ָּרעְּ ,ד ַּׁהיְּנּו ְּל ַּׁה ְּח ִליט ְּב ִל ֹ
יַּׁ .אף ַּׁעל ִפי ֶׁש ֵׁב ַּׁר ְּרנּוְּ ,ד ַּׁק ָּב ַּׁלת ָּל ֹ
אחד או בפעם אחת ,אלא מעשיו קרבוהו בכל ימיו מדרגה לדרגה ,עד שהתעלה בדרגתו]. קום ָּא ְּמרּו ֲחזַּׁ"לְּ ,ד ָּלחּוש ִמיהּו ָּב ֵׁעי
תו ָּרהִ ,מ ָּכל ָּמ ֹ
א ֶׁמתָּ ,אסּור ִמן ַּׁה ֹ
ֱ
כד הוה סיב ועאל בדרגין עלאין כדקא חזי דכתיב ואברהם זקן ,וכדין בא בימים באינון יומין יך ְּל ַּׁק ֵׁבל ֶׁאת ַּׁה ָּד ָּבר ְּב ֶׁד ֶׁר ְּך
ּובאּור ַּׁה ָּד ָּברְּ ,ד ָּצ ִר ְּ
יך)ֵׁ .
(ש ַּׁל ֲח ֹשש ָּא ְּמנָּם ָּצ ִר ְּ
ֶׁ
עלאין באינון יומין ידיעאן ברזא דמהימנותא .ויי ברך את אברהם בכל .דמתמן נפקין כל ברכאן
לו ֶׁהּזֵׁק
יע ֹ
ַּׁג ַּׁ
ש ֹלא י ִ
מו ִמ ֶׁמנּו ֶׁ
ֲח ָּשש ְּב ָּע ְּל ָּמאַּׁ ,ה ְּינּו ַּׁרק ְּכ ֵׁדי ִל ְּש ֹמר ֶׁאת ַּׁע ְּצ ֹ
וכל טיבו [כשהיה זקן ונכנס לדרגות עליונות כראוי ,שכתוב ואברהם זקן ,ואז בא בימים ,באותם
ידין ְּל ָּא ָּדם ְּב ֶׁח ְּז ַּׁקת
ֶׁדר ָּס ֵׁפק ְּד ַּׁמ ֲע ִמ ִ
א ִפלּו ְּבג ֶׁ
ִהיֶׁה זֶׁה ַּׁה ָּד ָּבר ֲ
ָּדוְּ ,ו ֹלא י ְּ
ַּׁעל י ֹ
ימים עליונים ,באותם ימים ידועים בסוד האמונה .וה' ברך את אברהם בכל .שמשם יוצאות כל
ש ִצ ְּּו ָּתה
בותֶׁ ,
ּטו ֹ
דון ְּב ָּכל ַּׁה ֹ
יטיב ִעם ַּׁה ִנ ֹ
ַּׁכ ְּשרּותְּ ,ו ָּל ֵׁכן ְּמ ֻחיָּב ֲע ַּׁדיִן ְּל ֵׁה ִ
הברכות וכל טוב].
ְּדי
כו ְּב ֵׁעינֵׁינּו ַּׁעל י ֵׁ
ְּר ֵׁאלִ ,כי ֹלא ִנ ְּג ַּׁרע ֶׁע ְּר ֹ
ָּשים ִמ ִי ֹש ָּ
אנ ִתו ָּרהִ ,ל ְּש ָּאר ֲ
ַּׁה ֹ
הזהר הק' מלמדנו שאברהם אבינו ע"ה עבד את בוראו לאורך כל ימי חייו ועלה והתעלה,
לא בפעם אחת ,אלא כל מעשה קרבו עד הגיעו לבחינת שלמות בחינת זקן .ובהגיעו לשלמות יכא
שה"ר) ְּלשּום ָּד ָּבר[ ,הגה"ה ְּ -ו ָּלא ִמ ָּב ֵׁעי ֵׁה ָּ
(ה ָּל ָּ
ישא ַּׁ
ישנָּא ִב ָּ
ַּׁה ִל ָּ
כל הימים מצטרפים ומשלימים לבחינה זו. ישא הּוא ִכ ְּש ָּאר
ישנָּא ִב ָּ
לו ַּׁמר ָּכאן ֶׁש ְּב ֹלא) ַּׁה ִל ָּ
יך ֹ
(ו ֵׁאין ָּצ ִר ְּ
ִד ְּב ָּלאו ְּ
והנה בספה"ק שבט מיהודה דיבר בקדשו בסעודת צפרא דשבתא שע"פ זהר הק' מכוון נגד (ב ֹלא ָּכ ְּך) ַּׁגם ֵׁכן ִנ ְּת ַּׁחּזֵׁק
א ִפלּו ִאם ְּב ָּלאו ָּה ִכי ְּ
ָּשים ִמ ִי ְּש ָּר ֵׁאלֶׁ ,א ָּלא ֲ
אנ ֲִ
אברהם אבינו ,עתיקא קדישא וז"ל ,ברוך ה' יום יום יעמס לנו ישע ופדיום ,כבר דברנו רבות ָּצא ֲע ַּׁד ִין
ָּדם ֹלא י ָּ
ש ַּׁעל י ָּ
שיו ָּה ָּר ִעיםַּׁ ,א ְּך ֶׁ
ְּדי ַּׁמ ֲע ָּ
שע ַּׁעל י ֵׁ
ָּב ִעיר ְּל ָּא ָּדם ָּר ָּ
בענין הזמר הזה המיוסד על הגלויות שמזמרין אותו בשבת קדש בסעודה זו .ויש לומר שמקורו ּוכ ֵׁדי ִל ֵׁתן
א ֵׁב ָּדה ְּ
לו ֲ
גוןְּ ,ל ָּה ִשיב ֹ
ְּר ֵׁאלְּ ,כ ֹ
ִש ָּ
ָּשים ִמי ֹ
אנ ְִּל ַּׁג ְּמ ֵׁרי ִמ ְּכ ַּׁלל ְּש ָּאר ֲ
משבת קדש זה שקורין הפרשה "ואברהם זקן בא בימים" ,שהוא ההקדמה לפרשת הנישואין וממשיכים עד סוף סעיף זה בו.
יו ֵׁצא ֹ
תו ְּו ַּׁכ ֹ
דו ֹ
או ִל ְּפ ֹ
לו ְּצ ָּד ָּקה ֹ
ֹ
של יצחק ורבקה שממנו נולדו יעקב אבינו ע"ה ,וגם עשו ,שנצרך יעקב לישע ופדיום מאתו ,ועל
זה בא ההקדמה ואברהם זקן בא בימים ,היינו כי ענין יום כולל יום ולילה כידוע מ"ויהי ערב ויהי
בוקר יום אחד" (בראשית א' ה') ולית יום בלא לילה ולית לילה בלא יום ותרוייהו כחדא איקרי
יום אחד( ,זוהר ח"ב מ"ו א') .ובחינת יום כולל כל הדורות שהתנהגו בחסדים טובים באורות
בהירים ,כשישראל היו במעלה עליונה עליון על כל גויי הארץ בלא שום שליטה ושיעבוד
עליהם ובחינת לילה כולל כל הדורות שהיו ישראל בחשכת הגלות ,עד לדור אחרון בגלות החל
הזה שנצרכים ישראל ביתר שאת לישע ופדיום ,ואברהם אבינו ע"ה לקח את כל זה על עצמו
לבטל מעלינו תוקף השיעבוד מלכויות ,שזהו ענין אברהם בירר לו את המלכיות (בר"ר מ"ד
כ"א) וזה ואברהם זקן בא בימים שזה היתה הזקנה שלו שבא בכל הימים לרבות הלילות
שבהימים כנ"ל .ואברהם זקן פירושו כמו שרגיל בפי איש זקן לאמר ,איך בין שוין אלטץ דורך
כשחלה ר' אלעזר בן עזריה אמרו לו תלמידיו במה נזכה לעולם הבא?
גיגאנגען[ ,אני כבר עברתי הכל] העתים הטובים והלא טובים ,וכבר באתי על הכל שהכל היה
ויהיה לטובה ,וזה שאנו מזמרין בשבת קדש הכולל כל הימים בבחינת כולו יום ,שלא נאמר בו איתא בחות יאיר מהאור חדש (בפרשת מטות) על ברכות (כח עמוד ב):
ויהי ערב. כשחלה ר' אלעזר בן עזריה אמרו לו תלמידיו במה נזכה לעולם הבא?
למדנו מדבריו הקדושים כמה וכמה דברים נפלאים שפסוק זה הינו יסוד להמשך כלל אמר להם :צאו והזהרו בכבוד חבריכם ,וכשאתם עומדים להתפלל דעו לפני
ישראל ,להמשיך רוחניות ללידת יעקב אבינו ולמדרגותיו הקדושים ,וליתן כח בכלל ישראל מי אתם עומדים להתפלל ותזכו לחיי העולם הבא.
לעמוד בכל מצב חושך ולילה ,שיהיה לילה כיום יאיר .ולכך מרמז אברהם אבינו עליו השלום ויש לדקדק השייכות להדדי ,וגם לשון צאו.
בדווקא לסעודת צפרא דשבתא ,שהרי אברהם אבינו בכוחו להאיר לכל אחד ,עד סוף כל וי"ל דבבית הכנסת ראוי כל אחד ואחד רק לשפוך שיחו לפני ה' ולא ישיח
הדורות. עם איש ,ואהבת ריע צריך להיות בשוק ,ויצר הרע מסית להיפך -בבית
וכן אברהם אבינו בחינת 'זקן' שמרמז על הדרגה הגבוהה ביותר בחלק העבודה ,ועל דרך הכנסת כולם אוהבים זה לזה אבל בצאתו שורר השנאה וקנאה.
משל שעובד ה' צעיר בדרגותיו הינו ברתיחת דמו ועובד ה' בלבת אש ,עם עליות ונפילות ,וככל וזה שאמר ר' אלעזר בן עזריה :צאו והזהרו ,בשעה שאתם יוצאים הזהרו
שמזקין כבר מגיע לשלמות העבודה בחינת זקן ,שזה בחינת ענג שנשלם בסעודת יום השבת, בכבוד חבריכם ,אבל כשאתם עומדים להתפלל רחקו מהתחברות רק דעו
(שלאחמ"כ העבודה של רעוא דרעוין שהוא למעלה מהעבודה אלא בחינת עבודת מתנה), לפני מי אתם עומדים להתפלל ותזכו לחיי העולם הבא(עד כאן מהחות יאיר).
ודורשי רשימות רמזו שבליל שבת תקנו בפייטנים לזמר זמירות של השתוקקות והשתפכות
הנפש ,משא"כ ביום השבת כל הזמירות הם בשבח יום השבת ,משום שזה כבר בחינת 'אברהם ועיין ברכות (ח עמוד א) כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואין נכנס בתוכו
זקן'בחינת ענג אהבה בתענוגים ,כמו שעיננו ראו הצדיקים הקדושים אשר בליל שבת ערכו להתפלל נקרא שכן רע ,ועיין תשובות הר"ן (סימן יב) דלא שייך זה באורח.
שולחנם הטהור באימה וביראה בבחינת יצחק ,בבחינת גבורה ,וסעודת עתיקא קדישא בחינת וצריך עיון לשון בתוכו הוי ליה למימר כל מי וכו' ומתפלל בביתו ,ועוד למה
אז תתענג על ה'( .וכדכתב השבט מיהודה' ,שלזה אנו סומכין אחר הזמר הנ"ל הזמר יום זה נקרא שכן רע ,למי עשה רע.
מכובד מכל הימים כי בו שבת וכו' והיינו שהישע ופדיום הנמשך מקדושת יום השבת מצד וי"ל אם הולך ושח שיחות חולין ,וזה פירוש ואינו נכנס בתוכו להתפלל,
שהוא כולו יום לא על עצמו בלבד חל הקדושה הזאת רק על כל הימים וזה גם כן מרומז שנכנס לבית הכנסת ורק לא להתפלל ורק לשיח דברים בטלים ,מקרי שכן
בהפסוק ואברהם זקן בא בימים שמסיים וה' ברך את אברהם בכל דהיינו אף שברכת בא בימים רע דגורם מכשול גם לחבירו ששח עמו.
נמשך לו מקדושת שבת'). (הובא בפרדס יוסף על בראשית פרק יח פסוק כו)
לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י 1-732-372-0092מארץ ישראל · 03-686-1344פקס · 1-732-647-2222בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י 052-764-8605
