gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לב שומע · Lev Shomea — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: לב שומע · Lev Shomea

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

לב שומע · Lev Shomea — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ב"ה‬ ‫מאמרי תורה‬ ‫הלכה · אגדה • מוסר · וחסידות‬ ‫ﬥב לﬢעת‬ ‫גﬥיון‬ ‫יו"ל ע"י תלמידיו ושומעי לקחו של‬ ‫מורינו הרב שמעיה לעוו שליט"א‬ ‫דומ"ץ וראה"כ יטב לב דסאטמאר‬ ‫לאנדאן יצ"ו‬ ‫שרה‬ ‫גליון ו' · פרשת חיי‬ ‫קול מהיכל‬ ‫מפיהם ומפי כתבם‬ ‫אורייתא דקא מרתחא‬ ‫לקט אמרים ופנינים יקרים‬ ‫שכח להזכיר על הגפן בברכת מעין ג' ‪-‬‬ ‫ולקחת אשה לבני – שידוכים‬ ‫הוספה‬ ‫כתב רבינו בחיי (פרשתן כד ג) על טעם המנהג (הנהוג בעדות המזרח) שקוראים לחתן פרשת ואברהם‬ ‫זקן‪ ,‬שבכך רוצים להזכיר לו ש״לא יקח אשה לשם יופי‪ ...‬ולא לשם ממון‪ ...‬ולא לשם שררת‬ ‫בשבוע שעבר דננו באחד ששתה יין ואכל מיני מזונות‬ ‫ובירך אחרי' עהמ"ח ושכח לכלול עה"ג‪ ,‬וצדדנו שיצא‪,‬‬ ‫הקרובים ובני משפחות‪ ...‬אבל יצטרך שתהיה כוונתו לשם שמים ושידבק במשפחה הגונה״‪,‬‬ ‫עפמש"כ המחבר בסי רח' (סי״ז) שאם בירך על היין ברכת‬ ‫כאשר הזהיר אברהם אבינו‪ .‬ובאמת הרבה גופי שידוכים דרשו רבותינו מפרשה זו‪ ,‬כאשר נראה‬ ‫המזון במקום על הגפן‪ ,‬והנה נתעוררנו בכמה הוספות‬ ‫לפנינו‪.‬‬ ‫שיש לדון בהם וגם קבלנו כמה הערות מחכימות (בכתב‬ ‫ובע"פ)‪ ,‬והננו להעלות מקצתם כאן לישא וליתן בהם כדת‬ ‫***‬ ‫של תורה בס"ד‪:‬‬ ‫עוד כתב רבינו בחיי (שם) בחשיבות ההשתדכות עם משפחות המתאימות זו לזו‪ :‬״כשהבריות‬ ‫העתקנו מהכף החיים (שם אות ע״ו) שפסק להדיא בנידון‬ ‫מזדווגות כל אחד ואחד אל מינו‪ ,‬השלום מתקיים ומתרבה בעולם״‪ .‬ומוסיף ומבאר בכך את‬ ‫דידן שיצא‪ .‬יש להוסיף שכן פסק ג"כ הלבוש (שם סי"ז)‬ ‫הפסוקים (תהלים קכה ד‪-‬ה) "הטיבה ה' לטובים ולישרים בליבותם‪ ,‬והמטים עקלקלותם יוליכם ה'‬ ‫אמנם במלבושי יום טוב ובאליה זוטא חלקו עליו‪ .‬ובאליה‬ ‫רבה שם דן בענין‪ ,‬והביא סמך לדברי הלבוש מפירוש‬ ‫את פועלי האון‪ ,‬שלום על ישראל" – שכאשר הטובים ישתדכו עם הישרים‪ ,‬והמטים עקלקלותם‬ ‫רש"י שעל הרי"ף‪ .‬ועיין בהגהות רעק"א (הנדפס בהדרת קודש‬ ‫עם פועלי האון‪ ,‬אז ישרור השלום בישראל‪.‬‬ ‫שם סעיף יג) שנקט שיצא כמו שפסק הלבוש‪ ,‬ומציין לפרי‬ ‫***‬ ‫מגדים (משבצות זהב סי' רח ס"ק טז) שחולק על הלבוש וסובר‬ ‫שצריך לחזור ולברך‪ .‬ולמעשה נקטו רוב האחרונים‬ ‫כאשר ביקש אליעזר לדעת אם רבקה ראויה ליצחק‪ ,‬בחן אותה במידת החסד‪ ,‬אם תאמר לו‬ ‫שברכת 'על המחיה' פוטרת בדיעבד יין ותמרים‪ .‬ולפי‬ ‫״שתה וגם גמליך אשקה״‪ .‬ופירש רש״י (כד יד)‪ :‬״ראויה היא לו‪ ,‬שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס‬ ‫דבריהם אין לחזור ולברך על הגפן‪.‬‬ ‫בביתו של אברהם״‪.‬‬ ‫אמנם יש לעיין אם דברי הלבוש אמורים גם כשלא‬ ‫ובכלי יקר (שם) הרחיב בענין זה וכתב‪ :‬״שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו‪ ,‬אם יש לה עין‬ ‫כיוון בפירוש לפטור את היין בברכת על המחיה‪ ,‬ויש לדון‬ ‫טובה וגומלת חסדים״‪ .‬עיין שם שהאריך וביאר כי מידה זו היא ״בנין אב על כל המדות״ (ולכן‬ ‫בשני אופנים‪ :‬האחד‪ ,‬שזכר ששתה יין והתכוון לברך עליו‬ ‫בברכת מעין שלש‪ ,‬אלא שבשעת הברכה שכח להזכיר‬ ‫לא חשש אברהם לכך שהם עובדי אלילים אלא שתהיה ממשפחת בעלי מידות טובות)‪.‬‬ ‫'על הגפן'‪ .‬והשני‪ ,‬ששכח לגמרי ששתה יין ובירך 'על‬ ‫***‬ ‫המחיה' על המזונות בלבד‪.‬‬ ‫כתב החתם סופר (תורת משה פרשתן ד"ה מוסר) וזו לשונו "מוסר השכל‪ .‬אברהם אבינו היה נשיא‬ ‫באופן הראשון יש מקום לומר‪ ,‬שמאחר שכוונתו היתה‬ ‫הארץ כמלך להם‪ ,‬וכל גדולי הדור באו אצלו‪ ,‬אבימלך ושם ועבר‪ .‬עשרו ורכושו גדול מאוד –‬ ‫לפטור גם את היין בברכה זו‪ ,‬אלא ששכח לפרטו בפיו‪,‬‬ ‫'וה' ברך את אברהם בכל'‪ .‬והיה לו בן יחיד לאמו‪ ,‬שכל טוב טוב אביו נתן לו‪ .‬ויצחק בעצמו מי‬ ‫הרי היין נפטר בלשון 'על המחיה'‪ ,‬לשיטות שברכה זו‬ ‫שייכת גם על יין‪.‬‬ ‫כמוהו‪ .‬וכמה קידות וכריעות והשתחוויות ברתת נעשו‪ ,‬ותפילות שהפציר אברהם אבינו בעד‬ ‫אבל באופן השני‪ ,‬כששכח לגמרי ששתה יין‪ ,‬יש לדון‬ ‫זיווג הגון לבנו יחידו‪ .‬כי עיקר עבודת השי"ת‪ ,‬וגם לרבות כל עניני עולם הזה‪ ,‬באשה היא תלוי‪,‬‬ ‫אם נפטר בלא כוונה‪ .‬וכן העירו חברי הכולל‪ ,‬שאין ללמוד‬ ‫כידוע לכל משכיל ויודע ומבין‪".‬‬ ‫מדין מי שמברך על היין 'על המחיה'‪ ,‬לנידון מי שברכתו‬ ‫***‬ ‫נאמרת על המזונות ושכח לגמרי מן היין‪.‬‬ ‫דבר נפלא שמעתי מפי כ״ק מרן הברך משה זצוק"ל‪ .‬על מה שאמרו חז״ל (סוטה ב‪ ).‬״ארבעים‬ ‫ועוד העירו‪ ,‬שיש לדון במי שסיים לאכול מזונות ובירך‬ ‫יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני״‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מי שומע את אותה‬ ‫אחריהם 'על המחיה'‪ ,‬אך בדעתו להמשיך לשתות יין‪ ,‬אם‬ ‫נאמר שברכת המזונות פטרה גם את היין‪ .‬ויש לברר את‬ ‫בת קול? אלא צריך לומר שבשעה שהאב והאם ממלאים את חובתם ומשתדלים למצוא שידוך‬ ‫גדר הכוונה הנצרכת בברכה זו‪.‬‬ ‫לבנם או לבתם‪ ,‬השידוך שלבם נמשך אליו הוא כעין אותה בת קול‪.‬‬ ‫ומשמע מדברי המגן אברהם (סי' קצז ס"ק ז) דברכת‬ ‫***‬ ‫המזון פוטרת גם דבר שלא כיוון עליו בפירוש‪ ,‬עיי"ש‪,‬‬ ‫בספר י״ג אורות (ח״א) מסופר‪ ,‬שהגאון רבי איציק׳ל מהמבורג זצ״ל בחן פעם את הילד ר׳‬ ‫והכי משמע בשלחן ערוך הרב (סימן קעד סעיף ו)‪ .‬ומאידך‬ ‫מענדל'ע‪ ,‬בנו של הגאון רבי יעקב רובין אב״ד לינסק‪ ,‬והתפעל מאוד מכשרונותיו ומתורתו‪.‬‬ ‫בלוח ברכת הנהנין להשו"ע הרב (פרק א סעיף יד)‪ ,‬ובמשנה‬ ‫ברורה (סי' רח ס"ק סט) מבואר להדיא דדוקא בנתכוין לפטור‬ ‫ביקש רבי איציק׳ל לקחתו לחתן לבתו‪ ,‬ואבי החתן הסכים לשידוך‪ .‬כשסיפר על כך לרבנית‪,‬‬ ‫מין הנפטר בו בדיעבד‪ ,‬אז מהני‪.‬‬ ‫הצטערה שלא ראתה את הכלה קודם שהסכים אביה לשידוך‪ .‬לאחר זמן‪ ,‬כשראתה אותה‪,‬‬ ‫תור"ת העול"ה‪ ,‬שמי שאכל מזונות ושתה יין‪ ,‬והתכוון‬ ‫ביקשה לבטל את השידוך‪ ,‬אולם החתן אמר‪ :‬״וכי אשא אשה לשם נוי?״‬ ‫לברך אחר שניהם‪ ,‬אלא שבירך 'על המחיה' ושכח להזכיר‬ ‫לפני החופה הודיע רבי איציק׳ל שאין באפשרותו לשלם את הנדן שהבטיח‪ .‬שוב ביקשה הרבנית‬ ‫'על הגפן'‪ ,‬יש צד לומר שיצא גם על היין‪ ,‬על פי שיטת‬ ‫לעכב את החתונה‪ ,‬אך החתן השיב‪ :‬״וכי אשא אשה לשם ממון?״ וניגשו לחופה‪.‬‬ ‫הלבוש ושא"פ שברכת 'על המחיה' פוטרת יין בדיעבד‪.‬‬ ‫ועל אף שיש חולקים‪ ,‬יש לדון שלא יחזור ויברך משום‬ ‫למחרת נתן רבי איציק׳ל לחתנו נדוניא כפולה מזו שהבטיח‪ ,‬וסיפר לו כי גם קודם החופה היו‬ ‫ספק ברכות להקל‪ .‬אבל אם בשעת הברכה שכח לגמרי‬ ‫המעות בידו‪ ,‬אלא שביקש לנסותו ולראות אם כוונתו לשם ממון‪ .‬הוא בירך את חתנו שיזכה‬ ‫ששתה יין‪ ,‬יש לעיין אם נפטר בלא כוונה‪.‬‬ ‫לבנים טובים‪ ,‬ומזיווג זה נולד הרה״ק רבי נפתלי מרופשיץ זי״ע‪.‬‬ ‫חקקי לב‬ ‫שמעתתא אליבא דהלכתא‬ ‫דיני שינוי מקום במאכלים שאינם טעונים ברכה לאחריהן במקומן [ב]‬ ‫[שו"ע או"ח סי' קע"ח]‬ ‫מיני המזון או הפירות ואם חוזר ואוכל מיני‬ ‫שסו"ס ספק ברכות להקל ושוב אינם מן‬ ‫שינוי מקום בסעודת פת‬ ‫מזון או פירות אינו חוזר ומברך‪ ,‬מיהו לא‬ ‫הדברים הטעונים ברכה לאחריהן במקומןד‪.‬‬ ‫א‪ .‬האוכל פת ושינה את מקומו בתוך‬ ‫מהניא ליה זה לענין המשקין‪ ,‬דאין שייכות‬ ‫שינוימקום לאחרששהה כדי שיעור עיכול‬ ‫סעודתו ממקום למקום‪ ,‬אינו חוזר ומברך‬ ‫ביניהם‪ ,‬ואם רוצה לשתות עוד משקין צריך‬ ‫ברכת המוציא לחם מן הארץ‪ ,‬והטעם דמאחר‬ ‫ד‪ .‬האוכל פת ושהה כדי שיעור עיכול ושוב‬ ‫לחזור ולברך עליהןח‪.‬‬ ‫שהוא צריך לחזור למקומו כדי לברך ברכת‬ ‫שינה את מקומו‪ ,‬חוזר ומברך ברכת המוציא‬ ‫אף בסעודת פת אסור לעקורממקומו קודם‬ ‫לחם מן הארץ‪ ,‬והטעם לפי שלאחר שיעור‬ ‫המזון‪ ,‬על כן בהכרח הוא שייך עדיין למקומו‬ ‫בהמ"ז‬ ‫עיכול כבר אינו מברך ברכת המזון ושוב הדר‬ ‫הראשון ואין הליכתו נחשבת כעקירהא‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אף שבסעודת פת אין דין שינוי מקום‬ ‫דינו כמאכלים שאינם טעונים ברכה לאחריהן‬ ‫איזה מאכליםטעונים ברכה לאחריהן‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬מ"מ לכתחילה אין לו לעקור ממקומו‬ ‫במקומןה‪.‬‬ ‫במקומן‬ ‫ולילך למקום אחר קודם שיברך בהמ"ז‪,‬‬ ‫שינוימקום קודםששהה כדי שיעור עיכול‬ ‫ב‪ .‬ולפי"ז לאו דוקא פת אלא הוא הדין לכל‬ ‫ומשום דחיישי' שמא ישכח מלברך או שמא‬ ‫ה‪ .‬ויל"ע אם שינה את מקומו קודם ששהה‬ ‫המאכלים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן‪,‬‬ ‫ישהה יותר משיעור עיכול ויפסיד את ברכת‬ ‫כדי שיעור עיכול‪ ,‬ולאחר ששהה כדי שיעור‬ ‫ונאמרו בזה ג' שיטות‪[ ,‬א] י"א שדוקא פת‬ ‫המזון‪ ,‬ואף אם הולך בכוונה להמשיך ולגמור‬ ‫עיכול שוב רוצה לאכול‪ ,‬אם דינו נמי שצריך‬ ‫טעונה ברכה לאחריה במקומה‪[ ,‬ב] וי"א שפת‬ ‫את סעודתו במקום אחר דאין שייך בזה ב'‬ ‫לחזור ולברך ברכת המוציא לחם מן הארץו‪.‬‬ ‫לאו דוקא רק הוא הדין לכל מיני דגן שהם‬ ‫החששות הנ"ל‪ ,‬מ"מ אסור לו לעקור ממקומו‬ ‫חשובים ונקראים מזון‪[ ,‬ג] ויש שמוסיפין גם‬ ‫קודם שיברך בהמ"ז וראה הערהט‪.‬‬ ‫שינוימקום לענין מאכלים הבאים בתוך‬ ‫לכל הפירות משבעת המינים‪ .‬וכיון שהוא‬ ‫הסעודהונפטריםבבהמ"ז‬ ‫האופניםשמותר לעקורממקומו קודם‬ ‫ספיקא דדינא על כן לכתחילה לא יעקור‬ ‫ו‪ .‬האוכל פת ושינה את מקומו‪ ,‬ורוצה‬ ‫ממקומו קודם שיברך ברכה אחרונה‪,‬‬ ‫בהמ"ז‬ ‫לאכול לאחר ששינה את מקומו מאכלים‬ ‫ובדיעבד אם שינה את מקומו אינו חוזר‬ ‫ט‪ .‬ואמנם יש ג' אופנים שבהם מותר אף‬ ‫הבאים בתוך הסעודה וכגון בשר ודגים‬ ‫לכתחילה לעקור ממקומו באמצע סעודת פת‬ ‫ומברךב‪.‬‬ ‫וכיו"ב‪ ,‬אינו חוזר ומברך‪ ,‬והטעם לפי שהם‬ ‫ולילך למקום אחר‪[ ,‬א] כשהיתה דעתו לכך‬ ‫חלק מסעודתו והרי הם כהמשך לסעודתו‬ ‫האוכל פת פחות מכזית ודיןספק חיוב‬ ‫מלכתחילה בשעת ברכת המוציא או לפניה‬ ‫הקודמת‪ .‬וה"ה אם בירך במקומו הראשון על‬ ‫ברכה אחרונה‬ ‫סמוך מעטי‪[ ,‬ב] כשיוצא יציאה עראית לזמן‬ ‫יין או פירות‪ ,‬ורוצה להמשיך ולאוכלם לאחר‬ ‫ג‪ .‬האוכל פת פחות מכזית ושינה את‬ ‫קצר‪[ ,‬ג] כשיציאתו לצורך דבר מצוה וכגון‬ ‫ששינה את מקומו שאינו חוזר ומברך‪ ,‬והטעם‬ ‫מקומו‪ ,‬חוזר ומברך ברכת המוציא לחם מן‬ ‫להתפלל או להקביל פני חתן וכלה וכיו"ב‪.‬‬ ‫לפי שכיון שהם נפטרים בברכת המזון הרי‬ ‫הארץ‪ ,‬והטעם לפי שעל פת הפחותה מכזית‬ ‫ומכל מקום גם באופנים הללו שמותר לו‬ ‫הם ג"כ בכלל סעודתו הראשונהז‪.‬‬ ‫אינו מברך ברכה אחרונה ושוב אין דינו‬ ‫לכתחילה לעקור ממקומו‪ ,‬אם משער שיתכן‬ ‫האוכל מיני מזון ושותהמשקין‬ ‫כדברים הטעונים ברכה לאחריהן במקומןג‪,‬‬ ‫ויפליג לזמן הרבה ואפשר שיפסיד את ברכת‬ ‫ונראה שהוא הדין בספק לו אם אכל כשיעור‬ ‫המזון‪ ,‬אזי לא יעקור ממקומו קודם שיברך‬ ‫ז‪ .‬האוכל מיני מזון או פירות משבעת‬ ‫כזית‪ ,‬או שאכל בריה שדינו גם כן כספק חיוב‬ ‫המינים ושתה ג"כ משקין‪ ,‬ושינה את מקומו‪,‬‬ ‫ברכת המזון‪.‬‬ ‫ברכה אחרונה – שחוזר ומברך‪ ,‬והטעם לפי‬ ‫אע"ג שצריך לחזור למקומו הראשון מפני‬ ‫~~~‬ ‫להמשיך ולאכול במקומו החדש אם צריך לחזור ולברך‪,‬‬ ‫ג מג"א סי' ר"י ומ"ב סקכ"ח‪.‬‬ ‫א רמ"א ס"ב‪ ,‬ודלא כהמחבר שם ס"א‪ ,‬ועיי' בכה"ח שגם‬ ‫ומיהו אף את"ל שצריך לחזור ולברך ומשום דאזלינן בתר‬ ‫ד עיי' לעיל הערה ב'‪.‬‬ ‫הספרדים נוהגים בזה כהרמ"א ומשום דספק ברכות להקל‪,‬‬ ‫השתא‪ ,‬מ"מ אכתי יל"ע באופן שחוזר למקומו הראשון‬ ‫ה עיי' סי' קפ"ד מ"ב סקי"ז פלוגתת המג"א ושאר אחרונים‬ ‫וראה באג"מ או"ח ח"ה סי' ט"ז שלכתחילה יש לחוש‬ ‫ורואה שהלכו חבריו וצ"ע‪.‬‬ ‫גבי מי שאכל פת ושהה שיעור עיכול ורוצה להמשיך‬ ‫לשיטת המחבר ושלא לשנות מקומו אף בסעודת פת‪.‬‬ ‫ז עיי' מגן אברהם סק"ו שנקט כן לגבי יין‪ ,‬וי"ל דעד כאן לא‬ ‫ולאכול‪ ,‬דדעת המג"א שיחזור ויברך המוציא אפילו לא‬ ‫ב שם ס"ה ומג"א סקי"ב‪ ,‬ועיי' בחי' רעק"א שם שהקשה‬ ‫קאמר אלא גבי יין שהוא דבר הבא בתוך הסעודה ושייך‬ ‫הסיח דעתו עדיין‪ ,‬דכיון שנתעכל המזון הפסיד גם כן‬ ‫וז"ל‪" ,‬לדעתי צריך לעיין לדינא בזה‪ ,‬דאף דלהפוסקים‬ ‫בעצם לסעודה ורק דמחמת חשיבותו קבעו לו ברכה אף‬ ‫הברכה הראשונה‪ ,‬ואילו דעת שאר אחרונים שלא הפסיד‬ ‫דשבעת המינים טעונים ברכה לאחריהן במקומן הדין‬ ‫בתוך הסעודה‪ ,‬ומשא"כ פירות שהם דברים הבאים שלא‬ ‫ברכת המוציא כל שלא הסיח דעתו בינתים‪ .‬ולהטעם‬ ‫דשינוי מקום אין צריך לברך‪ ,‬מכל מקום עתה לדידן דמכח‬ ‫מחמת הסעודה ואין שייכי לסעודה כלל‪ ,‬ומיהו יעויי'‬ ‫שכתבנו הכא א"ש שצריך לחזור ולברך אף לשיטת שאר‬ ‫דספק דרבנן לקולא קם הדין דאין צריך ברכה במקומו‪,‬‬ ‫בשולחן ערוך הרב ס"ד שהוסיף ג"כ פירות ומהטעם‬ ‫האחרונים‪ ,‬וכן נקט בפשיטות במ"ב שם סק"י‪.‬‬ ‫וממילא נעקר מקביעותו כיון דאין עומד לחזור למקומו‪,‬‬ ‫שכתבנו בפנים‪.‬‬ ‫ו ושורש הספק בזה אם אזלינן בתר שעת העקירה‪ ,‬פי'‬ ‫ולא שייך לקיבעא קמא קא הדר‪ ,‬ממילא קיימא הדין דהוי‬ ‫ח כ"נ פשוט מסברא וכ"כ בספר עמק ברכה ברכת המזון‬ ‫שהרי שעת העקירה היתה קודם שיעור עיכול וכיון שלא‬ ‫שינוי מקום וצריך לברך‪ ,‬ולא שייך בזה ספק דרבנן לקולא‬ ‫אות ה' ועיי"ע בקצוה"ש‪.‬‬ ‫נחשב אז כשינוי מקום שוב י"ל דהמקום שנמצא בו אינו‬ ‫כיון דהדין דאין צריך לחזור למקומו לברך מה לי אם משום‬ ‫ט עיי' בשולחן ערוך הרב ס"ד וז"ל‪" ,‬שכל דבר הטעון ברכה‬ ‫חשוב כשינוי מקום‪ ,‬או י"ל דאזלינן בתר השתא וכיון‬ ‫ודאי אם משום ספק דרבנן לקולא סוף סוף כיון דאין חוזר‬ ‫לאחריו במקומו מפני חשיבותו טעון לברך אחריו קודם‬ ‫שהשתא חשיב שינוי מקום ע"כ אם רוצה להמשיך ולאכול‬ ‫למקומו לא שייך לקיבעא קמא הדר" עכ"ל‪ ,‬והנראה בזה‬ ‫שיעקור ממקומו‪ ,‬שכמו שמועלת חשיבותו שלא לברך‬ ‫הרי הוא נידון כמי שרוצה לאכול במקום אחר וצריך לחזור‬ ‫בדעת המג"א דכיון שהדין הוא שלכתחילה צריך לחזור‬ ‫במקום אחר‪ ,‬כך מועלת חשיבותו לברך קודם שיעקור‬ ‫ולברך‪ .‬ועיי' בשוע"ה ס"ז שנקט בפשיטות באופן הנ"ל‬ ‫ולברך במקומו שוב שייך בזה לקיבעא קמא הדר‪ ,‬והרעק"א‬ ‫למקום אחר‪ ,‬ואף שיאכל גם במקום השני ויברך שם מה‬ ‫שחוזר ומברך‪ ,‬ומיהו אי"ז ראיה לספיקא דידן‪ ,‬די"ל‬ ‫ס"ל דכיון שסו"ס אינו חיוב ע"כ לא שייך בזה לקיבעא‬ ‫מועיל זה לאכילה הא' שהיתה טעונה ברכה במקומה‬ ‫שהשוע"ה לשיטתו בסי' קפ"ד שפסק כהמג"א דאחר‬ ‫קמא הדר שהרי סו"ס אינו חייב לחזור למקומו‪ .‬ואמנם הא‬ ‫לכתחילה קודם שיעקור משם משום חשיבות"‪.‬‬ ‫שיעור עיכול בין כך הפסיד את ברכתו הראשונה וחוזר‬ ‫מיהא נראה שאף המג"א מודה לרעק"א במקום ספק חיוב‬ ‫י כן עמא דבר‪.‬‬ ‫ומברך‪ .‬וכה"ג כתבנו להסתפק ג"כ לגבי הניח מקצת‬ ‫ברכה אחרונה דל"ש בזה לקיבעא קמא הדר ולפי שסו"ס‬ ‫חברים‪ ,‬שאם אזלו החברים אחר ששינה את מקומו ורוצה‬ ‫הדין הוא שהוא פטור מלברך משום ספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫לב שומע‬ ‫לעורר לב המעיין‬ ‫יפה שיחתן של עבדי בתי אבות‬ ‫'ויאמר עבד אברהם אנכי' (כד לד)‪.‬‬ ‫ולזה כשבא אליעזר אל הרשעים הללו‪ ,‬היה‬ ‫והנה מדברי העבודת ישראל (פרשתן) עולה‬ ‫פרשתו של אליעזר ב' וג' דפים הוא‬ ‫מאכלם אצלו כמו סם המות‪ ,‬כמ"ש בפרקי‬ ‫פירוש אחר‪ .‬וזו לשונו 'בשם הריב"ש נבג"מ‪,‬‬ ‫אומרה ושונה‬ ‫אבות (פ"ג מ"ג) 'כל שולחן שלא אמרו עליו‬ ‫בפסוק (כד מב) 'ואבוא היום אל העין'‪ .‬ופירש‬ ‫'ויתן תבן ומספוא לגמלים וכו' ויאמר עבד‬ ‫דברי תורה ‪ -‬הוא כמו זבחי מתים'‪ ,‬כי הסט"א‬ ‫רש"י‪ ,‬היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬מכאן שקפצה‬ ‫אברהם אנכי' (כד לב‪-‬לד)‪ .‬מובא במדרש רבה‬ ‫הוא מסטרא דמותא‪ .‬לכן אליעזר היה מתקן‬ ‫לו הארץ‪ .‬אמר רבי אחא‪ :‬יפה שיחתן של‬ ‫(פרשתן ס ח) ''ויתן תבן ומספוא לגמלים' (כד לב)‪.‬‬ ‫בזה שאמר דברי תורה‪ ,‬כמ"ש (כד לד) 'עבד‬ ‫עבדי אבות מתורתן של בנים וכו' עיין שם‪.‬‬ ‫אמר ר' אחא‪ :‬יפה שיחתן של עבדי בתי אבות‬ ‫אברהם אנכי'‪ ,‬ודרשו חז"ל (מדרש רבה‪ ,‬פרשתן ס‬ ‫הנה מפסוק זה גופא יוצא 'שם' לקפיצת‬ ‫מתורתן של בנים‪ ,‬פרשתו של אליעזר שנים‬ ‫ח) 'יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של‬ ‫הארץ (עיין באוהב ישראל‪ ,‬ליקוטים חדשים פרשתן ד"ה‬ ‫וג' דפים הוא אומרה ושונה‪ ,‬ושרץ מגופי‬ ‫בנים'‪ ,‬פירוש‪ ,‬העבדות של האבות הקדושים‪.‬‬ ‫ואבוא היום)‪ .‬וזהו פירושו‪ :‬היום יצאתי והיום‬ ‫תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי‬ ‫כי מה שהיה מספר בשבחו של אברהם אבינו‬ ‫באתי‪ ,‬מכאן שקפצה‪ ,‬פירוש מכאן גופא ‪-‬‬ ‫המקרא'‪ ,‬ויש לבאר ולקרב קצת אל השכל‬ ‫היה דברי תורה‪ ,‬ובזה היה לו הצלה ממאכלם‬ ‫מדברים אלה שבזה המאמר‪ ,‬והבן‪ .‬וזהו‬ ‫מדוע יפה שיחתן יותר מתורתן של בנים‪.‬‬ ‫‪ -‬שלא יטמטם את לבו ח"ו'‪.‬‬ ‫פירוש 'יפה שיחתן של עבדי אבות'‪ ,‬כי‬ ‫בשיחתן רומזים סודות נפלאות עם יחודים‬ ‫והנה מצינו בשפת אמת (פרשתן שנת תרמ"א‬ ‫לקפיצת הארץ‪ ,‬מה שאין ביד בנים ‪ -‬אפילו‬ ‫ד"ה במדרש) שביאר את דברי המדרש הללו‪ ,‬וזו‬ ‫ויאמר עבד אברהם אנכי – ענוותנותו‬ ‫על פי תורתן'‪.‬‬ ‫לשונו 'במדרש‪ ,‬יפה שיחתן של עבדי אבות‬ ‫של אליעזר‬ ‫כו'‪ .‬כי מעשה האבות המה למעלה מהשגת‬ ‫עוד מצינו בתפארת שלמה (פרשתן ד"ה ויאמר‬ ‫סיפור שבחו של אברהם‬ ‫האדם‪ ,‬כי הגופים שלהם האירו יותר מכל‬ ‫עבד) לימוד נפלא משיחתו של אליעזר עבד‬ ‫ויש ללמוד משיחתן של עבדי אבות‪ ,‬מה‬ ‫הנשמות שלנו‪ ,‬כדאיתא האבות הן הן‬ ‫אברהם‪ ,‬והיא מידת הענווה‪ .‬וזו לשונו ''ויאמר‬ ‫שפירש התפארת שלמה (פר' נצבים) בדבריו‬ ‫המרכבה‪ .‬ורק ממעשה עבדים שלהם יכולין‬ ‫עבד אברהם אנכי'‪ .‬הנ"ל בזה‪ ,‬להיות האדם‬ ‫של אליעזר‪ ,‬שהתכלית במה שסיפר בסעודה‬ ‫לקבל הארה ולימוד‪ .‬כאשר רואין במעשה‬ ‫מכיר תמיד בשפלותו לבלתי רום לבבו‬ ‫עם בתואל ולבן את שבח רבו אברהם אבינו‪,‬‬ ‫העבד התפלות וההשתחויות שעשה בזה‬ ‫מאחיו‪ ,‬אף על פי שהוא באמת בעל מדריגה‬ ‫היה כדי שלא תהיה הסעודה בלא דברי תורה‬ ‫השליחות‪ .‬ובאברהם בעצמו לא מצינו זה‪ ,‬כי‬ ‫בכל זאת לא יגבה לבו‪ .‬וכו' וכן היה באליעזר‪,‬‬ ‫שהיא זבחי מתים מסטרא דמותא‪.‬‬ ‫אין בדעתינו כח להשיג במעשה האבות‬ ‫אף על פי שהיה במדריגה העליונה ‪ -‬דולה‬ ‫בעצמם‪ .‬לכן איתא (יומא כח‪ ):‬על 'דמשק‬ ‫וזו לשונו 'הענין בזה‪ ,‬כי כל מאכלי בני‬ ‫ומשקה מתורת רבו לאחרים‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫אליעזר' ‪ -‬שדולה ומשקה מתורת רבו' כו'‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬אם הוא בקדושה וממקום הקודש‬ ‫הודה ולא בוש לומר 'עבד אברהם אנכי'‪ ,‬והנני‬ ‫יתהלכו ‪ -‬הוא סם חיים‪ .‬ובהיפך ‪ -‬הוא סם‬ ‫כמובא בתרגום יונתן על הפסוק (יד יד)‬ ‫רק עבד לעובדי ה''‪.‬‬ ‫המות‪ .‬ואליעזר היה רגיל לאכול משולחנו של‬ ‫'וישמע אברם כי נשבה אחיו‪ ,‬וירק את חניכיו‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬ושרה אמנו היתה מכנת‬ ‫ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות‪ ,‬וירדף‬ ‫וענוותנותו עלתה יפה עם מה שברוב טובו‬ ‫המזון הכל בקדושה‪ ,‬כמו שנאמר אצל‬ ‫עד דן'‪ .‬וזו לשונו 'וכד שמע אברם ארום‬ ‫היה דולה מאברהם ומיד משקה לתלמידים‪,‬‬ ‫המלאכים שבאו אל אברהם (יח ה) 'סעדו‬ ‫אשתבי אחוי‪ ,‬וזיין ית עולימוי דחניך לקרבא‬ ‫כמובא בסידורו של שבת (חלק ב דרוש ב פרק ב‬ ‫לבכם אחר תעבורו'‪ ,‬שאין זה מדרך המכניס‬ ‫מרבייני ביתיה ולא צבו למהלכה עימיה‪,‬‬ ‫אות א) 'כי כן דרך מדת החסד לרדוף בתר הדל‬ ‫אורחים לומר כך אחר כמו שמצפה לפטור‬ ‫ובחר מנהון ית אליעזר בר נמרוד דהוה מתיל‬ ‫ולבקשו ‪ -‬כדי להשפיע לו ולהעניק אותו‬ ‫מהם שילכו לדרכם‪.‬‬ ‫בגבורתיה ככלהון תלת מאה ותמנסר‪ ,‬ורדף‬ ‫מטוב ברכותיו‪ ,‬כמ"ש בחלק הראשון (שורש א'‬ ‫אך לפי הנ"ל ניחא‪ ,‬שרמז להם כי על ידי‬ ‫עד דן'‪.‬‬ ‫ענף ד')‪ .‬ועל דרך זה אמרו רז"ל (יומא פח‪ ):‬על‬ ‫פסוק 'דמשק' ‪ -‬אליעזר שהיה דולה ומשקה‬ ‫מאכלו יעבור מהם ויסור בחינת 'אחר' ‪ -‬הוא‬ ‫ובלשון הקודש‪' :‬וכאשר שמע אברם כי‬ ‫מתורת רבו לאחרים‪ .‬לומר‪ ,‬אשר תיכף שהיה‬ ‫הסט"א‪ .‬יען כי כל מאכלו היה מסטרא‬ ‫נשבה אחיו‪ ,‬חימש את בחוריו שחינך‬ ‫דולה מתורת רבו היה משקה לאחרים מרוב‬ ‫דקדושה‪ ,‬כמ"ש קיים אברהם אבינו אפילו‬ ‫למלחמה‪ ,‬מגידולי ביתו‪ ,‬ולא רצו ללכת עמו‪,‬‬ ‫טובו‪ .‬ועל כן כללם הקרא בתיבה אחת‬ ‫עירובי תבשילין (תנחומא פר' לך לך סי' א)‪ ,‬פירוש‪,‬‬ ‫ויבחר מהם את אליעזר בן נמרוד‪ ,‬שהיה‬ ‫'דמשק' ‪ -‬דולה ומשקה‪ .‬כי היה נעשה תיכף‬ ‫הניצוצי קדושה שהיה מעורב במאכלים היה‬ ‫דומה בגבורתו ככולם שלש מאות ושמונה‬ ‫זה אחר זה וכמעט שנעשו בבת אחת'‪.‬‬ ‫מקיים אותם להביאם לקדושה‪.‬‬ ‫עשר‪ ,‬וירדוף עד דן'‪.‬‬ ‫מודעה לאורייתא‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫בעז"ה אנו מתכוננים להוציא לאור את הקובץ הבא של יזל מים‬ ‫לידידנו הרה"ג ר' דוד קאליש שליט"א‬ ‫חברי הכולל מתבקשים להזדרז ולשלוח את תנובת תורתם‬ ‫לרגל בוא בנו המופלג כמר שמואל אליעזר נ"י בקשרי החיתון‬ ‫למערכת‪ ,‬הזמן האחרון לקבלת חידו"ת הוא ביום שני פ'‬ ‫עב"ג בת ידידנו הרה"ג ר' מרדכי יעקב ברייש שליט"א‬ ‫תולדות‪.‬‬ ‫יה"ר מלאשב"ש שהחיתון יעלה יפה ויזכו כולם לרוות רוב נחת‬ ‫אימעיל‪yizalmayim@gmail.com :‬‬ ‫דקדושה‬ ‫ליבא לפומא‬ ‫זכרונות ושמועות מפי רבותינו‬ ‫עובדות והנהגות ישרות מהרה"ק ר' יענקלע מפשעווארסק זי"ע‬ ‫לרגל יומ"ד שחל ביום השב"ק ‪ -‬כ"ז מרחשון‬ ‫שומר שבת כדת מחללו‪ ,‬שכרו הרבה מאוד על‬ ‫ההוא לא היה מהחברים הראויים לי ולכן לא‬ ‫זכורני‪ ,‬שהרה"ק רבי יענק'לע זיע"א‪ ,‬שאל‬ ‫פי פעלו'‪ ,‬שלכאורה הני מילתא סתראי נינהו‪,‬‬ ‫הנחתי לו לנסוע במרכבתי‪ ,‬אולם כדי להקל‬ ‫פעם יהודי שהיה מגיע מדי פעם להשתתף‬ ‫שאם 'שכרו הרבה מאוד'‪ ,‬א"כ מהו 'על פי פעלו'‪,‬‬ ‫עליו ‪ -‬שלא יצטרך ללכת ברגליו‪ ,‬נתתי לו את‬ ‫בשיעוריו‪ :‬האם אתה לומד עם בניך‪ .‬והשיב‬ ‫שמשמע שאין שכרו אלא לפי מה שמגיע לו‪.‬‬ ‫דמי הנסיעה‪.‬‬ ‫האיש‪ ,‬שלא‪ .‬שאל אותו הרה"ק‪ ,‬האם הנך בוחן‬ ‫אותם‪ .‬השיב האיש‪ :‬כן‪ .‬נענה רבי יענק'לע ואמר‬ ‫אך הכוונה‪ ,‬שמי ששומר את השבת רק לפי‬ ‫***‬ ‫מה שהוא מחויב שלא לחלל אותה – 'כל שומר‬ ‫לו‪ :‬אין לך רשות לעשות כן‪ .‬אילו היית לומד עם‬ ‫שמעתי מחתני הרה"ג ר' דוד קאליש‬ ‫בניך בקביעות‪ ,‬היית רשאי גם לבחון אותם‪.‬‬ ‫שבת כדת מחללו'‪ ,‬מקבל את שכרו רק 'על פי‬ ‫שליט"א‪ ,‬ששמע מפי בעל המעשה‪ ,‬הגאון ר'‬ ‫אולם בשעה שאינך לומד עימם כלל‪ ,‬אל לך‬ ‫פעלו'‪ .‬אך כל מקדש שביעי‪ ,‬כלומר מי שמקדש‬ ‫אהרן שיף גאב"ד אנטווערפן‪ ,‬שסיפר לו מעשה‬ ‫את השבת מדיליה עם כל הלב והנשמה‪ ,‬הן‬ ‫לבחון אותם‪ ,‬וכי אינך מבין שהילד פוחד ממך‬ ‫שהיה לו עם הרה"ק ר' יענקעלע זיע"א‪ ,‬שפעם‬ ‫ומרגיש 'לחץ' בשעה שאתה בוחן אותו? והרי‬ ‫בהכנתו לשבת והן בשבת עצמה ‪' -‬מקדש‬ ‫אחת כשלמד עם ר' יענקעלע זיע"א‪ ,‬באמצע‬ ‫רוב רובם של הילדים‪ ,‬נפשם עדיין לא התחזקה‬ ‫שביעי כראוי לו'‪ ,‬אזי 'שכרו הרבה מאוד'‪.‬‬ ‫דבריהם שאל אותו על שלום אחיו ר' חנינא שיף‬ ‫והם חלשים ועדינים‪ ,‬וממילא ה'לחץ' אינו‬ ‫***‬ ‫ז"ל ועל שלום בניו שיבלחט"א‪ ,‬ור' אהרן סיפר‬ ‫משפיע עליהם לטובה‪ ,‬רק ההיפך‪ .‬עליך ללמוד‬ ‫ונסיים בדבר חיזוק נורא מפיו הקדוש‪ :‬הנה‬ ‫לו על אחד מבניו של ר' חנינא שטרם זכה‬ ‫עמהם ולקרב אותם באופן שיהיה להם תענוג‬ ‫לזש"ק‪ ,‬ותוך כדי דברים נתן לו קוויטעל עם‬ ‫וחשק מלימוד התורה עמך‪ ,‬ואז בשעה שהם‬ ‫בקרוב ממש יבוא משיח צדקנו ונזכה כולנו‬ ‫פדיון‪ .‬לאחר מעשה התברר שבאותו זמן נושע‬ ‫צריכים להיבחן‪ ,‬תבחן אותם‪...‬‬ ‫לשבת בסעודתו של לוויתן‪ .‬ועל סעודה זו מובא‬ ‫בגמ' (פסחים קיט‪' ):‬דרש רב עוירא‪ ,‬זימנין אמר‬ ‫בנו של ר' חנינא ז"ל‪ .‬ובודאי שהרה"ק ר'‬ ‫יענקעלע היה אחד מהצדיקים שהיו דבוקים‬ ‫***‬ ‫ליה משמיה דרב‪ ,‬וזימנין אמר ליה משמיה דרב‬ ‫בשורשם למעלה‪ ,‬והוא הרגיש באותו זמן‪,‬‬ ‫שמעתי כמה פעמים מפי הרה"ק רבי‬ ‫(אשי) [אסי]‪ ,‬מאי דכתיב (בראשית כא ח) 'ויגדל‬ ‫הילד ויגמל'‪ .‬עתיד הקב"ה לעשות סעודה‬ ‫שבשמים דנים על בנו של ר' חנינא וזהו שעת‬ ‫יענק'לע זיע"א‪ ,‬מעשה נאה על הרה"ק רבי‬ ‫רצון לפקידה וישועה‪ .‬זכותו יגן עלינו ועל כל‬ ‫יחזקאל משינאווא זיע"א‪ ,‬שפעם אחת בהיותו‬ ‫לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫יושב במרכבתו באחת מן הדרכים‪ ,‬עצר אותו‬ ‫לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו‬ ‫כוס של ברכה לברך‪ ,‬ואומר להן‪ :‬איני מברך‪,‬‬ ‫***‬ ‫יהודי ושאל אותו להיכן נוסע הרבי‪ .‬והשיב לו‬ ‫הרבי‪ ,‬הנני נוסע לגאלאנטא‪ .‬ביקש האיש ההוא‬ ‫שיצא ממני ישמעאל‪ .‬אומר לו ליצחק‪ :‬טול‬ ‫פעם בא אברך לפני הרה"ק רבי יענק'לע‬ ‫וברך‪ .‬אומר להן‪ :‬איני מברך‪ ,‬שיצא ממני עשו‪.‬‬ ‫להצטרף למרכבתו של הרבי‪ ,‬לפי שגם הוא‬ ‫מפשעווארסק זיע"א והתלונן‪ :‬רבינו‪ ,‬הנני נשוי‬ ‫צריך להגיע לגאלאנטא‪ .‬נענה עליו הרבי‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫אומר לו ליעקב‪ :‬טול וברך‪ .‬אומר להם‪ :‬איני‬ ‫כבר י"ח שנה ולא זכינו להיפקד בזש"ק‪ .‬נענה‬ ‫אמור לי כמה עולה הנסיעה לשם ואשלם לך‪,‬‬ ‫מברך‪ ,‬שנשאתי שתי אחיות בחייהן ‪ -‬שעתידה‬ ‫אליו הצדיק ואמר לו‪ :‬בדחן אתה‪ ,‬מן השמים‬ ‫תורה לאוסרן עלי‪ .‬אומר לו למשה‪ :‬טול וברך‪,‬‬ ‫והוציא מכיסו מטבעות ונתן לאיש ההוא ופטרו‬ ‫זיכו אותך בכשרון הבדחנות‪ ,‬אין לך רשות לנצל‬ ‫לדרכו‪.‬‬ ‫אומר להם‪ :‬איני מברך‪ ,‬שלא זכיתי ליכנס לארץ‬ ‫את כשרונך זה להנאת עצמך ולתועלתך‬ ‫ישראל‪ ,‬לא בחיי ולא במותי‪ .‬אומר לו ליהושע‪,‬‬ ‫העצמית‪ .‬עליך לנצל זאת לעבודת ה' ‪ -‬לשמחת‬ ‫לאחר מכן תמהו בני לווייתו של הרבי‪ ,‬מדוע‬ ‫טול וברך‪ .‬אומר להן‪ :‬איני מברך‪ ,‬שלא זכיתי‬ ‫הרבי הוצרך לתת לו מעות כדי נסיעתו‪ ,‬והלא‬ ‫חתן וכלה‪ .‬וכאשר תנצל את כשרונותיך ותשמח‬ ‫לבן‪ ,‬דכתיב (דברי הימים א' ז כז) 'יהושע בן נון נון‬ ‫בין כה וכה הרבי נוסע במרכבתו לגאלאנטא‪.‬‬ ‫בהם אחרים‪ ,‬מן השמים ינהגו עמך במדה כנגד‬ ‫בנו יהושע בנו'‪ .‬אומר לו לדוד‪ :‬טול וברך‪ :‬אומר‬ ‫מדה וישמחו אותך‪ .‬ואכן‪ ,‬זמן קצר לאחר שהחל‬ ‫נענה אליהם הרבי ואמר‪ :‬הנה בכל יום אנו‬ ‫להן‪ :‬אני אברך‪ ,‬ולי נאה לברך‪ ,‬שנאמר (תהלים קט‬ ‫מבקשים (ברכות השחר) 'והרחיקנו מאדם רע‬ ‫לשמח חתן וכלה‪ ,‬זכה להיפקד בזש"ק‪.‬‬ ‫זיג) 'כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא''‪.‬‬ ‫ומחבר רע'‪ ,‬ולכאורה נראה שיש כאן כפילות‬ ‫מעין זה היה אצל הרה"ק בעל הדברי חיים‬ ‫לשון‪ ,‬שהרי בפשטות בכלל ההרחקה מ'אדם‬ ‫ולכאורה‪ ,‬הלא דוד המלך הוא בן בנה של‬ ‫מצאנז זיע"א‪ .‬פעם אחת בא לפניו יהודי‬ ‫רע' נכלל אף חבר רע‪ ,‬וא"כ מדוע אחרי‬ ‫גיורת‪ ,‬ואם בעבור דברים קלים כמו שאמרו‬ ‫והתמרמר‪ :‬רבי‪ ,‬אין לי פרנסה‪ .‬נענה אליו הדברי‬ ‫שמבקשים מה' שירחיקנו מ'אדם רע'‪ ,‬מבקשים‬ ‫האבות לא ראו את עצמם ראויים לברך‪ ,‬מדוע‬ ‫חיים ואמר לו‪ :‬חזן אתה‪ ,‬קולך כה נאה‪ ,‬אלא‬ ‫אין דבר זה מונע גם בעדו‪ .‬ותירץ שיש לומר‬ ‫שנית שירחיקנו אף מ'חבר רע'‪.‬‬ ‫שאתה נהנה לעצמך מן החזנות שלך הנאה כה‬ ‫שהיא הנותנת לכך שהוא הראוי לברך‪ .‬מפני‬ ‫ועל כרחך‪ ,‬שיתכן מציאות שיהיה אדם טוב‬ ‫מרובה‪ ,‬עד שאינך משאיר מקום גם להתפרנס‬ ‫שמי שהגיע ממעמקי השפלות והתאמץ‬ ‫מאותה חזנות‪ .‬חדל לך מלקחת לעצמך הנאה‬ ‫שרחוק מלהיות 'אדם רע'‪ ,‬אלא שלהיות 'חבר'‬ ‫ונתעלה‪ ,‬לו נאה לברך‪ ,‬ועל כן דוד‪ ,‬שמוצאו‬ ‫שלי הוא אינו מתאים‪ ,‬ואם הוא יתחבר עמי‪ ,‬הרי‬ ‫מהחזנות שלך‪ ,‬או אז תזכה לפרנסה ברווח‬ ‫מבת מואב שזנחה גילולי בית אביה ומסרה‬ ‫בשפע ובנקל‪ ,‬וכך הווה‪.‬‬ ‫זו רעתי‪ .‬ולפיכך‪ ,‬אחרי שמבקשים מה'‬ ‫נפשה לחסות תחת כנפי השכינה‪ ,‬יש לו יתרון‬ ‫שירחיקנו מ'אדם רע'‪ ,‬מוסיפים ומבקשים‬ ‫יותר מאבותינו הקדושים ומשה ויהושע‪.‬‬ ‫***‬ ‫שירחיקנו אף ממי שהוא עבורנו 'חבר רע'‪...‬‬ ‫והדברים מבהילים‪.‬‬ ‫פעם ביאר הרה"ק זיע"א את מה שאומרים‬ ‫סיים הרה"ק משינאווא זיע"א ואמר למלוויו‪,‬‬ ‫זכותו יגן עלינו‬ ‫(זמר 'כל מקדש') 'כל מקדש שביעי כראוי לו‪ ,‬כל‬ ‫לכל אדם יש את החברים הראויים לו‪ .‬האיש‬