לב שומע · Lev Shomea — חיי שרה (2026-11-02)

ב"ה
מאמרי תורה
הלכה · אגדה • מוסר · וחסידות
ﬥב לﬢעת
גﬥיון יו"ל ע"י תלמידיו ושומעי לקחו של
מורינו הרב שמעיה לעוו שליט"א
דומ"ץ וראה"כ יטב לב דסאטמאר
לאנדאן יצ"ו
שרה
גליון ו' · פרשת חיי
קול מהיכל מפיהם ומפי כתבם
אורייתא דקא מרתחא לקט אמרים ופנינים יקרים
שכח להזכיר על הגפן בברכת מעין ג' - ולקחת אשה לבני – שידוכים
הוספה כתב רבינו בחיי (פרשתן כד ג) על טעם המנהג (הנהוג בעדות המזרח) שקוראים לחתן פרשת ואברהם
זקן ,שבכך רוצים להזכיר לו ש״לא יקח אשה לשם יופי ...ולא לשם ממון ...ולא לשם שררת
בשבוע שעבר דננו באחד ששתה יין ואכל מיני מזונות
ובירך אחרי' עהמ"ח ושכח לכלול עה"ג ,וצדדנו שיצא, הקרובים ובני משפחות ...אבל יצטרך שתהיה כוונתו לשם שמים ושידבק במשפחה הגונה״,
עפמש"כ המחבר בסי רח' (סי״ז) שאם בירך על היין ברכת כאשר הזהיר אברהם אבינו .ובאמת הרבה גופי שידוכים דרשו רבותינו מפרשה זו ,כאשר נראה
המזון במקום על הגפן ,והנה נתעוררנו בכמה הוספות לפנינו.
שיש לדון בהם וגם קבלנו כמה הערות מחכימות (בכתב
ובע"פ) ,והננו להעלות מקצתם כאן לישא וליתן בהם כדת ***
של תורה בס"ד: עוד כתב רבינו בחיי (שם) בחשיבות ההשתדכות עם משפחות המתאימות זו לזו :״כשהבריות
העתקנו מהכף החיים (שם אות ע״ו) שפסק להדיא בנידון מזדווגות כל אחד ואחד אל מינו ,השלום מתקיים ומתרבה בעולם״ .ומוסיף ומבאר בכך את
דידן שיצא .יש להוסיף שכן פסק ג"כ הלבוש (שם סי"ז) הפסוקים (תהלים קכה ד-ה) "הטיבה ה' לטובים ולישרים בליבותם ,והמטים עקלקלותם יוליכם ה'
אמנם במלבושי יום טוב ובאליה זוטא חלקו עליו .ובאליה
רבה שם דן בענין ,והביא סמך לדברי הלבוש מפירוש
את פועלי האון ,שלום על ישראל" – שכאשר הטובים ישתדכו עם הישרים ,והמטים עקלקלותם
רש"י שעל הרי"ף .ועיין בהגהות רעק"א (הנדפס בהדרת קודש עם פועלי האון ,אז ישרור השלום בישראל.
שם סעיף יג) שנקט שיצא כמו שפסק הלבוש ,ומציין לפרי ***
מגדים (משבצות זהב סי' רח ס"ק טז) שחולק על הלבוש וסובר
שצריך לחזור ולברך .ולמעשה נקטו רוב האחרונים כאשר ביקש אליעזר לדעת אם רבקה ראויה ליצחק ,בחן אותה במידת החסד ,אם תאמר לו
שברכת 'על המחיה' פוטרת בדיעבד יין ותמרים .ולפי ״שתה וגם גמליך אשקה״ .ופירש רש״י (כד יד) :״ראויה היא לו ,שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס
דבריהם אין לחזור ולברך על הגפן. בביתו של אברהם״.
אמנם יש לעיין אם דברי הלבוש אמורים גם כשלא ובכלי יקר (שם) הרחיב בענין זה וכתב :״שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו ,אם יש לה עין
כיוון בפירוש לפטור את היין בברכת על המחיה ,ויש לדון טובה וגומלת חסדים״ .עיין שם שהאריך וביאר כי מידה זו היא ״בנין אב על כל המדות״ (ולכן
בשני אופנים :האחד ,שזכר ששתה יין והתכוון לברך עליו
בברכת מעין שלש ,אלא שבשעת הברכה שכח להזכיר לא חשש אברהם לכך שהם עובדי אלילים אלא שתהיה ממשפחת בעלי מידות טובות).
'על הגפן' .והשני ,ששכח לגמרי ששתה יין ובירך 'על ***
המחיה' על המזונות בלבד. כתב החתם סופר (תורת משה פרשתן ד"ה מוסר) וזו לשונו "מוסר השכל .אברהם אבינו היה נשיא
באופן הראשון יש מקום לומר ,שמאחר שכוונתו היתה הארץ כמלך להם ,וכל גדולי הדור באו אצלו ,אבימלך ושם ועבר .עשרו ורכושו גדול מאוד –
לפטור גם את היין בברכה זו ,אלא ששכח לפרטו בפיו, 'וה' ברך את אברהם בכל' .והיה לו בן יחיד לאמו ,שכל טוב טוב אביו נתן לו .ויצחק בעצמו מי
הרי היין נפטר בלשון 'על המחיה' ,לשיטות שברכה זו
שייכת גם על יין. כמוהו .וכמה קידות וכריעות והשתחוויות ברתת נעשו ,ותפילות שהפציר אברהם אבינו בעד
אבל באופן השני ,כששכח לגמרי ששתה יין ,יש לדון
זיווג הגון לבנו יחידו .כי עיקר עבודת השי"ת ,וגם לרבות כל עניני עולם הזה ,באשה היא תלוי,
אם נפטר בלא כוונה .וכן העירו חברי הכולל ,שאין ללמוד כידוע לכל משכיל ויודע ומבין".
מדין מי שמברך על היין 'על המחיה' ,לנידון מי שברכתו ***
נאמרת על המזונות ושכח לגמרי מן היין.
דבר נפלא שמעתי מפי כ״ק מרן הברך משה זצוק"ל .על מה שאמרו חז״ל (סוטה ב ).״ארבעים
ועוד העירו ,שיש לדון במי שסיים לאכול מזונות ובירך יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני״ .ולכאורה ,מי שומע את אותה
אחריהם 'על המחיה' ,אך בדעתו להמשיך לשתות יין ,אם
נאמר שברכת המזונות פטרה גם את היין .ויש לברר את בת קול? אלא צריך לומר שבשעה שהאב והאם ממלאים את חובתם ומשתדלים למצוא שידוך
גדר הכוונה הנצרכת בברכה זו. לבנם או לבתם ,השידוך שלבם נמשך אליו הוא כעין אותה בת קול.
ומשמע מדברי המגן אברהם (סי' קצז ס"ק ז) דברכת ***
המזון פוטרת גם דבר שלא כיוון עליו בפירוש ,עיי"ש, בספר י״ג אורות (ח״א) מסופר ,שהגאון רבי איציק׳ל מהמבורג זצ״ל בחן פעם את הילד ר׳
והכי משמע בשלחן ערוך הרב (סימן קעד סעיף ו) .ומאידך מענדל'ע ,בנו של הגאון רבי יעקב רובין אב״ד לינסק ,והתפעל מאוד מכשרונותיו ומתורתו.
בלוח ברכת הנהנין להשו"ע הרב (פרק א סעיף יד) ,ובמשנה
ברורה (סי' רח ס"ק סט) מבואר להדיא דדוקא בנתכוין לפטור ביקש רבי איציק׳ל לקחתו לחתן לבתו ,ואבי החתן הסכים לשידוך .כשסיפר על כך לרבנית,
מין הנפטר בו בדיעבד ,אז מהני. הצטערה שלא ראתה את הכלה קודם שהסכים אביה לשידוך .לאחר זמן ,כשראתה אותה,
תור"ת העול"ה ,שמי שאכל מזונות ושתה יין ,והתכוון ביקשה לבטל את השידוך ,אולם החתן אמר :״וכי אשא אשה לשם נוי?״
לברך אחר שניהם ,אלא שבירך 'על המחיה' ושכח להזכיר לפני החופה הודיע רבי איציק׳ל שאין באפשרותו לשלם את הנדן שהבטיח .שוב ביקשה הרבנית
'על הגפן' ,יש צד לומר שיצא גם על היין ,על פי שיטת לעכב את החתונה ,אך החתן השיב :״וכי אשא אשה לשם ממון?״ וניגשו לחופה.
הלבוש ושא"פ שברכת 'על המחיה' פוטרת יין בדיעבד.
ועל אף שיש חולקים ,יש לדון שלא יחזור ויברך משום למחרת נתן רבי איציק׳ל לחתנו נדוניא כפולה מזו שהבטיח ,וסיפר לו כי גם קודם החופה היו
ספק ברכות להקל .אבל אם בשעת הברכה שכח לגמרי המעות בידו ,אלא שביקש לנסותו ולראות אם כוונתו לשם ממון .הוא בירך את חתנו שיזכה
ששתה יין ,יש לעיין אם נפטר בלא כוונה. לבנים טובים ,ומזיווג זה נולד הרה״ק רבי נפתלי מרופשיץ זי״ע.
חקקי לב
שמעתתא אליבא דהלכתא
דיני שינוי מקום במאכלים שאינם טעונים ברכה לאחריהן במקומן [ב]
[שו"ע או"ח סי' קע"ח]
מיני המזון או הפירות ואם חוזר ואוכל מיני שסו"ס ספק ברכות להקל ושוב אינם מן שינוי מקום בסעודת פת
מזון או פירות אינו חוזר ומברך ,מיהו לא הדברים הטעונים ברכה לאחריהן במקומןד. א .האוכל פת ושינה את מקומו בתוך
מהניא ליה זה לענין המשקין ,דאין שייכות שינוימקום לאחרששהה כדי שיעור עיכול סעודתו ממקום למקום ,אינו חוזר ומברך
ביניהם ,ואם רוצה לשתות עוד משקין צריך ברכת המוציא לחם מן הארץ ,והטעם דמאחר
ד .האוכל פת ושהה כדי שיעור עיכול ושוב
לחזור ולברך עליהןח. שהוא צריך לחזור למקומו כדי לברך ברכת
שינה את מקומו ,חוזר ומברך ברכת המוציא
אף בסעודת פת אסור לעקורממקומו קודם לחם מן הארץ ,והטעם לפי שלאחר שיעור המזון ,על כן בהכרח הוא שייך עדיין למקומו
בהמ"ז עיכול כבר אינו מברך ברכת המזון ושוב הדר הראשון ואין הליכתו נחשבת כעקירהא.
ח .אף שבסעודת פת אין דין שינוי מקום דינו כמאכלים שאינם טעונים ברכה לאחריהן איזה מאכליםטעונים ברכה לאחריהן
וכנ"ל ,מ"מ לכתחילה אין לו לעקור ממקומו במקומןה. במקומן
ולילך למקום אחר קודם שיברך בהמ"ז, שינוימקום קודםששהה כדי שיעור עיכול ב .ולפי"ז לאו דוקא פת אלא הוא הדין לכל
ומשום דחיישי' שמא ישכח מלברך או שמא ה .ויל"ע אם שינה את מקומו קודם ששהה המאכלים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן,
ישהה יותר משיעור עיכול ויפסיד את ברכת כדי שיעור עיכול ,ולאחר ששהה כדי שיעור ונאמרו בזה ג' שיטות[ ,א] י"א שדוקא פת
המזון ,ואף אם הולך בכוונה להמשיך ולגמור עיכול שוב רוצה לאכול ,אם דינו נמי שצריך טעונה ברכה לאחריה במקומה[ ,ב] וי"א שפת
את סעודתו במקום אחר דאין שייך בזה ב' לחזור ולברך ברכת המוציא לחם מן הארץו. לאו דוקא רק הוא הדין לכל מיני דגן שהם
החששות הנ"ל ,מ"מ אסור לו לעקור ממקומו חשובים ונקראים מזון[ ,ג] ויש שמוסיפין גם
קודם שיברך בהמ"ז וראה הערהט.
שינוימקום לענין מאכלים הבאים בתוך
לכל הפירות משבעת המינים .וכיון שהוא
הסעודהונפטריםבבהמ"ז
האופניםשמותר לעקורממקומו קודם ספיקא דדינא על כן לכתחילה לא יעקור
ו .האוכל פת ושינה את מקומו ,ורוצה ממקומו קודם שיברך ברכה אחרונה,
בהמ"ז
לאכול לאחר ששינה את מקומו מאכלים ובדיעבד אם שינה את מקומו אינו חוזר
ט .ואמנם יש ג' אופנים שבהם מותר אף הבאים בתוך הסעודה וכגון בשר ודגים
לכתחילה לעקור ממקומו באמצע סעודת פת ומברךב.
וכיו"ב ,אינו חוזר ומברך ,והטעם לפי שהם
ולילך למקום אחר[ ,א] כשהיתה דעתו לכך חלק מסעודתו והרי הם כהמשך לסעודתו האוכל פת פחות מכזית ודיןספק חיוב
מלכתחילה בשעת ברכת המוציא או לפניה הקודמת .וה"ה אם בירך במקומו הראשון על ברכה אחרונה
סמוך מעטי[ ,ב] כשיוצא יציאה עראית לזמן יין או פירות ,ורוצה להמשיך ולאוכלם לאחר ג .האוכל פת פחות מכזית ושינה את
קצר[ ,ג] כשיציאתו לצורך דבר מצוה וכגון ששינה את מקומו שאינו חוזר ומברך ,והטעם מקומו ,חוזר ומברך ברכת המוציא לחם מן
להתפלל או להקביל פני חתן וכלה וכיו"ב. לפי שכיון שהם נפטרים בברכת המזון הרי הארץ ,והטעם לפי שעל פת הפחותה מכזית
ומכל מקום גם באופנים הללו שמותר לו הם ג"כ בכלל סעודתו הראשונהז. אינו מברך ברכה אחרונה ושוב אין דינו
לכתחילה לעקור ממקומו ,אם משער שיתכן האוכל מיני מזון ושותהמשקין כדברים הטעונים ברכה לאחריהן במקומןג,
ויפליג לזמן הרבה ואפשר שיפסיד את ברכת ונראה שהוא הדין בספק לו אם אכל כשיעור
המזון ,אזי לא יעקור ממקומו קודם שיברך ז .האוכל מיני מזון או פירות משבעת
כזית ,או שאכל בריה שדינו גם כן כספק חיוב
המינים ושתה ג"כ משקין ,ושינה את מקומו,
ברכת המזון. ברכה אחרונה – שחוזר ומברך ,והטעם לפי
אע"ג שצריך לחזור למקומו הראשון מפני
~~~
להמשיך ולאכול במקומו החדש אם צריך לחזור ולברך, ג מג"א סי' ר"י ומ"ב סקכ"ח. א רמ"א ס"ב ,ודלא כהמחבר שם ס"א ,ועיי' בכה"ח שגם
ומיהו אף את"ל שצריך לחזור ולברך ומשום דאזלינן בתר ד עיי' לעיל הערה ב'. הספרדים נוהגים בזה כהרמ"א ומשום דספק ברכות להקל,
השתא ,מ"מ אכתי יל"ע באופן שחוזר למקומו הראשון ה עיי' סי' קפ"ד מ"ב סקי"ז פלוגתת המג"א ושאר אחרונים וראה באג"מ או"ח ח"ה סי' ט"ז שלכתחילה יש לחוש
ורואה שהלכו חבריו וצ"ע. גבי מי שאכל פת ושהה שיעור עיכול ורוצה להמשיך לשיטת המחבר ושלא לשנות מקומו אף בסעודת פת.
ז עיי' מגן אברהם סק"ו שנקט כן לגבי יין ,וי"ל דעד כאן לא ולאכול ,דדעת המג"א שיחזור ויברך המוציא אפילו לא ב שם ס"ה ומג"א סקי"ב ,ועיי' בחי' רעק"א שם שהקשה
קאמר אלא גבי יין שהוא דבר הבא בתוך הסעודה ושייך הסיח דעתו עדיין ,דכיון שנתעכל המזון הפסיד גם כן וז"ל" ,לדעתי צריך לעיין לדינא בזה ,דאף דלהפוסקים
בעצם לסעודה ורק דמחמת חשיבותו קבעו לו ברכה אף הברכה הראשונה ,ואילו דעת שאר אחרונים שלא הפסיד דשבעת המינים טעונים ברכה לאחריהן במקומן הדין
בתוך הסעודה ,ומשא"כ פירות שהם דברים הבאים שלא ברכת המוציא כל שלא הסיח דעתו בינתים .ולהטעם דשינוי מקום אין צריך לברך ,מכל מקום עתה לדידן דמכח
מחמת הסעודה ואין שייכי לסעודה כלל ,ומיהו יעויי' שכתבנו הכא א"ש שצריך לחזור ולברך אף לשיטת שאר דספק דרבנן לקולא קם הדין דאין צריך ברכה במקומו,
בשולחן ערוך הרב ס"ד שהוסיף ג"כ פירות ומהטעם האחרונים ,וכן נקט בפשיטות במ"ב שם סק"י. וממילא נעקר מקביעותו כיון דאין עומד לחזור למקומו,
שכתבנו בפנים. ו ושורש הספק בזה אם אזלינן בתר שעת העקירה ,פי' ולא שייך לקיבעא קמא קא הדר ,ממילא קיימא הדין דהוי
ח כ"נ פשוט מסברא וכ"כ בספר עמק ברכה ברכת המזון שהרי שעת העקירה היתה קודם שיעור עיכול וכיון שלא שינוי מקום וצריך לברך ,ולא שייך בזה ספק דרבנן לקולא
אות ה' ועיי"ע בקצוה"ש. נחשב אז כשינוי מקום שוב י"ל דהמקום שנמצא בו אינו כיון דהדין דאין צריך לחזור למקומו לברך מה לי אם משום
ט עיי' בשולחן ערוך הרב ס"ד וז"ל" ,שכל דבר הטעון ברכה חשוב כשינוי מקום ,או י"ל דאזלינן בתר השתא וכיון ודאי אם משום ספק דרבנן לקולא סוף סוף כיון דאין חוזר
לאחריו במקומו מפני חשיבותו טעון לברך אחריו קודם שהשתא חשיב שינוי מקום ע"כ אם רוצה להמשיך ולאכול למקומו לא שייך לקיבעא קמא הדר" עכ"ל ,והנראה בזה
שיעקור ממקומו ,שכמו שמועלת חשיבותו שלא לברך הרי הוא נידון כמי שרוצה לאכול במקום אחר וצריך לחזור בדעת המג"א דכיון שהדין הוא שלכתחילה צריך לחזור
במקום אחר ,כך מועלת חשיבותו לברך קודם שיעקור ולברך .ועיי' בשוע"ה ס"ז שנקט בפשיטות באופן הנ"ל ולברך במקומו שוב שייך בזה לקיבעא קמא הדר ,והרעק"א
למקום אחר ,ואף שיאכל גם במקום השני ויברך שם מה שחוזר ומברך ,ומיהו אי"ז ראיה לספיקא דידן ,די"ל ס"ל דכיון שסו"ס אינו חיוב ע"כ לא שייך בזה לקיבעא
מועיל זה לאכילה הא' שהיתה טעונה ברכה במקומה שהשוע"ה לשיטתו בסי' קפ"ד שפסק כהמג"א דאחר קמא הדר שהרי סו"ס אינו חייב לחזור למקומו .ואמנם הא
לכתחילה קודם שיעקור משם משום חשיבות". שיעור עיכול בין כך הפסיד את ברכתו הראשונה וחוזר מיהא נראה שאף המג"א מודה לרעק"א במקום ספק חיוב
י כן עמא דבר. ומברך .וכה"ג כתבנו להסתפק ג"כ לגבי הניח מקצת ברכה אחרונה דל"ש בזה לקיבעא קמא הדר ולפי שסו"ס
חברים ,שאם אזלו החברים אחר ששינה את מקומו ורוצה הדין הוא שהוא פטור מלברך משום ספק ברכות להקל.
לב שומע
לעורר לב המעיין
יפה שיחתן של עבדי בתי אבות
'ויאמר עבד אברהם אנכי' (כד לד).
ולזה כשבא אליעזר אל הרשעים הללו ,היה והנה מדברי העבודת ישראל (פרשתן) עולה פרשתו של אליעזר ב' וג' דפים הוא
מאכלם אצלו כמו סם המות ,כמ"ש בפרקי פירוש אחר .וזו לשונו 'בשם הריב"ש נבג"מ, אומרה ושונה
אבות (פ"ג מ"ג) 'כל שולחן שלא אמרו עליו בפסוק (כד מב) 'ואבוא היום אל העין' .ופירש
'ויתן תבן ומספוא לגמלים וכו' ויאמר עבד
דברי תורה -הוא כמו זבחי מתים' ,כי הסט"א רש"י ,היום יצאתי והיום באתי ,מכאן שקפצה
אברהם אנכי' (כד לב-לד) .מובא במדרש רבה
הוא מסטרא דמותא .לכן אליעזר היה מתקן לו הארץ .אמר רבי אחא :יפה שיחתן של
(פרשתן ס ח) ''ויתן תבן ומספוא לגמלים' (כד לב).
בזה שאמר דברי תורה ,כמ"ש (כד לד) 'עבד עבדי אבות מתורתן של בנים וכו' עיין שם.
אמר ר' אחא :יפה שיחתן של עבדי בתי אבות
אברהם אנכי' ,ודרשו חז"ל (מדרש רבה ,פרשתן ס הנה מפסוק זה גופא יוצא 'שם' לקפיצת
מתורתן של בנים ,פרשתו של אליעזר שנים
ח) 'יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של הארץ (עיין באוהב ישראל ,ליקוטים חדשים פרשתן ד"ה
וג' דפים הוא אומרה ושונה ,ושרץ מגופי
בנים' ,פירוש ,העבדות של האבות הקדושים. ואבוא היום) .וזהו פירושו :היום יצאתי והיום
תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי
כי מה שהיה מספר בשבחו של אברהם אבינו באתי ,מכאן שקפצה ,פירוש מכאן גופא -
המקרא' ,ויש לבאר ולקרב קצת אל השכל
היה דברי תורה ,ובזה היה לו הצלה ממאכלם מדברים אלה שבזה המאמר ,והבן .וזהו
מדוע יפה שיחתן יותר מתורתן של בנים.
-שלא יטמטם את לבו ח"ו'. פירוש 'יפה שיחתן של עבדי אבות' ,כי
בשיחתן רומזים סודות נפלאות עם יחודים והנה מצינו בשפת אמת (פרשתן שנת תרמ"א
לקפיצת הארץ ,מה שאין ביד בנים -אפילו ד"ה במדרש) שביאר את דברי המדרש הללו ,וזו
ויאמר עבד אברהם אנכי – ענוותנותו
על פי תורתן'. לשונו 'במדרש ,יפה שיחתן של עבדי אבות
של אליעזר
כו' .כי מעשה האבות המה למעלה מהשגת
עוד מצינו בתפארת שלמה (פרשתן ד"ה ויאמר
סיפור שבחו של אברהם
האדם ,כי הגופים שלהם האירו יותר מכל
עבד) לימוד נפלא משיחתו של אליעזר עבד ויש ללמוד משיחתן של עבדי אבות ,מה הנשמות שלנו ,כדאיתא האבות הן הן
אברהם ,והיא מידת הענווה .וזו לשונו ''ויאמר שפירש התפארת שלמה (פר' נצבים) בדבריו המרכבה .ורק ממעשה עבדים שלהם יכולין
עבד אברהם אנכי' .הנ"ל בזה ,להיות האדם של אליעזר ,שהתכלית במה שסיפר בסעודה לקבל הארה ולימוד .כאשר רואין במעשה
מכיר תמיד בשפלותו לבלתי רום לבבו עם בתואל ולבן את שבח רבו אברהם אבינו, העבד התפלות וההשתחויות שעשה בזה
מאחיו ,אף על פי שהוא באמת בעל מדריגה היה כדי שלא תהיה הסעודה בלא דברי תורה השליחות .ובאברהם בעצמו לא מצינו זה ,כי
בכל זאת לא יגבה לבו .וכו' וכן היה באליעזר, שהיא זבחי מתים מסטרא דמותא. אין בדעתינו כח להשיג במעשה האבות
אף על פי שהיה במדריגה העליונה -דולה בעצמם .לכן איתא (יומא כח ):על 'דמשק
וזו לשונו 'הענין בזה ,כי כל מאכלי בני
ומשקה מתורת רבו לאחרים ,אף על פי כן אליעזר' -שדולה ומשקה מתורת רבו' כו'.
אדם ,אם הוא בקדושה וממקום הקודש
הודה ולא בוש לומר 'עבד אברהם אנכי' ,והנני
יתהלכו -הוא סם חיים .ובהיפך -הוא סם כמובא בתרגום יונתן על הפסוק (יד יד)
רק עבד לעובדי ה''.
המות .ואליעזר היה רגיל לאכול משולחנו של 'וישמע אברם כי נשבה אחיו ,וירק את חניכיו
אברהם אבינו ע"ה ,ושרה אמנו היתה מכנת ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות ,וירדף
וענוותנותו עלתה יפה עם מה שברוב טובו
המזון הכל בקדושה ,כמו שנאמר אצל עד דן' .וזו לשונו 'וכד שמע אברם ארום
היה דולה מאברהם ומיד משקה לתלמידים,
המלאכים שבאו אל אברהם (יח ה) 'סעדו אשתבי אחוי ,וזיין ית עולימוי דחניך לקרבא
כמובא בסידורו של שבת (חלק ב דרוש ב פרק ב
לבכם אחר תעבורו' ,שאין זה מדרך המכניס מרבייני ביתיה ולא צבו למהלכה עימיה,
אות א) 'כי כן דרך מדת החסד לרדוף בתר הדל
אורחים לומר כך אחר כמו שמצפה לפטור ובחר מנהון ית אליעזר בר נמרוד דהוה מתיל
ולבקשו -כדי להשפיע לו ולהעניק אותו
מהם שילכו לדרכם. בגבורתיה ככלהון תלת מאה ותמנסר ,ורדף
מטוב ברכותיו ,כמ"ש בחלק הראשון (שורש א'
אך לפי הנ"ל ניחא ,שרמז להם כי על ידי עד דן'.
ענף ד') .ועל דרך זה אמרו רז"ל (יומא פח ):על
פסוק 'דמשק' -אליעזר שהיה דולה ומשקה מאכלו יעבור מהם ויסור בחינת 'אחר' -הוא ובלשון הקודש' :וכאשר שמע אברם כי
מתורת רבו לאחרים .לומר ,אשר תיכף שהיה הסט"א .יען כי כל מאכלו היה מסטרא נשבה אחיו ,חימש את בחוריו שחינך
דולה מתורת רבו היה משקה לאחרים מרוב דקדושה ,כמ"ש קיים אברהם אבינו אפילו למלחמה ,מגידולי ביתו ,ולא רצו ללכת עמו,
טובו .ועל כן כללם הקרא בתיבה אחת עירובי תבשילין (תנחומא פר' לך לך סי' א) ,פירוש, ויבחר מהם את אליעזר בן נמרוד ,שהיה
'דמשק' -דולה ומשקה .כי היה נעשה תיכף הניצוצי קדושה שהיה מעורב במאכלים היה דומה בגבורתו ככולם שלש מאות ושמונה
זה אחר זה וכמעט שנעשו בבת אחת'. מקיים אותם להביאם לקדושה. עשר ,וירדוף עד דן'.
מודעה לאורייתא ברכת מזל טוב
בעז"ה אנו מתכוננים להוציא לאור את הקובץ הבא של יזל מים לידידנו הרה"ג ר' דוד קאליש שליט"א
חברי הכולל מתבקשים להזדרז ולשלוח את תנובת תורתם לרגל בוא בנו המופלג כמר שמואל אליעזר נ"י בקשרי החיתון
למערכת ,הזמן האחרון לקבלת חידו"ת הוא ביום שני פ' עב"ג בת ידידנו הרה"ג ר' מרדכי יעקב ברייש שליט"א
תולדות. יה"ר מלאשב"ש שהחיתון יעלה יפה ויזכו כולם לרוות רוב נחת
אימעילyizalmayim@gmail.com : דקדושה
ליבא לפומא
זכרונות ושמועות מפי רבותינו
עובדות והנהגות ישרות מהרה"ק ר' יענקלע מפשעווארסק זי"ע
לרגל יומ"ד שחל ביום השב"ק -כ"ז מרחשון
שומר שבת כדת מחללו ,שכרו הרבה מאוד על ההוא לא היה מהחברים הראויים לי ולכן לא זכורני ,שהרה"ק רבי יענק'לע זיע"א ,שאל
פי פעלו' ,שלכאורה הני מילתא סתראי נינהו, הנחתי לו לנסוע במרכבתי ,אולם כדי להקל פעם יהודי שהיה מגיע מדי פעם להשתתף
שאם 'שכרו הרבה מאוד' ,א"כ מהו 'על פי פעלו', עליו -שלא יצטרך ללכת ברגליו ,נתתי לו את בשיעוריו :האם אתה לומד עם בניך .והשיב
שמשמע שאין שכרו אלא לפי מה שמגיע לו. דמי הנסיעה. האיש ,שלא .שאל אותו הרה"ק ,האם הנך בוחן
אותם .השיב האיש :כן .נענה רבי יענק'לע ואמר
אך הכוונה ,שמי ששומר את השבת רק לפי ***
מה שהוא מחויב שלא לחלל אותה – 'כל שומר לו :אין לך רשות לעשות כן .אילו היית לומד עם
שמעתי מחתני הרה"ג ר' דוד קאליש בניך בקביעות ,היית רשאי גם לבחון אותם.
שבת כדת מחללו' ,מקבל את שכרו רק 'על פי
שליט"א ,ששמע מפי בעל המעשה ,הגאון ר' אולם בשעה שאינך לומד עימם כלל ,אל לך
פעלו' .אך כל מקדש שביעי ,כלומר מי שמקדש אהרן שיף גאב"ד אנטווערפן ,שסיפר לו מעשה
את השבת מדיליה עם כל הלב והנשמה ,הן לבחון אותם ,וכי אינך מבין שהילד פוחד ממך
שהיה לו עם הרה"ק ר' יענקעלע זיע"א ,שפעם ומרגיש 'לחץ' בשעה שאתה בוחן אותו? והרי
בהכנתו לשבת והן בשבת עצמה ' -מקדש
אחת כשלמד עם ר' יענקעלע זיע"א ,באמצע רוב רובם של הילדים ,נפשם עדיין לא התחזקה
שביעי כראוי לו' ,אזי 'שכרו הרבה מאוד'. דבריהם שאל אותו על שלום אחיו ר' חנינא שיף והם חלשים ועדינים ,וממילא ה'לחץ' אינו
*** ז"ל ועל שלום בניו שיבלחט"א ,ור' אהרן סיפר משפיע עליהם לטובה ,רק ההיפך .עליך ללמוד
ונסיים בדבר חיזוק נורא מפיו הקדוש :הנה לו על אחד מבניו של ר' חנינא שטרם זכה עמהם ולקרב אותם באופן שיהיה להם תענוג
לזש"ק ,ותוך כדי דברים נתן לו קוויטעל עם וחשק מלימוד התורה עמך ,ואז בשעה שהם
בקרוב ממש יבוא משיח צדקנו ונזכה כולנו
פדיון .לאחר מעשה התברר שבאותו זמן נושע צריכים להיבחן ,תבחן אותם...
לשבת בסעודתו של לוויתן .ועל סעודה זו מובא
בגמ' (פסחים קיט' ):דרש רב עוירא ,זימנין אמר בנו של ר' חנינא ז"ל .ובודאי שהרה"ק ר'
יענקעלע היה אחד מהצדיקים שהיו דבוקים ***
ליה משמיה דרב ,וזימנין אמר ליה משמיה דרב
בשורשם למעלה ,והוא הרגיש באותו זמן, שמעתי כמה פעמים מפי הרה"ק רבי
(אשי) [אסי] ,מאי דכתיב (בראשית כא ח) 'ויגדל
הילד ויגמל' .עתיד הקב"ה לעשות סעודה שבשמים דנים על בנו של ר' חנינא וזהו שעת יענק'לע זיע"א ,מעשה נאה על הרה"ק רבי
רצון לפקידה וישועה .זכותו יגן עלינו ועל כל יחזקאל משינאווא זיע"א ,שפעם אחת בהיותו
לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק.
ישראל ,אמן. יושב במרכבתו באחת מן הדרכים ,עצר אותו
לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו
כוס של ברכה לברך ,ואומר להן :איני מברך, *** יהודי ושאל אותו להיכן נוסע הרבי .והשיב לו
הרבי ,הנני נוסע לגאלאנטא .ביקש האיש ההוא
שיצא ממני ישמעאל .אומר לו ליצחק :טול פעם בא אברך לפני הרה"ק רבי יענק'לע
וברך .אומר להן :איני מברך ,שיצא ממני עשו. להצטרף למרכבתו של הרבי ,לפי שגם הוא
מפשעווארסק זיע"א והתלונן :רבינו ,הנני נשוי צריך להגיע לגאלאנטא .נענה עליו הרבי ,ואמר:
אומר לו ליעקב :טול וברך .אומר להם :איני
כבר י"ח שנה ולא זכינו להיפקד בזש"ק .נענה אמור לי כמה עולה הנסיעה לשם ואשלם לך,
מברך ,שנשאתי שתי אחיות בחייהן -שעתידה אליו הצדיק ואמר לו :בדחן אתה ,מן השמים
תורה לאוסרן עלי .אומר לו למשה :טול וברך, והוציא מכיסו מטבעות ונתן לאיש ההוא ופטרו
זיכו אותך בכשרון הבדחנות ,אין לך רשות לנצל לדרכו.
אומר להם :איני מברך ,שלא זכיתי ליכנס לארץ
את כשרונך זה להנאת עצמך ולתועלתך
ישראל ,לא בחיי ולא במותי .אומר לו ליהושע, העצמית .עליך לנצל זאת לעבודת ה' -לשמחת לאחר מכן תמהו בני לווייתו של הרבי ,מדוע
טול וברך .אומר להן :איני מברך ,שלא זכיתי הרבי הוצרך לתת לו מעות כדי נסיעתו ,והלא
חתן וכלה .וכאשר תנצל את כשרונותיך ותשמח
לבן ,דכתיב (דברי הימים א' ז כז) 'יהושע בן נון נון בין כה וכה הרבי נוסע במרכבתו לגאלאנטא.
בהם אחרים ,מן השמים ינהגו עמך במדה כנגד
בנו יהושע בנו' .אומר לו לדוד :טול וברך :אומר מדה וישמחו אותך .ואכן ,זמן קצר לאחר שהחל נענה אליהם הרבי ואמר :הנה בכל יום אנו
להן :אני אברך ,ולי נאה לברך ,שנאמר (תהלים קט מבקשים (ברכות השחר) 'והרחיקנו מאדם רע
לשמח חתן וכלה ,זכה להיפקד בזש"ק.
זיג) 'כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא''. ומחבר רע' ,ולכאורה נראה שיש כאן כפילות
מעין זה היה אצל הרה"ק בעל הדברי חיים לשון ,שהרי בפשטות בכלל ההרחקה מ'אדם
ולכאורה ,הלא דוד המלך הוא בן בנה של
מצאנז זיע"א .פעם אחת בא לפניו יהודי רע' נכלל אף חבר רע ,וא"כ מדוע אחרי
גיורת ,ואם בעבור דברים קלים כמו שאמרו
והתמרמר :רבי ,אין לי פרנסה .נענה אליו הדברי שמבקשים מה' שירחיקנו מ'אדם רע' ,מבקשים
האבות לא ראו את עצמם ראויים לברך ,מדוע חיים ואמר לו :חזן אתה ,קולך כה נאה ,אלא
אין דבר זה מונע גם בעדו .ותירץ שיש לומר שנית שירחיקנו אף מ'חבר רע'.
שאתה נהנה לעצמך מן החזנות שלך הנאה כה
שהיא הנותנת לכך שהוא הראוי לברך .מפני ועל כרחך ,שיתכן מציאות שיהיה אדם טוב
מרובה ,עד שאינך משאיר מקום גם להתפרנס
שמי שהגיע ממעמקי השפלות והתאמץ מאותה חזנות .חדל לך מלקחת לעצמך הנאה שרחוק מלהיות 'אדם רע' ,אלא שלהיות 'חבר'
ונתעלה ,לו נאה לברך ,ועל כן דוד ,שמוצאו שלי הוא אינו מתאים ,ואם הוא יתחבר עמי ,הרי
מהחזנות שלך ,או אז תזכה לפרנסה ברווח
מבת מואב שזנחה גילולי בית אביה ומסרה בשפע ובנקל ,וכך הווה. זו רעתי .ולפיכך ,אחרי שמבקשים מה'
נפשה לחסות תחת כנפי השכינה ,יש לו יתרון שירחיקנו מ'אדם רע' ,מוסיפים ומבקשים
יותר מאבותינו הקדושים ומשה ויהושע. *** שירחיקנו אף ממי שהוא עבורנו 'חבר רע'...
והדברים מבהילים. פעם ביאר הרה"ק זיע"א את מה שאומרים סיים הרה"ק משינאווא זיע"א ואמר למלוויו,
זכותו יגן עלינו (זמר 'כל מקדש') 'כל מקדש שביעי כראוי לו ,כל לכל אדם יש את החברים הראויים לו .האיש
