חבורת אור החיים · Chabiras Ohr Hachaim — חיי שרה (2026-11-02)

באר
פ"ז פרשת חַי ֵּי ָׂשרָה ה"אור החיים הקדוש"
סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א "
"
טעם אומרו גר כי חש לומר על עצמו תושב בעולם הזה וַ ִ ּי ְהי ּו ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה ֵמ ָאה ׁ ָשנָ ה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה וְ ׁ ֶש ַבע ׁ ָשנִ ים ׁ ְשנֵ י
והוא הפך מדת הצדיקים לזה הקדים לומר גר: ַח ֵ ּי י שָׂ ָר ה{ :כ"ג' א'}
פסוק א ,מדלגין ומתחילין מכאן:
ואקברה וגו' .פירוש שלא יעכבוהו .עוד נתכוין לומר לספוד לשרה ולבכותה .פירוש לשרה שמתה מן העולם
להיות שעתיד הוא לגלות דעתו כי חפץ בשדה עפרון ונותן ולבכותה לצד מה שנחסר בהעדרה .או יאמר בהפך לשרה
בה ממון ,עתה יאמרו מה ראה אברהם לתת כולי האי בסדנא לצדקותה ומה שנחסר בהעדרה ,ולבכותה לצד מה שנוגע
דארעא הלא דבר הוא ודאי שראה בו דבר גדול שישוה לה שטעמה כוס המות ויערב שמשה:
בכפלי כפלים ,לזה הקדים לומר ואקברה מתי לקוברו
מלפני פי' זה הוא שמכריחו שלא לחוש על ממונו ,ואם לא
וַ ָ ּי ָקם ַאבְ ָר ָהם ֵמ ַעל ּ ְפנֵ י ֵמתוֹ וַ יְ ַד ֵ ּב ר ֶאל ְ ּבנֵ י ֵחת לֵ אמֹר{ :כ"ג' ג'}
היה מתו לפניו לא היה קונה דבר ,ומעתה הגם שיקנה שדה
עפרון בכל ממון שבעולם יתלו שהוא מקום מובחר לקבורה מעל פני מתו על דרך אומרם ז''ל (שבת קנב ):שקודם שיסתם
ולהם אין בכך כלום: הגולל נפש אדם רואה ויודעת כל מה שלפניה עוד מכאן
שמשכיבין המת על גבו (ב''ב עד:).
וַ ַ ּי ֲע נ ּו ְבנֵ י ֵחת ֶאת ַא ְב ָר ָהם לֵ א מֹר לוֹ { :כ"ג ה'} וידבר אל בני חת לאמר .ירצה כי לצד שהוא שאל תנו לי
ויענו וגו' לאמר לו .פי' לצד כי לא רבים ידברו לזה אמר אחוזת וגו' שנראה מדבריו שמתרצה הוא בכל מקום שיתנו
לאמר לו כי אחד יאמר אליו בעד כולם: לו ,לזה אמר הכתוב לאמר פי' לא זה הוא תכלית הדיבור
אלא הכנה לאמר מבוקשו כי הוא זה שדה עפרון:
עוד נתכוון לומר שלא הסכימו ביניהם על הדבר האמור
בתשובתם אלא לאמר לו וכמו שגילה סופם על תחילתם עוד ירצה לתת טעם למה הוצרך אברהם לדבר אל בני
בכסף מלא: חת ,גם להאריך כל האמור בענין ,וכי מי שהיה צריך לקנות
אחוזת קבר או שדה אחד לחורשו או לנוטעו יהיה צריך
ׁ ְש ָמ ֵענ ּו ֲאדֹנִ י נְ שִׂ יא ֱאל ִֹהים ַא ָּתה ְ ּבתוֹ כֵ נ ּו ְ ּב ִמ ְב ַחר ְק ָב ֵרינ ּו להרעים תבל ויושביה ,לזה גמר אומר לאמר פי' לא לצורך
ְקבֹר ֶאת ֵמ ֶת ָך ִא ׁיש ִמ ֶּמ ּנ ּו ֶאת ִק ְברוֹ ל ֹא יִ כְ לֶ ה ִמ ְּמ ָך ִמ ְ ּקבֹר ד' אמות קרקע לקבור שרה הוצרך לדבר ליושבי ארץ אלא
ֵמ ֶת ָך{ :כ"ג' ו'}
לאמר האמור בענין שקנה מערת המכפלה אשר אין ערוך
שמענו וגו' .פירוש קבל דברינו שאנו אומרים לך לעשות, אליה ,ולזה הוצרך לדבר לכולן ולכל ההמצאות כדי שיועיל
והוא שאתה תבחר הקבר המובחר שבקברים וקבור מתך, קנייתה כפי הדין:
ואינך צריך לשאול רשות לומר מקום פלוני אני חפץ ולא
עוד ירצה להסיר תרעומת גדולה מעל אברהם והוא איך
לתת שויו ,והטעם הוא איש ממנו את קברו לא יכלה וגו'
ישאל מתנת חנם ויאמר תנו לי אחוזה ,לזה הקדים ואמר
והרי נתינת רשות מעתה נתונה לך ,וטעמם כדי שלא
לאמר פירוש לבבו לא כן יחשוב אלא מפיו אמר הדברים
יתעכב מתו לפניו כמו שבא בטענתו .ואומרו נשיא וגו'
ודעתו לבא בטענה כאשר אבאר בסמוך:
יתבאר בסמוך:
אדני .פי' אדון ואינו כינוי ליחיד וכמו אדני צדק ֵ ּגר וְ תוֹ ׁ ָשב ָאנֹכִ י ִע ָּמכֶ ם ְּתנ ּו לִ י ֲא ֻח ַ ּזת ֶק ֶבר ִע ָּמכֶ ם וְ ֶא ְק ְ ּב ָרה
שביהושע (י): ֵמ ִת י ִמ ְ ּל ָפ נָ י{ :כ"ג' ד'}
גר ותושב וגו' .טעם טענתו גר ותושב ,על פי מה שכתב
וַ ָ ּי ָקם ַא ְב ָר ָהם וַ ִ ּי ׁ ְ
ש ַּתח ּו לְ ַעם ָה ָא ֶר ץ לִ ְבנֵ י ֵח ת{ :כ"ג' ז'}
רמב''ם בפ''ג מהלכות זכיה ומתנה וז''ל יכול ליתן מתנת
ויקם וגו' וישתחו וגו' .גילה להם היפך דבריהם אליו כי אינו חנם לגר תושב שאתה מצווה להחיותו דכתיב (ויקרא כ''ג ד') גר
מחזיק עצמו נשיא להם אלא בגדר שהם בכבוד למעלה ממנו: ותושב וחי עמך ע''כ .ויש לך לדעת כי כל תורתינו הקדושה
היא שכליית ובפרט בענייני ההנהגה הארצית וכמו שאנו
וַ יְ ַד ֵ ּבר ִא ָּתם לֵ אמֹר ִאם יֵ ׁש ֶאת נַ ְפ ׁ ְשכֶ ם לִ ְק ּבֹר ֶאת ֵמ ִתי מתנהגים בגר היושב עמנו כמו כן יתחייב שכליות יושבי
ש ָמע וּנִ י ו ִּפגְ ע ּו לִ י ְ ּב ֶע ְפ רוֹ ן ֶ ּב ן צ ַֹחר{ :כ"ג' ח'}
ִמ ְּל ָפנַ י ׁ ְ הארץ להנהיג ביניהם להחיות אדם שהוא גר ותושב עמהם
וידבר וגו' אם יש את נפשכם וגו' .יתבאר על דרך אומרם ולתת לו מתנת חנם והיא טענת אברהם גר ותושב אנכי תנו
ז''ל (ב''ב לו ).וז''ל הני בי ריש גלותא לא מחזקי בן וכו' ,ואמרו לי ,ודקדק לומר גר ולא הספיק לומר תושב ,המכוון לומר
הטעם כי לצד שהם תקיפים הגם שהחזיקו בארץ לא תועיל שהגם שאני גר ואיני מכם אף על פי כן הריני תושב .עוד
א
באר
פ"ז פרשת חַי ֵּי ָׂשרָה ה"אור החיים הקדוש"
פרקמטיא נפקת וכו' עכ''ל .ומעתה לא נשאר מקום לעפרון להם החזקה בקרקע ומוציאין אותה מידם:
לבא בטענה .ולחששת מצר גם לחששת שעבוד עשה כל
והנה בתשובת בני חת אמרו נשיא אלהים וגו' איש ממנו
בני העיר סרסורים בדבר וממילא בטלו טענת בר מצרא ,גם
את קברו לא יכלה וגו' ,יש בדבריהם ב' דרכים ,הא' הוא כי
נתגלה כי לא היה עליה שעבוד שהיה הדבר באזני כל באי
הוא גדול עד מאוד ותקיף יעשה חפצו ורצונו כי אין מוחה
שער עירו .ואומרו לאחוזת קבר ,להיות שלא בקש ממנו
בידו לצד היכולת ,וכפי זה אין לו דין חזקה בקבר ולכשתשיג
אלא המערה אבל השדה עודנו עומד לזכות עפרון יש מקום
ידם יפנו המת מקברו ,וזה יגיד כי אינם חפצים שיקבור מתו
לומר אליו אחרי כן שלא יחפוץ בדריסת הרגל שיעברו עליו
מלפניו זולת אם יעשה בזרוע והרי הוא מותרה ועומד .ודרך
לקבור מתים והוא לא מכרו אלא לקבור שרה ואין דריסת
הב' הוא על זה הדרך נשיא אלהים וגו' פי' אין לך לחוש
רגל בשדהו עוד ,לזה אמר לאחוזת קבר:
לחששת דין דבי ריש גלותא שאין חזקתם חזקה כי הנידון
אינו דומה כי טעם דבי ריש גלותא הוא לצד שנחשדים הם
ל ֹא ֲאדֹנִ י ׁ ְש ָמ ֵענִ י ַה ּ ָשׂ ֶדה נָ ַת ִּתי לָ ְך וְ ַה ְּמ ָע ָרה ֲא ׁ ֶשר ּבוֹ לְ ָך על הגזל והחמס אבל אתה נשיא אלהים פי' גדולתך היא
יה ָ ּל ְך ְקבֹר ֵמ ֶת ָך{ :כ"ג' י"א'} יה לְ ֵעינֵ י ְבנֵ י ַע ִּמי נְ ַת ִּת ָ
נְ ַת ִּת ָ
לצד מעלת צדקתך ונקיות כפיך ואין לחוש לזה וחזקתך
לא אדוני .פירוש לא תקח המערה לבד אלא גם השדה כבר חזקה שאין כנגדה טענה .ואולי כי לזה נתכוונו באומרם
נתתי פי' כבר גמרתי בדעתי ליתן ,וטעמו לא יהיה השדה שמענו פירוש הבן דברינו להיכן נוטים ,לזה אמר אם יש
ראוי לדבר מה אחר שהמערה היא לבית הקברות ,ועל זה את נפשכם וגומר פי' אם כוונתכם היא במשמעות דבריכם
דקדק לומר שמעני פי' שיבין דבריו וטעמו: שאתם חפצים לקבור וגו' שמעוני והיו אתם סרסורים ביני
והמערה וגו' .פי' כבר בשליחות הראשונה כשענוהו בני ובין עפרון וגו' אבל זולת זה יכרע הדבר שפירוש דבריהם
חת ואמרו (פסוק ו) איש ממנו את קברו לא יכלה וגו' לך נתתיה הוא כפירוש הראשון ואין רצונם לקבור וכו':
וטעם שחזר פעם ב' לומר לעיני וגו' לומר שלא נשאר שום
מיחוש מטענת דין בר מצרא שחש אליו אברהם בתחלת וְ יִ ֶּתן לִ י ֶאת ְמ ָע ַרת ַה ַּמכְ ּ ֵפלָ ה ֲא ׁ ֶשר לוֹ ֲא ׁ ֶשר ִ ּב ְק ֵצה שָׂ ֵדה ּו
ְ ּב כֶ ֶס ף ָמלֵ א יִ ְּת נֶ ָ ּנ ה לִ י ְ ּבתוֹ כְ כֶ ם לַ ֲא ֻח ַ ּזת ָק ֶב ר{ :כ"ג' ט'}
דבריו שאמר (ח) ופגעו לי וגו':
ויתן לי וגו' .דקדק לומר לשון מתנה הגם שנטל ממנו
דמים כאומרו בכסף מלא ,גם דקדק לומר בתוככם .הנה
וַ יְ ַד ֵ ּבר ֶאל ֶעפְ רוֹ ן ְ ּב ָאזְ נֵ י ַעם הָ ָא ֶרץ לֵ אמֹר ַא ְך ִאם ַא ָּתה ל ּו ׁ ְש ָמ ֵענִ י
ש ָּמה{ :כ"ג' י"ג'}נָ ַת ִּתי ֶּכ ֶסף הַ ּ ָשׂ ֶדה ַקח ִמ ֶּמ ִּני וְ ֶא ְק ְ ּב ָרה ֶאת ֵמ ִתי ׁ ָ נתחכם אברהם לקנות המערה בסדר שאין אחריו ערעור
ולהיות שרז''ל אמרו (זהר ח''א קכח) שעפרון מימיו לא ראה
וידבר וגו' .לאמר אך וגו' .פי' שימעט בריבוי דברים:
במערה זולת החשך והבהלה ואם כן יכול הוא לבא בטענה
נתתי כסף וגו' .פי' אם הוא גמר ליתן לו השדה בתורת כשידע שהמערה יקרת הערך ואפילו לעולם חוזר הוא ואין
מתנה גם הוא גמר לתת לו הכסף בתורת מתנה קח ממני ואז זכות המערה מתקיים ביד אברהם לעולם .והגם שאין אונאה
אקבל מתנתך ואקברה את וגו': לקרקעות ,חש אברהם לסברת הירושלמי שכתבו התוספות
(קידושין מ''ב ):שיש להם אונאה בחצי דמיהם ודוקא אונאת
שתות אין להם:
וְ ַא ְב ָר ָה ם זָ ֵק ן ָ ּב א ַ ּב ָ ּי ִמים וַ יהוָ ה ֵ ּב ַר ְך ֶאת ַא ְב ָר ָה ם ַ ּב ּכֹל{ :כ"ד' א'}
עוד יש לחוש שמא יערערו אחר המכר מדין המצר או שיצא
ואברהם זקן וגו' .פירוש לצד שראה עצמו זקן וגם ראה
אחר כך שטר שעבוד על הקרקע ההוא ויטרפוהו מיד אברהם
כי הגדיל ה' להטיב עמו בכל טוב חש על העבד המושל בכל
לזה נתחכם לתקן כל זה ואמר לשון מתנה ומכר ,הכוונה בזה
ורואה נכסים מרובים והאיש אדוני הכל זקן יחשוב מחשבות
שיעשה אופן שיש בו שניהם והוא החליפין שיש בו מכר
להשיא בתו ליצחק כי יתן בטוב עינו ,לזה אמר לו שים נא ידך
ויש בו מתנה שיכול להחליף מחט בגמל ואין בהם אונאה
וגו' נתחכם להשביעו בדרך כלל על הכנעני ואזניו תשמענה
בשום אופן .ודין חליפין ישנו בקרקע ובמטלטלין אבל לא
דבר כי הקול לו קול אליו שיבטל דעתו כי הוא ארור כנען כפי
במטבעות ,לזה אמרו ז''ל בבכורות וז''ל (נ ).אמר רבי חנינא
דבריהם ז''ל (ב''ר פנ''ט) ויצחק ברוך:
כל שקל שכתוב בתורה סלעים
לעילוי נשמת
הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל וכו' חוץ משקלים האמורים
נלב"ע בחג השבועות תשע"א בעפרון שהם קנטרין עובר לסוחר
לקבלת הגליון ,תגובות והערות a023722350@ gmail.com
ב קו חבורת אור החיים 02-3722350 -
