אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — חיי שרה (2026-11-02)

גליון
גליון רנ"ה
פרשת חיי שרה תשפ"ז
ניתן להשיג הגליון
בארה"ק בארה"ב יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו
ירושלים © כל הזכויות שמורות
בארא פארק
אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו
ביהמ"ד אמשינאוו 4408-15th Ave. לתרומות ,הנצחות ,ולקבלת הגליון
ביתר
אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו וויליאמסבורג amshinov40@gmail.com
בני ברק ביהמ"ד אמשינאוו 144 Rodney st.
אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו
מאנסי קו אוצרות אמשינאוו
בית שמש ביהמ"ד ווארקע 10 Maple ter.
אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו 605.313.6873
חיפה לעייקוואד (בארה"ק )074-7964020
אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו שיעורי תניא בשלוחה 2
סדר ועימוד:
טקסטורה
bs0504177@gmail.com | 0504.177.077
הרב אהרן דייטש שליט"א לע"נ
נכד מרן האור יצחק זי"ע הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע
לע"נ אמו בן הרב דוד יצחק זצ"ל
האה"ח מרת שיינדל רייזל נלב"ע ז"ך במרחשוון תשנ"ט
ב"ר יעקב ע"ה נדבת החפץ בעילום שמו הטוב
נלב"ע ג' כסלו תשנ"ב זכות בעל ההילולא תגן בעדו
הר"ר דוד דייטש הי"ו
הרה"ח ר' דוד אייזען שליט"א
בני ברק
_לעייקוואד
לע"נ זקינו הגה"ח
לע"נ זקנו הגה"צ
רבי אברהם משה בן הרב אליהו ז"ל
רבי שלום ב"ר אברהם אביש מרדכי הלוי
דייטש
אייזען זצ"ל
נלב"ע בש"ק בעת רעווא דרעווין
מורה צדק בירושלים
ז"ך במרחשוון תש"ע
נלב"ע כ"ח במרחשוון תשמ"ח
הרה"ח ר' שמואל ווייסבראד שליט"א
בני ברק
תומך קבוע לכל פעולות
הרה"ח ר' שלמה מייזנער שליט"א
מכון אוצרות אמשינאוו משב"ק
לרגל השמחה השרויה במעונו לרגל שמחת אירוסי בנו
בנישואי בנו החתן זאב הי"ו
החתן יוסף הי"ו למזל טוב ובשעטומ"צ
למזל טוב ובשעטומ"צ
תוכן הﬠנינים
נגאלה המערה cמעלת מידת הענוה מתוך #דברי תורה #
ביטול להשי"ת cע"י ששומר כל אבריו זוכה
לשפע קודש ה ............................ סעודה שלישית תשפ"ד
תורתו קבע ומלאכתו עראי cכי מוצאי מצא
יב ........................... סעודה שלישית תשפ"ו חיים cובחרת בחיים למען תחיה cותן חלקנו
בתורתך cכי הם חיינו ואורך ימינו
מדוע הוצרכו גמליו של אברהם לזמם
בפיהם cכוונת אברהם -לחנך את הדורות
הבאים cאברהם הרגיל שם שמים בפי ו ............................ סעודה שלישית תשפ"ה
הבריות cשנהיה דבקים בך ושנשתוקק תמיד ובאו כולם בברית יחד cביאור בתפילתו של
אליך cוממדרגה למדרגה תעלנו ,שנזכה למעלת אליעזר cחסד שבגבורה cאשר נתן לנו תורת
אבותינו cזיווגו של יצחק נעשה בנס ע"י אמת cלבן ביקש לעקור את הכל cארדוף
תפילה cתפילה במתינות אויבי ואשיגם
#שיחות קודש # ט ........................... ליל שבת קודש תשפ"ו
מערת נטלה ששרה המדרש דברי
יד ........ הרה"ק ר' יעקב מפשעווארסק זי"ע המכפלה cהתגלות השכינה לאברהם אבינו
והייתי שפל בעיני cכינוס לצדיקים cהאמנתי במערת המכפלה " cהמכפלה" -שכפולה כלפי
כי אדבר cיזכור לו יום המיתה cחייך שדה של מעלה cפתח גן עדן שבמערה ,מקום
קודמין c ...פעמים שאתה מתעלם cכסף ישיב התשוקה לעליונים cהמערה הוצרכה לזיכוך
לבעליו cהמכבד את הבריות תחת יד עפרון cע"י עבודת שרה בתשוקה לה'
ה פרשת חיי שרה דברי תורה •
פרשת חיי שרה
סﬠודה שלישית תשפ"ד
בה להשי"ת נקרא האדם בגדר חי ,כמו תורתו קבע ומלאכתו עראי
שנאמר )משלי ד ,יג( כי היא חייך וגו' .וזהו ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר גר
ויהיו 'חיי' שרה ,שאכן כך היתה כל עמכם ואקברה מתי מלפני .בשעה
שנותיה של שרה ,שהיו מלאות צדקות שביקש אברהם אבינו לקבור את שרה,
שהיא בחינת חיים. דיבר לפני בני חת ,ואמר להם בראשית
דבריו 'גר ותושב אנוכי עמכם' ,על פי
ובחרת בחיים למען תחיה
פשוטו ,כוונתו היה לומר שהוא גר
האדם לדעת שבכל יום ויום וצריך שהגיע מארץ אחרת ,ורק עתה הינו תושב
הקב"ה משפיע חיות חדשה
במקום זה ,ועל כן עדיין אין לו חלקת
לכל העולמות ,ואמרו חז"ל )ברכות מ ,א(
קבורה.
ברוך ה' יום יום ,כל יום ויום תן לו
מעין ברכותיו .פירוש ,שצריך האדם
)אלכסנדר( בספה"ק בית יעקב אמנם
ביאר באופן אחר ,שאברהם
לעבוד את ה' ,על פי הדרכים שהקב"ה
אמר להם ,דעו לכם כי אין רצוני כלל
מזמין לו באותו היום ,שבזה ממשיך
להיות תושב בעולם הזה הגשמי ,כי גר
הברכות שהקב"ה משפיע ביום זה .ואם
אנוכי בעולם הזה ,וכל חיותי הוא רק מן
אינו ממלא את תפקידו ,לא נחשב ליום
התורה והמצוות ,אולם עתה לצורך קיום
כלל ,וזה מרומז בכתוב ויקרא אלוקים
ביניכם נחשב הננו קבורה, מצוות
לאור יום ,שרק יום שיש בו אורה נחשב
כתושב ,וזהו 'גר ותושב' ,הננו באמת גר,
ליום .ובדרך זה מפרש באופן נפלא את
אך לענין קבורה נחשב כתושב.
דברי חז"ל שאמרו )ברכות ה ,א( מי שקשה
לו לנצח את היצר יזכור 'יום המיתה' כי מוצאי מצא חיים
וכו' .ולכאורה היה לו לומר יזכור באר מים חיים ביאר כך את ובספה"ק
ה'מיתה' עצמו ,או 'העונש' שיגיע לו הכתוב ויהיו חיי שרה וגו',
אחר מיתתו ,ומה זה שאמרו 'יום דעיקר בריאת האדם ,שיעבוד בימי חייו
המיתה' ,אלא כיוונו חכמים בדבריהם את קונו בתורה ומצוות ,ורק ביום שעובד
פרשת חיי שרה • דברי תורה ו
ח"ו ,ואל יחשוב שיוכל לתקן מעשיו לומר ,שיזכיר ליצרו 'יום המיתה' ,שיום
בימים הבאים ,כי זה היום שהפסיד, שאינו עובד בו את ה'' ,איז די טאג
ישאר חסר לעולם ,ואי אפשר להשלימו אבגעשטארבען' )עצם היום נחשבת למתה(,
עוד .ועל כן אף באותו היום עצמו ,אל ואינו נכנס בכלל שני חייו .ועל כן צריך
ידחה שום לימוד משחרית אל ערבית ,כי כל אחד ליזהר מאד לשמור רגעיו
כל אחד הוא ענין בפני עצמו. ועיתותיו לעשות נחת רוח להבורא.
כי הם חיינו ואורך ימינו ותן חלקנו בתורתך
כן יתחזק האדם לנצל את הזמן, ועל )פרקי בספה"ק עבודת ישראל וראה
אחת שעה אפילו יעזוב ולא אבות ו'( שכתב בענין לימוד
מעבודת השי"ת ,וכמו שאמרו חז"ל )אבות התורה ,כי מיום לידת האדם יש לכל אחד
ב ,ז( מרבה תורה מרבה חיים ,כי זהו הוא את חלקו בתורה ,ובכל יום מאיר ניצוץ
החיים האמיתי ,יהי רצון שנזכה ללמוד אחד ממנו ,וזהו החלק שצריך לתקן
וללמד לשמור ולעשות ,ונזכה לגאולה באותו היום ,ועל כן צריך האדם לשים
שלימה במהרה בימינו ברחמים ,אמן. אל לבו ,ולהיזהר שלא יאבד את ימיו
BCDCA
סﬠודה שלישית תשפ"ה
בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה ובאו כולם בברית יחד
זהב משקלם .וברש"י כתב ,שהבקע רומז ה' אלהי אדוני אברהם הקרה נא ויאמר
למצות 'מחצית השקל' ,בקע לגולגלת, לפני היום ועשה חסד עם אדוני
והשני צמידים מרמזים 'לשני לוחות אברהם וגו' והיה הנערה אשר אומר אליה
מצומדות' ,ועשרה זהב רומז 'לעשרת הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם
הדברות' שבהן ,ע"כ .והקשה כ"ק אזמו"ר גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק
זצללה"ה דלפי זה היה לו לאליעזר ליתן ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני.
קודם את שני הצמידים ,שהמה כנגד
הלוחות שניתנו במתן תורה ,ורק אחר כך אליעזר שה' הצליח דרכו כשראה
את הנזם ,הרומז למחצית השקל ,שנצטוו כתיב ,ויקח האיש נזם זהב
ז פרשת חיי שרה דברי תורה •
הגבורה והפחד ,ועל כן לעת זקנתו של בה לאחר מכן ,בעת בנין המשכן .וביאר,
אברהם התחיל אליעזר לחשוש שלא דענין מחצית השקל בא לרמז ,שכל אדם
יבוטל הדרך של מדת החסד שבו עבד צריך לדעת שעדיין אינו מושלם בכל
אדונו כל הימים. המעלות ,והוא עדיין בגדר מחצית,
וממילא אינו יכול להתגאות על חבירו כי
חסד שבגבורה שניהם הם שוים ,ובדרך זה יהיה אחדות
באמת עיקר מדת החסד של אבל ביניהם .וזהו הכוונה של אליעזר שנתן
אברהם ומדת הגבורה של יצחק על לרמז השקלים, את קודם לה
היה רק בכדי שמבין שניהם יצא מידת התורה את לקבל שבכדי האחדות,
יעקב המובחר שבאבות שהוא מדת הקדושה צריך להיות קודם באחדות ,כמו
התפארת .וכשנתן אליעזר ליבו להתבונן שנאמר בקבלת התורה שהיה כאיש אחד
בדבר הזה ,אמר הלא אם מידת יצחק הוא ובלב אחד ע"כ.
גבורה ,צריך לבקש לו אשה שהיא כולה
במדת החסד ,ובזה ימתקו הגבורות של ביאור בתפילתו של אליעזר
יצחק ,ויוולד מהם מדת התפארת ,שהוא בתפילתו של אליעזר למציאת והנה
ההשלמה של מדת החסד דאברהם .וזהו הזווג אמר 'ובה אדע כי עשית חסד
שאמר 'ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני' עם אדוני' .וקשה וכי אליעזר עבד אברהם,
היינו שלא יתבטל ח"ו דרך החסד של לאחר כל הניסים והנפלאות שהיה רגיל
אדוני אברהם ,אלא אדרבא יגדל ויצמח בהם בבית אברהם ,כגון בכבשן האש
מזה התכלית ,שהיא מדת הרחמים. ומלחמת המלכים ,עוד היה מסופק אם ה'
עושה חסד עם אדוניו ,ורק אם יזדמן לו
יתבארו הפסוקים ,ויצא יצחק ובזה עתה הזיווג הנכון ליצחק ,בה ידע כי ה'
לשוח בשדה 'לפנות ערב' ,שהיא עושה חסד עם אדוניו ,והוא פלאי.
עת הגבורות ,כמדתו פחד יצחק .וישא
עיניו וירא 'והנה גמלים באים' ,גמלים רבי יעקב יהודה מנאדרזין זי"ע הרה"ק
רומז לגומלי חסדים ,פירוש שראה שיש חתנו של הרה"ק ר' מענדעלע
בה חסדים היפך מידתו .וכן נמי היה מצד ווארקער זי"ע ,ביאר בזה ,דידוע דמדתו
רבקה ,כמ"ש ותשא רבקה את עיניה של אברהם אבינו היא מדת החסד,
ותרא את יצחק ותיפול מעל הגמל ,היינו ואליעזר עבד אברהם היה דולה ומשקה
כשראתה את רוב היראה ופחד ה' של לאחרים מתורת רבו ולימדם לעבוד את
יצחק ,נפלה ממידתה של גמילות חסדים השי"ת בדרך של חסד .אולם כשבא
מפני רוב הדינים של יצחק .ותאמר אל יצחק שינה את סדר העבודה למידת
פרשת חיי שרה • דברי תורה ח
אליעזר במתנותיו ענין עשרת הדברות העבד' ,מי האיש הלזה ההולך בשדה
ומתן תורה ,כי באמת כל ענין עובדותיו לקראתנו' ,היינו שהולך במדת הגבורה
של אליעזר עבד אברהם ,היה רק בכדי שהיא נגד המדה של חסדים שאנו רגילים
לקרב לידת יעקב אבינו ,שבכוחו בא בה .ויאמר העבד 'הוא אדוני' ,שצריך
נתינת התורה. עתה זווג כזה שעל ידי זה יתגלה מדת
אדוני אברהם ,וזה דוקא על ידי שני
לבן ביקש לעקור את הכל המידות הללו יחד ,ומזה יצא התכלית של
שדבר גדול כזה ,נתינת התורה והיות אברהם שהוא מידתו של יעקב.
ועומד תלוי היה לישראל,
אשר נתן לנו תורת אמת
בנעשה עתה בעין המים ,לזה רץ לבן
אחיה של רבקה לקראת אליעזר ,כי
אור המאיר כתב דהנה חז"ל ובספה"ק
)ב"ר ס ,ח( דרשו על פרשת
רצה לבטל זאת התורה ,כי היטיב חרה
אליעזר עבד אברהם ,יפה שיחתן של
לו שכן בנתינת התורה תולה סיבת
עבדי אבות לפני המקום וכו' ,ומעתה
בכל כי החיצונים, של ביטולם
נראה לרמז דמצינו באליעזר עבד אברהם
התגברות של הקדושה ,לעומתו בא
כשהלך ליקח אשה ליצחק ,התפלל לפני
רפיון לסטרא אחרא.
ה' 'ועשה חסד עם אדוני אברהם',
הכוונה בזה על דרך הפסוק )מיכה ז ,כ(
ארדוף אויבי ואשיגם
'תתן אמת ליעקב חסד לאברהם' .שמכח
כן עתה ,יש לכל אחד ואחד וכאז
'החסד של אברהם' צריך לצאת ענין
מישראל בעת גשתו אל עבודת
'אמת ליעקב' ,שהיא מדת תפארת .שהוא
שעומד שלו ה'לבן' בחינת בוראו,
התורה שהיא מדת תפארת ,שהרי חסד
ומתאמץ לבטלו מעבודתו ,כמ"ש צופה
הוא התפשטות החסדים בלי גבול ,וגם
רשע לצדיק ומבקש להמיתו ,כי הסט"א
גבורה הוא בלי גבול ,אך התורה מכריע
ירא לנפשו פן יהא מוכרח להתבטל ,ולכן
ומורה מתי להשתמש באיזה מידה ,וזהו
צריך כל אחד ליתן דעתו להתאמץ נגד
מידת תפארת.
היצר ולא להגרר אחריו ח"ו .ובכח זה
שלוחם עם היצר ,מוציא מהם את כל אומרו 'הנה אנוכי נצב על עין וזהו
הניצוצות של הקדושה ,ועושה נחת רוח המים' ,כי הבין והשיג שעשרת
לבורא ,וזהו שנאמר ויוצא העבד כלי הדברות הפותח ב'אנוכי' ,תלוי ועומד
כסף וכלי זהב וגו' ,שבעוצם השתדלותו בזה הזווג של רבקה ליצחק ,הנעשית על
נגד 'לבן' שניסה להתנגד להשידוך בין עין המים ,כי התורה הוא מידתו של
יצחק ורבקה ,הוציא יקר מזולל וגו'. יעקב אבינו .ומעתה מובן למה רמז
ט פרשת חיי שרה דברי תורה •
כלומר ,אל תפריעו אותי ממלאכתי ואכן ראינו בכתובים איך לבן ניסה כל
להביא הכל אל השי"ת. טצדקי להפריע לשידוך כמ"ש תשב
הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך ,אך
תורה ללמוד שנזכה השי"ת יעזור אליעזר לא נכנע להם ,והתגבר כנגדם
היצר, בשמחה ולהתגבר על כמ"ש ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וה'
ובמהרה ניגאל ברחמים אמן. הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני,
BCDCA
ליל שבת קודש תשפ"ו
שיוצא מתוך המערה ,ונתגלתה אליו דברי המדרש ששרה נטלה מערת המכפלה
שכינה והתפלל שם ,ומאז היתה תשוקתו ד( אות שרה )חיי תנחומא במדרש
תמיד למקום הזה .אך עפרון לא ראה שאברהם בהספד על שרה
במערה כלום ,כי אם מערה חשוכה היה מקונן את דברי הפרשה )משלי לא(
בלבד ,ועל כן מכר אותה .ואילו היה אשת חיל מי ימצא בטח בה לב בעלה
רואה במערה מה שראה בה אברהם ,לא וגו' ובתוכה נאמר 'זממה שדה ותקחהו'
היה מוכר אותה לעולמים. ודרשו חז"ל זממה ונטלה שדה המכפלה
ושם נקברה .והקשו המפרשים דאינו
"המכפלה" -שכפולה כלפי שדה של מעלה
מובן הדרשה ,שהרי כל ענין קניית
שם ,רבי אלעזר שאל את רבי עוד שדה המכפלה הי' רק לאחר פטירתה
שמעון אביו ,האם ה'מערה' היתה
מן העולם.
כפולה ,שאכן בתחילה כתיב 'מערת'
המכפלה ,אך אחר כך הכתוב קורא לה התגלות השכינה לאברהם אבינו במערת המכפלה
משמע המכפלה'. 'שדה מערת דבמערת א( )קכז, בזוה"ק והנה
ש'השדה' היא שהיתה כפולה .ומבאר, המכפלה יש פתח לגן עדן,
דשתי בחינות המה ,החלק הגשמי של המקום את מצא אבינו ואברהם
המערה אכן היתה כפולה ,מערה בתוך לראשונה כשהיה רץ אחר אותו העגל,
מערה .אבל מלבד זאת נקראת מערת שכתוב בו ואל הבקר רץ אברהם וכו',
זה שמקום משום המכפלה', 'שדה והיא ברחה עד אותה המערה ,והרגיש
מכוון כנגד השדה העליונה של מעלה שם בשדה ריחות עליונים ,וכן ראה אור
פרשת חיי שרה • דברי תורה י
לידי' ,אסתלק ממנו גם אותה הארה, ]שהיא 'מלכות'[ ,ועל כן נקראת שדה
ונשאר עפר בלי שום חיות. המכפלה ,כי היא כפולה שדה תחתון
כנגד שדה עליון.
ע"י עבודת שרה בתשוקה לה' נגאלה המערה
בכדי לגאול את מערת המכפלה והנה פתח גן עדן שבמערה ,מקום התשוקה לעליונים
מתחת יד עפרון ,היה צריך משמואל )תרפ"א( הוסיף דאי' ובשם
עבודה בתשוקה עצומה וחיות והתלהבות בספה"ק דנשמות ישראל עולות
כרשפי אש ,וע"כ שרה שבחינתה היתה למעלה דרך פתח גן עדן שבמערת
וחיות, ורצון וחפץ התשוקה בחי' המכפלה ,כיון שהיא מקום תשוקת
כדחזינן בספה"ק עבודת ישראל שיצאתה ומתדבקים נמשכין ששם הלב
נשמתה בטהרה ובמסירות נפש ובתשוקה בעליונים ,ועל כן גם התשוקה והחיות
לה' אחד ,וזהו בקרית ארבע עיי"ש ,וכן וההתלהבות של בני ישראל לאביהן
עברה הנסיונות שנלקחה לבית פרעה שבשמים מתעורר דרך פתח גן עדן
ואבימלך ,ובכל זאת לא נפגם כלל ח"ו שבמערת המכפלה.
תשוקתה וחפץ לבבה לה' ,כדאמרו חז"ל
המערה הוצרכה לזיכוך תחת יד עפרון
על שרה 'ונחתת וסלקת ולא אתדבקת
ביה' שעלתה ממצרים מקום הזוהמא ולא זה יובן מה שמקום קדוש זה של ולפי
נדבקה בה ארס הנחש. צריכה היתה המכפלה מערת
להיות תחת יד עפרון ,דהנה ידוע שכל
עבודתה של שרה אמנו ,ובגודל ובכח דבר יקר ברוחניות ,צריך לעבור מקודם
בעולם להתחבר תשוקתה זיכוך ומירוק על ידי צד שכנגדו ,ועל כן
העליון ,זכתה לגאול את מערת המכפלה מערת המכפלה שמהותה חיות ותשוקה
מקום תשוקת הלב לה' ,מיד קליפת לה' ,היתה ביד עפרון ששמו מורה עליו
עפרון .וכח זה של חיות דקדושה, שהיא מלשון 'עפר' שאין בו שום חיות,
הורישה לבני ישראל ,להיות נמשכין אלא כולו עצבות וכבדות ,ואכן עפר היא
לאביהן שבשמים ,וזשה"כ זממה שדה היסוד התחתון מכל ד' היסודות דארמ"ע,
ותקחהו ,שבכח מחשבותיה הטהורות והיא היפך החיות דקדושה.
היה אפשר לאברהם לקנותה בפועל
לאחר פטירתה. שניתוסף בשמו גם אות ו' שמורה ואף
על חיים ,זאת היא מכיון שהאירה
מעלת מידת הענוה מתוך ביטול להשי"ת בו הארה מועטת ,כי בעוד שהי' מערת
עינים ויהיו חיי שרה מאה ובמאור המכפלה תחת ידו ,היה צורך בו כקליפה
שנה וגו' דהנה אמרו חז"ל השומרת לפרי ,ולכן אחר שנטל זוזי
יא פרשת חיי שרה דברי תורה •
מהרה"ק ר' לייבעלע איגר זי"ע )תורת אמת( )תמיד לב ,א( מה יעביד איניש ויחיה אמרו
עה"פ ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו ליה ימית עצמו וברש"י ישפיל את עצמו.
המושל בכל אשר לו וגו' .ויש להבין והנה האדם בתולדתו מתגדל ומתפאר,
שבתחילה קראו 'עבדו' ,המורה שהוא אך מי שרוצה להמשיך בקרבו חיות
עבד משועבד לאדונו .ואח"כ קראו 'זקן עליון ,צריך להיות שפל רוח בעיניו ,וזהו
ביתו המושל בכל אשר לו' ,המורה על שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך,
היותו נגיד ומצווה בכל ביתו .ובפשטות שהקב"ה מבקש 'מה' שהיא מדת הענוה,
נוכל לומר ,שאין כאן סתירה ,שכמו כמ"ש 'ונחנו מה' ,וראה ברש"י אל תקרי
המושלים שרים יש לו שכל מלך 'מה' אלא 'מאה' ,כי יש גם שפלות אשר
במדינות מלכותו ,ובכל זאת באמת המה לא טובה היא ,וזה כשהאדם צעקלאפט
רק עבדי המלך. און געפאלען ביי זיך ללא חיות ,מחמת
שאין הכל הולך כפי דעתו.
נראה לומר עוד ,דהנה עיקר האדם אך
שיתנהג במידת הקדושה ,שמזה אמרו בזוה"ק )לך לך פ ,א( שבכל וכבר
נמשך כל ההשפעות שבעולם ,והנה גוף המידות של מים אש רוח ועפר,
האדם הוא כמו בית ,שיש בהם חדרים יש בהם טוב ורע ,ומידת עפר מורה על
שהם האיברים והכוחות ,וכשהיצר בא עצבות ועצלות ,אך מאידך אם השפלות
ללמד כסילות לאדם ,והאדם מתגבר הוא מחמת ענוה וביטול לפני השי"ת אזי
עליו ,אזי נעשה היצר משועבד לו עד אדרבא מביאה לידי שמחה ,ולכן דרשו
שנקרא 'זקן ביתו' ,זקן זה שקנה חכמה חז"ל אל תקרי 'מה' אלא 'מאה' שיש בו
היפך הכסילות ,ואז 'מושל בכל אשר לו', אות א' ,להורות שצריך לאחוז במדריגת
שכיון ששמר גופו והתגבר בקדושה עפר מצד הקדושה ,שהיא מדת הענוה
הזאת ,היצה"ר נעשה משועבד תחתיו, האמיתית ,כמ"ש ונפשי כעפר לכל
ויכול האדם לשלוט על כל איבריו תהיה ,באופן שיכנס בו אל"ף שהיא
בקדושה וטהרה. אלופו של עולם.
רצון שנזכה לחיות דקדושה ותמיד יהי ע"י ששומר כל אבריו זוכה לשפע קודש
להשתוקק אל ה' ובמהרה ניגאל מורגש דקדושה החיות ועיקר
ברחמים אמן. כשנשמרים בקדושה ,וכדאיתא
BCDCA
פרשת חיי שרה • דברי תורה יב
סﬠודה שלישית תשפ"ו
נאמר )כד ,ג( ואשביעך בה' 'אלהי השמים מדוע הוצרכו גמליו של אברהם לזמם בפיהם
ואלהי הארץ' וגו' .אמר לו ,עכשיו הוא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן ויבא
אלהי השמים ואלהי הארץ שהרגלתיו תבן ומספוא לגמלים .פירש רש"י,
בפי הבריות ,אבל כשלקחני מבית אבי, התיר זמם שלהם שהיה סותם את פיהם
היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ ,שלא שלא ירעו בדרך בשדות אחרים .ובמדרש
היו באי עולם מכירים בו ,ושמו לא היה רבה )מא ,ו( הקשה ,הרי חמורו של ר'
רגיל בארץ ,ע"כ .הרי לנו שכל עבודתו פנחס בן יאיר כשנתנו לפניו שעורין של
היה שיכירו את ה' ולהכניס את השי"ת דמאי שלא תוקנו לא טעמה מהם ,והלוא
בפי הבריות ,ולכן כאשר אכלו אצלו אי אפשר לומר שהחסידות בביתו של
שאל את האורחים ,הידעתם מי נתן לכם רבי פנחס בן יאיר היה גדול מביתו של
את האוכל ,ועל כן עליכם לדעת להודות אברהם אבינו ,ולכן אם חמורו של רבי
לו ,וכך בכל עניני גשמיות צריך להתקרב פנחס בן יאיר אינו צריך להשתמר
בזה לה' ,וכך הרגיל את הבריות לחיות ממאכלות אסורות ,כל שכן גמליו של
עם הבורא בתוך עולם הזה. אברהם אבינו.
שנהיה דבקים בך ושנשתוקק תמיד אליך
כוונת אברהם -לחנך את הדורות הבאים
בדגל מחנה אפרים מביא בשם והנה זי"ע, מווארקי הרה"ק אא"ז ופירש
הרה"ק רבי נחמן מהורדענקע זי"ע,
דבאמת גם אלולי היו הגמלים
על מאמר חז"ל )בבא בתרא קמ"א ,א( בת
זמומים ,גם לא היו אוכלים משדות
תחלה סימן יפה לבנים ,דבחינת 'בת' היא
אחרים .אך אברהם אבינו שכל ענינו היה
כשהאדם עדיין לא השיג שום השגה רק
לחנך את ביתו אחריו ,כדכתיב כי ידעתיו
משתוקק אליה ,וכשכבר השיג אזי נקרא
למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו
בבחינת 'בן' ,וזה מרומז במאמר 'בת
ושמרו דרך ה' וגו' ,היה נזהר שהגמלים
משתוקק האדם כשבתחלה תחלה'
יהיו זמומים ,למען אשר בני ביתו יראו
בבחינת בת ,אזי הוא 'סימן יפה לבנים',
ולמדו שצריך לשמור את הבהמות מן
שילך ממדריגה למדריגה וישיג השגה.
הגזל עכד"ק.
ולכן צריך בכל מדריגה ומדרגה שמגיע
אליה ליתן לב ולהשתוקק להמדריגה אברהם הרגיל שם שמים בפי הבריות
הבא ,שלענין זה הוא עדיין בבחינת 'בת', עה"פ ה' אלהי השמים וגו' הוא וברש"י
כי באמת עדיין לא השיג כלום כי השי"ת ישלח מלאכו לפניך וגו' )כד ,ז(
הוא אין סוף ,עכתד"ק. שכאן לא אמר 'ואלהי הארץ' ,אך למעלה
יג פרשת חיי שרה דברי תורה •
שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה וממדרגה למדרגה תעלנו ,שנזכה למעלת אבותינו
וגו' )כד ,סו( .פירש"י גילה לו ניסים מפרש בדגל מחנה אפרים את ובזה
שנעשו לו שקפצה לו הדרך ושנזדמנה הפסוק ואברהם זקן בא בימים וה'
לו רבקה בתפילתו .וצריך להבין לאיזה ברך את אברהם בכל .ויש בזה שני דיעות
צורך סיפר עתה את כל זה ליצחק ,וכ"ק )בבא בתרא טז ,ב( חד אמר 'בכל' גימטריא
אזמו"ר זצללה"ה ביאר בשם זקינו הרה"ק 'בן' ,להורות שהיה לו 'בן' .וחד אמר
רבי מנחם זי"ע דכיון שיצחק היה בחינת 'בת' היה לו ששמה 'בכל' ,ומעתה יש
פחד יצחק והי' עולה תמימה ,ואיך יביא לבאר דלא פליגי אהדדי ,אלא חד אמר
לכך שיתרצה אל השידוך ,לכן גילה לו שהשיג מדריגה גדולה בבחינת בן ,וחד
שזיווג זה הוא כולו נס ושזכה בו על ידי אמר שאפילו אחר שבא למדריגה גדולה,
תפילה ,ולכן 'ויקח את רבקה ותהי לו היה אצלו עדיין בחינת בת ,כי אחר כל
לאשה' עכד"ק. העבודה שעשה עד עתה ,כל זה לא
הספיק לו ,והשתוקק להשיג יותר ויותר.
תפילה במתינות
כן צריך כל אחד להמליך את ה' על
נאמר לגבי אליעזר עבד אברהם והנה
בארץ ,וילך ממדריגה למדריגה
בבואו לבית בתואל ,ויישם לפניו
להוסיף במחשבות טובות ובדיבורים
לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי
קדושים ובמעשים טובים ,ולחיות עם
דברי ,ויאמר דבר ,ויאמר עבד אברהם
הקב"ה בכל מעשיו ,ויהי רצון שנזכה
אנוכי .ובשם צדיקים אמרו לפרש ,לא
לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב,
אוכל עד אם דברתי דברי ,שאליעזר אמר
ובמהרה ניגאל ברחמים אמן.
שאינו יכול לאכול עד שיתפלל על מזונו,
כדאמרו בזוה"ק )מקץ קצט ,ב( שאף על D
המזון המזומן בביתו יקדים תפילה ,כי
אינו דומה מאכל סתם שמזומן לפני אדם,
למאכל שהושג על ידי תפילה .ויאמר
אחר אמירת לחיים:
'דבר' ,כלומר זרוק ברכה מפיך ותתחיל זיווגו של יצחק נעשה בנס ע"י תפילה
לאכול ,ענה לו אליעזר ,ס'גייט נישט אזוי העבד ליצחק את כל הדברים ויספר
שנעל' ,עבד אברהם אנוכי'. אשר עשה ויביאה יצחק האהלה
הרה"ק רבי יﬠקב מפשﬠווארסק זי"ﬠ • שיחות קודש יד
הרה"ק רבי יﬠקב מפשﬠווארסק זי"ﬠ
מוצש"ק חיי שרה תשפ"ב
והייתי שפל בעיני
השבוע )כ"ז בחשון( היארצייט של הרה"ק ר' יעקב מפשעווארסק זצ"ל שהתגורר
באנטווערפען ,הוא התנהג בענווה מופלגת ,ופעם אמר עה"פ 'קטונתי מכל
החסדים' שיעקב אבינו אמר ,זה שהקב"ה נותן לי להיות שפל בעיני ,אחר כל
ההצלחות ,זהו החסד הכי גדול מכל החסדים שמשפיע עלי.
כינוס לצדיקים
כ"ק אאמו"ר זצללה"ה הסתופף בצילו בעת שהתגורר באנטווערפען ,כמו"כ
כ"ק אזמו"ר זצללה"ה בעת חתונת אאמו"ר נפגש עימו כמ"פ ,ושררה ביניהם
קירבת הדעת באופן מיוחד ,בתוך הדברים התפעל מאד בשמוע שאזמו"ר הוא
בן בתו ממש של הגאון בעל נפש חיה ,שהיה בזוו"ר חתן אחיו של הרה"ק מצאנז
זי"ע ,והיה מהמקורבים אליו מאד) .בזוו"ש היה חתן הגאון מקוטנא ,ומזיווג זה נולד
הרבנית של הרה"ק רבי יוסף זי"ע(.
בשעה שהיה כ"ק אזמו"ר זצללה"ה בבית הרפואה בבאסטאן לצורך ניתוח,
התקשר לבנו כ"ק אאמו"ר זצללה"ה לאנטווערפען ,וביקש ממנו מזכיר זיין אצל
ר' יענקעלע ,והדגיש נישט רבי'ש ,אלא באופן פשוט ,עם קוויטל ופדיון ,וכמדומה
שזה היה הקוויטל היחיד שמסר לרבי.
האמנתי כי אדבר
הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זצ"ל בשובו מהמלחמה ,שמע מחסיד אחד,
על מה שאמרו חז"ל שאלת "נשאת ונתת באמונה" הפירוש אם נשאת ונתת עם
בני אדם ,להשריש בהם אמונה בה' ואמונת חכמים .ומיניה אז קיבל על עצמו
לספר סיפורי צדיקים כדי להשריש אמונה בבני ישראל .ופעם התבטא שלזה
נשאר אחר המלחמה כדי שיהא יכול לספר אודות רבוה"ק לבית צאנז .ואכן היה
לו ענין גדול בסיפורי צדיקים והיה מספר הרבה מגזע צאנז ,שכן היה תלמיד
מובהק להרה"ק ר' חנא מקאלאשיץ זי"ע ,מנכדי צאנז.
טו הרה"ק רבי יﬠקב מפשﬠווארסק זי"ﬠ שיחות קודש •
יזכור לו יום המיתה
פעם סיפר אודות הרה"ק מראפשיץ שהיה נוהג לומר בדחנות לפני החתן בעת
צאתו לחופה ,והיה ממשיך עד שראה סימני התעוררות תשובה אצל החתן ,פעם
נשא דבריו אך לא נראו שדבריו עושים רושם על החתן ,על כן נשא משלו ואמר,
מעשה בארי ולביאה ,שהסתובבו ביער שמחים וטובי לב וכל חיות היער נרתעו
מפניהם .אך לפתע פתאום ,הופיעו למולם ציידים עם כלבים ,הארי והלביאה
נבהלו לנפשם מרוב פחד ,והתחילו לברוח ,בשעת הבריחה שאלה הלביאה את
הארי ,מתי נפגש שוב .השיב הארי ,אצל סוחר העורות ...כמובן שמשל נמרץ זה
כבר עורר את החתן מתרדמתו ...בהרגישו שימינו כצל עובר וכחלום יעוף.
חייך קודמין...
פעם הגיע לרבי יענקעלע בחור וביקש שהרבי יפעל שאחד מקרוביו יחזור
בתשובה ,חייך הרבי באומרו 'ווען איך קען דאס ,הייב יעך אן ביי מיר אליין'...
פעמים שאתה מתעלם
כשהגיע אליו המשגיח ר' מתתיהו סלומון ,שבאותו עת היה משגיח
בגעיטטסהעד ,כידוע אל רבי יענקעלע באו מכל הקהילות וכולם ענו ואמרו אחריו
מקודש ,רבי יענקעלע קיבלו בסבר פנים יפות ,ואמר לפניו ווארט מרבי סעדיה
גאון עה"פ משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים ,כי השגחת השי"ת על עם
קרובו הוא על שני פנים ,שלפעמים הוא נקרא משגיח עלינו בהשגחה גלויה,
והיינו משגיח מן החלונות שאנחנו רואים שהקב"ה משגיח עלינו כמו במי
שמשגיח דרך חלון שהמושגח ממנו רואה את המשגיח עליו ,ולפעמים משגיח
עלינו בהשגחה מוסתרת וזה נקרא מציץ מן החרכים שהוא מציץ ומביט אותנו
אך בהסתר ,כמו מי שרואה דרך חרכים שאין הנראה רואה אותו ,עכ"ד.
ואח"כ אמר לו שגם משגיח צריך להתנהג כן ,פעמים צריך להבחין עליו
שרואה את הנעשה ,ופעמים צריך לראות ולא לגלות זאת.
כסף ישיב לבעליו
ואח"כ שאלו אודות בחור פלוני מהמסתופפים בצילו ,מה מצבו בישיבה ,אמר
המשגיח ,אכן הוא צריך עזר וסיוע אך אביו אין הפרוטה מצויה בכיסו ,מיד קם
הרבי ניגש לארון ופתח מגירה והוציא מתוכה מעטפה מלאה שטרות ומסרו ביד
המשגיח ,באומרו קח לך את זאת ותקח אברך שילמד עימו ,ממון זה של אביו
הוא ,שכן יש מביאים לי כסף במוצ"ש -שכן היה המנהג שבעלי ממון עמדו
בתור להביא ממון לרבי -וביניהם היה גם אביו של בחור זה ,ואני ידעתי שאין
הרה"ק רבי יﬠקב מפשﬠווארסק זי"ﬠ • שיחות קודש טז
לו מהיכן להביא זאת ,על כן הנחתי זאת תמיד בצד ,עד שיבוא לידי סיבה להחזיר
אותו אליו ,כמדומני שעתה הוא הזדמנות טובה.
המכבד את הבריות
היה אדם חשוב באנטווערפען שרבי יענקעלע בא לבקרו בחג הסוכות ,וההוא
היה לו מיחוש ברגליו עד שלא היה יכול להלך רח"ל .באמצע השיחה אמר לרבי
שהכינו כיבוד בסוכה ויכול להיכנס לטעום משהו ,אזי אמר הרבי וכי אי אפשר
לאכול כאן ,והלוא אכילת ארעי מותר חוץ לסוכה ,ושתה שם ]ואולי גם אכל מעט[.
ביצאו מהבית אמר למשמשו ,דע לך שאף בסיביר לא שתיתי טיפת מים חוץ
לסוכה ...בין והתבונן.
זכותו יגן עלינו ועכי"א ,א גוטע וואך ,א פרייליכער וואך.
