אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — חיי שרה (2026-11-02)

ליקוט דברי תורה והנהגות מפי ספרים וסופרים
מרבותינו הקדושים מאמשינאוו
גליון רצ"ד • פרשת חיי שרה תשפ"ז
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא דהענין שצריך כאו"א ליתן מחצית השקל ,בא חינוך הבנים
לרמז שהאדם צריך לידע שעדיין אינו מושלם וַ ָ ּיבֹא ָה ִא ׁיש ַה ַּביְ ָתה וַ יְ ַפ ַּתח ַה ְ ּג ַמ ּ ִ_לים וַ ִ ּי ֵּתן ֶּתבֶ ן
וַ ִי ְּהי ּו ַח ֵיּי ָ ׂש ָרה ֵמ ָאה ׁ ָשנָ ה וגו' (כג,א) .אי' במאור עינים דהנה בכל המעלות ובמילא אינו יכול להתגאות על ו ִּמ ְס ּפוֹ א _ַלַ ְ ּג ַמ ּ ִ_ּלים (כד ,לב) .התיר זמם שלהם
אמרו חז"ל (תמיד לב ,א) מה יעביד איניש ויחיה אמרו ליה חבירו ושניהם הם שוים ,ובזה יהיה אחדות שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות
ימית עצמו וברש"י ישפיל את עצמו .והנה האדם בתולדתו ביניהם .וזהו הכוונה של אליעזר שנתן לה קודם אחרים (רש"י).
מתגדל ומתפאר ,אך מי שרוצה להמשיך בקרבו חיות עליון, השקלים לרמז שכדי לקבל את התורה הקדושה,
ובמדרש רבה ,ר' הונא ור' ירמיה שאל לר' חייא
צריך להיות שפל רוח בעיניו ,וזהו שנאמר מה ה' אלהיך בתחילה צריך להיות באחדות ,כמו שנאמר
בר רבה ,לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים
שואל מעמך ,שהקב"ה מבקש 'מה' שהיא מדת הענוה, בקבלת התורה שהיו כאיש אחד ובלב אחד.
לחמורו של ר' פנחס בן יאיר .היינו דקשה למה
כמ"ש 'ונחנו מה' ,וראה ברש"י אל תקרי 'מה' אלא 'מאה' ,כי (הרה"ק רבי יצחק זי"ע) חמורו של ר' פנחס בן יאיר לא היה צריך ליתן זמם
יש גם שפלות אשר לא טובה היא ,וזה כשהאדם צעקלאפט
בפיו כדי שלא יאכל משל אחרים ומדברי איסור,
און געפאלען ביי זיך ללא חיות ,מחמת שאין הכל הולך אל תעש תפילתך קבע ,אלא רחמים
כמסופר במדרש ,ואילו גמליו של אברהם אבינו
כפי דעתו. וַ ּיֹ ַ
אמר ֶ_ֶעבֶ ד ַאבְ ָר ָהם ָאנֹכִ י (כד ,לד) .יש פירוש היו צריכים לזמם כדי שלא ירעו בדרך בשדות
וכבר אמרו בזוה"ק (לך לך פ ,א) שבכל המידות של מים אש השגור בפי העולם ,שהם הניחו לפניו לאכול ,אזי אחרים? והמדרש נשאר בקושיא.
רוח ועפר ,יש בהם טוב ורע ,ומידת עפר מורה על עצבות אמר ,לא אוכל עד אם דברתי דברי ,היינו שצריך
ובדרך אפשר יש ליישב ,דבאמת גם אם לא היו
ועצלות ,אך מאידך אם השפלות הוא מחמת ענוה וביטול מקודם להתפלל .ויאמר לו דבר ,היינו שיאמר מה
הגמלים זמומים לא היו אוכלים משדות אחרים.
לפני השי"ת אזי אדרבא מביאה לידי שמחה ,ולכן דרשו חז"ל שצריך ויתחיל לאכול .על זה השיב להם ,מתון
ברם ציוה אברהם אבינו אשר תמיד יזממו
אל תקרי 'מה' אלא 'מאה' שיש בו אות א' ,להורות שצריך מתון ,עבד אברהם אנכי ,על כן תפילתי צריכה
הגמלים ,למען אשר גם בניו וביתו יראו וילמדו
לאחוז במדריגת עפר מצד הקדושה ,שהיא מדת הענוה שתהא במתינות.
אשר צריך לשמור הבהמות לבל יזיקו בשדה
האמיתית ,כמ"ש ונפשי כעפר לכל תהיה ,באופן שיכנס בו (כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א) אחר ,וידעו שצריך ליזהר בזה .וזהו דכתיב ביה ,כי
אל"ף שהיא אלופו של עולם. ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו
ואני תפילה
ועיקר החיות דקדושה מורגש כשנשמרים בקדושה ,וכדאיתא ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.
מהרה"ק ר' לייבעלע איגר זי"ע (תורת אמת) עה"פ ויאמר וַ יְ ַס ּ ֵפר ָה ֶ_עבֶ ד _ְלְ יִ צְ ָחק ֵאת ָּכ_ל ַה ְ ּדבָ ִרים ֲא ׁ ֶשר ָ_ָע ָ ׂשה
(הרה"ק מווארקי זי"ע)
(כד ,סו) .גילה לו נסים שנעשו לו ,שקפצה לו הארץ
אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו וגו' .ויש
ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו (רש"י) .ללמדנו בא, ***
להבין שבתחילה קראו 'עבדו' ,המורה שהוא עבד משועבד
דאף אם הכל מתנהג כשורה -עדיין עוד צריכין מסופר שהרה"ק רבי שמחה בונם מאטוואצק זי"ע,
לאדונו .ואח״כ קראו 'זקן ביתו המושל בכל אשר לו' ,המורה קודם נישואי בניו היה חוכך בדעתו מהו העיקר
להתפלל .ומדוייק ברש"י ,שקפצה לו הארץ
על היותו נגיד ומצווה בכל ביתו .ובפשטות נוכל לומר ,שאין בענין ייחוס של בת ת"ח ,האם מצד זה שנולדה
ונעשו לו כמה נסים ,אבל אפ"ה עכ"ז נזדמנה לו
כאן סתירה ,שכמו שכל מלך יש לו שרים המושלים במדינות לצדיק לכן מעשיה טובים ,או שבגלל שגדלה
רבקה בתפלתו דייקא ,דעדיין התפלל.
מלכותו ,ובכל זאת באמת המה רק עבדי המלך. והתחנכה אצל צדיק וזהו אשר משפיע עליה,
(הרה"ק רבי יוסף זי"ע) ושאל בזה כמה גדולים .ופעם אמר בדרך צחות
אך נראה לומר עוד ,דהנה עיקר האדם שיתנהג במידת
לפשוט ספק זה מחמורו של ר' פנחס בן יאיר ,שאף
הקדושה ,שמזה נמשך כל ההשפעות שבעולם ,והנה גוף פחד יצחק שנולד מחמור אך כיון שהתגדל והתחנך בביתו של
האדם הוא כמו בית ,שיש בהם חדרים שהם האיברים וַ יְ ַס ּ ֵפר ָה ֶ_עבֶ ד _ְלְ יִ צְ ָחק ֵאת ָּכ_ל ַה ְ ּדבָ ִרים ֲא ׁ ֶשר ָ_ָע ָ ׂשה צדיק ידע להבחין בין טוב לרע...
והכוחות ,וכשהיצר בא ללמד כסילות לאדם ,והאדם מתגבר (כד ,סו) .ולכאורה למה סיפר לו את כל הדברים.
עליו ,אזי נעשה היצר משועבד לו עד שנקרא 'זקן ביתו', וביאר אזמו"ר הרה"ק רבי מנחם זי"ע דיצחק היה אחדות -הכנה לקבלת התורה
זקן זה שקנה חכמה היפך הכסילות ,ואז 'מושל בכל אשר בבחינת פחד יצחק ולא היה שייך כלל לענינים וַ ִ ּי ַּקח ָה ִא ׁיש נֶ זֶ ם זָ ָהב ֶּב ַקע ִמ ׁ ְש ָק_לוֹ ׁ ְשנֵ י צְ ִמ ִידים
לו' ,שכיון ששמר גופו והתגבר בקדושה הזאת ,היצה"ר גשמיים ,שהיה עולה תמימה ,וא"כ איך אפשר ַ_ַע_ל יָ ֶד ָיה ֲ_ֲעשָׂ ָרה זָ ָהב ִמ ׁ ְש ָק_ָלָ ם (כד ,כב)' .בקע' ,רמז
נעשה משועבד תחתיו ,ויכול האדם לשלוט על כל איבריו לו לעסוק בענינים גשמיים .לכך סיפר לו העבד 'לשקלי ישראל' בקע לגלגלת .ו'שני צמידים' ,רמז
בקדושה וטהרה. את כל הדברים ,שהיה כולו נס "בלויז נס ,בלויז 'לשני לוחות מצומדות'' .עשרה זהב' ,רמז 'לעשרת
יהי רצון שנזכה לחיות דקדושה ותמיד להשתוקק אל ה' רוחניות ,בלויז הימעל'דיג" ומעתה היה אפשר הדברות' שבהן (רש"י).
ובמהרה ניגאל ברחמים אמן. שיהיה ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו. ולכאורה היה אליעזר צריך ליתן לה השני צמידים
(מתוך ליל שבת קודש תשפ"ו) (הרה"ק רבי יצחק זי"ע) קודם השקלים ,כיון שהלוחות ניתנו מקודם .אלא
הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע
חייך קודמין... והייתי שפל בעיני
פעם הגיע לרבי יענקעלע בחור וביקש שהרבי יפעל שאחד מקרוביו בכ"ז בחשון היארצייט של הרה"ק ר׳ יעקב מפשעווארסק זצ"ל שהתגורר
יחזור בתשובה ,חייך הרבי באומרו 'ווען איך קען דאס ,הייב יעך אן ביי מיר באנטווערפען ,הוא התנהג בענווה מופלגת ,ופעם אמר עה"פ ׳קטונתי מכל
אליין'... החסדים׳ שיעקב אבינו אמר ,זה שהקב״ה נותן לי להיות שפל בעיני ,אחר
כל ההצלחות ,זהו החסד הכי גדול מכל החסדים שמשפיע עלי.
פעמים שאתה מתעלם
כשהגיע אליו המשגיח ר' מתתיהו סלומון ,שבאותו עת היה משגיח כינוס לצדיקים
בגעיטטסהעד ,כידוע אל רבי יענקעלע באו מכל הקהילות וכולם ענו כ"ק אאמו"ר זצללה"ה הסתופף בצילו בעת שהתגורר באנטווערפען,
ואמרו אחריו מקודש ,רבי יענקעלע קיבלו בסבר פנים יפות ,ואמר לפניו כמו"כ כ"ק אזמו"ר זצללה"ה בעת חתונת אאמו"ר נפגש עימו כמ"פ ,ושררה
ווארט מרבי סעדיה גאון עה"פ משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים ,כי ביניהם קירבת הדעת באופן מיוחד ,בתוך הדברים התפעל מאד בשמוע
השגחת השי"ת על עם קרובו הוא על שני פנים ,שלפעמים הוא נקרא שאזמו"ר הוא בן בתו ממש של הגאון בעל נפש חיה ,שהיה בזוו"ר חתן אחיו
משגיח עלינו בהשגחה גלויה ,והיינו משגיח מן החלונות שאנחנו רואים של הרה"ק מצאנז זי"ע ,והיה מהמקורבים אליו מאד( .בזוו"ש היה חתן הגאון
שהקב"ה משגיח עלינו כמו במי שמשגיח דרך חלון שהמושגח ממנו רואה מקוטנא ,ומזיווג זה נולד הרבנית של הרה"ק רבי יוסף זי"ע).
את המשגיח עליו ,ולפעמים משגיח עלינו בהשגחה מוסתרת וזה נקרא
מציץ מן החרכים שהוא מציץ ומביט אותנו אך בהסתר ,כמו מי שרואה דרך בשעה שהיה כ"ק אזמו"ר זצללה"ה בבית הרפואה בבאסטאן לצורך
חרכים שאין הנראה רואה אותו ,עכ"ד. ניתוח ,התקשר לבנו כ"ק אאמו"ר זצללה"ה לאנטווערפען ,וביקש ממנו
מזכיר זיין אצל ר' יענקעלע ,והדגיש נישט רבי'ש ,אלא באופן פשוט ,עם
ואח"כ אמר לו שגם משגיח צריך להתנהג כן ,פעמים צריך להבחין עליו
קוויטל ופדיון ,וכמדומה שזה היה הקוויטל היחיד שמסר לרבי.
שרואה את הנעשה ,ופעמים צריך לראות ולא לגלות זאת.
כסף ישיב לבעליו האמנתי כי אדבר
ואח"כ שאלו אודות בחור פלוני מהמסתופפים בצילו ,מה מצבו בישיבה, הרה״ק רבי יעקב מפשעווארסק זצ"ל בשובו מהמלחמה ,שמע מחסיד
אמר המשגיח ,אכן הוא צריך עזר וסיוע אך אביו אין הפרוטה מצויה בכיסו, אחד ,על מה שאמרו חז״ל שאלת ״נשאת ונתת באמונה״ הפירוש אם נשאת
מיד קם הרבי ניגש לארון ופתח מגירה והוציא מתוכה מעטפה מלאה ונתת עם בני אדם ,להשריש בהם אמונה בה' ואמונת חכמים .ומיניה אז
שטרות ומסרו ביד המשגיח ,באומרו קח לך את זאת ותקח אברך שילמד קיבל על עצמו לספר סיפורי צדיקים כדי להשריש אמונה בבני ישראל.
עימו ,ממון זה של אביו הוא ,שכן יש מביאים לי כסף במוצ"ש -שכן היה ופעם התבטא שלזה נשאר אחר המלחמה כדי שיהא יכול לספר אודות
המנהג שבעלי ממון עמדו בתור להביא ממון לרבי -וביניהם היה גם אביו רבוה"ק לבית צאנז .ואכן היה לו ענין גדול בסיפורי צדיקים והיה מספר
של בחור זה ,ואני ידעתי שאין לו מהיכן להביא זאת ,על כן הנחתי זאת הרבה מגזע צאנז ,שכן היה תלמיד מובהק להרה"ק ר' חנא מקאלאשיץ זי"ע,
תמיד בצד ,עד שיבוא לידי סיבה להחזיר אותו אליו ,כמדומני שעתה הוא מנכדי צאנז.
הזדמנות טובה.
יזכור לו יום המיתה
המכבד את הבריות פעם סיפר אודות הרה"ק מראפשיץ שהיה נוהג לומר בדחנות לפני
היה אדם חשוב באנטווערפען שרבי יענקעלע בא לבקרו בחג הסוכות, החתן בעת צאתו לחופה ,והיה ממשיך עד שראה סימני התעוררות תשובה
וההוא היה לו מיחוש ברגליו עד שלא היה יכול להלך רח"ל .באמצע אצל החתן ,פעם נשא דבריו אך לא נראו שדבריו עושים רושם על החתן,
השיחה אמר לרבי שהכינו כיבוד בסוכה ויכול להיכנס לטעום משהו ,אזי על כן נשא משלו ואמר ,מעשה בארי ולביאה ,שהסתובבו ביער שמחים
אמר הרבי וכי אי אפשר לאכול כאן ,והלוא אכילת ארעי מותר חוץ לסוכה, וטובי לב וכל חיות היער נרתעו מפניהם .אך לפתע פתאום ,הופיעו למולם
ושתה שם [ואולי גם אכל מעט] .ביצאו מהבית אמר למשמשו ,דע לך שאף ציידים עם כלבים ,הארי והלביאה נבהלו לנפשם מרוב פחד ,והתחילו
בסיביר לא שתיתי טיפת מים חוץ לסוכה ...בין והתבונן. לברוח ,בשעת הבריחה שאלה הלביאה את הארי ,מתי נפגש שוב .השיב
זכותו יגן עלינו ועכי"א ,א גוטע וואך ,א פרייליכער וואך. הארי ,אצל סוחר העורות ...כמובן שמשל נמרץ זה כבר עורר את החתן
(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א .מוצש"ק חיי שרה תשפ"ב) מתרדמתו ...בהרגישו שימינו כצל עובר וכחלום יעוף.
מספר המנהגים 'משמרת הקודש' ומכתבי חסידים
ראש חודש (ה)
באמשינאוו הי' עריכת השולחן ב' ימים של ראש חודש ,אסרו חג ,פסח שני ,וחנוכהא .
א .סיפר האור יצחק זי"ע ,שהדברי חיים מצאנז זי"ע ,ערך שלחנו ברבים בכל יום .ואביו מרן הנזר יוסף זי"ע ,אמר על זה שאינו יודע האיך
יתכן הי' יכול לכתוב תשובות וללמוד שיעורים ולערוך שלחנו בכל יום והלוא היום הוא כ"ד שעות בלבד .וענה לו בנו [רבינו] -בהיותו ילד
בן י"א -מסתמא היה ישן מעט ,א"ל אביו "אן אנדערע ,וואלט אפי' מיט גארנישט שלאפען ,נישט גקענט טוהן אזוי פיהל זאכען"...
עוד סיפר ,שהרה"ק ר' אלימלך מגרודזיסק שהיה מגדולי אדמור"י פולין "ער האט געהאט צען טויזענט יודען" ,היה נוסע אל אדה"ז רבי
יעקב דוד זי"ע ,לסעודות ראש חודש.
קו אוצרות אמשינאוו ,1-605-3136-873 :בארה"ק 074-7964020 _להערות והארות ,ו_לקב_לת הג_ליון • amsh4408@gmail.com :
