קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד ,גיליון • 251פרשת חיי שרה • כ"ו במרחשון תשפ"ז
תנועות נעלות
הזמר 'י-ה רבון'
חוצה את גבולות השבת
רבדים מעמיקים
שיטת הלימוד והגישמאק
החוצה קהלים
ְּת� ׁש ּּׁו ַַקתְ
ַ
ַה ַַמ ְְכ ֵ�ֵּפ ָָלה מסע נפלא וחשיפות מרתקות
ב'שדה והמערה' ובמשעולי העיר חברון
מובילות זה שם המשחק
מפעילים טיימר
לחיסכון
2 נטו
צעד
חסכוני
שוב ושוב ושוב
לאומית במקום הראשון בחורף קל להדליק את החימום ולשכוח ממנו
טיימר פשוט יעזור לכם לחמם רק בזמן שצריך
ואת מה שחסכתם בחשבון? העבירו לחיסכון
בכל בזמני בשביעות רצון בזמינות חוסכים נכון עם נטו חיסכון
הקטגוריות ההמתנה מהשירות תורים
ע"פ מידרג ע״פ סקר צרכנים ע״פ סקר גלובס ע"פ משרד הבריאות
*הנתונים מבוססים על פרסומי המקורות
המוזכרים ,מהשנים 2026/2025
מכבדים כרטיסי:
משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ.
סניפים :אשדוד | באר שבע | בית שמש | ביתר עילית | בת-ים | חדרה | כרמי גת | מודיעין עילית | מעלות | נתניה אגמים | נתניה הפלדה | עפולה
קרית אתא | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | רמות -ירושלים | פתח תקווה -בקרוב | קצרין -בקרוב | ראשון לציון -בקרוב | צפת -בקרוב
צריכים מימון
לחתונה בחורף?
הביטחון לסיים את השיפוץ
להיות לפני הגשם?
בידיים שוקעים בהחזרים?
טובות זמן לאחד!
מצאתם דירה,
חסר הון עצמי?
לחברי מכבי בבני ברק יש על מה לשמור: את חורף מהירה ומשתלמת
לוו ה
הכי הרבה רופאים החל מ ₪50,000-ועד
| המטולוגיה
מומחים ברחבי העיר
| א.א.ג | עור | משפחה
₪ 800,000
תוך 24שעות
| ראומטולוגיה | אנדוקרינולוגיה | כירורגיה | ילדים
20שנות ניסיון
| ריאות | פסיכיאטריה | נוירולוגיה | נשים
מהירות פריסה סכומים הליך התאמה ליווי מעל 10,000
| עיניים | גסטרו | נפרולוגיה | קרדיולוגיה שיא ארוכה גבוהים פשוט וקל אישית צמוד לקוחות מרוצים
| אלרגיה | גריאטריה | אורולוגיה | אורתופדיה
אל תחכה //חייג עכשיו
מצטרפים עכשיו למכבי *4535
וגשל
משכנתאות והלוואות
02-580-5-580 al@wagshal.co ירמיהו ,62ירושלים
פרויקטים | עמותות | עסקי | פרטי
50518_1_l.indd 4 03/11/2026 20:13
בס"ד
'ויותר יעקב לבדו אמר רבי אלעזר שנשתייר
על פכין קטנים מכאן לצדיקים שחביב עליהם
ממונם יותר מגופם'...
(חולין צא).
שע''י קופת להחזיקם ולהחיותם
תושבי קריית מלך רב
זכו בחודש
שכולו ֶרוַ ח!
סיכום חודש הפיילוט
ויזניצער
לפעילות אגף 'ברווח' מבית 'להחזיקם ולהחיותם':
מעל 1,000פניות לנציגי ברווח מיום הקמת המיזם בשעטו"מ
חסידים
קרוב ל 600-טפסים התקבלו והועברו למומחים המטפלים ,כל אחד בתחומו במסירות
475תיקי פנסיה הועברו לבדיקת דמי ניהול ומסלולי ההשקעה
מתוכם 195נוידו למסלולים המוזלים שניתנו למצטרפי 'ברווח' בזכות כח הרבים
תשאלו
176ביטוחי משכנתא קוצצו בכ 75%-ואף יותר ,והועברו למסלולי 'ברווח' השונים
221תיקי משכנתא הועברו לבדיקתם של יועצי משכנתאות
מתוכם כ 40-נמצאים בתהליך מחזור במחיר אפסי ,תוך חסכון של מאות אלפי ש"ח
את 80בתי אב עדכנו את סך הנפשות בחשבון המים לצורך קבלת תעריף מוזל במים
651חשבונות חשמל נמצאים בהליכי ניוד לחברות מוזלות.
היועץ ועוד מאות אלפי ש"ח שנצברו לזכותם של אנ"ש-תושבי קרית מלך רב ,שנמצאו זכאים למענק עבודה ,או
הוזילו את התשלום לחברת התקשורת ,ביטלו עמלות בנקים וכרטיסי אשראי מיותרים ,ועוד ועוד...
הרפואי כלל אנ"ש ברחבי ארה"ק:
בקרוב אצלכם!
שלכם היו נכונים' -ליתן ֶר וַ ח'!
בימים הקרובים בס"ד יופץ לקהל אנ"ש דרכי התקשרות,
לקבלת טפסי הצטרפות ,מילוי פרטים ,וקבלת מידע לצורך מיצוי זכויותיכם בנוחות ובקלות
במקביל בימים אלו אנו שוקדים להביא לקהל אנ"ש עוד שיתו"פ והוזלות בתחומים מגוונים ושונים,
בזכות כח הרבים והאימון הרב שנתתם בנו,
עקבו אחרי ההודעות שיתפרסמו.
בברכה
אגף 'ברווח' מבית 'להחזיקם ולהחיותם'
מה מסדרים:
החזר מס || מענק עבודה || עדכון מחזיקים במים || סיוע בשכ"ד || כרטיסי אשראי-ביטול דמי כרטיס ומעבר כרטיס || ביטוחי
חיים משכנתא בריאות רכב ופנסיה || קרן השתלמות || חיסכון לכל ילד || דמי לידה || דרגה למעון || הנחה בארנונה || ועוד
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
לפנות ערב!
א אמת'ע טיפע יודישע קרעכץ
וכל אשר העסיקו בכל יום ונשמתו זורחת ומאירה באור גדול" ,דאס פרשתינו ,פרשת חיי שרה ,אפופה ועטופה היא כל כולה בתפילה
קרעכץ איז בוקע רקיעים"! יוקדת ונלהבת .החל מתפילתו של אברהם המלווה את עבדו אליעזר
ומסביר רבנו שליט"א את מהותה של אותה אנחה :הרי יהודי זה, בצאתו לחפש אחר שידוך הגון לבנו יצחק; תפילתו של אליעזר מעמקי
איננו בעל השגה ,אין לו שיג ושיח במעלת תפילת המנחה ,סודותיה לבבו אל ד' טרם פגש ברבקה באה עם הצאן ,ותפילת ההודי' הבוקעת
וכוונותיה אשר כיוונו בה אנשי כנסת הגדולה ,יתכן שאפילו פירוש אחר שמצא את אשר חיפש ויגע; בהמשך פוגשים אנו את מאמרם הידוע
של רבותינו 'ויאמר עבד אברהם אנכי' – שקאי על עבודת התפילה,
המילות איננו יודע ,ומה לו כי נתבהל שלא התפלל מנחה?! אין זו ,אלא
אנחה של הנשמה בטהרתה .למעלה מטעם ודעת .הנקודה הפנימית ס'גייט נישט אזוי 'דבר' ,הרי עבד אברהם אנכי ,אצל רבי למדתי מהותה
שבו שבוערת כאש .אותה אנחה ,לא זוהמה ולא הוכתמה בגאווה או של תפילה בוקעת ממעמקי הלב; אפילו משפחתה של רבקה נושאת
ביישות כלשהי .להיפך ,היא נובעת משברון לב וענווה עמוקה .ועל תפילה בצאתה את ביתם 'אחותינו את היי לאלפי רבבה'; וכמובן,
יצחק אבינו ,שיוצא אל השדה לשוח לפנות ערב .מתקן את תפילת
כן – היא בוקעת רקיעים.
המנחה דווקא בשעת המנחה ,עם
דמדומי חמה ,שעה שמידת הדין
אותה אנחת לב עמוק ,צריכה שתישמע מדי יום ביומו בכל יום ובכל עת תקיפה והולכת..
'וישא עיניו וירא והנה גמלים ובכל שעה ,כשאנו באים לשפוך שיח בפני קוננו למען בריאותו האיתנה
של רבנו שליט"א .אנחה פנימית ממעמקי הלב ומטהרתה של הנשמה באים' מסביר הרה"ק מברדיטשוב.
הזועקת אל ד' במר ליבה דווקא לעת דמדומי חמה וחושך
מכסה ארץ ,מבטן שאול וממעמקי
האופל הכבד ,בכוחה של אותה
תפילה חדשה ,הנלחשת והולכת ממעמקי הלב ,להקריב את החסד
רק בכללית מושלם פלטינום
רבנו שליט"א מרבה להדגיש כי עיקר ויסוד דרך החסידות :ביטול
ואת הרחמים.
ניתוחים פרטיים
שגור בפי רבנו שליט"א משמיה דזקנו הרה"ק רבי מרדכי היש הגמור ,שפלות הרוח וההכרה באפסות ערך עצמו" .והוא תנאי
מטשערנאביל זי"ע ,שאמר מפי אדונינו הבעש"ט על מעלתו של איש להתדבקות אל היש האמיתי ,אחד יחיד ומיוחד ואין שום מציאות
עמל כפיים ,שיוצא לפעלו עם שחר ,ידיו הגרומות עסוקות ביגיעה בלעדיו .רק המתרחק מן הגאון והגובה יתקרב אליו יתברך" [דא"ח
מ ₪300-עד ₪ 2,000
עצומה .השמש קופחת עליו ממעל והוא זורע וקוצר את שדהו כל חיי שרה תשע"ט].
אותה אנחת לב עמוק ,צריכה שתישמע מדי יום ביומו בכל יום ובכל היום כולו ,עייף ויגע .ולפתע פתאום נושא את עיניו השמימה ורואה
את השמש נוטה על צידה מערבה .ואז אנחה עמוקה בוקעת מקרבו :עת ובכל שעה ,כשאנו באים לשפוך שיח בפני קוננו למען בריאותו
"אוי וויי ,כ'האב נאך היינט קיין מנחה נישט געדאוונט"! ובאותו רגע האיתנה של רבנו שליט"א .אנחה פנימית ממעמקי הלב ומטהרתה של
כמימרא ,באותה אנחה שבוקעת מנקודת הלב העמוקה ביותר ,כמו הנשמה הזועקת אל ד' במר ליבה ,כוחה יפה לבקוע רקיעים ולהחיש
מצטרפים לכללית עד ה 15.11-ה' בכסלו התקלפו מאיתו ברגע כל אותן שכבות גסות של עולם הזה והבליו ישועה!
מובילה את הבריאות בישראל ,בּטוח זה כללית מוצאי שבת הדלקת נרות
חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר
05:23 05:22 05:23 05:23 05:24 05:23 05:24 05:25 05:23 05:24 04:09 04:13 04:15 04:11 04:09 04:16 04:16 04:25 04:10 04:24
הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
בכפוף לתקנון כללית מושלם ופלטינום. כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז 8
17%
מהילדים
נחשפים לעישון
97% הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
מההורים מוכנים 66%
להפנות את מהילדים אוכלים
ילדיהם לטיפול מאפים מתוקים
רגשי או נפשי או מלוחים לפחות
בעת הצורך
לראשונה בישראל!
פעם ביום
הלכות המצויות בימות הגשמים
הזכרת ושאלת גשמים -ה
לבסוף כמו המתפלל בעצמו ,ואם אינו שומע מודים מהש"ץ שכח לומר ותן טל ומטר במנחה ערב שבת:
90%
מהילדים ובני הנוער
יאמר לעצמו בלחש ,6ובדיעבד אם אמר מודים דרבנן יצא.7 שכח להזכיר ותן טל ומטר במנחה של ערב שבת ונזכר בליל
דיני שליח ציבור בהזכרת טל ומטר: שבת אינו מתפלל ערבית פעמיים ,1ונכון שיכוון לצאת ברכת
צורכים יותר ממתקים,
מעין שבע מהש"ץ ,2אף באופן שאינו שומע כל הברכה.3
84% חטיפים ושתייה
מתוקה בשבת מאשר
א] אם שליח ציבור שכח להזכיר ותן טל ומטר בתפילת הלחש
מההורים מקפידים
לחסן את ילדיהם
49% במהלך השבוע אינו חוזר ,וסומך על חזרת הש"ץ ,8ואף אם נזכר באמצע חזרת
הש"ץ או אח"כ ,שטעה בתפילת הלחש אינו חוזר.9
מסופק אם אמר ותן טל ומטר ,לשמוע חזרת הש"ץ:
מהילדים אינם שכח להזכיר ותן טל ומטר ,מוטב שיתפלל בעצמו ולא יצא
על פי המלצות מקפידים על
חיסוני השגרה של חבישת קסדה ב] אף אם נזכר בטעותו קודם שסיים תפילתו בלחש ,מסיים מהש"ץ ,4ואם נסתפק אם הזכיר ותן טל ומטר ,וליבו נוקפו
משרד הבריאות
38% כ- תפילתו אך אם אין טירחא דציבורא מרובה יתקן טעותו.10 לחזור להתפלל בעצמו ,יאזין ויכוון להש"ץ ,ואין צריך לומר
לא מבצעים
פעילות גופנית
מדד הבריאות של ילדי ישראל ג] שליח ציבור שמתפלל בקביעות בימים אלו ,אם אחר שהתפלל להש"ץ שיכוון להוציאו.5
מאומצת במהלך צ' תפילות נסתפק בתפילתו אם הזכיר טל ומטר ,אין צריך לחזור.11 ההנהגה כשרוצה לצאת יד"ח מהש"ץ:
השבוע המסתפק מז' כסלו: השומע מהשליח ציבור התפילה ויוצא בה ,צריך לשמוע מהש"ץ
המסתפק מז' כסלו ואילך אם אמר ותן טל ומטר אין צריך לחזור.12 כל הברכות ,גם ברכת מודים ,ויכרע הכריעות ,ויפסע ג' פסיעות
מודים דרבנן ואח"כ המשיך כדין יצא) דשניהם ענין אחד (הליכ"ש תפילה פ"ח) 1נחלקו הראשונים (תוס' ברכות כ"ו) כשלא הזכיר יעו"י במנחה בר"ח האם
וכך היתה תקנת חז"ל שבשעה שהש"ץ אומר מודים אומרים הקהל מודים דרבנן יתפלל במוצאי ר"ח ערבית פעמיים ,די"א שכיון שממילא לא יזכיר יעו"י ,לא
(סוטה מ .שאין דרך להודות לרבו ע"י שליח – אבודרהם) וי"א שאמירת מודים יתפלל ,ולכן יתפלל נדבה (שו"ע סי' קח ס"א) וה"ה בנידו"ד ששכח טו"מ (מ"ב
לבד מהני (כיון שיש חתימה באמירת ברוך קל ההודאות) ובזה יישב תמיהת שם) ובשבת א"א כיון שאין מתפללים נדבה (מ"ב שם) ,אמנם י"א שהזכרת
אתם פשוט הורים טובים! המ"ב (סקמ"א) על מנהג החזנים שאומרים מודים בלחש ,דמה תועלת שיאמר
הש"ץ בקול כיון שהציבור עסוקים באמירת מודים דרבנן (ס' אבן ישראל).
טו"מ שאני דהוי שינוי ממטבע ולכו"ע חוזר ומתפלל (מיתאמרא בשם הגר"ח
מבריסק זצ"ל ברכות כ"ו ,וכ"ה בחכמת שלמה ,וכבר דחו דבריהם ואכמ"ל).
אתם עושים הכול כדי לגדל ילדים בריאים אבל לפעמים עולות שאלות. 8שו"ע (סי' קכו ס"ד) דמשום טירחא דציבורא התקינו חז"ל שחזרת הש"ץ 2בשו"ע (סי' רס"ח) מבואר שיכול לצאת ערבית בברכת מעין ז' ,אף שזה רק
מתקנת תפילת הלחש כיון שזה עיקר תפילתו (עיין בבי' הגר"א ובס' ויקהל משה מעין ז ,והוא בקי והש"ץ אינו מוציא הבקי (ולכן דעת הטור להחמיר) בתפילת
לראשונה ,מאוחדת ג׳וניור בשיתוף מכון אסקריא יצאה לבדוק ולחקור בראשית) ולפ"ז באופן שאין טירחא ,יחזור. ערבית שהיא רשות הקילו (ב"י) ונחלקו הפוסקים האם גם בתפילת תשלומין
את אורח חייהם של ילדי ישראל. 9כ"ד הרבה פוסקי זמנינו ,ואף שלא התכוין בחזרת הש"ץ לתקן תפילתו מ"מ של מנחה (כ"ד התהל"ד סי' קח סקי"ב דע"ת סי' קכו ס"ג בשם שו"ת מהריל סי'
קלה כיון שאומרו עכ"פ בזמן ערבית שהיא רשות) או לא (פמ"ג) ונכון לצאת
במצפן ג׳וניור תגלו תובנות וטיפים מעשיים כיון שכוונתו להוציא את שאינו בקי ,ולכל הנצרך ,גם הוא בכלל ,ולא דמי לש"ץ
שרוצה לצאת תפילת תשלומין דמבואר במ"ב (סי' ק"ח סק"ד) דבעי כוונה, עכ"פ דיעות המקילין.
על הרגלי הילדים לשגרה בריאה יותר. אמנם יש חולקים (עיין שו"ת קרית חנה דוד סי"א ,שו"ת ויצב אברהם ח"א 3עיין מ"ב (סי' רסח סקכ"ב) דצריך שהקהל ישמעו כל ברכת מעין ז' ,אמנם יש
סי"א ,אש"י בשם הגר"ח). שיישבו המנהג שלא שומעים ,כיון שלא נתקנה מעיקרא כדי להוציא מי שאינו
10מ"ב (שם סקי"ז) וכ"ה סתימת רוב הפוסקים שממשיך תפילתו וסומך על בקי כחזרת הש"ץ ,וגם קשה לומר שימתין הש"ץ באמצע עד שיסיימו הקהל
(עיין קצוה"ש סי' עז).
ענו על השאלון וגלו איפה ילדיכם במדד חזרת הש"ץ (עיין ס' בירור הלכה סי' קכו ואכמ"ל) ומ"מ אם לפי הענין אין
טירחא דציבורא נכון לחוש למחמירים לתקן טעותו ,ויש לציין דע"פ האריז"ל 4שו"ע (סי' קכד ס"י) ואף שבעלמא הש"ץ מוציא רק את שאינו בקי ,בנידו"ד
צריך לחזור והחושש לזה ירמוז לאחר שיגש במקומו שאני ,כיון שהתפלל אלא ששכח טו"מ ,ומ"מ מוטב שיתפלל בעצמו דהאידנא
לאו כל אדם יכול לכוון דעתו לשמוע מהש"ץ מתחילה ועד סוף (מ"ב שם)
בטלמסר03-30-60-500 : 11בירושלמי מבואר שבל' יום מתחזק לומר כדבעי ,ונחלקו הפוסקים בחזקה
זו ,י"א דהעיקר היא צ' תפילות ,שיש בל' יום (דרכ"מ מ"א שם) וי"א שתלוי בל'
אך כשליבו נוקפו וליבו נוטה שהזכיר ,יעשה כן ,ודווקא כשהש"ץ אינו מבליע
מילים ממטבע הברכה (מ"ב שם) [גם העובר ניתוח במיתרי הקול באופן שע"פ
יום דייקא (ט"ז הגר"א) והיינו מז' כסלו ,או מח' כסלו כשמרחשון חסר ,ומ"ב
הרופאים אסור להוציא הגה מפיו ,יכול לצאת מהש"ץ].
(סקל"ז) פסק כשניהם לקולא דאם התפלל צ' תפילות או עבר ל' יום אינו חוזר
ומתפלל דנקטינן מספק שכבר התרגל ,לכן ש"ץ שמתפלל צ' תפילות אינו חוזר 5כיון שחזרת הש"ץ נתקן להוציא הוי סתם דעתו לעשות כהתקנה שהוא
(שע"ת סקט"ו). ממילא כנתכוין להוציא אם יש לאחד צורך לצאת אף שהוא אינו יודע מזה
(שו"ת אג"מ או"ח ח"ג ס"ד לענין לצאת קדושה מהחזן ,וה"ה בנידו"ד ,וכ"ה בס'
12עיין הערה הקודמת ,ואם אירע שדילג יום או יומיים מלהתפלל לא איתרע
אש"י בשם הגרח"ק זצ"ל).
חזקה (ט"ז השועה"ר) ויש שמפקפק בזה (מ"ב) ואם טעה באמצע הל' יום ,צ"ע
אם צריך להתחיל ל' יום מחדש (עיין מחצה"ש סוף קיד) וי"א שצריך (מקו"ח 6שו"ע (סי' קכד ס"י) ולא יאמר מודים דרבנן אלא ישמע מודים מהש"ץ (מ"ב
להחו"י סי' קיד) וי"א שעליו להשלים רק את היום שטעה (פתחי תשובה) שם סקמ"א) ואם אינו שומע יאמר אלו התיבות בלחש (שעה"צ סקמ"ז) וכן
חפשו את מצפן ג'וניור וסב"ל ,ואם חוזר תוכ"ד שפיר דמי ,דהוי הוכחה שמרגיש בטעותו ,ואם טעה ג"פ יכרע הכריעות עם הש"ץ (ברכי יוסף וע"ע באשל אברהם אופנהיים).
במרפאות מאוחדת רצופים אולי איתרע החזקה (א"א מבוטשאטש סי' קיד). 7אם שמע הסיום מ'ועל כולם'( ,וכן בעלמא המתפלל שמו"ע בלחש וטעה ואמר
10קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
חיים מאיר אוביץ נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
לאחר שמרן ה'דמשק אליעזר' רקד 'ויזמרון ָיָ ּ-ה ִִרּבֹון ָָע ַַלם
לך' ,פתח ואמר בלהט" :ויזניץ איז מכוון
נגד ירושלים של מעלה ,כשאנו רוקדים כאן הזמר הנודע של ליל שבת -בהיכל רבוה"ק (ג)
בוויזניצא ,אנו רוקדים בירושלים עיר הקודש, שער הספר
ולכן אנו מזמרים את המילים 'בירושלים 'זמירות ישראל' את התנועה של 'פרוק ית ענך' ,התבטא אודותיה' :ס'פיל יוד!' תנועות קודש
של הרה"צ ['באורו של חמה' -הגה"ח ר' אביגדור שלמה גייגר שליט"א].
קרתא דשופריא'"... רבי ישראל בעריכת השולה"ט
בהזדמנויות רבות נשמעו רבוה"ק מזמרים קטעים מה'קה
נאג'ארה זצ"ל רבון' .מסופר שכאשר
ונציה ה'שנ"ט ביומא דהילולא ב' סיון עמדו להוציא לאור
תשל"א (האחרון בחיי את התקליט הראשון
רבינו ה'אמרי חיים'), ריבון' ה'קה מחבר לציון העלייה של ניגוני ויזניץ
שליש .בשנותיו האחרונות בעת מחלתו ,קיבל תקופה מסוימת משה' בדרכו מביהמ"ד לביתו בליל שב"ק ,אחר תפילת קבלת
שבת וברכת 'גוט שבת' לציבור ,היה מפזם לעצמו בדרך' :הייליגער בבוא עת אמירת המשב"ק הרה״ח מנחם אליעזר מוזס שליט״א מתאר את בשנת תשכ"ח ,הורה
טיפול היפנוזי .המטפל ביקשו שיעצום עיניו ,ויעביר במחשבתו
מצב טוב בו עמד .העביר ר' יוסף במחשבתו מעמד זה ,באומרו: שבת ,הייליגער שבת' בתנועות של החרוז 'פרוק ית ענך' ...רבינו ה'תורה' ישב מרן ביקורו המרגש של רביה"ק ה'אמרי חיים' ע"י ציון מחבר ה'קה רביה"ק ה'אמרי חיים'
'טעם' יותר טוב מזה אין לי!... חזר על התנועה ,ופעמים רבות היה מגביה עיניו הטהורות ומביט אחוז שרעפים ,ושעה ריבון' בבית החיים העתיק בעיר עזה: זי"ע שיכללו את ה'קה
לגבהי שמים .אשרי עין ראתה זאת ['הליכות הישועות משה']. ארוכה פיזם לעצמו "רבינו היה צריך לשאוף פעמיים בשבוע אוויר ים צלול ריבון עלם' ,באמרו:
'למקדשך תוב' עד אור בוקר יצוין שרבינו זי"ע פירש את התיבות 'ואפיק ית עמך מגו את המנגינה של 'אלקא לחוף רבינו עם לנסוע נוהגים היינו כך ולשם בריאותו, לצורך 'זה יכול להביא לידי
לאחר שירת 'קה ריבון' נהגו רבוה"ק לזמר ניגון-ריקוד, גלותא ,עמך די בחרת מכל אומיא' ,אף את אלה שהם בבחינת דיליה' .אח"כ הורה עזה כיבוש לאחר שנה כחצי תשכ׳׳ח, חשוון בחודש .
ד אשדו ים התעוררות!'
יש ושרו את 'פרוק ית ענך' ,יש ושרו 'למקדשך תוב' שהולחן עם ,מלשון גחלים עוממות ,במדרגה נמוכה ,גם אותם תפדה, להביא מים אחרונים. ע"י הצבא ,באחת מהנסיעות לאשדוד ,הבחין רבינו בשלט עליו רבינו התבטא
כשמרן הסב"ק שבת בעיירה סלאטפינא בשבת ב' אלול תר"צ, וכל כך למה? ' -מכל אומיא' ,משום שביחס להתנהגות אומות כשהעיר חדב"נ הרה"צ נכתב :׳אשדוד ימינה ,עזה ישר׳ .מיד נענה רבינו לנהג הרה"ח ר׳ פעם' :עס וועט מיר
במלאות לו שבעים שנה .חסידים מספרים ,שעוד ימים רבים העולם ,הרי שגם הפחות שבישראל חשוב מאוד ,שכן גם הוא ר' נפתלי חיים זצ"ל: שמואל דסקל ז"ל :היה אצלי השבוע אחד ששירת בצבא בעיר נישט הארן [לא יהיה
לאחר אותה שבת נישא הניגון בהתלהבות על שפתי יהודי משתוקק ולּו במעט להידבק בד'. 'תורה' ,השיבו רבינו: עזה ,והוא סיפר ,שבעזה ישנו הציון של רבי ישראל נאג'ארה לי איכפת] אם אכנס
מארמורש .כשיהודי נכנס לחנות וביקש לקנות דבר-מה ,השיב בהלוויית הרה"ק ה'מקור ברוך' ,בשעה שרבינו ה'אמרי חיים' 'הרי אמרתי!''[ ...מאיר זצ"ל ,מחבר ה'קה רבון עלם' .נענה ר׳ שמואל' :אם הרבי מבקש לביהמ"ד ואראה
לו המוכר' :למקדשך תוב'... הלך אחר המיטה ,נשמע מזמר לעצמו בדביקות 'קה ריבון' [הרה"ח החיים' ח"ג]. אפשר לנסוע לעזה'. בחור יושב ליד גמרא
רבינו ה'ישועות משה' היה אומר לעיתים לחסיד ר' זיידא ר' בנימין רוזנשטיין הי"ו] .אח"כ בשעת עריכת הטהרה בבית רביה"ק ה'ישועות "רבינו הורה לו להמשיך ולנסוע לעזה ,וההלם ברכב היה ולומד בחשק ,ומפזם
איינהורן ז"ל" :הזוכר אתה כיצד ישבנו באסיפת מרעים בליל החיים ,ישב רבינו תפוס שרעפים ואפוף כאב ,רבינו ישב על כסא משה' זי"ע סיפר מוחלט ,הבעתי את חרדתי ואמרתי שלנסיעה כזו דרוש ליווי לעצמו 'קה רבון עלם
שב"ק בגרויסוורדיין ,ורקדנו 'למקדשך תוב' עד שהאיר השחר? רעוע שהובא למקום וחסידים עמדו סביב ,רבינו הביט נכחו מול בהזדמנות ,שאביו משטרתי או צבאי ,אך ר׳ שמואל טען שאם הרבי רוצה לנסוע, ועלמיא' .ופירש הפסוק
כבר אסור היה אז לאכול ולשתות [כי האיר השחר] ,אך אנו אהל מנוחת אביו הסב"ק ,ובדמעות פיזם לעצמו 'קה רבון עלם רבינו ה'אמרי חיים' נוסעים. 'עזי וזמרת י-ה ויהי לי
עדיין עסקנו בשירה וזמרה ,בהתלהבות וחיות להשי"ת ...למי ועלמיא' ...הסובבים הביטו בהתרגשות על רבינו שהיה נתון בתוך היה מרדים את ילדיו ע"י המחסום הצבאי שבשערי העיר עזה פגשנו קצין ,שהתנדב לישועה'' ,עזי' היינו
היה מעניין השעון ,היו 'פאר קאכט אין באשעפער ,די קאפ איז עצמו עם נפשו [מפי החסיד ר' דוד לייב שוורץ זצ"ל שנכח שם] תוך שפיזם לעצמו את לקחת אותנו לשם .בית הקברות היה בתוך מחנה פליטים ,ומיד תורה ,עדה"כ 'ה' עוז
געלעגן ערגעטץ אנדערשט' [היו אדוקים בהקב"ה ,הראש היה הרה"ח ר' גבריאל יוסף ויזניצר ז"ל היה מספר בהתרגשות ,כי ה'תנועה' של 'פרוק ית נאספו סביבנו ישמעאלים צעירים רבים כחול הים ,הם מעולם לעמו יתן' ,וליד זה
מונח בעולם אחר לחלוטין' .]...כשיש חיות ,אין עייפים .וכשאין בתקופה האחרונה לחיי רבינו ה'אמרי חיים' זכה להיכנס בקו"פ ענך'[ ...כ"ק אדמו"ר לא ראו רכב 'אולדסמוביל' מפואר כמו שהיה לר׳ שמואל .הקבר 'זמרת י-ה' ,זה לבד
חיות ,עייפים .כך הוא בלימוד התורה ,בתפלה ובשבת קודש'... עם קוויטל .כשנכנס ,התרגש מאוד -לאחר תקופה ניכרת בה לא מסאווראן שליט"א]. שרבינו שייך היה לא קשה, היתה אליו שהגישה תלול במורד היה כבר הישועה ,חדוותא
ויש ורקדו בניגון 'ויזמרון לך' ,כפי שתיאר החסיד ר' מאניש נראה רבינו כי אם שוכב במיטתו ,ישב עתה על כסא מלכותו, הרה"ק ה'מקור יירד למטה אל הקבר ,רבינו יצא מהמכונית ללא כל פחד ,נעמד דשמעתתא [הרה"ח ר'
פולק הי"ד מסיגעט ברשימותיו על הסב"ק" :ויזמרון לך שירין בהוד והדר ,וגמרא בידו .ר' יוס'ל פרץ בבכי ,ומרן נבהל ,בחששו ברוך' זי"ע היה מפזם פזורים שהיו הרבות והמצבות הקברים על והשקיף הדרו, במלא יצחק אונגר ז"ל].
ורחשין האט דער רבי געזאגט מיט א שיינעם לוסטיגען ניגון, כי דבר מה קרה אצלו ...רבינו שאל בבהלה :יוס'ל ,מה קרה?! לפעמים לפני ה'תורה' בבית העלמין .ר׳ שמואל ירד למטה אל חלקת הקבר ,היתה שם בטיש לפני אמירת
דא האט שוין דער גאנצער עולם מיט געזינגען ,און געמאכט א בשולחנו בליל שב"ק, כתוב: היה עליה ושיפץ, חידש כבר שמישהו היה שנראה מצבה ה'תורה' בטיש ,היה
על כך השיב :ר' מרדכי חנא זצ"ל היה אומר ,כי גרויסוורדיין,
טאנץ אין ביהמ"ד ,אויך דער רבי מיט די קינדער... את תנועת החרוז ׳פ׳׳נ נעים זמירות ישראל רבי ישראל נג׳ארה׳ ,יום היא׳׳צ לא זכור רבינו מזמר לעצמו
למרות היותה כרך מפואר ,הרי כשהסב"ק אינו נמצא בה ,דומה
הגה"צ רבי מנחם מענדיל שנעבאלג זצ"ל אב"ד מאנטשסטער 'למקדשך תוב' ללא בית את סקר רבינו ידוע. לא פטירתו יום ואכן כתוב, היה אם לי לפעמים את החרוזים
היא לקערעקעטש (כפר קטן מאוד במארמורש) ...ורק כשקדוש
סיפר ,שפעם לאחר שמרן ה'דמשק אליעזר' זי"ע רקד 'ויזמרון התיבות (מזכרונות רבון׳... ה׳קה את עצומה בהתרגשות לעצמו מפזם והחל העלמין, ' פר ו ק ית ענך'
שוכן בקרבה היא עיר ואם ...ביקש לומר ,שכאשר דלתו של הרבי
לך' בהתלהבות גדולה ,פתח ואמר בלהט" :ויזניץ איז מכוון נגד הרה"ח ר' קלמן שטקל היה זה מחזה שלא מעלמא הדין ,ר׳ שמואל למטה במורד בית ו'למקדשך תוב' ללא
פתוחה -אורה ושמחה...
ירושלים של מעלה ,כשאנו רוקדים כאן בוויזניצא אנו רוקדים ז"ל ויבל"א הרה"ח ר' שר רבינו ישמעאלים, בהמוני מוקף לרבינו, סמוך ואני העלמין, התיבות .בשב"ק ב'
רבינו התרגש מאוד למשמע הדברים ,והחל לשיר את החרוז 'אלקא
מנשה מילר). ,
ר הזמ מחבר ציון ע"י הויז׳ניצאי ההימנון את נפלאה בדביקות
בירושלים עיר הקודש ,ולכן אנו מזמרים את המילים 'בירושלים דיליה' בבכיות עצומות ,תוך שהוא מציין שזהו ההימנון הויז'ניצאי... סיון תשכ"ז בקריה"ת
בתוככי עיר רבנותו עזה.
קרתא דשופריא'"( ...מפי חתנו הגה"צ ר' חיים הלפרין). כל אימת שר' יוסף נזכר במעמד זה ,היה מתרגש עד לדמעות רבינו ה'ישועות בין גבל"ג ,כשרבינו שר
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 13 12קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
-הזמנות פרטיות לא נשלחו -
נודה לד' בכל לב על כל הטוב אשר גמלנו
שהחיינו והגיענו ליום כלולות נכדי היקר
הבחור החתן המופלג בתוי"ש
נ"י צבי הרב
בן חתני הרה"ג ראש ישיבת "תורת חיים" ויזניץ אלעד שליט"א
נכד הרה"ג בנימין אמזל שליט"א ראש כולל "תורת יצחק"
עב"ג
הכלה המהוללה
תחי' מרת סימא רייזל
בת מחותני הרה"צ כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג שליט"א
חתן הרה"צ המפורסם כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף י-ם שליט"א
שתתקיים בעזהשי"ת למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת
ביום רביעי פר' תולדות לסדר "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ"
אור לב' כסלו תשפ"ז לפ"ק”
קבלת פנים בשעה 5:00חופה בשעה 6:15 העלי'ה לתורה אי"ה
בקריית פיטסבורג אשדוד
בשב"ק פר' חיי שרה
הסעודה אחרי החופה
באולמי "גני החיד"א" רח' האורגים 25אשדוד בביהמ"ד הגדול קריית "מאור חיים"
סנהדרי'ה המורחבת ירושלים
ולזאת נתכבד להזמין את מע"כ קרובנו ידידנו ומכובדנו שיחיו זמן התפילה בשעה 8:30
לבוא ולהשתתף ולטול חבל בשמחתנו קידושא רבה לאחר התפילה
ויהא רעוא שבזכות אבותינו הקדושים זצללה"ה יושפע משמחה זו
שפי רב ושמחת עולם רב ברכות וישועות לכלל ישראל
ובתת השי"ת שמחות במעונכם ישמח ליבי עמכם אכי"ר
זאב ארנסטר תחבורה לאשדוד:
בן הרה"צ ר' משה זצ"ל מירושלים :קווים 451 450מבני ברק :קווים 351 350
חדב"ן כ"ק בעל ה"אמרי חיים" זצוק"ל מויזניץ תחבורה לאולם מאשדוד:
חתן הרה"צ ר' אלעזר מייזליש זצוק"ל
קרית "מאור חיים" עיה"ק ירושלים יעבור בתחנות קו 350לכיוון בני ברק
בס"ד
בס"ד
ש ְמ ָחה א ֹור ַל ְ ּיהו ִּדים ְמנו ָּחה וְ ִ ׂ
י ֹום ׁ ַש ָּבת ֹון ַא ִּב ֵירי ֵלב י ֹום ַמ ֲח ַמדִּ ים
ׁש ֹו ְמ ָריו וְ ז ֹוכְ ָריו ֵה ָּמה ְמ ִע ִידים
ִּכי ֵאין ָּכמ ֹוה ּו ְּב ַמ ָּסע ֹות נִ כְ ָּב ִדים.
ׁ ְש ֵמי ׁ ָש ַמיִ ם ֶא ֶרץ וְ יַ ִּמים
ֵא ֶּלה וְ כָ ֵא ֶּלה ביָ ִמים ְמר ֹו ְמ ִמים
ימים דִּ ְב ֵרי ֲחכָ ִמים ו ְּמגָ ִדים נְ ִע ִ
ו ְּל ִה ְת ַע ֵ ּנג ַעל ה' צוּר ע ֹו ָל ִמים:
הוּא ֲא ׁ ֶשר דִּ ֶּבר ְל ַעם ְסגֻ ָּלת ֹו
ַא ִּביר ֵלב ַה ָּבא ְּבכ ַֹח ִצ ְד ָקת ֹו
ְל ׁ ַש ָּבת ֹק ֶד ׁש י ֹום ֶח ְמדָּ ת ֹו
ִּכי ּב ֹו ׁ ָש ַבת ֵא-ל ִמ ָּכל ְמ ַלאכְ ּת ֹו:
א ֹוי א ֹוי א ֹוי ְּב ִמ ְצוַ ת ׁ ַש ָּבת...
קוּם ְק ָרא ֵא ָליו – ְּב ִצ ּיוּנֵ י ְמצו ֵּקי ֶא ֶרץ זי"ע ִּבפְ ָראג ַה ְּמפ ֶֹא ֶרת
קוּם ְק ָרא ֵא ָליו – ִּב ְמק ֹום ְמ ִסירוּת נֶ פֶ ׁש ִּב ְט ַריְ זֶ נְ ׁ ְש ָטט ַה ּב ֹו ֶע ֶרת
א ֹוי א ֹוי א ֹוי יָ ִח ׁיש ְל ַא ְּמ ָצ ְך – ִּב ְמגָ ִדים נְ ִע ִימים ְל ֶה ְמ ׁ ֵש ְך ַהדּ ֹור ֹות וְ ַה ָּמ ֹס ֶרת
נִ ׁ ְש ַמת ָּכל ַחי ,נִ ׁ ְש ַמת ָּכל ַחי ,א ֹוי נִ ׁ ְש ַמת ָּכל ַחי – ָּכל ַה ְ ּנ ׁ ָש ָמה ְמזַ ֶּמ ֶרת
ייז ִכ ְו ּ ּלר ְַב טוב ּ הַמִּתְענ ַג ְִּים ב ָּה ּ
הנ ִה ֵּ זה ֶ ב ָּא – מֵעֵין עוֹלָם הַב ָּא!
גוט שבת 'אבירי לב'!
מסע נפלא עתיר גילויים ב'שדה והמערה' ֵֵה ִִאיר � ְּּפֵנֵי ָָכל ַַה � ִּּמְזְ ָָרח
ובמשעולי העיר חברון הקדומה והקדושה �ֶּח ְְברֹוֹ ן
ֶׁשְּׁב ֶ
ַַעד �
בה איווה אברהם אבינו למושב לו
חשיפות מרתקות והתרגשות מיוחדת
בסיור מודרך ועשיר של מערכת 'קשר איתן'
עם הר"ר יהודה וסרמן הי"ו
"ִמי ִיִ ְּּתֵנֵ ִנִ י
ִ
ׁשֹוֵטט ַּּב ְּּמקֹומֹות ְמְ ֵ
ֹלִקים ְלְ חֹוַזִַיִ ְך ְִוְִציַרִַיִ ְך... ֲֲא ֶׁׁש ר ִנִ ְגְלּו ֱֱא ִ
ְמְִדי ֲֲעֵלֵ י ִִקְבְ רֹות ֲֲא ֹבַֹתַ י ְּבְָע ִ
ַאַ ף ִּּכי ָ
ְקְָב ַרִַיִ ְך...
ְוְֶאְֶׁשּׁתֹוֵמ ם ְּּבֶחְֶבְ רֹון ֲֲעֵלֵ י ִִמְבְַחַ ר ָ
ֵ
בשורות אלו ,הטבולות בדמע ,יצק המשורר האלוקי רבי
יהודה הלוי את געגועיו אל ארץ חמדת האבות ,ובתוכה
ְ
חברון ,הקדושה בקדושה ראשונה וקדושתה לעד.
ְּת� ׁש ּּׁו ַַקת
לא לריק בחר אברהם אבינו במערת המכפלה דייקא.
תשוקתו העזה לרכישת השדה והמערה מידי עפרון החיתי,
נבעה מגילויי שכינה עזים שראה באותו מקום ,כמבואר
בזוהר הקדוש (בראשית ,א ,נז :):שראה באותו מקום אור
דקיק עולה ויוצא מגן עדן ,ורצה אותו לקבורה ,כי המקום
סמוך לשער גן עדן.
ַ
ַה ַַמ ְְכ ֵ�ֵּפ ָָלה
אותה מערה שכסף אליה אברהם ,נכספו אליה יצחק
ויעקב ,ומאז חמדו האבות הקדושים את המערה הכפולה
לקבורתם ,הפך המקום לחמדת לבבם של בניהם אחריהם,
ושל כל יחיד ויחיד מאתנו.
לרגל קריאת פרשת הרכישה המכוונת והמכוננת של
אברהם אבינו ע"ה וקבורת שרה ע"ה ,יצאנו השבוע
לסיור מאלף בעיר המקודשת ,בליוויו הערב והעשיר
של האברך המוכשר הר"ר יהודה וסרמן ,מיקירי אנ"ש
בעיר עפולה ,אשר ידיו רב לו בהדרכת מסעות ברחבי
ארה"ק וחיבה יתרה נודעת לו לעיר חמדת אבות .את
הסיור ליווה גם הר"ר דוד (ברח"מ) וסרמן הי"ו מיקירי
אנ"ש בבית-שמש ,שהעשיר רבות מידיעותיו המקיפות.
| פלטיאל ברקוביץ |
בס"ד ,יום חמישי לסדר 'ובה אדע כי עשית חסד' ,כ"ה בחשון תשפ"ז
"במבט מתל-חברון הקדומה ,ניתן להבחין כי מערת המכפלה נמצאת בקצה השדה אשר למרגלותיו.
בלב אחד ,בד בבד כיום השטח בנוי ,אך עקבות ההסטוריה מוכיחות כי בעבר היה כאן שדה גדול" .מבנה מערת המכפלה במרכז העיר חברון
עם אבירי מארינבאד על שרידי אהלו של אברהם אבינו באלוני ממרא העיד נכדו של
הגה"ק ה'חתם סופר' בספרו 'חוט המשולש'" :כאשר זכיתי בשנת תר"נ
'האיר עד שבחברון'
רעדה אחזתנו ,עוד טרם נכנסנו בשערי העיר .הלא עצם
בקירוב לבב נביעה ברכות מאליפות ונלכה לקראת לעלות לארה"ק ולדור שם כ"ד ימים ,הייתי גם כן בעיר הקודש חברון,
העוסקים בצרכי ציבור באמונה ,לרווחת הכלל והפרט הזכרת שמה 'חברון' -מעוררת נימים חבויים של קשר בנים
ובו שיורי ברכה מהאוהל אשר בו קיבל אברהם אבינו את המלאכים". אל אבותם והשפעת זכות אבות על בנים .כדברי המשנה
ידועה במיוחד עדותו של רבנו עובדיה מברטנורא באיגרת שכתב הידועים (יומא פ"ג מ"א) שפתחו את עבודת היום בבית
על מסעו בארץ הקודש ,ובה סיפר על המקום שבו נגלו המלאכים המקדש בתיבות 'האיר פני כל המזרח – עד שבחברון' ,כדי
ראשי וגבאי קופת החסד והצדקה לאברהם" :עדיין שמו עליו ממרא". להזכיר זכות אבות ,כמבואר בירושלמי (שם).
להחזיקם ולהחיותם הקנין בשער העיר
את סיורנו בעיר הקודש פתחנו במעלה העיר העתיקה של חברון.
וכשאנו כבר זוכים לפסוע על אותן אבנים מקודשות,
הלב מנתר מהתרגשות .הלא כלב בן יפונה עלה להשתטח
שם לפעולת ישועה ,ובכל דור ודור עלו ובאו בחיל ובחרדת
ואיתם-עמם ,ידידנו הדגולים ,הני אנשי חיל כאן עמד 'שער העיר' של חברון. קודש יהודים בני אברהם יצחק ויעקב ,בתחושת שייכות
המשכילים אל דל התומכים הנכבדים ר' יהודה וסרמן מראה לנו את החפירות שנערכו במקום ,בהם אמיתית למקום ,ככניסה אל בית אבא ואמא ,בטבעיות
משתתפי ההתכנסות המרוממת נמצאו שרידי שער מימי המקרא .לכאורה כאן ערך אברהם אבינו מחד ובחיל ורעדה מאידך .מרחקים גמעו הדורות הקודמים
את מעמד הקנייה הגדול ,הקנין היהודי הראשון בארץ ישראל ,אותה
'אבירי לב'
עד שזכו לחון את עפר העיר חברון ,ואף במחירי מסירות
NG
'קיחה' משדה עפרון המתוארת בפרשתנו בפרוטרוט ,בקנותו את אדמת נפש ובסיכון עצמי .בשנות זעם ועברה ובשנים קשות
מערת המכפלה מעפרון החיתי 'לעיני בני חת ,בכל באי שער עירו'. ומרות ,תמיד באו בנים אל אביהם לשפוך שיח ערב ולפעול
לנועם שבת המתאחדת קניית שדה המכפלה נחשב לפי כמה מהמפרשים לאחד מהנסיונות ישועה ורחמים.
בצל רוחם של גדולי הדורות שהתנסה אברהם אבינו ,כמאמרנו במוסף של פרשת שקלים" :דודי כאשר אך ניתן האות בתשכ"ז והדרכים נפתחו ,מילאו
בעיר מארינבאד יצ"ו מאות אלפי יהודים את המערה בתפילתם ,לאחר שנות
געגוע עזים וצורבים .בראש העולים היה רביה"ק ה'אמרי
חיים' זי"ע שלא יכול היה להסתיר את כמיהתו אל המקום.
והנה אנחנו כאן .באותו מקום ממש בו אירעו לאבותינו
אחינו ,היו לאלפי רבבה! המאורעות המכוננים ביותר שקבעו את צורת עם ישראל
כעתירת אחים ורעים מוקירים בראשית דרכו .כאן בשטחו של ממרא ,בקרית הארבע היא
ההנהלה המרכזית חברון ,קיים אברהם אבינו את מצות המילה ,הקריב קרבנות,
נטע את אהלו להכנסת אורחים ,ויצא אל עקידת יצחק בנו.
NG
כאן ,בחברון ,התבשר אברהם על הולדת יצחק ,וכאן
ניתנה לו הבטחת המלכים בשעה שנצטווה על המילה
' -ומלכים ממך יצאו' .אף קיומה של הבטחת המלוכה
החל בעיר הזו :עיקר מלכות ישראל ראשיתה בדוד המלך,
שהמלוכה ניתנה לו ולזרעו אחריו עד עולם ,ודוד הומלך
בחברון ,כמסופר בספר שמואל ב'" :ויבואו כל זקני ישראל
אל המלך חברונה ,וימשחו את דוד למלך על ישראל"...
מרן רבנו שליט"א יוצא מהתפילה במערת המכפלה חברון אף ניתנה לבני אהרן והיתה עיר מקלט.
ב' בשבט תשע"ח
20קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
אחינו ,אתם היו
לאלפי רבבה!
תל חברון הקדומה .מקווה טהרה מן הגדולים שנמצאו בארץ ישראל .ניתן להבחין חומות חברון המתוארכות לתקופות קדומות ביותר .במרכז מדרגות
במדרגות מיוחדות ליורדים להיטהר בבור ומדרגות לעולים לאחר הטהרה לשער העיר ומימין חומה מתקופת האבות ,לפני כ 3800-שנה.
נחשבת לעיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון (כמו ירושלים) זכור לי שקלי עפרון ,אשר שקל אב במכפל חברון" .אבינו
או לעיר פרוזה ,כיוון שהיתה בעבר 'עיר מקלט' שלפי דעות מסוימות אברהם קנה את המערה בארבע מאות שקל כסף .לפי הספר
אינה אמורה להיות מוקפת חומה .מחמת הספק נהגו בחברון לשמור 'מידות ושיעורי תורה' לרבי חיים בניש ,הסכום בזמנינו
על פורים בשני הימים ,הן בפורים דפרזים והן במוקפין. שווה ל 50.000.000-דולר ,וכל זה שילם כדי להראות לעמי
הארץ ולפרסם שאינו נקבר בחלקת אבותיו ,אלא נקבר עם
קבר ישי ורות אדם הראשון שגם לו לא היה אב ,ובמקום הזה התפרסם
בפסגת 'תל חברון' הקדומה מראה לנו ר' יהודה את המקום לעין כל כי עם ישראל הוא גוי אחד בארץ.
המזוהה במשך דורות כמקום מנוחתם של ישי ,אביו של דוד המלך, לכאורה גם במקום זה נאמר לראשונה 'אשת חיל',
ושל רות המואבייה ,אם זקנו של דוד המלך .על פי מסורת חז"ל, כמובא במדרש בפרשתנו (פרק ד) ,שאברהם פתח בהספדה
ישי היה מגדולי צדיקי העולם ונמנה בין הארבעה שמתו בלא חטא של שרה ואמר 'אשת חיל מי ימצא ,בטח בה לב בעלה'...
('בעטיו של נחש'). כל זאת אירע כאן ,בשער העיר חברון.
הראשון שתיאר את הביקור במקום היה תלמיד הרמב"ן ,והוא
כתב" :בחברון שם מערת המכפלה קברי אבות .וחברון החדשה בתים מימי דוד
הנה היא סמוך למערה .וחברון הקדומה היתה למעלה בהר ,שם אנו עולים אל 'תל חברון' הקדומה .באתר נחשפו
בית הקברות לישראל .ושם מצד אחד מערה ,שם קברו של ישי ,ויש בתים מימי מלכות בית דוד וחזקיהו מלך יהודה ,ומימי
מאות הורים צעירים אומרים שהוא קברו של יואב.
רבינו עובדיה מברטנורא כתב" :בהר אחד ,מנגד למערת המכפלה, ר' יידל מראה לנו את אתר החפירות במקום ,בהם
בית המקדש.
השתתפו השבוע בכינוס 'אפריון' שם על ראש ההר מערה גדולה ויפה ובנין נאה בראשיה .ואומרים כי נמצאו גת עתיקה נדירה ומרשימה ,בה ייצרו יין ,כמו כן
עזרתבס"ד
צאיהם
חתונה פלאן ויזניץ
נישואין מבית
והבטיחו את עתיד צא שם קבר ישי אבי דוד ,גם שם הלכנו להשתטח ולהתפלל ביום ההוא". בית-בד עתיק בו ייצרו שמן ,ומקווה טהרה מן הגדולים
שנמצאו בארץ ישראל ,עדות לכך שבימי הבית היה המקום
'ויעלו עד חברון' מיושב בצפיפות ביהודים יראי ד'.
בהמשך לוקח אותנו ר' יהודה ועולה במעלות אל מצפה מופלא
בנקודה הגבוהה ביותר -פסגת העיר חברון ,המתנשאת לגובה של
כמעט אלף מטרים מעל פני הים. בכל דור ודור עלו ובאו בחיל ובחרדת
הורים צעירים? המראה מרהיב עין ,למולנו נפרש נוף פנורמי של העיר חברון
וסביבתה ,החל מקבר עתניאל בן קנז (המצוי לע"ע בחלקו הפלסטיני
קודש יהודים בני אברהם יצחק
ויעקב ,בתחושת שייכות אמיתית
זה או עכשיו ,או לעולם לא!
חתונה פלאן ויזניץ של העיר); בנין ישיבת 'כנסת ישראל' חברון – העומד נטוש בשממונו
מאז טבח מאורעות תרפ"ט; היישוב קרית ארבע הסמוך לחברון; העיר
למקום ככניסה אל בית אבא ואמא,
בטבעיות מחד ובחיל ורעדה מאידך
העתיקה; השכונות היהודיות; מערת המכפלה; עמק חברון; קבר ישי
ורות ובית העלמין העתיק .והנה האזור המוסלמי של העיר חברון -עיר
באופן נדיר ישנם במקוה מדרגות מיוחדות ליורדים
מוקד אפריון ערוך
עשירה ומשגשגת עם מרכזים מסחריים .ממרחק נשקפים פאתי מדבר
יהודה ,ביום נאה ניתן לראות אף את הרי מואב מעבר לים המלח. להיטהר בבור ,מדרגות מיוחדים לעולים לאחר הטהרה ,וגרם
לצירוף הורים לילדים בני שנה מדרגות שלישי ,שכנראה היה מיוחד לעובדי הגת ובית הבד.
03:6285819
הטבח המחריד בעיר ההתרגשות עצומה ,אנו מתהלכים על אותה האדמה
מכאן אנו פונים אל בית הקברות העתיק של חברון. עליה התהלכו אבותינו לפני אלפי שנים .סביבנו שרידי
חתונה פלאן ויזניץ החומה העתיקה של העיר חברון ,ישנו ספק אם חברון
מבית עזרת נישואין ר' יהודה מצביע על קברי גאוני חברון וחכמיה :הגה"ק רבי אליהו
22קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
ספרי תורה שניצלו במסירות נפש בימי טבח חברון בשנת תרפ"ט והושבו "לפתע הופיע זקן הדור-פנים ובעל מראה אלקי". בבית הכנסת הייחודי "שם קבר ישי אבי דוד ,גם שם הלכנו להשתטח ולהתפלל ביום ההוא".
למקומם אחר שנים .ארון הקודש העתיק בביהכ"נ 'אברהם אבינו' בחברון ביהכ"נ בו התגלה אברהם אבינו באורח פלא שעל קבר ישי ורות קבר ישי ורות בפסגת תל חברון הקדומה
הכפרים הסמוכים .באחת השנים ישבו בערב יום הכיפורים תשעה ה'חסד לאברהם' ,ה'שדי חמד' וגדולי עולם נוספים התפללו בעצם יומא דהילולא דיליה! [שהיא לפי דעה אחת בכ"א חשון ,ולפי די וידאש זי"ע בעל 'ראשית חכמה' ,עליו כתב הרה"ק
יהודים בבית הכנסת ,וציפו ל'עשירי' שיגיע וישלים את המניין. בו .על אחת הקירות מוצג כרך 'ויקרא' מסדרת 'חק לישראל', דעה נוספת בכ"ד חשון]. הרבי ר' אלימלך זי"ע ב'הנהגות האדם'' :ויעסוק באימה
השמש החלה לשקוע ,ותשעת המתפללים הבינו את אשר לא רצו מקורי לחלוטין .הספר הוקדש לבית הכנסת לפני למעלה במעלה בית העלמין ניצבים אנו בחרדת קודש מול כ 60-מצבותיהם וביראה באיזה ספרי מוסר בכל יום ,בראשית חכמה' .מאמריו
להאמין :השנה הם יתפללו את תפילות יום הכיפורים ביחידות ,ללא ממאה שנה ,ועל גבי הכריכה הפנימית רשם המקדיש את של קדושי תרפ"ט ,ובהם בחורי ישיבת חברון שנרצחו בעודם שקועים הקדושים שהיו שגורים בפי רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע
אמירת י"ג מידות ,ללא קדיש וקדושה ,ללא כתר וללא קריאת התורה. דברי ההקדשה בכתב ידו ,לא אחר מאשר רבה הנערץ של בתורתם .על הבחורים נמנו נערים מפולין ומאירופה ,מארה"ב ומשיקאגו, עולים וצפים...
חברון ,הגה"ק ה'שדי חמד' זי"ע. אשר גלו למקום תורה וחביבה היתה עליהם תורת ארץ ישראל ,עד בסמוך לו ניצב קברו של הגאון האדיר רבי חיים חזקיהו
ר' יהודה מצביע ומראה כי לארון הקודש דלת כפולה: אשר ידה האכזרית של אומת ישמעאל שפכה את דמם ביום ח"י מדיני ,בעל הספר הנודע 'שדי חמד' שנפטר לפני יותר
כאשר אך ניתן האות בתשכ"ז והדרכים הפנימית -סורג ברזל מכוסה זכוכית ,והחיצונית -דלת לחודש אב ,החקוק באבל רב .אנו פוסעים בשקט בין השורות; כל ממאה ועשרים שנה ,ספרו נודע בהיותו מעין אנציקלופדיה
אטומה רגילה .כך ניתן לפתוח את הדלת החיצונית ולהציץ מצבה ומצבה מספרת סיפור של מסירות נפש ,ושל עולם שלם שחרב. המסדרת את השו"ת האחרונים לפי סדר ערכים.
נפתחו ,מילאו מאות אלפי יהודים את המערה אל ספרי התורה המיוחדים השוכנים בהיכל ,ספרי תורה אנו ממשיכים להלך בבית החיים העתיק ,ולעת דמדומי
בתפילתם ,לאחר שנות געגוע עזים וצורבים. עתיקים ביותר ,שניצלו במאורעות תרפ"ט בידי יהודים ספרי תורה ששרדו חמה עומדים אנו לפני האוהל היחיד הקיים בבית עולמים
בראש העולים היה רביה"ק ה'אמרי חיים' שלא שסיכנו את חייהם ממש כפשוטו :הם לא שעו לאזהרות התחנה הבאה היא בבית מדרש סמוך .אמנם ימיו מאות שנים זה ,שהוקם על מערת ציונו של הגה"ק רבי אברהם אזולאי
יכול היה להסתיר את כמיהתו אל המקום הבריטים ,ושמו נפשם בכפם כדי להציל את ספרי התורה בלבד ,אך בכל זאת דרכו בו כפות רגליו של אברהם אבינו עליו זי"ע ,זקנו של החיד"א ,בעל 'חסד לאברהם' ,עליו סיפר
מידי הזדים ומן השריפה .כיום שבו ספרי התורה אל מכונם. השלום .אם תוהים אתם כיצד ייתכן הדבר ,הצטרפו אלינו לביקור רבינו זי"ע עובדה מופלאה על פגישתו עם הרבי ר' אלימלך
בבית הכנסת 'אברהם אבינו'. זי"ע בעולם העליון .ידועים גם דברי ה'חסד לאברהם' על
אברהם משלים מנין בית הכנסת שלפנינו הוא מבנה משופץ ,המשלב את יסודותיו סגולתה של חברון ,שדרכה עולות נשמות ישראל לעולם
דמעות נקוו בעיניהם ,והם פרצו בבכי גדול -בכי של צער ואכזבה. על לוח נחושת מוצג צילום מתוך ההקדמה לספר 'עמק ומקצת מקירותיו של בית הכנסת המקורי ,זה שננטש במאורעות העליון .וכמופיע בספה"ק 'באר מים חיים' בפרשתנו" :נודע
דקות ספורות לפני שקיעת החמה נכנס לבית הכנסת זקן הדור המלך' ,ספר קבלה קדמון שחיבר הגה"ק רבי נפתלי הירץ, תרפ"ט והפך בידי הערבים ,יימח שמם ,למזבלה ולדיר עזים. מעלת קדושת קרקע חברון לקבורה יותר מכל ארץ ישראל,
פנים ,עטור זקן שיבה .קריאות שמחה פרצו מפי המתפללים ,והם תלמיד תלמידו של האר"י הקדוש .בהקדמה זו מגולל בעל רק לאחר השיבה לחברון שופץ בית הכנסת :הושלמו קירותיו ואף שכל ארץ ישראל מקודשת מאוד לענין קבורת המת
מיהרו להציע לו לסעוד בחופזה את הסעודה המפסקת ,אך הוא 'עמק המלך' את הסיפור המופלא הבא. החסרים ונבנתה לו תקרה מקומרת .חלק מהריהוט הוא שריד לימיו שכל הקבור בה שרוי בלא עוון ...מכל מקום קרקע חברון
השיב בנימוס כי כבר סעד .כך עברה על יהודי חברון יממה של קודש, באותם ימים היה היישוב היהודי בחברון דל ומצומצם, הקדומים ,ועל הקירות תלויים ,בתוך תיבות ממוסגרות ,פריטים מעולה יותר בזה ועיין בזה בספר חסד לאברהם"...
של תפילה ושל סליחה .תחושה מופלאה של רוממות מילאה את ותושבי העיר המועטים לא תמיד זכו להתפלל במניין .כדי שונים ותעודות מימים עברו. אחר צקון-לחש ששפכנו במקום קדוש זה ,הופתענו
חלל בית הכנסת ,והאורח -ה'צענטער' של מניינם -קרן מקדושה להשלים מניין בבית הכנסת העתיק נזקקו ליהודים מן בית הכנסת הוקם לפני למעלה מחמש מאות שנה ,ומקובל כי לגלות כי יד ההשגחה העליונה כוננה את צעדינו לכאן
"הקדש הוא לבית הכנסת הגדולה שבפה עיה"ק חברון". התחקיר והבירור אחר מיקום המדרגות "גבורי כח עמליה בטהרה ,דמם נשפך ונשתה גבורה". בית הקברות העתיק בחברון .המצבה הגבוהה משמאל היא של ה'ראשית חכמה'
ההקדשה המיוחדת בכתב ידו של ה'שדי חמד' זצ"ל מהם העפיל מרן ה'אמרי חיים' אל מערת המכפלה חלקת קדושי תרפ"ט בבית העלמין בחברון ומאחוריה מצבתו של ה'שדי חמד' .מימין מצבת ה'מלאכת שלמה' ועוד מגדולי רבני חברון
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 25 24קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
בס"ד
'נרעש ונסער מאוד'
כי אף כתלי המערה מצטרפים לשירה ומוזילים דמעות .אח"כ סיפר הרה"ח ר' שלמה זלמן מוזס ע"ה ברשימותיו:
פתח רבנו בברכת האבות בנוסח ימים נוראים... "מרן אדמו"ר ה'דמשק אליעזר' זי"ע עלה לארץ הקודש
ובתפילת מרן רבינו שליט"א במערת המכפלה ביום בראשית חודש אייר תש"ד .את חג השבועות שבת בירושלים
ב' בשבט תשע"ח ,עם תלמידי הישיבות הק' ,נשא דברות עיה"ק ,בבית המדרש הישן של חסידי ויזניץ בשכונת בית
קדשו לאמר: ישראל ,והתאכסן בבית ר' זאב גענוט.
"בכל תפילת שמונה עשרה אנו מזכירים תחילה זכות "באסרו חג שבועות -שהוא בחוץ לארץ יום טוב שני
אבות ' -אלקי אברהם ,אלקי יצחק ,ואלקי יעקב ...וזוכר של גלויות – נסענו עמו ,כמה מאנשי שלומנו ,במונית לקבר
חסדי אבות' .את זכותם מזכירים אנו רבות' ,זכור ברית רחל ולחברון ת"ו .מרן עמד ליד מערת המכפלה ואמר תהלים
אברהם ועקדת יצחק' ...לעורר זכות אבות .ואפשר לומר, בהתעוררות גדולה .כאשר יצאתי עמו ממערת המכפלה אל
אברהם יצחק ויעקב במספר קטן עה"כ והאותיות עולה ס', חוצות עיה"ק חברון ת"ו ,היה נרעש ונסער מאוד ,שקוע
שהיא אות עגולה ורומזת לאחדות ['אוהב ישראל'] .כשאנו בדבקות נפלאה ,עד שלא ניתן היה להחליף עמו מילה – כה
מבקשים מהשי"ת שיזכור חסדי אבות ,צריך לזכור את עזה הייתה התרגשותו.
הנדרש מאיתנו ,לחיות באגודה אחת ולא להתגאות זה על זה. כאשר יבל"א מרן רבינו שליט"א ביקר במערת המכפלה
"גם ס' היא אות נעולה סביב ,רומז שצריך להיות נעולים בליל שישי פרשת בשלח תשע"ז ,פתחו אחר התפילה בשירת
ורחוקים מהשפעת הרחוב ,וכפי שאמרתי שיש 'היכי תמצי' 'היה עם פיפיות' ,וההרגשה היתה בבחינת 'גשים מול ארון
שהולכים ברשות הרבים ונמצאים ברשות היחיד -כאשר הקודש' -כאן במקום הקודש מנוחת ישני חברון אבות
דבקים בהשי"ת נמצאים ברשות היחיד ,יחידו של עולם. האומה היהודית לבבות הציבור נשפכות כמים .רבנו המשיך
צריך לזכור זאת ,ואז נזכה לזכות אבות. ופותח בזמר 'חמול' וב'עוד יזכור לנו אהבת איתן' נדמה היה
עם התגייסותם שכם אחד
לזעקת נהמת לבו של מרן אדמו"ר שליט"א שהשתמרו ,פוסעים בעקבות אבותינו ממש וברטט של קדושה
מצטעפות העיניים בתפילה בהאי אתרא קדישא – מקום שהתפללו
מופלגת ,עד שכל המתפללים נהגו בו כבוד וחרדת קודש.
בתום תפילת מעריב של מוצאי החג התעורר ויכוח
והחלצותם חושים בתרומות נכבדות בו אבותי!
שמך' במגבית 'מקדישי
קטן בין המתפללים :כל אחד מהם ביקש לזכות ולארח
את האורח המיוחד בביתו לסעודת מוצאי הצום ,הסעודה
'המערה ,המכפלה והמבנה' שבה גואה השמחה על שהעביר הקב"ה את אשמות בני
בניין מערת המכפלה .כבר מרחוק נגלה לעינינו המבנה העתיק, ישראל ' -ויום טוב היה עושה' .לבסוף הוחלט כי החזן,
המתנשא בהדרו ,משאת כל נפש יהודית ,בנוי לתלפיות ואפוף הוד שנודע כאיש מורם מעם ,הוא שיזכה לארחו .יצא החזן
למען עתיד התורה הק' בארץ הקודש קדומים ומסתורין כאחד .ככל שאנו מתקרבים ,גובר הרטט בלב:
כאן מקום קבורתם של אבותינו הקדושים אברהם ,יצחק ויעקב,
מבית הכנסת והאורח בעקבותיו ,אך כשהגיע לפתח ביתו
והסתובב -והנה האורח איננו .הוא יצא לחפשו ,ואף ביקש
ושל אימותינו הצדקניות שרה ,רבקה ולאה; וכאן טמונים גם אדם מיתר היהודים לסייע בידו ,אך כל חיפושיהם העלו חרס.
הראשון וחוה. באותו לילה נגלה הזקן הקדוש אל החזן בחלומו ואמר
הרה"ק ר' משה חאגיז זצ"ל כתב בספרו 'אלה מסעי' ,כי רבנו
אשריכם ואשרי חלקכם
לו" :אני הוא אברהם אביך ,השוכן במערת המכפלה אשר
האר"י הק' זי"ע ,בעת שציין את קברי הקדמונים ברחבי ארץ הקודש, בחברון .כאשר ראיתי את צערכם הגדול שלא מצאתם
אישר אף הוא את המסורת שבמערה התת-קרקעית ,שמתחת למקום
בזכות הנדירה להימנות
מניין לתפילת היום הקדוש ,הגעתי אליכם על מנת
הנקרא 'מערת המכפלה' ,טמונים וספונים האבות. להשלים את המניין ,שתהא תפילתכם זכה וברורה".
אנו עומדים סמוך למקום ,אך אל מקום קבורת האבות שבעמקי אנו דורכים בחרדת קודש על המרצפות המקוריות
על מעמידי התורה לדורות המערה אין כיום כל גישה .הדרך לשם נחסמה לפני מאות שנים ,ומאז,
מצב המערה לוטה בערפל ,ואין איש יודע מה נעשה בה .ממסכת
חלון קטן יש מחוץ לחומה אשר על גב
עירובין (נג ).אנו למדים ,כי כבר בימי האמוראים נחלקו רב ושמואל
המערה ,אומרים שהחלון ההוא יורד
בצורת המערה ועל שום מה נקראה 'מכפלה' :חד אמר שני בתים זה
לפנים מזה ,וחד אמר בית ועלייה על גביו. למטה נגד קברו של אברהם אבינו ,ושם
אל מקום הקבורה עצמו ,ככל הידוע ,לא הגיע איש .אמנם במהלך ניתן רשות ליהודים להשתטח נוכח
ְת!
ִדׁש ָּ
קַ ּ מקְּדִיׁשֶיך ָ,
החלון ההוא .אכן תוך החומה אשר
ַ
הדורות ירדו אנשים אל עמקי המערה ,בני ברית ושאינם בני ברית,
אך רובם ככולם נתקלו במבוא סתום שמנע מהם להמשיך -ושם, על גבי המערה לא יכלו להיכנס ,ואני
ּׁשתְך ָ
ככל הנראה ,מקום מנוחתם של האבות הקדושים. התפללתי נוכח החלון הקטן ההוא...
ּבִקְדֻ ָ עדות אחת מופלאה יש על מי שכן ירד אל תוככי המערה .כמסופר
26קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
ב"ה ,חשון תשפ"ז
ברוכים מקדשי שם שמים אזור המדרגה השביעית בפינה הדרום-מערבית של המתחם מערת המכפלה,
לפני הפינוי בשנת תשכ"ח .דרך השער עלו במדרגות ,עד השביעית שבהן
אבן מקיר תזעק .קירות חומת מערת המכפלה
באזור המדרגה השביעית עליהן התרפקו ודמעו יהודים במשך מאות שנים
ברגשי כבוד והערכה ,גיל ויקר
הננו מקדמים בברכה את פני הני צנתרי דדהבא
שמם מפארים ,כבירי פעלים ומגבירי חיילים לתורה ולתעודה את הבנייה לאברהם אבינו ע"ה בכבודו ובעצמו .כך כתב רבי פתחיה ע"י הרה"ק רבי גדליה מסימיאטיץ זצ"ל ,ומובא בספר
מרגנשבורג ביומן נסיעותיו" :והלך לחברון ,והנה על המערה היכל 'מסעות ארץ ישראל' ,על פחה מוסלמי אחד שנפל לו כלי
שליח קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א נושא דבר קדשו גדול שבנה אברהם אבינו ,ויש בו אבנים גדולות ,שבעה ועשרים זהב יקר אל תוך המערה ,והוא הוריד אליו גוים בזה אחר
שליט"א מנחם מענדיל הגר הרה"ג
או שמונה ועשרים לראש פינה ,וכל אחת כמו שבעים אמות" .גם
ר' יעקב ב"ר נתנאל הכהן מתעכב ברשימותיו על זהות בוני הבניין,
זה להעלות את כלי ,אך כולם מתו .משגערו בו משרתיו
שהוא ממית את עמו ,גזר על היהודים להוציא ,והם הטילו
חתנא דבי נשיאה מרן אדמו"ר שליט"א ומביא דעה שמחציתו נבנתה בידי יוסף הצדיק; הוא אף מציין חלקים את המלאכה על השמש .הוא התענה שלשה ימים והוא
ור"מ בישיבה"ק 'תורת חיים' אלעד שנבנו בידי דוד המלך ובנו שלמה. אכן ירד מצא את הכלי ועלה בחיים .אך הוזהר על פי בת
אך הדעה הרווחת היא שהמבנה הכביר נבנה בימי הבית השני, קול בתוך המערה שלא לגלות מאומה ממה שראו עיניו.
העומדים על הפקודים ,דבקים בתורה ועל אמריה שוקדים
בתקופת שלטונו של הורדוס .אבני הגזית העצומות שמולנו נושאות כך נשארה החידה פלאית לגמרי ,עד היום הזה.
מוסרים נפשם למלאכה ,להעמיד לגיונות ועדרים גדולי תורה והלכה
את חותמו המובהק של סגנון הבנייה בימי הורדוס .ומעניין לציין:
שליט"א הרה"ג יוסף חסדא שרף שטחו של המבנה הוא כבית סאתיים -כגודל חצר המשכן -ובעבר הבונים ומספר האבנים
ישראל יצחק פלדמן
היו בו אף עמודים ,בדומה לעמודים שבבית המקדש. אנו נושאים עינינו אל הקירות האדירים ,המשווים
שליט"א הרה"ג למבנה מראה מרשים ועוצמתי במיוחד ,ותוהים :מי הקים
ראשי הכולל בעיר מודיעין-עילית יצ"ו 'דמעות במדרגה השביעית' את הבניין המרשים הזה .מאז ומקדם ועד עצם היום הזה רבו
בימין המערה מבחוץ אנו רואים התאספות המון סביב מתחם השיטות ונחלקו הדעות בשאלה זו ,ובכתבי הנוסעים שביקרו
המשפיע הדגול ,מלהיב לבבות למען קדשי שמים 'המדרגה השביעית' ,בעוד שמדרגות אינן נראות בכלל במקום. כאן במהלך הדורות אנו מוצאים מסורות ושמועות שונות.
שליט"א הרב יחזקאל טויסיג אותה 'מדרגה' מסמלת ומנציחה את כיסופיהם של היהודים שעלו
מארצות הגולה לפקוד את קברי האבות .במשך דורות נאסרה על
ר' יידל וסרמן מספר ,כי הדעה המקדימה ביותר מייחסת
שליחי הקודש למען מגבית 'מקדישי שמך' היהודים הכניסה לבניין ,וכאשר עלו ונכנסו בשער הכניסה למתחם
הר"ר מנחם מענדיל מרגליות
שכלל מעלה של כ"ד מדרגות עד הכניסה למבנה ,הותר להם לעלות
הי"ו עד המדרגה השביעית בלבד .במשך כ 500-שנה ,היה מקום זה מוקד
הר"ר חיים אברהם גולדברגר הי"ו
העליה והתפילה של היהודים .באמצע גרם המדרגות ,מעל המדרגה
החמישית ,היה קיים חור עמוק בחומת המתחם הפונה אל פנים
המערה ,מולו עמדו והתפללו ,בתוכו הניח פתקאות והדליקו נרות,
עם שובם מעריכת מעמד 'מקדישי שמך' בעיר לונדון כאשר הם נתונים ללא הרף להתעללותם האכזרית של הערבים.
למען כבוד שמו ית' ולמען עתיד התורה בארץ הקודש וכאן יש לנו עדות חיה מביקור רבנו עובדיה מברטנורא במקום
בשנת ר"ן (הובא בספר 'אוצר מסעות'):
"הייתי במערת המכפלה ,ויש עליה בניין גדול של ישמעאלים,
יצו ד' אתכם את הברכה ,לראות בכל מעשיכם הצלחה ,מתוך ס"ד ,אושר ושמחה. וכבוד גדול ואימה יתירה נוהגים הישמעאלים במקום ההוא ,ובאים
מכל מלכות ישמעאל להשתטח שם .ובתוך המערה עצמה ,אשר
בה קבורים האבות ,לא ייכנס שם לא יהודי ולא ישמעאלי; אבל
עומדים הישמעאלים למעלה ,ודרך ארובה משלשלים למטה אבוקות
דולקות שמדליקים שם תמיד בתוך המערה .והבאים להשתטח שם מן
הישמעאלים מתנדבים מעות ומשליכים בתוך המערה דרך הארובות
שער הכניסה שהוביל למעלה של כ"ד מדרגות למערת המכפלה.
ההן ,וכאשר ירצו לקחת המעות משם משלשלים בחבלים נער קטן כאן הורשו היהודים לעלות עד המדרגה השביעית .צילום משוער לשנת תרמ"ד
0000
28קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
"עד כאן הרשו לעלות"
שרואים את עלות השחר ,בכיליון עיניים ,וברגע שיכלו להתפלל, בשנת תרצ"ה בביקורו הנודע בארה"ק ,הגיע רביה"ק
נכנס לתפילה .פעם בתום שיר הייחוד ,נכנס מרן לחדרו ,וכעבור ה'אמרי חיים' לראשונה למערת המכפלה ,אך כפי שקבעו
זמן מה יצא ושאל את אחד המשמשים שעמד ע"י הדלת' :האיר בימים ההם הערבים ששלטו במקום ,לא ניתנה הרשות לעלות
פני המזרח?' -הלה נבוך ולא ידע מה לענות ,עד שרבנו השיב אלא עד המדרגה השביעית בכניסה למערה .כן הלכו לבקר ע"י
בעצמו' :האיר פני כל המזרח ,עד שבחברון!' כדאיתא ביומא קבר קדושי תרפ"ט שנרצחו עקד"ה שש שנים קודם בטבח
כח :שהתבטאו כן כדי להזכיר זכות ישני חברון... הנורא .הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע סיפר שזקנו הרה"ק רבי
זאב מראחמיסטריווקא זי"ע כבר התגורר כמה שנים בארץ
הקודש ,ולא נסע אף פעם למערת המכפלה בחברון ,מלבד
פעם אחת ,היה זה בשעה שחתנו רבינו ה'אמרי חיים' ביקר
בארה"ק ואז נסע עמו למערת המכפלה ('זכר קדשו').
שוב ביקר רבינו ה'אמרי חיים' במקום ,ברוב התרגשות,
עם שחרור המקום לאחר מלחמת ששת הימים ,היה זה במסע
תפילות מרומם במקומות הקדושים ,ביום ראשון י' סיון
תשכ"ז .וסיפר הרה"ח ר' אפרים הרשקוביץ ז"ל ,כי באותה
הזדמנות ,הראה רבנו ה'אמרי חיים' לסובבים את המדרגות,
מרן רבנו שליט"א בתפילה במערת המכפלה בראש קהל אנ"ש -י"ג בשבט תשע"ז באמרו' :הנה עד כאן הרשו לנו לעלות בהיותנו כאן בעבר'.
תחילה נסעו לקבר רחל למעמד מרטיט במיוחד ,ומשם
המשיכה השיירה כולה לקברי האבות שבמערת המכפלה
בחברון .ההתרגשות וההשתוקקות היתה גדולה ,להגיע למקום
בו נטמנו אבותינו הקדושים .נאמרו פרקי תהלים החל מקפיטל
צ' ,אצל קברו של יצחק אבינו התפללו תפילת מנחה שהוא
שלוש פרסאות... שלהם .עוצמת הכמיהה להתקרב ככל האפשר אל קברי תיקנה ,וגם אמרו תהלים אצל קבר יעקב אבינו ע"ה ('מאיר
המילים מלחשות "הריני רוצה להתפלל תפילת ערבית שתיקן האבות ,מקבלת כאן מוחשיות מרטיטה. מרן ה'אמרי חיים' זי"ע בראש קהל אנ"ש עולה למערת החיים' ח"ב עמוד תיג).
יעקב אבינו עליו השלום" ובלבב פנימה מתייחדת המחשבה עם המכפלה – י' בסיון תשכ"ז ,אחר שחרורה משלטון הערבים בסיורינו במקום מתברר כי גרם המדרגות ממנה עלה
דברי ה'שם משמואל'" :והנה יש לפרש מה שיעקב אבינו תיקן תפלת תעלומת קבר הרמב"ן רבנו ה'אמרי חיים' ופמלייתו ,נמצא כיום בצד הנתון לע"ע
ערבית ,היינו שאפילו יהיה אדם בתכלית השפלות והחשכות בבירא יש המציינים את קבר הרמב"ן סמוך לאותה מדרגה ברשות הפלסטינים .האחראים במקום גילו הבנה עמוקה
עמיקתא ,אחרי היותו ברום המעלות ,אל יתייאש ויחגור שארית כחו שביעית .ההשערה נובעת מאגרת ששלח לבנו עם עלייתו לבקשתנו לראות את המקום ,אך נאלצו להשיב פנינו ריקם
ויתאמץ בתפלה ,כמו יעקב אבינו שהיה אז בתכלית השפלות בעצמו, לארץ ,ובה כתב כי פניו מועדות לחברון ,לחצוב לו שם קבר: עקב התקבצות בני ישמעאל לתיפלתם באותה עת.
והיה העולם חשך בעדו ,שהיה מתירא שלא יפול חס ושלם לג' עבירות "בירושלים עיר הקודש אני כותב אליך ספרי זה ,כי שבח כשמרן רבינו שליט"א ביקר במערת המכפלה בשנת
חמורות ...ומכל מקום לא נתבהל והיתה דעתו מיושבת עליו לתפילה". והודאה לצור ישעי זכיתי ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח תשע"ז ,פנה אחר התפילה לכיוון מתחם המדרגה השביעית,
ההתרגשות ניכרת על-פני המתפללים .מאן-דהוא אף ניגש ומבקש אלול ,ועמדתי בה בשלום עד מחרת יום הכיפורים ,אשר והתעניין עד היכן עלה הרה"ק ה'אמרי אמת' מגור זי"ע .הראו
משליח הציבור להתפלל במתינות יתירה .בסיומה של התפילה ,חוברים פני מועדות ללכת לחברון עיר קברות אבותינו ,להשתטח על אזור המדרגה האחת עשרה ששם נעצר ה'אמרי אמת'
כולם בריקוד מאוחד ומיוחד ,בשירת הבקשה" :הושיעה את עמך,"... כנגדם ולחצוב לי שם קבר ,בעזרת השם" באמרו "דא איז דאס" למרות אשר הזהירוהו השומרים לבל
בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם. ר' יהודה מציין כי המסורת אינה מבוססת דיה ,ויש יעבור את המדרגה השביעית.
הסיור נחתם ,אך טרם הושלם .פנינים רבות פזורות על אדמת המציינים את קבורתו בירושלים ,בחיפה ,ובעוד כמה מקומות. יש לציין כי היו שנים שרבינו ה'אמרי חיים' נכנס ביום הקדוש
הקודש ,ועוד חזון למועד לשוב וללקטם בס"ד .בשעה שאנו נפרדים מיקום המדרגות כיום ,מהצד המערבי של המתחם לביהמ"ד בשעה 3לפנות בוקר ,לומר שיר הייחוד ,לאחר-מכן
מן האבות והאמהות ,אנו מתחננים שיביטו ימין ושמאל ויראו את אבות יושיעו בנים משמש כיום לכניסת ערבים כשעדיין לא האיר היום ,יצא מביהמ"ד וישב מן הצד במקום
המרצחים הטובחים בבניהם ללא רחם; שיקרעו את בגדיהם וישוועו ברחבה הפנימית שבין האהלים – שזכתה ב"ה לאחרונה
אל האלוקים; שיקום כבר יצחק אבינו ויציע לפני ריבון העולמים בקירוי ראוי מזכוכית – כשמימין אהלי אברהם ושרה
את פשרת הגאולה 'פלגא עלך ופלגא עלי' ,וזוכר חסדי אבות ומביא ובהמשך החדר הגדול של יצחק ורבקה [הסגור ליהודים נהרס גרם המדרגות ופונה האזור כולו. מהול אל תוך המערה ,ולוקח המעות ועולה .כך ספרו
גואל לבני בניהם ,אמן. למעט עשר פעמים בשנה] ומשמאל אהלי יעקב ולאה, ניצבים אנו ברגשה במקום קדוש זה ,מקום תפילה של המוני אלי קצת היהודים שם.
אנו מקבצים את הציבור לתפילת ערבית ,אותה תיקן יהודים במשך מאות בשנים .על הקיר ניתן עדיין להבחין בסימונים "וחלון קטן יש מחוץ לחומה אשר על גב המערה,
יעקב אבינו ע"ה. של מיקום המדרגות בעבר .אנו ממששים את הקירות ,שניכר בהם ואומרים שהחלון ההוא יורד למטה נגד קברו של אברהם
שלושה מקומות אין אומות העולם יכולין להונות עתה עומדים לנגד עינינו דברי הזוהר הקדוש בפרשת שידי רבים התרפקו עליהם .שונה הוא מרקם וצבע האבנים של אזור אבינו ,ושם ניתן רשות ליהודים להשתטח נוכח החלון
את ישראל לומר גזולים הן בידכם .ואלו הן: שמות" :אם היו בני העולם יודעים את מעלתו של יעקב זה ,בו עמדו המדרגות .השכבה החיצונית של האבנים עד לגובה ההוא .אכן תוך החומה אשר על גבי המערה לא יכלו
אבינו בשעה שהקב"ה אמר לו 'אנוכי ארד איתך מצרימה
מערת המכפלה ,בית המקדש וקבורתו של יוסף קומת אדם ,מקולפת .זרזיפי הדמעות של אבותינו ששפכו כאן את להיכנס ,ואני התפללתי נוכח החלון הקטן ההוא"...
( בראש י ת רבה ,ע ט ,ז)
ואנוכי אעלך גם עלה' ,היו מלחכים את העפר סביב קברו צקון-לחשם נספגה באבנים ומליחותם המסה את השכבה החיצונית אחר מלחמת ששת הימים ,בעקבות צורך בטחוני
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 31 30קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
הרב אב"ד אלעד בישב"ק באלעד כבוד התורה בבית שמש: האש הלוהטת של לימוד התורה והעבודה ליכדה את הלבבות. מרן רבינו שליט"א
עסקני הקהילה נכנסו לעובי הקורה למצוא נחלה קבועה לתורה
בליל יומא דהילולא של מרן ה'אהבת-שלום' זי"ע זכו תלמידי סיום ד' חלקי שו''ע ולתפילה.
בביקור חיזוק ב'שיעורי התורה ברבים'
הישיבה לצעירים 'אהבת-ישראל' באלעד לביקורו המרומם בפאר והדר נחוג במוצ"ש העעל"ט המעמד הנאדר בקודש בליל שישי פר' וירא בשעת 'שיעורי תורה ברבים' בהיכל
בנדבת לב ובעין יפה נתנו קהל 'אמרי חיים' שטח בתוך מבנה
של הרה"ג אב"ד אלעד שליט"א ,שהיה רצוף וגדוש התעוררות של סיום ד' חלקי שולחן ערוך על ידי הג"ר דוד צבי ויינברגר. ביהמ"ד הגדול ,השתררה התרגשות כאשר מרן רבינו עט"ר
הבניין ,ואברכי 'אהבת שלום' החלו במלאכת הקודש להרחבת
והתרוממות. אחר 30שנות לימוד ובחינה בעמל וביזע הגיע ליום שמחת ליבו, שליט"א נכנס במפתיע לביקור חיזוק בין מאות הלומדים .רבינו
ושיפוץ הקומה העליונה .לאחר מגבית מוצלחת בה גויס בס"ד
תיכף להגיעו פנה הרב שליט"א לחדרו של ראש הישיבה הרה"ג קצירת הפירות ברינה בס"ד. שליט"א התעניין אצל ראשי ועד שיעו"ת ברבים על השיעורים
הסכום הנדרש ,ואחר חודשי השלמת ההליכים הבירוקרטיים,
ישראל שטיינמץ ,שהציג את תכנית חבורת 'מבקשי-רצונך' לבני המעמד התקיים בבית מדרשנו 'דמשק אליעזר' בהשתתפות שבביהמ"ד בשעה זו ,ונהנה לראות את הלומדים ,שהיו שרויים
החלו אחר פסח תשפ"ו עבודות הבניה בשטח .לקראת חודש
שיעור ג' ,במסגרתו מתעלים החברים למעלות רמות בהדרכת אברכי הכוללים ובני החבורות שבהנהגת הגרד"צ ,וחברי קהילתנו בריתחא דאורייתא.
תשרי שעעל"ט הושלמו עבודות הבניה ,ואברכי הקהילה זכו
ראש הישיבה והמשגיחים ,כשהשפעת החבורה מוחשית על הק' בראשות רבני הקהילות ורבני העיר בית שמש ,בשירה וזמרה רבינו שליט"א פנה גם להיכלי התורה בשטיבלעך שבבנין 'בית
להיכנס בהתרגשות עצומה אל ההיכל החדש שהושלם כליל
הישיבה כולה לטובה .בהמשך נקראו בני החבורה לחדר ,הרב ויזניץ' ,אשר שקקו קול תורה בשיעורים ובחברותות ,התעניין
בתופים ובמחולות ובשולחנות ערוכים בהדר. בהדרו .שטח ביהמ"ד ונספחיו קיבלו פנים חדשות לתלפיות.
שליט"א הביע בפניהם את התפעלותו משורת התקנות והקבלות על סדרי הלימוד והביע סיפוק והנאה רבה.
דברי פתיחה נשא הרה"ג אברהם צבי קטינא ,שביטא את מעמד קביעת המזוזות התקיים בראשות הרה"ג אב"ד
בהם עומדים התלמידים בצורה מופתית ,ונשא בפניהם משא הביקור המרגש הותיר רשמי חיזוק ועידוד להמוני הלומדים
ההתרגשות האדירה המקיפה את כל בני קהילתנו הק' בשמחת דקרייתנו שליט"א ,שקבע את המזוזה בפתח ביהמ"ד מתוך
נפלא בדרכי ההתעלות בעבודת-ה'. משתתפי השיעורים ,בציפייה ובתחינה שזכות התורה דרבים
אחד מחשובי רבני קהלנו ,המשפיע מאוצרו הטוב תמידין כסדרן רחשי הודאה לבורא עולם .את מעמד הלחיים פיארו הג"ר צבי
אחר עלה הרב אב"ד לקבוע מזוזה בהיכלה החדש ,הגדול תעמוד למרן רבינו שליט"א לאריכות ימים ושנים טובות בבריות
לכלל אנ"ש ולבחורי החמד ,ובעצם היותו דוגמה ומופת של הירש ויזניצר רב דחסידי ויזניץ באשדוד ,הרה"ג דוד שטיין מרבני
והמרווח ,של הישיבה ,כשעובר לכך שרים התלמידים ניגוני הכנה גופא ונהורא מעליא והוא יוליכנו במהרה לקבל פני משיח צדקנו.
'געווייקטע חסידישע איד' השקוע בעולמה של תורה כל היום. קהל אמרי חיים ,הרה"ח יהודה ישכר שטרן ,הרב גבריאל יוסף
בהתעוררות רבה .במסיבת 'לחיים' לרגל ההילולא העלה עובדות
הג"ר קלמן וייס רב קהילתנו הק' דמשק אליעזר ,קשר עטרה ויזניצר מג"ש בבית המדרש ,שד"ר הרה"ח יואל יעקב טסלר,
ממרן האהב"ש תוך הפקת לקח ומוסר .בסיום התפללו ערבית
לראש הגרד"צ המאיר מהודו וזיוו על בני העיר .הוא ציין במיוחד והר"ר שמואל דוב שוק חבר מועצת העיר.
כשהרב שליט"א עובר לפני התיבה.
את המסירות העצומה להשקיע כל אונו בתוה"ק .הג"ר שמואל רב הקהילה הרה"ג ברוך טסלר הזכיר את ימיה הראשונים
יעקב לנדאו רב ודומ"ץ וראש הכוללים דבעלזא בבית שמש, של הקהילה אשר החלה את דרכה בארץ לא זרועה ,וכעת זוכים
עמד על מעלתו של הגרד"צ ,בקביעות החזקה ללמוד ולהיבחן לראות בברכת השם בהיכל לתלפיות.
מדי חודש עשרות שנים עד הגיעו הלום .הג"ר פרץ טוביה בינדר הרה"ג אב"ד דקרייתנו העלה על נס את פעולות עסקני הקהילה
רב ודומ"ץ דצאנז בבית שמש ,העניק מתנת הוקרה בשם מפעל יחד עם כלל בני הקהילה ,אשר התמסרו להקמת מקדש מעט
הש"ס ,במסגרתו נבחן הגרד"צ במשך 30שנה מדי חודש. בתכלית השלימות והיופי .הרב הרחיב ביסודות הקהילה בהליכה
ברוב התרגשות וחיבה התקבל בקבוק יין מבורך ממרן אדמו"ר בדרכי החסידות ע"פ מסורת רבוה"ק .בסיום הודה בחביבות
עט"ר שליט"א ,ששלח במיוחד לכבוד המעמד .הגרד"צ ערך את מיוחדת לעסקני העיר המסורים הרה"ח יואל יעקב טסלר והר"ר
'ברומו של עולם' בישב"ק 'אמרי חיים' הסיום ואחר פצחו בריקודים לכבוד התורה ולומדיה. שמואל דוב שוק ,על פעלם הכביר והנמרץ .בסיום העניק תעודות
לאחר ימי מבצע 'ברומו של עולם' ,בהתעסקות מרובה בנושא בדבריו הודה הגרד"צ להשי"ת על חסדיו הרבים ,ובמשנה הוקרה בשם בני הקהילה לחברי ועד קרן הבניין ובראשם הר"ר
הכנה לתפילה ושמירה מדיבורים בטלים ,שהביא להטת אדיר ברורה סידר אמרותיו על הזכייה הנשגבה .הוא העלה על נס אלימלך הלוי ויזל והר"ר אהרן קלמן חיים אדלשטיין.
בעבודת התפילה בין כותלי ישב"ק 'אמרי חיים' בשיכון ,יצאו המעמד ננעל בתפילה ובקשה לבורא עולם להשלמת המלאכה.
את דמותו של רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע שהיה מכה על
מצטייני המיזם ליום הוקרה בירכתי צפון -בגליל העליון. בחודשים הקרובים יתחילו עבודות הבניה לשלב ב' ,הקמת היכל
קודקודנו ואומר 'גדל' ,בהגבהת השאיפות ובהקפדה על ניצול
ביומא דהילולא רבא י"ז חשוון ,תחת השפעתו הרוממה של עזרת נשים ,חדרי ספח ,ומדרגות הגישה ממערב בית המדרש.
כל רגע לעבודת השי"ת.
רביה"ק ה'אהבת שלום' זי"ע בעל ההילולא השכימו התלמידים
הרה"ח ר' ישראל פנחס ויינברגר נשא דברים בשם בני מעמד חנוכת בית מדרשנו
לתפילת שחרית באתרא קדישא מירון .ההכנה היתה נעלית
המשפחה ,הזכיר את אביו הדגול הרב החסיד רבי אברהם אורי
והתפילה -רוממה ,שליחי ציבור היו נכדי מרן רבינו שליט"א
ע"ה שבוודאי שש ושמח במרום ממעמד נשגב זה .הרב אהרן
'אהבת שלום' באשדוד
-צאצאי בעל ההילולא .לאחר התפילה אמרו פרקי תהלים ארבע שנים חלפו מאז הוקמה קהילתנו הק' 'אהבת שלום'
יוסף כהנא בשם אברכי הכולל הדגיש את השקעתו העצומה
בתפילה 'שיתחדש המלוכה' של רבינו שליט"א בבריות גופא באשדוד ,המאגדת את צעירי האברכים המתרבים בלע"ה ,ומהווה
ונהורא מעליא ,ויצאו התלמידים בריקודי קודש נלהבים לכבוד של ראה"כ הגרד"צ בכל יחיד ויחיד ,ובירכו להמשיך בפעולותיו
להגדיל תורה ולהאדירה. עבורם מבצר רוחני וגשמי כאחד .הקהילה הקדושה הוקמה על
התנא האלוקי רשב"י. ידי מרן רבנו שליט"א ,אשר בשליחותו הקדושה פעל הרה"ג
בעיה"ק צפת הסבו באולם מקומי לסעודת הילולא רבתי בהדר מוהרי"י בן מרן רבנו שליט"א בכל עוז למען ביסוס הקהילה.
ופאר .שיחה יוקדת נשא המשפיע הרה"צ ר' אליעזר אייכנשטיין בראש הקהילה העמיד רבנו שליט"א למורה דרך ולמנהיג את
מצפת ,עובדות וסיפורים על בעל ההילולא השמיע ראש הישיבה הרה"ג ר' ברוך טסלר רב הקהילה ,וכיום מונה כבר למעלה ממאה
הרה"ג אברהם חיים פערל ונכדו בעל ההילולא מנהל הישיבה וחמישים אברכים יראי שמים כ"י.
הרב פישל האגר .התלמידים וההנהלה הריעו בתודה למנהלי במשך השנים נדדו חברי הקהילה ,בשנים האחרונות שכן
מיזם 'שלהבת' בעיריית ב"ב :הרה"ח יהושע הלוי מנדל סגרה"ע ביהמ"ד במרתף צר שאינו הולם את כבוד המקום ,אולם שלהבת
והר"ר בנימין יצחק שטנגר ,על מימון הנסיעה במאור פנים.
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 33 32קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
***** וחסידים ברינה יגילו ******
מראות משמחת נישואי נכדת מרן ראש הישיבה שליט"א ,בת הרה"ג בן ציון מייזליש שליט"א
עב"ג החתן אשר חיים שטרנבוך נכד האדמו"ר מביאלא לונדון שליט"א | י"ז חשון תשפ"ז
המגבית השנתית שע"י
רשת כוללי בוקר 'תורת משה'
צילום :שוקי לרר
34קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
ֶדֶע+ר � ּ
ֶרִֶּבי
בעמלי תורת הבוקר הזכה ,מעוררי השחר ,ויזכה לברכת מייחס חשיבות מיוחדת ושומר חיבה יתרה
מרן אדמו"ר שליט"א ולזכרון טוב על לוח לבבו. ל"פארטאגס קויטל" של תורת משה.
בכל יום ויום ,בכל מקום שהותו ,בארה"ק ובחו"ל,
במסיבות הערב המתקיימות בימים אלה ,ניתנת לצורך שמחה או חלילה לצרכי בריאות ,בימי חול
ָזָאל ַַזיין ֶֶג+עז ּּו ְְנט
וביומי דפגרי ,בכל עת ובכל זמן – הקויטל של תורת
האפשרות הנדירה הזו להשגה.
בוקר יקבל את תשומת הלב הראויה .יתברכו הנזכרים
זה הזמן לזכות בקויטל הייחודי בכל ענין :ב"עולם" בו ויפקדו בכל הישועות והרפואות.
מי שזוכה להיות "פרנס" או "חצי פרנס" ,זוכה [פרנס
– בכל מקום שיהיה" ,שנה" – בכל יום ויום שתבחר, שלם – בבלעדיות ,וחצי פרנס – עם שם נוסף] להרשם
"נפש" – בפני הקודש ,מרן אדמו"ר שליט"א. בקויטל זה ,הייחודי והנדיר ,ביום אשר יבחר לתמוך
הקדשים ,צדיק יסוד עולם ,לצד תשוקתם של רבוה"ק מילים -מהוקצעות ומדוקדקות ככל שתהיינה -דלות
ושמחתם הכבירה בעת שפקדו את המקום ,כל אלו וחיוורות הן לעומת אותם רגעים ,להם יזכו "נכבדי
ַַה �ֵּלּב ּ+כ ֹֹּו ֵֵסף
יחברו לשעה מזוקקת של פתיחת שערי שמים והורקת אעירה" באותה עת ,שם בשכם.
שפע ,כיד ה' הטובה על יוסף המשביר. בפרשת לידתו של יוסף – פרשת ויצא הבעל"ט [לפי
כל הברכות ,כל הישועות וכל הרפואות ,ביטול עין התוכנית העכשווית בס"ד ,הנתונה לשינויים בכפוף
הרע ודורות מקודשים ,וכל שאיפה כמוסה הנשפעת לגורמי הביטחון] יזכו מובחרי העדה להשתטח על ציונו
ִלִ ְְקֻדֻ � � ַּׁׁשת י ֹֹו ֵֵסף
בזכות יוסף צדיקא .כל אלו יהיו נחלת חלקם של הקדוש ,בפרץ געגועים שופע ,ברגש עז של קדושה,
הזוכים להשתתף במעמד בראשות הרה"צ אב"ד בתפילה רותחת ,ובישועות מובטחות בזכות יוסף
דקרייתנו שליט"א. קדישא .לכלל ,לפרט ,ולמרן אדמו"ר שליט"א.
במסיבות הערב ניתנת ההזדמנות להבטיח את שם ,בעמקי שטח עוין ואכזרי ,יתעוררו רחמי שמים
מקומך באותו "עולם" – הציון הקדוש .באותה מרובים במעמד עתיר רושם ורב רגש ,על אותם יחידי
"שנה" – פרשת לידתו של יוסף והזרחת אורו. סגולה ברי לבב שיזכו לכך.
ולהאיר את ה"נפש" ברגעים בלתי חוזרים. תשוקתם של דורי דורות להשתטח על ציון קודש
ֶועְלט פ ּּון
ַאַ ֶו ְ
בעוז ובגאון ,כאשר פאותיהם הרטובות מעידות על מאות אברכי חמד ,גאוות הבריאה כולה ,עמלים בכל יום
יקיצה עילאית באשמורת הבוקר ,בטרם כל יציר פוקח ויום ,בלא חכמות ובלי תירוצים ,בעמל מופלג ובגבורת
את עיניו בפעם הראשונה. ארי ,בסניפי רשת כולל 'תורת משה' על שמו של רביה"ק
במסיבות הערב אנו יכולים להפגין את הערכתנו זי"ע הפרוסים בכל מושבות אנ"ש בארה"ק.
ּ++ת ֹֹּוַרַ +ת ַַה �ֹּב ֶֶּק+ר
אליהם ובחדא מחתא לזכות גם אנו באותה תורה עולם שלם של תורה זכה ,מלאת להב וחיות ,טהרה
המחזיקה את ה"עולם" ,והיא תקפה לכל אורך וקדושה ,הוא יסוד העולם .אותם אברכי חמד פותחים
ה"שנה" בלי יוצא מן הכלל ,כל יום ויום ,גם בימי את סדר יומם כראוי ,ובכך פותחים את היום החדש
ששי וגם בימי בין הזמנים וגם למחרת שמחות עבור כל הבריאה כולה – בתורה תמה וברה.
בבית המלכות .תמיד בבוקר בבוקר .ובכך לזכות תענוג וקנאת סופרים משמשים בעירבוביא כאשר קורה
לחלק כחלק עם מובחרי ה"נפש" – אותם נזרי ואנו נכנסים אל בתי המדרש ,ועדים למחזה המרנין של
הבריאה ,אשר עליהם העולם עומד. עשרות אברכים ,מהעידית שבעידית ,רוכנים על תלמודם
בס"ד
ֲ+ה � ְ
ִיְִׁ+ש ֶֶ++כ+ם?* ֲ
הזכויות למכירה במסיבות הערב:
�
הקויטל בבוקר ַַה ְְׁש ֵ �ֵּכ ם
השפעות ימים ,לבבות הומים
�
הנסיעה המרוממת ִִל ְְׁש ֶֶכ ם
בפני הקודש ,השפעות בגודש
�
עם המעוררים להטות ְְׁש ֶֶכ ם
חלקנו עמהם ,מגיע להם
רכשו את מיטב הזכויות במסיבות הערב בקהילותיכם ,כמתפרסם
אל תפספסו ,אל תפסידו
להצטרפות ולפרטי הנסיעה:
073-3641082
* ע"פ דברים יג ,ד:
איר זענט ,האם ישכם
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
****** ***** פארי עלי ופארי עליו עם פתיחת תקופת הצטרפות להורים לילד ראשון בגיל שנה:
שמחת הבר מצוה מאות הורים צעירים מאנ"ש התכנסו לכינוס ההורים של 'אפריון'
לפע"ח הבה"ח כמר משה יהושע ני"ו
נכד מרן אדמו"ר שליט"א
בן חדב"נ הרה"ג מנחם מענדיל הגר שליט"א הרה"ח ר' יצחק אייזיק ויזניצר יו"ר אפריון ,היטיב הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א ,אשר הרחיב בדבר ההשתדלות לאחר סיומו של שנת הקמת אפריון והמהפכה הכללית
להביא ולהמחיש את התוכנית כולה לפרטי פרטיה ,אשר הרצויה המוטלת על כל אחד ואחד לדאוג לצאצאיו ,לצד של אלפי אנ"ש ,נכנסת אפריון למסלול שנתי קבוע ויציב,
אף הוצגה בפני המשתתפים בשפה ברורה ובנעימה .הן האמונה והבטחון העזים בהשי"ת ותוקף הידיעה כי הכל במסגרתו מיועדת תקופה זו מדי שנה ,לצירוף מאות אנ"ש
את החלק הבסיסי של ההשתתפות בגמ"ח אפריון ,והן מאתו יתברך וכי אנו רק עושים את המוטל עלינו ותו לא. שילדם הראשון נולד בשנה שחלפה.
בדבריו התייחס לפרשת השבוע שממנו נלמדים ענייני סידרת תמונות ''5
את תנאי ההצטרפות לשלב שוק ההון ,והן את חלק הליווי
שידוכים והקמת בתים תקנון אפריון
הצמוד שיוביל לשמירה על המסגרת.
נאמנים בישראל בדרכם קובע ,כי אפשרות
החידוש שבדבריו ,היה ההכרזה על קביעת 'מדד של האבות הקדושים צירוף הילדים שנולדו
החתונות' שיוביל אי"ה אפריון ברמה לאורך שנים. שמעשיהם סימן עד לתאריך כ"ט אלול
שבכפוף אליו ישודרגו סכומי ההלוואות" .כשם שקיים לבנים ,והביא מדברי בשנה שחלפה ל'אפריון'
בשוק מדד לכל דבר ,כך ,מהיום והלאה ,יהיה קיים מושג רבנו ה'צמח צדיק' הוא בתקופה זו .ולאחר
"מדד החתונות" ,מדי שנה בשנה יעקוב אפריון אחר השוק שעל אף ההשתדלות תקופה זו ,שוב לא
לפרטי פרטיו ,כל נותני השירות וכל צרכי החתונה ,ולפי שעשה אברהם בשלחו תתאפשר הצטרפותם.
זה ייקבע המדד .הדבר אף יוביל לקביעת נורמות בסיסיות עם אליעזר את כל הונו, עוד קובע התקנון
מכל מקום ידע היטב החל משנה זו ואילך,
בנישואי הילדים ללא היגררות להוצאות מיותרות וחסרות
והחדיר אל לבבו כי כי דמי הפקדון להורים
פשר .כך שסך אפריון באמת יענה על הוצאות כלל תקופת מאת ד' כל מה שעשה לילדים צעירים בגיל
הנישואין ללא חריגות כלל. ועושה ויעשה. שנה ,יחל בדמי הפקדה
"יכולים שני אנשים לחתן באותה רמה בדיוק ,ואחד את הכינוס הנחה חודשיים בסך ₪ 200
יוצא על כך כ ₪ 30,000-מיותרים ,שיכול היה לחסוך הר"ר גבריאל יוסף בלבד ,ויעלה בהדרגה
בתכנון נכון יותר .איננו מדברים על חסכון או וויתור פולק אשר פתח לשנים הבאות עד
כלשהו או ירידה ברמה .אנחנו מדברים על אותה רמה בדברי ברוכים הבאים להגעה להפקדה
במדויק ,שבתכנון שאינו מדויק – עלול להוביל לקלחת נרגשים לכלל ההורים חודשית של ₪ 500
הוצאות מיותרת". היקרים אשר השי"ת ככל חברי אפריון.
הפקיד בידיהם פקדון לאור זאת ,קיימה
הר"ר יהודה הלל בראון מבכירי 'אפריון' ,הציג את
שערכו לא יסולא בפז, הנהלת 'אפריון' השבוע
הגרפים המדויקים ואת האפשרויות הניצבות בפני כל והשליחות שהועיד כינוס רב רושם למאות
אברך ,כשהדבר מוביל למסקנה ,כי ככל שיקדימו האברכים השי"ת לכל אחד ההורים הצעירים,
להתחיל ולהשקיע אף בסכום חודשי קטן ,כך יגדל הסכום ואחד ,לדאוג לעתידו באולם 'דיצה וחדווה'
בס"ד ויעשה פירות מבורכים פי כמה וכמה. של צאצאיו. שבבנין בית ויזניץ.
הרצאה מקצועית מרתקת נשמעה מפי הרה"ג אברהם דברי עידוד וחיזוק הכנס יועד לאבות
לפקוביץ יו"ר ארגון 'שערים' ,המפורסם כמוביל מהלכים נלהבים נשמעו מפי יו"ר ולאמהות ,ומאות אנ"ש
מהפכניים בתחומי ההשקעות ואף עומד לימין אפריון עזרת נישואין הרה"ח העונים על קריטריון
ר' אברהם רודיך ,אשר זה השתתפו בכינוס
בכל עת וזמן ,אשר ריתק את הציבור בהבנת המהלכים,
עמד בדבריו על חובת זה ,כדי לשמוע ,להבין
ההשקעות והתשואות.
כל אחד ואחד לדאוג ולקבל מידע אודות
מיד לאחר הכינוס ,נפתחה ההרשמה לפגישות האישיות הן לעצמו והן לזולתו, האפשרויות שלפניהם.
עם נציגי אפריון ,שמוגבלים לתקופת השבועות הקרובים, בהיות אפריון קופה במרכז הכינוס
שבמסגרתם יוכלו מאות האברכים להצטרף למסלולי משותפת של אלפי נשמעו דברי ברכה
'אפריון' ,ובכך להבטיח בס"ד את עתיד משפחתם. אנ"ש. וחיזוק מפי מורנו
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 41 40קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
ַאַזֹוֹי ֶ
לעְרְְנְט ֶמֶען!
הנתונים כדי להבין במה מדובר :במפגשים השתתפו כ 90-מלמדים בכתות השונות של
המהפכה הצוברת תאוצה בקנה מידה בלתי פרופורציונאלי ,סימנה את אחת מתפניותיה
הגמרא ,מסך כולל של 23תלמודי תורה ברחבי ארה"ק ,המלמדים במשך השנה כ3,250-
תלמידים ,כל תלמיד ותלמיד על פי ה'רובד' המתאים לשנת הלימודים שלו בדווקא. היותר משמעותיות ,באותו כינוס ,שלישי בסדרה ,שהכריז שוב בעוצמה רבה כי בשורת
התתי"ם השותפים ,שהצטרפו עד כה במהלך ,הם מכלל קהילות הקודש ,הקטנות שיטת הלימוד המדויקת הזו – 'שיטת הרבדים' – היא משהו שהמתינו לו דורות.
עם הגדולות ,אשר ראו אור גדול בשיטה האמורה ומבקשים להנחילה לכל תלמיד
ותלמיד ,להבטיח כי הדור הבא ילמד גמרא ,ווי ס'דארף צו זיין.
וכאמור ,הנתונים הם הדוברים העיקריים כאן ,וכל מילה נוספת – מיותרת.
מה לומדים השנה?
הכנסים הללו שנערכו כאמור לשלש שנות הלימוד הראשונות ,אורגנו ע"י 'הערב
נא' בהשקעה מרובה ובכיבוד עשיר כיד המלך ,כשהמטרה היא חידוד 'הרובד השנתי'
של השנתון.
בתחילת הכינוס נלמד שוב אותו שלב ייעודי לכתה זו .הוא נידון כראוי בצורה ברורה
ומקיפה ,נקבעות מטרות הלימוד השנתיות ומחולקות חוברות מיוחדות המתאימות
לרובד הנוכחי. ובשניה – כך בשלישית ,ברביעית ובחמישית, ייצאו תלמידיו ,כולם ללא יוצא מן הכלל אריח על גבי לבינה
בהמשך יושבים המלמדים לשיח פתוח ולעיון ולמידה מקרוב ,עם המלווים עד שיוצא אותו תלמיד מכותלי התלמוד תורה – בחודש אב הבעל"ט .כאשר תלמיד לומד את 'שיטת הרבדים' פיתח בכשרון רב
והמאבחנים של 'הערב נא' האמונים גם על הנחלת צורת הלימוד הברורה :הרב יואל עטור ב'קאסקעט' ,ולא רק חומר לימודו בהתאמה הראויה ,הוא מקבל את המינון הרה"ג רבי משה יהודה רודזינסקי שליט"א,
צבי ליבוביץ ,הרב ישראל הופמן והרב דניאל קפלן. בידו ,אלא אוחז הוא את 'תלמודו' בידו – הנכון של הטעם והגישמאק שבלימוד ,ומכאן אשר שנים של עמל התורה ודבקות בדברי
בתלת הוי חזקה :המלמדים יוצאים מכנסים אלה גם עם ארגז כלים עשיר ומקצועי, צורת הלימוד המדויקת ,אשר תאיר לו את ואילך ,יערב לו בע"ה. ובעומק רבדי הגמרא ,לצד יכולות מופלאות –
וגם ,ובעיקר ,עם נעימות וגישמאק להמשך עבודת הקודש במהלך שנת הלימודים הדרך מכאן ועד זיבולא בתריתא ,להתענג הולידו את השיטה המדויקת ,אשר מצעידה
הבאה ,בהשקעה מוגברת ,ובעיקר – מדויקת וברורה. על מתיקות הגמרא ,בבהירות ובהבנה נכונה. 'רבדים' אלו -חמשת שלבי הסולם את הלומד הטרי ,זה שבקושי מלאו לו תשע
אשר מוצב ארצה בראשית הלימוד ,וראשו שנים ,אל תוך עולם הגמרא המופלא ,בהדרכה
התפעלות פעילה מגיע השמימה אל החיבור האמיתי ,הנכון ברורה ,מכוונת ומדויקת ,והיא נשארת לו
ֶֶׁש ַַמע הנעימות והבהירות שבהנחלת והמדויק ,באהבת תורה אמיתית -מעובדים לבן-לויה עד אשר ייצא מכותלי התלמוד
הלימוד בצורה המדוברת ,הגיע אל אוזניהם כראוי בכל כיתה לפי ה'רובד' שלה ,לאורך כל תורה ודרכי לימוד הגמרא נהירין לו כדרך
הכרויות של עשרות מנהלי תלמודי תורה השנה .כל שורה בגמרא נבחנת על פי אותו בואו מביתו אל ה'חיידער'.
ברחבי ארה"ק ,שידעו לומר ,רק אחרי הרובד של השנה הנוכחית ,מה שמבטיח
התוודעותם למהלך :בדיוק לדבר כזה ייחלנו. בס"ד ,כי התלמידים כולם עולים בהצלחה על גולת כותרתה של השיטה האמורה ,היא
התהילות נשמעות מכל זוית ,ההתפעלות השלב הזה .בשנה הבאה מוסיפים הם ללמוד ההתאמה המרבית לשנת הלימוד ודרגת
גוברת וההשתאות אינה פוסקת. בתוספת הרובד השני ,וכמעשהו בראשונה האתגר והקושי בה יכול לעמוד הצורב הצעיר
והעדות לכך היתה באותו גיל .לימוד
במפגש האחרון, הגמרא מתחלק לחמש
ש יו ע ד למלמ ד י שנות לימוד הגמרא
השנה השלישית של בתלמוד תורה ,ולכל
גמרא ,כהמשך לשני שנה – תפקיד ברור
קודמיו ,שיועדו לשנים משלה ,מה רוכשים
הראשונות. התלמידים בשנה זו.
ושלא כבכל אירוע כבר בר"ח אלול יודע
אחר ,כאן די בהצגת המחנך – עם מה
א שבת טיש
חיים מאיר הייגר
א חסידישע געדאנק
מה אפשר לעשות עם כסף
עניי העיר כבר הכירו היטב את הפרוטה השחוקה שנהג
העשיר לתת לכל מי שהתדפק על דלת ביתו ,הם גם הכירו את
המנהג שהשתרש :לזורקו בחזרה לעבר העשיר .ברבות הימים
התייאשו כולם מלדפוק על דלתו ,והשם 'העשיר הקמצן' דבק
בו בכל עוז.
עד שהרה"ק בעל ה'תניא' והרה"ק מבארדיטשוב זי"ע הגיעו
העירה ,לקבץ כספים לצורך מצוה .הרה"ק מבארדיטשוב ניסה א ווארט
בגביית חודש תשרי העעל"ט להניא את בעל ה'תניא' מלילך לביתו של אותו עשיר ,אולם
בעל ה'תניא' התעקש ,דפק בדלת ,קיבל לידיו את הפרוטה
התעוררות לשמירת השבת
₪ 144,243.3 השחוקה ,הודה בכל לב לעשיר והותירה אצלו .אך התרחקו
הצדיקים רץ אחריהם העשיר והביא להם נתינה מכובדת יותר,
אחר זמן מה דלק אחריהם והוסיף להם עוד ועוד ,עד שבסופו
היה זה בשב"ק פר' חיי שרה תרצ"ט ,באותה תקופה
גזרה הממשלה האנטישמית ברומניה גזירה קשה ומרה על
בני ישראל ,כי ייאלצו לפתוח את חנויותיהם בשבת ,רח"ל.
של דבר נתן להם סכום גדול מאוד. הגזירה ידעה עליות ומורדות ,גדולי ישראל והעסקנים
אחר הדברים האלה הסביר בעל ה'תניא' את פשר הדבר: המסורים ,ובראשם מרן ה'דמשק אליעזר' זי"ע ,הצליחו
על הפרוטה השחוקה דבקה הסטרא אחרא ,עד שהשתלטה מדי פעם להמתיק את הגזירה.
על כל ממונו של העשיר ולא היה יכול לתת מכספו לצדקה, בספה"ק 'דמשק אליעזר' בפרשתנו ,מצינו דברי תורה
₪ 9744.4 ₪ 18,822.1 ₪ 14,374.2 כאשר נטלנו את הפרוטה לצרכי צדקה הסתלקה הסטרא שאמר 'בשבת שהותרו לסגור את החנויות במדינתנו',
אחרא ממנה .אט אט חזר העשיר להיות בעל הבית על ממונו, ובהם הרחיב לעורר את קלי הדעת ,כי אם זכינו והותרה
והיה יכול ליתן מהונו לצדקה. הגזירה ,לא יפתחו חלילה את החנויות בשבת .וזה לשונו
אכן נסיון העושר גדול הוא ,לפעמים הממון משתלט על הכתוב "ואשביעך אשר לא תקח אשה לבני מבנות
₪ 2703.2 ₪ 58,056.1 ₪ 5951.2 על האדם ,על השקפת עולמו ,ביודעין ,ובעיקר בלא יודעין.
לפעמים בן אדם נכנס לתוך מרוץ להרוויח הון רב ושוכח מכל
הכנעני ...ויאמר אליו אברהם הישמר לך פן תשיב את
בני שמה" :מזה כשנה תמימה הורגלו בעוונותינו הרבים
הסובבים אותו ,רץ כל היום מעסקה אחת לשנייה ושוכח מה בחילולי שבת' ,אשר לא תקח אשה' ר"ת 'א'ת ש'בת
המטלה העיקרית בחייו .הרי פשוט חבל עליך ,אם הקב"ה ה'מלכה'' ,מבנות הכנעני' רומז למחלל שבת שדינו כעכו"ם
10,543.7 ₪ 7173.5 ₪ 16,874.9 השפיע לאדם עשירות והרחבת הדעת ,הרי אפשר לנצל זאת
לתורה ומצוות .אם יש אנשים שעושים לו את העבודה הקשה,
(חולין ה); אי-אפשר להצטדק ולומר 'אשר אנכי יושב
בקרבו' ,שאנו בין העמים ומוכרחים לחלל שבת ח"ו ,כי
₪ הרי יש לו יותר זמן להשקיע ב'דברים שאדם אוכל פירותיהם
בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא'.
על שמירת שבת צריך למסור את הנפש! 'ויאמר אליו
אברהם הישמר לך פן תשיב את בני שמה' ,ת'שיב ב'ני
"וד' בירך את אברהם בכל" ,הקב"ה השפיע עשירות ש'מה ר"ת שבת ,הישמר לשמור את השבת בכל האופנים!
לאברהם אבינו ,היו לו צאן ובקר ועבדים ושפחות ,בקיצור...
גביר אדיר .אולם -אומר השל"ה הק' – "ויאמר אל עבדו זקן
ביתו ,המושל בכל אשר לו" ,מה אמר לו' :דע לך ,שעל אף שאני
עשיר גדול ,הנני מושל על הכסף שלי ,לא הכסף שולט עלי, א ניגון
ועל כן אני צריך שידוך מתאים ליצחק בני .עם כל העשירות
שלי ,אינני מתפשר על קוצו של יוד'. ניגוני הרה"ק הרבי ר' צבי הירש מרימינוב זי"ע:
ומוסיף מרן ה'חתם סופר'" :המושל בכל אשר לו" -כפשוטו ניגון 'אהבה רבה' ,ניגון המכונה 'יעלה' בחצרות קודש רבים.
-מדבר על אליעזר ,כיון שאברהם אבינו היה מושל בכל אשר יש המייחסים ניגונים רבים בחצרות חסידים ובפרט מבית
ליל שלישי ערש"ק מברכין ,גביית חודש חשון
לו ,לכן היה יכול להשליט את אליעזר על כל נכסיו ,ולהיות דזיקוב ועוד אל הרה"ק זי"ע ,כמו 'והנחילנו' ועוד.
בשעה 22:27דקות
ו 3חלקים פנוי לעבודת השי"ת.
44קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
הרה"ח ר' חיים שלמה ברגר ז"ל מקרית ויזניץ
המחנך שהשפיע יראת שמים לתלמידים
השעה 7.30בערך ,למד רבינו זי"ע שו"ע הל' שבת עם 'מגן אחריו יותר - ...את כל זה סיפר רבנו ה'אמרי חיים' בהלוויה, קהל גדול מאנ"ש
אברהם' ו'מחצית השקל' בטוב טעם ודעת ,כדרכו ,ואף היה באומרו שמאז הכיר את ר' יעקב מנחם ז"ל. בראשות מרן אדמו"ר
משתף את ר' חיים שלמה בלימוד. מרת מינצא לאה ע"ה אמו של ר' חיים שלמה ,היתה בת שליט"א ,הלכו אחר
בהגיעו לפרקו נשא את זוגתו שתבלחט"א ,בת הרה"ח ר' הגה"ח ר' חיים שלום וידר חתן הגה"צ ר' צבי ברגפלד זצ"ל מיטתו של אחד מוותיקי
יצחק זאב דמן ז"ל מחשובי חסידי בעלזא ,המחנכת הדגולה אבד"ק נימיזשא ברומניה ,שהיה חותן הגרא"ש כץ זצ"ל אבד"ק אנ"ש ,משכים קום לתורה
והמנהלת הוותיקה של בית יעקב ויזניץ במשך עשרות בשנים, ריסקעווא ושיכון סאטמאר ב"ב. ולתפילה ,מחנך דגול רבות
אשר העמידה את בית החינוך לבנות על תילו לשם ולתפארת. בשנים ,ענוותן ושפל ברך
יחד הקימו בית של תורה וחסידות למופת ,וזכו לדורות ישרים ומקבל כ"א בסבר פנים
ומבורכים. מקוממיות לשיכון ויזניץ יפות ,הרה"ח ר' חיים
בעודו ילד עלה עם הוריו ארצה ,ואחר טלטולים התיישבו שלמה ברגר ז"ל ,שנפטר
ביישוב החרדי קוממיות .כאן הלך וגדל בתורה וביר"ש, בשם טוב במלאות לו
מחנך וחסיד למופת ובשנת תשי"ט בעודו ילד הפנה אותו המרא דאתרא הגה"צ שמונים שנה.
שטיינמץ שליט"א. ר' חיים שלמה המשיך אחר נישואיו לשקוד על דלתי ר' בנימין מנדלזון זצ"ל ללמוד בויזניץ .כשהתעוררו קשיים
קשור היה בלב ונפש לרבוה"ק ,מרנן ה'אמרי חיים' וה'ישועות תורה בכולל אטיניא בתל אביב .אח"כ עסק בחינוך תשב"ר, לקבלו במוסדותינו הק' מפני חוסר מקום ,פעל הרב מקוממיות בית אבות
משה' זי"ע ,ויבל"א מרן אדמו"ר שליט"א .זכה ובכל פעם שנכנס בת"תים סלונים ,ערלוי ורוז'ין בב"ב ,במשך עשרות שנים חינך באופן אישי אצל רבוה"ק ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה' זי"ע ר' חיים שלמה נולד בח"י בחשון תש"ז בהונגריה ,לאביו
מאות תלמידים ,כשהוא מחדיר בהם מלוא חפניים תורה יר"ש שיקבלוהו כתלמיד. הרה"ח ר' אברהם יהודה ז"ל ,תלמיד ישיבות ג'ערעש ,שאמלוי
בקודש פנימה חיזק רבינו זי"ע את זוגתו בתפקידה הרם כמנהלת
וחסידות ,ומשמש דוגמה ומופת ביראתו שקדמה לחכמתו. כאן בלט כתלמיד שקדן בתורה והוגה בה בהבנה ובהתמדה, וסעקלעהיד.
בית הספר לבנות ,והיה משנן וחוזר ואומר כי העיקר להחדיר
נודע במיוחד בתפילותיו ובברכותיו שהיו שגורות בפיו לצד יראתו שקדמה לחכמתו ,הוא אף רשם למשמרת את בילדותו זכה ר' אברהם יהודה שאביו ר' יעקב מנחם ז"ל
בבנות יראת שמים מדות טובות וצניעות.
כמונה מעות ,כל תפילה ,ברכת המזון וקרי"ש ,נאמרו על ידו שיעוריו של רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע בישיבה. לקחו להתברך אצל רבו מרן הסב"ק ה'אהבת ישראל' זי"ע.
בשנים האחרונות הלך ונחלש ,בשבוע האחרון נפל למשכב,
מילה במילה בכוונה ובמתינות. בשנת תשכ"ב כשהגיע דודו זקנו הרב מריסקעווע עם חתנו באחרית ימיו בבני ברק ,ביקש ר' יעקב מנחם מבנו ר' אברהם
וביום ראשון השבוע השיב נשמתו ליוצרה לדאבון כל לב. היה נעים הליכות ,אהוב על המקום ואהוב על הבריות.
בהלווייתו נשא דברי פרידה נרגשים הגאון אב"ד חליסה הגרא"ש כץ זצ"ל הרב מדז'יבוי לבקר בארה"ק ,באו לבקר יהודא ז"ל ,שרצונו להיטמן סמוך ונראה למרן הסב"ק ,והבטיח
מופלג בחסידות ,ביר"ש ובגמילות חסדים ,והיה מעסקני גמ"ח אצל רבינו ה'אמרי חיים' ,אח"כ נכנסו גם לביקור אצל רבינו לו שבעד זאת ישתדל עבורו שיזכה לאריכות ימים .יומיים
שליט"א ,ובנו הרב מרדכי דוד שליט"א מנהל ת"ת מכנובקא 'חסד חיים מאירים' דחסידי ויזניץ .ענוותן ושפל ברך היה, ה'ישועות משה' ,וסיפרו לרבינו זי"ע שקרובם תלמיד הישיבה לפני פטירת אביו הלך ר' אברהם יהודא אל הרה"ח ר' שמחה
בעלזא בב"ב. קיבל כל אדם במאור פנים ,נזהר במיוחד בשמירת הלשון ולא ר' חיים שלמה ברגר היה אצלם לברכת שלום ,וכאשר נשאל ארנסטר ז"ל ,והוא המליץ בפני רביה"ק ה'אמרי חיים' על ר'
הותיר אחריו את זוגתו החשובה שתחי' ,ודור ישרים מבורך דיבר מעולם סרה בזולתו .שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק על לימודיו במס' קידושין ידע היטב לענות על כל השאלות. יעקב מנחם ,שראוי למכור עבורו את החלקה .הוא נלב"ע
בניו הרה"ח מאיר מאשדוד ,הרב מרדכי דוד מב"ב ,הרה"ח טיבותא לנפשיה. רבינו זי"ע נהנה עד מאד ואחר הביע רוב עידוד לר' חיים שלמה. בכ"ח באדר תשי"ב ,הלווייתו התקיימה בבית החיים ב'זכרון
יעקב מנחם מביתר והרה"ח ירמיהו מאלעד ,וחתניו הרה"ח קבע עיתים לתורה מדי יום בשיעורים בעיון בביהמ"ד בשבת פר' ויקהל תשכ"ה אחר חתונת כ"ק אדמו"ר מבעלזא מאיר' למחרת בער"ח ניסן ,ור' יעקב מנחם זכה שרבינו ה'אמרי
יוסף ברויאר משיכון ויזניץ ,והרה"ג נפתלי בייגל שליט"א פא"י בבני ברק ,וב'שיעורי התורה ברבים' בשיעורו של הג"ר שליט"א ,החל רבינו זי"ע לסעוד את סעודות השבת בביתו חיים' השתתף בהלווייתו ,שעה שהגיע להתפלל על ציון הס"ק
ר"מ בישיבה"ק 'בית ישראל ודמשק אליעזר' ,נכדים ונינים אריה וייס שליט"א טרם עבר לכהן כרב בית מדרשנו בלונדון, בשני שולחנות ,לגברים ולנשים .באותה שבת הזמין רבינו זי"ע כמנהגו בער"ח ניסן.
הממשיכים בדרכו הברוכה. ובשיעוריהם של הג"ר יוסף אהרן ויזניצר והג"ר פרץ טוביה לסעודות שבת את העומד מצד החתן הגה"צ רבי יצחק יעקב משהגיע רבינו ה'אמרי חיים' ונודע לו שזו הלווייתו של ר'
ניימאן זצ"ל ממונטריאל .כשביקש רבינו זי"ע להביא מהישיבה יעקב מנחם ,סיפר שר' יעקב מנחם נקרא בבחרותו לצבא ,ואביו
את אחד הבחורים כדי שישמש בסעודה בשולחן הגברים ,הציע שהיה ירא שמא יצטרך להתגייס ,שלחו אל הסב"ק לגרויסוורדיין.
הרב ניימאן את קרובו הב' חיים שלמה ברגר ,שלמד בישיבה. בהגיעו אל הס"ק ,הורה לו' :הישאר בינתיים כאן' .והוא אכן
מאז זכה ר' חיים שלמה שרבינו זי"ע הזמינו בכל שבת לאכול נשאר במשך תקופה בגרוו"ד .כשנכנס שוב אל הרבי ,נענה לו
על שולחנו ולשמש בסעודה. הסב"ק בהונגרית ,שעתה ביכולתו לשוב הביתה .כשהגיע לבית
הוא סיפר כי בלילי שבתות של ימות החורף ,משעה 6עד הוריו ,סיפרו לו שבאו לחפשו בבית ,ומשלא מצאוהו ,לא חיפשו
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 47 46קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
הרה"ח ר' רזיאל שטיינמץ ז"ל
מאנטווערפן – שיכון ויזניץ
חסיד ועמוד של חסד
אצלו להימנע אף יום אחד מלימוד 'חשבון הנפש' בחוה"ל ,כי להתפרנס במחלבה ,אולם התבונן בכך שיהא משועבד מזמן הברכה התקיימה במלואה .ר' רזיאל זיכה את הוריו בנחת בצער ובאבל התקבלה
כך הדריך רבינו .להבחל"ח אצל מרן רבינו שליט"א השתדל החליבה בהשכמת הבוקר והדבר יפריע לעבודת הקודש שלו דקדושה ,הוא הקים בית נאמן בישראל עם עשרות צאצאים, הידעה המרה על פטירתו
במסי"נ להתפלל גם בימות החול במנין של הרבי ,אף אם היה בתחילת היום ,לתפילה ולהכנה אליה ,לכן נמנע מעסק זה. כולם הולכים בדרך התורה והחסידות הצרופה .בהמשך זכה הפתאומית של האי גברא
הדבר כרוך אצלו במסי"נ. היתה זו מסירות נפש לעבודת ד' ,לוותר על פרנסה בגין עבודת אביו ר' יצחק ישראל לעלות מרומניה הקומוניסטית והתיישב יקירא הרה"ח ר' רזיאל
התפילה .כן השגיח שלא ידברו בעת התפילה וקריאת התורה. באנטווערפן ,שם הקים את 'מאפיית שטיינמץ' שהיתה מוכרת שטיינמץ ז"ל ,מחשובי
"בשנים האחרונות קיבל יסורים באהבה ובשמחה ,לא
"מכיריו הרבים נהנו ממנו לאין שיעור ,מה לא עשה בכדי לכל תושבי העיר. חסידי ויזניץ באנטווערפן
איבד בטחונו בה' ,ובכלל תמיד הקרין סביבו אמונה ,באומרו:
לעזור לזולתו בגוף ונפש ,סחב רהיטים ,הסיע לרופא או לחנות בבחרותו עלה ללמוד בישיבתנו הק' ודבק בכל נפשו ברביה"ק -שיכון ויזניץ ,שהתמוטט
'שטענדיג לויבן און דאנקען ,בעטן און בעטן' ...היה חי עם
בריחוק מקום ,הלווה סכומי כסף עצומים בחפץ לב .ידידיו לא זי"ע .בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו תבלחט"א ,בת הרב חיים לפתע פתאום באשדוד ,זמן
תפילה על כל דבר ודבר .אמונתו ודביקותו בקופת ר' מאיר
נמנעו לנצלו מפני שהרגישו שהוא שמח לעזור ,הרבה פעמים שלמה הופמן ז"ל שאחר נפילת מסך הברזל הקומוניסטי כיהן קצר אחר שובו משמחה
בעל הנס היתה להשתוממות כולם ,הוא לקח על עצמו דברים
היה לי נוח לילך ברגל ולא לנסוע ברכב ,אולם ראיתי עליו את במשך שנים כרב העיר מונקאטש והתמסר למען יהודי המחוז. משפחתית בחו"ל.
גדולים על חשבון ר' מאיר בעל הנס ,מתוך אמונה חזקה ,ואכן
הרצון לעשות טובה ליהודי ולא רציתי לצערו .שימש היה אוזן זוג' תחי' עמדה לימינו במסירות והם הקימו דור מפואר ההוליכם איש חסיד היה ברמ"ח
ר' מאיר האיר לו פנים. קשבת לקשיי יום שאנשים סלדו מהם ,הקדיש מזמנו ושמע בדרכם הברוכה. ושס"ה ,עובד את בוראו
"בתקופות בהם התקשה בהליכה התגלתה מסי"נ לתפילה אותם בסבלנות ,העיקר שפלוני יידע שיש מי שמעוניין בו. כמה שנים לאחר נישואיו הורה לו רבינו זי"ע להתיישב בכל לב ונפש וכל כולו מסור למען הזולת ,עושה חסד ומרבה
בציבור ,לאף אחד לא היו טענות עליו אם היה נשאר להתפלל ואף פעם לא ציפה ל'יישר כח' ,כי היה פשוט בעיניו שמזכים באנטווערפן ולחזק שם את הקהילה .לפרנסתו עסק תחילה להטיב בכל עת ולא מחזיק טיבותא לנפשיה ,רחים מוקיר
בבית ,ולמרות זאת ירד ועלה שלוש קומות במאמץ להתפלל אותו לעשות חסד. במכולת ולימים בחנות טבע .שעות רבות בכל יום עסק בעזרה ומכבד רבנן ,אוהב תורה ולומדיה במידה נפלאה .לבו היה ער
בציבור .כך היתה מסירות נפשו להשתתף בשמחות ידידים, "לדוגמה ,גמילות חסד קטנה המשקפת את מהותו -פעם לזולת ,ליווי משולח לאיסוף צדקה ,וכדומה .ליבו היה ער וחם לכל דבר שבקדושה ,הוזיל מכספו לתורה לחסד ולכל דבר מצוה
כשהוא טורח ועולה בקושי ,נשען על שני מקלות. נכנס מאן דהוא לביהמ"ד וחיפש גארטל ,תיכף ומיד לקח את לכל דבר שבקדושה ,והוא היה רוח החיים בקהילתנו באנטווערפן. בסבר פנים יפות ,כיתת רגליו בהתרמת נדיבי עם להחזקת
הגארטל שלו וחתכו לשניים ,ואמר לו :הנה יש לך כאן גארטל. תורה להכנסת כלה ולכל נצרך שנקלע לאנטווערפן .קידש שם
אחרית ימיו ופטירתו מידת גמילות חסד אצלו לא היתה רק 'שאני צריך לראות עדות הרב ודומ"ץ שמים בכל תהלוכותיו ,אציל הרוח ופאר המידות .היה מעמודי
לאחרונה היה מרותק לכסא גלגלים ,למרות זאת המשיך ולדאוג שגם לזולתי יהיה' ,אלא בכל מהותו חי עבור הזולת .פעם רב ודומ"ץ הקהילה הג"ר שמואל לוריא שליט"א תיאר התווך של בית מדרשנו באנטווערפן ,אחד ומיוחד מבני החבורה
בסדרי התפילה ועבודת ד' כרגיל ,עד שביום חמישי פר' וירא ביקש ממאן דהוא טובה ,והלה התנצל בפניו שטרם עשה זאת השבוע את דמותו של ר' רזיאל ע"ה: משכמו ומעלה ,מסור בכל נפשו ומאודו למען כבוד וקדושת
מפאת שכחה ,שיתפו ר' רזיאל במשנת חייו' :דברים אישיים בית המדרש ,דבוק בלב ובנפש לרביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע
אחה"צ השיב נשמתו ליוצרה לפתע פתאום ,שעות ספורות אחרי "לכאורה היה ר' רזיאל בעה"ב העוסק במסחר ,אבל כל
מותר לשכוח ,אולם מה שנוגע לזולת אסור לשכוח' ...הוא וליבל"א מרן רבינו שליט"א.
שובו משמחת נישואי נכדו בחו"ל .המונים ביכו את לכתו של התנהגותו היתה כחסיד העושה לפנים משורת הדין .הוא לא
שיתף גם את ביתו וילדיו במעשי החסד ,עד שהטביע עליהם
אדם כשר וישר והשתתפו בהלווייתו בליל שישי ע"י ביהמ"ד גדל בבית של רב ובכוחות עצמו הגיע לדרגות גדולה בג' עמודי
חותמו בעשיית חסד. 'ממנו תרווי נחת'
הגדול ,בדרכה לבית החיים ויזניץ .במהלך ההלוויה בקשו שיהא עולם תורה עבודה וגמילות חסדים.
"לא ידע כבוד מהו ולא הפריע לו כשנתנו כבוד לזולתו ,היה נולד בשנת תשי"ז בעיר בארשא שבמארמורש ,לאביו הרה"ח
נא שליח טוב להמליץ טוב במרום למען בריאותו השלמה "באהבת תורה שיקדה בו ,השתתף בכל שיעור אם בארה"ק
מהנעלבין ואינם עולבים ,לא היה איכפת לו ולא נטר איבה אם ר' יצחק ישראל שטיינמץ ז"ל ,חסיד קשור בלו"נ לרבוה"ק ונצר
של מרן רבינו עט"ר שליט"א ,אליו היה כה קשור להבחל"ח. בכולל 'חזון נחום' ,אם באנטוורפן בכולל 'ישועות משה' לבעה"ב,
העליבו אותו' .ואינם עולבין' -כמה נזהר בכבוד חברו ושלא
ר' רזיאל זכה להקים דור ישרים מבורך ,בנים ובני בנים ובזמן שלא היה שיעור היה מאזין לקלטות של שיעורי תורה. למשפחה שהיתה קשורה מדורי דורות לרבוה"ק זי"ע .ר' יצחק
לצער את זולתו ,הרבה ויתר כדי לא להיות קשור במחלוקת,
שעות ע"ג שעות ראוהו יושב בביהמ"ד ומקשיב לקלטת .בכל ישראל היה איש רב חסד ובעל צדקה נפלא.
עוסקים בתורה ובמצוות בדרך החסידות ,מחשובי אנ"ש ,בניו ידוע לי עובדות שוויתר משלו בדרגות שראוי לספר על הג"ר
הר"ר מנחם מאניש ממאנטשעסטער ,הר"ר אברהם והר"ר שאלה שעלתה על הפרק היה מתעניין ומתענג בה ,כמו"כ כשנודע טרם לידתו ,הזהירו הרופאים את אמו ע"ה כי קיימת סכנה
ישראל סלנטר זצ"ל.
לו על מאכל מסוים שיש מפקפקים על כשרותו ,תיכף קיבל על גדולה לילד ,אמו ע"ה נכנסה מיד אל הרה"ק ה'נועם אליעזר'
שמעון מאשדוד ,חתניו הר"ר שלמה קליין מבית שמש והר"ר "מרוב התקשרותו אל רבוה"ק לא הסתפק בנסיעה לר"ה עצמו שלא לאכלו אף שרוב הפוסקים והציבור אוכלים אותו. מסקולען זי"ע שהתגורר אז ברומניה ,ופרצה בבכי .הרבי הרגיעה
עמרם מנחם רייך מעפולה ,אחיו מאנטווערפן הר"ר משה ולליל הסדר ,או בנתינת קוויטלעך ,הוא היה חי תמיד בהשפעת
חיים ,הר"ר אברהם ,הר"ר צבי אריה והר"ר דוד ,ואחותו אשת "כל תפילה וכל ברכה אמר בכל ליבו ,והשתדל שיוכלו והבטיח לה' :עוד תראי שמהבן הזה יהיה לך הכי הרבה נחת,
הדרכות הרבי ,רבינו ה'ישועות משה' התבטא עליו פעם 'מיין
הר"ר יעקב דיאמנט. רזיאל'קע' ,היה דבוק אל רבינו זי"ע בלב ונפש ,לא היה שייך לענות אמן על ברכות הנהנין שלו .לפני שנים היה בדעתו הוא ייולד בחיים'.
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 49 48קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
כשהתלווה אל ה'שבט הלוי' ,חזר לפניו מאמר הנדפס בסה"ק
'ליקוטי אמרי חיים' עה"כ 'אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו',
שהחפץ לפעול לאוקמא שכינתא מעפרא אבל אין סיפק בידו
הרה"ח ר' מנחם מענדיל חרל"פ ז"ל משיכון ויזניץ
כי הוא נאלץ להתהלך בחוץ ולדאוג לפרנסתו משען מטה
לחמו ,ומוטרד בענייני העוה"ז ,יש לו עצה לנקות המכה ,שלכל משפיע ,מחנך ורב חסד
הפחות 'שבתו יתן' -ישמור שבת כהלכתה ועי"ז יקרב את
גאולת השכינה. חיים' זי"ע הניח לו את התפילין של ראש ,ורביה"ק ה'ישועות אבל וצער גדול
כשמוע ה'שבט הלוי' את דבריו בעניין הנשגב של 'גלות משה' זי"ע את ה'של יד'. השרתה פטירתו של האי
השכינה' ,נענה' :ענין זה של לאוקמא שכינתא מעפרא הוא גם רבינו ה'ישועות משה' קירבו מאוד ,הוא סיפר שבל"ג גברא יקירא ,משפיע ואיש
דבר עמוק ,אין זה שייך לכל אחד ,נדירים הם הגדולים הראויים בעומר תשל"ו כשרבינו זי"ע יצא עם הציבור לגינה לירות חינוך ,רב חסד ומרבה
לעסוק בכך .רבך ,הרבי מויזניץ שליט"א ,הוא ראוי לעורר על בקשת ,הורה לשיר 'עוד יזכור לנו ...לצדק דיננו' ...ר' מענדיל להיטיב ,הרה"ח ר' מנחם
כך!' ['הליכות הישועות משה']. היה בחור צעיר ,ובתוך כך השיח את הרהורי ליבו לפני אחד מענדיל חרל"פ ז"ל ,מיקירי
במהלך העלייה הגדולה ממדינות ברית המועצות בשנות ה'תש"נ, הנוכחים ,להבין מה הקשר של ניגוני ר"ה ליום ל"ג בעומר. אנ"ש בשיכון ויזניץ.
התנדב רבות לקרב עולים חדשים ,כן התנדב ב'מבצע שבתות' מחנך ומקרב רחוקים כעבור רגעים ניגש רבינו אליהם ואמר' :יוציא איום לצדק
של הרבי מקאליב זצ"ל לחיזוק יהודים בערי השדה .כל ימיו בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוג' שתבלח"ט ,בת הרה"ח דיננו' תואם להפליא למהות היום ,שכן רשב"י העיד שהוא בירושלים של
עסק בפעולות קירוב וחיזוק ,ורבים השיב מעוון. ר' אהרן הכהן אשר ז"ל מחשובי אנ"ש ומחסידי דז'יקוב ,והיא יכול לפטור את כל העולם מן הדין!... מעלה
היה עסקן מסור לטובת מוסדותינו הק' ,כאשר התלווה עם עמדה לימינו כל השנים במסירות נפלאה ,יחד זכו לגדל דור מפואר. בבחרותו למד בישיבת 'חכמי לובלין' והיה תלמיד חביב ר' מענדיל נולד
רבינו זי"ע לביקור באמריקה ,הקדיש ביני לביני זמן רב לאסוף לפני נישואיו אמר לו רבינו זי"ע כי הוא כמו אביו ,ועל כן למרן ה'שבט הלוי' זצ"ל ,היה ממקימי חברת 'משכימי קום' בירושלים בשנת תשי"ט להוריו שהיו מהמשפחות החשובות
כספים לטובת עמלי התורה ,וזכה להכניס סכום גדול ונכבד כל מה שיש לו יוכל לספר לו ,ואכן כך עשה ר' מענדיל. בישיבה ,חבורה שה'שבט הלוי' עודדה מאוד ,ומעולם לא הפסיד בירושלים ,אביו הרה"ח ר' ברוך נחמיה דוב ז"ל היה נכד הג"ר
לקופת מוסדותינו הק'. בהתקשרותו הנפלאה אל רבינו זי"ע סיפר שפעם היתה לו מללמוד לפנות בוקר ומלהתפלל בישיבה. זבולון חרל"פ זצ"ל מרבני ירושלים .אמו היתה נינת רבה של
זכייה בשעה מאוחרת בלילה לשמוע את רבינו זי"ע קורא ק"ש בד בבד נמנה על טובי חבורת בחורי 'צעירי ויזניץ' .בתחילה ירושלים הג"ר יוסף חיים זוננפלד זצ"ל.
רב ומרביץ תורה שעל המיטה .התיבות הק' שיצאו מפ"ק בהתלהבות עצומה, עדיין לא לבשו הוא ואחיו כובע סמט ,פעם בתחילת התפילה בצעירותו עברו הוריו לגור בפאתי שיכון ויזניץ ,ור' נחמיה
לימים הקים מנין תפילה בבית האבות הסיעודי בשיכון נחרטו היטב בתוכו ,וגרמו לו להתעוררות בעבודת ד' זמן רב. בחוה"מ פסח עבר רבינו זי"ע על ידם ,הבחין שאינם חובשים נודע כיהודי ירא שמים ,הוא שימש בימים הק' כש"ץ בביהכ"נ
ויזניץ ,והוכר כרב המקום .עשרות שנים שימש כרב ומגיד שיעור לימים התמנה כמלמד דרדקי בת"תים חשובים בבני ברק, כובע סמט ורמז להם בדפיקה על הכובע ...אחר התפילה שאלם 'הליגמן' בבני ברק .לדאבון לב לא האריך ימים ,בעודו אברך
במחלקה הסיעודית ,ושימש שם ככתובת לכל דבר שבקדושה. בעלזא ,ערלוי ,ביד אומן ובגישה אבהית אוהבת חינך שם דורות למה לא חבשו כובע סמט לכבוד החג ,ור' מענדיל השיב שיש צעיר נקטף באיבו באסון תאונת דרכים רח"ל ,בשיא פריחתו.
מטרתו המרכזית היתה לעודד ולשמח את לב הזקנים. של תלמידים לתורה וליראת שמים. לדבר על כך עם אמו. בשנה האחרונה לחייו בערב הימים הק' נכנס ר' נחמיה אל
איש חביב היה ,חיוך היה נסוך על פניו בכל העיתים והאיר ר' מענדיל סיפר שפעם נכח כשהרבי מערלוי זצ"ל ביקר אצל ביום ההוא הגיע רבינו לבקר חולה -הגה"ח ר' מרדכי זלמן רביה"ק ה׳אמרי חיים׳ זי״ע ,כדי להתברך לרגל השנה החדשה.
תמיד פניו לכל אחד קטן כגדול ,שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק רבינו זי"ע .השיחה נסבה על קדושת השבת ,ורבנו התבטא מה ויזניצר זצ"ל ,בדיוק עמדו שם האחים עם אימם ,כי התגוררו עם כניסתו פנה אליו רבינו ואמר לו' :ר' נחמיה ,הלא אתם
טיבותא לנפשיה .היה קשור בלב ונפש למרן רבינו שליט"א, שהיה מרגלא בפומיה שהשבת היא מרכז החיים -היא המשפיעה באותו בנין בשיכון .כשהבחין בהם רבינו שאלם שוב על הענין, משמשים כבעל תפילה ,התפללו עלי בתפילתכם' .השתומם
והסתופף בצל הקודש בהתקשרות מופלאה .חיבה יתירה היתה לכל ימי החול הבאים אחריה ,ובכל ימי החול מתכוננים אליה. ואימם השיבה שלחג השבועות ילבשו כובע סמט .נענה רבינו: ר' נחמיה ושאל' :והלא הרבי אף הוא משמש בבעל תפילה'.
לו להסתופף בצל צדיקים ,מצעירותו היה מקורב לצדיקים למחרת הגיע הרבי מערלוי לביקור בת"ת ערלוי בב"ב ,וכאשר 'כדאי שכבר עתה תלבשו ,בואו נא בעוד שעה לביתי' .כשבאו החזיר לו רבינו' :שנינו משמשים כבעלי תפילה ,ויש לנו להתפלל
רבים ,באמונת חכמים מופלגת ,ואף הם השיבו לו אהבה רבה. קיבל ר' מענדיל את פניו ,אמר לרבי מערלוי שאת מה שנאמר לבית רבינו ,הורה לאחד הגבאים להביא לשניהם שני כובעי ולהתכונן כראוי' ...נפעם יצא ר׳ נחמיה ,ובהתפעלות סיפר על
בשנים האחרונות חלה ונחלש ,והזדכך בייסורים ,אולם בכל בשיחה אצל הרבי מויזניץ על קדושת השבת ,הוא משתדל סמט [רבינו נהג לשלם מכספו רכישת לבושי חסידות לבחורים כך למשפחתו.
התקופה התחזק באמונה ובתפילות רבות לפני בורא עולם .בליל להחדיר בתלמידים הרכים. ולאברכים שהתקרבו] ,אחד לימות החול ואחד לשבת ,ונתן בעודו ילד התייתם ר' מענדיל מאביו ז"ל בשנת תש"ל ,רבינו
שב"ק פר' וירא השיב נשמתו המזוככת לבוראה ,לדאבון לב נענה הרבי מערלוי ואמר בהתרגשות' :אכן כל מילה וכל להם .כשחבשו את הכובעים שאלם כמה פעמים בחיבה' :האם ה'אמרי חיים' רצה שלר' נחמיה תיערך הלוויה מכובדת ,ועל
קרוביו ומוקיריו הרבים .קהל גדול בראשות אדמו"רים ורבנים זמר ששומעים מהרבי מויזניץ נותנים המון חיזוק לכל ימי זה יפה עליכם? אין רצוני לתת לכם סתם מתנה'... אף שבאותו יום היתה הלוויית ארונות הרבניות מויזניץ ע"ה,
השתתפו בהלווייתו שיצאה במוצ"ש מביהמ"ד הגדול ,לבית החול .הרי הנך רואה שכאשר אני שובת בבני-ברק ,אני עוזב לשמחת רבינו לא היה גבול ,ובמהלך החג שיבחם על ששמעו הגה"ק מטערנעווא ורבי מרדכי חנא זצ"ל ,שהועלו מחו"ל,
החיים באלעד שם נטמן. את התלמידים ומגיע לשולחנו של הרבי מויזניץ ,זאת מפני לקולו .בשבת שאחר החג הזמינם לקידוש ,ואמר לעומדים הורה רבינו שקודם יערכו את הלוויית ר' נחמיה ,ואח"כ ילוו
הותיר אחריו את זוג' החשובה תחי' ,ודור ישרים מבורך, שאני אוהב לשמוע כל 'תנועה' שלו ,ב'טיש' או ב'מיטאג טיש', סביב' :הם צייתו לי ,עלי להזמינם לקידוש' .גם שיחת קדשו את הארונות.
בניו הר"ר ברוך נחמיה דוב ,הר"ר חיים מאיר והר"ר אברהם 'אַ כל מקדש ,אַ אסדר לסעודתא' ...הרי ממש שכינה מדברת בקידוש היתה במעלת הלבוש החסידי ,וכמובן שעי"ז התקרב
שלום .חתניו הר"ר שמעון רוט והר"ר מאיר בלוי .אחיו הרה"ח מתוך גרונו'!' ['הליכות הישועות משה']. ביתם עוד יותר לדרכי חסידות. בצל רבוה"ק זי"ע
שמואל הלל ,ואחיותיו מרת שרייבר אשת הרה"ח ר' בנימין מלבד זאת עסק ר' מענדיל מצעירותו בקירוב רחוקים ,בלב בימים ההם זכה לשמש אצל ה'שבט הלוי' ,ואף זכה להעביר בעת ההיא התקרב יחד עם אחיו יבל"א הרה"ח ר' שמואל
דוב שיחי' ומרת ויזל אשת הרה"ח ר' יעקב ז"ל. פתוח ובלשון לימודים קירב וחיזק רבים ,כפעיל ב'יד לאחים'. שליחויות בין רבינו ה'ישועות משה' לידידו הרב וואזנר .פעם הלל שליט"א לחצר קדשנו ,ר' מענדיל זכה שרביה"ק ה'אמרי
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 51 50קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
לא זכה לזש"ק ,והשתתף באופן חלקי בכתיבת ס"ת .כשנשאל מדוע אינו מקדיש מכספו
לכתיבת ס"ת שלם ,השיב כי הגיע למסקנה שלהנות יהודים מכספו זה דבר חשוב מאוד ,ולכן
הקדיש את כספו לגמ"ח הרה"ח ר' יוסף כץ ז"ל משיכון ויזניץ
רב המעשים בהצנע לכת /כ"ז בחשון תשע"ז ,עשור לפטירתו
הק' ,ובעבודתו זו שעשאה בישרות באמונה ובתמימות ,סייע גולה אחר גולה עשור שנים
רבות לכלל ולפרט ,במיוחד לתלמידי הישיבה ,לכל אירועי בשנות השואה עברו עליו תלאות וייסורים מרובים ,ועם כל ימלאו השבוע
ושמחות חצרות קדשנו ,ובמפעלות 'קמחא דפסחא' של קהל זאת לא משו מפיו האמונה והבטחון בבורא עולם .כשהסתיימה מפטירת האי גברא
עדת ישורון .כמנהל המשק נהג ברכב שהשתייך לישיבה ,וזכה המלחמה צעד מאות קילומטרים ברגל ובא בדמדומי חמה רבה ויקירא ,איש
להיות מהנהגים של רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע. לטשערנוביץ ,שם זכה להניח תפילין לראשונה אחרי זמן רב. חי ורב פעלים
בחתונת כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א חדב"נ כ"ק רבנו בטשערנוביץ התקרב אל הרה"ק ה'נועם אליעזר' מסקולען לתורה לתפילה
זי"ע ,היה ר' יוסף מראשי ועד הארגון ,וקיבל אז מרבנו זי"ע זי"ע ,שהיה לו לאב רחום וכלכלו ברוחניות וגשמיות .אח"כ ולחסד ,הנדיב
גביע ,כהכרת הטוב. עבר לאראד ,ונכנס ללמוד בישיבת הגה"צ מטשעקא זצ"ל ,שם הרב החסיד מוה"ר
לימד תורה לבחורים הצעירים ממנו. יוסף הכהן כ"ץ ז"ל,
באותם ימים זכה בהגרלה שנערכה על הזכות לעליה לארה"ק, מפארי עדתנו
כולו למען הזולת אולם הספינה גורשה ע"י הבריטים לקפריסין .בקפריסין היה
ר' יוסף הקים בכספו קופת גמ"ח ,והלווה לכל דורש במאור ומגדולי תורמי
עימם הרה"ח ר' יוסף שמואל פוגל ז"ל שלימדם גמרא ,והרה"ח ר'
פנים ,כשהוא מנהל את הגמ"ח עד כלות כוחותיו ,בדביקות מוסדות התורה
יהושע ורטהיימר ז"ל שהיה מנהיג הקבוצה .שם הקים את ביתו
ובמסירות .קופת הגמ"ח מתנהלת עד היום ע"י בני ה'חברותא' עם רעייתו החשובה מרת יוטא ע"ה ,בת הרה"ח ר' זאב גנץ ז"ל. והחסד ולקהילותינו הק' ,אשר נלב"ע בשם טוב ללא שזכה
שלו ,שהיה ריע כאח לו ,הרה"ח ר' עביר וייס ז"ל .כשנשאל ע"י להותיר אחריו זרע של קיימא ,אולם נתקיים בו הכתוב בישעיה
היה ר' יוסף מרכז החבורה ורוח החיים בה ,ולעיתים קרובות אחד מבני משפחתו מדוע אינו מקדיש מכספו לכתיבת ספר "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות ,שם
התקיים ה'זיץ' המרומם בביתו. תורה שלם ,ורק השתתף בחלק ניכר מספר תורה ,השיב שהוא אמונה ,תמימות ,דביקות עולם אתן לו אשר לא יכרת"...
באחרית ימיו נישא בזיווג שני לזוגתו החשובה לבית שטרסר, התעניין וחשב על כך ,אך הגיע למסקנה שלהנות יהודים זה עם עלייתם לארה"ק בשנת תש"ז ,התגוררו תחילה ברחובות,
נכדת ה'כתב סופר' זי"ע ,ועבר להתגורר בשכונת אונסדורף דבר חשוב מאוד ,ולכן הקדיש את כספו לגמ"ח. כשהוא מסתופף רבות בצל רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע.
שבירושלים .הוא קבע מקומו בבית מדרשנו שבשכונה ,תוך פעל רבות למען 'מפעל עזרת נישואין' ,כן היה מראשי יום אחד כשנסע לת"א ,ביקשו יהודי מקומי ברחובות, חוטר מגזע היחס
שהוא מתחבב על קהל המתפללים .מדי יום השתתף בתפילות וממייסדי אגודת 'רפואה וחיים' ,אותם ליווה עד לשנים שימסור קוויטעל להרה"ק ר' ישראל מהוסיאטין זי"ע בת"א. ר' יוסף נולד בשנת תרפ"ט בעיירה ווישווא שבמארמורש,
ובשיעורי התורה ,ובמשך היום רץ משיעור לשיעור. האחרונות .קבע עיתים לתורה בוקר וערב ותרם רבות לביהמ"ד בהיותו אצל הרה"ק מהוסיאטין ,התייעץ אם להתגייס לצבא, לאביו הרה"ח ר' אפרים פישל ז"ל ,מחסידי סיגעט ,מגזע הט"ז
ר' יוסף אף היה מגדולי העושים והמעשים למען שיפוץ של כולל בעלי בתים 'חזון נחום' ,בו למד ועסק בתורה בהתמדה כי קיבל צו גיוס .הרבי מהוסיאטין הבטיחו' :אף כדור לא יפגע ובן אחר בן להגה"ק ה'סמיכת חכמים' זי"ע ,ולאמו מרת ביילא
והרחבת בית מדרשנו 'ישועות משה' ויזניץ בשכונת רמות רבות בשנים. בך' .ר' יוסף הלך להתגייס ,ואף ששירת בסביבה ערבית עוינת, בת הרה"ח ר' רפאל לינדנבוים ז"ל מגזע ה'חכם צבי' זי"ע.
בירושלים עיה"ק. בהוראת רביה"ק ה'אמרי חיים' היה ר' יוסף שדכן במשך לא נפגע במאומה.
במשך שנים נהג ללכת לבקר חולים ובבתי אבות ,ובמאור שנים ,וזכה להקים כמאה בתים נאמנים בישראל .שידוכים בילדותו למד עם חברו מילדות הרב ר' אלעזר הגר ז"ל
לאחר זמן עבר להתגורר ביפו ,שם עבר לפרנסתו כזגג, ועם ילדים נוספים ,אצל מלמד מומחה שהרב ר' אביש הגר
פניו עודד וחיזק את החולים .גם בשכונתו אונסדורף בירושלים רבים הוציא לפועל בשליחות רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע. והתעסק בצרכי ציבור ,כשהוא מקים יחד עם ש"ב ר' רפאל
היה מבקר באופן קבוע את אחד השכנים שחלה מאוד ,ודיבר ר' יוסף סרב לקבל דמי שדכנות ,וכשהפצירו בו מאוד הסכים ז"ל מווישווא אביו של ר' אלעזר שכר עבור בנו .בגיל 12הם
סרולוביץ ז"ל בית כנסת לפליטים שהתגוררו במקום .הקמת
אליו במלים משמחות ,ישב ולמד איתו והשרה אוירה נעימה לקבל מתנה קטנה כדי לשמח את זוגתו ע"ה .לעיתים כשאילצו נבחנו 6ילדים על הל' מליחה ,אצל מרן ה'שארית מנחם'
ביהכ"נ היתה מתוך מסירות נפש ,כי השכנים החילוניים התנכלו
שחיזקה ושימחה את החולה .זוגתו ציינה שמעולם לא שמעה אותו לקבל דמי שדכנות ,נתן את הכסף כמתנה לזוג הצעיר. מווישווא זי"ע .הרבי מווישווא ביקש מהם למנות את טעמי
והפריעו להם מאוד.
אותו לדבר לשה"ר ולהתלונן על יהודי. כל שנותיו היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,אך הכל בימים ההם נהג לצעוד רגלית בשבתות כשעה וחצי ,יחד ההלכה שיש להדיח לפני המליחה ,כל אחד מששת הילדים
תרם סכומים גדולים להקמת בתי תפילה בתי מדרשות עשה בהצנע לכת .תמיד חיפש איך להועיל ולסייע לזולתו ,בלט עם בן דודו ר' רפאל סרולוביץ ,לעבר בית מדרשו של הרה"ק אמר טעם אחד מששת הטעמים ,והרבי הוסיף להם טעם
ובתי חינוך ,ודאג להזכיר שחלק מהכספים הם מעזבון אחיו במאור פניו ובאווירה הטובה והנינוחה שהשרה על סובביו. מבעלזא זי"ע ,שם נותרו עד מוצאי שבת .משם עבר להתגורר שביעי ,המובא בפתיחת ה'פרי מגדים'.
הרה"ח ר' יהושע ז"ל ,שגם הוא לא הותיר אחריו זרע של קיימא. למרות ייסוריו בשואה וכאבו הנורא על שלא זכה לזש"ק ,היתה בשכ' נוה אחיעזר בב"ב ואח"כ בשיכון ויזניץ ,והיה מבני החבורה בבחרותו התמיד בתורה בישיבתו של אב"ד סקעלהיד
נלב"ע ביום כ"ז בחשון תשע"ז ונטמן בבית החיים ויזניץ בבני תמיד צהלתו בפניו .הכניס אורחים בסבר פנים יפות ושמח הראשונה של אברכי אנ"ש שהוקמה אז בשיכון. הג"ר יהודה רוזנר זצ"ל.
ברק .אנ"ש מוקירי זכרו ודאי יכירו לו טובה בלימוד ובתפילה, בהם .כשחלתה זוגתו סעד אותה במסירות רבה.
במשך שנים היה ר' יוסף מנהל המשק של מוסדות ישיבתנו
לט"נ ר' יוסף ב"ר אפרים פישל הכהן ע"ה. בחבורה הראשונה בשיכון ויזניץ ,של זקני וחשובי אנ"ש,
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 53 52קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
אורה של תורה עוד יזכור
יום ג' -ל' חשון שב"ק פר' חיי שרה -כ"ז חשון
תר"ז :הרה"ק ר' צבי הירש ב"ר יהודה לייב הכהן מרימנוב זי"ע תרצ"א :הרה"ק ר' אריה לייבוש מרדכי בהרה"ק ר' משה משינאווא זי"ע
מנחה לד'! תרכ"ה :הנגיד החסיד ר' אליהו ב"ר שלמה פרוכטר ז"ל מראשי קהילת ווישווא ואח"כ בצפת תש"ב :הרה"ח ר' פנחס ב"ר יוסף וייסברג ז"ל מבארשא
תשנ"ט :הרה"ק ר' יעקב ב"ר דוד יצחק לייזער מפשעווארסק זי"ע
יום ד' -א' כסלו תש"ה :הגה"ח ר' יוסף ב"ר דוד וייס הי"ד מנערסניצא
בס"ד ,חשוון תשפ"ז
שי"ט :הגה"ק רבי שלום שכנא ב"ר יוסף זי"ע אב"ד ור"מ לובלין והגלילות תשמ"ח :הרה"ח ר' מרדכי שלמה ב"ר גדליה יצחק הלברכט ז"ל
הקדוש מבארדיטשוב זי"ע ,מסביר את מהותה של מרן רבנו שליט"א תרס"ב :הרה"ק ר' משה בהרה"ק ר' יוסף אלטר מראדאוויץ צפת זי"ע ,ב' 'ויקח משה' תשס"ט :הרה"ח ר' חיים גדליה בהג"ר שמחה זיסל דסלר ז"ל מב"ב
תפילת המנחה – כמשמעה :מנחה ,מתנה להשי"ת. זועק מנהמת לבו הטהור:
תשל"ו :הנה"ח ר' משה אהרן ב"ר חיים יצחק עוזר רוזנגרטן ז"ל מראשי הקהילה בציריך תשע"ז :הרה"ח ר' יוסף ב"ר אפרים פישל הכהן כץ ז"ל ,נפ' ללא זש"ק והותיר עזבונו לטובת
"עת צרה היא ליעקב. וממקימי בית האבות בשיכון ויזניץ ממלכת התורה
וכך מבוארים דבריו בספרי החסידות :אברהם אבינו יעדער איינער ווייסט דאך תשס"א :הרה"ח ר' אלעזר ב"ר אברהם יוסף חנוך קליינמן ז"ל תשע"ז :הרה"ח ר' יעקב ב"ר שמואל יוסף פרידמן ז"ל מגרויסוורדיין ,ב"ב
יסד את התפילה להשי"ת ,מתוך התקשרות וצמאון די ביטערע מצב פון עולם התורה תשפ"ב :הרה"ח ר' יצחק אייזיק ב"ר אביגדור ביסטריצר ז"ל גבאי ביהמ"ד ויזניץ בפתח
נפש אל השי"ת ,מתוך כמיהה וביטול עצמי ודביקות אין ארץ הקודש. תשפ"ו :הגה"ח ר' נח ב"ר אריה לייב הייגר ז"ל משיכון ויזניץ ,בעל קורא בביהמ"ד הגדול
תקוה ,נלב"ע ללא זש"ק
בהשי"ת ואמונה כי הכל מאיתו יתברך וזעקה אל ד' לא עת לחשות!"
בצר לנו ותחינה מאיתו שיושיענו בכל עת. יום ה' -ב' כסלו יום א' פר' תולדות -כ"ח חשון
תקל"א :הרה"ק ר' אליעזר ליבער [הגדול] בהרה"ק אברהם אשכנזי מבארדיטשוב זי"ע
בא יצחק אבינו והוסיף עוד דרגה בתפילה ,תפילה תקל"ו :הרה"ק ר' שמריהו שמערל מווארחיבקא זי"ע
שיקאגו מאמצת תשס"א :הרה"ח ר' אלטר זושא ב"ר מרדכי מארקאוויטש ז"ל מוויליאמסבורג
תש"ד :הרה"ח ר' אפרים ב"ר אייזיק אריה ויזל ז"ל מבאטיזא -מארמורש
שאנו מעניקים כביכול מתנה להשי"ת ,ללא כל המתנה תשל"ד :הרה"ח ר' יעקב ב"ר יצחק אייזיק מנחם ויזל ז"ל
לתשלום גמול ,לא כציפיה לישועתו יתברך .יצחק אבינו
את לומדי התורה תשע"ב :הרה"ח ר' מרדכי בונם ב"ר יהודה ברנדייס ז"ל ממאנטשסטער
תשע"א :הרה"ח ר' ישראל ב"ר צבי שטרן ז"ל מברוקלין
שהעניק את עצמו מתנה וקרבן להשי"ת ,חקק את בארץ הקודש יום ו' -ג' כסלו
דרגתו זו בתוך התפילה ,תפילת המנחה' ,א יוד גיבט תרמ"ז :הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל בהרה"ק ר' יצחק מסקווירא זי"ע
יום ב' -כ"ט חשון
זיך אוועק פארן אויבערשטן'. המגבית השנתית המרכזית
למען ממלכת התורה והחסידות תש"נ :הרה"ח ר' ישראל ברוך יוסף ב"ר חיים צבי גליצקי ז"ל תשד"מ :הרה"ק ר' אברהם אביש בהרה"ק יעקב שמשון קאנער זי"ע מטשחויב-חיפה
איגוד מוסדות ויזניץ תשנ"ה :הרה"ח ר' יקותיאל זלמן ב"ר מנחם מענדיל סענדראוויטש ז"ל מברוקלין תרפ"ב :הרה"ח ר' מרדכי ב"ר יוסף אריה כהנא [פעלץ] ז"ל מסיגעט
שתי דרגות אלה ,הם גם בנדבת הלב והחזקת התורה תש"נ :הרה"ח ר' שלמה ב"ר ברוך ניימאן ז"ל משיכון ויזניץ מאנסי
הנאנקים תחת חרב גזירות וקיצוצים תשפ"ו :הגה"צ רבי ישראל אליעזר הגר זצ"ל אב"ד סערט ויזניץ ירושלים בהגה"צ ר'
הקדושה .יש נדבה שאף היא נעלה ומשובחת ,של יהודי של רשויות השלטון משה זצ"ל בעל 'ברכת משה' תשס"ב :הרה"ח ר' מאיר צבי ב"ר יעקב וייס ז"ל
שיודע את הבטחת השי"ת 'בחנוני נא בזאת' ,שיודע תתקיים בע"ה בשבועות
ש'עשר בשביל שתתעשר' ,שיודע שהדרך להשפעה רבתי פר' חיי שרה -תולדות תשפ"ז בס"ד
היא רק בכח הצדקה והחזקת התורה ,שהתורה היא באמצעות שליח מרן אדמו"ר שליט"א
מקור הברכה וכל הטובות כלולים בה .זוהי דרגה אחת. ונושא דבר קדשו למכירה
אבל דרגה נעלית יותר יש' ,טוהן פארן אויבערשטן', הרה"ח ר'
להעניק את עצמו' ,בכל מאודך' – בכל ממונך .וכשהאדם צבי פייביש מילר הי"ו באהבת ישראל שלב א'
סמנכ"ל ה'איגוד'
מעניק משלו לתורה ,להשי"ת ,זוהי תפילת מנחה שאין 4חדרים מרפסת סוכה
מעלה הימנה. ואתו-עמו הרב החסיד המפואר ,רב-הפעלים
עוסק בצרכי ציבור באמונה קומה ,2נוף פתוח
מוה"ר 1,450,000ש"ח
חיים בצלאל לוי הי"ו שמילי אונגר 055-6735363
מנהל משרדי ה'איגוד' בארה"ב ,ברוקלין יצ"ו
לו"ז קבלת קהל תולדות
בנושאי זכויות וביטוח לאומי 3חדרים ממ”ד מרפסת סוכה
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו קומה 1חזית מיקום טוב
1,300,000ש"ח
יום ב' -חיפה .בביהמ"ד שאץ ויזניץ רח' הרצל 60 יהודי שיקאגו! מאיר גרינבוים 054-8550755
יום ג' -אשדוד .רובע ח' אולמי פרחי שושנה אל תעמדו מנגד מול גזירות הגיוס והשמד.
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים חושו ובואו לעזרת ד' בגבורים
להמשך החזקת וקיום תורת ארץ הקודש
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00 "אל תמתין ותקנה
אלא תקנה -ותמתין"
ע פ ו ל ה - נ ד ל " ן ב ס " ד
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 55
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
הרבי הביט בממון שעל השולחן" .קרא נא
למשמש" פקד הרבי ,והמשמש נקרא אל החדר.
"הבא אלי אולר קטן" ציווה הרבי ,והמשמש
הזדרז להביא את מבוקשו.
להילולת הרה"ק
רבי צבי הירש הכהן מרימנוב זי"ע
ְְּב ַַטח ָָע ָָליו ְוְ הּוא ַיַ ֲֲע ֶֶׂשה
קם הרבי ממקומו ,ופרם בעצמו בעזרת
האולר את כיס הסתרים שבבגדו של לייביש.
הניח את הצרור על השולחן .פתחו לרווחה טרם ימשיך במסעו לכשיאיר השחר. אֹוֵרְך
ֲֲע ֵֵלי ֶֶּד ֶֶרְךָָּ ,בא ֵ
וספר את שלש מאות הרייניש אשר היו שם. נכנס לייביש אל בית האכסניה ,פנה אל השולחן שעל יד התנור אך זה לא מכבר שככו הדי השמחה בעיר קראקא .האברך
"אם רצונך להצליח במסחר היי"ש ,עליך כדי להתחמם קמעה בכפור האימים שבחוץ .ישב וחיכך את ידיו הצעיר והנמרץ ,לייביש שמו ,שזה עתה הקים את ביתו ,ישב בביתו
להשאיר אצלי את הממון כולו" -אמר הרבי, זה אל זה ,כאשר אל אזניו מגיעה קול שיחה הומה וקולחת ,היתה הקטן עם זוגתו הצעירה וחישבו את צעדיהם ועתידם .וכדרכם
ותוך כדי דיבורו פתח את מגירת שולחנו וגרף זו שיחת רעים חסידית של חבורת חסידים אשר ישבה סביב של צעירים נמרצים בקראקא ,היו פניו מועדות לפתיחת מסחר
אליה את כל מטבעות הכסף. השולחן הסמוך ,שתו 'לחיים' ושרויים היו בהתרוממות הנפש. לכלכלת ביתם הצעיר העתיד לפרוח בסיעתא דשמיא .נוהגים היו
"שמע נא אלי לייביש" פנה אליו הרבי שעות רבות ישבו החסידים והעמיקו שיח וחקר זה עתה הינם עושים את דרכם אל ביתם אחר ששהו תקופה צעירים אלה לקחת את דמי הנדוניה אשר קיבלו ,ולהשקיע אותם
בנחת ,כביכול לא רוקן אותו זה עתה מכל ארוכה בצל רבם והתענגו שם על ד' ,הלא הוא הרב הקדוש רבי בפתיחת מסחר של קבע שיביא את פרנסת הבית .כך גם קיווה
רכושו" :בהונגריה יש הרבה יי"ש ,אפשר
בכבשונם של תורה וחסידות ,הרביצו תוכחת מוסר
צבי הירש הכהן מרימינוב זי"ע. לייביש לעשות ,אלא שדמי נדונייתו לא היו מרובים ,אך בקושי
בנעימות איש את רעהו ואיש את עצמו ,ביני לביני איחלו לעשות שם עסקים טובים .אך התנאי הראשון השיח הער צד את תשומת ליבו ,ולייביש התבונן בחבורת שלש מאות וחמישים רייניש מנה צרור הנדוניה אשר לפניהם.
לחיים על כוסות משקה ומלאו פיהם בשירה ענוגה מבית לעסק טוב הוא בטחון בהשי"ת .סע לחיים החסידים .עיניהם ברקו בהתרגשות שעה ששחו דברי תורה מפי לייביש שניחן בחוש מסחרי מפותח ,טרח ובדק הכא והתם
ולשלום וד' יצליח דרכך". מדרשו של רבם רבם .ביני לביני מרבים הם בסיפורי פלאות ועובדות נוראות מה בכל זאת ניתן לעשות בסכום זה ,עד שבא לכלל מסקנה
עיניו של לייביש נקרעו לרווחה ,הרבי אשר זכו עיניהם לראות ואזניהם לשמוע ,ובאו שוב ושוב לכלל כי מסחר היי"ש יתאים לו ולמידותיו .בעיני רוחו צפה רווחים
הותירו חסר כל ללא פרוטה אחת באמתחתו, מסקנה נרגשת ומרוממת כי עיניו הטהורות של רבם צופות נאים במסחר זה ,וכעת ,נועד הוא עם נוות ביתו כדי לכלכל את
ועוד מברך אותו בברכת הצלחה ,והרי אין אל ביתו של הצדיק .ניגש אל המשמש וביקש מעמו לכתוב לו
למרחוק וברכותיו עושות פירות. צעדיהם הבאים .לאחר דין ודברים ,ומשהסביר לייביש חזור
'קוויטל' ,שם רשם שמו ושם זוגתו ,והוסיף כי עומד הוא לפני לברכה זו על מה לחול?! ה'פארברענג' החסידי נמשך והלך שעות ארוכות ,ולייביש והסבר לזוגתו את המתוכנן והמצופה והמיוחל בסייעתא דשמיא,
רגליו נותרו נטועות במקומן ,לייביש לא יכול היה לזוז ממקומו מסחרו הראשון ופניו מועדות להונגריה לסחור ביי"ש ,מבקש הוא
נמשך אחריהם כפרפר אל האור ,התקרב יותר ויותר וכעת הוא שרטט שרטוטים ותוכניות והציג גרפים משכנעים ,סברה האשה
אפוא מאת הצדיק שיברכהו בברכת הצלחה .צירף אל הקוויטל מרוב הלם .לא מורגל היה בכגון דא ,לא חסיד משכבר הימים כבר יושב סביב לשולחנם ,ממש כאחד מהם .לייביש לא נמנה וקבלה ,והחליטו להשקיע את מעותיהם בעסק זה.
רייניש אחד לפדיון נפש ,ונעמד בתור הנכנסים אל הקודש פנימה .הוא ,וזו לו הפעם הראשונה בחייו בה חילה פניו של רבי חסידי, מעולם על עדת החסידים ולא גדל בחבורתם .מעולם לא חווה לשם כך ,על לייביש להועיד פעמיו להונגריה ,שם משגשג
הגיעה שעתו ,לייביש נכנס והגיש את הקוויטל בפני הרבי .ולא הבין פשרו של דבר ומה עליו לעשות כעת .כיצד עליו לנסוע ישיבת מרעים מעין זו ,והיא שבתה את ליבו כקסם מופלא. ופורח שוק היינות והיינות החריפים .עליו ליטול עמו קרונות
הרבי נטל את הקוויטל ,התבונן בו וקרא כל תיבה ותיבה ,משסיים ,להונגריה לסחור ביי"ש אם אין אף לא פרוטה אחת בקרבו ,וכי שעות רבות ישבו החסידים והעמיקו שיח וחקר בכבשונם של הובלה אשר ישכור בקראקא ,לגרור אותם אחר מרכבתו ,כדי
עם 'בטחון' אפשר לקנות יי"ש? הרים עיניו הטהורות אל לייביש. תורה וחסידות ,הרביצו תוכחת מוסר בנעימות איש את רעהו שלא יצטרך לשכור הובלה בהונגריה בדמים מפולפלים .על
הרבי כמו ננער ממחשבותיו ונמלך בדעתו ,פתח שוב את מגירת "נוסע הנך להונגריה לסחור ביי"ש"? ואיש את עצמו ,ביני לביני איחלו לחיים על כוסות משקה ומלאו קרונות אלה יעמיס את מלאי חביות היי"ש ,יובילם ויביאם אל
השולחן והוציא ממנה חמישים רייניש ,אותם השיב ללייביש: "אכן כן" – השיב לייביש. פיהם בשירה ענוגה מבית מדרשו של רבם ,נעים הזמירות ,אשר עירו קראקא וימכרם ברווח נאה לפי השער הפולני הגבוה יותר
"בוודאי הבאת עמך מעות לצורך רכישת המשקאות" – "לך יהיה בטחון בד' ,למוכר היי"ש יהיה בטחון בך ,אך המתווך קול נעימותיו כבש לבבות ותנועותיו המרטיטות בכוחם לכבס לפרטיים ולבעלי חנויות בקראקא וסביבותיה.
מה יהא עליו? הא לך ממון לצרכי התיווך ,ולך לחיים ולשלום". המשיך הרבי. את הלבבות כבבורית. איש של 'אומר ועושה' הוא לייביש .בימים אחדים ערך את כל
רגליו של לייביש עדיין מיאנו לנוע והוא נותר מסומר למקומו, "אכן כך ,צרורים הם עמי" השיב לייביש ,בליבו פליאה על משחלפו אותן שעות מעין-עולם-הבא ,חלפה מחשבה בראשו ההכנות לקראת הנסיעה והוא מוכן ועומד לצאת לדרכו .בחרדה
אך המשמש שראה את קפאונו אחז בשרוולו וניערו ממקומו: השיחה המוזרה. של לייביש ,מחשבה שהיתה להרהור ומהרהור לדיבור .תשוקה נטל עמו את צרור המעות ,שהיווה למעשה את כל רכושם וחיפש
"מה סכום הכסף אשר באמתחתך" המשיך הרבי להקשות" .מה לך עומד"? -גער בו " -הלא זה עתה בירכך הרבי בהצלחה עזה נמסכה בליבו לנטות קמעה מדרכו ולנסוע לרימנוב העיר ,לא אחר מקום להטמינם שלא יארע להם מאומה בדרכו הארוכה,
"ובכן ,שלש מאות וחמישים רייניש עמי ,זהו כל סכום הנדוניה והצלחתך מובטחת .לא כל אחד זוכה לברכה שכזו .סע מהר רחוקה היא והדרך אליה לא תאריך את הדרך בצורה משמעותית, העוברת יערות כפרים ועיירות ,שמטבע הדברים אף שורצת
אשר קיבלתי לנישואיי .אבל מתכוון אני לסחור אך ורק בשלש לדרכך ואל תתעכב עוד"! וזו לו הזדמנות לחזות בזיו פניו של אותו צדיק וקדוש אשר גנבים ושודדים וכל מיני פגעים רעים ומרעין בישין .לשם כך,
לייביש יצא בברכיים כושלות .מה יעשה והוא לא זכה לאותה מאות רייניש ,ובחמישים הנותרים לשלם את הוצאות הדרך כה רבות שחו החסידים בשבחו .את דברו שטח בפני חבורת טרחה זוגתו המסורה ותפרה למענו כיס סתרים פנימי בחיקו ,שם
והקרונות" – משיב לייביש ,תמה ואינו מבין להיכן חותרים מידה מופרזת של בטחון והוא אינו יודע עדיין איך קונים יי"ש החסידים ,אשר עודדוהו בהתלהבות עמוקה לנסוע אל הרבי הטמין סך שלש מאות רייניש .חמישים רייניש הותיר באמתחתו
ללא דמים באמתחתו .בחדר החיצון התוועדו חסידים עם יי"ש, דבריו של הרבי. ולקבל את ברכתו להצלחה ולברכה טרם צאתו למסחרו הראשון. לצרכי הנסיעה והוצאות אכסניות הדרכים וכיוצא באלה .נפרד
ומשראו אותו ועיניו כבויות ,חזקו ועודדו את רוחו .כשאחד "הראה נא לי את הכסף" הורה הרבי. מאשתו ויצא לדרכו בעגלה שבראש שיירת הקרונות שיצאה
אמר לייביש וגם עשה .עם שחר אסר מרכבתו אך שינה את
לייביש התמלא תמהון לבב .וכי אינו יודע הרבי מראיהם של מוותיקי החסידים יוצא עמו בריקוד צוהל ,מרומם את רוחו לדרכה עד שנבלעה בשובל אבק הדרכים המיתמר מאחוריהם.
יעדו ,והורה לעגלון לשום פעמיו אל העיר רימנוב.
מעות שזקוק הוא לראותם במו עיניו? הוציא מכיסו את חמישים ואומר לו" :אם הרבי אמר לך לנסוע ,סע ,אל תשאל שאלות חלף לייביש בדרכו על פני כפרים ועיירות וערים וכרכים
הרייניש ,והניחו בפני הרבי" ,שאר הכסף ,טמון בכיס מיוחד אשר ובטח בהשי"ת שבוודאי יצליח דרכך". ַוַ ֵּיֵ ֶֶלְך ְְל ַַמ ָָּסעֹותְ ,נְ טּול ָָמעֹות סואנים ,ומשבא השמש ,הגיע אל העיר דוקלא ,שם עצר ופנה
לייביש התעודד קמעה ,אך רוחו עדיין היתה נכאה .בלב כבד תפור תחת בית שחיי". בא לייביש לרימינוב ויפן כה וכה ,עוברי דרכים הפנו אותו אל בית האכסניה המקומית למנוחת ליל ,לסעוד את ליבו ולפוש
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 57 56קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
חומות בתינו יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
כוס תנחומין הגיע לייביש לבערגסאז ,המולת שוק היינות והיי"ש המקומי נשמעת באזניו ומתחזקת והולכת ,קונים
ומוכרים מתרוצצים אנה ואנה ,דוכנים מציעים טעימות ומשכנעים באמירות רהב על טיב הסחורה.
משתתפים אנו באבל הכבד עם פטירת האי גברא יקירא,
מאכילה או מאכלת מופלג באורייתא ולא החזיק טיבותא לנפשיה ,טוב עין
ווארט נוקב ויורד עד עמקי השיתין ,בפרשתנו ,נראה כמו וטוב לב ,במשך שנים רבות השפיע מאורו תורה וחסידות ולו אגורה שחוקה לעסקה זו. עלה על המרכבה ,והמשיך בדרכו להונגריה ,נשרך עם קרוניו
אמרּה לדורנו ממש ,הרה"ק ה'שארית מנחם' מווישווא זי"ע: לדרי בית האבות ,במסירות ובאהבה לאין שיעור "אל דאגה" -השיב לו המתווך מיידית " -ואף אמרתי זאת שנראו לו כעת עלובים ביותר ,אל העיירה בערגסאז.
''ויקח את המאכלת לשחוט את בנו' אפשר לרמוז בדרך לרוזן ששלחני הנה שלא מסתבר שאמצא סוחר שבידו מזומנים
מוסר ,כי ישנם בני אדם שעל ידי שרוצים להבטיח את זצ"ל מנחם מענדיל חרל"פ הרב רבים כל כך ,ואכן סיכמתי עמו כי יסמוך על חושיי המחודדים אֹוָצר
אֹוֵצר ָ ְיְ צּור ַ
נֹוַצרֵ ,
יוצאי חלציהם בפרנסה מבטלו מן התורה ועל ידי זה הולך למצוא סוחר הגון ואמין שניתן לסמוך על ישרו ,ואכן ,ראיתיך הגיע לייביש לבערגסאז ,המולת שוק היינות והיי"ש המקומי
מדחי אל דחי ועל ידי זה הוא שוחט בנו שמוציאו ממקור שולחים אנו את תנחומנו הכנים לזוגתו החשובה ומיד הבנתי שאתה מוכשר לכך ,מה גם שהנך מעיר גדולה ואין נשמעת באזניו ומתחזקת והולכת ,קונים ומוכרים מתרוצצים אנה
ישראל ח"ו ,וזהו שאמר הכתוב 'ויקח את המאכלת' – על והיקרה שעמדה לימינו לי כל חשש שתיכשל במסחרך זה" אמר" .רק תשלום אחד אינו ואנה ,דוכנים מציעים טעימות ומשכנעים באמירות רהב על טיב
ידי שרוצה להבטיח לו אכילה' ,לשחוט את בנו''. הרבנית אשת החיל תליט"א סובל דיחוי .היות ולי אין לא את האשראי ולא את ההון שיש הסחורה המיושנת הדק היטב ,בליל ריח סמיך ועז של ארומת יין
הדברים מבהילים .מאכלת יכולה לשמש כמקור לפרנסה, ולכל המשפחה הנכבדה שיחיו לרוזן ,אבקש לקבל את דמי התיווך מיידית". ואדי ניחוחות שונים משמשים בעירבוביא .ולייביש סובב הולך
ומאידך כסכין שחיטה ר"ל. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ,מגן "זה בוודאי לא יהווה בעיה" אורו עיניו של לייביש .דמותו של עם שיירת הקרונות הריקנית שמשתרכת אחורי עגלתו .יודע
הרבי המשלשל לידיו את הדמים למתווך ניצבה לפתע לנגד עיניו כי אין באמתחתו מאומה ותוהה מה עליו לעשות כאן בעיירה.
עדן ימשיך אביכם הרב ז"ל לרוות עונג ונחת-רוח מהמשך
אלמלא היתה מסתפקת המסגרת הזו ב 74-מילים, בברק זוהר של אור ,מבין שלהזדמנות זו כיוון הרבי ,ל'בטחון' כמו להעכיר את רוחו יותר ,צפה כעת ועלתה לנגד עיניו דמותה
הדורות לשם ולתפארת כאוות נפשו הטהורה ,ומעתה
היתה כל מילה נוספת ,מיותרת .אך היות והמסגרת מדויקת שיהיה לסוחר היי"ש בו. של זוגתו ,מנסה לחשב את המעמד המשפיל בו יעמוד מולה ויסביר
ועד עולם אך ששון ושמחה ישרו במעונכם לה שנקלע לחבורת חסידים ומשם לרבי חסידי ואיכשהו בסופו
ומכוונת לסך מילים קצוב ,נותר מקום להוסיף ולהתבונן: "ובכן ,אם נראית העסקה בעיניך ,בא והתלווה עמי אל אחוזתו
כאשר משתמש האדם בכלי הטכנולוגיה השונים המשתתפים בצערכם של הרוזן ,ונחתום את העסק כדת וכדין" ,פסק המתווך את של דבר נותר ללא מעות וללא נדוניה וללא סחורה ובעצם ללא
באיצטלא של 'צורך פרנסה' ,עליו להשוות את הדבר כמי ההנהלה פסוקו ,ושניהם פנו אל האחוזה. מאומה .ומה היא תחשוב על בעלה המוכשר והמהולל שהצליח
שסוחר בסכיני שחיטה ,בתוך ביתו ,ללא נרתיקי הגנה. בקושי רב שרכה שיירתו העמוסה לעייפה של לייביש את דרכה לאבד את כל הונם עם מסעו הראשון.
שומו שמים. אל קראקא שבפולין .עמוסים היו קרונותיו ביי"ש משובח ,סחורה טרם הספיק לייביש לפנות הכא והתם שומע הוא קול מאחוריו.
כאשר הילדים נחשפים לעצם העובדה שאביהם מתעסק משובחת מאין כמותה שאין למצוא דוגמתה בשווקי פולין כולה. "שלום עליכם" ,מושיט אליו מאן דהוא את ידיו" .עליכם השלום"
השיב לייביש רפות ,והלה המשיך "מבין הנני כי באת הנה לעסוק
בס"ד
בדברים שאין רוח חכמים נוחה הימנו – כבר נשחט רובו חלפו ימים אחדים עד שהשמועה עשתה לה כנפיים ודאתה
של סימן ,וכאשר הם נחשפים גם לתוכן ר"ל – כבר נשחטו לכל ערי ועיירות הסביבה ,כי סחורה איכותית במיוחד הגיעה במסחר היינות .ובכן ,מהיכן הנך"?!
שני הסימנים ,ה"י. לעיר קראקא ,והכל צבאו על פתחו של לייביש לזכות ולרכוש "מקראקא הנני ,אך מדוע זה משנה"? השיב לייביש קרירות.
מקצת מן הסחורה .לא חלפו ימים מועטים והסחורה כולה "הרשה נא לי להציע לך עסקה מצוינת ,שופרא דשופרא,
אך הבה ונקח את הדברים לכיוון מרומם: לאו כל יומא מתרחשת עסקה זו .ועצתי נאמנה לך שאל תיתן
אם נשכיל לנתב את ה'מאכלת' בדרך התורה הברורה,
בהקפדה על התקנון בדקדוק ,אז בוודאי נזכה שההשתדלות
כוס תנחומים נחטפה כלחמניות עסיסיות מן התנור.
ולייביש יושב לו בביתו ואינו מאמין למראה עיניו .הונו הלך
וגדל ,וכעבור חודש ,צרר לייביש את סך הכסף אשר עליו לפרוע
לה לחמוק מידיך ,גמרתי אומר כי אציע אותה לסוחר הראשון
שייקרא בדרכי .אולם חובה שיתגורר בעיר גדולה ,שכן שם יש
שלנו תהיה אכן 'מאכלת' – להוריק שפע פרנסה ברורה. שלוחה לכל המשפחה החשובה לרוזן ההונגרי תמורת שטרות החוב שהותיר אצלו ,ושם פעמיו את מירב האפשרויות למכור את הסחורה ,משאמרת שמקראקא
עם פטירתו של מורינו לבערגסאז .נעמד בשערי האחוזה ,נקש ודפק וצלצל וקרא בקול, העיר הנך ,אתה לכאורה המתאים ביותר".
ואם כבר המאכלת בידינו ,נצעד יחד עם אברהם אבינו היקר שבערכין ,נעים הליכות ,אהוב על המקום והבריות ואיש אינו פותח את שעריה המוגפים ,סובב לייביש הלוך וסבוב, "ובכן" המשיך הלה בשטף דיבורו ,טרם סיפק בידי לייביש
ע"ה אל עקידת יצחק בנו. מופלג בתורה ויראת שמים וחסידות וגמילות חסדים מחפש אות חיים כלשהו ,ואין. לומר כי מוטב לו שלא יבזבז את זמנו על מי שאין לו פרוטה
כמה מסירות נפש ,גבורה ועוצם רוח היו לו לאברהם מקבל כל אחד במאור פנים ולא החזיק טיבותא לנפשיה
עובר ושב מקומי הואיל לבסוף לשבר את אזניו ,כי עקבותיו אחת באמתחתו" :אחד מגדולי הרוזנים בהונגריה ,איבד את כל
אבינו באותה שעה ,בגשמיות וברוחניות .מכל צד הוא היה
נראה מופרך ובלתי-שפוי ,אך רק פקודת ה' הברורה היא
ששמרה את רוחו ,ומני אז אנו בניו אוכלים את הפירות
מנחם מנדל הרב
של הרוזן נעלמו זה מספר שבועות ,במר ליבו וייאושו הלך מכאן
ואיננו ,נעלם והתאדה כמו בלעתו האדמה.
משפחתו במגפה שהתרחשה בעירו ,ונותר גלמוד ערירי ובודד.
במר ייאושו החליט להיפטר מכל מלאי היי"ש העצום שבאוצרותיו
ומחסניו ,ומחפש הוא אחר סוחר הגון שיידע להתמודד עם
ב"ר ברוך נחמיה דב זצ"ל שטרות החוב של לייביש מעולם לא נפרעו .וקרנו של לייביש
דבר יום ביומו. הלכה וגדלה עד כי גדל מאוד .לייביש היה לאחד מנגידי קראקא, סחורה עצומה כל כך".
גם אנו נמצאים לפעמים באותה פרשת דרכים ,הרחוב
קורא להכנע ,הרוח נושבת לכיוון ההפוך ,אך כאן בא הנסיון
חרלפ
הרופא לשברי לב ירפא את שברון לבכם ולבינו המתפללים
הלא הוא הנגיד המפורסם רבי לייביש מרגליות ,שבהונו קומם
את קרן התורה בפולין והיה מנושאי עול היהדות ,ביתו היה
"לא הייתי מציע עסק עצום שכזה לכל אחד" – סיכם המתווך
– "כיוון ששמעתי שהנך מתגורר בעיר גדולה ותוכל למכור שם
שלנו ,נסיון העקידה של כל יחיד ,להתאזר ולהתגבר ,לא פתוח לכל נזקק ודל ,ושמו הטוב הלך לפניו כל ימיו עד זקנה את המלאי כולו ,סוחר אחר לא היה מתמודד עם זה ,אבל לך,
ובהמשך דרכיו תמצאו נוחם
לשמוע לכל ההצקות של היצר הרע ,על כל תחפושותיו, ויה"ר שמעתה ועד עולם אך ששון ושמחה ושיבה .נושא בערגה ובסילודין את שמו הקדוש של מי שהיה עסקה זו היא מכרה של זהב ממש".
ולהצמד רק לקול האחד של היחיד ומיוחד. ישרור תדיר באהליכם לרבו המובהק מאז ,רבי צבי הירש מרימינוב זי"ע. "שומע הנני" -נדרכו חושיו העסקיים של לייביש " -אלא
וגם אנו נזכה: המשתתפים בצערכם שגם באמתחתי לא הבאתי סכום עצום כל כך כמובן ,לא שיערתי
כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגו'. נמצינו למדים: שתיקרא לפניי עסקה גדולה שכזו ולא נערכתי אליה כיאות" -
מתפללי בית המדרש השלך על ד' יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק. אמר לייביש ,כשהוא מדלג על העובדה השרירה ,כי אין בידיו
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 59 58קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
בס"ד ,חשון תשפ"ז
מה אתם באמת יודעים על בריאות הילדים
שלכם? מאוחדת משיקה את "מצפן ג'וניור"
בריאות ילדיהם ,גם הרבה לפני שמתעורר צורך בטיפול רפואי. לראשונה בישראל :מאוחדת משיקה את "מצפן ג'וניור – מדד
אשריכם תלמידי חכמים מתוך האחריות הזאת יזמנו מחקר רחב וראשון מסוגו ,כדי להכיר
מקרוב את הרגלי הבריאות במשפחות בישראל ולהבין כיצד נוכל
לסייע להן' .מצפן ג'וניור' הוא הביטוי המעשי לתפיסה הזאת:
הבריאות של ילדי ישראל" | המהלך החדש ,שפותח על בסיס
מחקר רחב וראשון מסוגו בקרב אלפי הורים ,מאפשר להורים
לבחון את הרגלי הבריאות של ילדיהם באמצעות שאלון ייעודי
המיית לב נביע למעכ"ת ,גברי יקירי אשרי שלהם ככה אנחנו לא מסתפקים בהצגת מידע רפואי ,אלא מעמידים לרשות | ההורים יוכלו להשוות את ההרגלים להמלצות רפואיות ולקבל
דבוקים באורייתא בחדווא ,ביראה ובאהבה ובשמחה ההורים כלי נגיש שמאפשר להם לבחון את הרגלי הבריאות של כלים מעשיים לשגרת חיים בריאה יותר
רצוף אהבה מביעים בשקדנות ,בתורה ביגיעה כהלכה ילדיהם ולקבל המלצות שיסייעו להם לגדל ילדים בריאים יותר". מה באמת אתם יודעים על הרגלי הבריאות של ילדיכם? האם
כוחם רב ולהם עשר ידות ,מפורסמים לטובה בממלכה ד"ר גל שגיא ,מנהל תחום רפואת הילדים במאוחדת ,מוסיף: הם מקפידים על תזונה נכונה ,ישנים מספיק ,מבצעים פעילות
"הורים רבים נחשפים למידע רב בנושאי בריאות הילדים ,ולא גופנית ושומרים על הרגלי היגיינה מתאימים?
עולים ומתעלים ביגיעה וידיעה ,דבקים בתורה ,בנפש כרוכה תמיד קל לדעת אילו המלצות מתאימות לשגרת המשפחה ומה שאלות אלו עומדות במרכזו של "מצפן ג'וניור – מדד הבריאות
להם נאה לשבח ,כגדולת קומתם ,נפשם צנועה להתהלכה חשוב ליישם .באמצעות 'מצפן ג'וניור' של ילדי ישראל" ,מהלך חדש וראשון
נישא ברכתנו בקול ,נביע הערכתנו העמוקה ביקר ובשבחה ביקשנו להפוך את הידע המקצועי לכלי מסוגו שפיתחה קופת חולים מאוחדת,
שימושי ופשוט ,שמאפשר לכל משפחה המאפשר להורים לבחון את הרגלי
לזהות את ההרגלים הטובים שכבר הבריאות של ילדיהם ולקבל המלצות
הרבני התורני ,הנכבד והנעלה ,אדיר התורה קיימים אצלה ולבחון היכן אפשר מקצועיות לשיפורם.
להשתפר .אנחנו מזמינים את ההורים בבסיס המהלך עומד מחקר רחב
שליט"א דוד צבי ויינברגר
ראש הכולל המרכזי בעיר בית-שמש יצ"ו
הרב הגאון רבי להיכנס למצפן ,לענות על השאלון
ולגלות היכן נמצאים הרגלי הבריאות
שערכה מאוחדת ג'וניור בשיתוף מכון
המחקר אסקריא ,בקרב אלפי הורים.
ו'עץ חיים' בממלכת התורה איגוד מוסדות ויזניץ של ילדיהם ביחס להמלצות הרפואיות". המחקר בחן את הרגלי הבריאות של
המהלך משתלב בתפיסת הרפואה הילדים כפי שהם באים לידי ביטוי
בינוי בית ויזניץ דבקים בתורה אהבת השי"ת • אהבת התורה • אהבת ישראל רשת הכוללים בסיס איתן רשת החינוך הפרואקטיבית שמובילה מאוחדת, בשגרת החיים המשפחתית ,במטרה
איגוד מ איגוד מוסדות ויזניץ התורהמוסדות ויזניץ
איגוד אדיר והרבני התורני ,הנכבד והנעלה, איגוד מוסדות ויזניץ איגוד מוסדות ויזניץ איגוד מוסדות ויזניץ
המבקשת להרחיב את העשייה לזהות הרגלים קיימים ,לבחון את
שליט"א הרב הגאון רבי יקותיאל זושא זילברשלג הרפואית מעבר למפגש במרפאה, רמת המודעות לנושאי בריאות שונים
מגדולי רבני כולל ש"ס בקרית מלך רב יצ"ו לזהות צרכים בריאותיים מבעוד מועד ולאתר תחומים שבהם ניתן להרחיב
ו'עץ חיים' בממלכת התורה איגוד מוסדות ויזניץ ולהעניק למשפחות ידע וכלים שיסייעו את הידע ולהקנות כלים מעשיים.
להן לפעול למען בריאותן באופן יזום. על בסיס ממצאי המחקר ,ובשיתוף
לרגל יומם גדול ונשגב ,בו ישמחו שמים וארץ ,בחגיגת סיום עמלם בטהרה במסגרת תפיסה זו ,מאוחדת ג'וניור רופאי הילדים של מאוחדת ,פותח
מעמיקה את השותפות עם ההורים שאלון "מצפן ג'וניור" ,המאפשר
סיום ארבעת חלקי שולחן ערוך ומעודדת אימוץ הרגלים בריאים כבר
מגיל צעיר.
להורים לבחון את שגרת הבריאות
המשפחתית באופן פשוט ונגיש.
במסגרת 'מפעל הש"ס'
במאוחדת מדגישים כי המצפן אינו נועד לבחון את ההורים, באמצעות שאלות הנוגעות לתזונה ,לשינה ,לפעילות גופנית,
אלא לסייע להם לקבל החלטות מושכלות ולשלב הרגלים בריאים לבריאות השיניים ולהרגלים נוספים ,יכולים ההורים להשוות
בשגרת המשפחה. את הרגלי ילדיהם להמלצות הרפואיות ,לזהות נקודות חוזק
איחולנו הכנים ,שתזכו ללמוד וללמד ,לשמור לעשות ולקיים בשלוה ומנוחה רוצים לגלות היכן נמצאים הילדים שלכם במדד הבריאות? ולגלות באילו תחומים ניתן להשתפר.
ולראות בנים ובני-בנים עוסקים בתורה ובמצוות מתוך נחת ,אושר ושמחה מאוחדת מזמינה את כלל ההורים למלא את שאלון "מצפן ג'וניור" ההמלצות הכלולות במצפן מבוססות על הנחיות של גופים
בריות גופא ונהורא מעליא ,אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,כהלכה באמצעות המערכת הטלפונית במספר ,03-30-60-500ולקבל מקצועיים בארץ ובעולם ,ובהם משרד הבריאות וארגון הבריאות
מידע והמלצות מעשיות לשגרת חיים בריאה יותר. העולמי ,ומוגשות בשפה ברורה המאפשרת ליישם אותן בחיי
בברכה לבבית וברגשי הערכה בנוסף ,חוברת "מצפן ג'וניור – מדד הבריאות של ילדי ישראל" היום-יום.
ישעי' יעקב ורטהיימר המלאה ,המציגה את ממצאי המחקר לצד תובנות והמלצות עמוס מאור ,סמנכ"ל חטיבת הלקוחות במאוחדת ,מציין:
מקצועיות לבריאות הילדים ,זמינה במרפאות מאוחדת. "מאוחדת רואה את עצמה שותפה של ההורים בשמירה על
60קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
לאתר מגיד שיעור לכיתה הנוספת ,והחל מתחילת החורף נתמנה יראה וספרי חסידות שהנחילונו תלמידי הבעש"ט הק' ,שהאירו
מגיד שיעור נוסף לצוות הר"מים ,ה"ה הרב מיכל ריזל מיקירי
קרתא בני ברק ומחשובי חסידי סלונים ,המצטרף לצוות מגידי
לעולם את יסוד האמת .ע"י הלימוד בספרים אלו מתבטלת
תחושת האנוכיות ומתייחדת בלב האמונה ,באחד יחיד ומיוחד,
חשון תשל"ז
השיעורים ה"ה הרב שלמה גרינברגר -שיעור א' ,והרב יצחק וממילא תשרה האחדות ' -כאיש אחד'.
דוידוביץ -שיעור ב' .התלמידים משלוש הכיתות ממשיכים לעת יה"ר שנוכל יחד לברך 'ברוך המקדש שמו ברבים' ונזכה
עתה את סדרי הלימודים בקומת קרקע שבבנין מוסד הילדים, לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
בתקוה ובציפייה שהבנין המיוחד לישיבה קטנה ההולך ונבנה אחר שרבינו סיים את הדברים יצא מהאולם ושב לביתו
במרכז השיכון ,בגבעה שברחוב תורת חיים מול בית המדרש
הגדול ,יושלם בס"ד לקראת שנה"ל תשל"ח הבעל"ט לרווחת
נאוה קודש.
הוועידה הארצית של 'אגודת ישראל'
התלמידים.
חלוקת פרסים לאברכים כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
נשא את המשא המרכזי במעמד גדולי ישראל
מכתב שני בסדרה לבני חבורת 'ובחרת בחיים' קבוצת נכבדה של כעשרים אברכים מופלגים בתורה שעסקו
בלימוד ושינון מספר 'מצוות' בספר 'מנחת חינוך' ,כבקשת כ"ק ביום כ"ט בחשון עלה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לירושלים,
להשתתף בוועידה הארצית של תנועת 'אגודת ישראל',
לקראת י"ז חשון יומא דהילולא של רבינו הק' בעל 'אהבת מרן רבינו שליט"א בקיץ העעל"ט ,עמדו למבחן בקודש פנימה,
שלום' ,ערך ראש החבורה הב' בנש"ק יוסף ירוחם פישל הגר אחר הכנה דרבה בבירור וליבון השיטות הדק היטב ועיון בכל שהתקיימה בבניני האומה בראשות גדולי וצדיקי הדור .רבינו
מכתב מיוחד ,השני בסדרה ,לבני החבורה .דברי תוכן באופן מראה מקום. שליט"א נעתר לבקשת האדמו"ר מגור שליט"א אשר ביקש
התקשרות לצדיקים בדרך פנימית ואמיתית ,ע"י עבודת ד' במהלך באופן מיוחד שרבינו ישתתף בכינוס לכבודו של אביו רבינו
ועיון במעיינות החסידות מבארם של רבותינו הק' .המכתב המבחן גילו הק' בעל 'אמרי חיים' ,ואמר שאף הוא מגיע להשתתף לכבוד
מלא התוכן הגיע בס"ד לכל הבחורים הנמנים על בני החבורה האברכים אביו בעל 'אמרי אמת' מגור זצ"ל.
הרוממה ,ועורר את הלבבות להאיר את המוח באבוקות אור בקיאות למדו ,בניך -אלו תלמידיך' .עכלה"ק .ללמדנו בדרישה ותביעה האברך הר"ר הערשל ב"ר בעריש כץ ,מאברכי אנ"ש בירושלים,
לאור הדרכת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. מיוחדת שיש להרבות פעלים בכדי לחנך דורות יראים ושלמים למען שעמד להכניס את בנו לבריתו של אאע"ה ביום זה ,בא בקודש
והשיבו כבוד שמו יתברך. פנימה לכבד את רבינו בסנדקאות ,בברית שתיערך ביום זה בבית
ואמר רבינו שליט"א בלהט אש :ההתבוננות וההתעסקות מדרשינו בירושלים .רבינו העיר שעומד להגיע לירושלים רק
הושלמו הרשימות לסיעה המאוחדת תשובות
מופלאות בחינוך נערי בני ישראל צריכה להיות כפי שנערכים לקראת
מלחמה בחזית הקרב ,כשם שבקשרי המלחמה ברור הוא שאף
אחה"צ ומהנכון להזדרז לקיים הברית בהשכמה .למעשה נעתר
לקראת ימי הוועידה הארצית ,השלימו עסקני אנ"ש ראשי בטוב טעם רבינו לבקשת אבי הבן והגיע אל השטיבל ברחוב נחמיה בשעות
הסיעה המאוחדת באגודת ישראל ,את רשימת שלושים ושמונה ודעת על כל אם יבוא המפקד הצבאי הטוב ביותר ויערוך את תכניות הקרב אחה"צ ,ונתכבד בסנדקאות ובאמירת הברכות.
העסקנים החסידים המעומדים לייצג את הסיעה בהסתדרות השאלות, ביתר מומחיות ודיוק ,הרי ללא חיילים שיצאו לחזית ויילחמו ,לא מכאן פנה רבינו לבניני האומה לכינוס גדולי ישראל ,במעמד
תנועת אגודת ישראל ומוסדותיה. דבר דבור על הועילו מאומה בתכניותיהם .מלחמה אי אפשר לנהל באמצעות כחמש אלף איש שגדשו את האולם ומבואותיו.
כן נבחרו תשעה חברים מהסיעה המאוחדת כנציגיה במרכז אופניו .רבינו תכניות ,כי אם ע"י ביצוע התכנית הלכה למעשה .מכאן נלמד כשרבינו שליט"א הגיע במכונית אל רחבת האולם בשעה
אגודת ישראל ,ה"ה ר' שלמה יעקב גרוס ,ר' פנחס הורוביץ ,ר' שליט"א הביע לענין החינוך וההשפעה כי אין די בתכניות ודיבורים ,כי אם 7כמסוכם מראש ,המתין לבואו של האדמו"ר מגור שליט"א
יעקב דוד ויזניצר ,ר' שלום זליג שטיינמץ ,ר' צבי גרוסמן ,ר' הנאה מרובה במעשים ופעולות. שדחה הגעתו ברבע שעה .כאשר הגיע הרבי מגור ניגש המשב"ק
אברהם חיים הרשקוביץ ,ר' שמחה בונם קליין ,ר' שמואל אבישי ועונג רוחני רבינו קרא מנהמת לבו :להאריך בדיבורים על ההפקרות ר' זלמן לייב וייס אל המכונית ופתח הדלת כדי שרבינו יצא,
שטוקהמר ,ור' יצחק דוד רזמוביץ .כל השמות יעלו לאישור בימי לראות את ההצלחה הגדולה שהשיגו האברכים המסולאים הנוראה השוררת בתחום החינוך בארצנו הק' -אך למותר, אולם רבינו העדיף להמתין כי לא רצה להתכבד ולהיכנס אל
הוועידה בחודש כסלו הבעל"ט במלון גלי צאנז נתניה. בפז ,פרי עמל ויגיעה רבה .רבינו שליט"א הביע רצונו להוקיר עלינו לפתוח בקשרי המלחמה כנגד הפקרות זו ,וזאת בכח האולם יחד עם האדמו"ר מגור שליט"א.
את האברכים על ההתמדה וההשקעה ,והורה לרכוש ספרים המעשה ,ע"י הקמת דורות שיהיו נאמנים לד' ולתורתו ,מלאים כעבור דקות ספורות עם כניסת רבינו אל האולם נתקבל
הופיע שו"ת 'שבט הלוי' חלק ג' יקרי ערך כדי להעניק לכאו"א מנחת שי עם הקדשה מיוחדת,
קבוצה אחת קיבלו הספר 'אגלי טל' ,והיו שקבלו את הספר
בכל ישותם ביראת שמים ובמידות טובות ,לחנך את דורותינו
באופן שיהיו מוכנים להקריב את עצמם למען קיום רצון הבורא
בכבוד רב והוועידה החלה באמירת פרקי תהילים ע"י הג"ר
שלום מרדכי הכהן שבדרון .בהמשך הנחה את המעמד ר' יהודה
בימים אלה 'שאגת אריה' או 'צל"ח'. יתברך שמו .אמנם חינוך שכזה אינו מושג בנקל ,הרבה יש מאיר אברמוביץ ונשאו דברים ר' מנחם פרוש ,ר' שלמה יעקב
התקבל בקודש לעמול על כך ,בכח המעשה .וכדי לקיים זאת ולהגביר את כח גרוס ,ר' פנחס לוין ,והחזן ר' חיים אדלר אמר קל מלא רחמים.
פנימה חלק ג'
משו"ת 'שבט לראשונה :שלוש כיתות בישיבה לצעירים המעשה ,חובה מוטלת עלינו להתאגד יחד ולחשוב בכיוון אחד
למען המטרה המשותפת.
מפני חולשת האדמו"ר מגור הקריא ר' יהודה מאיר אברמוביץ
את דבריו מתוך הכתב ,כן נשאו דברים האדמו"ר מסדיגורא,
הלוי' להגאון הרב בהתייעצות חברי ועד החינוך שע"י מוסדותינו הק' התקבלה רבינו שליט"א סיים דבריו באמרו :אין בכוחי להאריך ,אך ראש ישיבת מיר הג"ר חיים שמואלביץ ,ראש ישיבת שפת אמת
וואזנר שליט"א ההחלטה להוסיף שיעור שלישי במסגרת הישיבה לצעירים, זאת אבקשכם ,שתהיינה מחשבות ראשכם פנויות מכל מחשבות הג"ר פנחס מנחם אלטר ,הג"ר עובדיה יוסף ,הג"ר בנימין ז'ולטי
רבה של זכרון מעתה ואילך כל התלמידים המסיימים שני שנות לימוד בישיבה צדדיות ,ותהא כל כוונתכם ומטרתכם להוגיע מוחכם במחשבה והג"ר יהודה צדקה.
מאיר ור"מ ישיבת קטנה ,שיעור א' ושיעור ב' ,ימשיכו ללמוד שנה שלישית במסגרת אחת ,והיא :כיצד ניתן לעשות ולפעול למען כבוד שמו יתברך. את המשא המרכזי נשא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,אשר
חכמי לובלין ,ידיד הישיבה בשיעור ג' .רק אחר סיום לימוד שלש שנים תמימות עלינו להחדיר בקרב דורותינו את החוב ללמוד ספרי יראה דבר פתח בדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות תלמוד תורה 'מצוה
נאמן לכ"ק רבינו יעלו התלמידים אל הישיבה הגדולה. יום ביומו ,שעל ידם יפתח המוח לחשוב מחשבות טהרה ,וידחקו על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים ,אף על פי
שליט"א. לצורך ההסדר החדש פעל הרה"ג ר' אליעזר דוד פרידמן
מאליהן תאוות הגאות והכבוד .זה אפשר רק ע"י הלימוד בספרי שאינן בניו ,שנאמר (דברים ו ,ז) 'ושננתם לבניך' ,מפי השמועה
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 63 62קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
פינה של נתינה
בס"ד
הפתרון האידאלי גם לשכירות ,עד אמצא מקום.
דירה נאה בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
דמונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>ה
<לסגו<>להטרם ה
כתקנת הק
לתת
קול מצהלות
מרחיבה דעתו
חופה צדקה
לזכות רבי מאיר
שרויהבעל הנס
ביניהם
076-5999-592
המסוגלת לשכינה
הנס'של◄
קיימא עדי עד
'בע<לולזרע לבנין
המערך הט<לפוני
שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ ,גליון • תרפ"ב
נכון להיום בס"ד
ארבע מאות ושלשים משפחות קשרי שידוכין
חיים חיי הרחבת הדעת והנאה צרופה
בתוככי הקריה הנאמנה בעפולה הכלה בהרה"ג שלום למברגר -בני ברק החתן אהרן בהרה"ג יצחק ישעי' הגר -ויזניץ
הרבנית ממאקווא תליט"א -בני ברק עב"ג מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
האדמו"ר ממעליץ שליט"א -אשדוד
הכלה בן הרב ישעיה יוסף אוביץ -לונדון החתן שלמה ב"ר בן ציון יצחק מילר לונדון
מחיר גודל דירה גודל מרפסת/חצר כיון חדרים קומה הרב א .יצחק אייזיק אוביץ – לונדון עב"ג
הרה"ח יצחק שטיינמץ -מונסי
מרת שטיינמץ א"ר מרדכי -ויזניץ
₪2500 115 80 חניה 3 0 הכלה בהר"ר חיים יצחק אוביץ -בארא פארק החתן צבי בהר"ר יעקב אהרן ורצברגר -מונסי
הרה"ח משה יהודה אוביץ – בארא פארק עב"ג
₪2450 105 80 חניה 3 0
הכלה בהר"ר בנימין זאב נוטוביץ -מונסי החתן אליהו בן הרב יעקב ציג -בארא פארק
₪1700 -- 60 רחוב 3 3 הרה"ח דוד נוטוביץ – וויליאמסבורג עב"ג הרה"ח ר' אברהם ברוך ציג – מונסי
הרה"ח משה צבי אדלשטיין – מונסי הרה"ח מרדכי גרינפלד -בארא פארק
מרת נוטוביץ א"ר משה ישראל – וויליאמסבורג
₪1800 -- 60 רחוב 3 2 הכלה בהר"ר נפתלי הירץ רובין -ויזניץ החתן יצחק דוד בהר"ר יעקב בנציון שטיין -ירושלים
מרת רובין א"ר דוד – ירושלים עב"ג מרת שטיין א"ר יצחק דוד – ויזניץ
הרה"ג יוסף וייס – ויזניץ מרת וייס א"ר נחום -ירושלים
₪3200 18 118 נוף 5 2 מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הכלה בהר"ר אברהם אריה ינקוביץ -ויזניץ החתן דוד בהר"ר מנחם שטרן -אלעד
₪2500 12 94 רחוב 5.3 3 הרה"ח כתריאל ינקוביץ – ברוקלין נ .י. עב"ג מרת שטרן א"ר יצחק – ויזניץ
הרה"ח יצחק צבי ויזל – ויזניץ הרה"ח ר' צבי אריה כהנא – ויזניץ
הרה"ג שלמה איצקוביץ -ביתר | הרה"ח יצקח צבי רייף -ויזניץ
₪3100 12 118 נוף 5 4
₪1850 -- 60 נוף 3 2
₪1900 45 60 חניה 3 0
₪1920 -- 74 רחוב 3 1
₪1650 -- 60 רחוב 3 2
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
מלאי
סוכן "ש
לפרטים ,מזכירות ועדת האיכלוס:
מ
דירות
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
חדשות 052-710-5565 צבי יהודה פריד
כל לקוח מרגיש שהוא -
מוגבל
להשכרה החל
מ 2200-ש"ח
לחודש בלבד
הפתרון העכשווי ,הבירה העתידית:
ויזניץ עפולה 0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM
רכבים טיסות מלונות ויזות
נוסע טופ
64קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
יום ראשון כ"ח בחשוון
קול ששון
הכלה בהר"ר אברהם אדלר -ניו ג'רזי החתן שרגא ב"ר אהרן שניצלר -בארא פארק
הרה"ח יעקב אדלר – מונסי ניו יורק
כתר משה יהודה לייקווד
יום שני כ"ט בחשוון
הכלה בהר"ר הלל ורטהיימר -ויזניץ החתן יצחק אהרן ב"ר משה דוב פליישמאן וויליאמסבורג
מרת ורטהיימר א"ר מרדכי עזריה – ויזניץ
גינת אסתר וויליאמסבורג
הכלה ב"ר שמעון שטיינברג ביתר החתן מרדכי בהר"ר אברהם בנימין ברמ"י ברוס -ב"ב
מרת ברוס א"ר משה יעקב – בני ברק
גולדן סקיי ביתר הרה"ח משה אייזנטל -בני ברק
יום שלישי ל' בחשוון
הכלה בהר"ר שמואל גפנר -ירושלים החתן יהושע בהר"ר יוסף ויטמן -ויזניץ
הרה"ח צבי אריה גפנר -ירושלים הרה"ג פנחס דניאל ויטמן – בני ברק
מרת מכלוביץ א"ר יחיאל מיכל -בני ברק היכלי מלכות בני ברק הרה"ח מאיר דב פיקסלר – ויזניץ
הכלה בהר"ר חיים אהרן דוד הרצוג -ירושלים החתן יוסף בהר"ר אפרים גרשון הלפרין -בני ברק
מרת הרצוג א"ר אשר -בני ברק הרה"ח יהודה מאיר הלפרין – בני ברק
הרה"ח הלל ורטהיימר -ירושלים ארמונות חן בני ברק הרה"ח מנחם מנדל אוירבוך – ביתר עילית
מרת אוירבוך א"ר מרדכי דוד – בני ברק
הכלה בהרה"ג שמשון רפאל דונט -ביתר עילית החתן יהודה זאב ב"ר שמעון לונדנר בית שמש
הרה"ח הלל שמואל דונט – בית שמש הרה"ח צבי הערשיל לונדנר -בני ברק
הרה"ח אלימלך קראוס – ויזניץ גולדן סקיי ביתר
הכלה בהר"ר שלמה זולדן -אלעד החתן אפרים בהר"ר אברהם קלמן גרוס -חיפה
הרה"ח יצחק זולדן -ויזניץ הרה"ח בנימין גרוס – ויזניץ
מרת ויזל א"ר יעקב בריו"ט -ויזניץ ארמונות פרידמן בני ברק הרב מנשה מילר – חיפה
יום רביעי א' בכסלו
הכלה בהר"ר יעקב ישראל קלויזנר -מנצ'סטר החתן מנחם מענדיל בן הרב משה שוורץ -לונדון
הרה"ח אהרן דוד קלויזנר -מנצ'סטר מרת שוורץ א"ר אברהם דב –בארא פארק
הרה"ג שבח גרינפלד -ויזניץ הרה"ח דוד גוטספלד – לונדון
מרת לוי א"ר נתן בנימין -בני ברק בית יעקב מנצ'סטר
הכלה בהר"ר יוסף הימל -אלעד החתן חיים מרדכי בהר"ר שלמה קובלסקי ביתר
מרת הימל א"ר ישראל חיים – חיפה
ארמונות חן בני ברק
הכלה בהר"ר יחיאל הלל שכטר -מודיעין עילית החתן רפאל פנחס אלימלך בהרה"ג מנחם חיים גליצקי -אלעד
הרה"ח אליהו צבי שכטר -ויזניץ הרה"ח דוד אריה גליצקי – בני ברק
הרה"ג אריה מרדכי ורצברגר -ויזניץ ארמונות חן בני ברק הרה"ח יחיאל מיכאל לב טוב – חיפה
מרת ורצברגר א"ר יהושע -ירושלים | הרה"ח יעקב צחק שמרלר -ויזניץ מרת מרנשטיין (קורנבוים) – פתח תקווה | מרת פייגנבוים א"ר רפאל פנחס אלימלך -בני ברק
הכלה בהר"ר אליהו איינהורן -אלעד החתן יוסף בן הרב עמרם שלום וייס -ויזניץ
הרה"ח גדליה -בני ברק הרה"ג חיים וייס – ויזניץ
הרה"ח ברוך גלדציילר -ויזניץ רויאל בני ברק הרה"ח ר' ישראל דב גדלי' שטרן – ויזניץ
מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ
הכלה בהר"ר חיים מאיר ויזל -ויזניץ החתן מנחם מנדל ראובן
מרת ויזל א"ר אפרים פישל -ויזניץ בהר"ר חיים מרדכי בצלאל גפנר -ביתר עילית
הרה"ח יצחק חיים וידר -ירושלים הרה"ח פסח יוסף גפנר – ירושלים
ארמונות פרידמן בני ברק מרת רוזנבלט א"ר אשר -ביתר
מרת גפנר א"ר אברהם -ירושלים
66קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
קול ששון
יום רביעי א' בכסלו
הכלה בת האדמו"ר מפיטסבורג שליט"א -אשדוד החתן צבי אמזל בהרה"ג אליעזר שלומוביץ -ויזניץ
הרבנית מפיטסבורג תליט"א -אשדוד הגה"צ רבי זאב ארנסטר -ירושלים
בית מדרש פיטסבורג אשדוד
יום חמישי ב' בכסלו
הכלה בהר"ר פנחס דסקל -ויזניץ החתן יוסף יששכר דב בהר"ר ברוך ויינברגר -ויזניץ
הרה"ח יעקב דסקל -ויזניץ הרב דוד אריה ויינברגר – ויזניץ
הרה"ח יהודה משה גליק -בית חלקיה ארמונות פרידמן בני ברק הרה"ח אלכסנדר סנדר ויינר – ויזניץ
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
בס"ד
ַאנְ ׁ ֵשי ֲא ָמנָ ה ָא ָבד ּו "כשהבן יגיע במז"ט לבר-מצוה יתנו לזכות רמבעה"ן לא פחות מח"י פרוטות"
ַעל ָה ִאי ׁשוּפְ ָרא דְּ ַא ְבדָּ ה וַ דַּ אי ָקא ְ ּבכִ ינָ א ,אוֹ יּ ְ ,גדוֹ לָ ה ָה ֲא ֵב ָדה ,ו ִּמי יִ ֵּתן לָ נ ּו ְּתמו ָּרתוֹ !
המומים ומזועזעים אנו עד דכדוכה של נפש ,ובלב קרוע ומורתח מבכים אנו מרה את הב' מנחם מענדיל בהר"ר שמואל וייס -אנטוורפן
הרה"ג משה אליעזר וייס -וינה | מרת פלדמן א"ר רפאל -אנטוורפן
לעול המצוות
פטירתו הפתאומית של האי גברא יקירא ידידינו וידיד כל בית ישראל ,איש חסיד היה ברמ"ח
ושס"ה ,יראת ה' על פניו כל היום ,עובד את בוראו בכל לב ונפש ,כל כולו מסור הי' למען הב' יחיאל בהר"ר ישראל חיים ורטהיימר -מודיעין עילית
הזולת ,עושה חסד ומרבה להטיב בכל עת ולא מחזיק טיבותא לנפשיה ,רחים מוקיר ומכבד הרב משה דוד ורטהיימר -ירושלים | הרה"ח אריה גוטליב -בני ברק הב' שמואל יצחק בהר"ר מנחם מנדל ברויאר -מונטריאל
הרה"ח הלל ורטהיימר -ירושלים הרה"ח יוסף ברויאר -ויזניץ | מרת ברגר א"ר חיים שלמה -ויזניץ
רבנן אוהב תורה ולומדיה במדה נפלאה ,לבו היה ער לכל דבר שבקדושה ,מוזיל מכספו מרת ברויאר א"ר משה דב -בני ברק
לתורה לחסד ולכל דבר מצוה בסבר פנים יפות ,כיתת את רגליו בהתרמת נדיבי עם להחזקת הב' ישראל יצחק בן הרב יעקב צבי כץ -ויזניץ
תורה להכנסת כלה ולכל נצרך שנקלע לעיר ,קידש שם שמים בכל תהלוכותיו ,אציל הרוח הרה"ג דוד חיים כץ – לונדון | הרב יוסף משה צויבל -בני ברק הב' שלום בהרה"ג שלמה לייב דונט -בית שמש
הרה"ג אברהם גייגר -ויזניץ | הרה"ח הלל שמואל דונט -בית שמש
ופאר המידות ,מעמודי התווך של בית מדרשנו לדוגמא ולמופת ,אחד ומיוחד מבני החבורה הב' משה אליעזר בהר"ר דוד פרייזלר -אלעד הרה"ח מאיר הלוי וייס -ויזניץ
משכמו ומעלה ,כאן קבע מקום לתפילתו ,קביעת עיתים לתורה ,ישיבות מרעים בלילי שב"ק מרת פרייזלר א"ר חיים יצחק -אשדוד | הר"ר אשר זליג נתן ליברמן -אלעד
הב' אלעזר בהר"ר משה מאיר ויינברגר -אלעד
וכדו' ,מסור הי' בכל נפשו ומאודו למען כבוד וקדושת בית המדרש אשר ענין זה בער הב' חננאל בהר"ר אברהם שמחה שימשוביץ -מונסי ניו יורק מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית
בעצמותיו ,דבוק היה בלב ובנפש לרביה"ק ה"ישועות משה" זיעועכי"א ויבלחט"א מרן רבינו הרה"ח יחזקאל שימשוביץ – ברוקלין נ .י.
שליט"א ,ומסתופף בצל קדשם זמן זמנים טובא מדי שנה בשנה ,ה"ה הרה"ח המפו'
זכרונו לברכה מוה"ר רזיאל שטיינמעץ
משתתפים אנו באבל הכבד ומביעים אנו בזה את תנחומינו הכנים קדם יבלחט"א
זוגתו החשובה תחי' שעמדה תמיד לימינו במסירות רבה,
לאחים ואחות ,בניו ובנותיו ,החשובים שיחיו ,ולכל המשפחה הנכבדה הע"י
הרופא לשבורי לב יחבוש לכאבכם וינחמכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו
לדאבה עוד ,ונשמתו תעלה לגנז"מ לחסות בצל כנפי השכינה להמליץ עליכם ועלינו טוב הרה"ח מרדכי קראוס -לונדון -הולדת הנינה עטרת זקנים
כל הימים ,ובהמשך דרכו הגדולה לתורה לחסד ולחסידות תמצאו צרי ונוחם. מרת ש .שטרן -ויזניץ -אירוסי נכדה
מרת שטרן א"ר זאב צבי -ויזניץ -בר מצווה נין מרת טובק א"ר אברהם חיים -מונטריאל -הולדת הנכדה
הרה"ג אלימלך שטרן -בר מצוה נכד מרת פולק א"ר יהודה מאיר -ויזניץ -אירוסי נינה
המבכים מרה ומשתתפים בצער מרת שיין א"ר צבי -ויזניץ -הולדת הנינה מרת פקשר א"ר אברהם מאיר -ויזניץ -בר מצווה נין
מתפללי ולומדי בית המדרש רבנן ותלמידהון הר"ר יצחק אריה שיין -לונדון -הולדת הנכדה הרה"ח משה קליין -ירושלים -בר מצווה נין
הרה"ח יחיאל מיכל שמילוביץ -ירושלים -נישואי הנכדה הר"ר שלמה קליין -ויזניץ -בר מצוה נכד
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי -ויזניץ -נישואי הנינה הרה"ח שלמה קנפלמכר -ויזניץ -בר מצוה נכד
68קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
קול רנה וישועה באהלי צדיקים
הר"ר אליהו יהושע ויינברגר -לונדון
הר"ר שמעון ויינברגר – וינה | הר"ר מנחם מנדל גוטספלד – לונדון
הולדת הבן
הרה"ג שרגא פייבל ויינברגר – אלעד | הרה"ח דוד גוטספלד – לונדון הר"ר מרדכי הוס -חיפה
ברכת מזל-טוב בשם כל קהל עדתנו המעטירה הרה"ח אשר לעמיל פולק – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר בנציון חיים -וויליאמסבורג הרה"ח שלמה זלמן הוס – ויזניץ | הרה"ח שלמה לוי – בני ברק
נעלה בקידה אל מול פני המנורה הטהורה מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ מרת אובלוקוש א"ר משה – ויזניץ | הרה"ח צבי יגר – בני ברק
ברכות מאליפות עט"ר מרן אדמו"ר שליט"א הר"ר יהודה אריה יעקובסון -עפולה
הר"ר שלמה יעקובסון – ויזניץ | הרה"ג מרדכי גנוט – ויזניץ
הר"ר צבי הוס -אלעד
הרה"ח שלמה זלמן הוס – ויזניץ | הר"ר מנחם מנדל ברלין -אלעד
לרגל השמחה השרויה במעון הקודש מרת וייס א"ר אברהם – ויזניץ מרת אובלוקוש א"ר משה – ויזניץ | הרה"ח דב ברלין -ויזניץ
לידידנו הדגול ,ספרא רבה ,דולה ומשקה מתורת רבנו מרת ברוס א"ר זאב מנחם -ויזניץ
אירוסי הנכד החתן הרב אהרן הגר שליט"א הרב מנחם מענדיל לוריא -אשדוד
לעדרי צאן ,מפיו ומפי כתבו ,עומד בנאמנות לימין בטאוננו הרה"ג ר' יצחק ישעי' שליט"א הרב יחזקאל לוריא – אלעד | הרב שמואל (מוהל) לוריא – ערד הר"ר שמעון גובי -אלעד
עב"ג הכלה תחי' כהאדמו"ר מאטניא שליט"א -ויזניץ | מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ הר"ר משה גובי – ויזניץ | הר"ר רפאל מורפוגו -אלעד
בהרה"ג ר' שלום למברגר שליט"א מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
הי"ו הרב מנחם מנדל ראובן גפנר בן הגה"צ אב"ד מאקווא ב"ב זצ"ל
הר"ר יקותיאל יהודה ראטה -מונסי ניו יורק
הר"ר דוד צבי הופמן -בית שמש
הרב נתן נטע הופמן – בית שמש | הר"ר צבי אלימלך קליין – בית שמש
ולנוות ביתו חתן האדמו"ר ממעליץ שליט"א הר"ר אשר יוסף רוט – אנטוורפן | הרה"ח יהושע יוסף פוגל – מונסי הרה"ח משה קליין – ירושלים | הרה"ג משה בנציון לוריא – עפולה
הרה"ח צבי מאיר פוגל – בני ברק | הרה"ח אפרים פישל גנץ – מונסי
למז"ט ובשעטומ"צ
לרגל הכנס בנו שמעון הי"ו לעול תורה ומצות הר"ר יעקב מנחם ויזל -עפולה
יהא רעווא ויזכה מרן רבנו שליט"א הרה"ח ברוך רייף -אלעד הר"ר מאיר ויזל – אשדוד | הר"ר בנימין ולצר – בית שמש
לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצאי חלציו מתוך הר"ר ישראל רייף – אשדוד | הר"ר ישראל דוד רכניצר – אלעד
יתן ד' ותזכה לרוות ממנו ומכל יו"ח מלוא חפניים בריות גופא ונהורא מעליא אורך ימים ושנים חיים בטוב ובנעימים הרה"ח יצחק צבי רייף – ויזניץ | הרה"ח יוסף שלמה רכניצר – בני ברק
מרת סגל א"ר אברהם – ויזניץ | הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ
תענוג ונחת דקדושה מתוך שפע ברכה והצלחה עד עדי יוליכנו לקראת גואל צדק במהרה מרת רוזנברג א"ר ברוך צבי -ויזניץ
הר"ר יואל ויזל -עפולה
בלי די בסייעתא דשמיא מופלגה הרה"ח ישראל נח ויזל – ויזניץ | הר"ר יצחק ויינר – ויזניץ
הר"ר נפתלי שטרן -מודיעין עילית הרב ישראל יעקב פרידמן – ירושלים | הרה"ח שאול אריה זולדן – ויזניץ
הר"ר חיים מאיר שטרן – ויזניץ | הרב יונה זאב ורטהיימר – מודיעין עילית הרה"ח נתן דייטש -בני ברק
המברכים ומאחלים מעומק הלב מרת שטרן א"ר זאב צבי – ויזניץ | הרה"ג משה גדליה ורטהיימר – ירושלים
הרה"ח דוד יעקב צין – ויזניץ
הר"ר יוסף יעקב ויינברגר -בית שמש
המערכת הר"ר משה אהרן שרף -בית שמש
הר"ר שרגא פייביש ויינברגר – בית שמש | הר"ר חיים מאיר קליין – בית שמש
הרב דוד אריה ויינברגר – ויזניץ | הרה"ח דוד ליבוביץ – ויזניץ
הרה"ח שאול יהודה שרף – אשדוד | הרה"ח יוסף דסקל – ויזניץ הרה"ח משה קליין – ירושלים | הרה"ח יצחק זולדן – ויזניץ
מזל טוב חמה ולבבית הרה"ח שמעיה מנדל – בני ברק | מרת דסקל א"ר פנחס – ויזניץ מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
לידידנו המסור לכל קדשי בית ויזניץ ,ובמיוחד לממלכת
התורה 'איגוד מוסדות ויזניץ' ,עומד לימין בטאוננו הר"ר הערשיל סנה -מנצ'סטר
הר"ר אלכסנדר דב סנה – וויליאמסבורג | הרב ישראל גולדברג – מנצ'סטר
הולדת הבת
הי"ו הר"ר ישראל שטנגר הרה"ח יעקב בנציון גולדברג – מנצ'סטר | מרת ארלנגר א"ר זאב נחום -מנצ'סטר
מרת סנה א"ר אברהם -ביתר הר"ר מנחם מנדל אשר -ויזניץ
ולמשפחתו החשובה שיחיו הרה"ח שמחה טוביה אשר – ויזניץ | הר"ר ישראל שמעון – ויזניץ
ברכות מאליפות לאביו המשב"ק הרה"ח בן ציון שטנגר שליט"א
הר"ר יוסף פוגל -בית שמש
הר"ר יהודה פוגל – ויזניץ | הר"ר יעקב קליין -בית שמש
הרה"ח שלום שמעון – ויזניץ | הרה"ח צבי אריה כהנא – ויזניץ
הרה"ח אפרים יעקב פוגל – לונדון | מרת דושינסקי א"ר יעקב מנחם – ויזניץ הר"ר בנימין בלוך -אשדוד
לידיד מערכת 'קשר איתן' ומסופריו ולחותנו החשוב הרה"ח משה מרגליות שליט"א מרת בלוך א"ר דב – ויזניץ | הר"ר יששכר דוב בריזל – אשדוד
הר"ר ישראל פרוכטר -לייקווד הרה"ח נתן נטע בריזל – ויזניץ
איש האשכולות ,משכיל להיטיב בתבונה ובדעת הרה"ח נפתלי פרוכטר – בארא פארק | הר"ר מרדכי מאיר -בארא פארק
לרגל שמחת אירוסי הבן הנכד החתן המופלג הר"ר אריה לייב הלפרט -ויזניץ
הי"ו הר"ר שלום הכהן פקשר כמר אלימלך שיחי' הר"ר מרדכי פריד -אלעד
הרה"ח ישראל יצחק פריד -לונדון | הר"ר אברהם משה פרידמן– אלעד
הרה"ג ישראל יעקב הלפרט – בני ברק | הרה"ג פרץ טוביה שטיינמץ – ויזניץ
הרב מאיר הלפרט – בני ברק | הרה"ג יואל טוביאס – בני ברק
עב"ג הכלה החשובה מרת מגיד א"ר אפרים פישל -ויזניץ הרה"ח יהודה פרידמן – ויזניץ הרה"ח פנחס נפתלי אנגלנדר -לונדון | הרה"ח אליהו אנלנגר -לונדון
לרגל הופעת ספר הכלכלה פרי עטו
בת ידידנו הרה"ח משה זנביל כהנא הי"ו הר"ר יהודה לייבוש פרישמן -אלעד הר"ר ישראל הלפרין -ירושלים
המגדלת ונכדת הרה"ח עזריאל זאב כהנא הי"ו הר"ר יונה צבי פרישמן – בית שמש | הר"ר יוסף אריה כץ – אלעד
הרה"ג משה אליעזר וייס – וינה | הרה"ג ברוך כץ – ויזניץ
הרב חיים יעקב הלפרין – ויזניץ | הרה"ח אברהם משה קפלינסקי -ירושלים
הרה"ח יהודה מאיר הלפרין – בני ברק | מרת מילר א"ר משה שמואל – אנטוורפן
והרה"ח מנחם מנדל פרוכטר הי"ו הרה"ח שלום משה פרישמן -מנצ'סטר | הרה"ח שמואל כהנא – ויזניץ
יזכה להמשיך בפעליו לסייע לאלפי בתי נאמנים הר"ר מרדכי ורטהיימר -חיפה
יתן ד' ותזכו לרוות מהם ומכל יו"ח מלוא חפניים הרב דוד אברהם פרנקל -ויזניץ הרה"ח יוסף מאיר ורטהיימר – ירושלים | הרה"ח מנחם מנדל פרוכטר – בני ברק
ולהביא רווחה והרחבה בבתי ישראל הרב יצחק פרנקל – ירושלים | הר"ר משה צבי שטרן – ויזניץ הרה"ח צבי פרוכטר -בני ברק | הרה"ח משה יהודה לייב לקס – בני ברק
תענוג ונחת דקדושה. מרת פרנקל א"ר ישראל אשר – ויזניץ | מרת הופמן א"ר יחזקאל שרגא – בני ברק
המברכים ומאחלים מעומק הלב הר"ר יוסף בנימין מאיר -ויזניץ
השמחים בשמחתך מקרב לב הרב יוסף יהודה שטיינמץ -בית שמש הרה"ג שלמה מאיר – אלעד | הרב יוסף שוק – ויזניץ
המערכת הרה"ג ישראל שטיינמץ -ויזניץ | הרה"ג משה פרידמן -ירושלים הרה"ח צבי נחמן מאיר – בני ברק | הרב ישראל פנחס פערל – ויזניץ
המערכת הרה"ג מרדכי שלמה שטיינמץ -י-ם | מרת וואזנר אהרה"ג אברהם אליהו -ב"ב הרה"ח אליעזר דוד שוק – בני ברק | הרב אפרים פישל שטיין – ויזניץ
חיי שרה תשפ"ז • קשר איתן 71 70קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
72קשר איתן • חיי שרה תשפ"ז
