gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שובו בנים · Shivu Bunim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שובו בנים · Shivu Bunim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שובו בנים · Shivu Bunim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪202‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫כ"ו חשון תשפ"ז‬ ‫לצאת לשדה להתבודד‬ ‫בראשית כ"ד‪ ,‬ס"ג‬ ‫"וַ ֵּיצֵּ א יִ צְ ָחק ָלשׂ ו ַח ַב ָשׂ ֶדה"‬ ‫לשדה – תשמע את השירים והניגונים של השדה‪ .‬אתה כל היום כלוא בבית! בזה‬ ‫רבינו אומר‪" :‬וַ ֵּ ּי ֵּצא יִ ְצ ָחק לָ שׂ ו ַּח ַּב ּ ָשׂ ֶדה (בראשית כד‪ ,‬סג) – שתפילתו הייתה‬ ‫לבד אתה נהיה חולה‪.‬‬ ‫עם סיוע וכח השדה‪ ,‬שכל עשבי השדה נתנו כח וסיוע בתפילתו‪ ...‬וזה 'יבול' ראשי‬ ‫אומר רבי נתן בלקוטי תפילות (יא' חלק ב')‪" :‬לך דודי נצא השדה נלינה‬ ‫תיבות 'ויצא יצחק לשוח בשדה' – שכל יבול השדה התפללו עמו" (יא' תנינא)‪.‬‬ ‫בכפרים‪ ...‬רבונו של עולם‪ ,‬זכני להרבות בהתבודדות תמיד‪ ,‬ואזכה להיות רגיל‬ ‫צריך לצאת לשדה בכל יום! ללכת בין אילנות ועשבים‪ ,‬להתבודד ולהרבות‬ ‫לצאת בכל יום לשדה בין אילנות ועשבים וכל שיח השדה"‪.‬‬ ‫בשיחה בינו לבין קונו‪ ,‬לספר את כל אשר עם לבבו‪" .‬ויצא יצחק לשוח בשדה" –‬ ‫שאדם הולך בשדה‪ ,‬נמשכים לו כל הרפואות שבעולם‪ ,‬כי כל הרפואות הם ע"י‬ ‫כשיצחק יצא לשדה‪ ,‬כל השדה שר וניגן איתו‪.‬‬ ‫העשבים‪ .‬כל עשב ועשב מקבל כח מהמזל המיוחד שלו‪ ,‬כל עשב ועשב יש לו‬ ‫שירת העשבים‬ ‫מלאך משלו‪ ,‬יש לו ניגון משלו‪ .‬כל החיים של האדם זה רק חיים של ניגון‪ ,‬אדם‬ ‫כשהרב'ה היה בשדה הוא אמר את התורה הזאת‪ .‬הרב'ה היה אז חולה במחלת‬ ‫בא לעולם כדי לשמוע את הניגונים הנפלאים‪ .‬העולם‬ ‫השחפת‪ ,‬הוא יצא לשאוף אוויר בשדה‪ .‬הוא היה כל יום יוצא‬ ‫נברא ע"י ניגון! ה' ברא את כל העולמות‪ ,‬את כל‬ ‫לשדה‪ ,‬הולך עם התלמידים שלו‪ ,‬וכשהיו בשדה הרב'ה‬ ‫ההיכלות‪ ,‬את כל הספירות ע"י ניגון‪ .‬ברגע שאנחנו‬ ‫אמר‪ :‬כמה זה טוב כשהולכים לשדה‪ ,‬כמה זה טוב! רואים‬ ‫מתבודדים‪ ,‬מנגנים ושרים – אנחנו בוראים עולמות‬ ‫את כל העשבים איך שהם מתפללים‪ ,‬איך שהם שרים‪,‬‬ ‫חדשים וספירות חדשות‪ ,‬בוראים רפואות‪ ,‬ממשיכים‬ ‫שומעים את שירת העשבים‪.‬‬ ‫את כל הרפואות שבעולם‪.‬‬ ‫שאדם הולך להתבודד בשדה‪ ,‬מתפלל בשדה‪ ,‬אז כל‬ ‫וזה שאומר רבינו הקדוש‪ :‬ברגע שאדם הולך בשדה‪,‬‬ ‫העשבים מתפללים איתו יחד‪ .‬העשבים האלה עוזרים לו‬ ‫בין העשבים‪ ,‬בין האילנות‪ ,‬הוא יכול להמשיך את כל‬ ‫להתפלל‪ ,‬נותנים לו כח בתפילה‪ ,‬העשבים עוזרים להעלות‬ ‫הרפואות‪ ,‬את כל הישועות‪ .‬אפילו שהוא לא אוכל את‬ ‫את התפילה‪ ,‬התפילה יותר מתקבלת; וכמה שהוא סמוך‬ ‫העשבים‪ ,‬אפילו שהוא לא שותה אותם‪ ,‬אפילו שהוא‬ ‫לעשבים ולאילנות – התפילה יותר מתקבלת‪.‬‬ ‫לא מריח אותם – עצם ההליכה בין מאות ואלפי‬ ‫למה לא להתבודד בבית?‬ ‫עשבים ממשיכה לך את כל כוחות העשבים‪ .‬אם הוא‬ ‫אנשים שואלים‪ :‬בשביל מה לצאת לשדה? מה לא‬ ‫ילך לשדות‪ ,‬לעולם הוא לא יהיה חולה‪ ,‬כי כוחות‬ ‫טוב להתבודד בבית?‬ ‫העשבים ימשכו אליו ממילא‪ ,‬כי לעשבים יש את כל‬ ‫אם אתה תתבודד בבית‪ ,‬אתה תגיע גם למטבח! אתה‬ ‫הרפואות שבעולם‪.‬‬ ‫תאכל עוד פלאפל‪ ,‬עוד פיצה‪ ,‬תשתה עוד קולה‪ .‬תצא‬ ‫אין כאן חידוש – זו דרך האבות‬ ‫לשדה!! תראה את העשבים‪ ,‬תראה את האילנות – אתה‬ ‫רבינו בכלל לא בא לחדש שום דבר‪ ,‬אין פה שום‬ ‫בכלל לא תרצה לאכול! אתה תרגיש כזה חיות‪ ,‬אתה תקבל‬ ‫סוד או פטנט! תעשו מה שאני עשיתי – גם אתם תהיו‬ ‫נשמה חדשה‪ ,‬בכלל לא תרצה לאכול כלום‪ .‬אתה תהיה‬ ‫כמוני! אני לא באתי לחדש שום דבר ביהדות‪ ,‬זו אותה‬ ‫בשדה – יפתח לך הכל‪ ,‬אתה תנשום אוויר צח‪ .‬כשאתה‬ ‫הדרך שהלכו בה אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב וכל הצדיקים‪ .‬גם משה רבינו עשה‬ ‫נמצא בבית‪ ,‬אתה נושם את הריח של הגז‪ ,‬אפילו שהגז סגור! זה לבד מביא את‬ ‫התבודדות! ככה הוא נהיה משה רבינו! הוא ודאי לא אכל עוגות או שתה כוס מיץ‪,‬‬ ‫כל המחלות‪.‬‬ ‫הוא הסתובב במדבריות‪ ,‬וככה נהיה משה רבינו‪ .‬הרב'ה היה נשמה מיוחדת‪.‬‬ ‫כל הבריאה משוררת לה'‬ ‫הוא גילה את הדרך שצריך ללכת לשדות‪ ,‬למדבריות‪ ,‬הוא גילה שצריך לעבוד‬ ‫וזה שכתוב "והאדמה לא תתן את יבולה" – מה פירוש הקללה הזאת? הפירוש‬ ‫את ה' בפשיטות ובתמימות‪ .‬אף צדיק כמעט לא זכה להתוות את הדרך הזאת‬ ‫הוא שלא תוכלו להגיע לשדות! כשתלכו לשדות – לא יהיה יבול! לא יהיה‬ ‫לאחרים‪ .‬אפילו שרבינו אומר שכל הצדיקים עשו את אותו הדבר – כולם הלכו‬ ‫עשבים‪ ,‬השדות יהיו צחיחים‪ ,‬לא יהיו עלים על העצים‪ ,‬לא יהיו עשבים על הארץ‪.‬‬ ‫ליערות‪ ,‬כולם הלכו לשדות‪ ,‬כולם! בלי יוצא מן הכלל (כמובא בתורה ק' תנינא‪:‬‬ ‫זו הקללה הכי גדולה שיכולה להיות‪ ,‬כי העונש הכי גדול שיש זה שאדם לא‬ ‫"והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפורסמים אמיתיים‪ ,‬ואמר‪ ,‬שכולם לא באו‬ ‫יוצא לשדה‪.‬‬ ‫למדרגתם כי אם ע"י התבודדות") – אבל להתוות את הדרך הזאת לאחרים‪ ,‬זה‬ ‫אין עונש יותר גדול מזה שהוא לא יכול לצאת לשדה‪ ,‬שהוא לא יכול להתבודד‬ ‫הגדולה של רבינו! לגלות שזה דרך ששייכת לכל יהודי ויהודי‪ ,‬מהפחות שבפחותים‬ ‫בשדה‪ .‬רבינו אמר‪ :‬צריך ללכת לשדות‪ ,‬פשוט ללכת לשדה! להתבודד‪ ,‬לשיר לה'‪.‬‬ ‫עד הגדול שבגדולים‪ ,‬ובלי זה אי אפשר להיות איש כשר באמת‪ .‬זו הגדולה של‬ ‫צריך כל יום ללכת לשדה‪ ,‬אסור שיהיה יום שלא יוצאים לשדה‪ .‬שאתה הולך‬ ‫רבינו‪.‬‬ ‫בשדה‪ ,‬מתבודד‪ ,‬מדבר עם ה' – אתה בתוך שם ה'‪ ,‬אתה נכלל בקדוש ברוך הוא!‬ ‫חייבים לצאת לשדה‬ ‫כל העלים שרים‪ ,‬כל הפרחים שרים‪ ,‬כולם שרים לה'! כל הבריאה משוררת לה'‪,‬‬ ‫אם אדם לא יוצא לשדות‪ ,‬ליערות‪ ,‬להרים‪ ,‬אם הוא לא צועק לה'‪ ,‬אם הוא לא‬ ‫מראים לך שכל העולם זה ניגונים לה'‪ ,‬זה שירים לה'‪.‬‬ ‫שר לה' – לא יעזור לו שום דבר! אפילו יהיה נקרא חסיד ברסלב מאה שנה –‬ ‫תלך לשדה!! תשמע איך שכולם שרים לה'‪ ,‬תשיר איתם ביחד‪ ,‬תשיר "בך רבינו‬ ‫לא יעזור לו שום דבר‪ ,‬הוא לא ינצל מיצר הרע‪ .‬הוא חייב לצאת לשדה‪,‬‬ ‫נגילה‪ ,"...‬תתחיל לשיר לה' שירים‪ .‬אתה יוצא‬ ‫ובהתבודדות ממתיקים את כל הגזרות על עם ישראל‪.‬‬ ‫שאלות מהחיים‬ ‫שכירות‪ ,‬נרות שבת ומקלות ריח‬ ‫דרך של צדיקים‬ ‫נְחנִי ְב ֶד ֶר ְך ֱא ֶמת" בראשית כ"ד‪ ,‬מ"ח‬ ‫" ֲא ֶשר ִה ַ‬ ‫שאלה‪ :‬ממתי ראוי שבת אשכנז‬ ‫שאלה‪ :‬לאחרונה נפוץ במקומות‬ ‫רבי אלעזר מנדל קוסטנטינר נולד בצפת‪ .‬אביו‪ ,‬מחסידי לעלוב‪ ,‬קרא‬ ‫תדליק נרות שבת‪ ,‬והאם מברכת‬ ‫מסוימים‪ ,‬שאחד המעוניין להשקיע‬ ‫לו על שם הרה"ק רבי אלעזר מנדל מלעלוב זי"ע‪ .‬כשהיה בן שנה‬ ‫שהחיינו בהדלקה הראשונה?‬ ‫בנדל"ן קונה דירה גדולה‪ ,‬ומחלקה‬ ‫בלבד נפטרה אמו‪ ,‬והפעוט נשלח לירושלים‪ ,‬לבית היתומים דיסקין‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬מרן הגרי"ש אלישיב אמר‪:‬‬ ‫לשלושה יחידות קטנות‪.‬‬ ‫כשגדל‪ ,‬חיפש צדיקים ועובדי ה' להידבק בהם‪ .‬עוד בצעירותו פגש‬ ‫המנהג שכלה מתחילה להדליק כבר‬ ‫ומשכירם לשלושה אנשים נפרדים‪,‬‬ ‫את החסיד המופלא רבי אפרימ'ל מפשעדבוז'‪ ,‬נין ונכד להרה"ק רבי‬ ‫מיד לאחר אירוסיה‪.‬‬ ‫ולפעמים השוכרים הם נכרים‪ .‬והרי‬ ‫דוד'ל מלעלוב זי"ע‪.‬‬ ‫נחלקו הפוסקים (מובא בביאור הלכה‬ ‫קיי"ל (יו"ד‪ ,‬סי' קנא‪ ,‬סעי' ט) דאסור‬ ‫רבי אפרימ'ל קירב אותו‪ ,‬ובדבריו הנעימים הטעים אותו מאורו של‬ ‫כב‪ ,‬א) האם המקיים מצוה בפעם‬ ‫להשכיר לג' עכו"ם ביחד בשכונת‬ ‫רבינו הקדוש‪ .‬מאז עבד את ה' בתמימות יחד עם חבורת חסידי‬ ‫הראשונה בחייו מברך שהחיינו‪ ,‬ועל‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫ברסלב בעיר העתיקה‪ ,‬ובהם רבי שמואל שפירא ורבי הירש לייב‬ ‫כן‪ ,‬אם לא מדליקה בפמוט חדש‬ ‫תשובה‪ :‬והנה דירה מחולקת נחשבת‬ ‫ליפל‪.‬‬ ‫ובעל ערך המחייב ברכת שהחיינו‬ ‫לדירה אחת גדולה‪ ,‬ויש לעיין‪ :‬אם‬ ‫הפשיטות והתמימות הדריכו אותו בכל דרכיו‪ .‬מיד בסיום השיעור‬ ‫לעצמו‪ ,‬לא תברך על קיום המצוה‬ ‫כוונת השו"ע דוקא שאסור להשכיר‬ ‫בליקוטי מוהר"ן היה מתיישב עם ליקוטי תפילות ואומר את התפילה‬ ‫בפעם הראשונה‪ ,‬אלא תפטור הברכה‬ ‫לג' נכרים בשלושה בתים נפרדים‪ ,‬או‬ ‫שעל אותה תורה‪ ,‬וכך קיים מיד את עצת רבינו לעשות מתורות‬ ‫בחיוב‬ ‫אסור אף לג' נכרים בבית אחד?‬ ‫תפילות‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬בקבוק עם מי ריח‪ ,‬ובתוכו‬ ‫תשובה‪ :‬להלכה יש להקל בזה‪,‬‬ ‫יראת שמים טהורה ואהבת מצוות ניכרו בכל תנועה שלו‪ .‬הוא נזהר‬ ‫מקלות דקים שדרכם מופץ הריח –‬ ‫להשכיר בית אחד לג' נכרים‪,‬‬ ‫שלא להביט מחוץ לד' אמותיו‪ .‬על כבוד המאכלים הקפיד מאוד‪,‬‬ ‫מותר‬ ‫האם‬ ‫דסמכינן על‬ ‫ופעמים רבות ראו אותו אוסף פירורים מהרצפה כדי שלא יתבזו‪.‬‬ ‫את‬ ‫להפוך‬ ‫רוב‬ ‫דעת‬ ‫הוא אהב את העבודות הפשוטות‪ ,‬כמו אמירת תהילים‪ .‬כדי לזכות‬ ‫המקלות‬ ‫הראשונים‬ ‫לענות אמן החזיק תמיד אצלו מיני מזונות ושהכל‪ .‬כל מי שבא אליו‪,‬‬ ‫בשבת‪ ,‬שעי"ז‬ ‫והפוסקים‪,‬‬ ‫אפילו ילד קטן‪ ,‬קיבל מיד משהו לברך עליו‪ ,‬ורבי אלעזר מנדל נתן‬ ‫יהיה ריח חזק‬ ‫דלא הזהירו‬ ‫לו להרגיש כאילו הוא זה שעושה לו טובה גדולה‪.‬‬ ‫כל ימיו השתוקק להשתטח על ציון רבינו‪ .‬בזקנותו‪ ,‬כשכבר לא היה‬ ‫יותר בחדר?‬ ‫אלא שכירות ג'‬ ‫לו כוח‪ ,‬זכה לנסוע במסירות נפש לראש השנה באומן שלוש שנים‬ ‫תשובה‪ :‬היות‬ ‫בתים נפרדים‬ ‫ברציפות‪ .‬הדבר התאפשר בזכות כמה אברכים צעירים מאנ"ש שרצו‬ ‫שרק החלק‬ ‫לשלשה‬ ‫לזכות אותו בכך‪.‬‬ ‫התחתון של‬ ‫נכרים‪.‬‬ ‫באחת הנסיעות התאכסנו במלון רוסי‪ .‬בשעת השינה ראו אותו יושב‬ ‫המקלות נמצא בתוך מי הריח‪,‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מכיון דבעצם שכירות דירה‬ ‫על המיטה ואינו הולך לישון‪ .‬שאלו אותו למה‪ ,‬והוא ענה‪" :‬אין כאן‬ ‫וכשמחליפים אותם נמצא שהחלק‬ ‫לגוי בארץ ישראל נילאו הפוסקים‬ ‫כלי לנטילת ידיים של הבוקר‪ ,‬איך אפשר לישון כך?" הוא לא עצם‬ ‫התחתון (שהיה עליון) יספוג עכשיו‬ ‫בזה טובא‪,‬‬ ‫עין עד שהביאו כלי עם מים והעמידו אותו ליד מיטתו‪.‬‬ ‫את מי הריח‪ ,‬והרי זה מוליד ריח‪,‬‬ ‫ובאהל מועד (שער או"ח‪ ,‬דרך י)‬ ‫אברך ששימש אותו בבית האבות סיפר‪" :‬באתי להציע לו לנסוע‬ ‫שאסור ליתן ריח על כלי או בגד‬ ‫מביא בשם הרמב"ן דבעל נפש לא‬ ‫לאומן‪ ,‬ומצאתי אותו בדיוק נוטל ידיים לסעודה‪ .‬חיכיתי בצד‪ .‬הוא‬ ‫(שהוא דומה לעשיית דבר חדש‬ ‫ישכיר בית לגוי אף בחו"ל‪ ,‬לכן‪,‬‬ ‫נטל במתינות‪ ,‬הגביה את ידיו ובירך בשלווה‪ ,‬ניגב‪ ,‬הכין מעט מלח‪,‬‬ ‫וקרוב למלאכה‪ ,‬כמבואר במשנ"ב ס'‬ ‫בצירוף דעות הפוסקים הסוברים‬ ‫חתך מהפת ובירך המוציא בגעגוע ובאהבה‪ .‬אחר כך טבל את‬ ‫תקי"א ס"ק כ"ז‪ ,‬או משום שנחשב‬ ‫דאף לג' נכרים בבית אחד אסור‬ ‫הפרוסה שלוש פעמים במלח‪ ,‬ומיד אחרי הכזית הראשון התחיל לומר‬ ‫כתיקון כלי‪ ,‬כמבואר בס' תרנ"ח ס"ק‬ ‫להשכיר‪.‬‬ ‫את כל סדר 'תיקון סעודה'‪".‬‬ ‫ז')‪.‬‬ ‫ואין להשכיר להם אף שלא לצורך‬ ‫"במקום לדבר איתו על הנסיעה"‪ ,‬סיים האברך‪" ,‬פרצתי בבכי‪ .‬זקן‬ ‫אבל לטלטל את הבקבוק עם‬ ‫דירה אלא לאוצר וכדומה‪ ,‬לכן י"ל כי‬ ‫חלש כל כך‪ ,‬ונוטל ידיים ביישוב דעת כזה ובדקדוק כזה בכל‬ ‫המקלות כמו שהוא – מותר‪.‬‬ ‫המחמיר בזה תבוא עליו ברכה‪.‬‬ ‫ההלכות‪ .‬איפה רואים דבר כזה אפילו אצל אברכים צעירים ובריאים?‬ ‫זה רק מכוחו של רבינו הקדוש‪ ,‬שאמר שאת אנשיו הוא מוליך בדרך‬ ‫של צדיקים‪".‬‬ ‫_לרפואת‪ :‬מורינו הרב א_ליעזר בן עטיא ש_ליט"א • הרב שמשון בן אסתר ש_ליט"א • הרב א_ליהו נחמן בן סרח מרים גיט_ל ש_ליט"א‬ ‫_לע"נ‪ :‬הרב משה בן מרדכי צנעני זצ"_ל • הרב אברהם בן נוריאל חנניה זצ"_ל‬ ‫התמודדות עם חוצפה‬ ‫מאת‪ :‬הרה"ג פנחס ברייער שליט"א מחבר ספר 'לגדל' על חינוך ילדים‬ ‫בת (בטון של כבוד)‪" :‬אבל אמא‪ ,‬קראתי הרגע‬ ‫ילד‪" :‬אבל בדקתי‪ ,‬וזה ‪ 29‬מעלות‪".‬‬ ‫לפני כעשר שנים‪ ,‬זכיתי ללמוד הלכות כיבוד אב‬ ‫את המתכון‪ ,‬ואולי כתוב שם ‪ 3‬כפיות‪".‬‬ ‫אבא‪" :‬יתכן שאתה צודק‪ ,‬אבל בכל מקרה‪,‬‬ ‫ואם בעיון‪ ,‬ונחרדתי לגלות כי רוב הילדים‬ ‫אמא‪" :‬תודה על התיקון‪ ,‬אבדוק שוב‪".‬‬ ‫לאבא ולאמא אומרים‪' :‬אולי'‪".‬‬ ‫עוברים באופן קבוע על האיסור של 'לא יסתור‬ ‫כאשר שאלתי את מורי ורבי הגאון רבי מרדכי‬ ‫ילד (בנימה של חוסר חשק)‪" :‬טוב‪ ,‬אז אולי זה‬ ‫את דברי אביו ואמו'‪.‬‬ ‫גולדשטיין שליט"א בעניין‪ ,‬השיב לי שוודאי כך‬ ‫‪ 29‬מעלות‪".‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כל פעם שילד אומר הפוך מהוריו‪ ,‬הוא‬ ‫היא ההלכה‪ ,‬שאסור לילד לומר הפוך מהוריו‬ ‫ובכן‪ ,‬מה היו התוצאות?‬ ‫בעצם עובר על לאו דאורייתא‪.‬‬ ‫בכל נושא שהוא‪ .‬אלא שהוסיף‪ ,‬שייתכן שלהגיד‬ ‫בתחילה היה לילדים קשה לקבל זאת‪ ,‬בפרט‬ ‫מאז‪ ,‬הנהגתי בביתי שכל פעם שילד רוצה להגיד‬ ‫'אולי' זה מדי קשה לילד‪ ,‬והוא יכול גם להגיד‪:‬‬ ‫ש'כל העולם' לא מקפיד על זה‪ .‬אך אנחנו‬ ‫הפוך מההורה‪ ,‬הוא צריך להגיד זאת עם‬ ‫"נדמה לי שזה כך וכך"‪ ,‬או‪" :‬לכאורה זה כך וכך"‪.‬‬ ‫המשכנו בדרישה הזו בעקביות‪ ,‬עד שברוך ה'‬ ‫הסתייגות‪.‬‬ ‫אז כן‪ ,‬אנחנו הולכים לעצור את ירידת הדורות‬ ‫הגענו למצב מבורך‪ ,‬שברוב הפעמים הילדים‬ ‫וכך זה היה נשמע‪:‬‬ ‫בנושא החוצפות‪ ,‬ומה שנדרוש – זה בעז"ה מה‬ ‫כבר מאומנים לומר‪" :‬אולי"‪.‬‬ ‫אבא‪" :‬איזה חם היום בחוץ‪ 31 ,‬מעלות!"‬ ‫שנקבל!‬ ‫וכך זה נשמע‪:‬‬ ‫ילד‪" :‬לא נכון‪ 29 ,‬מעלות‪".‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫אמא‪" :‬במתכון הזה צריך ‪ 2‬כפיות סוכר‪".‬‬ ‫אבא‪" :‬אצלנו בבית לא אומרים לאבא 'לא נכון'‪,‬‬ ‫(וקראת לשבת עונג)‬ ‫תגיד‪' :‬אולי זה ‪ 29‬מעלות'‪".‬‬ ‫החייט שקנה עולמו‬ ‫החייט חוטא היה‪ ,‬אבל ליבו – לב‬ ‫הקהל עמד לצאת אל החופה‪.‬‬ ‫בהלווייתו של רשע מרושע‪ ,‬הוא‬ ‫באמצעו של יום נעצרו האנשים‬ ‫רחום‪" .‬הייתכן? עלובה כלה זו!"‬ ‫ופתאום‪ :‬רעש‪ ,‬מהומה‪ .‬הכלה כמעט‬ ‫מבקש ללוותו?! פליאה נשגבה‪".‬‬ ‫ברחוב והחלו משוחחים בערנות‪.‬‬ ‫קרא‪" ,‬מוכן אני להשתתף בהוצאות‬ ‫מתעלפת‪ .‬החתן קם ממקומו והודיע‬ ‫כעבור שעה קלה נוספה פליאה על‬ ‫"מה קורה?" "צמח החייט חולה‪".‬‬ ‫הטלית‪ ".‬מיד הוציא מטבע של חצי‬ ‫נחרצות‪" :‬איני הולך אל החופה!‬ ‫המגיד‪-‬מישרים‬ ‫פליאה‪:‬‬ ‫"מזל טוב! מחלה קשה או קלה?"‬ ‫רובל ומסרה לרב‪.‬‬ ‫עובר לאירוסי הבטחתני הרים‬ ‫דאוסטראה‪ ,‬הצדיק רבי ייב"א‪,‬‬ ‫"זה עתה ראיתי את הרופא יוצא‬ ‫טרם הרחיק הרב לכת‪ ,‬וצמח רץ‬ ‫וגבעות‪ ,‬אבל לא קיימת אפילו‬ ‫כששמע את המעשה‪ ,‬אמר‪" :‬אמנם‬ ‫בפנים חמורות‪ ,‬ואומר כי אפסה כל‬ ‫אחריו נרעש כולו‪" :‬רבי קדוש‪ ,‬אם‬ ‫כמלוא קמצוץ טבק‪ .‬ומה עם‬ ‫איני מבין את טעמו‪ ,‬ברם‪ ,‬אם רבי‬ ‫תקוה‪" ".‬ברוך ה'!"‬ ‫אתן את דמי כל הטלית‪ ,‬האם יוכל‬ ‫הטלית? האם קנית לי טלית?"‬ ‫פנחס בא להלוויה‪ ,‬אף אני בא‪".‬‬ ‫יהודי אוסטראה סלדו באמת‬ ‫להבטיח לי חלק לעולם הבא?" ורבי‬ ‫על אתר נשמטו ידיו של אבי הכלה‪.‬‬ ‫השמועה עשתה לה כנפים‪ ,‬וכך‬ ‫ובתמים מצמח החייט‪ ,‬האיש שלא‬ ‫פנחס‪ ,‬שיכול היה למנות את כל‬ ‫"נלך עכשיו לחופה ולא נקלקל את‬ ‫הלכו כל בני העיר לחלוק כבוד‬ ‫היה בו שום דבר טוב‪ .‬חייט אומן‬ ‫עבירותיו‪ ,‬יורה תשובתו כחץ‪" :‬הן!‬ ‫השמחה‪ ",‬החל מגמגם‪" ,‬אתן לך את‬ ‫לאדם אותו תיעבו מעומק ליבם‪.‬‬ ‫היה ורגיל אצל שרים ודוכסים‪,‬‬ ‫אם תיתן לי דמי כל הטלית‪ ,‬מבטיח‬ ‫שלי‪ "...‬אך החתן בשלו‪" :‬אם אין‬ ‫הרב הלך בראש המלווים‪ ,‬ולאורך‬ ‫ומתוך כך מתנהג כגוי מבטן‬ ‫אני לך חלק לעולם הבא!" מיד‬ ‫מביאים לי טלית חדשה כאן‬ ‫כל הדרך נופף במקלו לכל עבר‪,‬‬ ‫ומלידה‪ ,‬ורמס ברגל גסה כל עשין‬ ‫הטיל החייט לתוך ידו סכום כסף‬ ‫ועכשיו –‬ ‫כאילו גירש‬ ‫ולאווין שבתורה‪ .‬לא ארכה השעה‬ ‫גדול‪ ,‬שהספיק עבור טלית חדשה‪,‬‬ ‫איני הולך‬ ‫סיעת‬ ‫ומביתו של החייט בקעו יללותיהם‬ ‫כשרה ומהודרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫טרדנים‪,‬‬ ‫המרות של אשתו וילדיו‪ ,‬ובאותה‬ ‫סוף דבר‪ ,‬נערכה החופה סמוך‬ ‫החופה!"‬ ‫זז‬ ‫ולא‬ ‫שעה עמדו כשרי אוסטראה וברכו‬ ‫לעלות השחר‪ .‬כך מנע צמח החייט‬ ‫הרב ניסה‬ ‫מהקבר עד‬ ‫בשמחה‪" :‬ברוך המקום שהרגו‪".‬‬ ‫בושה מבת ישראל‪.‬‬ ‫לדבר על‬ ‫לאחר‬ ‫·‬ ‫·‬ ‫ליבו‪" :‬הרי‬ ‫סתימת‬ ‫מנהג עתיק היה באוסטראה‪ :‬כאשר‬ ‫"כל זאת היה אך לפני שבוע‪ ",‬סיפר‬ ‫כל החנויות‬ ‫הגולל‪.‬‬ ‫נפטר אחד מאנשי הקהילה‪ ,‬היה‬ ‫רבי פנחס‪" ,‬וכאשר באתי אל‬ ‫סגורות‪.‬‬ ‫כאשר שבו‬ ‫שמש הקהל הולך מבית לבית‪,‬‬ ‫הלוויה‪ ,‬ראיתי את צמח מכורך כולו‬ ‫מבטיח אני‬ ‫המלווים‪,‬‬ ‫מקשקש בקופת הצדקה ומכריז‪:‬‬ ‫באותה טלית‪ .‬ריבי רבבות 'קליפות'‬ ‫כי‬ ‫לך‬ ‫שאלו‬ ‫"צדקה תציל ממוות"‪ ,‬ומודיע מי‬ ‫ומזיקין‪ ,‬שנבראו מעבירותיו‪ ,‬רקדו‬ ‫בבוקר‬ ‫המגיד‬ ‫נפטר‪ .‬אף באותו יום עבר השמש‬ ‫סביבו וניסו להזיקו‪ ,‬אך לא יכלו‬ ‫אביא לך טלית במו ידי‪ ".‬אך החתן‬ ‫בהכנעה‪" :‬מה טעם חלק רבינו כבוד‬ ‫בין הבתים‪ ,‬אלא שהפעם ההכרזה‬ ‫לגעת בו‪ ,‬יען כי הטלית שתרם הגנה‬ ‫עקשן כפרד‪ .‬מיד קם הרב והלך‬ ‫גדול לנפטר זה יותר מכל המתים‬ ‫הייתה בקול מלא חדוה וצהלה‪.‬‬ ‫עליו מכל צד‪ .‬ובדרך לבית‪-‬הקברות‬ ‫לחפש נדיב לב עבור טלית לחתן‪.‬‬ ‫שבעיר?" ויען הרב‪" :‬שמעו כולכם‬ ‫והנה הגיע השמש אל פתחו של אב‬ ‫רדפה אחר המיטה סיעה של מלאכי‬ ‫·‬ ‫את דבר המעשה‪".‬‬ ‫בית הדין דק"ק אוסטראה‪ ,‬הרב‬ ‫חבלה‪ ,‬ונופפתי עליהם במקלי‬ ‫צעד הרב ברחובות החשוכים‪ ,‬עיניו‬ ‫·‬ ‫הצדיק רבי פנחס‪ ,‬מי שנודע אחר‬ ‫וגירשתי אותם לנוקבא דתהומא‬ ‫תרות אחר נר דולק‪ .‬שעה ארוכה‬ ‫השעה קרוב לחצות לילה‪ .‬בבית‬ ‫כך כ"רבי פנחס מקוריץ"‪" .‬מי מת‬ ‫רבא‪ ,‬משם כבר לא יוכלו לצאת‬ ‫סובב בחוצות‪ ,‬עד שבאחד החלונות‬ ‫הכלה הכל היו מוכנים לחופה‪ .‬החתן‬ ‫היום?" בירר הרב‪" .‬הרב בוודאי לא‬ ‫לעולם ועד‪".‬‬ ‫ראה אור‪ .‬זה היה ביתו של צמח‬ ‫והכלה מדלת העם היו‪ .‬מעת שבאו‬ ‫הכיר את צמח החייט המתועב‪",‬‬ ‫"כה גדולה זכותו של צמח החייט?"‬ ‫החייט‪ ,‬וכל עוונותיו כמו הסתערו‬ ‫בברית השידוכין כבר חלפו כ"ד‬ ‫אמר השמש‪" ,‬שלא הניח עבירה‬ ‫שאל רבי ייב"א‪" .‬כה גדולה זכותה‬ ‫על הצדיק המתקרב‪ .‬ברם‪ ,‬רבי‬ ‫ירחים תמימים‪ ,‬משום שהמחותנים‬ ‫אחת שלא עבר עליה‪".‬‬ ‫של מצות הכנסת כלה‪ ",‬ענה רבי‬ ‫פנחס לא הסתכל על קופות‬ ‫עניים מרודים‪ ,‬ואין בידיהם פרוטה‪.‬‬ ‫לתדהמתו של השמש‪ ,‬נתקדרו פניו‬ ‫פנחס‪.‬‬ ‫החטאים הגדושות‪ ,‬וניגש אל הדלת‪.‬‬ ‫כאשר נודע הדבר לרב‪ ,‬הזדעזע‬ ‫של רבי פנחס‪ ,‬והוא התחנן לפניו‪:‬‬ ‫"אפילו עבריין מועד‪ ,‬מלא עבירות‬ ‫לתדהמתו של צמח לא היה גבול‪,‬‬ ‫בכל אבריו‪" :‬הייתכן? חתן וכלה‬ ‫"כאשר ישאו את המת לבית‬ ‫מכף רגלו עד ראשו‪ ,‬יכול לקנות את‬ ‫עת ראה על פתח ביתו את רבה‬ ‫מאורסים כבר שנתיים ואין איש‬ ‫הקברות‪ ,‬זכור תזכור להודיעני‪.‬‬ ‫עולמו בשעה אחת במצווה גדולה‬ ‫הקדוש של העיר‪ .‬הרב סיפר לו על‬ ‫שם על לב?!" החל לסבוב ברחובות‬ ‫רוצה אני להשתתף בהלוויית המת‪".‬‬ ‫זו‪ ".‬נענה רבי ייב"א ואמר‪" :‬גדולה‬ ‫גורלה המר של הכלה האומללה‪ :‬אם‬ ‫בכבודו ובעצמו וגבה דמי הכנסת‪-‬‬ ‫הלך השמש ומלמל לעצמו‪" :‬מיום‬ ‫מצות צדקה בשעתה‪ ,‬שהיא מצילה‬ ‫לא יקנה עוד הלילה טלית חדשה‪,‬‬ ‫כלה‪ ,‬ומיד נחלצו עסקנים למלא את‬ ‫שבא הרב לדור בעירנו‪ ,‬טרם‬ ‫את האדם מן הפורענות‪ ,‬בזה ובבא‪".‬‬ ‫עתידה החופה להתבטל‪ .‬צמח‬ ‫מקומו‪ ,‬עד שאספו די הצורך‪.‬‬ ‫השתתף בהלוויית המת‪ .‬וכאן‪,‬‬ ‫קניין הלכה לחיות כיהודי‬ ‫שיעור בהלכה כפי בקשת מורנו הרב שליט"א בישיבה קטנה 'חכמה ודעת'‬ ‫שעת סיום סדר א' בהיכל הישיבה קטנה 'חכמה ודעת'‪ .‬הגמרות עדיין פתוחות על השולחנות‪ ,‬אך הספסלים הסמוכים לבמה מתמלאים‬ ‫במהירות‪ .‬התלמידים מתכנסים לשיעור ההלכה‪ ,‬הנמסר כל שבוע מפי אחד הרבנים‪ ,‬השבוע מפי הרב נחמן גולדבלום שליט"א‪ ,‬במשנה ברורה‬ ‫הלכות שבת‪ ,‬בדיני בישול בסימן שי"ח‪.‬‬ ‫השיעור הוא חלק ממפעל ייחודי שהוקם בישיבה ונקרא בשם‬ ‫"קניין הלכה – לחיות כיהודי"‪.‬‬ ‫במסגרתו לומדים התלמידים מדי יום עמוד משנה ברורה‪,‬‬ ‫ולצד הלימוד מקבלים דף עבודה ובו שאלות מעשיות העולות‬ ‫מן ההלכות שנלמדו באותו יום‪.‬‬ ‫הבחורים יושבים על הדף‪ ,‬מעיינים‪ ,‬מבררים ופותרים את‬ ‫השאלות‪ ,‬וכך ההלכה אינה נשארת ידיעה בעלמא אלא הופכת‬ ‫לחלק מן החיים עצמם‪.‬‬ ‫בימים אלו התחילו התלמידים בלימוד הלכות שבת‪ ,‬ושיעור‬ ‫ההלכה מלווה את הלימוד ומעמיק בו‪.‬‬ ‫המטרה שהציבה הישיבה שכל בחור המסיים את שנותיו‬ ‫בישיבה הקטנה יצא כשהוא לומד ויודע את רוב המשנה‬ ‫ברורה‪.‬‬ ‫כאשר ייערך מבחן פומבי על החומר הנלמד‪ ,‬ובו יוכלו‬ ‫התלמידים להראות את הידיעה שרכשו לאורך הדרך‪.‬‬ ‫המפעל צמח מתוך הדברים שרבינו ציווה ללמוד הלכות בכל‬ ‫יום‪ ,‬ומורנו הרב שליט"א הביע את תמיהתו כיצד ייתכן‬ ‫שבחורים אינם בקיאים בהלכות שבת ובהלכות פשוטות‬ ‫הנצרכות לכל יהודי‪ ,‬ומכאן הדגיש כי לצד לימוד הגמרא חשוב‬ ‫מאוד ללמוד הלכה ולהתעמק בה‪ .‬ברוח זו הובאו גם דבריו של‬ ‫רבינו‪ ,‬שאמר כי אפשר לקפל את ספרו כפי שרוצים‪ ,‬העיקר‬ ‫שלא לעבור על הלכה‪.‬‬ ‫מורינו הרב שליט"א אף סיפר לרבני הישיבה על התקופה שבה‬ ‫היה בישיבה בכפר חסידים של רבי אליהו לופיאן שאז דרש מן‬ ‫התלמידים לדעת בעמקות ובבקיאות את כל חלקי המשנה‬ ‫ברורה‪ ,‬עד שידעו אותם על פה‪.‬‬ ‫הסיפור עורר את התלמידים והמחיש עד כמה ידיעת ההלכה‬ ‫היא יסוד בבניין בן התורה‪.‬‬ ‫מידי יום היכל הישיבה גדוש עד אפס מקום‪ .‬התלמידים‬ ‫יושבים מרוכזים‪ ,‬חלקם רכונים על המשנה ברורה‪.‬‬ ‫פעם בשבוע מתקיים שיעור מיוחד עם אחד מרבני או ישיבה‬ ‫או רבנים‪ ,‬התלמידים יוצאים כשהם מצוידים לא רק בידיעה‬ ‫אלא גם בהבנה כיצד לנהוג בפועל‪ .‬כך‪ ,‬עמוד אחר עמוד ויום‬ ‫אחר יום‪ ,‬נבנה בישיבה דור של בני תורה שידעו את הדרך אשר‬ ‫ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון‪.‬‬ ‫אשרי מי שגדול בתורה ועמלו בתורה‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫להר"ר אברהם אהרן הי"ו‬ ‫להר"ר אריה זוהר דרעי הי"ו‬ ‫להר"ר מנדל בהר"ר צבי הירש‬ ‫להר"ר נתן בהר"ר אליהו גבאי‬ ‫להר"ר נתן בהר"ר שמעון‬ ‫להר"ר נתן בהרה"ג ר' אסף חן‬ ‫להולדת הבת‬ ‫חתן הר"ר יוסף סיקורל הי"ו‬ ‫גפנר הי"ו‬ ‫הי"ו‬ ‫חג'בי הי"ו‬ ‫שליט"א‬ ‫להולדת הבת‬ ‫להולדת הבן‬ ‫חתן הרה"ח מיכאל גול שליט"א‬ ‫חתן הר"ר נתן נחום הי"ו‬ ‫חתן הר"ר חים שבי הי"ו‬ ‫להר"ר שמעון אוחיון הי"ו‬ ‫להולדת הבן‬ ‫להולדת הבת‬ ‫להר"ר נריה בהר"ר ירון בזל‬ ‫להר"ר נתן בהר"ר אהרן גבאי‬ ‫להולדת הבן‬ ‫להולדת הבן‬ ‫הי"ו חתן הר"ר יניב עדניאל‬ ‫הי"ו חתן הר"ר יגאל שמעונב‬ ‫להר"ר יוסף בהר"ר יעקב ביטון‬ ‫להר"ר ברוך כהן הי"ו‬ ‫להר"ר נתנאל יוסף הי"ו‬ ‫להר"ר הראל ריקה הי"ו‬ ‫להולדת הבת‬ ‫הי"ו ‪ -‬להולדת הבת‬ ‫הי"ו ‪ -‬להולדת הבן‬ ‫הי"ו ‪ -‬להולדת הבן‬ ‫להולדת הבן ‪+‬‬ ‫להולדת הבת ‪ -‬אשדוד‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫‪++‬מזל‪+‬טו ‪+‬ב ‪+‬‬ ‫לחתן יונתן בהר"ר עמנואל סבג‬ ‫להר"ר אבינועם טולדנו חתן‬ ‫להר"ר יובל בייביץ' הי"ו‬ ‫להר"ר יהושע גבאי הי"ו‬ ‫להר"ר נתן דוד בהרה"ח ר'‬ ‫להר"ר נחמן בהר"ר אברהם חג'בי‬ ‫הי"ו‬ ‫הר"ר גדעון רודה הי"ו‬ ‫להיכנס בנו הבה"ח יוסף ני"ו‬ ‫להיכנס בנו הבה"ח נחמן ני"ו‬ ‫משה צנעני זצ"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫לנישואיו‬ ‫לשמחת האופרוף לבנו‬ ‫לעול תורה ומצות‬ ‫לעול תורה ומצות‬ ‫לשמחת האופרוף לבנו‬ ‫לאירוסי בנו‬ ‫עם בת‬ ‫הבה"ח נחמן ני"ו‬ ‫הבה"ח נחמן ני"ו‬ ‫להר"ר יעקב סלמה הי"ו‬ ‫להר"ר נתן ניר ביטון הי"ו‬ ‫הבה"ח נפתלי הערץ ני"ו‬ ‫הר"ר אבנר ג'רבי הי"ו‬ ‫עם בת‬ ‫עם בת‬ ‫להיכנס בנו הבה"ח עובדיה יוסף‬ ‫להיכנס בנו הבה"ח נפתלי הערץ ני"ו‬ ‫עם בת‬ ‫הר"ר יואב קופל נחמיאס הי"ו‬ ‫הר"ר יונתן מוהבר הי"ו‬ ‫הר"ר נחמן נימני הי"ו‬ ‫ני"ו לעול תורה ומצות‬ ‫לעול תורה ומצות‬