זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — חיי שרה (2026-11-02)

גליון קכד -חיי שרה תשפ"ז
אמרות טהורות
וזו כוונת המדרש ויהיו חיי שרה מאה שנה' .וקשה ,מה ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני
טעם האריכה ימים כל כך ,והלא ודאי כבר השלימה את נפשה חיי שרה .פירש רש"י :בת ק' כבת כ' לחטא וכו' ,ובת כ' כבת
בימי נעוריה .ולזה אמר 'יודע ה' ימי תמימים ,כשם שהם ז' ליופי ,עכ"ד .וקשה מה נפקא מינה שהיתה כבת ז' ליופי ,הא
תמימים כך שנותיהם תמימים' .והיינו שהצדיקים שנותיהם 'שקר החן והבל היופי' כתיב (משלי לא ,ל).
וימיהם תמימים מבלי שום פגם וחסרון ,ואינם מאריכים ימים ונראה על פי מה שכתב בנועם אלימלך (בפרשתן ,ד"ה או
לתועלת עצמם לתקן נפשם ,אלא ונחלתם לעולם תהיה .והיינו יאמר דרש"י) לפרש דברי רש"י 'בת ק' כבת כ' לחטא' ,כי סדר
להנחיל את נחלתם לכל העולם ,והיינו להדריך ולהורות את בני העולם הוא ,שכאשר אדם מגיע לעשרים שנה ,הוא מתחיל
דורם בעבודת ה'( .עטרת יהושע חיי שרה ,עמוד קכט): לפשפש במעשיו ,ורואה שלא יצא ידי חובתו בתורה שלמד
* ובמצוות שעשה עד הנה ,כי למד לאיזה פניה או להתפאר ,או
במדרש פליאה (הובא בישמח משה בפרשתן ,ד"ה וה') איתא: באיזה אופן אחר להנאת עצמו ,ומתחזק לתקן עצמו שיהיה הכל
'ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל' ,בכל זה לשמו יתברך .וידוע כי אין חסידות כתחילתו ,אבל שרה אמנו
אליעזר ,שנאמר (בראשית כד ,ב) 'המושל בכל אשר לו' ,מכאן היתה 'בת ק' כבת כ' לחטא' .והיינו כי כמו כשהיתה בת עשרים,
אמרו חכמים ,אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שאז דרכו של אדם לפשפש במעשיו ,ותופש את דרך העבודה
ע"כ .וצריך ביאור. בחיזוק גדול ,לפי שהוא התחלה ראשונה ,כך כשהיתה בת מאה
ונראה בהקדם מה שכתב בנועם אלימלך (בפרשתן ,ד"ה או היתה גם כן במדריגה זאת ,עכ"ד.
יאמר ואברהם) בביאור הכתוב 'ואברהם זקן בא בימים' .כי 'אברהם' ובזה יש לפרש המשך דברי רש"י בת כ' כבת ז' ליופי .כי
הוא מדת חסד ,ו'זקן' רמז לתורה ,כי הקב"ה אצל הר סיני היה עיקר היופי של מצוות ומעשים טובים ,הוא רק כשנעשים לשם
נראה כזקן מלא רחמים ,ו'ימים' רמז לעולם הזה .ויהיה פירוש שמים בלתי לה' לבדו ,ללא כוונה לתועלת והנאת עצמו .וכשאדם
הכתוב' :ואברהם' ,רצה לומר החסדים' ,באו בימים' ,היינו לעולם עדיין רך בשנים כבן ז' ,אין לו שום פניות במעשיו ,ועושה אותם
הזה ,על ידי 'זקן' ,הוא התורה ,עכ"ד. באמת ובתמים ,כפיו כן לבו ,ושרה אמנו גם בהיותה בת כ',
והנה איתא בגמרא (יומא כח ,):כי אליעזר היה דולה ומשקה נשארה במדריגה זו ,שלא נתכוונה במעשיה הטובים להנאת
מתורת רבו לאחרים[ .ואיתא עוד שם :אליעזר עבד אברהם ,זקן עצמה אלא לשם שמים( .עטרת יהושע חיי שרה ,עמוד קלא):
ויושב בישיבה היה] .הרי שעבודת אליעזר ,היתה העסק בתורה. *
ויש לפרש בזה סיפא דקרא וה' ברך את אברהם .כלומר ,הקב"ה במדרש (בראשית רבה נח ,א) איתא' :ויהיו חיי שרה מאה
ממשיך לעולם את מדת החסד המרומזת ב'אברהם' ,על ידי בכל. שנה'' ,יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה' (תהלים לז ,יח),
ובמדרש בכל זה אליעזר .וכלומר על ידי התורה ,שהיא בחינת כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים ,ע"כ .וצריך ביאור.
עבודת אליעזר .וסיים המדרש מכאן אמרו חכמים ,אל יפטר ויש לבאר על פי מה שכתב החתם סופר (בפתיחה לשו"ת יורה
אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה .דאיתא בגמרא (ירושלמי דעה) ,כי אשרי מי שמשלים נפשו בימי הנעורים ,שיכול לשוב
ברכות ד ,ד) 'כל הדרכים בחזקת סכנה' .ומאחר דילפינן מהכא לשמים בקוצר ימים ,ואינו צריך להיות טרוד בעולם השפל הזה
שהחסדים נמשכים לעולם על ידי התורה ,לכן כשנפטר מחבירו ימים רבים .ואם תאמר ,הלא אנו רואים שגם הצדיקים שהשלימו
ההולך לדרכו מקום סכנה ,יפטר ממנו מתוך דבר הלכה ,כדי שעל נפשם בימי נעוריהם מאריכים ימים .התשובה לזה היא ,כי
ידי התורה יומשכו עליו חסדים ,שלא ינזק בדרכו ,אלא ילך לבטח השי"ת מניחם על האדמה לטובת צאצאיהם ותלמידיהם ,שיהנו
ולשלום( .עטרת יהושע חיי שרה ,עמוד קמא). מאורם וישלימו גם הם נפשם ,עכ"ד.
משה רעיא מהימנא
תקו פ ת כהו נ ת ר בי נ ו ברב נ ות ה עי ר ס א ט מאר א חר י מ י ה זעם
תולדות' ,ואנו מתחילים מסיפור שחרורו של רבינו מתחת ידי הרשעים ימח לקוראינו הנכבדים :בתקופת כהונת רבינו ברבנות העיר סאטמאר ,בשנים
שמם ,ותקותינו שהדברים ימצאו חן בעיני אלקים ואדם. תש"ה-תשי"א ,הוא נשא אמנם רק את התואר 'ראש בי דינא' ,משום שרבינו
הק' מסאטמאר זצ"ל עוד היה בחיים ,אבל למעשה היו כל תפקידי הרבנות
ביום עשרה בטבת שנת תש"ה לפ"ק ,באה העיר בודאפעסט מסורים בידו .והיות שאותה תקופה הינה אחת מהחוליות המזהירות ונוצצות
במצור ,על ידי הצבא הרוסי ,אשר הקיפה מכל עבריה ,והחל לפרוץ ביותר ,בפרקי תולדות ימי חייו ,אך לעומת זאת ,היא וכל מאורעותיה
לתוכה .חיילי הרשע הנאצים ימח שמם ,נלחמו בעוצמה על כל רחוב, העשירים ,כמעט ולא נודעו ברבים ,ואפילו לא לתלמידים וחסידים קרובים,
ועל כל בית ,ושני הצדדים סבלו אבדות רבות ,אך הרוסים התקדמו צעד לכן אמרנו להציג מעתה מדי שבוע בגליוננו ,טעימה קצרה ,קמא קמא דמטי,
אחר צעד ,ורחוב אחר רחוב ,עד כי העיר שוחררה כליל. מסיפורי אותה התקופה ,מלוקטים מתוך הספר 'משה רעיא מהימנא -פרקי
תחילה נודע בעירנו כי אחד מבני הרה"ק מהוניאד זצ"ל ניצל ,אך לא כידוע השם 'בודאפעסט' מציין ,כי העיר כלולה משתי שכונות:
'בודא' ,ו'פעסט' ,אשר לשעבר היו שתי ערים נפרדות ,ונהר הדונא ידעו מי מהם ,ורק לאחר זמן נודע כי הוא רבינו .והיתה שמחת החסידים
מפריד ביניהן .בעוד ש'פעסט' בנויה על מישור ,הרי ש'בודא' בנויה על רבה וגדולה ,על כי נשאר שריד לאותו צדיק.
ויהי אחרי השחרור ,התארגנה מיד קבוצה מאנשי סאטמאר ,לחזור גבעות .משום כך ,תחילה שוחררה 'פעסט' ,והיה זה ביום ד' שבט,
כאשר חיילי הרשע נסוגו אחור לעבר 'בודא' ,בתקוה שיוכלו לאחוז לעירם ,והם יצאו מיד לדרכם .מסילת הברזל עוד לא פעלה
לפחות בה .בית המחסה של רבינו שכן ב'פעסט' ,משום כך היום בבודאפעסט ,ואם כי היו ברשותם סוס ועגלה ,נאלצו ללכת רגלי ,משום
הרביעי לחודש שבט ,הוא יום הצלת רבינו מידי הרשעים ,כאשר בו שעל העגלה היו שני אנשים .האחד ,חולה ששכב במיטה .והשני ,אדם
שקפץ ממסילת הברזל שהובילתו לאושוויץ ,והמסילה עברה על רגלו ביום יצא מצרה לרווחה ,מאפילה לאורה ,ומשעבוד לגאולה.
תוך זמן קצר נפוצה השמועה אצל שארית הפליטה ברחבי המדינה ,ונקטעה ,השם ישמרנו ,ולכן לא יכל ללכת ברגל.
כך צעדו רגלי מרחק כמאתים קילומטר ( 124מייל) ,עדי הגיעם כי רבינו ניצל בחסדי שמים ,ותרב שמחתם עד מאד .במיוחד היתה
השמחה רבה אצל חסידי נאסויד ,על כי נותר נצר לרבם הקדוש .וסיפר לעיר טשאבא ,והיה זה בערב שבת קודש ,בשעות הצהרים .שם פעלה
כבר מסילת הברזל ,ולכן מכרו את הסוס ועגלה ,וקנו תמורתם פת לחם. אחד החסידים אשר התגורר אחר המלחמה בבעטלאן בזה הלשון:
הטבע ,ובארץ ישראל הוא נצפה בעין רגילה רק בקושי ,בלילות חשוכים מכתב שהתקבל במערכת
מאד ,ובאויר יבש נקי וזך .וכותב שם ,כי בסוף אדר הוא הבחין בו ,אך לא לכבוד המערכת.
בירך עליו ,עקב היותו כמין כדור חיוור ,נטול הוד הדר וזנב. מה שכתבתם [בגליון פרשת נח] ,דהא דאיתא בגמרא (הוריות י" ).כוכב אחד
ובספר צבא השמים מאריך עוד ,כי אף שכיום ,מחזור ביקוריו של השביט לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים" ,הכוונה לשביט הנקרא 'האלי',
'האלי' בכדור הארץ ,הוא קצת יותר משבעים שנה ,אך ידוע לחוקרים ,כי המבקר את כדור הארץ ,אחת לשבעים שנה לערך ,לכאורה הדבר לא יתכן,
בעבר היה מחזורו קצר יותר קצת ,ואתי שפיר לשון הגמרא 'לשבעים שנה'. שהרי כתבתם שהשביט הוא כוכב מיוחד שיש לו זנב ,ואם כן הרי יודעים
ומובן ופשוט ,ואין צריך לומר כלל ,כי לא הבאנו כל הדברים האלו להביא הספנים שלא לסמוך עליו כשהם מנתבים את דרכם בלב ים ,כי יש לו סימן
ראיה או סמוכין חלילה לדברי רבותינו ז"ל ,כי חס להו לתלמידי רבינו מכל היכר שהוא כוכב הבא לביקור קצר כאורח ,ואיך יתעו בדרכם על ידו.
כיוצא בזה ,ו'דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים' (קהלת יב ,יא) ,ואינם ביקר והערכה
צריכים שום חיזוק ,ובאנו רק להרחיב קצת הידיעה בענינים שאין נאה ב .ש.
לתלמידי חכמים להיות מושלל מהם לגמרי ,ועל דרך שכתב הרמב"ם בשו"ת תשובת המערכת:
פאר הדור (סימן מא) ,כי חכמות העולם הן כרקחות טבחות ואופות לתורה,
שעל ידן אפשר להראות לעמים את יופיה ,כי טובת מראה היא ,עכ"ד .ואם כבר האריך בזה בספר צבא השמים להתוכן החרדי ר' נסים ווידאל הי"ו,
בכל החכמות הדברים אמורים ,על אחת כמה וכמה בחכמת מהלך הכוכבים, וכתב ,שהיום ידוע היטב ,שהשביט 'האלי' לא הראה בכל אחד מביקוריו
שעליה אמרו רבותינו ז"ל (שבת עה :).כל היודע לחשב בתקופות ומזלות, בכדור הארץ את זנבו .גם בביקורו האחרון בשנת תשמ"ו לפ"ק ,לא הצליחו
ואינו חושב ,עליו הכתוב אומר (ישעיה ה ,יב) 'ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה לראות את זנבו בעין רגילה.
ידיו לא ראו' ,ע"כ. גם בלוח דבר בעתו להתוכן החרדי ר' מרדכי גנוט הי"ו ,לשנת תשמ"ז
לפ"ק ,כותב ,שהופעתו של 'האלי' בשנת תשמ"ו לפ"ק" ,אכזבה" את חכמי
נועם שיח
שי חות קודש וסיפ ורי צדיקים
שנשמעו מפי ר בינו
דנהורא ,אך אבא מארי זצ"ל שמע בעצמו מפה קדשו של להילולת הרה"ק רבי צבי הערש הכהן מרימאנוב זצ"ל -
הרה"ק משינאווא שראה "ממש לבת אש". ל' מרחשון
מספר מרא דעובדא (חלק א ,עמוד שמא ,אות ג; עמוד שדמ ,אות ט)
להילולת מרן הגאון רבי שלום שכנא מלובלין זצ"ל -
דרכו של הרה"ק רבי נתן לייב זצ"ל ,בנו של הרה"ק רבי
א' כסלו
מספר מרא דעובדא (חלק א ,עמוד קכב ,אות ה)
מנחם מענדל מרימאנוב זצ"ל ,היתה ,להזהר מאד במאכלו
שלא יהא בו חשש תולעים .פעם אחת תמה מאד ,שראה אצל
מרן הגאון רבי שלום שכנא זצ"ל מלובלין ,היה בזמנו רבן
הרה"ק רבי צבי הערש מרימאנוב זצ"ל ,שבתוך הארגז מונחים
של כל בני הגולה ,כי כמעט כל גדולי הדור היו תלמידיו.
מאכלים וקמחים שונים גם בימי הקיץ ,ואינו משגיח לנקות היטב
[אמר הכותב :עיין בתשובת משאת בנימין (סימן טז ,ד"ה וראיתי להרב)
שכתב בזה הלשון :וכל רבותי ושאר גדולי הדור היו כולם תלמידי שלא יתהוו בהם תולעים .ויהי כששאל אותו על כך ,אמר לו
הגאון ,עכ"ד .והרמ"א בהגהותיו לספר יוחסין כתב בזה הלשון :כל הרה"ק מהרצ"ה מרימאנוב ,שעבור כל נמלה או תולע שימצא
גדולי ארץ הזאת הם תלמידיו ,עכ"ד]. בארגזו ,הוא נותן קנס ,דינר זהב אחד .ויקחו את הארגז ,ויניחוהו
לפני השמש ,וידפקו עליו מכל צד ,ולא מצאו בו כלום .ומהיום
להילולת מרן הגאון רבי עקיבא סופר זצ"ל ה'דעת סופר' -
ההוא והלאה לא רצה הרה"ק רבי נתן לייב לאכול ,רק אצל
ב' כסלו
הרה"ק מהרצ"ה מרימאנוב.
מספר מרא דעובדא (חלק ב ,עמוד רפא ,אות טו)
מרן הגאון רבי עקיבא סופר זצ"ל אב"ד פרעשבורג ובעל דעת פעם נסע הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זצ"ל לחוג
סופר ,סיפר לי ,כי מרן הק' בעל קדושת יום טוב זצ"ל היה פעם את חג הפסח בצל קדשו של הרה"ק מהרצ"ה מרימאנוב .הוא
בפרעשבורג ,והביא אתו את השו"ב שלו .אך בפרעשבורג היתה הגיע לרימאנוב בערב פסח ,ואמרו לו כי הרה"ק מהרצ"ה מוכן
תקנה שמלבד השוחטים הקבועים ,אסור לאדם לשחוט .ועוד כבר לילך לאפיית המצות .הרה"ק משינאווא עוד לא הניח
תקנה היתה ,שאסור לשוחטים הקבועים להראות הסכין לחכם באותו יום תפילין דרבינו תם ,והסתפק האם להניח מקודם
אחר ,מלבד הרב דמתא .ולא ידע הקדושת יום טוב לשית עצה התפילין ,או לילך מקודם לראות את אפיית המצות ,ולבסוף
בנפשו ,עד שהוחלט ,שהוא -הדעת סופר -שעוד היה בבחרותו, החליט לילך לאפיית המצות .לימים סיפר ,כי כשהלך הרה"ק
ולמד את מלאכת השחיטה ,אינו בכלל התקנה ,לפי שהוא אינו מהרצ"ה לאפות המצות ,ראה אצלו "ממש לבת אש" [בלשון
מהשוחטים הקבועים ,ולכן הראה הוא את סכינו להקדושת יום קדשו של רבינו" :ממש א העליש פייער"].
טוב ,ושחט עבורו ,ואכל הקדושת יום טוב משחיטתו. העולם מספרים שהרה"ק משינאווא ראה אז עמודא
