gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת המגיד · Toras Hamagid — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: תורת המגיד · Toras Hamagid

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

תורת המגיד · Toras Hamagid — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫שיעור בספה"ק‬ ‫תורת המגיד‬ ‫פרשת וירא‬ ‫יו"ל ערש"ק פר' חיי שרה‬ ‫מפי הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה ‪/‬‬ ‫הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח‬ ‫רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי‬ ‫העבודה‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫‪de422144@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫חדש! ניתן לשמוע את השיעורים‬ ‫השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה‬ ‫בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪*5265 -‬‬ ‫(או ‪)02-5011430‬‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר‬ ‫שיעורי הרב שליט"א בספרי פרי הארץ‪,‬‬ ‫תומר דבורה‪ ,‬שער היחוד והאמונה‪,‬‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים ונושאים‬ ‫שונים‬ ‫‪‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫הפצת תורה ויראה שבגליון זה‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫לאוקמא שכינתא מעפרא‬ ‫ולנחמת ציון בבניין בית הבחירה ברחמים גלויים‬ ‫כי עת לחננה כי בא מועד‬ ‫א‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫גם בבקשות לצורך עצמו צריך האדם לבקש על צער השכינה ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫'הקובע מקום לתפלתו' ‪ -‬בתוך בקשותיו הפרטיים הוא מבקש עבור השכינה‬ ‫מקומו של עולם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫'הקובע מקום לתפלתו' ‪ -‬תפלה בדביקות לה' קובע ומנציח את התפלה ‪ . . . .‬ו‬ ‫עת צלותא עת קרבא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫מלחמת חץ וקשת ‪ -‬העלאת האותיות לתחילת הרצון ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫הכוונה בקריאת שמע הורג הקליפות שמתהווים על ידן מחשבות זרות ‪ . . . . .‬ח‬ ‫דיבור האדם נאצל מדיבור הראשון של ה' שברא בו העולמות ‪ . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫'א' שפתי תפתח' ‪ -‬שפי האדם יהיה מרכבה לדיבורי השכינה ‪ . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫'תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו' ‪ -‬העני עוטף צורכי עצמו‬ ‫בבקשה לראות את פני ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫הלואי שיזכה לכוון פסוק אחד או ב' וג' תיבות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫תחילת העבודה ביראה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫אף שהוא עובד בקטנות יעבוד בדבקות גדולה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫התפלה בשמחה גדולה חשוב ומקובל ביותר לפניו יתברך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫ההתקשרות בתיבות התפלה כולל כל הכוונות מאליהן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫בענין ההכנה והדביקות בתפלה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫'ה' שפתי תפתח' ‪ -‬השכינה מדברת באדם הדברים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫משל מציאת חותם המלך שנאבד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫נתינת אבני אש למלך בעומק היער ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫ג‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫שיעור בתורת המגיד פרשת וירא‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫כל צרכי האדם‪åììôúäá íãà ìëì ùéå ,‬‬ ‫גם בבקשות לצורך עצמו צריך‬ ‫‪ ,'åúìéôú' íùá äðåëîù åéëøö ìò åìéôà‬גם‬ ‫האדם לבקש על צער השכינה‬ ‫בחלק 'תפלתו' שמבקש על צרכיו האישיים‪,‬‬ ‫‪ úøåúá‬המגיד בפרשתן מבואר ענין הקובע‬ ‫דעת רפואה ופרנסה וכדו'‪ ,‬גם בזה צריך‬ ‫מקום לתפלתו‪ ,‬ונוסיף לזה עוד כמה‬ ‫‪úåìâ ìò àìà åéðô úîâî ìë úåéäì‬‬ ‫ממאמרי המגיד הנוגעים לעבודת התפלה‪,‬‬ ‫‪ìò åììôúäá äðååëä àäú àìùå ,äðéëùä‬‬ ‫שבתורתו של המגיד ישנם הרבה יסודות‬ ‫‪åéäéù àìà ,äñðøôå úåìâå äàåôøë åîöò‬‬ ‫בעבודה זו‪ ,‬חלקם דברים גבוהים מאד וחלקם‬ ‫‪.ìåëéáë äðéëùä éëøö ìò åúðååëå åúîâî‬‬ ‫ניתן לקחת גם לחיי המעשה‪.‬‬ ‫הקורה בעולם וכל העובר על כל אחד‬ ‫‪ìë‬‬ ‫]'‪øùà íå÷îä ìà ø÷åáá íäøáà íëùéå‬‬ ‫בפרטות יש את אותה נקודת צער‬ ‫‪) 'íù ãîò‬יט‪ ,‬כז([‪íùá øîúà .‬‬ ‫בגלות השכינה‪ ,‬ובספרים של הדור הראשון‬ ‫‪ìë' ,ì"æ øòùèéøæòî áåã 'ø ÷éãöä áøä‬‬ ‫והמגיד‬ ‫טוב‬ ‫שם‬ ‫הבעל‬ ‫חסידות‪,‬‬ ‫של‬ ‫‪'åøæòá íäøáà é÷ìà åúìôúì íå÷î òáå÷ä‬‬ ‫ותלמידיו ישנה דרישה גבוהה מאד‪ ,‬שבכל‬ ‫)ברכות ו ב(‪ ,‬וצריך להבין למה ‪äåöîä åæ è÷ð‬‬ ‫צרה שיש לאדם שלא יטריד אותו הצרה‬ ‫‪ ,úååöîä ìëî øúåé‬למה דוקא מי שקובע‬ ‫האישית שלו אלא צער השכינה המונח‬ ‫מקום לתפלתו‪àìå 'åúìéôúì' øîà ãåòå ,‬‬ ‫מאחורי הצרה ובעומקה‪ .‬ולפני הנידון האם‬ ‫‪ ,íúñ äìéôúì‬למה לא כתוב כל הקובע‬ ‫ניתן כיום להתפלל על כך או לא‪ ,‬צריך לדעת‬ ‫מקום לתפלה‪) øçà íå÷îá íâ .‬אבות פ"ב מי"ח(‬ ‫שכן הוא האמת‪.‬‬ ‫‪åúìéôú ïéà òá÷ åúìéôú äùåòä ìë' øîåà‬‬ ‫‪ ïë íâ è÷ð ,'íéðåðçú‬הלשון ‪ åúìéôú‬ולא‬ ‫‪ ÷îåòå‬הדבר‪ ,‬שישראל הינם אברי השכינה‪,‬‬ ‫תפלה‪ ,‬ומענין קביעות המקום לתפלתו נראה‬ ‫ככתוב )ישעיה מג כא( 'עם זו יצרתי לי‬ ‫שקביעות הוא מעלה‪ ,‬ואילו בענין כל העושה‬ ‫תהלתי יספרו'‪ ,‬ולכן כל הקורה אצל כל איש‬ ‫תפלתו קבע נראה שקביעות היא חסרון‪.‬‬ ‫ישראל זהו השתקפות של הקורה בצער‬ ‫השכינה‪ ,‬אותו צער עליון של השכינה‬ ‫‪ ,òåãé íðîà‬ש‪íä äìéôúäî úåðåùàø 'â‬‬ ‫משתקף בעולם המעשה בו‪ .‬וכל צער פרטי‬ ‫‪íðîàå ,úåðåøçà 'â ïë íâå ,çáù‬‬ ‫מבטא את הצער הפרטי שלמעלה‪ ,‬כאשר יש‬ ‫‪ ,åúù÷á éëøöå íéîçø íä úéòöîà‬בברכות‬ ‫לאדם חסרון בפרנסה זהו השתקפות של‬ ‫האמצעיות מאתה חונן עד רצה מבקשים את‬ ‫שיעור בתורת המגיד פרשת וירא‬ ‫ד‬ ‫ואין אפשרות להתגלות‪ ,‬אמרתי לו שהוא‬ ‫חסרון פרנסה בשכינה‪ ,‬שפרנסתה של השכינה‬ ‫שאין ביכולתו להגיב זהו מרכבה לצער‬ ‫זהו תופסת של יהודים שמרחיבים את סיפור‬ ‫השכינה הזה‪.‬‬ ‫יצירת ותכלית הבריאה‪ ,‬וחוסר התגלות של‬ ‫עבודת ה' זהו חסרון פרנסתה‪ ,‬צמצום בחיים‬ ‫היא שצער השכינה הזה מתלבש‬ ‫‪úîàäå‬‬ ‫הגשמיים מבטא את הצמצום בהתגלות‬ ‫בכל אחד במדת מה‪ ,‬שהרי כל אחד‬ ‫השכינה‪ ,‬חולי ‪ -‬חולת אהבה‪ ,‬צער בבני מורה‬ ‫מרגיש בנפשו שהיה ביכולתו להצליח הרבה‬ ‫על הצער כלפי מעלה בענין זה‪ ,‬וכיוצא בזה‬ ‫יותר להאיר ולגלות את נשמתו‪ ,‬ויש חלק‬ ‫הרבה אופני וגווני צער‪.‬‬ ‫בנשמתו שאינו מצליח להבקיע ולגלות‪ ,‬והיא‬ ‫מרכבה לצער השכינה שאינה יכולה להאיר‬ ‫במ"א המעשה בתלמיד חכם אחד‬ ‫‪ù"îëå‬‬ ‫עוד ועוד‪ .‬וכל סוגי העגמות נפש הרבים כולם‬ ‫שלמדתי עמו‪ ,‬וחלה ל"ע במחלת‬ ‫מבוססים על צער השכינה שבדומה להם‪.‬‬ ‫בפעם‬ ‫'ניוון שרירים'‪ ,‬כשהגעתי לבקרו‬ ‫הראשונה שלא היה לו יכולת להגיב וליצור‬ ‫שהיה צריך להיות‪ ,‬הוא‪ ,‬שבכל דבר‬ ‫‪äîå‬‬ ‫שום קשר‪ ,‬גם לא דרך עיניו‪ ,‬אולם ראו‬ ‫יתפלל האדם על צער השכינה‪ ,‬אם‬ ‫במכשיר לפי דפיקות לבו שהוא שומע את‬ ‫חסר לו פרנסה שיתפלל על פרנסת השכינה‪,‬‬ ‫אשר אומרים לו‪ ,‬חיפשתי את המלים מה‬ ‫כך צריך להיות התפלה האמתית של יהודי‬ ‫לומר לו‪ ,‬אמרתי לו המבואר שכל צער שיש‬ ‫שחי ומבין את האמת‪ ,‬שאינו עסוק עם עצמו‪,‬‬ ‫לאיש ישראל זהו מרכבה לצער השכינה‪,‬‬ ‫שהרי יש להתעסק עם הבעיה השורשית‬ ‫ולכאורה הצער השכינה הגדול ביותר הוא‬ ‫והעמוקה יותר ולא עם עצמו‪.‬‬ ‫מקום‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫נמצאת‬ ‫שהשכינה‬ ‫שלמרות‬ ‫‪ ìùî‬למה הדבר דומה‪ ,‬בהיותי אברך צעיר‪,‬‬ ‫הקב"ה נמצא בכל מקום‪ ,‬ועומד בחור‬ ‫היה טרגדיה קשה‪ ,‬נפטר ל"ע אברך‬ ‫ומתמודד עם ניסיון גשמי או רוחני‪ ,‬והדבר‬ ‫צעיר כבן ל' שהיה מוכר מצלימות וכדו'‪,‬‬ ‫הכי טבעי הוא שהשכינה הקדושה רוצה לתת‬ ‫כשהגיעה הידיעה על פטירתו הגיב אחד‬ ‫לו את התחושה וההרגשה והאמירה הנה אני‬ ‫ואמר קניתי אצלו לאחרונה "מצלמה" מה‬ ‫לידך‪' ,‬עמו אנכי בצרה'‪ ,‬ועל דרך מה שבכל‬ ‫יהיה עם האחריות עליה‪ ,‬לא שהמצלמה‬ ‫טרגדיה אמתית באים כל הקרובים ונמצאים‬ ‫נשברה אלא שהוא דאג על האחריות אם‬ ‫סמוך למי שמתמודד‪ ,‬והשכינה באמת נמצאת‬ ‫היא תישבר‪ ,‬יש כאן טרגדיה מצערת ביותר‬ ‫ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו‪ ,‬והאדם‬ ‫והנך עסוק באחריות על מצלימה? הנך כל‬ ‫לא צריך בעת ניסיון לחפש את הכוחות שלו‬ ‫כך מכונס בתוך עצמך? זוהי אנוכיות‬ ‫אלא רק לאפשר לכוחות של ה' להיכנס אליו‪,‬‬ ‫נוראית‪ .‬אבל האמת היא שבדקות ישנה מעין‬ ‫והקב"ה אסר את השכינה שלא תתגלה כאן‬ ‫אנוכיות זו‪ ,‬שתופעה מצויה היא שכאשר‬ ‫בעולם‪ ,‬זהו צער עצום ונורא‪ ,‬שנמצאים ליד‬ ‫ה‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫ומתפלל בעדה'‪ ,‬עכ"ל‪] .‬והארכנו בכל סוגיא‬ ‫שומעים שפלוני נפטר רח"ל‪ ,‬תגובת רוב‬ ‫זו בשיעורי פרי הארץ )פר' אמור(‪ ,‬יעו"ש[‪.‬‬ ‫האנשים היא 'אתמול ראיתי אותו'‪' ,‬הוא היה‬ ‫חבר של אחי'‪' ,‬אני מכיר את דודו' וכדומה‪,‬‬ ‫'הקובע מקום לתפלתו' ‪ -‬בתוך‬ ‫מה ענין שמיטה אצל הר סיני‪ ,‬מה אתה‬ ‫בקשותיו הפרטיים הוא מבקש עבור‬ ‫מחפש את עצמך בפטירתו‪ ,‬אנוכיות האדם‬ ‫השכינה מקומו של עולם‬ ‫לא נותנת לו לצאת ולהתבונן בנפטר אלא‬ ‫הכל מסביב עצמו‪.‬‬ ‫‪åðééä ,'íå÷î òáå÷ä ìë' åøîåà äæå‬‬ ‫‪,íìåò ìù åîå÷î àåäù ,äðéëùä‬‬ ‫‪ íìåà‬יכול האדם לקחת את אנוכיותו וממנה‬ ‫'‪úòá åìéôà ,à÷ééã 'åúìéôú' ,'åúìéôúì‬‬ ‫לבוא לכאב הגדול שבצרה האמתית‪,‬‬ ‫‪ ,äîåãëå äàåôøë åéëøö úìéôú‬גם בזה הוא‬ ‫אם הדאגה על אחריות המצלמה כל כך נוגעת‬ ‫קובע מקום‪ ,‬שמכניס את הרבש"ע לתוך‬ ‫לי‪ ,‬והרי זו בעיה קטנה לעומת הטרגדיה‬ ‫תפילתו‪ ,‬הוא מתחנן שה' יחוננו דעת ביידעו‬ ‫הנוראה באמת‪ ,‬כמה כאב וצער יש בכאב‬ ‫שהוא צריך לדעת רחבה ועליונה יותר‪ ,‬אבל‬ ‫האמתי‪ .‬וכמו כן מצערו של האדם יכול הוא‬ ‫בתוך צריכתו הוא מכניס את צער השכינה‬ ‫להבין כמה צער יש לשכינה הקדושה‪ ,‬צער‬ ‫שבזה גופא‪ ,‬זהו הקובע מקום לתפלתו‪ ,‬ובזה‬ ‫עליון וגבוה ועמוק הרבה יותר מצערו שלו‪,‬‬ ‫'‪íù ï÷úîù ïåéë ,'åøæòá íäøáà é÷ìà‬‬ ‫אזי יתפלל הוא על צער השכינה‪.‬‬ ‫‪ãñçä íìåòî äðéëùä éëøö åùøùá‬‬ ‫‪íâ àìéîî ,íäøáà úãî íéøåîâ íéîçøäå‬‬ ‫‪ ãéâîäå‬והאור המאיר ועוד כתבו בחריפות‬ ‫‪.ïçåé àåä‬‬ ‫ובתקיפות שהאדם צריך להתפלל‬ ‫רק על צער השכינה‪ .‬ובדורות היותר מאוחרים‬ ‫אם האדם מתייחס רק לחיצוניות‬ ‫‪íðîà‬‬ ‫בחסידות כתבו שצריך האדם להיזהר לא‬ ‫השטחית ואינו עסוק עם סיבת‬ ‫לרמות עצמו בזה‪ ,‬שבעת צרה יאמר בפיו‬ ‫ונקודת הדבר הפנימית‪ ,‬והוא '‪äùåòä‬‬ ‫ובשפתו שמבקש על צער השכינה ובלבו‬ ‫‪àìà åúðååëù ,à÷ééã åúìéôú ,'òá÷ åúìéôú‬‬ ‫‪,ãéáò åäééîøâìå ,áä áä çååöã ,åîöò ìò‬‬ ‫מתכוין לצורך עצמו‪ ,‬אי אפשר לרמות את ה'‬ ‫הבוחן כליות ולב‪ .‬והעצה לכך מובא )בספר‬ ‫שהוא קובע את עצמו ולא את המקום‪ïéà ,‬‬ ‫‪) åøîà åäæå .íéðåðçú åúìéôú‬שמות ה‪ ,‬יד(‬ ‫הנהגות הצדיקים( בשם הבני יששכר‪ ,‬שהציע כמין‬ ‫'‪åîöò ïååëé àìà ,'íë÷ç íúéìë àì òåãî‬‬ ‫פשרה בענין זה‪ ,‬וז"ל 'יאמר להשי"ת אני יודע‬ ‫‪.åøöåéì çåø úçð úåùòì‬‬ ‫ומאמין שכך הוא הדבר‪ ,‬והגם שאיני מרגיש‬ ‫הוא מחמת המסך השכלית‪ ,‬על כן אתה ה'‬ ‫*‬ ‫שמע תפלתי כאילו הייתי מרגיש צער השכינה‬ ‫שיעור בתורת המגיד פרשת וירא‬ ‫ו‬ ‫‪àåäù ,êøáúé àøåáä ìà úåéúåàä ÷áãîù‬‬ ‫'הקובע מקום לתפלתו' ‪ -‬תפלה‬ ‫‪íå÷î òáå÷ àø÷ð ,úåîìåòäî äìòîì‬‬ ‫בדביקות לה' קובע ומנציח את‬ ‫‪êøáúé åîå÷î úåòéá÷á äéäé æàù ,åúìôúì‬‬ ‫התפלה‬ ‫‪.åøæòá íäøáà é÷ìà æàå åîù‬‬ ‫מקום‬ ‫קביעות‬ ‫של‬ ‫הפשוטה‬ ‫‪äëìää‬‬ ‫לתפלה‪ ,‬להתפלל במקום קבוע‬ ‫לא מתייחסים לדיבורנו כדבר ערך‪ ,‬כי‬ ‫‪åðà‬‬ ‫מבלי לשנות זאת כל פעם‪ ,‬נועד לכוונת‬ ‫איננו מבינים את משמעות הדיבור‪ ,‬אבל‬ ‫התפלה‪ ,‬וידוע שחלק הפשט וחלק הסוד‬ ‫האמת היא שכל דיבור יוצר מציאות כלשהי‪,‬‬ ‫אינם מנותקים זה מזה‪ ,‬ועל פי פנימיות יש‬ ‫ודיבור רוחני ייעודו לדברים גבוהים יותר‪,‬‬ ‫שייכות עמוקה יותר לעבודת קביעות המקום‬ ‫וכשהדיבור אינו מחובר לשרשו הוא נוסע‬ ‫והכוונה בתפלה‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬ ‫בכל עולם הגלגלים ונשאר שם‪ ,‬ועל דרך‬ ‫המעשה שהבעל שם טוב נכנס לבית מדרש‬ ‫‪òáå÷ä ìë' ,ì"ðä ÷éãöä áøä øîà ãåò‬‬ ‫ואמר שבית מדרש זה מלא בתורה ותפלה‪ ,‬כי‬ ‫‪,'åøæòá íäøáà é÷ìà åúìéôúì íå÷î‬‬ ‫למדו בלי אהבה ויראה וזה לא פרחא לעילא‪,‬‬ ‫‪íåù íéìòôð ïéà ïâåäë àìù äìéôúî éë‬‬ ‫על דרך זה דיבור התפלה בלא דעת‪ ,‬מסתובב‬ ‫‪íéìåò íðéàå ,íéðåéìòä úåîìåòá úåìåòô‬‬ ‫בעולם הגלגלים וכל העולמות‪ ,‬ושם נעצר‪.‬‬ ‫‪úåìéôúä ïéãîåò ÷ø ,ïåéìòä íìåòì äìòîì‬‬ ‫הבריאה נמצאת תמיד בהתפשטות ותנועה‪,‬‬ ‫‪íâå íéááåñ íéìâìâä ,íéìâìâä íìåòá äèîì‬‬ ‫הכל זז ונוסע‪ ,‬וכן הוא בכל העולמות הינם‬ ‫‪íò íìåòä åúåàá úåááåñ úåìéôúä‬‬ ‫במין תנועה‪ ,‬והתפלה הנאמרת בלי דעת‬ ‫‪,'åúìéôúì íå÷î òáå÷ä ìë' åäæå ,íéìâìâä‬‬ ‫ומסתובבת‬ ‫עצמם‪,‬‬ ‫בעולמות‬ ‫נעצרת‬ ‫‪äîéìùå äðåâä äìéôú ììôúîù åðééä‬‬ ‫ומתגלגלת בתוכם‪.‬‬ ‫‪íäì ùéù íéäåáâå íéðåéìò úåîìåòì äìåòù‬‬ ‫‪.ùåã÷ä ì"ëò .'åëå úåòéá÷ íù‬‬ ‫כאשר יש למתפלל רגע של דביקות‬ ‫‪ìáà‬‬ ‫בה'‪ ,‬אזי התפלה נהיית קבועה‪ ,‬כי‬ ‫כתב המאור עיניים )תשא( בשם המגיד‪:‬‬ ‫‪ïëå‬‬ ‫נהיה לתפלה קשר לה' שהוא נצחי‪ ,‬ואזי גם‬ ‫‪øîàî ìò ä"äììæ éøåîî éúòîù‬‬ ‫הרגע של ה"מגע" והקשר עם ה' נהפך לנצח‪,‬‬ ‫‪é÷ìà åúìôúì íå÷î òáå÷ä ìë' ì"æëç‬‬ ‫אצלנו חולף רגע זה אבל באמת החיבור‬ ‫‪àìá øáãîä éë ,àåä ïéðòäå .'åøæòá íäøáà‬‬ ‫הנפשי של אותו רגע נקבע לנצח‪ ,‬הדביקות‬ ‫‪íé÷åáã úåéúåàä ïéà ,ììôúîå úòã‬‬ ‫בה' בשעת התפלה נותנת לאותיות ותיבות‬ ‫‪àåäù ïåúçúä íìåòá íéøàùð ÷ø ,íùøùá‬‬ ‫התפלה קביעות ונצחיות‪ ,‬מקום קבוע‪.‬‬ ‫‪ììëá íä ïéòé÷øä ìë éë ,íéìâìâä íìåò‬‬ ‫‪íé÷áãð úåéúåàäùëå ,íéìâìâä íìåò‬‬ ‫היא שב' יסודות הנ"ל‪ ,‬להתפלל‬ ‫‪úîàäå‬‬ ‫‪íâ éøä ,ãéîú ááñî òé÷øäå ,íéòé÷øá‬‬ ‫לא‬ ‫ושהתפלה‬ ‫השכינה‪,‬‬ ‫עבור‬ ‫‪éî íðîà ,íäîò ïááñîå ïéìâìâúî úåéúåàä‬‬ ‫ז‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫שכל דבר חיותו מאותיות העשרה מאמרות‪,‬‬ ‫תשאר בעולם הזה אלא תהיה בדביקות‬ ‫וכמו כן כל הרגשות שבתוך האדם וכל‬ ‫לרבש"ע‪ ,‬נעוצים זה בזה‪ ,‬שככל שהאדם‬ ‫הנמצא בו בכל ישנם אותיות רוחניים‪ ,‬וכאשר‬ ‫עסוק עם צער השכינה תפלתו נהפכת יותר‬ ‫אדם מרגיש שדבר מה מושכו ומפריע לו‬ ‫לאמירה נוכח פני ה'‪.‬‬ ‫להתפלל‪ ,‬אם משיכה לדבר מה אם כעס‪ ,‬אלו‬ ‫*‬ ‫אותיות רוחניים הלבושים באהבה וכעס אלו‪,‬‬ ‫וצריך להעלות את אותיות אלו אל מקורם‪,‬‬ ‫‪àåäå‬‬ ‫למקור שגורם את אותה הרגשה‪,‬‬ ‫עת צלותא עת קרבא‬ ‫‪ ,íøå÷î íùù ,ïåöøä úìéçú‬כל ההרגשות‬ ‫‪ììë‬א ‪ äìéôúäù ,øáãä‬הנקראת עבודה‬ ‫של האדם מחכים לבוא למקום אחד‪ .‬אדם‬ ‫שבלב )תענית ב‪ìëî äìåòî øúåé (.‬‬ ‫נעמד להתפלל ויש לו המון רגשות‪ ,‬רגע אחד‬ ‫‪êåøòì ÷æçúäì êéøö äìéôúáå ,úåãåáòä‬‬ ‫רגש סקרנות שמושכו לראות את העלון‬ ‫‪ ,äîçìî‬וכתב השפת אמת )ויצא תרמ"ד( וז"ל‪:‬‬ ‫המרתק שבצד השני‪ ,‬ורגע אחר מישהו דופק‬ ‫'האמת כי אין עצה להתפלה‪ ,‬רק כפי עבודת‬ ‫על השולחן לידו והוא מתעצבן עליו‪,‬‬ ‫האדם בכל מעשיו כך הוא יכול לפתוח פה‬ ‫ומאחוריו מדברים חדשות טריים המעניינים‬ ‫בתפלה‪ ,‬לכן קראוה עבודה שבלב שתלוי‬ ‫אותו מאד‪ ,‬כל כך הרבה דברים מושכים‬ ‫בהשתוקקות הלב בכל היום בכל מעשיו'‪,‬‬ ‫אותו‪ ,‬וכל דברים אלו שורשם ומקורם אחד‪,‬‬ ‫עכ"ל‪ .‬ובכל תפלה ישנה מלחמה מחדש‪ ,‬כל‬ ‫רצון האדם שהוא המקור לכל המדות‪ ,‬שמשם‬ ‫פעם בגוון וצורה שונה‪ ,‬פעם אדם ממהר‬ ‫מתפשטים כל מדות האדם‪ ,‬והאדם צריך‬ ‫ופעם הוא עייף‪ ,‬לפעמים בדיוק העומד לידו‬ ‫לאסוף את עצמו לתכלית אחת שאליה נועד‪,‬‬ ‫יש לו מידי מצב רוח‪ ,‬ושאר אופני ניסיונות‬ ‫לנקודה‬ ‫שבו‬ ‫הכוחות‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫להחזיר‬ ‫שהקב"ה מעמיד לאדם בשעת התפלה‪.‬‬ ‫הבסיסית שמשם יצאו‪ ,‬לתכלית שלהם‪.‬‬ ‫מלחמת חץ וקשת ‪ -‬העלאת‬ ‫‪åúáùçîå åéúåçåë ìëá êùåî íãàäùëå‬‬ ‫האותיות לתחילת הרצון‬ ‫‪ ,äìòîì ÷øåæå äìòîì‬לוקח‬ ‫‪) øäåæá øàåáîë‬תיקו"ז כא‪ ,‬מג ב( ‪àøéâá‬‬ ‫את כל הכוחות ומעלה אותם לייעדם‪ ,‬לתכלית‬ ‫‪åðééäã ,àôééñá‬‬ ‫‪àúù÷á‬‬ ‫האחת שלהם ‪ -‬עבור הרבש"ע‪êøåã åäðéë ,‬‬ ‫‪àìî åéìâø ãòå åùàøî åìåë íãàäù‬‬ ‫‪ ,äìòîì ÷øåæå úù÷á‬זריקת החץ בקשת‬ ‫‪ìà úåéúåàä úåìòäì êéøöå ,úåéúåà‬‬ ‫נעשית על ידי שמותחים את החץ במיתר‬ ‫‪ ,íøå÷î‬אין הכוונה שהאדם יתחיל לחפש‬ ‫כלפי מטה ואזי החץ עף כלפי מעלה‪ ,‬אולם‬ ‫צורת אותיות באצבעות ידיו ורגליו‪ ,..‬אלא‬ ‫א‪ .‬תורת המגיד אמור )ד"ה וכי תזבחו(‪.‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד פרשת וירא‬ ‫ח‬ ‫שלא יבוא האדם לכך שיהיו לו‬ ‫‪äöòäå‬‬ ‫צריך להעמיד את הקשת ישרה ומכוונת‬ ‫מחשבות זרות בשמונה עשרה‪÷ø ,‬‬ ‫למטרה שלשם רוצה לזרוק את החץ‪ ,‬כמו כן‬ ‫‪ ,òîù úàéø÷á ïéáéú ç"îøá ïååëéù‬שיכוון‬ ‫האדם צריך לקחת את המידות שבו ולכוונם‬ ‫בה' אחד למסור נפשו לה'‪ ,‬ובואהבת לאהוב‬ ‫למטרה‪ ,‬לכוון את יצר הסקרנות שלו להגיע‬ ‫את ה' ולהיות באמת עבד ה'‪ ,‬ובפרשת והיה‬ ‫לרבש"ע ואת מדת הכעס שלו לכעוס על מה‬ ‫אם שמוע לקבל עליו עול מצוות‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫שמפריע לרבש"ע‪ ,‬את מדת אהבה להשתוקק‬ ‫ברמ"ח תיבות של קריאת שמע הוא משעבד‬ ‫לה' ואת מדת הגבורה להתרומם לה' וכו'‪,‬‬ ‫את רמ"ח אבריו לה'‪ïúåà âøåä æàå ,‬‬ ‫וכתב השפת אמת )תולדות תרל"ג(‪ ,‬וז"ל‪' :‬שלום‬ ‫‪äøæ äáùçî íãé ìò ååäúðù úåôéì÷ä‬‬ ‫הוא על ידי הביטול רק לעבודת השם יתברך‪,‬‬ ‫‪) 'åãéá çîåø ç÷éå' åäæå .äìôúá‬במדבר כה‪ ,‬ז(‬ ‫נמצא יש לו תמיד רק רצון אחד‪ ,‬כי בלתי זה‬ ‫‪,ù"÷ã ïéáéú ç"îø ìò øäåæá æîøîù‬‬ ‫יש לאדם רצונות מהופכות‪ ,‬ומי שרוצה דבר‬ ‫‪ïåéë äæìå ,äáå÷ä ìà ïúåà øé÷ãäå‬‬ ‫פרטי יש דברים נגד רצונו‪ ,‬אבל מי שרוצה רק‬ ‫‪ ,àçîøá‬וזהו שייכות הקדמת קריאת שמע‬ ‫רצון השם יתברך נמצא יש לו רצון אחד לכל‬ ‫לשמונה עשרה‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬כי בכל דבר יש בו רצון הקדוש ברוך‬ ‫הוא'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כל עוד שאין לאדם רצון אחד‬ ‫דיבור האדם נאצל מדיבור הראשון‬ ‫לאביו שבשמים‪ ,‬יש לו חיכוכים ומלחמות‬ ‫של ה' שברא בו העולמות‬ ‫פנימיים בכל עת‪ ,‬בלי שלוות הנפש‪ ,‬רק על‬ ‫ידי רצון אחד לה' יש לאדם שלום בנפשו‪äæå .‬‬ ‫‪øåáéãäî ìöàð åìù øåáéãäù òãéì ø÷éòäå‬‬ ‫‪ ,àúù÷á àøéâá æîøð‬חץ וקשת‪.‬‬ ‫‪,úåîìåòä ìë åàøáð åáù ïåùàøä‬‬ ‫‪ìù ïåùàøä øåáéãä ùáìúð åøåáéãáå‬‬ ‫הכוונה בקריאת שמע הורג הקליפות‬ ‫‪,åéðôî áäìúéå àøé æàå ,àåä êåøá ùåã÷ä‬‬ ‫שמתהווים על ידן מחשבות זרות‬ ‫אדם בדיבורו משתמש בכלי גבוה מאד‪ ,‬אילו‬ ‫היינו יודעים ומחשיבים את הדיבור כפי‬ ‫שהוא באמת היה לנו קשה באמת לדבר‬ ‫‪ìåñô úáùçî áøòúú àìù éàðúáå‬‬ ‫דברים אחרים‪ ,‬מציאות הדיבור הוא בחינה‬ ‫‪ìåñôéå ,íåìùå ñç åúáùçîá‬‬ ‫שעל ידו הקב"ה ברא את העולמות‪ ,‬ואיך יכול‬ ‫‪ìåëé ïéàå ,äøæ äáùçîá åúìéôú‬‬ ‫אדם לקחת כח נעלה זה ולהשתמש עמו‬ ‫‪òãåðë .äðå÷éúë íð÷úìå íúåìòäì‬‬ ‫לצרכי עולם הזה‪ ,‬וקל וחומר לדברים שנגד‬ ‫‪åìôðù ÷ø ,úå÷ìà ïë íâ úåáùçîäù‬‬ ‫רצונו יתברך‪ ,‬ואין לנו יכולת כלל להגדיר‬ ‫‪íãàùëå ,ïð÷úìå íúåìòäì íéù÷áîå‬‬ ‫בכלל עד היכן עומק הדברים‪ ,‬זה כמו לקחת‬ ‫‪àøçà àøèñì çë ïúåð äøæ äáùçîá‬‬ ‫כלי יקר ולהניחו במקום שפל כל כך‪ .‬אילו‬ ‫‪.ïå÷éú åì ïéàå íåìùå ñç àá÷åðìå‬‬ ‫ט‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫'תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה'‬ ‫היינו רואים אדם שלוקח את "רבי עקיבא‬ ‫ישפוך שיחו' ‪ -‬העני עוטף צורכי‬ ‫אייגר" ומטאטא עמו את הרחוב‪ ,‬היינו‬ ‫עצמו בבקשה לראות את פני ה'‬ ‫שעונג‬ ‫מבינים‬ ‫והיינו‬ ‫לגמרי‬ ‫מזדעזעים‬ ‫‪éî‬ב ‪úàî úåìàù ù÷áî åðéà íëç àåäù‬‬ ‫הגיהנום שלושים דורות לא מספיק לאדם‬ ‫‪ïúéù íéù÷áî íéøçàù åîë - êìîä‬‬ ‫כזה‪ ,‬והדיבור הוא בחינת מלכותו יתברך ואנו‬ ‫‪ù÷áî íëçä ÷ø ,íúù÷á êìîä íäì‬‬ ‫משתמשים בזה לחלק הרע של הקליפה‪ ,‬איך‬ ‫‪íéøòùä åì åçúôéù åéãáòì øîàéù êìîäî‬‬ ‫קורה דבר כזה‪.‬‬ ‫‪ ,ãçà øáã êìîä íò øáãì ñåðëéå‬הוא רוצה‬ ‫לדבר עם המלך ואין לו איזשהו מבוקש‬ ‫‪ ,äî÷ð úåùòì ìëåé‬זהו הנקמה הכי‬ ‫‪äæáå‬‬ ‫פרטי‪íò øáãì äëæéù äæù åáìá øîåà éë ,‬‬ ‫גדולה בגוים הלוקחים לנו את הדיבור‬ ‫‪áåè ìëî åéðéòá áåèå áåùç àåä êìîä‬‬ ‫)תהלים‬‫להבלי עולם הזה‪÷åñôä ùåøéô åäæå ,‬‬ ‫‪ ,íìåòáù‬לעמוד מול הקב"ה ולדבר עמו‬ ‫קמט‪ ,‬ו( '‪úåéôéô áøç'ùë 'íðåøâá ì-à úåîîåø‬‬ ‫חשוב אצלו יותר מכל טוב שבעולם‪ïåéëå .‬‬ ‫‪ úåùòì' æàå ,'íãéá‬נקמה בגויים תוכחות‬ ‫‪ìë åéðéòá áåùç àåäù ,êë êìîä äàåøù‬‬ ‫בלאומים' ‪àøåáä ïåöø äéä äæìå ,'åëå‬‬ ‫‪íâ æà ,íìåòáù íéâåðòúäå úåáåèä ìëî êë‬‬ ‫‪øåáéãá íéàøáðä ìë úåìòäì äàéøáá‬‬ ‫‪.ãåàî åáäåà êìîä‬‬ ‫‪.ïåöøä úðéçáì ïåùàøä‬‬ ‫‪) ÷åñôä ùåøéô äæå‬תהלים קב‪ ,‬א( '‪éðòì äìôú‬‬ ‫'א' שפתי תפתח' ‪ -‬שפי האדם יהיה‬ ‫‪åúìôú óèòî àåä ,øîåìë ,'óåèòé éë‬‬ ‫מרכבה לדיבורי השכינה‬ ‫‪êøöðå éðò àåäù íâä ,åéëøö íäù åúù÷áå‬‬ ‫‪ ,ãåàî‬ויש לו צורך גדול בצרכיו‪äæ ìë íò ,‬‬ ‫‪,úåèøôá åúù÷á øîåà åðéàå åôéèòî àåä‬‬ ‫‪ ïéðòå‬זה של ההבנה וההתבוננות בחשיבות‬ ‫‪éøòù ìë åì åçúôéù ïðçúîå ù÷áî ÷ø‬‬ ‫קודם‬ ‫ראויה‬ ‫הכנה‬ ‫הוא‬ ‫הדיבור‪,‬‬ ‫‪äæ éë ,êøáúé åéðôì åçéù êåôùéù äìôú‬‬ ‫התפלה‪ ,‬לעצור ולהתבונן בזה‪ ,‬וכדלהלן‬ ‫‪éë ,íìåòáù úåáåèä ìëî åì àåä áåè øúåé‬‬ ‫שישנה עבודה נעלית מאד בזה‪ ,‬שהדיבור‬ ‫‪åîöò ÷áãì ìåëé íãàù ìåãâ ùåãéç åì äæ‬‬ ‫הרוחני שהיא כח רוחני מאד ידבר דרך האדם‪,‬‬ ‫‪ ,êøáúé íùäá‬כשמתבוננים בכך שנברא יכול‬ ‫ושזהו סוד מה שאומרים בתחילת שמונה‬ ‫להידבק ולדבר עם בוראו באופן ישיר‪,‬‬ ‫'אדנ"י שפתי תפתח'‪.‬‬ ‫מבינים שזהו חידוש ופלא עצום‪åôåâ éë ,‬‬ ‫‪íùäì åðéá íéãéøôî úåôéì÷ äîëå äîë‬‬ ‫*‬ ‫ב‪ .‬מכאן ואילך מתורת המגיד הנהגות מלוקטות‪.‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד פרשת וירא‬ ‫י‬ ‫ה'‪ ,‬שיש לו לאדם לכל הפחות לכבוש את‬ ‫‪õøàä ìë àìî'ù éô ìò óàù - êøáúé‬‬ ‫בקשותיו ולעוטפם בעצם אמירת ברוך אתה‬ ‫‪äîëá ùáåìî àåä íå÷î ìëî ,'åãåáë‬‬ ‫ומודים אנחנו לך וכדו'‪.‬‬ ‫‪ìë øúåñ äéäé åéôî àöåéä øåáãáå - íéøáã‬‬ ‫‪åéøáã åéäéå ,úåãéøôîå úåìéãáîä úåöéçîä‬‬ ‫הלואי שיזכה לכוון פסוק אחד או ב'‬ ‫‪ùéâøéù åðééäã ,êøáúé íùäì íé÷åáã‬‬ ‫וג' תיבות‬ ‫‪.ìåëéáë êøáúé åîò øáãî àåäù åîöòá‬‬ ‫שומעים דברים כאלו‪ ,‬מתגנבת‬ ‫‪øùàëå‬‬ ‫שיש לו איזשהו קושי‪ ,‬שקיבל ידיעה‬ ‫‪íãà‬‬ ‫הרגשה בלב שאל ודברים גבוהים‬ ‫קשה וכו'‪ ,‬ממתין הוא מתחילת שמונה‬ ‫ושייכים אולי למלאכים ולגדולי עולם‪ ,‬אבל‬ ‫עשרה לאותה ברכה בה יבקש על צרתו‪,‬‬ ‫לא לאנשים כערכינו‪ ,‬ואכן מבואר בספה"ק‬ ‫לרפאנו‪ ,‬לברך עלינו‪ ,‬או לאלקי נצור‪ ,‬וכל‬ ‫שכאשר האדם מרגיש באמת שעומד לנוכח‬ ‫התפלה כולה נהפכת לכלי לבוא לאותה‬ ‫ה' זהו סימן לכך שתפלתו אמתית‪ ,‬גם‬ ‫בקשה‪ ,‬אבל האמת היא‪ ,‬שעצם העמידה‬ ‫מבואר )ראה לקו"ת נשוא כד א בשם המאור עיניים( שמי‬ ‫לדבר לנוכח עם מלך מלכי המלכים הקב"ה‬ ‫שמרגיש מחובר לה' הרי זה סימן שתיקן כל‬ ‫היא שווה הרבה יותר מכל החיים‪ ,‬ששווה‬ ‫עוונותיו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬כל אחד לפי ערכו‬ ‫לחיות אלף שנים בשביל לבוא פעם אחת‬ ‫צריך לעבוד ולהילחם להרגיש שעומד נוכח‬ ‫להרגשה זו של עמידה נוכח פני ה'‪ ,‬וכמו‬ ‫פני ה' באמירת 'ברוך אתה ה''‪ ,‬עוד ועוד‪.‬‬ ‫שאמר הפני מנחם ליהודי מבוגר ששווה‬ ‫ומוסיף המגיד‪äìôúä ìëá äëæéù éàåìäå ,‬‬ ‫לחיות שמונים שנה בשביל לומר פעם אחת‬ ‫‪ú"éùäì úåáéú 'âå 'á åà ãçà ÷åñô øáãì‬‬ ‫אמן יהא שמיה רבה‪ ,‬והעמידה נוכח פני ה'‬ ‫‪ .éúøëæäù ïéðòá‬אפילו פעם אחת לומר‬ ‫היא נעלית עוד יותר‪ .‬צמד המילים "ברוך‬ ‫אתה עם הרגשה של עמידה נוכח פני ה' זהו‬ ‫אתה"‪ ,‬אמירת אתה לנוכח ה'‪ ,‬צריך לתפוס‬ ‫דבר נפלא‪.‬‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫הבקשות‬ ‫מכל‬ ‫יותר‬ ‫האדם‬ ‫את‬ ‫'וכשרואה המלך כך‪ ,‬שהוא חשוב בעיניו כל‬ ‫)ברכות פ"ב ה"ד( הובא בתוספות )ר"ה‬ ‫‪éîìùåøéá‬‬ ‫כך מכל הטובות והתענוגים שבעולם‪ ,‬אז גם‬ ‫טז‪ :‬ד"ה ועיון(‪ ,‬וז"ל‪' :‬אמר רבי חייא‬ ‫המלך אוהבו מאוד'‪.‬‬ ‫רובא אנא מן יומי לא כוונית אלא חד זמן בעי‬ ‫מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל‬ ‫על חסידים‪ ,‬שכאשר פקדה אותם‬ ‫‪øôåñîå‬‬ ‫קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא‪] ,‬מי‬ ‫ל"ע איזה צרה‪ ,‬נסעו במיוחד‬ ‫נכנס קודם למלך‪ ,‬הריש גלותא או הממונה‬ ‫להזכיר זאת אצל הרבי‪ ,‬ובהגיעם לרבם עבדו‬ ‫עליו[‪ ,‬שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא‪,‬‬ ‫שם את ה' ושכחו כלל בשביל מה באו‪ .‬ואם‬ ‫]ספרתי אפרוחים[‪ ,‬רבי בון בר חייא אמר אנא‬ ‫כן הוא בחסיד בהיפגשו עם רבו‪ ,‬בוודאי‬ ‫מנית דימוסיא ]אבני בניין[‪ ,‬ולומדים תוספות‬ ‫שבכל שמונה עשרה בו האדם נעמד נוכח פני‬ ‫יא‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫עמך ישראל' ואכן בזה יהפוך לטובה ולשלום‬ ‫)שם ובב"ב קסד‪ (:‬ועוד ראשונים )רמב"ן ורשב"א ב"ב שם(‬ ‫את כל השמונה עשרה שלא כיון‪ ,‬ברגע אחד‬ ‫שאין שום אדם יכול לכוין בתפלתו היטב‪,‬‬ ‫יצליח לחבר ולקשר לרבש"ע את כל מה‬ ‫ומשמע מראשונים אלו שדברי הירושלמי‬ ‫שנסע ונתגלגל בכל סיבוב עולם הגלגלים‬ ‫כפשטן‪] ,‬ובחתם סופר )דברים כא ח( מבאר שהיה‬ ‫בכל השמונה עשרה‪.‬‬ ‫זה מפני גדלותם‪ ,‬יעו"ש‪) ,‬וע"ע פרי צדיק מחשבות‬ ‫חרוץ כ([‪ .‬ועכ"פ הנלמד מדברי הראשונים‪,‬‬ ‫*‬ ‫שהכוונה בתפלה לא קושי שנתחדש בדורנו‪,‬‬ ‫אלא כבר בדורות הקודמים היה קושי זה‪,‬‬ ‫תחילת העבודה ביראה‬ ‫ואולי בדורנו שמרחפים יותר עוד יותר קשה‬ ‫‪äìéçúî‬ג ‪äéäé - ììôúäì äöøéùë‬‬ ‫לכוין‪ ,‬ויש לזכור את כך ש'הלואי שיזכה בכל‬ ‫‪ñåðëì øòùä äæù ,äàøéá‬‬ ‫התפלה לדבר פסוק אחד או ב' וג' תיבות‬ ‫‪äöåø éðà éîì åáìá øîàéå ,êøáúé åéðôì‬‬ ‫להשי"ת' בכוונה כראוי‪.‬‬ ‫‪úåîìåòä åøåáéãá àøåáäì ,éîöò úà ÷áãì‬‬ ‫‪ïðåáúéå ,íúåà íéé÷îå íúåà äååäîå‬‬ ‫בסיום השמונה עשרה מוצא‬ ‫‪íéîòôìå‬‬ ‫‪úåéäì ìåëé êë øçàå ,åúåîîåøáå åúåìãâá‬‬ ‫האדם את עצמו שחלם והרהר‬ ‫‪.íéðåéìòä úåîìåòá‬‬ ‫בהבלים כל השמונה עשרה‪ ,‬ומרגיש בנפשו‬ ‫'כאשר אבדתי אבדתי'‪ ,‬וממשיך שלא לכוין‬ ‫*‬ ‫גם בסיום השמונה עשרה‪ ,‬זה נובע מגישה‬ ‫מוטעית‪ .‬וע"ד משל‪ ,‬שני בחורים פטפטו זה‬ ‫אף שהוא עובד בקטנות יעבוד‬ ‫עם זה כל הסדר‪ ,‬ולקראת סוף הסדר הם‬ ‫בדבקות גדולה‬ ‫שמים לב שאדם גדול‪ ,‬ראש ישיבה וכדו'‪,‬‬ ‫‪åðééäã ,úåðè÷á ÷ø ãáåò íãà ïéà íéîòô‬‬ ‫עומד ורואה מעשיהם‪ ,‬אם יאמר אחד לחברו‬ ‫‪,ììë íéðåéìò úåîìåòá ñðëð åðéàù‬‬ ‫בין כה פטפטנו כל הסדר בא נמשיך לפטפט‪,‬‬ ‫‪àåäå 'åãåáë õøàä ìë àåìî'ù áùçîù ÷ø‬‬ ‫זהו חוצפה נוספת ובכפלים‪ ,‬שלמרות שחש‬ ‫÷‪ïè÷ åîë äòù äúåàá àåäå ,åìöà áåø‬‬ ‫בכך שעומד אדם גדול לנגדו בכל זאת לא‬ ‫‪óà íå÷î ìëîå ,èòî ÷ø ìåãâ åìëù ïéàù‬‬ ‫מתייחס אליו וממשיך לפטפט‪ .‬וכמו כן‪ ,‬אם‬ ‫‪.äìåãâ úå÷áãá ãáåò úåðè÷á ãáåò àåäù‬‬ ‫האדם כבר תופס את עצמו אפילו בסיום‬ ‫לפעמים האדם אין לו השגות גדולות ומתפלל‬ ‫שמונה עשרה‪ ,‬וממשיך לא לכוון בתפלה‪ ,‬הרי‬ ‫רק בפירוש הפשוט‪ ,‬ובדורנו גם המחשבה‬ ‫זהו חוצפה כלפי שמיא ח"ו‪ ,‬אלא אדרבה‪,‬‬ ‫אודות 'מלא כל הארץ כבודו' ושה' קרוב‬ ‫שיתחיל לכוון מ'וטוב יהיה בעיניך לברך את‬ ‫ג‪ .‬מכאן ואילך מתורת המגיד תפלה‪.‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד פרשת וירא‬ ‫יב‬ ‫שעייף או טרוד וכדו'‪ ,‬מתמלאת יכולת כוונתו‬ ‫אלינו זה גם כן השגה גדולה‪ ,‬וגם שהוא‬ ‫והשגתו גם בקטנות‪ ,‬וכאשר הוא בגדלות‪ ,‬לא‬ ‫בקטנות יש לו להתפלל בכוונה גדולה‪.‬‬ ‫מתמלא מוחו ומחשבתו כוונה שמכוון בעת‬ ‫והטעם‪ ,‬כי הכוונה בתפלה אין לה שיעור כמה‬ ‫שהוא בקטנות‪ ,‬ואזי הוא מחויב למלאות‬ ‫צריך האדם לכוון‪ ,‬אלא כמה שיכול לכוון‬ ‫מוחו ומחשבתו בכוונה יתירה‪ .‬וזהו סוד מה‬ ‫באותו תפלה של אותו זמן מחויב לכוון‪.‬‬ ‫שאין תפלה דומה לחברתה‪ ,‬שכפי השליחות‬ ‫‪ àåäå‬דבר המוכרח גם על פי הלכה‪ ,‬שהרי‬ ‫הנדרשת ממנו באותה תפלה באותו העת כן‬ ‫'האומנין מתפללין בראש הזית ובראש‬ ‫מסדרים משמים את אופן המוחין שלו‪.‬‬ ‫התאנה‪ ,‬ובעל הבית יורד למטה ומתפלל‪ ,‬לפי‬ ‫*‬ ‫שאין דעתו מיושבת עליו' )ברייתא ברכות טז‪,(.‬‬ ‫ונפסק כן להלכה )או"ח צ‪ ,‬ג(‪ ,‬ופירש רש"י )ד"ה‬ ‫לפי( 'שאין דעתו מיושבת עליו מבעתותו‪ ,‬ואם‬ ‫התפלה בשמחה גדולה חשוב‬ ‫הקלו אצל פועלים מפני בטול מלאכה‪ ,‬לא‬ ‫ומקובל ביותר לפניו יתברך‬ ‫הקלו אצל בעל הבית'‪ .‬ונמצא שהפועלים‬ ‫שיש להם ביטול מלאכה אין להם חובה‬ ‫‪øúåé éàãååá äìåãâ äçîùá àéäù äìéôúä‬‬ ‫שדעתן תהיה מיושבת עליהם‪ ,‬ולכן יכולים‬ ‫‪øúåé êøáúé åéðôì ìáå÷îå áåùç‬‬ ‫להתפלל בראש הזית ובראש התאנה אע"פ‬ ‫‪,äæ ìò ìùîå ,äéëááå úåáöòá äìéôúäî‬‬ ‫דאית להו ביעתותא‪ ,‬דאין להם חובת כוונה‬ ‫‪êìîä éðôì ïðçúîå ù÷áîå ìàåù éðòùë‬‬ ‫כל כך‪ ,‬ואילו בעל הבית שאין לו ביטול‬ ‫‪åì ïúåð åðéà ïë éô ìò óà ,äìåãâ äéëáá‬‬ ‫מלאכה‪ ,‬יש לו חובת כוונה שתהיה דעתו‬ ‫‪éðôì øãñî øùäùë ìáà ,èòåî øáã àìà‬‬ ‫מיושבת עליו‪ ,‬ולכם צריך לירד מראש הזית‬ ‫‪çáùä êåúîå ,äçîùá êìîä çáù êìîä‬‬ ‫וראש התאנה מחמת ביעתותו‪.‬‬ ‫‪äðúî êìîä åì ïúåð æà ,åúù÷á íâ ù÷áî‬‬ ‫‪ .úåøøùì íéðúåðù åîë ,ãåàî äáåøî‬פעם‬ ‫מינה ואוקי באתרה‪ ,‬שעומק הכוונה‬ ‫‪ïåãå‬‬ ‫מבואר ש'אין עומדין להתפלל אלא מתוך‬ ‫בתפלה נדרשת מכל אדם לפי מצבו‬ ‫כובד ראש והכנעה' )מתני' ברכות ל‪ :‬וברש"י שם(‪ ,‬ועפ‬ ‫באותו תפלה‪ ,‬ואין לו גדר של רמת כוונה‬ ‫מבואר שאין עומדין להתפלל מתוך עצבות‬ ‫מסוימת‪ .‬ומזה מובן שבחור בן י"ג ובחור בן‬ ‫וכו' אלא מתוך שמחה של מצוה )ברייתא שם לא‪,(.‬‬ ‫י"ז ואברך בן כ"ה ומבוגר בן שבעים אין להם‬ ‫ויש אומרים שאין זה סתירה‪ ,‬שההכנעה‬ ‫חובת כוונה שווה‪ ,‬אלא כל אחד לפי רמתו‬ ‫והכובד ראש הולכים יחד עם שמחה )ע' תוס'‬ ‫שיכול לכוון יותר מחויב לכוון יותר‪ .‬ומחויב‬ ‫לא‪ .‬ד"ה רבנן(‪ ,‬ויש אומרים שלפעמים צריך‬ ‫האדם שהכוונה תמלא את כל מחשבתו‪ ,‬וכל‬ ‫להתפלל בהכנעה ולפעמים בשמחה של מצוה‬ ‫פעם לפי גודל מוחו ויכולת מחשבתו מחויב‬ ‫)ב"ח סי' צג סק"א(‪ ,‬וכמובן שהשמחה אין זה‬ ‫הוא למלאות זאת‪ ,‬וכאשר הוא בקטנות‪,‬‬ ‫יג‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫כדאיתא בתיקונים‪ ,‬וממילא כשהאדם משים‬ ‫צחוק וקלות ראש )ע' ברייתא שם( אלא שמחה‬ ‫נפשו ורוחו ונשמתו ומיחדם באומרו האותיות‬ ‫וחדוה מכך זוכה לעמוד נוכח פני ה'‪.‬‬ ‫והתיבות של התפילה‪ ,‬אז כל השם שאומר‬ ‫*‬ ‫בכל נפשו ורוחו ונשמתו‪ ,‬ממילא השם הוא‬ ‫ההתקשרות בתיבות התפלה כולל‬ ‫נעשה בנקודות ובהטעמים והתגים המורים‬ ‫כל הכוונות מאליהן‬ ‫על נפש רוח ונשמה של האותיות כנ"ל‪,‬‬ ‫וכוונה זו עולה על כל הכוונות'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪úåòåãéä úåðååëä ìëá åúìéôúá ïååëîä‬‬ ‫למה הדבר דומה‪ ,‬למתג אלקטרוני‬ ‫‪ìùîå‬‬ ‫‪úåðååë ïúåà ÷ø ïååëî åðéà ,åì‬‬ ‫שכאשר לוחצים עליו אזי נדלק‬ ‫‪ ,åì úåòåãéä‬רק כמה שהוא מבין בכוונות‪,‬‬ ‫התאורה‪ ,‬גם אם אינו מבין הטעם למה על ידי‬ ‫‪,äìåãâ úåøù÷úäá äáéúä øîåàùë ìáà‬‬ ‫זה נדלק התאורה‪ ,‬ואילו בעצם הידיעה שיש‬ ‫שמתפלל התיבות בחיבור לרבש"ע ובחיות‬ ‫מתג אלקטרוני‪ ,‬ואפילו בידיעה איך עובד‬ ‫והתלהבות‪ ,‬אזי ‪ìë äáéúä ìëá ììëð‬‬ ‫מתג האלקטרוני לא נדלק שום תאורה‪ .‬וכמו‬ ‫‪úåàå úåà ìëù ,ïäéìàîå ïîöòî úåðååëä‬‬ ‫כן גם מי שמתפלל בסידור מתוק מדבש וכדו'‬ ‫‪äáéúä øîåàùëå ,íìù íìåò àéä‬‬ ‫ורואה שבקטע מסוים בתפלה יש הרבה‬ ‫‪ïúåà íéøøåòúî éàãåá äìåãâ úåøù÷úäá‬‬ ‫כוונות‪ ,‬עדיין אינו מפעיל את הכוונות האלו‪,‬‬ ‫‪úåìåãâ úåìåòô äùåòå ,íéðåéìòä úåîìåòä‬‬ ‫ולא נפעל מכך מאומה‪ ,‬ואילו המתפלל‬ ‫‪úåøù÷úäá ììôúäì íãàä äàøé ïëì ,äæá‬‬ ‫בפשטות ובהתקשרות ובהתלהבות גדולה‪,‬‬ ‫‪úåìåòô äùòé éàãååáå ,äìåãâ úåáäìúäáå‬‬ ‫בעולמות‬ ‫גדולות‬ ‫פעולות‬ ‫עושה‬ ‫הוא‬ ‫‪úåà ìë éë ,íéðåéìò úåîìåòá úåìåãâ‬‬ ‫העליונים‪ .‬וענין זה מישך שייך לדברי השפת‬ ‫‪.äìòîì øøåòî‬‬ ‫אמת שהציווי במצוות נעלה יותר מכל‬ ‫הכוונות שבמצוות‪ ,‬כי כל הכוונות אינם‬ ‫ושמש )עקב( כתב‪ ,‬וז"ל‪' :‬שמעתי‬ ‫‪øåàîáå‬‬ ‫מגיעים לחיבור שבעצם הציווי בין ה' המצוה‬ ‫מאדומו"ר בוצינא קדישא מו"ה‬ ‫לאדם המצווה‪ .‬וענין זה הוא יסוד גדול‬ ‫אלימלך ]מליז'ענסק[ זצוק"ל‪ ,‬שאמר שאין‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫מתפלל על פי הכוונות‪ ,‬ומה שמתפלל בסידור‬ ‫האר"י ז"ל‪ ,‬הוא מפני שהשם הוי"ה נכתב שם‬ ‫*‬ ‫בכתיבה תמה‪ ,‬והוא גדול‪ .‬ולהבין הדבר באר‬ ‫היטב הוא כך‪ ,‬לפי שעיקר כוונת השמות הוא‬ ‫בענין ההכנה והדביקות בתפלה‬ ‫על פי נקודות‪ ,‬שזה השם בניקוד כך מורה על‬ ‫כמה הנהגות מהמגיד‪ ,‬ולא כולם‬ ‫‪ïìäì‬‬ ‫זה‪ ,‬ושם בניקוד כך מורה על ענין זה‪ ,‬והנה‬ ‫ולכל‬ ‫כערכנו‪,‬‬ ‫לאנשים‬ ‫שייכים‬ ‫ידוע מספרי קודש שהנקודות הם נפש‬ ‫הפחות נדע שיש דברים שלמעלה ממדרגתנו‪:‬‬ ‫האותיות והטעמים והתגים הם רוח ונשמה‬ ‫שיעור בתורת המגיד פרשת וירא‬ ‫יד‬ àåäù úéáá íãà ïéàùë íéîòôì ,íãàä ïéáå êøáúé íùä ïéá ìéãáî êñî ùé åîöò ÷áãì ìåëé åá ììôúî úåáéúä ïúåàá äìéôúä úòùá êéøöå .úå÷éáãá øúåé øåúñìå åìëùá ãåàî øáâúäì øîåàù ,êøáúé åá ÷áãéù ãò úìãáîä äöéçîä åîöò ÷áãî àåäùë ùçìá äìéôúá úîçî äòåðú íåù éìá ãîåò àåä íéîòôìå øúåé äìòîå äëåæ æà ,äìòîì åéìò äøåùå ,äìòîì ùéù äùåã÷ä úåøáâúä ì"æø åøîàù åîë ,äìéôú äúåàá äìòîì åîöò ïéëäù íéáåèä åéúåðëä úîçî éãé ìòå ,åúåà ïéòééñî øäèì àáä (‫)שבת קד א‬ ‫ והיו צדיקים שהיו דבקים‬,äæì äìéçúî ,äìòîì åúáùçîá ÷áãéù äëåæ åæ äìéôú ‫ והיו כאלו צדיקים‬,‫בתפילתם בלי שום תנועה‬ øúåé äâéøãîì ãåò àåáì ìåëé äæ çëîå ‫ והיו כאלו צדיקים‬,‫שעשו הרבה תנועות‬ äéäéù ,äìéôúä úòùá àìù åìéôà ,äìåãâ ‫שעבודתם הייתה לא לגמרי בלי שום תנועה‬ ‫ ומבואר בספה"ק שאחר‬.äìòîì ÷åáã .‫ כל אחד לפי עבודתו‬,‫ולא עם הרבה תנועות‬ ‫התפלה יכול לראות האדם בעצמו היכן היה‬ ÷ø ,ììë åîöò êøåöì äéäú àì äðëäå ‫ שלפעמים אחרי התפלה‬,‫בשעת התפלה‬ éãë úåðëä äîëá åîöò ïéëé àåäù "‫האדם מרגיש שהוא נמצא ב"מקום אחר‬ ,íéðåéìòä úåîìåòä øù÷ì çë åì äéäéù ‫ הרי זה סימן שהתפלה‬,‫ואינו חוזר לעצמו‬ .êøáúé åàøåáì çåø úçð úúì éãë .‫הייתה באופן נעלה וגבוה‬ úåáéú øîåà íéîòôì ,ìåãâ ììë äæå * êøáúé àøåáá åîöò ÷áãîå äìéôúá úîçî øáãìî ÷úåùå ,ãåàî äáøä äæå ,úåáéú ãåò øáãî êë øçàå ,úå÷éáãä ‫ השכינה מדברת‬- '‫'ה' שפתי תפתח‬ .úçà äìéôúá íéîòô äîë äùåò ‫באדם הדברים‬ íìåòì úåìòì çëá øåáâé àì øùà ùéà äðéëùä ,'çúôú éúôù 'ä' øîåàùë ãéî êéøö àìà ,äèîì øàùé ïåéìòä .íéøáãä åá øáãîå åá úùáìúî äìòîì úåìòäì ìåãâ çëá åîöò øéáâäì åá úøáãî äðéëùäù äðåîà åì ùéùëå .äæì äëæé éìåà ‫ האמונה בכך‬,äàøé åéìò ìåôú íéøáãä ‫ וה' הוא זה‬,‫שדיבור השכינה מדבר בפיו‬ úòùá úåìãâá ïéçåîä ùéâøäì êéøöå ùåã÷ä íâå ,‫ מביא יראה‬,‫שפותח שפתיו‬ ÷åáã äéäé íåéä ìëå ,äìéôúä åîöò úà íöîöî ìåëéáë àåä êåøá äìéôúá ÷ø ,äìéôúá åîë êøáúé àøåáá .åìöà äøåùå .íåéä ìë øàùî øúåéå øúåé úåìãâá äéäé ‫טו‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫משל מציאת חותם המלך שנאבד‬ ‫בתחילת שמונה 'אדנ"י שפתי‬ ‫‪íéøîåà‬‬ ‫תפתח'‪ ,‬ולכאורה האדם מדבר‬ ‫‪êìîä íúåçå ,åîúåç ãáàù êìîì ìùî‬‬ ‫ולא ה'‪ ,‬אלא שבאמת ה' הוא זה שפותח‬ ‫‪àöîéù éî éë ,äáåøî ãñôä àåä‬‬ ‫לאדם את דיבורו‪ ,‬וכח הרבש"ע מדבר דרך‬ ‫‪àåä ïåéæá íâå ,úåòáèî íåúçì ìåëé åúåà‬‬ ‫פיות עמו בית ישראל‪ ,‬דרך נשמות ישראל‬ ‫‪øòèöî êìîäå ,øôòá çðåî êìîä íúåçù‬‬ ‫שהם אברין דשכינתא‪ ,‬וכמבואר בפרי הארץ‬ ‫‪íéøòèöî äëåìîä éøùå ,åîúåç ãáàðù‬‬ ‫)פינחס( ועבודת ישראל )מצורע( ושפת אמת‬ ‫‪íéøòèöî êìîä éðáå ,íëìî íúåç ãáàðù‬‬ ‫)ואתחנן תרל"א( המדרגה הנפלאה בזה שהתפלה‬ ‫‪úîçîå ,ùôçì åëìäå ,íäéáà íúåç ìò‬‬ ‫מתפללת מאליה דרך פי האדם בלי שהאדם‬ ‫‪.åúåà åàöî àìå åéìò åøáò íúåæéøæ ìãåâ‬‬ ‫יהיה המתפלל‪ ,‬דיבורי השכינה "מידברים"‬ ‫‪øôë ïáäå ,åúåà àöîå ãçà øôë ïá êìäå‬‬ ‫דרכו‪ .‬וכתב השפת אמת )שם(‪ ,‬וז"ל‪' :‬מי‬ ‫‪ùé äúòî .íúåçä úåáéùç òãåé åðéà‬‬ ‫שזוכה לבא לבחי' התפלה לשפוך שיח נוכח‬ ‫‪ïáä íâå ,åéðáå åéøùå êìîä ,äçîù íìåëì‬‬ ‫פני ה'‪ ,‬אין תפלתו בוודאי רק לשם שמים‪,‬‬ ‫‪éô ìò óà ,êìîä íúåç àöîðù çîù øôë‬‬ ‫ואף הבקשה שצריך לו אינו זוכר כלל‪ ,‬רק‬ ‫‪,íúåçä ìù åòáèå úåáéùçä òãåé åðéàù‬‬ ‫הש"י מזמין בפיו לבקש הצריך לו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪äëåøà ìùîðäå .äçîù åì ùé ïë éô ìò óà‬‬ ‫וזהו אמתיות הבקשה של 'ה' שפתי תפתח'‪,‬‬ ‫‪.äãî õøàî‬‬ ‫שפי האדם ייעשה מרכבה לפי השכינה‪,‬‬ ‫ולהיעשות מרכבה שלימה זהו מדרגה גבוהה‪,‬‬ ‫מעט מזעיר את הנמשל‪ ,‬מדת‬ ‫‪ïéáäìå‬‬ ‫וישנם בספרי הקבלה כוונות המרכבה‪ ,‬אבל‬ ‫המלכות השכינה הקדושה נקראת‬ ‫תחילת העבודה בזה הוא שהאדם ישעבד‬ ‫'חותם'‪ ,‬וחותם המלך כביכול נאבד‪ ,‬והוא‬ ‫עצמו לרצות לעבוד את ה'‪ ,‬ושכל רצונותיו‬ ‫ע"ד הנ"ל שכח הדיבור שבאדם אינו מגלה‬ ‫יהיו רק לקל חי ולא לשום דבר אחר‪ ,‬ואזי פיו‬ ‫את ה'‪ ,‬ואין הכוונה רק לכח הדיבור‪ ,‬אלא כל‬ ‫נהפך להיות פה לרצון ה'‪ ,‬ואם נכשל ודיבר‬ ‫כח האדם היא בחינת המדבר שבו‪ ,‬וכתרגום‬ ‫דבר מה שלא כהוגן הוא "מגעיל פיו‬ ‫'לנפש חיה' ‪ -‬לרוח ממללא'‪ ,‬שכל מה‬ ‫ברותחין" באמירת קריאת שמע בכוונה‬ ‫שהאדם מייצר מגלה ומייצג הכל הוא כח‬ ‫הראויה‪ ,‬ומקבל על עצמו שמהיום והלאה‬ ‫הדיבור‪ ,‬שכח הדיבור היינו כח ההתגלות‪,‬‬ ‫יהיה פיו מרכבה רק לרצון ה'‪ ,‬ולא ישמש‬ ‫ובכח ההתגלות גופא יש מחשבה דיבור‬ ‫לדבר אחר‪ ,‬ואזי פיו ראוי לדבר קדם מלכא‪,‬‬ ‫ומעשה‪ ,‬וידע איניש בנפשיה במה מונחים‬ ‫וכמובן שבזה גופא ישנם מדרגות על גבי‬ ‫מחשבותיו דיבוריו ומעשיו‪ ,‬והרי זה 'חותם‬ ‫מדרגות עד היכן הדברים מגיעים‪ ,‬ועד כמה‬ ‫המלך המונח בעפר'‪ ,‬וכל השרים ובני המלך‪,‬‬ ‫מדרגת הביטול‪.‬‬ ‫שיעור בתורת המגיד פרשת וירא‬ ‫טז‬ ‫ממון גדול מאד‪ ,‬וגם בזה לא היה הבנה‬ ‫כל הנשמות והמלאכים בעולמות העליונים‬ ‫והשגה‪ ,‬ואמר להם שטוב לו חייו כמות שהם‪,‬‬ ‫מחפשים זאת‪ ,‬אבל אין להם את היכולת‬ ‫וניסו לומר לו בא תבוא עמנו לעיר הגדולה‬ ‫לרומם ולאוקמי שכינתא מעפרא‪ ,‬ודווקא הבן‬ ‫ותבין מה זה טוב אמתי ותבין מה זה מלך‪,‬‬ ‫כפר‪ ,‬אנו קרוצי חומר הנמצאים בעולם הזה‬ ‫ומסתיים המשל בלי סיום המעשה‪.‬‬ ‫הגשמי‪ ,‬לנו דייקא יש את היכולת לרומם‬ ‫ולגאול את השכינה הקדושה‪ ,‬אלא שאנו לא‬ ‫‪ åîëå‬כן אומרים לאדם מה ה' אלקיו שואל‬ ‫מבינים את השמחה הגדולה בכך‪ ,‬וכי מה‬ ‫מעמו ‪' -‬מה ה' אלקיך שואל מעמך'‪,‬‬ ‫בכך שאמרתי את תיבות 'ברוך אתה' בכוונה‬ ‫והוא אינו מבין מאומה מאחר שהוא יצור‬ ‫ובדביקות‪ ,‬בן הכפר אינו מבין מהו חותם‬ ‫אנוש ‪' -‬מה אנוש כי תזכרנו'‪ ,‬ומרגיש כבן‬ ‫המלך‪ ,‬ולפעמים מרוב גסותו הוא אפילו אינו‬ ‫כפר פשוט בלבד‪ ,‬ומנסים לומר לו הטוב‬ ‫מבין שזה חותם בכלל ומתייחס לכך כחתיכת‬ ‫הצפון לו ‪' -‬מה רב טובך אשר צפנת ליראיך'‪,‬‬ ‫מתכת בעלמא‪ ,‬הוא אינו מבין את משמעות‬ ‫ולבאר לו המעלה הגדולה של העבודה בהאי‬ ‫הדברים שגורם‪ ,‬שהוא עושה דבר עליון‬ ‫עלמא 'ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ'‪,‬‬ ‫שלמעלה מן הכל‪.‬‬ ‫והוא אינו מבין מאומה מחמת שהוא בבחי'‬ ‫נתינת אבני אש למלך בעומק היער‬ ‫'מה אנוש כי תזכרנו'‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בסך הכל מבקש מהאדם קצת "אבני‬ ‫‪'äå‬‬ ‫‪ ÷"äøä‬ר' נחום בער'ניו נכד הרה"ק מרוז'ין‬ ‫אש"‪ ,‬שיעבוד את ה' עם קצת התלהבות‬ ‫זי"ע הסתובב פעם אחוז שרעפים‬ ‫והתחברות‪ ,‬ושכח הדיבור שלו לא יהיה שפל‬ ‫בהיות הטלית על כתפיו קודם התפלה‪ ,‬ואמר‬ ‫במילי דעלמא‪ ,‬והוא אינו מבין זאת‪ ,‬ועסוק‬ ‫את דברי העוללות אפרים על ארבעה‬ ‫בחדשות היום ואתמול‪ ,‬והרי בהתבוננות‬ ‫הפסוקים שכתוב בהם 'מה'‪' ,‬מה רב טובך‬ ‫פשוטה מבין האדם שזה הבל הבלים‪ ,‬שהרי‬ ‫אשר צפנת ליראיך' )תהלים לא כ(‪' ,‬מה אנוש כי‬ ‫שקרה‬ ‫מה‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫אחורנית‬ ‫בהביטו‬ ‫תזכרנו' )שם ח ה(‪' ,‬מה ה' אלקיך שואל מעמך'‬ ‫בהיסטוריה רואה הוא שרוב מה שעסק‬ ‫)דברים י יב(‪' ,‬ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל‬ ‫בהתלהבות ובלהט ב"פוליטיקה" היה זה‬ ‫הארץ' )תהלים ח ב(‪ ,‬ע"פ משל למלך שיצא לצוד‬ ‫עיסוק בדברים שלא היו ולא נבראו‪ ,‬דברים‬ ‫ציד‪ ,‬שלקחו לו כל מה שיתכן שיעלה על‬ ‫שאין בהם שום נפקא מינה‪ ,‬ודיבורו לא מעלה‬ ‫רוחו‪ ,‬כלי מאכל ומשתה ושינה וכו'‪ ,‬וכשבאו‬ ‫ולא מוריד‪ .‬ולעומת זאת כאשר הוא משקיע‬ ‫לעומק היער שמו לב ששכחו להביא לו אש‪,‬‬ ‫את כח הדיבור וההתלהבות והלהט שלו ב'א'‬ ‫יצאו כל המשרתים לחפש אחר אש‪ ,‬היה שם‬ ‫שפתי תפתח'‪ ,‬הרי הוא מחזיר את חותם‬ ‫איש יער אחד שהיו לו אבני אש והתחננו‬ ‫המלך שנאבד למלכו של עולם'‪ ,‬להחזיר את‬ ‫אליו שיביא למלך זאת‪ ,‬ולא רצה‪ ,‬מאחר שלא‬ ‫האבני אש למי שנתנה ועשאה‪.‬‬ ‫שמע כלל בחייו שיש מלך‪ ,‬הבטיחו לו סכום‬ ‫יז‬ ‫משנת התפילה בתורת המגיד‬ ‫תמיד‪ ,‬שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו‬ ‫‪ óàå‬שהאדם במשך היום גם עסוק באכילה‬ ‫)ברכות לב‪ :‬ורש"י ד"ה צריכין(‪ ,‬כשם שאיש מלחמה‬ ‫ושתיה ושאר צרכי עצמו‪ ,‬צריך עבודת‬ ‫צריך חיזוק תמיד למלחמתו )רש"י שם ד"ה דרך‬ ‫התפלה להיות במרכז חייו‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫ארץ(‪ ,‬שאין די בחיזוק אחד אלא צריך עוד‬ ‫השפת אמת )פינחס תרמ"ג( על הכתוב )במדבר כח‬ ‫חיזוק ועוד חיזוק כדי לתחזק את המלחמה‪,‬‬ ‫ב( 'תשמרו להקריב'‪ ,‬וז"ל‪' :‬כי בודאי עבודה‬ ‫כמו כן במלחמת וקרב התפלה‪ ,‬אין די בחיזוק‬ ‫זו אינה בכח אנושי‪ ,‬רק כפי רוב התשוקה‬ ‫אחד‪ ,‬אלא צריך להתחזק לפני התפלה‬ ‫שמצפין בני ישראל כל היום לדבוק בשורש‬ ‫ובאמצע התפלה ואחרי התפלה‪ ,‬מלחמת‬ ‫האחדות זוכין לסייעתא דשמיא להצליח‬ ‫התפלה לא נגמרת אף פעם‪ ,‬וכדברי השפת‬ ‫בשעת עבודתם בעזר עליון‪ .‬וכאשר אנו‬ ‫אמת שהובאו לעיל ש'אין עצה לתפלה'‬ ‫רואין בתפלת האדם‪ ,‬שכפי היגיעה כל‬ ‫וצריכים תמיד להילחם עליה‪ ,‬ועל ידי‬ ‫התורה‬ ‫בעבודת‬ ‫הלילות‬ ‫לרבות‬ ‫הימים‬ ‫שנלחמים כל הזמן להתפלל בכוונה יותר‬ ‫ומצות כך זוכין להתפלל‪ ,‬וכמ"ש 'ה' שפתי‬ ‫ויותר זוכים ל'מה רב טובך אשר צפנת‬ ‫תפתח' כי לאדם רק מערכי לב ]ומה' מענה‬ ‫ליראיך'‪ .‬ויעזור ה' שנוכל להיות דרך התפלות‬ ‫לשון['‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫חלק מהתגלות השכינה בעולם‪ ,‬ויקבל ה'‬ ‫תפלתנו ברחמים וברצון‪.‬‬ ‫הוא אחד מהדברים הצריכים חיזוק‬ ‫‪äìôú‬‬