תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — חיי שרה (2026-11-02)

העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים
ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו
במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה
פרשת עלון
חיי שרה מס' 159
מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א
בית יעקב פרשת חיי שרה אות כ' על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אברהם אבינו חידש בעולם שהקב"ה הוא 'אלוקי הארץ' כמו 'אלוקי השמים' ,ואמנם זהו רק מצד השי"ת
אבל מצד האדם וחובתו ותפקידו הקב"ה הוא "אלוקי השמים" דווקא
לאלוקים אז גם הקב"ה אינו נמצא איתו ומסלק אורו ממנו, הקב"ה נמצא ומנהיג את הכל וכחשיכה כאורה לפניו והוא "אלוקי
ועפ"י תפיסה זו הנה הקב"ה הוא רק יושב בשמים והוא השמים ואלוקי הארץ" בשוה.
"אלוקי השמים" דווקא כי השמים שמים לה' ושם כבודו ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ וגו' ,ויאמר
מאיר בהתגלות ובהירות ,וכן בכל מקום שכבודו בהתגלות אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ
שם הוא בחינת "שמים" לה' ,אבל הארץ הרי נתן לבני אדם, הזאת וגו' .ויאמר אליו אברהם וגו' ה' אלהי השמים וגו'
ומשמעות ביטוי 'הארץ' הוא כל מקום שאין שם בהירות הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם .הענין
האור והקדושה ובמקום כזה הוא לבני אדם ולא לה' שאין הזה למה מתחלה נאמר 'ה' אלהי השמים ואלהי הארץ'
מקום זה מוקף באורו והנהגתו והוא נסתר מכבודו ונפרד ואח"ז נאמר רק 'אלהי השמים' ולא 'אלהי הארץ' .אכן
מהנהגתו ואין מקום כבודו שם והוא ניתן וניתק לבני אברהם אבינו ע"ה חידש זאת בעולם שהשי"ת הוא 'אלהי
האדם שיעשו שם כרצונם בבחירתם כי שלהם הוא .וא"כ הארץ' ג"כ ,כי 'אלהי השמים' היינו במקום שאדם הוא
א"א לכנותו "אלקי הארץ" דהיינו שהוא נמצא ומנהיג בבהירות השכל ונראה לעין כל איך שזה האדם עושה רצון
את הארץ החשוכה מאורו ,כי בהיות אשר במקום הארץ הש"י ,ואברהם אבינו חידש שהשי"ת הוא גם 'אלהי הארץ'
וההסתר הרי הברואים בה אינם יודעים ומכירים את כבודו היינו במקום הסתרה שלא נראה לעין ,ולאדם ידמה שיש
ואינם מתהלכים לפניו ועושים מה שליבם חפץ ,א"כ אין לו בחירה ,והראה שאף בארץ לא נעשה שום דבר מבלעדי
מקומו שם ואין הנהגתו כוללת ומקפת אותם ,ואינו אלא רצון השי"ת ,ולא כמו שהעכו"ם אומרים שח"ו עזב ה' את
'אלוקי השמים' שבשמים כבודו שרק במקום העבודה הארץ ואינו משגיח על מעשה בני אדם .לזה אמר לאליעזר
שעומדים לפניו בהכרה רק שם מתאחדת אלוקותו כביכול 'ה' אלהי השמים ואלהי הארץ' שעל יָ ִדי נתחדש זאת
ואורו מאיר וניכר בהתגלות. בעולם :ההסתכלות הפשוטה והמורגלת שהציב הקב"ה
בעולמו ובסדר הנהגת בריותיו הוא ,שהקב"ה שוכן ונמצא
וזה ההכרה והתפיסה היה עד שבא אברהם אבינו ומתאחד במקום שמוכשר לאורו דווקא ,היינו כאשר
ע"ה שהוא גילה והאיר והזריח בעולם והכיר בעצמו האדם מתנהג בדעת אלוקים ובהכרה בהירה באור השי"ת
ולימד לבני אדם שהקב"ה נמצא ומנהיג כרצונו אף את וביושר ובמשפט כאשר השי"ת דורש ממנו אז הקב"ה
העולם הזה שאין כבודו בהתגלות ואין בני האדם יודעים מתמצא אליו ונמצא איתו עימו ומאיר אותו ואת דרכו
אותו ומתהלכים לפניו והם שקועים בתחתיות 'ארץ' ,גם ועליו יביט ופורש צל כנפיו עליו ,אבל כאשר האדם מרוחק
שם ואצלם ובתוכם הוא שוכן והוא המנהיג כל עסקיהם ומנוכר מידיעת השי"ת ומתנהג כרצונו בפירודא ובהפקר
הוא העושה כל כרצונו בהנהגתו המדוקדקת ,ואין שום בלא דעת אלוקים אז הוא מנותק לעצמו ואין השי"ת איתו
דבר יוצא חוץ מהיקף הנהגתו ,כי הוא י"ת כולל וסובב והוא נמצא בחושך וצלמות ,כי כן הסדר והצורה שהציב
ומקיף את הכל גם את בעלי הבחירה המתהלכים בחושך השי"ת בהנהגתו ובעולמו שאין הקב"ה מאיר פניו אלא
וחושבים שהם אדוני הארץ ועושים בבחירת ליבם כרצונם למי שפונה אליו ודורש אותו ומתהלך באמיתות לפניו,
מה שליבם חפץ אף הם לא יצאו ונפלטו מהנהגתו ואור ה' כאשר כן הוא דרך המשפט הישר שכל חיבור הוא 'פנים
מקיף אותם והמנהל את כל מעשיהם ומנהיגם בתכלית בפנים' דווקא שאין חיבור ודיבוק אלא כאשר הוא משני
עד דק גם מה שנראה שנעשה ואירע על ידיהם בחפשיות הצדדים דווקא ומידה במידה ,אבל כאשר אין האדם פונה
לא תאבה האשה לבוא עימו לארץ ישראל בחירתם ,כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל
מחרן ,אז אמר אאע"ה "ה' אלוקי השמים אשר לקחני ועל הארץ מתחת אין עוד ,והוא "אלוקי הארץ"
מבית אבי ומארץ מולדתי וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך" כמו "אלוקי השמים" שאין חילוק ושינוי אצלו יתברך
(עי"ש כל הפסוקים) ,ואז לא אמר "אלוקי הארץ" רק 'אלוקי ובהיקף מלכות הנהגתו בין מקום ה'שמים' היינו מקום
השמים' ,כי כוונת דבריו הוא שמהיות שרצון השי"ת שהבריות מתהלכים לפניו ומכירים וממליכים אותו
מבריותיו הוא שיתהלכו לפניו ושיעבדוהו בדעת וברצון עליהם לבין מקום ה'ארץ' שאורו נסתר שם ובני האדם
ובבחירה ,שזהו בחינת "אלוקי השמים" כנ"ל ,הנה לכן מתהלכים בשרירות לב ומחזירים פנים ממנו בהעדר
ועל כן הרי היא צריכה לבוא אל מקום השראת שכינתו שום ידיעה והכרה ממנו ית' ,כי הוא ית' שוה ומשוה
והתגלות הנבואה וגילוי האור דווקא שהוא ארץ ישראל קטן וגדול עליון ותחתון יחדיו .ובזה האיר אברהם אבינו
ששם מקום השראת שכינת ה' והיושב שם הוא כמי את העולם באור ה' שידעו הבריות את השי"ת שה'
שיש לו אלוה כי שם מקום כבודו בגלוי אל דעת והכרת הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ,ויהי
הנבראים ,אבל מקום חוץ לארץ שם אינו בחינת 'שמים' אור לדעת שהשי"ת נמצא איתם בארץ כבשמים ,ואין
ואין כבודו שם נמצא בהתגלות והיושב שם כמי שאין שום מקום נסתר ונעלם מאורו ומהנהגתו ,ומצידו ית'
לו אלוה ,ועל כן על רבקה לבוא להתהלך לפני ה' בארץ מלכותו בארץ כבשמי שמים .וידיעה זו היא יסוד אמונת
החיים דווקא ולא להישאר בחו"ל במקום החושך. ה' שחלילה לא ידמה האדם שיש שני רשויות דהיינו
שיש מקומות ומצבים שאין הקב"ה מנהיג אותם ואינו
כי כן רצונו ית' וכוונתו בבריאת האדם שהאדם
שולט ופועל שם ושנחלקו ונתפלגו ממנו חלילה.
מדיליה בהכרת דעתו וברעותא דליבא ידע את ה'
ויתהלך לפניו ,ואז יהיה לו שיור וקיום בקדושת השי"ת,
עבודת האדם ותפקידו הוא להתקשר באור השי"ת ברזא
באשר כי הכניס וקישר את מציאות נפשו בנצחיות
"דאלוקי השמים" דווקא.
הקדושה שיהיה הוא מצדו -דהיינו מצד הוית עצמו כפי
שהוא מרגיש ומכיר ויודע בהכרה ותפיסה דיליה -כלי ואחר ששאל אותו אליעזר 'אולי לא תאבה האשה
מלא אור ,אבל באם לא יתדבק האדם ברצונו ית' לדעת ללכת אחרי אל הארץ הזאת' ,אזי לא אמר לו רק 'אלהי
את ה' הנה הוא מצידו איבד את מציאות והוית עצמיותו השמים' היינו שלא יגלה לרבקה את זה שאף ָּבארץ לא
כי הוא מצדו ישאר בחושך שאין חפץ בהיקף מציאותו נעשה שום דבר בלעדי רצון השי"ת ואין שום כח חוץ
והויתו המיוחדת משלו ,ואף אמנם שמצד השי"ת אין ממנו והוא 'אלהי הארץ' ג"כ וכל הארץ מלאה כבוד
מחיצות ורשויות נפרדות חלילה והוא מנהיג את הכל, השי"ת כמו בשמים ,ולא יאיר לפניה ממקום עילאה
אבל אמנם מצד האדם הנה חובתו בעולם הזה ודרך דזווגייהו תדיר ,כי אז תאמר למה לי לצאת מחוץ לארץ
אל שלימותו ותיקונו הוא להתהלך בדעת את ה' לאור לארץ ישראל מאחר שבאמת אין שום חילוק בין ארץ
באור החיים ,שזהו בחינת "אלוקי השמים" ,שכן הציב לשמים ובין ארץ ישראל לחו"ל רק בכל מקום מוקטר
הקב"ה את העולם המעשה והבחירה שהאדם יתיצב מוגש לשמו ית' מנחה טהורה כרצון השי"ת ,לזה אמר
ויעמיד את עצמו -ע"י מעשה ועבודה בבחירה ורצון 'ה' אלהי השמים' הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה
ודעת -במקום האור ולפני ה' דווקא ברעותא דליבא לבני ,היינו שרק מצד המלאך שמאחד שמים וארץ
ובמעשים טובים בדעת ובמשפט אמת ,ולא שיסמוך הוא עושה רצון השי"ת אף בחו"ל כמו בא"י והוא לא
א"ע על הנהגת ה' העליונה והמופשטת מדעתו שהיא יוציאנה משם כי במקומה ג"כ מלא כבוד שמים כמו
מקפת את הכל חושך כאור רע כטוב( ,שהנהגה זו מכונה בשם שהיא עומדת במעמדה ,אך מצד המלאך של שמים לבד
"עתיקא קדישא" שעל פי זה ההנהגה אין חילוק בין שמים לארץ ויחודו היא מוכרחת לצאת מחו"ל לא"י ואז תוכל לקיים רצון
כולל את הכל ומלא כל הארץ כבודו שלא ביחס אל הנבראים ואל בחירתם השי"ת.
ועבודתם) ,שאין זה רצון השי"ת וכונתו בבריאת האדם
שבאמת הוא שרק מי שמברר את עצמו מצדו לזה
בדעת ותבונה ובבחירה.
האדם נקרא השי"ת אלוה ,כדאיתא (מ"ר וישלח ע"ו ד')
וע"כ לא רצה אברהם אבינו ע"ה שיגלה אליעזר הבוחר בדרכיהם ,אבל מי שלא יברר א"ע מצדו ,לזה
האדם לא נקרא השי"ת אלוה ,נמצא לפי זה שמוכרחת לרבקה אמנו ע"ה את סוד "אלוקי הארץ" שלא תטעה
היא לצאת מחו"ל לא"י שכל הדר בא"י דומה כמי שיש מזה להשאר בחו"ל על סמך זה מהיות שהרי מסיטרא
לו אלוה כדאיתא בש"ס (כתובות קי ):ובזוה"ק (יתרו עט :):ד"אלוהי הארץ" אין צריך התאמצות עבודה ולהיקבע
במקום האור כי הרי כבודו מלא עולם ,והרי זה היה עיקר כאשר שאל אליעזר את אברהם אבינו מה יעשה אם
שנזכר לעיל שעניני האבות כוללים כל התורה, הדיבור כאן לאליעזר שיביא את רבקה מחו"ל
וכמ"ש בזה"ק (מהנ"ע חיי קכ"ז) שמרומז בזה הפרשה לא"י מקום הקודש ,וזה הנחיצות הוא מצד שהקב"ה
ענין ירידת הנשמה להגוף ,שהנשמה קודם ירידתה הוא "אלוקי השמים" דווקא ,דהיינו שהוא חפץ ורוצה
להגוף מצדה לא תחפוץ לכנוס לאחריות וסכנה בעוה"ז בעבודת האדם שיתהלך לפניו ,ורק אז יש לו חיבור איתו
ששם הוא בלא בחירה ואי אפשר להפסיד ,אך השי"ת והוא מתמצא ושוכן אצלו בהארת פנים ובחיבה אבל
חפץ להיטיב ולהגדיל טובה להבריאה במה שתעבוד באם האדם עריק מקמיה מריה ועושה מה שליבו חפץ
אותו מתוך ההסתר ועי"ז תגיע למעלה היותר גדולה אז הוא להיפך חלילה.
שתקנה בעוה"ז ,וכדאיתא בפסיקתא רבתי (בפרשת
וזה ההנהגה הקבועה הגלויה שהציב השי"ת את
החודש) רבות עשית אתה ה' נפלאותיך ומחשבותיך עצמו אל בריותיו ,שהוא הנהגת שכר ועונש טוב ורע הוא
אלינו (תהילים מ') כל הנפלאות ומחשבות שחשבת כדי הוא רצונו ית' שכך יתראה אל האדם שהקב"ה נמצא
שיהא אדם נזקק לביתו (וכמ"ש הענין במקומו) :זה ההסתר איתו במידה אשר הוא יעמיד עצמו באור ה' ושיתאמץ
שהציב השי"ת בזה העולם שהוא אלוקי השמים ולא לצמצם עצמו ולהתברר לפנות עצמו אל השמים מקום
אלוקי הארץ ,שהוא נמצא במקום האור ולא במקום קדשו ,כי הקב"ה הוא "אלוקי השמים" דווקא ,וכן ארץ
החושך ושהכל תלוי בעבודת האדם ,זהו לתועלת ישראל שאור ה' ושכינתו שם הוא בחי' 'שמים' ,אבל
ולטובת האדם כדי שיוסיף חיל וקנין מדיליה ,שזה באם יתפשט האדם לעשות מה שליבו חפץ על סמך
העולם הוא מקום שהאדם קונה קנינים של קדושה שהקב"ה נמצא איתו גם שלא מדעתו וגם בהעדר חלקו
והתבררות בנפשו מבחוץ ע"י עבודתו בבחירתו ,וזה ומבלעדי הכרה משלו ,א"כ הוא כאשר הוא בצורת האדם
אי אפשר רק במקום שהאור נעדר משם שנראה שם שלו נשאר בחושך ואין חלקו בקדושה ויאבד ויכלה
חלל פנוי ומקום הניתן לבחירת האדם כמ"ש והארץ לדראון ,ואין הקב"ה מיחד שמו להקרא אלוקיו רק על
נתן לבני אדם ,ואך במקום זה שם אפשרות עבודת זה המברר עצמו להיות מרכבה אליו ,אבל על המחזיר
האדם והוספת אור וזכות מדיליה ,שאמנם מאותה פניו ומנתק מוסרות אינו נקרא אלוקיו ,וכלשון המדרש:
סיבה עצמה הרי העולם הוא מקום סכנה ועלול האדם ויאמר יעקב אלוהי אבי אברהם ואלהי יצחק (זה היה
להתקלקל ולהפסיד כל מציאותו והויתו בהיותו במקום מע ָשיו אחיו ,וע"ז מקשה
תחילת תפילת יעקב אבינו בבואו לא"י שינצל ֵ
שאפשר לאבד את הכל ולהתקלקל לגמרי ,וא"כ הרי המדרש ):הא לעשיו לא (בתמיה ,הלוא זכות אבות ויחוד שם ה' על
לכאורה יותר טוב אל האדם שלא יברא וישאר במקום אברהם ויצחק ,יכולה היא שתעמוד לעשיו כמו ליעקב ,ואיך התפלל יעקב
הוַ ָדאּות בעולם הנשמות שכולו טוב ומלא אורה ששם אבינו בכח האבות להינצל מאחיו עשיו שהוא זרע אבות כמוהו ,ומתרץ):
אין אפשרות הפסד (אף שגם לא ריוח) ,זהו כונת דברי חז"ל אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם אני מתקיים
נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ,אבל אמנם לא עליו מי שאינו בוחר בדרכיהם אינו עושה כמעשיהם
אמרו טוב לו רק נוח לו ,כי אף שאכן נח ונעים לו לאדם איני מתקיים עליו וכו' .והיינו שאף שעשיו היה זרע
מצד תפיסתו ושיקול דעתו משלו ושלות רוחו שלא אבות לא עמד לו זכותם ,כי אין הוא מתיחס להם ,כי
יכניס עצמו לבית הספק ולמקומות חושך וסכנה של קדושת וזכות האבות על בניהם הוא הכל לפי המעשה
איבוד כל חלקו שהרי מי חפץ ורוצה מיחושים וכאבי לב והכונה ,וע"כ אין הקב"ה מיחד ושורה על עשיו רק יעקב
ונפש מפחידים ומכאיבים כאלו ,אבל אמנם רצון השי"ת ההולך בדרכי אבות עליו הקב"ה רוכב ומתקיים עליו
בורא הכל היודע יצר כל יצורים אינו כן כי אמנם הוא י"ת והוא אלוקיו.
חפץ בטוב האדם באמת ,וטובת האדם האמיתית הוא
בעבודתו בזה העולם דייקא להוסיף חיל ואור בנפשו העבודה הוא במקום ההסתר והספק דווקא ששם מקום הפנוי
ולתקן את העולם מכח עצמו במקום ההסתר והספק, לבחירתו ,ושם מקום ההפסד והריוח.
כי אמנם מצידו ית' ליכא ספיקא ,כי הכל מבוטח באשר אמנם כל זה החילוק הוא רק מצד האדם ,אבל מצד
שהוא ית' יגמור את הכל בשלימות ולא יפול צרור ארצה. השי"ת אין שום חילוק באמת בין שמים לארץ ,וכמו
ליקוטים פרשת חיי שרה
אף בשב ואל תעשה כמ"ש והוא יושב בארץ הנגב והיינו הטעם שבזיווג יצחק אבינו עסק אביו אברהם ולא הוא בעצמו.
מנוגב מכל חמדה ,לזאת אברהם אבינו שהכיר את נפש ויצחק בא מבוא כו' ויצא יצחק לשוח כו' וירא והנה כו'
(כ"ד ס"ב) היינו כי יצחק הי' שורש לכל היראות שבעולם יצחק בזה וידע כי מאד נמצא בו יראה לעשות איזה
מעשה בקום ועשה שלח הוא את עבדו לזווג לו זיווג ,אך באמת
ואלה יעמדו על הברכה מאת ה' היתה זאת כי בא העת שישא יצחק אבינו אשה וגם יצחק
להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א התחיל להתעורר בלבו לא תוהו בראה כו' ,אך ביען שהי' ירא לעשות
איזה מעשה בפועל לזאת יצא לשוח בשדה ולהתפלל להש"י שיעזרו
בזה ויזמין לו זווגו כי יש שזיווגו בא אצלו ומיד נענה בתפלתו וישא
לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה עיניו כו' כי טרם יקראו ואני אענה.
לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל.
(מי השילוח ח"א חיי שרה)
נתנדב ע"י משפחתו.
בהכרת אליעזר שהוא עבד אברהם ולית ליה מגרמיה כלום אז נכלל בו ויצא
החפץ בעילום שמו מכלל ארור.
זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע ויאמר עבד אברהם אנכי .איתא במדרש רבה (חיי ס') ע"י ששרת
בכל טוב סלה את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך ונאמר עליו בוא
ברוך ה' .הענין בזה כדאיתא בש"ס (ב"ק צב ):חמרא למארי' וטיבותא
נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י לשקייה משמע מזה שעיקר צריך להחזיק טובה להשקייא .אכן זה
נתנדב ע"י משפחתו. הוא רק אם יש להשקייא הכרה שהוא איננו בעל הטובה רק הוא
כפוף תחת בעל היין שהוא בעל הטובה ,כי אם יאמר השקייא
שהטובה היא שלו אזי תלקח מאתו הטובה כי עיקר הטובה באה לו
לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל
נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א מכח האדון .וזה הוא הענין באליעזר עבד אברהם שהי' לו זו ההכרה
הונצח ע"י משפחתו שיחי' שעיקר הטובה וההצלחה באה לו בזכותו של אאע"ה שהוא האדון
בהטובה ואליעזר הוא העבד לזה מגיע גם לו ברכה טיבותא לשקייה
שהיה יכול לומר שהוא קרובו של אאע"ה והודה על האמת ויאמר
עבד אברהם אנכי:
(בית יעקב חיי שרה אות ל')
עימוד ועיצוב' :ואנוהו' 05331.05646
בשורה טובה לדורשי ה' וטובו
זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע
מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א
ביום רביעי בלילה בשעה 23:00 שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה 21:00
בבית המדרש דרוהביטש בבית המדרש ראדזין
רחוב מלאכי 9בעיה"ק ירושלים רחוב חיים מיכלין 3בית וגן
שמעו ותחי נפשכם
לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ri0583256436@gmail.com
To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com
דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון ,נא לפנות למערכת במספר 058-
3256436או ע"י כתובת מייל ri0583256436@gmail.comושכרו הרבה מאד על פי פעלו.
להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת
יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר
