gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים‬ ‫ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו‬ ‫במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה‬ ‫פרשת‬ ‫עלון‬ ‫חיי שרה‬ ‫מס' ‪159‬‬ ‫מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א‬ ‫בית יעקב פרשת חיי שרה אות כ'‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫אברהם אבינו חידש בעולם שהקב"ה הוא 'אלוקי הארץ' כמו 'אלוקי השמים'‪ ,‬ואמנם זהו רק מצד השי"ת‬ ‫אבל מצד האדם וחובתו ותפקידו הקב"ה הוא "אלוקי השמים" דווקא‬ ‫לאלוקים אז גם הקב"ה אינו נמצא איתו ומסלק אורו ממנו‪,‬‬ ‫הקב"ה נמצא ומנהיג את הכל וכחשיכה כאורה לפניו והוא "אלוקי‬ ‫ועפ"י תפיסה זו הנה הקב"ה הוא רק יושב בשמים והוא‬ ‫השמים ואלוקי הארץ" בשוה‪.‬‬ ‫"אלוקי השמים" דווקא כי השמים שמים לה' ושם כבודו‬ ‫ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ וגו'‪ ,‬ויאמר‬ ‫מאיר בהתגלות ובהירות‪ ,‬וכן בכל מקום שכבודו בהתגלות‬ ‫אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ‬ ‫שם הוא בחינת "שמים" לה'‪ ,‬אבל הארץ הרי נתן לבני אדם‪,‬‬ ‫הזאת וגו'‪ .‬ויאמר אליו אברהם וגו' ה' אלהי השמים וגו'‬ ‫ומשמעות ביטוי 'הארץ' הוא כל מקום שאין שם בהירות‬ ‫הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם‪ .‬הענין‬ ‫האור והקדושה ובמקום כזה הוא לבני אדם ולא לה' שאין‬ ‫הזה למה מתחלה נאמר 'ה' אלהי השמים ואלהי הארץ'‬ ‫מקום זה מוקף באורו והנהגתו והוא נסתר מכבודו ונפרד‬ ‫ואח"ז נאמר רק 'אלהי השמים' ולא 'אלהי הארץ'‪ .‬אכן‬ ‫מהנהגתו ואין מקום כבודו שם והוא ניתן וניתק לבני‬ ‫אברהם אבינו ע"ה חידש זאת בעולם שהשי"ת הוא 'אלהי‬ ‫האדם שיעשו שם כרצונם בבחירתם כי שלהם הוא‪ .‬וא"כ‬ ‫הארץ' ג"כ‪ ,‬כי 'אלהי השמים' היינו במקום שאדם הוא‬ ‫א"א לכנותו "אלקי הארץ" דהיינו שהוא נמצא ומנהיג‬ ‫בבהירות השכל ונראה לעין כל איך שזה האדם עושה רצון‬ ‫את הארץ החשוכה מאורו‪ ,‬כי בהיות אשר במקום הארץ‬ ‫הש"י‪ ,‬ואברהם אבינו חידש שהשי"ת הוא גם 'אלהי הארץ'‬ ‫וההסתר הרי הברואים בה אינם יודעים ומכירים את כבודו‬ ‫היינו במקום הסתרה שלא נראה לעין‪ ,‬ולאדם ידמה שיש‬ ‫ואינם מתהלכים לפניו ועושים מה שליבם חפץ‪ ,‬א"כ אין‬ ‫לו בחירה‪ ,‬והראה שאף בארץ לא נעשה שום דבר מבלעדי‬ ‫מקומו שם ואין הנהגתו כוללת ומקפת אותם‪ ,‬ואינו אלא‬ ‫רצון השי"ת‪ ,‬ולא כמו שהעכו"ם אומרים שח"ו עזב ה' את‬ ‫'אלוקי השמים' שבשמים כבודו שרק במקום העבודה‬ ‫הארץ ואינו משגיח על מעשה בני אדם‪ .‬לזה אמר לאליעזר‬ ‫שעומדים לפניו בהכרה רק שם מתאחדת אלוקותו כביכול‬ ‫'ה' אלהי השמים ואלהי הארץ' שעל יָ ִדי נתחדש זאת‬ ‫ואורו מאיר וניכר בהתגלות‪.‬‬ ‫בעולם‪ :‬ההסתכלות הפשוטה והמורגלת שהציב הקב"ה‬ ‫בעולמו ובסדר הנהגת בריותיו הוא‪ ,‬שהקב"ה שוכן ונמצא‬ ‫וזה ההכרה והתפיסה היה עד שבא אברהם אבינו‬ ‫ומתאחד במקום שמוכשר לאורו דווקא‪ ,‬היינו כאשר‬ ‫ע"ה שהוא גילה והאיר והזריח בעולם והכיר בעצמו‬ ‫האדם מתנהג בדעת אלוקים ובהכרה בהירה באור השי"ת‬ ‫ולימד לבני אדם שהקב"ה נמצא ומנהיג כרצונו אף את‬ ‫וביושר ובמשפט כאשר השי"ת דורש ממנו אז הקב"ה‬ ‫העולם הזה שאין כבודו בהתגלות ואין בני האדם יודעים‬ ‫מתמצא אליו ונמצא איתו עימו ומאיר אותו ואת דרכו‬ ‫אותו ומתהלכים לפניו והם שקועים בתחתיות 'ארץ'‪ ,‬גם‬ ‫ועליו יביט ופורש צל כנפיו עליו‪ ,‬אבל כאשר האדם מרוחק‬ ‫שם ואצלם ובתוכם הוא שוכן והוא המנהיג כל עסקיהם‬ ‫ומנוכר מידיעת השי"ת ומתנהג כרצונו בפירודא ובהפקר‬ ‫הוא העושה כל כרצונו בהנהגתו המדוקדקת‪ ,‬ואין שום‬ ‫בלא דעת אלוקים אז הוא מנותק לעצמו ואין השי"ת איתו‬ ‫דבר יוצא חוץ מהיקף הנהגתו‪ ,‬כי הוא י"ת כולל וסובב‬ ‫והוא נמצא בחושך וצלמות‪ ,‬כי כן הסדר והצורה שהציב‬ ‫ומקיף את הכל גם את בעלי הבחירה המתהלכים בחושך‬ ‫השי"ת בהנהגתו ובעולמו שאין הקב"ה מאיר פניו אלא‬ ‫וחושבים שהם אדוני הארץ ועושים בבחירת ליבם כרצונם‬ ‫למי שפונה אליו ודורש אותו ומתהלך באמיתות לפניו‪,‬‬ ‫מה שליבם חפץ אף הם לא יצאו ונפלטו מהנהגתו ואור ה'‬ ‫כאשר כן הוא דרך המשפט הישר שכל חיבור הוא 'פנים‬ ‫מקיף אותם והמנהל את כל מעשיהם ומנהיגם בתכלית‬ ‫בפנים' דווקא שאין חיבור ודיבוק אלא כאשר הוא משני‬ ‫עד דק גם מה שנראה שנעשה ואירע על ידיהם בחפשיות‬ ‫הצדדים דווקא ומידה במידה‪ ,‬אבל כאשר אין האדם פונה‬ ‫לא תאבה האשה לבוא עימו לארץ ישראל‬ ‫בחירתם‪ ,‬כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל‬ ‫מחרן‪ ,‬אז אמר אאע"ה "ה' אלוקי השמים אשר לקחני‬ ‫ועל הארץ מתחת אין עוד‪ ,‬והוא "אלוקי הארץ"‬ ‫מבית אבי ומארץ מולדתי וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך"‬ ‫כמו "אלוקי השמים" שאין חילוק ושינוי אצלו יתברך‬ ‫(עי"ש כל הפסוקים)‪ ,‬ואז לא אמר "אלוקי הארץ" רק 'אלוקי‬ ‫ובהיקף מלכות הנהגתו בין מקום ה'שמים' היינו מקום‬ ‫השמים'‪ ,‬כי כוונת דבריו הוא שמהיות שרצון השי"ת‬ ‫שהבריות מתהלכים לפניו ומכירים וממליכים אותו‬ ‫מבריותיו הוא שיתהלכו לפניו ושיעבדוהו בדעת וברצון‬ ‫עליהם לבין מקום ה'ארץ' שאורו נסתר שם ובני האדם‬ ‫ובבחירה‪ ,‬שזהו בחינת "אלוקי השמים" כנ"ל‪ ,‬הנה לכן‬ ‫מתהלכים בשרירות לב ומחזירים פנים ממנו בהעדר‬ ‫ועל כן הרי היא צריכה לבוא אל מקום השראת שכינתו‬ ‫שום ידיעה והכרה ממנו ית'‪ ,‬כי הוא ית' שוה ומשוה‬ ‫והתגלות הנבואה וגילוי האור דווקא שהוא ארץ ישראל‬ ‫קטן וגדול עליון ותחתון יחדיו‪ .‬ובזה האיר אברהם אבינו‬ ‫ששם מקום השראת שכינת ה' והיושב שם הוא כמי‬ ‫את העולם באור ה' שידעו הבריות את השי"ת שה'‬ ‫שיש לו אלוה כי שם מקום כבודו בגלוי אל דעת והכרת‬ ‫הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת‪ ,‬ויהי‬ ‫הנבראים‪ ,‬אבל מקום חוץ לארץ שם אינו בחינת 'שמים'‬ ‫אור לדעת שהשי"ת נמצא איתם בארץ כבשמים‪ ,‬ואין‬ ‫ואין כבודו שם נמצא בהתגלות והיושב שם כמי שאין‬ ‫שום מקום נסתר ונעלם מאורו ומהנהגתו‪ ,‬ומצידו ית'‬ ‫לו אלוה‪ ,‬ועל כן על רבקה לבוא להתהלך לפני ה' בארץ‬ ‫מלכותו בארץ כבשמי שמים‪ .‬וידיעה זו היא יסוד אמונת‬ ‫החיים דווקא ולא להישאר בחו"ל במקום החושך‪.‬‬ ‫ה' שחלילה לא ידמה האדם שיש שני רשויות דהיינו‬ ‫שיש מקומות ומצבים שאין הקב"ה מנהיג אותם ואינו‬ ‫כי כן רצונו ית' וכוונתו בבריאת האדם שהאדם‬ ‫שולט ופועל שם ושנחלקו ונתפלגו ממנו חלילה‪.‬‬ ‫מדיליה בהכרת דעתו וברעותא דליבא ידע את ה'‬ ‫ויתהלך לפניו‪ ,‬ואז יהיה לו שיור וקיום בקדושת השי"ת‪,‬‬ ‫עבודת האדם ותפקידו הוא להתקשר באור השי"ת ברזא‬ ‫באשר כי הכניס וקישר את מציאות נפשו בנצחיות‬ ‫"דאלוקי השמים" דווקא‪.‬‬ ‫הקדושה שיהיה הוא מצדו ‪ -‬דהיינו מצד הוית עצמו כפי‬ ‫שהוא מרגיש ומכיר ויודע בהכרה ותפיסה דיליה ‪ -‬כלי‬ ‫ואחר ששאל אותו אליעזר 'אולי לא תאבה האשה‬ ‫מלא אור‪ ,‬אבל באם לא יתדבק האדם ברצונו ית' לדעת‬ ‫ללכת אחרי אל הארץ הזאת'‪ ,‬אזי לא אמר לו רק 'אלהי‬ ‫את ה' הנה הוא מצידו איבד את מציאות והוית עצמיותו‬ ‫השמים' היינו שלא יגלה לרבקה את זה שאף ָּבארץ לא‬ ‫כי הוא מצדו ישאר בחושך שאין חפץ בהיקף מציאותו‬ ‫נעשה שום דבר בלעדי רצון השי"ת ואין שום כח חוץ‬ ‫והויתו המיוחדת משלו‪ ,‬ואף אמנם שמצד השי"ת אין‬ ‫ממנו והוא 'אלהי הארץ' ג"כ וכל הארץ מלאה כבוד‬ ‫מחיצות ורשויות נפרדות חלילה והוא מנהיג את הכל‪,‬‬ ‫השי"ת כמו בשמים‪ ,‬ולא יאיר לפניה ממקום עילאה‬ ‫אבל אמנם מצד האדם הנה חובתו בעולם הזה ודרך‬ ‫דזווגייהו תדיר‪ ,‬כי אז תאמר למה לי לצאת מחוץ לארץ‬ ‫אל שלימותו ותיקונו הוא להתהלך בדעת את ה' לאור‬ ‫לארץ ישראל מאחר שבאמת אין שום חילוק בין ארץ‬ ‫באור החיים‪ ,‬שזהו בחינת "אלוקי השמים"‪ ,‬שכן הציב‬ ‫לשמים ובין ארץ ישראל לחו"ל רק בכל מקום מוקטר‬ ‫הקב"ה את העולם המעשה והבחירה שהאדם יתיצב‬ ‫מוגש לשמו ית' מנחה טהורה כרצון השי"ת‪ ,‬לזה אמר‬ ‫ויעמיד את עצמו ‪ -‬ע"י מעשה ועבודה בבחירה ורצון‬ ‫'ה' אלהי השמים' הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה‬ ‫ודעת ‪ -‬במקום האור ולפני ה' דווקא ברעותא דליבא‬ ‫לבני‪ ,‬היינו שרק מצד המלאך שמאחד שמים וארץ‬ ‫ובמעשים טובים בדעת ובמשפט אמת‪ ,‬ולא שיסמוך‬ ‫הוא עושה רצון השי"ת אף בחו"ל כמו בא"י והוא לא‬ ‫א"ע על הנהגת ה' העליונה והמופשטת מדעתו שהיא‬ ‫יוציאנה משם כי במקומה ג"כ מלא כבוד שמים כמו‬ ‫מקפת את הכל חושך כאור רע כטוב‪( ,‬שהנהגה זו מכונה בשם‬ ‫שהיא עומדת במעמדה‪ ,‬אך מצד המלאך של שמים לבד‬ ‫"עתיקא קדישא" שעל פי זה ההנהגה אין חילוק בין שמים לארץ ויחודו‬ ‫היא מוכרחת לצאת מחו"ל לא"י ואז תוכל לקיים רצון‬ ‫כולל את הכל ומלא כל הארץ כבודו שלא ביחס אל הנבראים ואל בחירתם‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫ועבודתם)‪ ,‬שאין זה רצון השי"ת וכונתו בבריאת האדם‬ ‫שבאמת הוא שרק מי שמברר את עצמו מצדו לזה‬ ‫בדעת ותבונה ובבחירה‪.‬‬ ‫האדם נקרא השי"ת אלוה‪ ,‬כדאיתא (מ"ר וישלח ע"ו ד')‬ ‫וע"כ לא רצה אברהם אבינו ע"ה שיגלה אליעזר‬ ‫הבוחר בדרכיהם‪ ,‬אבל מי שלא יברר א"ע מצדו‪ ,‬לזה‬ ‫האדם לא נקרא השי"ת אלוה‪ ,‬נמצא לפי זה שמוכרחת לרבקה אמנו ע"ה את סוד "אלוקי הארץ" שלא תטעה‬ ‫היא לצאת מחו"ל לא"י שכל הדר בא"י דומה כמי שיש מזה להשאר בחו"ל על סמך זה מהיות שהרי מסיטרא‬ ‫לו אלוה כדאיתא בש"ס (כתובות קי‪ ):‬ובזוה"ק (יתרו עט‪ :):‬ד"אלוהי הארץ" אין צריך התאמצות עבודה ולהיקבע‬ ‫במקום האור כי הרי כבודו מלא עולם‪ ,‬והרי זה היה עיקר‬ ‫כאשר שאל אליעזר את אברהם אבינו מה יעשה אם‬ ‫שנזכר לעיל שעניני האבות כוללים כל התורה‪,‬‬ ‫הדיבור כאן לאליעזר שיביא את רבקה מחו"ל‬ ‫וכמ"ש בזה"ק (מהנ"ע חיי קכ"ז) שמרומז בזה הפרשה‬ ‫לא"י מקום הקודש‪ ,‬וזה הנחיצות הוא מצד שהקב"ה‬ ‫ענין ירידת הנשמה להגוף‪ ,‬שהנשמה קודם ירידתה‬ ‫הוא "אלוקי השמים" דווקא‪ ,‬דהיינו שהוא חפץ ורוצה‬ ‫להגוף מצדה לא תחפוץ לכנוס לאחריות וסכנה בעוה"ז‬ ‫בעבודת האדם שיתהלך לפניו‪ ,‬ורק אז יש לו חיבור איתו‬ ‫ששם הוא בלא בחירה ואי אפשר להפסיד‪ ,‬אך השי"ת‬ ‫והוא מתמצא ושוכן אצלו בהארת פנים ובחיבה אבל‬ ‫חפץ להיטיב ולהגדיל טובה להבריאה במה שתעבוד‬ ‫באם האדם עריק מקמיה מריה ועושה מה שליבו חפץ‬ ‫אותו מתוך ההסתר ועי"ז תגיע למעלה היותר גדולה‬ ‫אז הוא להיפך חלילה‪.‬‬ ‫שתקנה בעוה"ז‪ ,‬וכדאיתא בפסיקתא רבתי (בפרשת‬ ‫וזה ההנהגה הקבועה הגלויה שהציב השי"ת את‬ ‫החודש) רבות עשית אתה ה' נפלאותיך ומחשבותיך‬ ‫עצמו אל בריותיו‪ ,‬שהוא הנהגת שכר ועונש טוב ורע הוא‬ ‫אלינו (תהילים מ') כל הנפלאות ומחשבות שחשבת כדי‬ ‫הוא רצונו ית' שכך יתראה אל האדם שהקב"ה נמצא‬ ‫שיהא אדם נזקק לביתו (וכמ"ש הענין במקומו)‪ :‬זה ההסתר‬ ‫איתו במידה אשר הוא יעמיד עצמו באור ה' ושיתאמץ‬ ‫שהציב השי"ת בזה העולם שהוא אלוקי השמים ולא‬ ‫לצמצם עצמו ולהתברר לפנות עצמו אל השמים מקום‬ ‫אלוקי הארץ‪ ,‬שהוא נמצא במקום האור ולא במקום‬ ‫קדשו‪ ,‬כי הקב"ה הוא "אלוקי השמים" דווקא‪ ,‬וכן ארץ‬ ‫החושך ושהכל תלוי בעבודת האדם‪ ,‬זהו לתועלת‬ ‫ישראל שאור ה' ושכינתו שם הוא בחי' 'שמים'‪ ,‬אבל‬ ‫ולטובת האדם כדי שיוסיף חיל וקנין מדיליה‪ ,‬שזה‬ ‫באם יתפשט האדם לעשות מה שליבו חפץ על סמך‬ ‫העולם הוא מקום שהאדם קונה קנינים של קדושה‬ ‫שהקב"ה נמצא איתו גם שלא מדעתו וגם בהעדר חלקו‬ ‫והתבררות בנפשו מבחוץ ע"י עבודתו בבחירתו‪ ,‬וזה‬ ‫ומבלעדי הכרה משלו‪ ,‬א"כ הוא כאשר הוא בצורת האדם‬ ‫אי אפשר רק במקום שהאור נעדר משם שנראה שם‬ ‫שלו נשאר בחושך ואין חלקו בקדושה ויאבד ויכלה‬ ‫חלל פנוי ומקום הניתן לבחירת האדם כמ"ש והארץ‬ ‫לדראון‪ ,‬ואין הקב"ה מיחד שמו להקרא אלוקיו רק על‬ ‫נתן לבני אדם‪ ,‬ואך במקום זה שם אפשרות עבודת‬ ‫זה המברר עצמו להיות מרכבה אליו‪ ,‬אבל על המחזיר‬ ‫האדם והוספת אור וזכות מדיליה‪ ,‬שאמנם מאותה‬ ‫פניו ומנתק מוסרות אינו נקרא אלוקיו‪ ,‬וכלשון המדרש‪:‬‬ ‫סיבה עצמה הרי העולם הוא מקום סכנה ועלול האדם‬ ‫ויאמר יעקב אלוהי אבי אברהם ואלהי יצחק (זה היה‬ ‫להתקלקל ולהפסיד כל מציאותו והויתו בהיותו במקום‬ ‫מע ָשיו אחיו‪ ,‬וע"ז מקשה‬ ‫תחילת תפילת יעקב אבינו בבואו לא"י שינצל ֵ‬ ‫שאפשר לאבד את הכל ולהתקלקל לגמרי‪ ,‬וא"כ הרי‬ ‫המדרש‪ ):‬הא לעשיו לא (בתמיה‪ ,‬הלוא זכות אבות ויחוד שם ה' על‬ ‫לכאורה יותר טוב אל האדם שלא יברא וישאר במקום‬ ‫אברהם ויצחק‪ ,‬יכולה היא שתעמוד לעשיו כמו ליעקב‪ ,‬ואיך התפלל יעקב‬ ‫הוַ ָדאּות בעולם הנשמות שכולו טוב ומלא אורה ששם‬ ‫אבינו בכח האבות להינצל מאחיו עשיו שהוא זרע אבות כמוהו‪ ,‬ומתרץ‪):‬‬ ‫אין אפשרות הפסד (אף שגם לא ריוח)‪ ,‬זהו כונת דברי חז"ל‬ ‫אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם אני מתקיים‬ ‫נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא‪ ,‬אבל אמנם לא‬ ‫עליו מי שאינו בוחר בדרכיהם אינו עושה כמעשיהם‬ ‫אמרו טוב לו רק נוח לו‪ ,‬כי אף שאכן נח ונעים לו לאדם‬ ‫איני מתקיים עליו וכו'‪ .‬והיינו שאף שעשיו היה זרע‬ ‫מצד תפיסתו ושיקול דעתו משלו ושלות רוחו שלא‬ ‫אבות לא עמד לו זכותם‪ ,‬כי אין הוא מתיחס להם‪ ,‬כי‬ ‫יכניס עצמו לבית הספק ולמקומות חושך וסכנה של‬ ‫קדושת וזכות האבות על בניהם הוא הכל לפי המעשה‬ ‫איבוד כל חלקו שהרי מי חפץ ורוצה מיחושים וכאבי לב‬ ‫והכונה‪ ,‬וע"כ אין הקב"ה מיחד ושורה על עשיו רק יעקב‬ ‫ונפש מפחידים ומכאיבים כאלו‪ ,‬אבל אמנם רצון השי"ת‬ ‫ההולך בדרכי אבות עליו הקב"ה רוכב ומתקיים עליו‬ ‫בורא הכל היודע יצר כל יצורים אינו כן כי אמנם הוא י"ת‬ ‫והוא אלוקיו‪.‬‬ ‫חפץ בטוב האדם באמת‪ ,‬וטובת האדם האמיתית הוא‬ ‫בעבודתו בזה העולם דייקא להוסיף חיל ואור בנפשו‬ ‫העבודה הוא במקום ההסתר והספק דווקא ששם מקום הפנוי‬ ‫ולתקן את העולם מכח עצמו במקום ההסתר והספק‪,‬‬ ‫לבחירתו‪ ,‬ושם מקום ההפסד והריוח‪.‬‬ ‫כי אמנם מצידו ית' ליכא ספיקא‪ ,‬כי הכל מבוטח באשר‬ ‫אמנם כל זה החילוק הוא רק מצד האדם‪ ,‬אבל מצד‬ ‫שהוא ית' יגמור את הכל בשלימות ולא יפול צרור ארצה‪.‬‬ ‫השי"ת אין שום חילוק באמת בין שמים לארץ‪ ,‬וכמו‬ ‫ליקוטים פרשת חיי שרה‬ ‫אף בשב ואל תעשה כמ"ש והוא יושב בארץ הנגב והיינו‬ ‫הטעם שבזיווג יצחק אבינו עסק אביו אברהם ולא הוא בעצמו‪.‬‬ ‫מנוגב מכל חמדה‪ ,‬לזאת אברהם אבינו שהכיר את נפש‬ ‫ויצחק בא מבוא כו' ויצא יצחק לשוח כו' וירא והנה כו'‬ ‫(כ"ד ס"ב) היינו כי יצחק הי' שורש לכל היראות שבעולם יצחק בזה וידע כי מאד נמצא בו יראה לעשות איזה‬ ‫מעשה בקום ועשה שלח הוא את עבדו לזווג לו זיווג‪ ,‬אך באמת‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫מאת ה' היתה זאת כי בא העת שישא יצחק אבינו אשה וגם יצחק‬ ‫להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א‬ ‫התחיל להתעורר בלבו לא תוהו בראה כו'‪ ,‬אך ביען שהי' ירא לעשות‬ ‫איזה מעשה בפועל לזאת יצא לשוח בשדה ולהתפלל להש"י שיעזרו‬ ‫בזה ויזמין לו זווגו כי יש שזיווגו בא אצלו ומיד נענה בתפלתו וישא‬ ‫לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה‬ ‫עיניו כו' כי טרם יקראו ואני אענה‪.‬‬ ‫לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫(מי השילוח ח"א חיי שרה)‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫בהכרת אליעזר שהוא עבד אברהם ולית ליה מגרמיה כלום אז נכלל בו ויצא‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫מכלל ארור‪.‬‬ ‫זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע‬ ‫ויאמר עבד אברהם אנכי‪ .‬איתא במדרש רבה (חיי ס') ע"י ששרת‬ ‫בכל טוב סלה‬ ‫את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך ונאמר עליו בוא‬ ‫ברוך ה'‪ .‬הענין בזה כדאיתא בש"ס (ב"ק צב‪ ):‬חמרא למארי' וטיבותא‬ ‫נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י‬ ‫לשקייה משמע מזה שעיקר צריך להחזיק טובה להשקייא‪ .‬אכן זה‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫הוא רק אם יש להשקייא הכרה שהוא איננו בעל הטובה רק הוא‬ ‫כפוף תחת בעל היין שהוא בעל הטובה‪ ,‬כי אם יאמר השקייא‬ ‫שהטובה היא שלו אזי תלקח מאתו הטובה כי עיקר הטובה באה לו‬ ‫לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל‬ ‫נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א‬ ‫מכח האדון‪ .‬וזה הוא הענין באליעזר עבד אברהם שהי' לו זו ההכרה‬ ‫הונצח ע"י משפחתו שיחי'‬ ‫שעיקר הטובה וההצלחה באה לו בזכותו של אאע"ה שהוא האדון‬ ‫בהטובה ואליעזר הוא העבד לזה מגיע גם לו ברכה טיבותא לשקייה‬ ‫שהיה יכול לומר שהוא קרובו של אאע"ה והודה על האמת ויאמר‬ ‫עבד אברהם אנכי‪:‬‬ ‫(בית יעקב חיי שרה אות ל')‬ ‫עימוד ועיצוב‪' :‬ואנוהו' ‪05331.05646‬‬ ‫בשורה טובה לדורשי ה' וטובו‬ ‫זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע‬ ‫מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א‬ ‫ביום רביעי בלילה בשעה ‪23:00‬‬ ‫שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫בבית המדרש דרוהביטש‬ ‫בבית המדרש ראדזין‬ ‫רחוב מלאכי ‪ 9‬בעיה"ק ירושלים‬ ‫רחוב חיים מיכלין ‪ 3‬בית וגן‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ‪ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫‪To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון‪ ,‬נא לפנות למערכת במספר ‪058-‬‬ ‫‪ 3256436‬או ע"י כתובת מייל ‪ ri0583256436@gmail.com‬ושכרו הרבה מאד על פי פעלו‪.‬‬ ‫להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת‬ ‫יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר‬