gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪531‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת חיי שרה – חשון תשפ"ז‬ ‫את היי לאלפי רבבה‬ ‫ויהיו חיי שרה‬ ‫כותב ה'זרע שמשון' בפר' בראשית‪ :‬לבן ביקש לעקור את‬ ‫שמה המקורי היה שרי והקב"ה נטל משמה את האות י'‬ ‫הכל והיה מכשף גדול ויודע ששני בנים עתידין לצאת‬ ‫ונתנה ליהושע בן נון‪.‬‬ ‫מרבקה‪ ,‬אחד צדיק ואחד רשע‪ ,‬והרשע יבא מכח צד‬ ‫מפליא לציין‪ ,‬כי בכל חמשה חומשי תורה‪ ,‬יש י"ז פעמים‬ ‫משפחת רבקה שהיו רשעים והצדיק יבא מכח צד יצחק‬ ‫המילה שרי‪ ,‬וכן י"ז פעמים המילה יהושע‪ ,‬זה כמנין זה‪,‬‬ ‫שהם צדיקים‪ ,‬ולכן אמר‪' :‬את היי לאלפי רבבה'‪ ,‬שהחלק‬ ‫כלומר‪ ,‬על כל פעם שנכתב יהושע עם האות י' נכתב גם‬ ‫שלך ינצח ועשו יכניע את יעקב ח"ו‪.‬‬ ‫שרי עם האות י'‪.‬‬ ‫ע"פ דבריו הקד'‪ ,‬אמרתי להוסיף עוד כמה אנפין בדומה‪.‬‬ ‫בני חת‬ ‫יעקב אמר 'יש לי כל'‪ ,‬עשו אמר 'יש לי רב'‪ ,‬וזה רמזו‬ ‫אפשר לומר בדרך צחות‪ ,‬כי עפרון לחש לאברהם‪ ,‬כי אם‬ ‫משפחת לבן בברכתם לרבקה‪ ,‬כי רצו שמידתו של יעקב‬ ‫קשה לו לשלם ת' שקל כסף בבת אחת‪ ,‬אפשר לפרוס את‬ ‫יכנע למידתו של עשו‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫הסכום לשמונה תשלומים של ‪ 50‬שקל כסף כל תשלום‪,‬‬ ‫'א‪-‬ת' היינו מאות א' עד אות ת' זה הכל‪ ,‬כלשון בני אדם‪,‬‬ ‫וזה רמז לו בשם אנשי העיר 'חת'‪ ,‬כלומר‪ ,‬ח' תשלומים‬ ‫שכשרוצים לומר שאדם מסודר בכל‪ ,‬אומרים מא' עד ת'‪,‬‬ ‫עד שיושלם ת'‪.‬‬ ‫הרי ש'את' זוהי מידתו של יעקב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המילה‬ ‫'רבבה' היינו 'רב' וזוהי מידתו של עשו‪ ,‬כמו"כ בני עשו‬ ‫וישקל אברהם לעפרון‬ ‫נקראו 'אלופים' בסוף פרשת תולדות‪.‬‬ ‫עפרון אוהב כסף היה וסכום כזה היה 'כבד' בעיניו‪ ,‬ולכן‬ ‫ולזה נתכוונו באומרם 'את היי לאלפי רבבה'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫היה צריך לאזור אומץ‪ ,‬ללחוש לאברהם את הסכום הזה‪,‬‬ ‫ה'את' שיהיה ל'אלופי רב' היינו בני עשו‪.‬‬ ‫בחושבו כי אברהם ינהל איתו משא ומתן ויתמקח על‬ ‫המחיר‪ ,‬לעומתו‪ ,‬אברהם שאהב את המצוות‪ ,‬אפילו‬ ‫היי לאלפי רבבה‬ ‫סכום כזה היה קל אצלו להעניק תמורת המצוה‪.‬‬ ‫איתא בבראשית רבה ס' י"ג‪ ,‬שהברכה שלהם פעלה‬ ‫זה נרמז במילים 'וישקל אברהם לעפרון'‪' ,‬וישקל' לשון‬ ‫ההיפך ובגלל זה היתה עקרה והיה צריך תפילה שתיפקד‪.‬‬ ‫קל מצד אברהם‪' .‬עפרון' לשון עופרת שהיא קשה וכבדה‬ ‫רבקה המתינה כ' שנה עד שילדה‪ ,‬שהרי יצחק היה בן ‪40‬‬ ‫אצל אותו רשע תאב ממון ורע עין‪.‬‬ ‫כשנשא אותה ובן ‪ 60‬היה בלדת אותם וזה התחלק לשתי‬ ‫פעמים י' שנים‪ ,‬כדאיתא ברש"י‪ ,‬שהמתין י' שנים עד‬ ‫רבקה יוצאת וכדה על שכמה‬ ‫שתהיה ראויה לביאה ועוד י' שנים שנחשבת עקרה‪.‬‬ ‫כאשר אליעזר עשה תנאי לדעת שהיא בעלת חסד‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫ידוע מהאר"י ז"ל כי אות ה' היא אות הזרע‪ ,‬ככתוב‬ ‫'והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה'‪ ,‬אך‬ ‫בפרשת ויגש 'הא לכם זרע וזרעתם'‪.‬‬ ‫בפועל אמר לה‪' :‬הגמיאיני נא מעט מים מכדך'‪.‬‬ ‫זה נרמז באומרם 'היי לאלפי רבבה'‪ ,‬הי"י‪ ,‬הזרע שמרומז‬ ‫עוד יש לברר על דברי הכתוב‪' :‬וירץ העבד לקראתה'‪,‬‬ ‫באות ה' יהיה רק בעוד י' שנים ועוד י'‪ ,‬כמבואר לעיל‪.‬‬ ‫מדוע רץ אליה ולא הלך?‬ ‫נראה לפרש‪ ,‬כי אנשי העיר 'ארם נהרים' היו אוחזים‬ ‫אחתנו‪ ,‬את היי לאלפי רבבה‬ ‫בשיטת הבינונים 'שלי שלי ושלך שלך'‪ ,‬וכל אחד היה‬ ‫כמו שהזכרנו לעיל‪ ,‬רבקה המתינה כ' שנה עד ללידה‪,‬‬ ‫מפחד לקבל חסד מן הזולת‪ ,‬מחשש שמא יצטרך להשיב‬ ‫דהיינו‪ ,‬נפקדה י"ט שנים אחר נישואיה‪.‬‬ ‫חסד בתמורה כשלא יהיה נוח לו‪.‬‬ ‫הבאנו את דברי המדרש‪ ,‬שהיותה עקרה כל השנים הללו‬ ‫רבקה היתה בבחינת 'רודפת צדקה וחסד'‪ ,‬כלומר‪ ,‬היא‬ ‫היתה בגלל שבירכו אותה‪.‬‬ ‫מאוד רצתה לעשות חסד‪ ,‬אבל לא היה לה עם מי‪ ,‬שאף‬ ‫זה נרמז בכך‪ ,‬שהמילים האלו שנתברכה על ידיהם‪,‬‬ ‫אחד לא ביקש טובה‪ ,‬וגם אם רצתה לתת‪ ,‬אף אחד לא‬ ‫'אחתנו‪ ,‬את היי לאלפי רבבה' בהם י"ט אותיות‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫רצה לקבל‪.‬‬ ‫על כל אות המתינה שנה אחת‪.‬‬ ‫אליעזר חשב שיצטרך לבקש ממנה שתטה את כדה‪ ,‬אבל‬ ‫למעשה‪ ,‬ראה את רבקה ממלאת את כדה ובוחנת בעיניה‬ ‫אחותנו‪ ,‬את היי לאלפי רבבה‬ ‫אנה ואנה‪ ,‬לראות אם יש איזה אורח שזקוק לחסד‪,‬‬ ‫מה גרם למשפחת לבן‪ ,‬לברך את אחותם בברכה כזו? הרי‬ ‫שיסכים לקבל ממנה ולכן‪ ,‬כאשר ראה את רצונה העז‬ ‫הם לא חפצו בהצלחת משפחת אברהם ויצחק‪.‬‬ ‫והעצב בעיניה על שאין למי להעניק‪ ,‬רץ לקראתה ואמר‬ ‫על מתן תורה נאמר‪' :‬רכב אלהים רבתיים‪ ,‬אלפי שנאן'‪,‬‬ ‫'הגמיאיני' כלומר‪ ,‬אני מוכן לקבל ממך את החסד שאת‬ ‫משפחת לבן ידעה כי התורה אמורה להימסר לאחד‬ ‫מחפשת להעניק‪ .‬ולא היה צריך לבקש 'הטי' כי היא‬ ‫היתה מוטה ועומדת לחפש את הנזקקים‪.‬‬ ‫פרשת חיי שרה‪ ,‬שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫ישמעאל עשה תשובה‬ ‫מאותה משפחה‪ ,‬והם לא רצו שיהיו הם בעצמם‪ ,‬כי רצו‬ ‫ישמעאל עשה תשובה מעט טרם פטירת אביו‪ ,‬כפי‬ ‫חיי הפקרות ולא רצו חיי עול תורה‪.‬‬ ‫שהבאנו לעיל‪ ,‬והיה אז בן פ"ח שנים‪ ,‬שהרי אברהם ילד‬ ‫לכן הם בירכו אותה‪' ,‬אחותנו‪ ,‬את היי לאלפי רבבה'‬ ‫את ישמעאל כשהיה בן ‪ 86‬שנים ואברהם חי ‪.175‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אותה תורה שתינתן ב'אלפי רבבה'‪ ,‬שיקויים בך‬ ‫סימן לדבר 'חף מפשע'‪ ,‬שבגיל ח"ף הפסיק לפשוע‪.‬‬ ‫ובזרעך ולא בנו‪.‬‬ ‫טרם כלה לדבר‬ ‫אחתנו‬ ‫בדבריו ביקש מהקב"ה ג' דברים‪ :‬א‪ .‬שיזכה להיות השליח‬ ‫כשמשפחת לבן בירכה את רבקה‪ ,‬עיקר רצונם היה‬ ‫הטוב‪ ,‬כמו שאמר 'הקרה נא לפני'‪ ,‬ב‪' .‬עשה חסד עם אדני‬ ‫שיצחק לא יתברך‪ ,‬רק עשו‪ ,‬שהוא היה הולך בדרכם‪.‬‬ ‫אברהם'‪ .‬ג‪ .‬שימצא השידוך המובחר ליצחק‪.‬‬ ‫עשו נקרא אח של יעקב‪ ,‬ככתוב 'הלא אח עשו ליעקב'‪,‬‬ ‫זה נרמז בג' הנקודות של סגול שעל המילה 'לדבר'‪ ,‬שחש‬ ‫לכן נכתב 'אחתנו' חסר‪ ,‬שזה אותיות 'אח‪ -‬תנו'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫שנענה באחת על כל ג' בקשותיו‪.‬‬ ‫רק לאח עשו תתנו ולא ליעקב‪.‬‬ ‫כמו"כ אפשר לפרש‪ ,‬שלבן רצה שמהעושר של אברהם‬ ‫בת מי את‬ ‫יתנו גם לו עצמו חלק‪ ,‬שהרי הוא אח של רבקה ואת זה‬ ‫אליעזר שאל את רבקה רק 'בת מי את'‪ ,‬כלומר‪ ,‬מי אביך?‬ ‫רמז במילה 'אח‪-‬תנו'‪ ,‬כלומר‪ ,‬תנו לאח לבן חלק מהשפע‪.‬‬ ‫והיא השיבה תשובה משולשת‪ ,‬שם האב והסב והסבתא‬ ‫וציינה ג' דורות 'בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה'‪.‬‬ ‫שני חיי ישמעאל‬ ‫מסתבר שידעה ברוה"ק או שהיתה מסורת במשפחה‬ ‫'ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע‬ ‫שאברהם ישלח לחפש שידוך‪ ,‬והיא ידעה שבתואל זה לא‬ ‫שנים'‪.‬‬ ‫ייחוס גדול להשתדך‪ ,‬אך נחור אחי אברהם ומלכה אחות‬ ‫יש לתמוה‪ ,‬שבתחילת הפרשה לגבי פטירת שרה‪ ,‬נאמר‬ ‫שרה‪ ,‬זה כבר ייחוס יותר מכובד‪.‬‬ ‫אותו סגנון ודרשו חז"ל 'בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז'‪ .‬כך‬ ‫זה נרמז בג' הנקודות טעם סגול שעל 'את'‪ ,‬הערוכים‬ ‫גם לגבי חיי אברהם מביא רש"י אותו דרש‪ ,‬בן ק' כבן ע'‬ ‫אחת על גבי שתים‪ ,‬כלומר‪ ,‬בתואל למעלה‪ ,‬בן נחור‬ ‫ובן ע' כבן ה'‪.‬‬ ‫ומלכה בדור הקודם‪ ,‬וכן לרמז על תשובתה המשולשת וג'‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬מה נדרוש אצל ישמעאל הרשע?‬ ‫הדורות שמסוגל לשידוך שיצא לפועל‪.‬‬ ‫ואפשר לתרץ בג' אופנים‪:‬‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה‬ ‫הראשון‪ :‬מקושיה לא מתים‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם אם דרשו ב'‬ ‫כותב האור החיים הק'‪ ,‬כי מאה שנה חיתה בצער‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫פעמים והשלישית אי אפשר לדרוש‪ ,‬עדיין אין זה מוכרח‬ ‫תשעים עד שילדה‪ ,‬ועשר שנים שישמעאל הציק ליצחק‬ ‫לפסול את הראשונים‪.‬‬ ‫ורק עשרים ושבע שנים‪ ,‬חיתה בנחת‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬יש לזה פירכא‪ ,‬שהרי נחמיה העמסוני היה דורש‬ ‫זה נרמז בטעם תביר שעל מאת שנה‪ ,‬לשון שבר‪ ,‬שהיו‬ ‫כל אתין שבתורה‪ ,‬וכאשר הגיע ל'את ה' אלקיך תירא'‬ ‫חייה בצער ושבר באותם מאת שנה‪.‬‬ ‫פירש‪ ,‬ומדוע לא יאמר‪ :‬אדרוש הכל והחסר אינו מעכב?‬ ‫משמע‪ ,‬שכאשר דורשים דרשה‪ ,‬צריך להתאים לשאר‬ ‫בת ק' כבת כ'‬ ‫המקומות שיש לדרוש בדומה‪.‬‬ ‫מכל ארבעת האמהות‪ ,‬נאמר ענין זה רק בשרה‪ ,‬שהיא‬ ‫השני‪ :‬שאצלו הדרשה הפוכה‪ ,‬בן ק' ברשעותו כבן ל' ובן‬ ‫הראשונה מכולן‪ ,‬אך ברור שהיה אותה בחינה אצל שאר‬ ‫ל' כבן ז'‪ ,‬אבל יקשה‪ ,‬שהרי חז"ל דרשו שעשה תשובה‬ ‫האמהות‪ ,‬כלומר‪ ,‬משרה‪ ,‬דרך רבקה ולאה ועד רחל‪.‬‬ ‫בסוף ימיו‪ ,‬והדרשה היא מהפסוק שנאמר לגבי קבורת‬ ‫רמז לדבר‪ ,‬האותיות שאחר 'קכז' הן 'רחל'‪ ,‬ר' אחר ק'‪ ,‬ח'‬ ‫אברהם 'ויקברו אותו יצחק וישמעאל'‪ ,‬ובפטירת אברהם‬ ‫אחר ז'‪ ,‬ל' אחר כ'‪.‬‬ ‫היה ישמעאל בן פ"ח שנים‪ ,‬הרי שהיה בעל תשובה‬ ‫במשך מ"ט שנים וא"כ לא היו כל ימיו ברשעות‪.‬‬ ‫קכ"ז שנה לשרה‪ ,‬קכ"ז מדינות לאסתר‪.‬‬ ‫נציין כי שבע נביאות עמדו לישראל‪ ,‬הראשונה שרה‬ ‫השלישי‪ :‬כיון שעשה תשובה‪ ,‬עוונותיו נהפכו לזכויות‬ ‫ונחשב כאילו כל ימיו לטובה‪.‬‬ ‫והאחרונה אסתר‪.‬‬ ‫נטפי דמע וכוס תנחומים‬ ‫על פטירת האשה החשובה מרת האדיל ע"ה‪ ,‬אלמנת אחי הבכור הרה"ח ר' אברהם קלצקין ז"ל‪ ,‬בת הרה"ח ר' אהרן רכטשפר ז"ל‬ ‫ואביע בזה תנחומיי לצאצאיה היקרים ר' מנדל‪ ,‬ר' גרשון‪ ,‬ר' יהודה‪ ,‬ר' אהרן ומרת חנה משי זהב ולכל המשפחה הכבודה‪.‬‬ ‫המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה‪ ,‬יכתוב לי בכתובת הנ"ל ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה‪.‬‬ ‫‪maadoney@gmail.com‬‬