חינוך לחיים · Chinuch Lechaim — חיי שרה (2026-11-02)

חינוך לחיים
פרשת חיי שרה
'ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה'
אמן החינוך הרש'ר הירש מציין ,שהילדים שנולדו לאברהם מקטורה ,נולדו לאחר שעבר כבר את כל עשרת
הנסיונות .למעשה ,לאחר ניסיון העקידה ,ביקש אברהם אבינו מהקב'ה שלא ינסה אותו בנסיונות נוספים .לכן,
ילדים אלה גדלו אצל אבא המושלם ביותר בעולם .אם כך ,איך ייתכן שאף לא אחד מהילדים הללו ,שגדלו
כולם בבית אברהם ,הלך בדרכו ושמר תורה ומצוות? הלוא כולם גדלו בביתו של גדול הדור ,לאחר שעמד
בכל עשרת הניסיונות והיה קדוש וטהור – כיצד ייתכן שלא הושפעו ממנו ללכת בדרכו?
תשובתו של הרב הירש מהווה יסוד עצום בחינוך הבנים :דווקא משום שגדלו בצילו של אבא שהיה במדרגה
כה גבוהה ,מנותק מכל הבלי העולם הזה וניסינותיו ,לא הצליחו ילדים אלו להיות מושפעים לטובה מגדלותו!
והמסר מכן ברור .יהודי שזכה להגיע רוחנית גבוהה מאוד ,עד ש'נראה' כאילו אין לו יצר הרע בכלל ,וכך הוא
חי גם בביתו ,בקרב ילדיו ,ואינו מסוגל 'להוריד' את עצמו כדי להעניק לילדיו חינוך לפי מדרגתם .הוא מעמיד
אותם בסיכון רוחני ,שמא לא ימצאו את מקומם בקיום התורה והמצוות .שכן לפי מדרגתם אינם מסוגלים
לחיות בשלמות כמוהו ,וכאשר יועמדו במצב של קושי וניסיון בעבודת ה' לא יוכלו לחקותו ולעמוד בכך כאביהם,
ויחושו בכך כישלון .בסביבת הילדים האבא צריך שלא להיראות 'מושלם' !! עלינו להראות לילדינו שגם לנו יש
קשיים וני סיונות ,וגם אנו מתמודדים עם היצר הרע ומתאמצים להתחזק ולהתעלות.
ידוע הש אלה הרי כתוב ביומא כ'ח שאברהם אבינו קיים כל התורה כולה עש שלא נתנה .אז מדוע לא קיים
מעצמו את מצוות ברית מילה וחיכה לסוף ימיו לציווי? עונה על כך התפארת שלמה :אברהם אבינו גילם את
מידת החסד ,והשפיע על בני דורו להתקרב לעבודת ה' באמצעות החסדים שגמל עימהם .ונתן להם אוכל,
שתיה ולינה .משום כך לא מל את עצמו כל עוד לא הצטווה לכך ,שכן כל עוד לא היה מהול ,היה מסוגל
להשפיל את עצמו ממדרגתו ,להתחבר לאנשים מבני דורו ולהשפיע עליהם באמצעות גמילות חסדים עימם.
אבל ,לאחר שנעשה מהול ,התרומם למדרגה כה גבוהה עד שהתנתק מבני דורו ,וכבר לא היה מסוגל להתחבר
עימם .מאחר שאברהם אבינו היה מודע לכך שפונטציאל ההשפעה שלו בכוח מידת החסד עשוי להצטמצם
אם ימול את עצמו ,העדיף לדחות את קיום מצוות מילה עד שיצווהו על כך הקב'ה במפורש.
ישנו פתגם ידוע ש'התפוח לא נופל רחוק מהעץ' התבטא פעם ר' יחזקאל אברמסקי זצ'ל ואמר :בנוהג
שבעולם ,ילדים נשארים בקרבת הוריהם והולכים בעקבותיהם ,אבל במקרה שהעץ גבוה ..עד מאוד והמרחק
בין ראש העץ לקרקע גדול מאוד ,המציאות עשויה להשתנות ,שכן הנפילה מגובה כה רב גורמת לפרי ליפול
רחוק מאוד .בדומה לכך ,גם כאשר יש מרחק גדול הגורם לתקשורת מוגבלת בין אב לבנו ,ישנו סיכוי גדול
שאותם תפוחים נפלאים ייפלו רחוק מהעץ.
'ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו כי לקח אותו אלוקים' ודרשו חז'ל 'הקב'ה עשאו מלאך לשמור על בני ישראל'
ולכאורה הדבר תמוה ,מדוע בחר הקב'ה להפוך אדם למלאך כדי לשמור על בני ישראל ,במקום לבחור באחד
ממלאכי מרום לתפקיד זה? אלא שחנוך למדנו פרק בחינוך – כי מלאך אשר נברא מלכתחילה לשמש
כמלאך ,לעולם לא יבין את ניסיונותיהם של בני האדם שנבראו כבשר ודם .הוא לא יוכל להבין עד היכן מנסה
היצר הרע את האדם ,ואת כל הקשיים הרבים העוברים על האדם בעולם הזה .אבל לעומתו ,אדם שהפך
למלאך יוכל להבין את שאר בני האדם וללמד עליהם זכות.
כשאתם מראים לילדכם שגם לכם יש קשיים ונסיונות ,ואתם יכולים להבין את הקשיים שלהם ,הדבר מפיל
את המחיצות המפרידות ביניכם ומקל עליכם ליצור עימם קשר אמיתי .אך אם הילדים יחשבו שאתם 'מלאכים'
וא ין לכם יצר הרע ,הם יצליחו להתחבר אליכם ותמיד ירגישו שה'הייליגע טאטע' (האבא הקדוש) שלהם אינו
מסוגל להבין את ניסיונותיהם .לכן ,אדרבה ,הראו להם שגם אתם לא תמיד יודעים מהו הדבר הנכון לעשות
או לומר .אפשרו להם לראות שגם אתם טועים לפעמים ,שגם אתם בני אדם כמותם! לדוגמה :אל תתנו להם
את הרושם שאף פעם לא קשה לכם לקום בבוקר לתפילה במניין ,ושאתם תמיד שואבים הנאה מעבודת ה'
שלכם .תנו להם לראות שגם לכם יש התמודדויות ,ושאתם צריכים לעבוד קשה כדי להתגבר עליהן ,הדבר
יעזור לכם לבנות קשר אמיתי איתם ,ותוכלו להיות שם בשבילם כדי לתמוך בהם ולהנחות אותם כאשר ייקלעו
לתקופות סוערות וחשוכות.
לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל
משה בירנבוים – birmoshe@gmail.com
חינוך לחיים
פרשת חיי שרה
בסיכום חייה של שרה אמנו אומר הכתוב" :ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושני שנים ,שני חיי שרה" .פסוק זה מעורר קושי בולט ,שהרי
די היה לומר את המילה שנים פעם אחת "ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושנים" .מדוע חזר הכתוב ארבע פעמים על המילה "שנים"? רש"י מבאר
על כן "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים – לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל ,לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו :בת מאה כבת
חטאה ,שהרי אינה בת עונשין אף בת מאה בלא חטא; ובת עשרים כבת שבע ליופי". ָ עשרים לחטא ,מה בת עשרים לא
נתמקד מה פשר הסיפא כי "בת עשרים כבת שבע ליופי"?
א .האם ילדה בת שבע יפה יותר מאשר אישה בת עשרים בשיא פריחתה? ב .ההספד אמור לעסוק בערכיו של הנפטר ולא בתכונותיו
הפיסיות .ג .כיצד ייתכן כי ההספד של אברהם לשרה עסק ביופיה? הן בסוף ספר משלי ,בפרק שלפי חז"ל נאמר כהספד של אברהם
לשרה ,כתוב" :שקר החן והבל היופי ,אשה יראת ה' היא תתהלל"?
ה"נעם אלימלך" מבאר על כן את ההספד האמור מתוך ראייה רחבת היקף ,העוסקת באיזון הראוי בחייו של אדם .נפרט
לכל גיל יש יתרונות וחסרונות .אדם בתחילת חייו סוער ,מתלהב ,כוחותיו הגשמיים והרוחניים מתפתחים ,מתעצמים והולכים ,זרם החיים מפכה
בעוז הכל רענן ,טרי ,חדש ,מלהיב ומסעיר.
רבי אלימלך מביא מדברי ההקדמה של "ספר הרוקח" שכתב כי "עיקר החסידות היא בתחילתה ,דהיינו כאשר האדם מתחיל לנהוג בחסידות".
רבי אלימלך מוסיף על כך "כי כל דבר בהתחלה ראשונה נעשה בחשק ואימוץ רב בכל התאמצות האפשרי".
אכן ,אם האדם משכיל להשתמש בכוחות הגוף והנפש המפכים בו בעוז בימי הנעורים ,כדי ללמוד תורה בשקיקה ובהתלהבות ,הרי שנמצא
בפנינו נער מתמיד המסתער על תלמודו ,ביכולות פיסיות בלתי רגילות ,ואף בכוחות חידוש והבנה מקוריים ונהדרים .לראות נער מתמיד
וסוער בתלמודו ,מחדש ומבריק בהבנתו – זהו מחזה נאדר יופי! אין מחזה יפה מזה של "המתמיד".
רבי אלימלך כותב" :האדם בילדותו הוא מתחזק בלימודו ולומד בהתמדה והלימוד נקרא יופי שזה היופי של הבורא" .היופי מתעצם ביתר
שאת ,אם הנער המתמיד גם ניחן בעדינות ,בהליכות נאות ובמידות נאצלות.
במסכת סנהדרין דף כ' דורשים חז"ל את המונחים חן ויופי על לומדי התורה ,ומסיימים באמירה כי הכתוב "יראת ה'" היא תתהלל" מתייחס
לדורו של רבי יהודה ברבי אילעאי ,שבו היו ששה תלמידים מתכסים בטלית אחת ועוסקים בתורה.
האם יכולים ששה אנשים להתכסות בטלית אחת? אם כל אחד מהם מושך אליו את הטלית – ברור שלא .ששה תלמידים יכולים להתכסות
בטלית אחת רק כאשר כל אחד דואג לכך שרעהו יהיה מכוסה.
לימוד תורה בהתמדה ,ומתוך אחדות הלבבות ואצילות המידות הוא מחזה נהדר .על כן כתב רבי אלימלך בתפילה שקודם התפילה" :ותצילנו
מקנאת איש מרעהו ולא יעלה קנאת אדם על לבנו ולא נקאתנו על אחרים ,אדרבה ,תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונו,
ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ,ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה .ותחזק התקשרותנו באהבה אליך ,כאשר
גלוי וידוע לפניך .שיהא הכל נחת רוח אליך ,וזה עיקר כוונתנו".
רבי אלימלך מבאר על כן כי המונח יופי אינו מתייחס לממד פיסי של אדם אלא לנוי הליכותיו ,לפאר והוד התנהגותו וליופי הנשקף מאישיותו.
כך מצינו בגמרא במסכת יומא דף פ"ו כי חז"ל דרשו את הכתוב" :ואהבת את ה' אלהיך" – "שיהא שם שמים מתאהב על ידך ,שיהא קורא
ושונה וממשמש ת למידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות .מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו
תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה ,פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו ,עליו הכתוב אומר' :ויאמר לי עבדי
אתה ישראל אשר בך אתפאר'".
עם התקדמות השנים שוככת הסערה וההתלהבות כבה .אבל ,מתווסף יישוב הדעת ושיקול הדעת ,מתווספת ראיית מכלול ומשתכללת יכולת
ההעמקה .ההתבוננות בשלה יותר ,הכתיבה נהיית מדויקת יותר ומאוזנת יותר.
זאת ועוד ,ככל שאדם הופך להיות רוחני יותר כאשר הוא זונח את תשוקות הגוף (ולו מכיוון שכוחות הגוף זונחים אותו) הוא מתרומם לגבהים
חדשים של יכולת הפשטה .כמו כן ,ככל שהאדם כבר שבע (או מיואש) מהישגים חברתיים ,נמצא כי העיון שלו כולל ביקורת וביקורת עצמית.
כך כותב רבי אלימלך" :וכאשר האדם בא בשנים ...שאז שכלו של אדם מתגבר לדעת את ה' ,אזי הוא מתחיל לפשפש במעשיו ורואה בהם
אם נעשים כהוגן לכבודו יתברך באמת .ורואה ומבין בעצמו שלא יצא ידי חובתו כלל בשום עסק תורתו ומצותיו שעשה ולמד עד הנה ומבין
שחיסר וחטא בהם ,דהיינו שלמד לאיזה פניה (אישית) או להתפאר או באיזה אופן אחר להנאת עצמו ,ויחרד האיש ומתחרט על הקודם
ומתחזק לתקן עצמו בכל מעשיו ולימוד התורה ,שיהיו הכל שווים לטובה לשם שמיים ולא להנאת עצמו".
עומק תוכנו של ההספד לשרה
היופי והחלוקה לגילאים בהספד של שרה מקבלים כעת ממד של עומק ומסר מקיף ומרהיב.
אברהם אומר לנו כי כל אדם משתנה ומתעצם במעלות שמעניק לו הגיל ,אך החידוש ב"חיי שרה" היה היכולת לקיים את כל היתרונות הללו
ולשלבם כאחד באופן מתמיד ורצוף ,לאורך כל ימי חייו!
"בת עשים כבת שבע ליופי" מובן זה שבבגרותה ניחנה שרה ביופי ובחן של ימי עלומים ובנעוריה ניחנה שרה ביישוב הדעת ובעומק של ימי
העמידה ,והיא ידעה לשלב בין התכונות השונות ולאזן ביניהן .שרה אמנו הייתה התגלמות השילוב והאיזון של כל תכונות הנפש – בכל גיל.
הבשלות ,העמקות ,יישוב הדעת והביקורתיות של אדם מבוגר – היו בשרה גם בימי הנעורים!
היופי והאצילות של ימי נעורים הנובעים מכוחות הגוף ,הנפש ,היצירתית ,הרעות התמה והאידיאולוגיה היוקדדת – היו בשרה גם בימי העמידה
והזקנה .ממילא ,השנים לא שינו אותה והיא הייתה – מעבר לזמן.
כל שנותיה של שרה היו שווים לטובה.
זה פשרה העמוק של הספד נפלא לאישיות דגולה!
הנה כי כן ,אדם צריך לשמור על רוח נעורים ללהוב ולסעור ובה בעת עליו לשמור על יישוב הדעת ,על בגרות ועל ביקורתיות .מוטל על האדם
לחיות חיים שיש בהם איזונים ושילובים בין תכונות שונות ועליו לשמור על שיווי משקל ראוי כל ימי חייו ,כשהוא מאזן בין בלמים עצמיים לבין
מעשי אבות סימן לבנים וההספד של אברהם לשרה לא היה שרטוט קווי של דמות חד פעמית ,אלא סערה פנימית ותעצומות נפש.
התוויית דרך ראויה לאימוץ ע"י בניו של אברהם בכל הדורות.
לע"נ אבי מורי ר' חיים ב"ר ישעיהו ז"ל
משה בירנבוים – birmoshe@gmail.com
