עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — חיי שרה (2026-11-02)

זמן ר"ת מוצאי שבת זמן הדה"נ ערש"ק פרשת חיי שרה תשפ"ז גליון קנ"ט
17:59 17:24 16:25
*הזמנים הינם לפי שעון חורף באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
כאשר מתיישב בדעתו שהקב"ה חי העולמים משגיח זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"פ
עליו ורואה אותו בכל רגע -מזה יבוא לידי שמחה. (בראשית כ"ד) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את
אברהם בכל ,ומבאר :דהכוונה על דברי הכתוב בכל לבבך
הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע עה"פ ויצא יצחק לשוח
ובכל נפשך ובכל מאודך (דברים ו) ובספה"ק ייטב לב
בשדה לפנות ערב וירא והנה גמלים באים' ,לפנות
מביא זאת ומבאר דהיינו שקיים אברהם אבינו את כל
ערב' רומז לעקבתא דמשיחא ,יצחק אבינו התבונן
הנ"ל ,ומובא גם בשם הרבי מלובלין זי"ע עה"פ הנ"ל:
באיזה זכות יתקיימו בני ישראל בתקופה של 'לפנות
אברהם אבינו התברך בסגולת 'בכל' היינו שנה עבד ה'
ערב' -וירא והנה גמלים באים ,בזכות גומלי חסדים.
בכל לבבו נפשו ומאודו.
בבאר משה להרה"ק מקאזניץ זי"ע מבאר :דאברהם
הרה"ק היסוד עבודה זי"ע מבאר דברי רש"י 'כולן שווין
ויצחק שעשו את הייחודים ע"י פעולת מעשה לכן
לטובה' -עס איז איר שטענדעיג גיט געווען.
תשוקת המצוה והמסירות נפש חל על המעשה והמשיכו
לחיות ולהתקיים ,אבל שרה אמנו שעשתה הייחוד רק הגה"ק מקוז'יגלוב זצ"ל בספרו ארץ הצבי מביא בשם
במחשבה ולא היה לה כלי במה להתפיס ולהאחז בו לכן החידושי הרי"ם זי"ע -שלכן עשה הקב"ה ניסים
פרחה נשמתה. לאליעזר עבד אברהם בדרכו לשידוכי יצחק אבינו
שקפצה לו הארץ וכיו"ב ,לרמז לדורות עולם שכל
בספה"ק מאור עיניים עה"פ וה' ברך את אברהם בכל
שידוך ושידוך שבא לידי גמר והתקשרות -הוא בדרך
ובמדרש -בזכות מעשר ,ומבאר :שהקב"ה משפיע
נס ופלא מידי שמים.
תמיד השפעות מלמעלה ,רק כשהם מגיעים למטה -
לפעמים יש מקטריגים המעכבים את השפע ,וע"י הרה"ק האמרי חיים זי"ע עה"פ ואבוא היום אל העין -
הפרשת מעשר מסירים את המקטריגים ,כי במידה לרמז שצריך כל אדם להביא את מעשי היום 'אל העין'
שאדם מודד -מודדין לו ,דכיון שהשפיע לעניים - היינו לפני עיניו ,כלומר לערוך חשבון הנפש -האם
משפיעין לו מן השמים. התנהג היום כראוי.
בספה"ק קדושת לוי וזל"ק :דהנה סדר הייחוס אצל ועוד מהרה"ק האמרי חיים זי"ע על מאמר חז"ל :יפה
האבות הקדושים היה בבחינה זו דרק אם הלכו הבנים שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים - ,כי לשוח
בדרכי האבות היו יכולים להתייחס אל האבות ,ע"ד מעובדות של צדיקים ולספר מעשיהם הטובים ,יפה רק
הכתוב 'כי ביצחק יקרא לך זרע' ודרשו חז"ל' :ביצחק אחר שלומדים תורה 'מתורתן של בנים'.
ולא כל יצחק' דישמעאל לא נקרא זרעו של אברהם ,וכן
עשיו אינו נחשב מזרעו של יצחק ,אבל מיעקב ואילך הרה"ק הרבי רבי העניך מאלכסנדר זי"ע עה"פ ויצחק
נשתנה הדבר ,שכל בניו ודורותיו נקראים זרעו בא מבוא באר לחי רואי' ,ויצחק' רומז ל'שמחה' 'ויצחק
ומתייחסים אחריו באיזה אופן שיהיה מצבם הרוחני. בא' מהיכן בא השמחה לאדם ' -מבוא באר לחי רואי'
ארור לכלל ברוך (ע"י דברי לבן) חשב אולי נשתנו הרה"ק הישועות משה זי"ע עה"פ (בראשית כ"ד)
הדברים ,ומובא עוד בספה"ק העניין שכאן יצא מכלל ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו וגו'
ארור לכלל ברוך ,הרי גם עד עכשיו שימש את אברהם ואשביעך בה' וגו' :וכתבו בספה"ק שזה ענין פלא אשר
אבינו במסירות ,רדף אתו למלחמה עם המלכים ,היה מצד אחד האמין אברהם אבינו בעבדו אליעזר באופן
דולה ומשקה מתורת רבו ועוד ,אלא אפשר לומר :דכאן מושלם ומינהו למושל בכל אשר לו ומאידך כששילחו
אפילו שהייתה לו נגיעה עצמית שרצה לקחת את למצוא זיווג לבנו ליצחק לא סמך עליו והשביעו בשם
יצחק עבור בתו ועכ"ז התנער מזה ועשה את שליחותו ה' ,אלא יש לומר דבקנינים הגשמיים האמין אברהם
בנאמנות -בזה זכה לצאת מכלל ארור לכלל ברוך. בעבדו שיעשה ויבחר בעבורו את הטוב ביותר ,אבל
וכן מביא הרה"ק האמרי אמת זי"ע בשם המדרש :דע"י בעניני עבודת ה' כשהיה צריך למצוא זיווג ליצחק אשר
ששירת (אליעזר) אותו צדיק (אברהם) באמונה יצא ממנו עתיד להיוולד יעקב אבינו אשר צורתו חקוקה בכסא
מכלל ארור לכלל ברוך ,וזה לימוד לכל אדם באשר הוא, הכבוד ושממנו היו צריכים לצאת י"ב שבטים -כאן הוא
כדאיתא בספה"ק שפת אמת :שכל אדם צריך לידע כבר לא סומך על זולתו ואפילו לא על האדם הנאמן לו
שהוא שליח השי"ת בעולם הזה ,אמונה היא כשאינו ביותר ,רק הוא משביעו בשם ה'.
מכוון לעצמו רק לשם שמים ,המושכל הראשון של מובא בשם הרה"ק מווישווא זי"ע :שלושה מצאו
אליעזר לא היה טוב ,זה ששאל אולי לא תאבה האשה זיווגם על הבאר יצחק ,יעקב ומשה רבינו ,אך זה לא
ללכת אחרי היה חסרון ,כעין דאיתא בספה"ק נועם היה בדרך שווה ולכן גם בתולדותיהם לא השתוו ,במשה
אלימלך עה"פ וכי תאמרו מה נאכל דעצם השאלה הוא רבינו אנו רואים שעד שיתרו לא אמר להם 'קראן לו
חסרון ,ואליעזר הרגיש שטעה וחזר בו ותיקן את זה ע"י ויאכל לחם' (היינו לישא אחת מכם) הרי הבנות מיוזמתם
שהאמין ונתן לרבקה התכשיטים עוד לפני ששאל בת מי הם לא עשו כלום ,אזי מי שירש את מקומו של משה
את ,ומוסיף :כמו שהשביע אברהם אבינו את אליעזר רבינו לא היה בנו כי אם משרתו יהושע בן נון שלא מש
כך משביעין כל אדם לפני לידתו תהי צדיק ..דהרי אין מתוך אהלו ושימשו במסירות נפש ,גבי יצחק כתיב
צדיק בארץ אשר לא יחטא -לשון חסרון דכל אדם יש לו שרבקה אמרה 'אלך' (אפילו אם משפחתה יתנגדו) אך
את החסרון אשר בעבורו נשלח לעוה"ז לתקנו ולהיזהר המסירות נפש לא הייתה כה גדולה דהרי אליעזר הביא
לעשות באמונה ללא נגיעות. שטר מתנה ליצחק על כל נכסיו ,נולדו לו יעקב ועשיו,
ובחידושי אגדות מהרש"א (מסכת נזיר דף ס"ו ע"ב) אבל יעקב אבינו שהגיע חסר כל ועכ"ז נישאו אליו
על דברי רבי יוסי 'גדול העונה אמן יותר מן המברך' האימהות ,זכה שתהא מיטתו שלימה ויצאו ממנו י"ב
ובתוך דבריו.. :ויש לכוון בזה לפי שמזונותיו של אדם שבטים.
קשים כקרי"ס וע"כ צוה הקב"ה להאוכל ושבע - בספה"ק :גבי אליעזר עבד אברהם כתיב (כ"ד ל"א)
לברך עליו ,כמ"ש ואכלת ושבעת וברכת וגו' שעי"ז שלבן אמר לו בוא ברוך ה' ,ובחז"ל :כאן יצא מכלל
הקב"ה משפיע ברכותיו להיות לו בריווח מזונות ,כי ארור לכלל ברוך ,הלב שמחה זי"ע מביא בשם
יש לאדם מקטרגים בדבר מלתת לו מזונותיו הקשים המפרשים עה"פ (בראשית כ"ד ל"ט) בדברי אליעזר:
ברווח ,ואלו הברכות (לפני ואחר האכילה) הם המליצים ואמר אל אדוני אלי לא תאבה האשה ללכת אחרי -
יושר וסנגורים טובים לנגד המקטרגים ..ולזה דימה מביא רש"י -אלי כתיב - ,בת הייתה לאליעזר והיה
הברכות והעניית אמן לגוליירין המתגרין ולגבורים מחזר למצוא עילה להשיא את בתו ליצחק וע"ז ענהו
המנצחים במלחמה -כי הוא ממש כמו שכתבתי: אברהם שאין ארור מדבק בברוך ,ולכאורה הרי בדבר
שהברכות הם הגוליירין (היוצאים למלחמה נגד אברהם עם אליעזר (בראשית כ"ד ה') ג"כ כתיב 'אולי
המקטרגים) והעניית אמן -הם הגיבורים לנצח לא תאבה האשה ללכת אחרי' וכתיב עם אות ו' (אולי)
המלחמה.. ומבאר לפי דברי חז"ל הנ"ל דלאחר שהבין שיצא מכלל
