gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה בפרשה · Halacha Beparasha — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: הלכה בפרשה · Halacha Beparasha

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

הלכה בפרשה · Halacha Beparasha — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת חיי שרה‪ :‬האם ניתן לומר שבע ברכות שלא בבית החתן‬ ‫בס''ד‬ ‫פתיחה‬ ‫בפרשת השבוע כותבת התורה (כד‪ ,‬ג)‪ ,‬על אברהם השולח את עבדו‪ ,‬לחפש אשה ליצחק שאינה מבנות הכנעני‪ֹּ֣ '' :‬וַיאמֶ ר אַ ְב ָר ָ֗ ָהם‬ ‫יתו הַ מ ֵּ ֵׁ֖של ְבכָל־אֲ ֶשר־ל֑ ו ִֽׂשים־נָ ָ֥א י ְָדךֵׁ֖ ַ ָ֥תחַ ת י ְֵּר ִֽׂכי‪ִּ֧ ....‬כי אֶ ל־אַ ְר ִ֛צי וְאֶ ל־מולַ ְד ֵׁ֖תי ֵּתלֵּ ֑ך וְלָ ַק ְח ָ ָ֥ת א ָ ֵׁ֖שה ל ְבנָ֥י ְליצְ ָ ִֽׂחק''‪ .‬מדוע‬ ‫אֶ ל־עַ ְבּדו זְ ַ ֹּ֣קן בֵּ ֔‬ ‫השביע אברהם את אליעזר‪ ,‬ולא גם את יצחק עצמו? הרמב''ן (שם‪ ,‬ד''ה ואשביעך) העלה שתי אפשרויות;‬ ‫אפשרות ראשונה‪ ,‬לא היה צורך בהשבעת יצחק‪ ,‬שכן לאחר שראה את חשיבות העניין לאביו שהשביע את אליעזר‪ ,‬ברור היה‬ ‫שיקשיב לאביו‪ .‬אפשרות שניה‪ ,‬גם אם הייתה אפשרות ליצחק לעבור על רצון אביו‪ ,‬אליעזר היה אחראי על כל נכסי אביו‪ ,‬והיה‬ ‫מעין אפוטרופוס על הנכסים‪ ,‬כיוון שכך לאחר שאליעזר הושבע‪ ,‬לא היה צורך בהשבעת יצחק‪ ,‬שהיה תלוי באליעזר‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''היה ראוי לאברהם שיצווה את יצחק בנו שלא ייקח אשה מבנות כנען‪ ,‬אבל היה רצונו לשלוח בחייו אל ארצו ומשפחתו‪,‬‬ ‫והשביע העבד לעשות כן בחייו או במותו‪ ,‬ולכן הוצרך על כל פנים להשביע לעבד ללכת שם‪ ...‬וכיוון שהשביע את העבד‬ ‫על זה‪ ,‬לא הוצרך לצוות את יצחק דבר‪ ,‬כי יודע בו שלא יעבור על רצון אביו‪ ...‬גם יתכן שהיה העבד אפוטרופוס על נכסיו‪,‬‬ ‫וציווה אותו שישיא יצחק לרצונו וינחיל אותו נכסיו על מנת כן‪ ,‬וזה טעם המושל בכל אשר לו‪''.‬‬ ‫בעקבות התורה הכותבת על אליעזר המחפש אשה ליצחק‪ ,‬נעסוק השבוע בהלכות שבע ברכות‪ .‬ראשית נראה מדוע תיקנו לברך‬ ‫שבע ברכות בחופה‪ ,‬והאם יש מניעה שאשה תברך אחת מן הברכות‪ .‬לאחר מכן נראה את ההבדל בין היום שבו נערכת החתונה‪,‬‬ ‫לבין שאר ימי המשתה‪ ,‬ופרטי דינים הנוהגים בשבע ברכות‪ ,‬כגון מי יכול לשמש כפנים חדשות‪ ,‬מה דין אדם שהיה נוכח בשעת‬ ‫הברכות בחופה אך לא בסעודה‪ ,‬והאם יש לברך ברכות אלו דווקא בבית החתן‪.‬‬ ‫שבע ברכות‬ ‫כפי שראינו בעבר במספר סוגיות הלכתיות‪ ,‬תהליך הנישואין לאחר מתן תורה‪ ,‬כולל שני שלבים‪:‬‬ ‫שלב ראשון‪ ,‬שלב האירוסין‪ .‬בשלב זה‪ ,‬קודם מברכים על כוס יין‪ ,‬מברכים את ברכת האירוסין ('מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין')‬ ‫ברכה שנחלקו ראשונים בטיבה‪ ,‬והאשה מתקדשת מדאורייתא באמצעות חפץ השווה פרוטה‪ ,‬שכפי שראינו בעבר (חיי שרה שנה‬ ‫ז') לרוב משתמשים בטבעת חלקה‪ .‬שלב שני‪ ,‬שלב הנישואין‪ ,‬הקראת הכתובה (חיי שרה שנה ה')‪ ,‬והחתן מארס את אשתו מדרבנן‪,‬‬ ‫באמצעות הכנסתה לחופה ואמירת שבע ברכות‪ ,‬הכוללות גם הן ברכה על כוס יין‪.‬‬ ‫בעוד שהקידושין יכולים להתבצע בשני עדים‪ ,‬וישנה עמימות האם ברכת האירוסין צריכה עשרה נוכחים (דבר שבעבר (שם) ראינו‬ ‫שהוביל למחלוקת ראשונים)‪ ,‬מוסכם שברכות החופה צריכות להתרחש בנוכחות עשרה אנשים‪ ,‬שכן כך כותבת במפורש הגמרא‬ ‫במסכת כתובות (ז ע''ב)‪ .‬לדעת רב הונא בר נתן‪ ,‬למדים דין זה מהפסוק שבמגילת רות (ד‪ ,‬ב)‪ ,‬בו מסופר שבועז אסף עשרה אנשים‬ ‫כאשר נשא את רות‪ .‬ואילו לדעת רבי אבהו‪ ,‬למדים דין זה מהפסוק בתהילים‪ ,‬שעל עסקי מקור יש צורך 'במקהלות'‪.‬‬ ‫ברכה על ידי אשה‬ ‫האם אשה יכולה לברך ברכה משבע ברכות? כפי שהעיר הרב צבי רייזמן (אמונך עיתך‪ ,‬גיליון ‪ )122‬נראה שנחלקו בשאלה זו‬ ‫הראשונים‪ ,‬מחלוקת שתלויה בהבנת האופי של ברכות אלו‪:‬‬ ‫א‪ .‬השיטה מקובצת (כתובות שם‪ ,‬ד''ה גופא) הביא בשם הגאונים‪ ,‬שהסיבה שיש צורך בעשרה אנשים בעת הברכות היא‪ ,‬שהן‬ ‫נחשבות כדבר שבקדושה ‪ ,‬ודברים שבקדושה יכולים להיאמר בפשטות רק בנוכחות עשרה גברים‪ .‬עם זאת יש בדבריו חידוש‪,‬‬ ‫שכן דברים שבקדושה‪ ,‬אלו דברים שמקדשים את שמו של הקב''ה‪ ,‬כמו קדיש וקדושה‪ ,‬אך לא ברכות שמברכים את שמו (שהרי‬ ‫ישנן ברכות הודאה רבות‪ ,‬בהן משבחים את שמו של הקב''ה‪ ,‬ואין צורך בעשרה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התוספות רי''ד (שם) וערוך השולחן (אבן העזר סב‪ ,‬יא) חלקו וסברו‪ ,‬שצריכים עשרה שכן יש עניין להלל את הקב''ה ברבים‪ ,‬ולא‬ ‫בגלל שמדובר בדבר שבקדושה (וכמו בברכת הגומל)‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אין מניעה שאשה תהיה חלק מהמניין הנדרש‪ ,‬וממילא אף‬ ‫תברך‪ .‬עקרון דומה יש ביחס למסירות נפש על המצוות‪ ,‬שכפי שראינו בעבר‪ ,‬כאשר מכריחים יהודי לעשות עבירה בפרהסיא‪,‬‬ ‫עליו למסור את הנפש גם אם לא מדובר בשלושת העבירות החמורות‪ .,‬ובלשון ערוך השולחן‪:‬‬ ‫''אין מברכין ברכת חתנים אלא בעשרה גדולים ובני חורין‪ ,‬ולא עבדים‪ ,‬והחתן מן המניין דכיון דהם ברכות שמחה‪ ,‬והוא‬ ‫שרוי בשמחה‪ ,‬למה לא יהא מן המניין‪ ,‬בין כשאומרים אותם בשעת נשואין‪ ,‬ובין כשאומרים אותם בהמשתה אחר ברכת‬ ‫המזון‪ .‬ואף על גב דלאו דבר שבקדושה הוא כקדיש וקדושה שלא יתאמרו בפחות מעשרה‪ ,‬מכל מקום כיוון דאומרים‬ ‫שהכל ברא לכבודו לכבוד הנאספים‪ ,‬ומזכירין בניין ירושלים‪ ,‬אין מדרך הכבוד להזכירם בפחות מעשרה‪''.‬‬ ‫עם זאת בפועל‪ ,‬וכפי שראינו בעבר (שמחת תורה שנה ה') ביחס לעליית נשים לתורה‪ ,‬כשם שנהגו שלא להעלות נשים לתורה‪ ,‬בעיקר‬ ‫מתוך התנגדות לרפורמים שיצרו ערבוב בין נשים לגברים ללא גבול (שכן ההגבלה לעלייתן הוא רק כבוד הציבור‪ ,‬דבר שעלול‬ ‫להשתנות בין מקום למקום)‪ ,‬כך נוהגים שלא להעלות נשים לברך בשבע ברכות‪ ,‬וכן לא מחשיבים אותן כחלק מהמניין הנדרש‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כיוון שכאמור אין בכך איסור ממש‪ ,‬נראה שיש מקום להתיר במקום הנדרש‪.‬‬ ‫פנים חדשות‬ ‫הגמרא במסכת כתובות (ח ע''א) כותבת‪ ,‬שיש הבדל בין שבע הברכות הנאמרות ביום הראשון‪ ,‬לבין הברכות הנאמרות בשבעת‬ ‫ימי המשתה‪ .‬בשבעת ימי המשתה‪ ,‬כדי שיהיה ניתן לברך שבע ברכות‪ ,‬ולא רק ברכת 'שהשמחה במעונו' 'אשר ברא'‪ ,‬צריך פנים‬ ‫חדשות‪ ,‬דהיינו פנים שלא השתתפו בשמחה קודמת‪ .‬ביום הראשון לעומת זאת‪ ,‬ניתן להגיד מספר פעמים שבע ברכות‪ .‬עוד‬ ‫מוסיפה הגמרא‪ ,‬שמעיקר הדין אפילו קודם החתונה‪ ,‬וכן עד חודש מהחתונה‪ ,‬מברכים ברכת 'שהשמחה במעונו'‪ ,‬אפילו אם לא‬ ‫אומרים במפורש שהסעודה היא מחמת החתונה‪ .1‬בנוסף‪ ,‬אפילו עד שנה מהחתונה‪ ,‬אם מייעדים במפורש את הסעודה לסעודת‬ ‫שמחה מחמת החתונה‪ ,‬יש לברך‪ .‬עם זאת בפועל ולמעשה‪ ,‬כפי שהעיר הטור (אבה''ע סב) בזמן הזה מברכים רק בשעת החתונה‬ ‫ובשעת ימי המשתה‪ ,‬שכן מאז חורבן הבית‪ ,‬קשה לומר שיש שמחה במעונו‪ ,‬שלא ממש סמוך לאירוע‪.‬‬ ‫ברכות או סעודה‬ ‫כאשר עושים שבע ברכות במהלך ימי המשתה‪ ,‬צריך שהאיש המשמש כפנים חדשות יהיה חלק מהסעודה‪ ,‬ואם הוא רוצה אף‬ ‫לברך‪ ,‬רבים סוברים שעליו לאכול לחם (מתוך שבעה סועדים הנצרכים לאכול לחם)‪ .‬אמנם‪ ,‬בשבע ברכות במהלך החופה‪ ,‬אין צורך‬ ‫בסעודה ממש‪ ,‬ונחלקו הראשונים‪ ,‬האם אדם שנכח בחופה ולא בסעודה‪ ,‬יכול להיות פנים חדשות בשאר ימי המשתה‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרמב''ם (ברכות ב‪ ,‬י) סבר‪ ,‬שאם שמעו את הברכות בשעת החופה‪ ,‬שוב לא יכולים לשמש כפנים חדשות במהלך ימי המשתה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כתב רבי אברהם בנו בשמו‪ ,‬שצריך שתי פנים חדשות (שכן 'פנים' בלשון רבים)‪ .‬ב‪ .‬הרא''ש (א‪ ,‬יג) חלק וסבר‪ ,‬שאדם אינו יכול‬ ‫לשמש כפנים חדשות‪ ,‬רק אם אכל בסעודה בה בירכו שבע ברכות‪ ,‬ומשום כך הנמצא רק בחופה יכול לשמש כפנים חדשות‬ ‫במהלך שבעת ימי המשתה‪ .‬כמו כן לשיטתו‪ ,‬די באדם אחד חדש‪ .‬ובלשון הבית יוסף שסיכם את השיטות‪:‬‬ ‫''ומדברי הרמב"ם נראה דאפילו בסעודתא קמייתא דיומא קמא לא מברכינן ז' ברכות‪ ,‬אלא אם כן היו האוכלים אחרים‬ ‫שלא שמעו ברכות הנישואין בעת הנישואין‪ .‬וכתב עליו הרמ"ך לפי סוגיית הגמרא ברכת חתנים בסעודה נתקנה‪ ,‬וכיון‬ ‫שכן אין נכון שיפטור ברכת הנישואין ברכת הסעודה‪ ,‬ומנהגינו לברך ברכת חתנים בסעודה אף על פי שהיו כל הקהל‬ ‫בשעת הנישואין‪ ,‬ושמעו ברכת חתנים''‪.‬‬ ‫להלכה הביא השולחן ערוך (אבה''ע סב‪ ,‬ח) בתחילה דעת הרמב''ם‪ ,‬שאדם ששמע שבע ברכות לא יכול יותר לשמש כפנים חדשות‪,‬‬ ‫אך לאחר מכן הביא דעת הרא''ש‪ ,‬שעליו להשתתף בסעודה כדי שלא יוכל להשתתף כפנים חדשות‪ ,‬והוסיף שכך נוהגים בפועל‪.‬‬ ‫עוד הביא דברי התוספות‪ ,‬שכאשר עושים סעודה בשבת בערב או בבוקר‪ ,‬אין צורך באדם שישמש פנים חדשות‪ ,‬שכן כפי שמתאר‬ ‫המדרש‪ ,‬כיוון שמוסיפים שמחה ומנות נוספות בארוחות אלו לכבוד שבת‪ ,‬הן מוסיפות את השמחה ואין צורך באדם חדש‪.‬‬ ‫כוסות יין‬ ‫כפי שראינו בעבר (נח שנה ב') ‪ ,‬נחלקו האם יש לברך ברכת המזון על כוס יין‪ ,‬ובפועל לא מקובל לברך על כוס יין‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר‬ ‫מדובר במסיבת אירוסין‪ ,‬כיוון שממילא את שבע הברכות מברכים על יין‪ ,‬מברכים גם את ברכת המזון על כוס‪ .‬וכשם שביחס‬ ‫לחופה ראינו בעבר שנחלקו ראשונים האם צריך כוס יין לאירוסין וכוס יין לנישואין‪ ,‬כך נחלקו ביחס של ברכת המזון ושבע ברכות‪.‬‬ ‫יש סוברים שצריך שתי כוסות‪ ,‬שכן אין עושים מצוות חבילות ‪ -‬חבילות‪ ,‬ויש סוברים שזה עניין אחד‪ ,‬ולכן אין בכך איסור‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬נחלקו השולחן ערוך והרמ''א (שם‪ ,‬ט)‪ ,‬כאשר לדעת השולחן ערוך למרות שבחופה משתמשים בשתי כוסות של יין‪,‬‬ ‫במקרה זה די בכוס אחת הן לברכת המזון והן לברכות‪ ,‬שכן בלי ברכת המזון לא היו אומרים שבע ברכות (שהרי ללא סעודה הכוללת‬ ‫לחם‪ ,‬לא אומרים שבע ברכות)‪ .‬ואילו לדעת הרמ''א‪ ,‬יש לברך על שתי כוסות‪ ,‬כמו בחופה‪ .‬במקרה זה לשיטתו‪ ,‬יש בסיום שבע הברכות‬ ‫לערבב את היין של ברכת המזון והיין של השבע הברכות‪ ,‬שכן צריך לשתות משתיהן‪.‬‬ ‫בית חתנות‬ ‫נקודה נוספת בה נחלקו הראשונים היא‪ ,‬האם כדי לברך שבע ברכות בימי המשתה‪ ,‬צריך להיות בבית החתן והכלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬התוספות (סוכה כה ע''ב ד''ה אין) סברו‪ ,‬שאכן ניתן לברך ברכה זו רק בביתם‪ ,‬שכן עיקר השמחה היא בביתם‪ .‬ראייה הביא‬ ‫מהגמרא במסכת סוכה (שם) הכותבת‪ ,‬שחתן וכל המלווים פטורים מהסוכה‪ ,‬שכן חובה עליהם לאכול ולשמוח‪ ,‬ואין באפשרותם‬ ‫לאכול ולשמוח בסוכה‪ .‬מדוע אין באפשרותם לאכול ולשמוח בסוכה? מנמקת הגמרא‪ ,‬שאין שמחה אלא במקום החופה‪ ,‬והחופה‬ ‫לשיטתם היא בעצם בית החתן‪ .‬ובלשון הר''ן (יא ע''ב בדה''ר) שהדגיש שאפילו כשנמצאים בחצר‪ ,‬לא ניתן לברך‪:‬‬ ‫''חתן והשושבינין פטורים מן הסוכה‪ .‬משום דעוסקין במצוה הן‪ ,‬ובגמרא פרכינן עלה ואמאי וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה‪,‬‬ ‫ומפרקינן אין שמחה אלא בחופה‪ .‬פירוש‪ ,‬ואפילו באותה חצר עצמה‪ ,‬כי הכא דפטורין מן הסוכה סתמא קאמרינן‪ ,‬אף על‬ ‫פי שהסוכה בחצר שדרים בה‪ .‬וכתבו בתוספות דמהא שמעינן שאם יוצא חתן מחופתו‪ ,‬אפילו כלתו עמו‪ ,‬והולכין לאכול‬ ‫בבית אחר‪ ,‬אין מברכין שהשמחה במעונו‪ ,‬ולא ברכת חתנים‪ ,‬דאין שמחה אלא בחופה‪''.‬‬ ‫ב‪ .‬המאירי (שם‪ ,‬ד''ה חתן) חלק וסבר‪ ,‬שאין מניעה לברך שבע ברכות גם לא בבית החתן והכלה‪ ,‬וכפי שמובא בירושלמי שכך נהג‬ ‫רב מונא‪ .‬להבנתו‪ ,‬כאשר הגמרא כותבת שאין שמחה אלא במקום החופה ולכן לא מברכים בסוכה‪ ,‬אין כוונתה לבית החתן כהבנת‬ ‫התוספות‪ ,‬אלא לכל מלוויו‪ ,‬שמבחינה טכנית‪ ,‬לא ניתן להכניסם לסוכה בגלל דוחק המקום‪ ,‬ולכן לא מברכים שם שבע ברכות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬רבים נוהגים כדברי המאירי‪ ,‬אפילו בקרב הספרדים‪ ,‬למרות שהשולחן ערוך (אבה''ע סב‪ ,‬י) פסק כפשט דברי התוספות‪.‬‬ ‫טעם המנהג הוא בין השאר‪ ,‬כפי שכתבו הים של שלמה (סב‪ ,‬ז) ובספר עלי הדס שהסיבה שבעבר ברכו רק בבית החתן היה‬ ‫שברוב המקרים שם היו משתקעים כל ימי השמחה‪ ,‬ולכן מעבר למקום אחר היה כרוך באי נחת‪ .‬בזמן הזה לעומת זאת‪ ,‬מקובל‬ ‫שהחתן והכלה עוברים ממקום למקום והשמחה לא פוחתת‪ ,‬וכיוון שכך גם התוספות יודו שניתן לברך בבית אחר‪.‬‬ ‫שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת‪ ,‬או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו‪...2‬‬ ‫‪ 1‬יש להעיר‪ ,‬שנחלקו הראשונים האם כדי לברך שבע ברכות יש צורך בסעודה‪ ,‬או בהתכנסות בלבד‪ .‬הר''ן (כתובות ג ע''א בדה''ר) כתב‪ ,‬שהמנהג‬ ‫הוא לברך שבע ברכות גם ללא סעודה‪ ,‬וכפי שמופיע במסכת סופרים‪ ,‬שכן עיקר השמחה סביב החתן והכלה ואין צורך בסעודה לשם כך‪.‬‬ ‫הריטב''א (כתובות ח ע''א) לעומת זאת חלק וסבר‪ ,‬שכדי שניתן יהיה לברך ברכת חתנים צריך קביעות המתבצעת באמצעות אכילת מזון‪ .‬משום‬ ‫כך כתב שיש לברך שבע ברכות בסמוך לברכת המזון‪ ,‬וכן פסק השולחן ערוך (אבה''ע סב‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫‪ 2‬מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף? מוזמן במייל‪ tora2338@gmail.com :‬או בערוץ הוואטסאפ 'הלכה בפרשה'‪.‬‬