gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הורינו · Horeinu — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: הורינו · Horeinu

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

הורינו · Horeinu — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לע"נ מנחם מנדל בן יהושע דב‬ ‫במה תורנית שבועית להעמקת הידע ההלכתי והרעיוני ולחיזוק מצוות כיבוד אב ואם‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז | שנה ג' ‪149‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מדברי המשך חכמה ומפשט הפסוקים הרי מבורר‬ ‫בהיתר של המהרי"ק‪.‬‬ ‫הורינו דברות קדשך‬ ‫כיבוד אב ואם בפרשת השבוע‬ ‫שאברהם כן היה צריך להשביע את אליעזר‪ ,‬דהיינו שיצחק לא‬ ‫עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס‬ ‫מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג‬ ‫היה מחויב מצד עצמו לשמוע לו‪ .‬וצריך לומר שיש חילוק ולא כל‬ ‫טענה שהאבא אומר שהוא מרגיש מזה צער וביזיון זה אכן סיבה‬ ‫אֹלוֵקי ָָה ָָאֶרֶ ץ ֲֲא ֶׁׁשר ֹלא ִִת ַּּקח‬ ‫ֵ‬ ‫ֹלוֵקי ַהַָּׁש�ַׁמִַיִ ם ֵוֵ‬ ‫יֲעָך ַּּבה' ֱֱא ֵ‬ ‫ְוְַאְַׁשִּבּ ֲ‬ ‫ׁ‬ ‫לבן להתחשב בכך‪ ,‬אלא רק באופן שיש ביזיון ממשי שכל אחד‬ ‫ַּנֲַעִנִ י‪( .‬כ"ד ג')‬ ‫ִִא ָּׁׁש�ה ִלִ ְבְִנִ י ִִמְּבּ נֹות ַהַ ְּכ ֲ‬ ‫מבין שהאבא מתבזה‪ ,‬ובכזה אופן אם יצחק היה מוצא מבנות‬ ‫צריך ביאור מדוע הוצרך אברהם אבינו להשביע את אליעזר על‬ ‫הכנעני מישהי ראויה להינשא לה‪ ,‬וודאי לא היה כאן טענה של‬ ‫כך‪ ,‬הרי יכול היה לצוות את יצחק בנו ישירות שלא יישא אישה‬ ‫צער וביזוי מצידה עצמה (אלא רק מצד השתייכותה ל"בנות‬ ‫מבנות הכנעני‪ .‬ומכאן מוכיח ה'משך חכמה' שיש ראיה לדברי‬ ‫הכנעני") וע"כ מצד כיבוד אב לא היה מחויב ולכן נדרש אברהם‬ ‫המהרי"ק שאם האב מוחה בבנו שלא יישא אישה שחפץ בה‪,‬‬ ‫אבינו להשביע את אליעזר‪.‬‬ ‫הבן אינו חייב לשמוע בקולו‪ ,‬ולכן הוצרך אברהם להשביע את‬ ‫ִּהי לֹו‬ ‫ְבְָקה ַוַ ְּת ִ‬ ‫ְצְָחק ָָהֹא ֱֱֹהָלָ ה ָׂש ָָׂרה ִִאּמֹו‪ַ ,‬וַ ִּיּ ַּּקח ֶאֶת ִִר ָ‬ ‫ֶאֶָה ִיִ ָ‬ ‫ַוְַיְִב ָ‬ ‫ִ‬ ‫אליעזר‪ .‬וכך כותב המשך חכמה‪ :‬מה דלא צווה את יצחק בנו‬ ‫ַאֲַח ֵֵרי ִִאּמֹו‪( .‬כ"ד ס"ז)‬ ‫ְצְָחק ֲ‬ ‫ֶבֶָה‪ַ ,‬וַ ִּיּ ָּנ ֵֵּחם ִיִ ָ‬ ‫ַוֶַּיֱּא ָָה ָ‬ ‫ְלְִא ָּׁׁש�ה ֱ‬ ‫ִ‬ ‫שלא יישא אישה מבנות הכנעני‪ ,‬מכאן ראיה להמהרי"ק‪ 1‬דהבן‬ ‫כתב הרמב"ן; וטעם הכתוב כי יספר בכבוד שנהג יצחק באימו‬ ‫אינו חייב לשמוע להאב אם מוחה בו מלישא אשה שהוא חפץ‪.‬‬ ‫כי מעת שמתה שרה לא נטו אוהלה‪ ,‬כי אמרו לא תבא אישה‬ ‫והעיר על זה באיילת השחר‪ ,‬שהרי הנצי"ב‪ 2‬כתב שכל מה שאמר‬ ‫אחרת אל אהל הגבירה הנכבדת‪ .‬וכאשר ראה את רבקה הביאה‬ ‫המהרי"ק זה דווקא באופן שאין באישה שחפץ בה הבן ביזיון‬ ‫אל האהל ההוא לכבודה ושם לקחה‪ ,‬וזה טעם ויאהבה וינחם‪,‬‬ ‫וצער לאבא‪ ,‬אבל כשהאב מתבזה משידוך זה‪ ,‬אסור לבן לשאת‬ ‫ירמוז שהיה מצטער מאד על אימו ורחק ממנו מנחם עד‬ ‫אותה‪ .‬ולפי זה אם לאברהם היה גנאי ממה שיצחק ייקח אישה‬ ‫שנחם באשתו באהבתו אותה‪ ,‬כי מה טעם שיזכיר הכתוב אהבת‬ ‫מבנות הכנעני‪ ,‬היה יצחק חייב לשמוע בקולו‪ .‬והעיר באיילת‬ ‫האיש באשתו‪.‬‬ ‫השחר שלפי שיטת זו כמעט אין מציאות שאפשר להשתמש‬ ‫‪ .1‬שורש קס"ו‪ ,‬הובא ברמ"א יו"ד סי' ר"מ סעיף כ"ה ‪ .2‬שו"ת משיב דבר ח"ב סי' נ'‬ ‫כשם שחובה על כל אחד ואחד מישראל ללמוד את ההלכות המצויות‪ ,‬כהלכות‬ ‫ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬שמירת הלשון ועוד‪ ,‬כך חובה על כל אדם ללמוד ולשנן את הלכות‬ ‫הורינו דרך חיים‬ ‫כיבוד אב ואם ומוראם‪ ,‬שמצווה זו היא תמידית בכל זמן‪ ,‬וחמורה היא עד מאוד‪,‬‬ ‫כיבוד אב ואם בהלכה ומנהג‬ ‫ואם לא ילמד את הלכותיה‪ ,‬מאין ידע היאך לקיימן‪ ,‬ויכשל בדברים רבים‪ ,‬מבלי‬ ‫עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס‬ ‫לדעת שהוא נכשל‪.‬‬ ‫מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג‬ ‫הסטייפלער‪ ,‬ראוהו שיושב על מקומו של אביו‪ ,‬ואחד הנוכחים‬ ‫ישיבה במקום הוריו כשאינם נמצאים – חלק ב'‬ ‫לחש הרי מכבדו בחייו ומכבדו במותו‪ ,‬והגר"ח כששמע זאת‬ ‫• בזמננו רואים שהאב רואה חשיבות בכך שבנו יעמוד בתפלה‬ ‫מיד הגיב בפסוק‪ :‬ושלמה ישב על כסא דוד‪ ,‬וראיה משם שזהו‬ ‫לצידו‪ ,‬ויש בכך קורת רוח לאב‪ ,‬ומצוי שקונה לו מקום לידו ולכן‬ ‫כבוד האב‪ .‬ועוד שאל השואל האם גם בבית הכנסת מותר וכגון‬ ‫יש עדיפות לבן לשבת לצד אביו במקום כמו בית כנסת‪.‬‬ ‫בן רב או ראש ישיבה‪ ,‬שישב במקומו של אביו ‪.‬והשיב הגר"ח‬ ‫• כאשר האבא מצוי בשנת אבל‪ ,‬שמשנה מקומו בבית הכנסת‬ ‫קניבסקי שגם בבית הכנסת זהו כבוד אביו שממלא מקומו‬ ‫ממקומו הקבוע במשך כל שנת האבל ‪,‬אסור לבנו לשבת‬ ‫לאחר פטירתו‪.‬‬ ‫במקום שהיה אביו יושב עד עכשיו‪ ,‬במשך אותה שנה‪ ,‬כי זה‬ ‫• מקום המיוחד לאביו הוא לאו דווקא בביתו אלא אפילו בבית‬ ‫מקומו הקבוע של אביו‪ ,‬אף שכעת יושב במקום אחר‪.1‬‬ ‫אחר שרגיל לסעוד שם‪ ,‬כגון בבית הוריו של אביו (זקנו)‪ ,‬נראה‬ ‫• נראה שמותר לבן לשבת בכסא שמיוחד לאביו אם הוא לטובת‬ ‫שבכל מקום שיש לאביו או אמו מקום קבוע שם‪ ,‬אסור לשבת‬ ‫אביו‪ ,‬כגון שרוצה לשמור שלא ישבו בכסא שלו‪ ,‬או כדי שהבן‬ ‫במקום זה‪.‬‬ ‫ימלא מקומו בעבודה וכדומה‪ .‬ולכתחילה אם אפשר לשמור את‬ ‫הכסא עם איזה חפץ כגון מעיל או כובע‪ ,‬עדיף‪.‬‬ ‫• בן שאביו מגיד שיעור בישיבה וכעת נוצר צורך ללמד במקומו‪,‬‬ ‫מה שאמרה התורה "למען יאריכון ימיך"‪ ,‬זו אינה רק הבטחת שכר‪,‬‬ ‫אסור לו לשבת במקומו ממש אלא יושב במקום אחר‪ ,‬או שיזיז‬ ‫אלא לומר לאדם‪ :‬הלוא אף אתה ‪ -‬יאריכון ימיך על האדמה‪ ,‬גם אתה‬ ‫השלחן והכיסא מעט לצד‪.‬‬ ‫בעצמך תהיה אבא לילדים‪ ,‬וגם אתה תגיע לגיל כזה‪ ,‬שבו תזדקק‬ ‫• כל האיסור לשבת במקום המיוחד לאביו ולאימו הוא דווקא‬ ‫לבניך‪ .‬אם אתה תכבד את אביך ואת אמך ‪ -‬אף בניך יכבדו אותך‬ ‫בחייהם‪ ,‬אבל לאחר פטירתם מותר‪ .‬ובספר דרך שיחה (חלק א׳‬ ‫בזקנותיך‪( .‬אברבנאל)‬ ‫ע' רפ״ב) מובא‪ ,‬שכאשר ישב הגר"ח קנייבסקי שבעה על אביו‬ ‫‪ .1‬חוט שני חובות הלב קכ"ח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לרפואה שלמה‬ ‫לזרע של קיימא‬ ‫לזיווג‬ ‫להצלחה וס"ד‬ ‫זאב דוד בן פנחס‬ ‫נחמה בת טילא‬ ‫בעילום שם‬ ‫מינה בת פייגא‬ ‫שמואל בן שרה‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ”ז ‪ /‬גליון ‪149‬‬ ‫נחמה שרה בת מזל‬ ‫ברכה קטי פורטונה‬ ‫בס"ד‬ ‫מעשה אבות‬ ‫סיפור מהחיים‬ ‫"אנחנו עושים מה שאמא רוצה"‬ ‫כשנפטר אבי המשפחה‪ ,‬איש נכבד ואהוב‪ ,‬התאספו הילדים בבית ההורים‬ ‫לימי השבעה‪ .‬כשהסתיימו‪ ,‬והבית שב להיות שקט יותר מכפי שהורגלו‪,‬‬ ‫הבינו האחים שאמם האלמנה לא צריכה להישאר לבד בשבתות‪ .‬הם‬ ‫גיבשו הסדר‪ :‬כל שבת תגיע משפחה אחרת מבין הילדים‪ ,‬כדי לשהות‬ ‫לצידה‪ ,‬לשמח אותה ולמלא את הבית בקולות של ילדים ונכדים‪.‬‬ ‫כך נמשך הדבר שנים‪ .‬אבל עם הזמן התחילו הקשיים להצטבר‪ .‬ארגון‬ ‫שבת שלמה אינו עניין קל‪ :‬אריזת בגדים לכל בני הבית‪ ,‬הכנת האוכל‬ ‫והבאתו‪ ,‬נסיעה באוטובוסים עמוסים עם ילדים קטנים ומזוודות‪ ,‬ואחר‬ ‫כך הדרך חזרה‪ .‬אחרי כמה שנים הרגישו האחים שהם מותשים‪ ,‬ועלה‬ ‫הרעיון ההגיוני לכאורה‪" :‬למה שלא נהפוך את הסדר? במקום שמשפחה‬ ‫שלמה תיסחב מדי שבוע עם כל ציודה אל בית הסבתא‪ ,‬תיסע הסבתא‬ ‫להתארח‪ ,‬כל שבת אצל ילד אחר‪ .‬הרי זה קל ונוח לכולם‪ ,‬ואף לה יהיה‬ ‫ברוב המשפחות היה הרעיון מתקבל בהסכמה‪ .‬אבל אחד הבנים לא‬ ‫שינוי נעים‪".‬‬ ‫רב הנסתר‬ ‫הסכים‪" .‬משפחה יקרה‪ ",‬אמר בנחישות שקטה‪" ,‬לא נשאל מה נוח לנו‪.‬‬ ‫אנחנו נעשה מה שאמא רוצה‪ ,‬לא מה שאנחנו רוצים‪".‬‬ ‫מאמר חז"ל או מעשה רב בנושאי‬ ‫הם פנו לאמם ושאלו אותה‪ .‬והיא‪ ,‬בדרכה העדינה‪ ,‬ביקשה שימשיכו לבוא‬ ‫מצוות כיבוד הורים נטמנו בתמונה‪,‬‬ ‫אליה‪ .‬בביתה‪ ,‬בין קירותיו המוכרים‪ ,‬בשבתות שבהן הוא מתמלא בחיים‪.‬‬ ‫גלו ושלחו לנו‪ ,‬ואולי תזכו בפרסים!‬ ‫מאז ועד עצם היום הזה ממשיכים הילדים בסדר שנקבע‪ ,‬משפחה אחר‬ ‫משפחה‪ ,‬שבת אחר שבת‪.‬‬ ‫‪horeinuorg@gmail.com‬‬ ‫אותו בן‪ ,‬שהתעקש באותה שעה‪ ,‬נקרא לימים לבחינה נוספת של‬ ‫או בפקס‪077-6021640 :‬‬ ‫העיקרון שקבע‪.‬‬ ‫הוא עסק בשליחויות תורניות לצורך פרנסתו‪ ,‬ופעם אחת הוצעה לו‬ ‫נסיעה למומביי‪ ,‬יחד עם רעייתו‪ .‬הנסיעה נראתה הזדמנות ראויה‪ ,‬והכול‬ ‫כבר היה מוכן‪ .‬אלא שכשסיפר לאימו על כך‪ ,‬ראה שאינה שלמה עם‬ ‫הדבר‪ .‬היא לא רצתה שיסע‪ .‬מבחינה הלכתית לא היה כל איסור‪ ,‬והוא‬ ‫היה רשאי לצאת לדרך ללא חשש‪ .‬אבל הוא שוב חזר על המשפט שליווה‬ ‫אותו כל חייו‪" :‬אנחנו עושים מה שאמא רוצה‪ ".‬הוא ביטל את הנסיעה‪,‬‬ ‫והם נשארו בארץ‪.‬‬ ‫במומביי‪ ,‬בראש חודש כסליו תשס"ט‪ ,‬אותו יום ממש שבו אמורה הייתה‬ ‫להתקיים פגישתו‪ ,‬התרחש הפיגוע האכזרי שזעזע את העולם‪.‬‬ ‫מכיבוד אב לא מפסידים‬ ‫יהודי אחד בארצות הברית איבד את מכשיר הטלפון שקיבל מהעבודה‪.‬‬ ‫ההנהלה ראתה באובדן עניין חמור והציבה בפניו אולטימטום‪ :‬שש שעות‬ ‫פתרון חידת 'רב הנסתר' לגיליון פרשת וירא‬ ‫למצוא אותו‪ ,‬ואם לא‪ ,‬פיטורין מיידיים‪ .‬יותר מחמש שעות חיפש בכל‬ ‫בכלל איסור סתירת דברי אביו אין איסור במה שבן נושא‬ ‫פינה אפשרית‪ ,‬ניסה לאתר את המכשיר בכל דרך‪ ,‬ולא מצא‪ .‬כשנותרו‬ ‫ונותן עמו בקושיות ותירוצים להסיק מסקנת הלכה‬ ‫עשר דקות בלבד‪ ,‬צלצל הטלפון שלו‪ .‬על הצג הופיע‪" :‬אבא”‪.‬‬ ‫למעשה‪( .‬פתחי תשובה)‬ ‫זה היה ניסיון עצום‪ .‬הדבר הקל ביותר היה לא לענות ולחזור לאב אחר כך‪,‬‬ ‫והרי האב יבין שהבן עסוק‪ .‬אבל הוא בחר לענות‪ ,‬גם בעיצומו של הלחץ‬ ‫הודעה תשלח לפותרים נכונה שעלו בגורל‪.‬‬ ‫וההיסטריה‪ .‬ומהצד השני של הקו שמע הבשורה‪ :‬הטלפון נמצא! אדם‬ ‫שמצא את המכשיר דפדף באנשי הקשר‪ ,‬בחר ב"אבא" ועדכן אותו‪ .‬ורק‬ ‫לחשוב מה היה קורה אילו החליט לדחות את השיחה לזמן מאוחר יותר‪...‬‬ ‫מכיבוד אב לא מפסידים‪.‬‬ ‫(הסיפורים מתוך הספר מעגל של כבוד‪ ,‬הוצאת יפה נוף)‬ ‫ניתן לקבל את גיליונות הורינו במייל‬ ‫גם באנגלית ובאידיש‬ ‫כתבו לנו הצטרפות – אנגלית ‪ /‬אידיש‬ ‫וקבלו את הגיליון מדי שבוע לתיבת המייל שלכם‬ ‫הצטרפו עכשיו‪horeinuorg@gmail.com :‬‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ”ז ‪ /‬גליון ‪149‬‬ ‫ניתן להפנות שאלות ליועצי 'הורינו' עבור מדור זה‬ ‫והשיב לב‬ ‫בכתובת דוא"ל המופיעה בגב הגיליון‪ .‬סודיות מובטחת‪.‬‬ ‫שאלות ותשובות משולחנם של‬ ‫יועצים רבניים ומטפלים‬ ‫שהילד יגיד לו‪ .‬למשל‪ ,‬אם אין לך למחר חולצה מגוהצת‪ ,‬ואמא‬ ‫שאלות שהופנו דרך קו “למען ייטב לך"‬ ‫כרגע מגהצת‪ ,‬ואת מזכירה לה אם לא אכפת לה לגהץ גם את‬ ‫החולצה הזאת‪ .‬אמא מעדיפה עכשיו לגהץ‪ ,‬גם אם זה דורש‬ ‫לנשים ובנות‪079-6077179 ,‬‬ ‫מאמץ‪ ,‬ולא לגלות בבוקר שאין לך חולצה מגוהצת‪ .‬בקשות‬ ‫האם מותר לבקש מההורים בקשות שהן לצורך הבית?‬ ‫כאלו צריכות להיות עוד יותר בתשומת לב לכבוד ההורים –‬ ‫נניח שאני מסדרת את המטבח ורואה שפח האשפה‬ ‫לדוגמה בלשון‪ :‬אם לא אכפת לך לגהץ גם את החולצה הזאת‬ ‫עולה על גדותיו או מדיף ריח לא נעים‪ .‬בדיוק אמא יורדת עכשיו‬ ‫זה ממש יעזור לי ואני מעריכה‪ ,‬ואם זה מאמץ גדול מדי עבורך‬ ‫למטה‪ ,‬האם מותר לי לבקש ממנה שתיקח על הדרך את‬ ‫כרגע אני אגהץ‪...‬‬ ‫הפח? או שאני מכינה ארוחת ערב ואמא בדיוק בחוץ‪ ,‬אני‬ ‫סיטואציה שלישית – אסורה ממש‪ ,‬זה דברים שהם מאמץ‬ ‫יכולה לבקש שתעבור בחנות ותקנה פסטה כי נגמר? אני‬ ‫גדול או דבר שהוא פחיתות כבוד לעשותו‪ .‬דברים שהם מאמץ‬ ‫מתכוונת קודם כל לגבי דברים שהם צרכי הבית ולא צורך שלי‬ ‫משמעותי‪ ,‬כמו למשל להעלות דברים כבדים‪ ,‬לתפור‪ ,‬להכין‬ ‫פרטי‪ ,‬וחוץ מזה מה לגבי דברים שהם צורך פרטי שלי‪ .‬מותר או‬ ‫משהו גדול וכדו' ודברים שהם פחיתות כבוד ברורה‪ ,‬כמו‬ ‫אסור?‬ ‫הדוגמה שהבאת‪ ,‬להוריד זבל‪ .‬זה ממש לא משנה עבור מי זה‪.‬‬ ‫ילד לא יכול לבקש מהוריו לעשות דברים שיש בהם פחיתות‬ ‫יש בזה שלוש דרגות‪.‬‬ ‫כבוד‪ ,‬כמו לנקות או להוריד זבל‪ .‬גם אם אמא עושה עכשיו‬ ‫ראשונה מותרת לכתחילה – דברים שהם בקלות‪ ,‬וההורים‬ ‫ניקיון יסודי בכל הבית‪ ,‬אסור לומר לה – אם לא אכפת לך‬ ‫שמחים לעשות לילדים ונהנים מכך‪ .‬למשל‪ ,‬אם אמא כבר‬ ‫לנקות גם את הכיור ליד החדר‪..‬‬ ‫בחנות‪ ,‬ומבקשים ממנה לקנות משהו שהוא לא כבד‪ ,‬ובצורה‬ ‫וכלל בדבר – אם הייתם שכנים דלת מול דלת של רב חשוב‪ ,‬או‬ ‫מכבדת ולא כדרישה‪ .‬אמא‪ ,‬את במכולת? אני בדיוק רוצה‬ ‫אפילו המורה שלך – והיית שומעת שהם יוצאים – היית מבקשת‬ ‫לעשות עוגה וחסר לי שוקולד מריר‪ ..‬או למשל כשיושבים‬ ‫מהם את אותו דבר? זה מה שהחיי אדם אומר שיהיו בעיניכם‬ ‫בשולחן‪ ,‬אמא‪ ,‬אפשר בבקשה להעביר את הסלט‪( ..‬וגם זה‬ ‫כנכבדי ארץ! מה שהיית מבקשת מנכבדי ארץ‪ ,‬ובצורה שהיית‬ ‫צריך להיעשות בדרך כבוד‪ ,‬ולא – אמא תעבירי לי את‪)!..‬‬ ‫מבקשת מנכבדי ארץ‪ ,‬את יכולה לבקש גם מהורייך‪.‬‬ ‫שניה – דברים שהם משימה לא ממש קלה‪ ,‬אבל ההורה מצפה‬ ‫מדור‬ ‫שורות שנכתבו בכאב ואכפתיות‪ ,‬על ידי‬ ‫חדש!‬ ‫מורה מחנכת בירושלים‪ ,‬המלמדת את‬ ‫ערכת 'ללמוד ולכבד' בכיתתה‪.‬‬ ‫למדתי מהוריי‪".‬‬ ‫אני מחנכת בכיתה ז' בירושלים‪ ,‬ובתחילת השנה שעברה‬ ‫עניתי לה בעדינות‪ ,‬אבל בבהירות‪ .‬כיבוד הורים הוא מצוות‬ ‫פתחנו את ערכת "ללמוד ולכבד" של הורינו‪ .‬הערכה מצוינת‪:‬‬ ‫עשה מן התורה‪ ,‬מעשרת הדברות‪ ,‬ויש בה פרטים והלכות‬ ‫דילמות מחיי היום יום‪ ,‬היבטים הלכתיים שלא חשבנו עליהם‪,‬‬ ‫שחובה ללמוד‪ ,‬בדיוק כמו הלכות שבת‪ ,‬ברכות ותפילה‪ .‬ועוד‬ ‫וסיפורים שנוגעים בלב‪ .‬התלמידות נשאבו אליה‪ ,‬כולן‪ ,‬חוץ‬ ‫הסברתי‪ :‬העמדה שבחרה לעצמה אינה נכונה‪ .‬היא אינה‬ ‫מאחת‪.‬‬ ‫יושבת בדין‪ ,‬והוריה אינם "ברי שפיטה" אצלה‪ .‬ואפילו אם הם‬ ‫היא ילדה טובה‪ ,‬מבחינות רבות מצטיינת הכיתה‪ .‬ובכל‬ ‫טועים‪ ,‬והניתוק אינו מוצדק‪ ,‬האם זה פוטר אותה מכבודם?‬ ‫זאת‪ ,‬בכל פעם שפתחתי את הקופסה ושלפתי כרטיס‪ ,‬היא‬ ‫ממש לא‪ .‬הם לא יצאו מכלל "עמיתך"‪ ,‬והם אינם מורים לה‬ ‫התחילה להפריע‪ ,‬לדבר‪ ,‬להסיח את דעת הכיתה ולהיאבק‬ ‫לעבור על דבר הלכה‪ .‬עליה להפריד בין הכבוד שהיא חייבת‬ ‫בכל מילה‪ .‬לא הבנתי‪ .‬איך ילדה כזאת דווקא בנושא הזה לא‬ ‫להם לבין האופן שבו הם נוהגים בהוריהם‪.‬‬ ‫מוכנה להקשיב?‬ ‫אני כותבת את הדברים בכאב‪ .‬כואב לי על הילדה‪ ,‬וכואב לי‬ ‫אחרי תקופה שזה נמשך שוחחתי איתה‪ ,‬ואחרי לבטים רבים‬ ‫על ההורים שבלי משים מעבירים לה מסר שמצוות כיבוד אב‬ ‫היא סיפרה‪ .‬הוריה מנותקים מסבא וסבתא שלה כבר שנים‬ ‫ואם אינה חשובה‪ .‬הורים יקרים‪ ,‬עצרו לרגע וחשבו‪ :‬מה יקרה‬ ‫ארוכות‪" .‬איך אני יכולה ללמוד לכבד את ההורים שלי‪ ",‬שאלה‬ ‫בהמשך? איך ילדיכם יתייחסו אליכם כשיגדלו?‬ ‫בכאב‪" ,‬כשאני יודעת שאם ההלכות האלו צודקות‪ ,‬אז ההורים‬ ‫עוד אפשר לשנות כיוון‪.‬‬ ‫שלי לא צודקים? לא רציתי לשמוע‪ .‬לא רציתי לדעת שההורים‬ ‫התעשתו כל עוד אפשר‪.‬‬ ‫שלי לא בסדר‪ .‬מבחינתי כיבוד אב ואם לא רלוונטי בימינו‪ ,‬כך‬ ‫יש לכם השגות על הנכתב? רוצים לשתף התמודדות אישית‬ ‫שלכם? מוזמנים לשלוח אלינו ונפרסם בעז"ה ככל האפשר‪:‬‬ ‫‪horeinuorg@gmail.com‬‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ”ז ‪ /‬גליון ‪149‬‬ ‫כתיבה‪ :‬י‪ .‬בנימין‬ ‫מני מספר על אבא ואמא‬ ‫ומצוות כיבוד הורים‬ ‫ִִמ ְְב ַַחן ַַה ָ �ָּׁשלֹום ָזָ ָכָ ר ֶֶׁשִּלִ י‬ ‫יֹוֵתר ִִמ ַַּדי‪ֶ .‬זֶ ה ֹלא ָָּכל ָָּכְך ִִה ְְצִלִ ַיַח לֹו‪ִִּ ,‬כי ָָׁש ַַמ ְְע ִִּתי ָָּכל ִִמָּלָ ה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫אֹוֵהב ַַּב ָָּׁש�עֹון ֹח ֶֶֹרף ֶזֶ ה ֵלֵ יל ַַׁש ָָּבת‪ַַּ .‬ב ַַּקִיִ ץ‪ַַ ,‬עד‬ ‫ֶֶא ָָחד ַַה ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַהִּלִ ּמּוד ַַמִּגִ ַיַע ַַה ֵֵחֶלֶ ק ַַה ֵֵּׁש�ִנִ י ֶֶׁשל ָָה ֶֶע ֶֶרב‪ִִ :‬סּבּוב ָָׁשלֹום ָזָ ָָכר‪.‬‬ ‫עּוַדת ַַׁש ָָּבת‬ ‫אֹוְכִלִ ים ְְס ַ‬ ‫עֹוִׂשים ִִקּדּוׁש‪ְ ,‬‬ ‫ִ‬ ‫ֶֶׁשחֹוְזְ ִִרים ִִמ ֵֵּבית ַַה ְְּכֶנֶ ֶֶסת‪,‬‬ ‫ְּׁשכּוָנָ ה ֶֶׁשָּלָ נּו‪ָָּ ,‬ברּוְך ה'‪ ,‬נֹוָלָ ִִדים ַַה ְְר ֵֵּבה ִִּתינֹוקֹות‪ִ .‬לִ ְְפ ָָע ִִמים ֵיֵ ׁש‬ ‫ַַּב ְ �‬ ‫ְוְ ָָׁש ִִרים ְזְ ִִמירֹות‪ְְּ ,‬כ ָָבר ִנִ ְְהָיָ ה ְְמ ֻֻא ָָחר‪ֲֲ .‬א ָָבל ַַּבֹח ֶֶֹרף? ְְּב ָָׁש ָָעה ְְׁשמֹוֶנֶ ה‬ ‫ָָׁשלֹום ָזָ ָָכר ֶֶא ָָחד‪ִ ,‬לִ ְְפ ָָע ִִמים ְְׁשַנַ ִיִ ם‪ַּ ,‬וַפ ַַעם ַַא ַַחת ֲֲא ִִפּלּו ִִה ְְס ַַּפ ְְקנּו‬ ‫עּוָדה‪.‬‬ ‫ְְּב ֵֵע ֶֶרְך ֲֲאַנַ ְְחנּו ְְּכ ָָבר ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַה ְְּס ָ‬ ‫לֹוָׁשה ְְּבֵלֵ יל ַַׁש ָָּבת ֶֶא ָָחד! ָָא ְְמָנָ ם ְְׁשַנַ ִיִ ם ֵֵמ ֶֶהם ָָהיּו ְְּבאֹותֹו ִִּבְנְ ָיָ ן‪ָָּ ,‬כְך‬ ‫ְְׁש ָ‬ ‫ֶֶא ְְצֵלֵ נּו ֵיֵ ׁש ְְק ִִביעּות ְְמֻיֻ ֶֶח ֶֶדת ְְּבֵלֵ ילֹות ַַׁש ָָּבת ֶֶׁשל ַַהֹח ֶֶֹרף‪ַַ .‬א ָָּבא‪ ,‬רֹוִנִ י‬ ‫לֹוָׁשה ָָׁשלֹום‬ ‫ֶֶׁשֹּלא ְְמ ֻֻד ָָּבר ְְּב ַַמ ָָּסע ְְמ ָָפ ֵֵרְך ִִּב ְְמֻיֻ ָָחד‪ֲֲ ,‬א ָָבל ְְּב ָָכל ֹזֹאת‪ְְׁ ,‬ש ָ‬ ‫יֹוְצ ִִאים‬ ‫ַוַ ֲֲאִנִ י הֹוְלְ ִִכים ְלְ ֵֵבית ַַה ְְּכֶנֶ ֶֶסת ִלִ ְלְ ֹמֹד ְלְ ָָפחֹות ָָׁש ָָעה‪ְ ,‬וְ ַַא ַַחר ָָּכְך ְ‬ ‫אֹוֶמ ֶֶרת ֶֶׁשֶּזֶ ה‬ ‫ְּׁשכּוָנָ ה ֶֶׁשָּלָ נּו‪ִִ ,‬א ָָּמא ֶ‬ ‫ָזָ ָָכר ֶזֶ ה ָיָ כֹול ִלִ ְְהיֹות ַַּכִּנִ ְְר ֶֶאה ַַרק ַַּב ְ �‬ ‫אֹוֵהב ְְמאֹוד ֶֶאת ַַה ְְּק ִִביעּות ַַהֹּזֹאת‪.‬‬ ‫ְּׁשכּוָנָ ה‪ֲֲ .‬אִנִ י ֵ‬ ‫"ָׁשלֹום ָזָ ָָכר" ַַּב ְ �‬ ‫ְלְ ִִסּבּוב ָ‬ ‫ִִּבְגְ ַלַ ל ֶֶׁש ֲֲאַנַ ְְחנּו ְְׁשכּוָנָ ה ְְצ ִִע ָיָרה‪.‬‬ ‫בּוָעה‬‫ֲֲאַנַ ְְחנּו ִִמ ְְתַיַ ְְּׁש� ִִבים ַַּב ִִּפָּנָ ה ַַה ְְּק ָ‬ ‫יֹוֵד ַַע‪ְְּ ,‬ב ָָׁשלֹום ָזָ ָָכר ֵיֵ ׁש‬ ‫ְלְ ִִמי ֶֶׁשֹּלא ֵ‬ ‫ּפֹוְת ִִחים ְּגְ ָָמרֹות‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י חֹוֵזֵ ר ִִעם‬ ‫ֶֶׁשָּלָ נּו‪ְ ,‬‬ ‫ַַא ְְר ֶֶּבעס‪ָָּ ,‬ב ְְטִנִ ים‪ ,‬עּוגֹות‪ְְׁ ,‬ש ִִתָּיָ ה‬ ‫בּוַע ַַּב ֵֵחְיְ ֶֶּדר‪.‬‬ ‫ָּׁש ַ‬ ‫ַַא ָָּבא ַַעל ָָמה ֶֶׁשָּלָ ַַמ ְְדנּו ַַה ָ �‬ ‫טֹוִבים‪.‬‬ ‫ְוְ ִלִ ְְפ ָָע ִִמים עֹוד ָָּכל ִִמיֵנֵ י ְְּד ָָב ִִרים ִ‬ ‫אֹוִתי ֻֻק ְְׁשָיָ ה‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ׁשֹוֵאל‬ ‫ֵ‬ ‫ִלִ ְְפ ָָע ִִמים הּוא‬ ‫אֹוֵמר ֶֶׁש ִִּבְגְ ַלַ ל ֶזֶ ה ֲֲאִנִ י הֹוֵלֵ ְך‪.‬‬ ‫ֲֲאִנִ י ֹלא ֵ‬ ‫ִלִ ְְפ ָָע ִִמים ֲֲאִנִ י ַַמ ְְס ִִּביר לֹו ֶֶאת ַַה ֻֻּסְגְ ָיָ ה‪,‬‬ ‫ָָחס ְוְ ָָׁשלֹום‪ .‬הֹוְלְ ִִכים ְְּכ ֵֵדי ְלְ ַַׂש ֵֵּמ ַַח ֶֶאת‬ ‫ְוְ ִלִ ְְפ ָָע ִִמים ֲֲאִנִ י ְְמַגַ ֶּלֶ ה ֶֶׁש ָָּמה ֶֶׁש ָָהָיָ ה‬ ‫ַַה ִִּמ ְְׁש ָָּפ ָָחה ֶֶׁשּנֹוַלַ ד ָלָ ּה ֵֵּבן‪ֲֲ .‬א ָָבל ִִאם‬ ‫ָָּברּור ִלִ י ְלְ ַגַ ְְמ ֵֵרי ַַּב ִִּכ ָָּתה‪ַ ,‬נַ ֲֲע ָָׂשה ְְק ָָצת‬ ‫ְְּכ ָָבר ְְמ ַַׂש ְְּמ ִִחים‪ֵֵ ,‬אין ִִס ָָּבה ֶֶׁש ָָה ַַא ְְר ֶֶּב ְְעס‬ ‫ָָּפחֹות ָָּברּור ְְּכ ֶֶׁש ַַא ָָּבא ְְמ ַַב ֵֵּקׁש ֶֶׁש ַַא ְְס ִִּביר‬ ‫צּוִבים ַַּב ְְּק ָָע ָָרה‪.‬‬ ‫ִיִ ָָּׁש� ֲֲארּו ֲֲע ִ‬ ‫אֹותֹו ַַּב ִִּמִּלִ ים ֶֶׁשִּלִ י‪.‬‬ ‫ָּׁשלֹום ָזָ ָָכר‬ ‫ַַּב ַַה ְְת ָָחָלָ ה ָָח ַַׁש ְְב ִִּתי ֶֶׁש ַַּב ָ �‬ ‫ֶזֶ ה ַַּדְוְ ָָקא ָָּד ָָבר ְְמ ַַעְנְ ֵיֵ ן‪ַַּ .‬ב ֵֵחְיְ ֶֶּדר ֲֲאִנִ י ָיָ כֹול‬ ‫ַַה ַַּת ְְפ ִִקיד ֶֶׁשִּלִ י הּוא ְְּב ִִע ָָּקר ִלִ ְְטֹעֹם ִִמ ָָּכל‬ ‫"ֵה ַַבְנְ ִִּתי" ּוְלְ ַַה ְְמ ִִׁשיְך ָָהְלְ ָָאה‪.‬‬ ‫ְלְ ַַהִּגִ יד ֵ‬ ‫ָָמה ֶֶׁשֵּיֵ ׁש ַַעל ַַה ֻֻּׁש�ְלְ ָָחן‪ֲֲ ,‬א ָָבל ְְּב ֶֶמ ֶֶׁשְך ַַהְּזְ ַַמן‬ ‫"ֵה ַַבְנְ ִִּתי"‪,‬‬ ‫ֵֵא ֶֶצל ַַא ָָּבא‪ִִ ,‬אם ָָא ַַמ ְְר ִִּתי ֵ‬ ‫ִּגִ ִּלִ ִיִתי ֶֶׁשֵּיֵ ׁש ִלִ י עֹוד ַַּת ְְפ ִִקיד ָָחׁשּוב‪ֹ :‬לא‬ ‫רֹוֶצה ָלָ ַַד ַַעת ָָמה ְְּב ִִדּיּוק‬ ‫הּוא ִִמָּיָ ד ֶ‬ ‫ַלַ ֲֲעׂשֹות ְלְ ַַא ָָּבא ּבּוׁשֹות‪ִִּ .‬כי ְְּכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ִנִ ְְכָנָ ס‬ ‫ֵֵה ַַבְנְ ִִּתי‪ַַּ .‬כִּנִ ְְר ֶֶאה ָָאבֹות ֹלא ִִמ ְְס ַַּת ְְּפ ִִקים‬ ‫ְּׁשכּוָנָ ה‪,‬‬ ‫ִִעם ַַא ָָּבא ְלְ ַַבִיִ ת ֶֶׁשל ִִמ ְְׁש ָָּפ ָָחה ַַּב ְ �‬ ‫ְְּב ַַה ְְצ ָָהרֹות‪.‬‬ ‫ֲֲאִנִ י ֹלא ְְס ָָתם ֵֵמִנִ י‪ֲֲ .‬אִנִ י ַַה ֵֵּבן ֶֶׁשל ַַא ָָּבא‬ ‫ֲֲאַנַ ְְחנּו חֹוְזְ ִִרים ַּגַ ם ַַעל ִִמ ְְׁשָנָ יֹות ַוַ ֲֲהָלָ כֹות‪,‬‬ ‫ֶֶׁשִּלִ י‪ֲֲ .‬אָנָ ִִׁשים ַַמ ִִּכ ִיִרים אֹותֹו‪ְְ ,‬מ ַַכ ְְּב ִִדים‬ ‫זֹוֵכר ֶֶאת‬ ‫ְוְ ַַא ָָּבא ָָּת ִִמיד ָָׂש ֵֵמ ַַח ְְּכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫אֹותֹו‪ְ ,‬וְ ִלִ ְְפ ָָע ִִמים ַּגַ ם ִִמ ְְס ַַּת ְְּכִלִ ים ָָעַלַ י‪.‬‬ ‫אֹוֵהב ְלְ ַַק ֵֵּבל ִִצּיּון‬ ‫יֵטב‪ֲֲ .‬אִנִ י ֵ‬ ‫ַַה ְְּד ָָב ִִרים ֵֵה ֵ‬ ‫ְוְ ִִאם ֲֲאִנִ י ִנִ ְְד ָָחף ֵֵּבין ַַה ְְּמ ֻֻבָּגָ ִִרים‪ִִ ,‬מ ְְתַנַ ֵֵּפל‬ ‫ּמּוָבן‪ִִּ .‬ב ְְמֻיֻ ָָחד‬ ‫טֹוב ְְּב ִִמ ְְב ַַחן ַַּב ֵֵחְיְ ֶֶּדר‪ַַּ ,‬כ ָ‬ ‫ַַעל ַַה ִִּכּבּוד אֹו ְְמ ַַמֵּלֵ א ִִּכ ִיִסים ְְּכ ִִאּלּו‬ ‫בֹוַּה ְְּכ ֵֵדי ֶֶׁש ֶֶא ְְפ ָָׁשר‬ ‫ְְּכ ֶֶׁש ַַה ִִּצּיּון ַַמ ְְס ִִּפיק ָּגָ ַ‬ ‫רּוָׁשַלַ ִיִ ם‪ֶ ,‬זֶ ה ֹלא‬ ‫ֲֲאַנַ ְְחנּו ִלִ ְְפֵנֵ י ָָמצֹור ַַעל ְיְ ָ‬ ‫ִיִ ְְהֶיֶ ה ְלְ ַַה ְְראֹות אֹותֹו ַַּב ַַּבִיִ ת ְְּבִלִ י ְלְ ַַה ְְס ִִּביר‬ ‫מֹוִסיף לֹו ָָּכבֹוד‪.‬‬ ‫ְְּב ִִדּיּוק ִ‬ ‫ֶֶׁש ַַה ִִּמ ְְב ָָחן ָָהָיָ ה ָָק ֶֶׁשה ִִּב ְְמֻיֻ ָָחד‪ ,‬אֹו ֶֶׁש ְְּב ִִדּיּוק ַַה ְְּׁש� ֵֵאָלָ ה ֶֶׁשֹּלא ָיָ ַַד ְְע ִִּתי ֶזֶ ה‬ ‫אֹוֵמר ֶֶׁש ָָּת ִִמיד ַַקל ִלִ י‪ִ .‬לִ ְְפ ָָע ִִמים ֵיֵ ׁש עּוִגִ ּיֹות ְְמ ֻֻצָּיָ נֹות‪ְּ ,‬וְב ִִדּיּוק‬ ‫ֲֲאִנִ י ֹלא ֵ‬ ‫ָָמה ֶֶׁשָּלָ ְְמדּו ַַּב ִִּכ ָָּתה ְְּב ִִדּיּוק ַַּבּיֹום ֶֶׁש ָָהִיִ ִיִתי ָָעֵיֵ ף ֵֵמ ַַה ֲֲח ֻֻתָּנָ ה ֶֶׁש ָָהְיְ ָָתה‬ ‫ּוְמ ַַד ֵֵּבר ְלְ ַיַ ד ַַה ֻֻּׁש�ְלְ ָָחן‬ ‫עֹוֵמד ְ‬ ‫יֶׁשהּו ְְמ ֻֻבָּגָ ר ֵ‬ ‫ְְּכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ִִמ ְְת ָָק ֵֵרב ֲֲאֵלֵ ֶיֶהן ִִמ ֶ‬ ‫יֹוֵתר טֹוב‬ ‫בּוַע ֶֶׁש ָָע ַַבר‪ָָּ .‬ברּור‪ֲֲ ,‬אִנִ י ֹלא ָָא ֵֵׁשם‪ֲֲ .‬א ָָבל ֵיֵ ׁש ַַמ ֶֶּׁש�הּו עֹוד ֵ‬ ‫ָָׁש ַ‬ ‫ְְּב ֶֶמ ֶֶׁשְך ְזְ ַַמן ָָאֹרְֹך ְְמאֹוד‪ֵ .‬יֵ ׁש ֲֲאָנָ ִִׁשים ֶֶׁש ְְּמ ֻֻסָּגָ ִלִ ים ְלְ ַנַ ֵֵהל ִִׂש ָיָחה ְְׁשֵלֵ ָָמה‬ ‫בֹוַּה‪.‬‬ ‫ִִמ ִִּצּיּון ָּגָ ַ‬ ‫ְלְ ַיַ ד ַַצַּלַ ַַחת עּוִגִ ּיֹות ְְּבִלִ י ָלָ ַגַ ַַעת ָָּב ֶֶהן‪ֹ .‬זֹאת ַַמ ְְד ֵֵרָגָ ה ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֲֲע ַַדִיִ ן ֹלא‬ ‫רֹוֶאה‬ ‫ִלִ ְְפ ָָע ִִמים‪ָָּ ,‬ב ֶֶא ְְמ ַַצע ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ַַמ ְְס ִִּביר ְלְ ַַא ָָּבא ֶֶאת ַַהְּגְ ָָמ ָָרא‪ֲֲ ,‬אִנִ י ֶ‬ ‫ִִהַּגַ ְְע ִִּתי ֵֵאֶלֶ ָיָה‪ֲֲ .‬א ָָבל ֲֲאִנִ י ִִמ ְְׁש ַַּת ֵֵּדל‪ְְ .‬מ ָָב ֵֵרְך ֶֶאת ַַּב ַַעל ַַה ִִּׂש� ְְמ ָָחה ְְּב ַַמָּזָ ל‬ ‫ׁשֹוֵאל‬‫ִִּפ ְְתאֹום ֶֶאת ָָה ֵֵעיַנַ ִיִ ם ֶֶׁשּלֹו ְְמ ִִאירֹות‪ .‬הּוא ְְמ ַַחֵּיֵ ְך ִִחּיּוְך ָָק ָָטן ָָּכֶזֶ ה‪ֵ ,‬‬ ‫עֹוֶׂשה ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁשִּיִ ְגְ ְְרמּו ְלְ ַַא ָָּבא‬ ‫לֹוֵק ַַח ְְּבִנִ ימּוס‪ֹ ,‬לא ִנִ ְְד ַַחף‪ְ ,‬וְ ֹלא ֶ‬ ‫טֹוב‪ֵ ,‬‬ ‫אֹוֵמר‪ָ" :‬יָ ֶֶפה ְְמאֹוד‪ֵֵ ,‬מִּנִ י‪.‬‬ ‫עֹוד ְְׁש ֵֵאָלָ ה‪ְּ ,‬וְכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ַַמ ְְצִלִ ַיַח ַלַ ֲֲענֹות הּוא ֵ‬ ‫ִלִ ְְרצֹות ְלְ ַַה ֲֲע ִִמיד ָָּפִנִ ים ֶֶׁשהּוא ִִהִּגִ ַיַע ְלְ ַַבד‪.‬‬ ‫ַַמ ָָּמׁש ְְמ ַַחֶּיֶ ה ְנְ ָָפׁשֹות‪ָָּ ".‬ב ְְרָגָ ִִעים ָָה ֵֵאֶּלֶ ה ֲֲאִנִ י ַַמ ְְרִּגִ יׁש ְְּכ ִִאּלּו ִִק ַַּבְלְ ִִּתי‬ ‫ִִּכי ִִּכּבּוד ָָאב ֶזֶ ה ַלַ ֲֲעׂשֹות לֹו ַנַ ַַחת‪ְּ ,‬וְבַוַ ַַּדאי ֹלא ִלִ ְגְ ֹרֹם לֹו ַַצ ַַער אֹו ָ‬ ‫ּבּוָׁשה‪.‬‬ ‫ֵֵמ ָָאה ְוְ ֶֶע ְְׂש ִִרים ַַּב ִִּמ ְְב ָָחן‪.‬‬ ‫ּוֵמ ִִבין ֶֶאת ָָמה‬ ‫יֹוֵד ַַע ֶֶאת ַַהְּגְ ָָמ ָָרא ֵ‬ ‫ֲֲאִנִ י ָיָ כֹול ַלַ ֲֲעׂשֹות לֹו ַנַ ַַחת ְְּכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫ַּוַפ ַַעם ַַא ַַחת‪ְְּ ,‬כ ֶֶׁש ְְּכ ָָבר ָָהִיִ ִיִתי ַַּב ִִּמ ָָּטה‪ָָׁ ,‬ש ַַמ ְְע ִִּתי ֶֶאת ַַא ָָּבא ְְמ ַַס ֵֵּפר ְלְ ִִא ָָּמא‬ ‫ֶֶׁשָּלָ ַַמ ְְד ִִּתי‪ַ .‬וַ ֲֲאִנִ י ָיָ כֹול ַלַ ֲֲעׂשֹות לֹו ַנַ ַַחת ְְּכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ִִמ ְְתַנַ ֵֵהג ְְּכמֹו ֶֶׁש ָָּצ ִִריְך‪,‬‬ ‫ְְּב ֶֶׁש ֶֶקט ַַּכ ָָּמה ָיָ ֶֶפה ָלָ ַַמ ְְד ִִּתי ִִאּתֹו‪ְ ,‬וְ ֵֵאיְך ֲֲאִנִ י ַַמ ְְת ִִחיל ְלְ ָָה ִִבין טֹוב ֶֶאת‬ ‫ּוַמְזְ ִִּכיר ִלִ י‪.‬‬ ‫עֹוֵמד ְלְ ָיָ ִִדי ַ‬ ‫ַּגַ ם ְְּכ ֶֶׁש ַַאף ֶֶא ָָחד ֹלא ֵ‬ ‫חֹוֵׁשב ֶֶׁשהּוא ִִּד ֵֵּבר ְְּב ֶֶׁש ֶֶקט ְְּכ ֵֵדי ֶֶׁשֹּלא ַַא ְְת ִִחיל ְלְ ִִה ְְתָּגָ אֹות‬ ‫ַַה ֻֻּסְגְ יֹות‪ֲֲ .‬אִנִ י ֵ‬ ‫יו"ל ע"י ארגון הורינו לחיזוק מצוות כיבוד אב ואם‬ ‫בנשיאות מרן הגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א ובהכוונת גדולי ישראל‬ ‫ע”ר ‪ | 580780617‬רח' יוסלה רוזנבלט ‪ 2‬ירושלים‪.‬‬ ‫תרומות יתקבלו בברכה‪ .‬אפשרויות הנצחה בעלון ובכלל פעולות הארגון לע"נ הוריכם או יקיריכם ולזכות פרנסה והצלחה‪ ,‬זש"ק וזיווג ‪ -‬למען ייטב לך!‬ ‫לקבלת גיליון הורינו השבועי במייל כתבו לנו "צרפו אותי" לכתובת המייל‪ ,‬וכן לפניות בנושאי תוכן‪ ,‬פתרון חידת 'רב הנסתר' ולפרסום סיפורים אישיים‬ ‫בנושאי כיבוד הורים‪ horeinuorg@gmail.com :‬או בפקס‪Zelle: dedications@horeinu.org | 077-6021640 :‬‬ ‫‪ /‬טעון גניזה ‪/‬‬ ‫‪www.horeinu.com‬‬