תוספת שבת · Toisefes Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

שנה ט' 427
זמני הדלק"נ שבת פרשת חיי שרה
ירושלים 4:10 :מוקדם4:00 :
בני ברק 4:24 :מוקדם4:14 :
העלון השבוע
לע"נ מרת פרידה
תוספת
שבת
מודיעין עילית 4:19 :מוקדם4:09 : בת רבי ישראל
חיפה 4:16 :מוקדם4:06 : בנציון ע"ה
טבריה 4:12 :מוקדם4:02 : נויבירט
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
שנה ח' 388
בערב שבת
עדיין מחפשים
הנסיעות
להדפסת
תוספת
מכתבו החדש של מרן רשכבה"ג מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א -כולנו מקדימים את תורמים
קובץ עלוני תוספת
שבת
וז"ל מרן שליט"א :כאשר זמן כניסת השבת מתקרב והולך בימי החורף המתקצרים ,חובה
שבת לשנת תשפ"ה
מוד
ניתן לקבל קבלה גמורה על הנוסעים מחוץ לעיר לצאת בשעה מוקדמת ,ומן הראוי שלא לצאת לאחר חצות
לפי סעיף 46 היום ובפרט למקומות מרוחקים ,וחלילה מלהיכשל ולהכשיל אחרים בחילול שבת,
כמו"כ הנני בזה בקריאה לבני התורה שינצלו את לילות השבת ומוצ"ש הארוכים בימי החורף
ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה ב זצוק"ל
עלינו כל רבותינוישפיעו מדברי
ולימוד התורה ללימוד תורה ברציפות בשקידה ובשקיעה ושמירת השבת
מילי דמיטב ,בברכה נאמנה ,י"ח חשוון ,דב לנדו
גדולי ישראל שליט"א בהקדתשפ"ו בחורף
ורבנן שהתפרסםמרנן
בכתב ידם שלמכתב -כפי
מכתבי מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א
שבת שבת, לצעוק
שליט"א שליט"אהירש
משה הלל לנדו
הגאוןדברבי
מרן רבי
הגאון
מרןשל שליט"א של רשכבה"ג
מכתבו תשובת רשכבה"ג מרן הגאון רבי דב לנדו תשובתו
מאוד ,שב
השבת הוא דבר גדוללחילול
שליט"א: קסלר מאיר רבי הגאון
הכח הרוחני שאדם מקבל מיום לדברי בכת"י בכתב ידו לגאון רבי מאיר קסלר שליט"א
כל מר
שדואג של
השבת ע"י מכתבו
בצהרים,
1:00את
מכבדבשעה בתנאיברק
שהוא יוצאים מבני
אנשים בוודאי בצהרים,
כתב :אבל הרב קסלר :אנשים יוצאים מבני ברק בשעה 1:00
הרב קסלר
שלא
שאדם שבת ,ומי
הרוחני ואחרות,
יחלל הכח כאלהשח"ו
מנסיבותתמצי יהיהפעם
שום היכי נרות כל
להדלקתשלא
בקושי הזמן
ומגיעיםכאלה
ומגיעים בקושי להדלקת נרות כל פעם מנסיבות
א ומזלזלשזה אשם
בקדושת כךהתסכול דואג כל
להבין שעם
להםוזהוקשהאשם
ואחרות ,וקשה להם להבין שעם כל התסכול שזה
ע המציאות, שזו להכיר מחובתם פושע... וזה
פושע ...מחובתם להכיר שזו המציאות ,ואחת מהשניים או השבת מפסיד כל המעלות
ת או לצאת
מביא להשאר בבית
ששבת מהשניים אוהרוחניות
ואחתשליט"א:להשאר בבית או לצאת בבוקר מוקדם ...תשובת מרן
ו ולכן פשוט שכל מוקדם... כל האנשים האלה הם פושעים!!! וחוץ מזה הם גורמים לנהגים בבוקר
לבן אדם,
ה לנסיעות
ביחס האלה הם
הזהירות האנשים
מרןהםשליט"א :כלבנסיעה,
שחלק גדול מהם היה שומר שבת ועל ידי איחורםתשובת
ש לקיים, צריכים מאד, יפה
פושעים!!! וחוץ מזה הם גורמים לנהגים שחלק גורמים שיחללו שבת!! הם יודעים לצעוק שבת שבת,
לכבודידיהשבת,
איחורם שבת ועלהיה שומרהכו"ח
לצעוקוצריךמהם
אבל לא יודעים שמעשיהם גורמים לחילול שבת!! גדול
הירש
יודעים משה הלל
שבת!! הם בנסיעה ,הם גורמים שיחללו נגדם שבת שבת!!
ויכולונסבער"ש בגל
לא היה מעלתשבת
אמירת הדליק נר כשאברהם
מגדים: דברי הפריענייני הדלקת נרות שבת הקשורים לפרשה ,ובו יבואר למה
בהדלק"נ?
וז"ל :הגדולה היא בגלל זהירות
יעקב שכתב כשאינם העין רס"חמתות
הביא רי"ף על הנשים הפרימ"גדוקא
בריש סי' שידלק עד ער"ש הבאה? והאם
אנו באמירת ויכולו גבריםהמקבל
המדליקים? ממעטוהאדם בדיבור,ברא זה
הקב"ה האם
נרות? ב.'שמים, זהירות'יכלו ה
בהדלקת כשאינן'ששי ו
א .למה נשים מתות בשעת לידתן י'ום ה
הגברים? בניהו ,שדייק זאת שבת ואסור לקבל ולא
מדליקות ממהרנשיםיום', מבעוד
דווקא באמת'ביום ו'
ד .למה בתפילה,
המקורות? ג .למה מדליקים נרות שבת ,ומהשבת
שהכוונה שכמו ש "בערב"
גם גוי או המתפלל והאם
למנות שליח דקאמר כל האםואתי שפיר
כשהתאחרו יעזור עיי"ש, במלאכה
הבית? ו. ה .האם הדלק"נ חיוב על הגברא או תו
חיוב על
שבורא שבת בדיבו רשותם?
ועיי"שעכ"ל ,בלי
להם נרותשבת', להדליק
לביתם 'בליל
המתפלל יכנס
שאחרולא יעזור
ויכולו, שבתהאם
ואומר קטן יועילו לזה .ז .אורחים שמתאחרים
שבת! ול
עולם שעלהוא יוצר מבעו"י... לתפילה גם נצרך ולמה שבת לקבל שיספיק שתמה
בפרשת חיי שרה כתוב (כד סז) 'ויביאה יצחק האהלה שרה כך דאמרינן בבראשית רבה ,היא איבדה חלתו של
עולםהחי
של האור נרוכתב וכיבתהוכן
האומר כחלה,על כלשנתרםהראשוןהולך
הפשטות שהנ"ל
ואכןנטרד אדם מחודשים,ידה
ודבריו כלומר
אימו' מביא רש"י :ויביאה האהלה והרי היא שרה אימו,
שהמעלהתלוין בה.
שצורכי הבית לפרימ"ג ועודפשוט
שהיהדמו,
בשפיכתדלוקשבת ,אבל רואים ויכולונרבליל
ונעשית דוגמת שרה אימו ,שכל זמן ששרה קיימת ,היה
והובאו שא
גזירות - ,י'
ומבטלת שבת,
מדליקות נר עוונותמוחלתנשיםלמה דוקאטעמיםויכולו
שאמירת עכ"ל ,ויש
הטעמים שתי מיוחד!מער"ש לער"ש ,ומשמתה פסקו ,וכשבאת רבקה חזרו,
ובטור רס"ב בשבתה' ג')
הגמ' (שבת ברמב"ם ושואל האילת השחר (שבת לב) ,הרי לאחר פטירת שרה מסתמא
שאלות בד ונביא י' ולהלכהז"ל
נח ,ויכולו: במעלת ריש
אמירת בתנחומא הזה הגמ'
בדברי נקדיםהנס
אברהם הדליק נרות ,ולמה כשאברהם הדליק לא היה את
עליהם, מוטל הבית צורכי שכל בגלל או
"אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי :אפלו יחיד שאומר ויכולו? ב.רס"ג, בסי' ובשו"ע
מערב שבת עד ערב שבת ,למה דווקא ששרה ורבקהדףהדליקו היה
קיט:
שהיא התפ המנונא :שזה עונש,
האומרנה אחרי רב או בגלל ידליקו,
שגםדאמר מתנה
ויכולו, קיבלו
לומר שבתהםצריךבערב אז המתפלל
לו שגרמה הראשון אדם מיתת של החטא את לתקן צריכה את הנס הזה?
כל 'המתפלל' בערב שבת ואומר 'ויכולו' -מעלה עליו הכתוב בליל שבת? ד .מה
כשותפיםהגברים
עימו? ה. שלמעשה גם על הגמרא,
'ויכולו' ,אל שנאמרבראשית,השחר למיתה .ושואל
במעשה האילת נעשה שותף לקב"ה ולמהונבאר הדברים :למה מדליקים נרות שבת,כאלו
החטא את לתקן צריכה האישה דווקא ולמה חווה, צאצאי
תקרי 'ויכולו' אלא 'ויכלו"' (ופרש"י :ויכלו :הקב"ה ,וזה שמספר קיים? ו .הטעם שה הם בכלל נשים הם המדליקות הנרות בער"ש?
רס"ח ,ובפרט הרי לא ראינ האיש? ולאבסי'הטורחווה מקום ובשבחו של שבת ,וכךשל
הביא בשבחו של
שהדלק"נ המקורות המרכזיים :הגמרא בשבת דף כה :מביאה
עצמו לא
באמירת' :י הגמ' אברהם
בקידוש וממשיכהאצל
שאל למה התורה ו'),
'ויכלו' חסר ובאילתמדכתיב
השחר על שאינןדייק זאתבפרימ"ג מתותבשבת חובה ,וכן בדף ל"ב ,על המשנה שנשים וגם
ערב וויהי כן שרה נאמר
ורבקה ואצל לאה' שמים שבת,לערבבדברשבתשנאמר כמעשה,
מערב שהדיבור
דלק הנראליעזר מניין
רבנשמה זהירות בהדלק"נ ,מסבירה הגמ' ראשית קראתי אמר
אתכם..
מלאכים יש בזמנינו בער"ש 'המתפלל'
דלק? (בראשית כד סז) ותירץ שמטרת הנס כדי להראות את כל עוקבא מר אמר חסדא רבאתם אמר אם נעשו,
שנתתי בכם קרויה נר ,על עסקי נר הזהרתי אתכם,
מלאכים
שהחטיא שאיןמי לנו
שלמעשה ובגללידיהן
מניחין שהםלאדם
עושים, המלוין לו
השרתהתיקון אומר שני מלאכי
החביבות של נשמתכם...ויכולו,
ואומר מקיימים אותם מוטב ,ואם לאו הריני נוטל
דומה תפ
למעשה מה י. הגמ' (ובהמשך תכופר, וחטאתך עונך וסר לו ואומרים ראשו על
רש"י ,ותאבד רביעית דמכם ויכבה נרכם ,ונשים נצטוו על בעץ הדעת זה היה חווה שהייתה אישה ,לכן אישה יותר
מקומות מביאה גם את המלאכים המלוים את האדם לביתו וכו').
תוספת שבת
המקור המחודש להדלקת נרות שבת:
ומביא נפק"מ בין הטעמים שלטעם שזה תיקון לחטא חוה, יש מדרש פליאה (דברים ח' ג') עה"פ 'ויענך וירעיבך ויאכלך
סבר שמצוה מכבה עבירה ,שאל"כ מה יעזור התיקון לחוה, את המן' מכאן רמז להדלקת נרות בשבת ,וביארו החיד"א עפ"י
אבל לטעם הראשון אפ"ל שיש שכר על המצוה ועונש על הגמ' ביומא עה :שביארה שאכילת המן במדבר נקרא עינוי,
העבירה ואין קיזוז ביניהם ,..והביא ראיה לדבריו מהגמ' (ב"מ אפי' שטעמו בו כל הטעמים כיון שלא ראו את המאכל בפועל,
פו ):שבזכות שאברהם אמר ויקח חמאה וחלב למלאכים ,זכו נקרא עינוי ,ומכאן לסומים שאוכלים ואינם שבעים ,וממילא
בניו למן במדבר ,ומאידך בגלל שאמר 'במה אדע' ירדו בניו כדי שיקיים עונג שבת ,יש לראות את המאכל ובשביל זה צריך
למצרים ,ועפי"ז ביאר' :ויענך וירעיבך' זה הגלות שנגזרה שידלק נר בשבת בסעודה( .כמוצא שלל רב)
בגלל שאברהם אמר 'במה אדע' ,ומאידך זכה למן 'ויאכלך וביאור נוסף ,הביא (שם) בשם ספר 'בן אורי' לג"ר אורי סגל,
את המן' ,רואים שלא היה קיזוז אלא גם נענש וגם קיבל שיש שני טעמים להדלק"נ ,אחד שהנשמה קרויה נר ,שנאמר
שכר ,וממילא לפי"ז גם אא"ל שטעם הדלק"נ לתיקון חוה, נר ה' נשמת אדם ,ובשבת יש לאדם נשמה יתירה ,ומשום כך
אלא הטעם הוא משום 'נר ה' נשמת אדם' ,וזה טעם שההדלקה מדליקים נרות ,וטעם שני לתיקון חטא חוה וכדביארנו לעיל,
דוקא בשבת ,וזה ביאור המדרש( .שם) ולטעם ב' התיקון אינו קשור דוקא לשבת,..
במקור כבוד ועונג השבת במידות ,בתכונות לאפשרות התיקון ,ולכן דווקא אצל שרה
מצינו בגמ' שבת כה :לגבי איסור הדלקה בעיטרן שריחו רע: ורבקה זה הראה את החביבות שזה מתקן ,ולכן זה דלק כאילו
'מאי טעמא אמר רבא מתוך שריחו רע גזרה שמא יניחנה מערב שבת לערב שבת ,להראות פה את החביבות של הקדוש
ויצא ,אמר ליה אביי ויצא? אמר ליה שאני אומר הדלקת נר ברוך הוא שמרוצה מהתיקון הזה .וכשאברהם הדליק ,אז הוא
בשבת חובה ..ומבאר תוס' ד"ה הדלקת נר בשבת חובה :פי' קיים מצוות הדלק"נ ,אבל לא קיים את הטעם הזה של לתקן
במקום סעודה דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג, את החטא של חווה...
אבל מהדלקת נר גופיה לא הוה פריך אביי דפשיטא דחובה וממילא מובן למה דווקא נשים מתות .כי לפי הטעם שבאמת
היא דהתנן (לקמן דף לא ):על ג' עבירות נשים כו' על שאינן מוטל צורכי הבית על האישה ,אז באמת זה לא ברור למה
זהירות בהדלקת הנר ,עכ"ל. האישה מתה ,הרי היא קיבלה מתנה ,אז היא לא השתמשה עם
משמע מתוס' שיש שני חיובים בהדלק"נ ,חיוב הדלקה כללי, המתנה הזאת ,לכן להרוג אותה? אבל לפי הטעם השני ,שזה
שאשה תדליק בשבת ,איפה שתרצה ..ושעליו נאמר שמתה בגלל שהיא צריכה לתקן את חווה ,אז לכן אם היא לא זהירה
כשאינה זהירה( ,או לתיקון חוה או שלום בית) וחיוב נוסף מצד בזה ,אז נותנים לה עונש ,כי למה לא תיקנת את חווה? הרי כל
שבת יש לאשה הזדמנות לתקן את חטא חוה.
'עונג שבת' שיהיה דלוק 'במקום הסעודה' ,שעל ביטולו אינה
נענשת ,שהרי לא יכול להיות שאביי חלק על חובת הדלק"נ, ולכן בנשים יותר הקפידו ומתות שאינם זהירות ,כי גבר שמדליק
ולחיוב העונג שפיר מצטרף אור החשמל ,ולכן הורו הפוסקים פחות יש את החביבות של התיקון של חווה כמו אישה .ובאילת
שיכוונו גם על הדלקת החשמל ,וכך מתקיים גם ההלכה שהמשנ"ב השחר מביא שר"א פעם אחת הדליק נר בער"ש ודלק עד
מביא שצריך נר בכל חדרי הבית שמסתובבים בלילה ,ולחוט מוצאי שבת ,ורואים שלפעמים יש חביבות גם בגבר שמדליק,
שני ראוי שיהיה אור בבית כל הלילה ,שאם ילד יקום יהיה אבל בפשטות מה שנראה שאצל אברהם זה לא דלק ,נראה מזה
לו אור (רס"ג סק"ב ,וארחות שבת עמ' קב) אמנם רש"י כתב להוכיח שגבר מדליק אז יש פחות את החביבות.
שם ,חובה' :כבוד שבת' הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אמנם הפנ"י והתוס' הרא"ש (שבת כה ):וכן הרש"ש (שבת לא):
אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא (דף עה ):משמע מרש"י הסבירו שהמיתה הנגרמת בגלל חוסר זהירות בהדלק"נ מדובר
שיש חיוב אחר( .ועיין תפוחי זהב להגרי"פ גולדוסר שליט"א שהנשים מאחרות בהדלקתם ,ונכנסות לסקילה בגלל חילול
בהרחבה) שבת ,ואה"נ לפי"ז גם הגברים יענשו כשידליקו מאוחר!
רואים בתוס' שיש שני טעמים בהדלק"נ ,וכעי"ז מוכח בדברי ובטעמי הדלק"נ :כבוד שבת ועונג שבת ושלום בית
הרמב"ם שבהלכ' שבת פרק ל' ה' הביא שיש חיוב מער"ש יש טעם בהדלק"נ מצד שלום בית .וכדברי הגמ' בשבת כג :שנר
שיהיה נר בבית בשבת מצד 'כבוד השבת' ,ומאידך בפרק ה' ביתו קודם לקידוש ולנר חנוכה מפני שלום בית ,ורש"י הסביר
הביא הרמב"ם שטעמה מצד העונג שבת ,ושהיא חובת הבית, שבני ביתו מצטערין לישב בחושך ,ובדף כה :הביא רש"י:
ושצריך לחזר עליה על הפתחים ,וממילא יש בהדלקה גם חיוב ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל ואוכל באפילה,
הבית וגם חיוב על האדם (ארחות שבת עמ' קכב) ובטעם כבוד וכעי"ז במרדכי בסימן רצ"ד ,שהוא מביא שהעניין של שלום
השבת מצאנו גם כגמ' בפסחים נג :שמה"ט ביו"כ שחל בשבת בית שבן אדם לא יכשל בעץ ואבן ,וממילא גם אחד שהוא
לכו"ע מברכים ,אפי' שאין סעודה (וכן בילקוט שמעוני ריש נמצא לבד בבית ,אז צריך להדליק מצד שלום בית ,וכן משמע
בעהלותך' ,וכבוד השבת הן נרותיה') ומטעם זה אין מטרת הנר מהגמ' כה :שלמדה הדלקה מ'ותזנח משלום נפשי' ,שבגלות היה
להאיר אלא 'לכבד' ,וכנר הדולק בסעודות מצוה, חיסרון שלום ,וכן ביראים בסי' תכ"ט ,אבל הרמב"ם (חנוכה ד'
וכן ביארו הגר"א (סי' תקכ"ט) והגרי"ז (יתרו וסטנציל) שמצות יד) כתב שזה דוקא שלום בית כפשוטו :נר ביתו קודם משום
כבוד השבת מתקיים בהדלקה לפני שבת ,ובלבישת בגדי שבת שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו,
מער"ש ,והעונג הוא בשבת עצמו ,וממילא אפ"ל שרש"י הנ"ל עכ"ל.
תוספת שבת
בער"ש ,וגוי הדליק בהוראתה את נרות השבת( ,וכן פסק גם סבר כתוס' שסבר שקיום מצוות הכבוד שבת בהדלקה היא
במג"א רס"ג ס"ק י"א) ,וכן הביא בשו"ע הרב (רסג ,יא) שמהני באופן שיוכל לקיים מצוות עונג שבת( ,דהיינו מקום האכילה),
אפי' שאין שליחות לגוי ,אבל במשנ"ב רס"ג ס"ק כ"א הביא ויוצא נפק"מ שלטעם עונג שבת ,נר שהודלק ביום ו' בבוקר
בשם הגרעק"א והדרך החיים שחלקו ואמרו שאין שליחות זה יועיל ,שהעיקר שיהיה נר בסעודה ,ולכן נר שהדליק גוי
לגוי וממילא אינה יכולה לברך בכה"ג ,והגוי עושה מעשה קוף גם מועיל( ,והטעם שהשו"ע בסעי' ד' פסק לא להקדים לפני
בעלמא ,והשאלה היא לשיטתם כשגוי הדליק האם מתקיים הפלג ,שחששו לטעם הכבוד שבת) ,וכן אפ"ל שריבוי אורה
מצוות הדלק"נ ורק א"א לברך או שבכלל אין מצוה ,שמדברי שהתיר הרמ"א (רס"ג י') הוא דוקא בהדלקה של עונג שבת
הדה"ח שכתב שהאשה 'יכולה' לצוות לנכרי להדליק ,משמע ולא בהדלקה של שלום בית ,וכשיש חשמל בבית שישנים בו
שאין מתקיים המצוה ,רק היא צריכה טכני אור בשביל לשהות יש להקפיד שיהיה חושך כשמדליקים הנר או שיכוונו גם על
בבית( ,וכנר יארציט שהתיר המהרש"ל ,במשנ"ב רס"א ס"ק החשמל (עיין ארחות שבת סעיף קו ,קז).
ט"ז)
ולרמב"ם שהדלקה היא מצד עונג שבת ,זה חיוב גם לגברים
וממילא כשיש אור יאסר עליה לבקש מגוי שידליק( ,ארחות וגם לנשים ,רק כשאישה מדליקה היא פוטרת את כל בני ביתה.
שבת מילואים ו') שאם היה מתקיים המצוה ע"י הגוי ,האשה (ואכן פסק השו"ע בסי' רס"ג ו' ז' שכשהבעל לבדו החיוב עליו,
היתה 'חייבת' לומר לגוי שידליק בשבילה ,ואם אין מצוה למה ואפי' שהאשתו מדליקה בביתו)
הם שאלו שאשה אומרת לגוי להדליק מצד אין שליחות לגוי,
שישאלו שהתבטל פה מצוות ההדלקה ,וכן למה הגרעק"א בסי' ומאידך לטעם כבוד השבת א"צ שהנר 'יאיר' בסעודה ,אלא
רס"א התיר שהגוי ידליק ביהש"מ שני נרות כנגד זכור ושמור, עצם זה שדולק כאן נר זה מכבד את הסעודה וכמו נר הדולק
הרי"ז מילא אינו נרות שבת ..ע"כ שלכו"ע מתקיימם פה מצות בסעודות מצוה ,וניתן לברך עליו כשנמצא במקום שניכר כבוד
הדלק"נ שיש פה עונג בסעודה ,ורק נחלקו לעניין הברכה, השבת( ,וגם לספרדים) ולא סתם בפרוזדור וכד' שזה אינו
ואמנם הגר"א אסר להדליק ע"י גוי כשנתאחרו ,משמע שסבר מכבד ,ובזמנינו שיש תאורה יש גם להדליק בפמוטיות יפות
שאין כלל מצוה שגוי מדליק (מעשה רב ריש שבת), (ארחות שבת ח"ד עמ' ק').
ואפ"ל שבנר שבת מהני למצוה כשהגוי הדליק כי למעשה והאם מועיל שליחות להדלק"נ?
יש אור בסעודה ,ואכן אין נר של 'כבוד השבת' כי זה לא ודאי של"מ שליח בלי מינוי שליחות ,ואינו כבדיקת חמץ ומזוזה
דלק לפני שבת ,אבל מהני לפחות לטעמי עונג שבת ושלום שגם אם אחד עשה כן לכל העיר בלי רשות ,מהני ,שהעיקר
הבית ,וכן הביא בשו"ע הרב (רסג ,יא) שמהני ,שההדלקה היא שנתקיים ציוי התורה שהבית בדוק או עם מזוזה ,אבל בהדלק"נ
רק הכנה למצוה ,ועיקר המצוה הוא בהנאה מהנר ,וכדמוכח חנוכה לכל העיר עבורם בביתם ,פשיטא שלא נתקיים התקנה,
ברמב"ם פרק ה' שהמצוה שיהיה נר בבית בשבת ,ולא הזכיר שחכמים תיקנו שכ"א יעשה בחנוכה פירסומי ניסא ,ורק נתנו
את ההדלקה רק בפרק ל' בדיני 'כבוד השבת' שבו הביא את אפשרות למינוי שליח כשהמשלח עומד לידו ,וזה נחשב כידא
כל ההנהגות שיש לעשותם לפני השבת( .עיין ארחות שבת אריכתא( .שו"ע תרע"ה סק"ט ,ארחות שבת ח"ד מילואים ה',
ח"ד נ"ג והערה קכג ומילואים ה') ונושא נוסף ביו"ט לגרעק"א בשם הרבינו דוד בפסחים ז' ,וכן עמ' נ') ונר שבת דימו לנר
שאין לנשים מצוות עונג ,כי היא מ"ע שהזמן גרמא ,ולכן אינה חנוכה וכדמשמע במשנ"ב רס"ג סק"ל ,שביריד שנתאספו
חוזרת ששכחה יעלה ויבוא בברכהמ"ז ,ושאל הגר"ש רוזובסקי בעה"ב בחדר אחד חייבים בהדלקה בברכה ואפי' שנשיהם
זצ"ל איך נותנים לאשה להדליק ביו"ט הרי הבעל חייב בעונג. מדליקות להם בביתם ,ולכן בעינן שיעמדו ליד המברך ויכוונו
(עיין שם מילואים ז') לצאת בברכה ,ואפי' שבשאר דיני שליח לא מצאנו שצריך
בזמנינו לכתחילה בהדלק"נ יכוון גם על החשמל, לעמוד ליד המשלח ,שאני שבת וחנוכה( ,הגריש"א),
וכן לכל הפוסקים ניתן לברך בהדלק"נ בשעה"ד וממילא למעשה המתאחר להגיע לביתו לפני שבת ,ולא יספיק
על 'נרות שבת מחשמל המהודרים' להדליק נר שבת מהני שימנה שליח אבל שהשליח ידליק בלי
בשעת הדחק (כגון הנמצא בבית חולים ,בית אבות ,בית מלון הברכה ,או שיברך בביתו ובלי לדבר יעבור להדליק בבית
וכדומה) שאין אפשרות הדלקת נרות שבת במקום אכילה או שכנו ,אבל אם אחד מבני הבית שם יוכלו להדליק בברכה,
שינה ,המדליק "נרות שבת מחשמל המהודרים" ,יוצא ידי חובה (ואפי' קטן שאינו יכול להיות שליח מהני ,עיין א"ש הערה
ויכול לברך! הואיל ומתקיימים בהם ד' תנאים :א) הנרות קכו) ,וכשהאשה קבלה שבת ושכחה להדליק נר חנוכה או
פועלים על ידי בטריות ב) הם מיוחדים לנרות שבת ג) יש שקשה לה לקום ולהדליק הנר שבת ,השליח שלצידה יוכל
בהם חוט להט ד) הם מאירים יותר מנרות רגילים (משמן או להדליק לה בברכה ,כשהיא תשמע הברכה ,ומהני אפי' שאינה
משעוה) ולכתחילה יעשה ההדלקה על ידי הברגת הנורה ,או יכולה להדליק החנוכיה בעצמה כי קבלה שבת ,כי המדליק
על ידי הכנסת בטריה למעגל החשמל( .הגרי"א דינר בשם עושה מעשה קוף בעלמא( .פרימ"ג תרע"ט) ומחידוש הפרימ"ג
הגר"נ קרליץ בשם החזו"א בתשובה מ"ו) ניתן לחדש יותר שהטעם שהבעל הוצרך להיטיב הנרות( ,רס"ג
ס"ק י"ב) שכך זה נקרא שהאשה מדליקה בשליחותו ,והוא ממש
אמנם ודאי שלכתחילה המנהג הוא להדליק נרות מאש ,ולא
מקיים ג"כ מצוות ההדלקה!!
על ידי חשמל ,אבל ראוי בזמנינו שיש אור גדול מהחשמל ואין
כלל הנאה מהנרות ,לכוון 'גם' על ההדלקת החשמל ולהדליקו האם מהני שגוי ידליק נרות שבת? והאם יברכו ע"ז?
לאחר פלג למצוות נר שבת( ,חוט שני ח"ד עמ' ס"ג -ס"ו ,הלכ' המהר"ש הביא שאשה תברך כשהתאחרה או שהלכה לחופה
תוספת שבת
ואפי' שאוכלים לידו מאחר שאינו דרך 'חשיבות' של אכילה. שבת בשבת עמ' קנ"ג וכן סעי' מ' בשם הגריש"א והגרח"ק)
(ארחות שבת ח"ד ל"ג ,סעיף קס"א -ב' ובהערות ש"פ שפ"ד, אמנם המהרש"ג הסתפק אם חוט להט נחשב לאש ,וכן בגלל
חוט שני שם), שאינו נחשב לנר ,והברכה היא להדליק "נר" (ולא "אש") של
ניתן להשיג הנרות ומקורות מורחבים לכל הנ"ל בטל' שבת ע"כ ,אבל גם לדעתו שאין לברך ודאי שיש להדליקו
089741861 לקיום מצוות הדלק"נ ,וכן אין לברך על נר בפרוזדור ביה"ח
תשובות שאמר מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א:
הציפצוף לפני שבת זה אינו תזכורת על השקיעה ,אלא שחכמי הדור קבעו שאז יש לקבל שבת!!!
ולכן קבעו חכמי הדור בכל מקום כמה זמן יקבלו עליהם שבת, נשאלנו פעם ,אם מותר לנסוע עם נהג יהודי בערב שבת בשעה
קודם השקיעה. מאוחרת ,מבני ברק לירושלים ,כאשר ברור שהנהג יחלל שבת,
ומי שנוסע לאחר זמן זה שקבעו חכמי אותו הדור ,הרי זה חילול ויחזור לעיר מושבו ,האם נחשב הדבר ללפני עור ,עוד יש
השם ברבים ,שמראה שהוא סברא להקל בזה ,כיון שהנהג הזה ממילא מחלל שבת ,ואם לא
אינו מקבל עליו דעת יסע בגללו יסע בגלל אדם אחר?,
חכמים ,ולכן יש להיזהר והשבנו :אין לנסוע עמו כשמחמת כן יסע בשבת ,מפני שיש
מלאכה לעשות שלא בזה חילול השם ,שכיון שהוא יודע שבזה שהוא נוסע אתו קרוב
לאחר זמן זה ,וכ"ש שלא לשבת ,הנהג יחלל שבת ,הרי מראה בזה שאין השבת חשובה
לעשותו ברבים .וכ"ש אלו בעיניו ,ומזלזל בכבוד השבת ,ולכן אסור לנסוע עמו.
שנוסעים בכביש בצורה עוד נשאלנו בנהגים הרוצים לנסוע בערב שבת לאחר הצפצוף
מסוכנת ,ומסכנים אנשים השני עם המכונית ,וטוענים שעדיין לא קבלו שבת ,האם מותר
נשים וטף ,הרי אם יקרה לנסוע או שמא יש בזה חילול השם?
משהו חלילה ,לא יוכל
והשבנו :כי הצפצוף השני שנקבע בעיר בני ברק עשרים ושנים
לרחוץ בנקיון כפיו ולומר
דקות קודם השקיעה ,ובמקומות אחרים נקבע לשלושים דקות
שוגג הייתי ,שהרי הוא
קודם השקיעה ,ובירושלים עיר הקודש קבעו ארבעים דקות
קרוב למזיד ,שכל הנוסע
בצורה פראית כזאת ,הוא
קודם השקיעה ,צפצוף זה אינו תזכורת על השקיעה ,צפצוף
עלול לסכן הציבור .ואפילו זה שחכמי הדור קבעו שאז יש לקבל שבת ,וזאת על פי דברי
במקום שהיה אונס גמור, המשנה ברורה (סימן רסא ס"ק כג ובסימן רסג ס"ק טו) שכדי
נחשב למזיד. לצאת ידי כל הראשונים ,צריך לפרוש ממלאכה חצי שעה או
עכ"פ עשרים דקות קודם השקיעה ,ומי שעושה כן אשרי לו.
גזירת הגיוס באה כיוון שרפו ידינו מן התורה -ולכן עלינו לחזק את סדרי ימי שישי שבת שיש בהם רפיון
מכתב חיזוק משנת תשפ"ג ממרן רשכבה"ג ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל
והצטרף אליו מרן רשכבה"ג הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל
כגון ימי שישי ושבת אשר הרפיון בהם רב ,ולקבוע בהם סדרים לדאבונינו בעת הזאת קמו עלינו מהרסים ומחריבים מקרב בני
שיתחזקו בהם מאד בלימוד התורה .וראשי הישיבות יעוררו על עמנו ,וזוממים לעקור התורה ולומדיה ,דבר שלא הי' מעולם
זה. שיהודים קמו לאסור את לימוד התורה ולמנוע מאתנו להיות
ובנוסף לזה עלינו להתחזק בתפילה ותחנונים לפני אדון כל עוסקי התורה הק' אוי לכך שכך עלתה בימינו.
לבטל מעלינו הגזירות .וע"י שנתחזק בעסק התורה ובתפילה וכאשר רואים אנו כי גבר עלינו הסתר פנים ,ואין אנו יודעים
נקוה כי יסיר מעלינו כל גזירות רעות וקשות ונזכה במהרה בשל מי הסער הזה ,ואין לנו נביא שיאמר מה עלינו לתקן כדי
למלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים .ואנו פונים לכל לבטל ממנו גזירה קשה זו ,נחפשה דרכינו ונחקורה ,ואולי לפי
מי שמבקש לפגוע בלומדי תורה ,אל תגעו במשיחי ,כי בשעה שרפו ידינו מן התורה ע"כ תובעים בזה הענין .ע"כ חוב גמור
זו שאויבי ישראל באים עלינו לכלותינו רח"ל ,רק תורתנו עלינו לעת כזאת לנצור מכל משמר על התורה ועמליה ,ומובא
הקדושה היא שתשמור עלינו ,אל תפגעו ואל תמעטו בלומדיה כי בנפש החיים שער ד' פרק ט"ו אם ראית שיסורין משמשים
יש בזה סכנה לנפש ולגוף חלילה. עליך רוץ לחדרי תורה ומיד היסורים בורחים ממך ,שנאמר לך
ער"ח סיון תשע"ג לפ"ק כו"ח בצער א.ל .שטיינמן עמי בא בחדריך.
בעזה"י כל הדברים הנ"ל פשוטים וברורים וזו הדרך היחידה ובאנו בזה להציע להתחזק ולהרבות בלימוד התורה ברציפות
לבטל הגזירה .חיים קניבסקי ובלא מפריעים ,ובפרט בימים שיש בהם רפיון בלימוד התורה
קופתקופת לרפואת)
ו"קהילות"
ו"קהילות" פלוס"או
פלוס" לע"נ להנציח
ב"נדרים
ב"נדרים (ניתן
אפשר גם לעלון
אפשר גם לתרומות
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
דהלכתא
בטלפון
בטלפון אליבא
שבת" או
או שבת"היומי
תוספת "עלוןדף
תוספת קופת ו'קהילות' -
"עלון
קופת קופת פלוס'
גליונות"
גליונות"ב'נדרים
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 0527614765
. 2040 2040
שלוחה
שלוחה בטלפון
037630543
037630543או 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
