gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: תוספת שבת · Toisefes Shabbos

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ט' ‪427‬‬ ‫זמני הדלק"נ שבת פרשת חיי שרה‬ ‫ירושלים‪ 4:10 :‬מוקדם‪4:00 :‬‬ ‫בני ברק‪ 4:24 :‬מוקדם‪4:14 :‬‬ ‫העלון השבוע‬ ‫לע"נ מרת פרידה‬ ‫תוספת‬ ‫שבת‬ ‫מודיעין עילית‪ 4:19 :‬מוקדם‪4:09 :‬‬ ‫בת רבי ישראל‬ ‫חיפה‪ 4:16 :‬מוקדם‪4:06 :‬‬ ‫בנציון ע"ה‬ ‫טבריה‪ 4:12 :‬מוקדם‪4:02 :‬‬ ‫נויבירט‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫שנה ח' ‪388‬‬ ‫בערב שבת‬ ‫עדיין מחפשים‬ ‫הנסיעות‬ ‫להדפסת‬ ‫תוספת‬ ‫מכתבו החדש של מרן רשכבה"ג מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א ‪ -‬כולנו מקדימים את תורמים‬ ‫קובץ עלוני תוספת‬ ‫שבת‬ ‫וז"ל מרן שליט"א‪ :‬כאשר זמן כניסת השבת מתקרב והולך בימי החורף המתקצרים‪ ,‬חובה‬ ‫שבת לשנת תשפ"ה‬ ‫מוד‬ ‫ניתן לקבל קבלה‬ ‫גמורה על הנוסעים מחוץ לעיר לצאת בשעה מוקדמת‪ ,‬ומן הראוי שלא לצאת לאחר חצות‬ ‫לפי סעיף ‪46‬‬ ‫היום ובפרט למקומות מרוחקים‪ ,‬וחלילה מלהיכשל ולהכשיל אחרים בחילול שבת‪,‬‬ ‫כמו"כ הנני בזה בקריאה לבני התורה שינצלו את לילות השבת ומוצ"ש הארוכים בימי החורף‬ ‫ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה ב‬ ‫זצוק"ל‬ ‫עלינו כל‬ ‫רבותינוישפיעו‬ ‫מדברי‬ ‫ולימוד התורה‬ ‫ללימוד תורה ברציפות בשקידה ובשקיעה ושמירת השבת‬ ‫מילי דמיטב‪ ,‬בברכה נאמנה‪ ,‬י"ח חשוון‪ ,‬דב לנדו‬ ‫גדולי ישראל שליט"א בהקד‬‫תשפ"ו‬ ‫בחורף‬ ‫ורבנן‬ ‫שהתפרסםמרנן‬ ‫בכתב ידם של‬‫מכתב ‪ -‬כפי‬ ‫מכתבי מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א‬ ‫שבת שבת‪,‬‬ ‫לצעוק‬ ‫שליט"א‬ ‫שליט"אהירש‬ ‫משה הלל‬ ‫לנדו‬ ‫הגאוןדברבי‬ ‫מרן רבי‬ ‫הגאון‬ ‫מרןשל‬ ‫שליט"א של רשכבה"ג‬ ‫מכתבו‬ ‫תשובת רשכבה"ג מרן הגאון רבי דב לנדו תשובתו‬ ‫מאוד‪ ,‬שב‬ ‫השבת הוא דבר גדוללחילול‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫קסלר‬ ‫מאיר‬ ‫רבי‬ ‫הגאון‬ ‫הכח הרוחני שאדם מקבל מיום‬ ‫לדברי‬ ‫בכת"י‬ ‫בכתב ידו לגאון רבי מאיר קסלר שליט"א‬ ‫כל מר‬ ‫שדואג של‬ ‫השבת ע"י מכתבו‬ ‫בצהרים‪,‬‬ ‫‪ 1:00‬את‬ ‫מכבד‬‫בשעה‬ ‫בתנאיברק‬ ‫שהוא‬ ‫יוצאים מבני‬ ‫אנשים בוודאי‬ ‫בצהרים‪,‬‬ ‫כתב‪ :‬אבל‬ ‫הרב קסלר‪ :‬אנשים יוצאים מבני ברק בשעה ‪1:00‬‬ ‫הרב קסלר‬ ‫שלא‬ ‫שאדם‬ ‫שבת‪ ,‬ומי‬ ‫הרוחני‬ ‫ואחרות‪,‬‬ ‫יחלל הכח‬ ‫כאלהשח"ו‬ ‫מנסיבותתמצי‬ ‫יהיהפעם‬ ‫שום היכי‬ ‫נרות כל‬ ‫להדלקתשלא‬ ‫בקושי הזמן‬ ‫ומגיעיםכאלה‬ ‫ומגיעים בקושי להדלקת נרות כל פעם מנסיבות‬ ‫א‬ ‫ומזלזלשזה אשם‬ ‫בקדושת‬ ‫כךהתסכול‬ ‫דואג כל‬ ‫להבין שעם‬ ‫להםוזה‬‫וקשהאשם‬ ‫ואחרות‪ ,‬וקשה להם להבין שעם כל התסכול שזה‬ ‫ע‬ ‫המציאות‪,‬‬ ‫שזו‬ ‫להכיר‬ ‫מחובתם‬ ‫פושע‪...‬‬ ‫וזה‬ ‫פושע‪ ...‬מחובתם להכיר שזו המציאות‪ ,‬ואחת מהשניים או השבת מפסיד כל המעלות‬ ‫ת‬ ‫או לצאת‬ ‫מביא‬ ‫להשאר בבית‬ ‫ששבת‬ ‫מהשניים אוהרוחניות‬ ‫ואחתשליט"א‪:‬‬‫להשאר בבית או לצאת בבוקר מוקדם‪ ...‬תשובת מרן‬ ‫ו‬ ‫ולכן פשוט שכל‬ ‫מוקדם‪...‬‬ ‫כל האנשים האלה הם פושעים!!! וחוץ מזה הם גורמים לנהגים בבוקר‬ ‫לבן אדם‪,‬‬ ‫ה‬ ‫לנסיעות‬ ‫ביחס האלה הם‬ ‫הזהירות האנשים‬ ‫מרןהםשליט"א‪ :‬כל‬‫בנסיעה‪,‬‬ ‫שחלק גדול מהם היה שומר שבת ועל ידי איחורםתשובת‬ ‫ש‬ ‫לקיים‪,‬‬ ‫צריכים‬ ‫מאד‪,‬‬ ‫יפה‬ ‫פושעים!!! וחוץ מזה הם גורמים לנהגים שחלק‬ ‫גורמים שיחללו שבת!! הם יודעים לצעוק שבת שבת‪,‬‬ ‫לכבודידיהשבת‪,‬‬ ‫איחורם‬ ‫שבת ועל‬‫היה שומרהכו"ח‬ ‫לצעוק‬‫וצריךמהם‬ ‫אבל לא יודעים שמעשיהם גורמים לחילול שבת!! גדול‬ ‫הירש‬ ‫יודעים‬ ‫משה הלל‬ ‫שבת!! הם‬ ‫בנסיעה‪ ,‬הם גורמים שיחללו‬ ‫נגדם שבת שבת!!‬ ‫ויכולונסבער"ש בגל‬ ‫לא היה‬ ‫מעלתשבת‬ ‫אמירת‬ ‫הדליק נר‬ ‫כשאברהם‬ ‫מגדים‪:‬‬ ‫דברי הפרי‬‫ענייני הדלקת נרות שבת הקשורים לפרשה‪ ,‬ובו יבואר למה‬ ‫בהדלק"נ?‬ ‫וז"ל‪ :‬הגדולה היא בגלל‬ ‫זהירות‬ ‫יעקב שכתב‬ ‫כשאינם העין‬ ‫רס"חמתות‬ ‫הביא רי"ף על‬ ‫הנשים‬ ‫הפרימ"גדוקא‬ ‫בריש סי'‬ ‫שידלק עד ער"ש הבאה? והאם‬ ‫אנו באמירת ויכולו‬ ‫גבריםהמקבל‬ ‫המדליקים?‬ ‫ממעטוהאדם‬ ‫בדיבור‪,‬‬‫ברא זה‬ ‫הקב"ה האם‬ ‫נרות? ב‪.‬‬‫'שמים‪,‬‬ ‫זהירות'יכלו ה‬ ‫בהדלקת‬ ‫כשאינן'ששי ו‬ ‫א‪ .‬למה נשים מתות בשעת לידתן י'ום ה‬ ‫הגברים? בניהו‪ ,‬שדייק זאת‬ ‫שבת ואסור‬ ‫לקבל ולא‬ ‫מדליקות‬ ‫ממהר‬‫נשים‬‫יום'‪,‬‬ ‫מבעוד‬ ‫דווקא‬ ‫באמת‬‫'ביום ו'‬ ‫ד‪ .‬למה‬ ‫בתפילה‪,‬‬ ‫המקורות?‬ ‫ג‪ .‬למה מדליקים נרות שבת‪ ,‬ומהשבת‬ ‫שהכוונה שכמו ש‬ ‫"בערב"‬ ‫גם גוי או‬ ‫המתפלל והאם‬ ‫למנות שליח‬ ‫דקאמר כל‬ ‫האםואתי שפיר‬ ‫כשהתאחרו יעזור‬ ‫עיי"ש‪,‬‬ ‫במלאכה‬ ‫הבית? ו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬האם הדלק"נ חיוב על הגברא או תו‬ ‫חיוב על‬ ‫שבורא שבת בדיבו‬ ‫רשותם?‬ ‫ועיי"ש‬‫עכ"ל‪ ,‬בלי‬ ‫להם נרות‬‫שבת'‪,‬‬ ‫להדליק‬ ‫לביתם 'בליל‬ ‫המתפלל‬ ‫יכנס‬ ‫שאחרולא‬ ‫יעזור‬ ‫ויכולו‪,‬‬ ‫שבתהאם‬ ‫ואומר‬ ‫קטן יועילו לזה‪ .‬ז‪ .‬אורחים שמתאחרים‬ ‫שבת! ול‬ ‫עולם שעל‬‫הוא יוצר‬ ‫מבעו"י‪...‬‬ ‫לתפילה‬ ‫גם‬ ‫נצרך‬ ‫ולמה‬ ‫שבת‬ ‫לקבל‬ ‫שיספיק‬ ‫שתמה‬ ‫בפרשת חיי שרה כתוב (כד סז) 'ויביאה יצחק האהלה שרה כך דאמרינן בבראשית רבה‪ ,‬היא איבדה חלתו של‬ ‫עולםהחי‬ ‫של האור‬ ‫נרוכתב‬ ‫וכיבתהוכן‬ ‫האומר‬ ‫כחלה‪,‬‬‫על כל‬‫שנתרם‬‫הראשוןהולך‬ ‫הפשטות שהנ"ל‬ ‫ואכןנטרד אדם‬ ‫מחודשים‪,‬ידה‬ ‫ודבריו כלומר‬ ‫אימו' מביא רש"י‪ :‬ויביאה האהלה והרי היא שרה אימו‪,‬‬ ‫שהמעלהתלוין בה‪.‬‬ ‫שצורכי הבית‬ ‫לפרימ"ג‬ ‫ועוד‬‫פשוט‬ ‫שהיהדמו‪,‬‬ ‫בשפיכת‬‫דלוקשבת‪ ,‬אבל רואים‬ ‫ויכולונרבליל‬ ‫ונעשית דוגמת שרה אימו‪ ,‬שכל זמן ששרה קיימת‪ ,‬היה‬ ‫והובאו שא‬ ‫גזירות‪ - ,‬י'‬ ‫ומבטלת שבת‪,‬‬ ‫מדליקות נר‬ ‫עוונות‬‫מוחלתנשים‬‫למה דוקא‬‫טעמיםויכולו‬ ‫שאמירת‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ויש‬ ‫הטעמים שתי‬ ‫מיוחד!‬‫מער"ש לער"ש‪ ,‬ומשמתה פסקו‪ ,‬וכשבאת רבקה חזרו‪,‬‬ ‫ובטור רס"ב‬ ‫בשבתה' ג')‬ ‫הגמ' (שבת‬ ‫ברמב"ם‬ ‫ושואל האילת השחר (שבת לב)‪ ,‬הרי לאחר פטירת שרה מסתמא‬ ‫שאלות בד‬ ‫ונביא י'‬ ‫ולהלכהז"ל‬ ‫נח‪ ,‬ויכולו‪:‬‬ ‫במעלת ריש‬ ‫אמירת‬ ‫בתנחומא‬ ‫הזה הגמ'‬ ‫בדברי‬ ‫נקדיםהנס‬ ‫אברהם הדליק נרות‪ ,‬ולמה כשאברהם הדליק לא היה את‬ ‫עליהם‪,‬‬ ‫מוטל‬ ‫הבית‬ ‫צורכי‬ ‫שכל‬ ‫בגלל‬ ‫או‬ ‫"אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי‪ :‬אפלו יחיד שאומר ויכולו? ב‪.‬‬‫רס"ג‪,‬‬ ‫בסי'‬ ‫ובשו"ע‬ ‫מערב שבת עד ערב שבת‪ ,‬למה דווקא ששרה ורבקהדףהדליקו היה‬ ‫קיט‪:‬‬ ‫שהיא התפ‬ ‫המנונא‪ :‬שזה עונש‪,‬‬ ‫האומרנה אחרי‬ ‫רב או בגלל‬ ‫ידליקו‪,‬‬ ‫שגםדאמר‬ ‫מתנה‬ ‫ויכולו‪,‬‬ ‫קיבלו‬ ‫לומר‬ ‫שבתהםצריך‬‫בערב אז‬ ‫המתפלל‬ ‫לו‬ ‫שגרמה‬ ‫הראשון‬ ‫אדם‬ ‫מיתת‬ ‫של‬ ‫החטא‬ ‫את‬ ‫לתקן‬ ‫צריכה‬ ‫את הנס הזה?‬ ‫כל 'המתפלל' בערב שבת ואומר 'ויכולו' ‪ -‬מעלה עליו הכתוב בליל שבת? ד‪ .‬מה‬ ‫כשותפיםהגברים‬ ‫עימו? ה‪.‬‬ ‫שלמעשה גם‬ ‫על הגמרא‪,‬‬ ‫'ויכולו'‪ ,‬אל‬ ‫שנאמר‬‫בראשית‪,‬השחר‬ ‫למיתה‪ .‬ושואל‬ ‫במעשה האילת‬ ‫נעשה שותף לקב"ה‬ ‫ולמה‬‫ונבאר הדברים‪ :‬למה מדליקים נרות שבת‪,‬כאלו‬ ‫החטא‬ ‫את‬ ‫לתקן‬ ‫צריכה‬ ‫האישה‬ ‫דווקא‬ ‫ולמה‬ ‫חווה‪,‬‬ ‫צאצאי‬ ‫תקרי 'ויכולו' אלא 'ויכלו"' (ופרש"י‪ :‬ויכלו‪ :‬הקב"ה‪ ,‬וזה שמספר קיים? ו‪ .‬הטעם שה‬ ‫הם‬ ‫בכלל נשים הם המדליקות הנרות בער"ש?‬ ‫רס"ח‪ ,‬ובפרט הרי לא ראינ‬ ‫האיש?‬ ‫ולאבסי'‬‫הטור‬‫חווה‬ ‫מקום ובשבחו של שבת‪ ,‬וכךשל‬ ‫הביא‬ ‫בשבחו של‬ ‫שהדלק"נ‬ ‫המקורות המרכזיים‪ :‬הגמרא בשבת דף כה‪ :‬מביאה‬ ‫עצמו לא‬ ‫באמירת‪' :‬י‬ ‫הגמ' אברהם‬ ‫בקידוש‬ ‫וממשיכהאצל‬ ‫שאל למה‬ ‫התורה ו')‪,‬‬ ‫'ויכלו' חסר‬ ‫ובאילתמדכתיב‬ ‫השחר על‬ ‫שאינןדייק זאת‬‫בפרימ"ג‬ ‫מתות‬‫בשבת חובה‪ ,‬וכן בדף ל"ב‪ ,‬על המשנה שנשים וגם‬ ‫ערב ו‬‫ויהי כן‬ ‫שרה נאמר‬ ‫ורבקה‬ ‫ואצל לא‬‫ה' שמים‬ ‫שבת‪,‬‬‫לערבבדבר‬‫שבתשנאמר‬ ‫כמעשה‪,‬‬ ‫מערב‬ ‫שהדיבור‬ ‫דלק הנר‬‫אליעזר מניין‬ ‫רבנשמה‬ ‫זהירות בהדלק"נ‪ ,‬מסבירה הגמ' ראשית קראתי אמר‬ ‫אתכם‪..‬‬ ‫מלאכים‬ ‫יש‬ ‫בזמנינו‬ ‫בער"ש‬ ‫'המתפלל'‬ ‫דלק? (בראשית כד סז) ותירץ שמטרת הנס כדי להראות את‬ ‫כל‬ ‫עוקבא‬ ‫מר‬ ‫אמר‬ ‫חסדא‬ ‫רב‬‫אתם‬ ‫אמר‬ ‫אם‬ ‫נעשו‪,‬‬ ‫שנתתי בכם קרויה נר‪ ,‬על עסקי נר הזהרתי אתכם‪,‬‬ ‫מלאכים‬ ‫שהחטיא‬ ‫שאיןמי לנו‬ ‫שלמעשה‬ ‫ובגללידיהן‬ ‫מניחין‬ ‫שהםלאדם‬ ‫עושים‪,‬‬ ‫המלוין לו‬ ‫השרתהתיקון‬ ‫אומר שני מלאכי‬ ‫החביבות של‬ ‫נשמתכם‪...‬ויכולו‪,‬‬ ‫ואומר‬ ‫מקיימים אותם מוטב‪ ,‬ואם לאו הריני נוטל‬ ‫דומה תפ‬ ‫למעשה‬ ‫מה‬ ‫י‪.‬‬ ‫הגמ'‬ ‫(ובהמשך‬ ‫תכופר‪,‬‬ ‫וחטאתך‬ ‫עונך‬ ‫וסר‬ ‫לו‬ ‫ואומרים‬ ‫ראשו‬ ‫על‬ ‫רש"י‪ ,‬ותאבד רביעית דמכם ויכבה נרכם‪ ,‬ונשים נצטוו על בעץ הדעת זה היה חווה שהייתה אישה‪ ,‬לכן אישה יותר‬ ‫מקומות‬ ‫מביאה גם את המלאכים המלוים את האדם לביתו וכו')‪.‬‬ ‫תוספת שבת‬ ‫המקור המחודש להדלקת נרות שבת‪:‬‬ ‫ומביא נפק"מ בין הטעמים שלטעם שזה תיקון לחטא חוה‪,‬‬ ‫יש מדרש פליאה (דברים ח' ג') עה"פ 'ויענך וירעיבך ויאכלך‬ ‫סבר שמצוה מכבה עבירה‪ ,‬שאל"כ מה יעזור התיקון לחוה‪,‬‬ ‫את המן' מכאן רמז להדלקת נרות בשבת‪ ,‬וביארו החיד"א עפ"י‬ ‫אבל לטעם הראשון אפ"ל שיש שכר על המצוה ועונש על‬ ‫הגמ' ביומא עה‪ :‬שביארה שאכילת המן במדבר נקרא עינוי‪,‬‬ ‫העבירה ואין קיזוז ביניהם‪ ,..‬והביא ראיה לדבריו מהגמ' (ב"מ‬ ‫אפי' שטעמו בו כל הטעמים כיון שלא ראו את המאכל בפועל‪,‬‬ ‫פו‪ ):‬שבזכות שאברהם אמר ויקח חמאה וחלב למלאכים‪ ,‬זכו‬ ‫נקרא עינוי‪ ,‬ומכאן לסומים שאוכלים ואינם שבעים‪ ,‬וממילא‬ ‫בניו למן במדבר‪ ,‬ומאידך בגלל שאמר 'במה אדע' ירדו בניו‬ ‫כדי שיקיים עונג שבת‪ ,‬יש לראות את המאכל ובשביל זה צריך‬ ‫למצרים‪ ,‬ועפי"ז ביאר‪' :‬ויענך וירעיבך' זה הגלות שנגזרה‬ ‫שידלק נר בשבת בסעודה‪( .‬כמוצא שלל רב)‬ ‫בגלל שאברהם אמר 'במה אדע'‪ ,‬ומאידך זכה למן 'ויאכלך‬ ‫וביאור נוסף‪ ,‬הביא (שם) בשם ספר 'בן אורי' לג"ר אורי סגל‪,‬‬ ‫את המן'‪ ,‬רואים שלא היה קיזוז אלא גם נענש וגם קיבל‬ ‫שיש שני טעמים להדלק"נ‪ ,‬אחד שהנשמה קרויה נר‪ ,‬שנאמר‬ ‫שכר‪ ,‬וממילא לפי"ז גם אא"ל שטעם הדלק"נ לתיקון חוה‪,‬‬ ‫נר ה' נשמת אדם‪ ,‬ובשבת יש לאדם נשמה יתירה‪ ,‬ומשום כך‬ ‫אלא הטעם הוא משום 'נר ה' נשמת אדם'‪ ,‬וזה טעם שההדלקה‬ ‫מדליקים נרות‪ ,‬וטעם שני לתיקון חטא חוה וכדביארנו לעיל‪,‬‬ ‫דוקא בשבת‪ ,‬וזה ביאור המדרש‪( .‬שם)‬ ‫ולטעם ב' התיקון אינו קשור דוקא לשבת‪,..‬‬ ‫במקור כבוד ועונג השבת‬ ‫במידות‪ ,‬בתכונות לאפשרות התיקון‪ ,‬ולכן דווקא אצל שרה‬ ‫מצינו בגמ' שבת כה‪ :‬לגבי איסור הדלקה בעיטרן שריחו רע‪:‬‬ ‫ורבקה זה הראה את החביבות שזה מתקן‪ ,‬ולכן זה דלק כאילו‬ ‫'מאי טעמא אמר רבא מתוך שריחו רע גזרה שמא יניחנה‬ ‫מערב שבת לערב שבת‪ ,‬להראות פה את החביבות של הקדוש‬ ‫ויצא‪ ,‬אמר ליה אביי ויצא? אמר ליה שאני אומר הדלקת נר‬ ‫ברוך הוא שמרוצה מהתיקון הזה‪ .‬וכשאברהם הדליק‪ ,‬אז הוא‬ ‫בשבת חובה‪ ..‬ומבאר תוס' ד"ה הדלקת נר בשבת חובה‪ :‬פי'‬ ‫קיים מצוות הדלק"נ‪ ,‬אבל לא קיים את הטעם הזה של לתקן‬ ‫במקום סעודה דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג‪,‬‬ ‫את החטא של חווה‪...‬‬ ‫אבל מהדלקת נר גופיה לא הוה פריך אביי דפשיטא דחובה‬ ‫וממילא מובן למה דווקא נשים מתות‪ .‬כי לפי הטעם שבאמת‬ ‫היא דהתנן (לקמן דף לא‪ ):‬על ג' עבירות נשים כו' על שאינן‬ ‫מוטל צורכי הבית על האישה‪ ,‬אז באמת זה לא ברור למה‬ ‫זהירות בהדלקת הנר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫האישה מתה‪ ,‬הרי היא קיבלה מתנה‪ ,‬אז היא לא השתמשה עם‬ ‫משמע מתוס' שיש שני חיובים בהדלק"נ‪ ,‬חיוב הדלקה כללי‪,‬‬ ‫המתנה הזאת‪ ,‬לכן להרוג אותה? אבל לפי הטעם השני‪ ,‬שזה‬ ‫שאשה תדליק בשבת‪ ,‬איפה שתרצה‪ ..‬ושעליו נאמר שמתה‬ ‫בגלל שהיא צריכה לתקן את חווה‪ ,‬אז לכן אם היא לא זהירה‬ ‫כשאינה זהירה‪( ,‬או לתיקון חוה או שלום בית) וחיוב נוסף מצד‬ ‫בזה‪ ,‬אז נותנים לה עונש‪ ,‬כי למה לא תיקנת את חווה? הרי כל‬ ‫שבת יש לאשה הזדמנות לתקן את חטא חוה‪.‬‬ ‫'עונג שבת' שיהיה דלוק 'במקום הסעודה'‪ ,‬שעל ביטולו אינה‬ ‫נענשת‪ ,‬שהרי לא יכול להיות שאביי חלק על חובת הדלק"נ‪,‬‬ ‫ולכן בנשים יותר הקפידו ומתות שאינם זהירות‪ ,‬כי גבר שמדליק‬ ‫ולחיוב העונג שפיר מצטרף אור החשמל‪ ,‬ולכן הורו הפוסקים‬ ‫פחות יש את החביבות של התיקון של חווה כמו אישה‪ .‬ובאילת‬ ‫שיכוונו גם על הדלקת החשמל‪ ,‬וכך מתקיים גם ההלכה שהמשנ"ב‬ ‫השחר מביא שר"א פעם אחת הדליק נר בער"ש ודלק עד‬ ‫מביא שצריך נר בכל חדרי הבית שמסתובבים בלילה‪ ,‬ולחוט‬ ‫מוצאי שבת‪ ,‬ורואים שלפעמים יש חביבות גם בגבר שמדליק‪,‬‬ ‫שני ראוי שיהיה אור בבית כל הלילה‪ ,‬שאם ילד יקום יהיה‬ ‫אבל בפשטות מה שנראה שאצל אברהם זה לא דלק‪ ,‬נראה מזה‬ ‫לו אור (רס"ג סק"ב‪ ,‬וארחות שבת עמ' קב) אמנם רש"י כתב‬ ‫להוכיח שגבר מדליק אז יש פחות את החביבות‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬חובה‪' :‬כבוד שבת' הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום‬ ‫אמנם הפנ"י והתוס' הרא"ש (שבת כה‪ ):‬וכן הרש"ש (שבת לא‪):‬‬ ‫אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא (דף עה‪ ):‬משמע מרש"י‬ ‫הסבירו שהמיתה הנגרמת בגלל חוסר זהירות בהדלק"נ מדובר‬ ‫שיש חיוב אחר‪( .‬ועיין תפוחי זהב להגרי"פ גולדוסר שליט"א‬ ‫שהנשים מאחרות בהדלקתם‪ ,‬ונכנסות לסקילה בגלל חילול‬ ‫בהרחבה)‬ ‫שבת‪ ,‬ואה"נ לפי"ז גם הגברים יענשו כשידליקו מאוחר!‬ ‫רואים בתוס' שיש שני טעמים בהדלק"נ‪ ,‬וכעי"ז מוכח בדברי‬ ‫ובטעמי הדלק"נ‪ :‬כבוד שבת ועונג שבת ושלום בית‬ ‫הרמב"ם שבהלכ' שבת פרק ל' ה' הביא שיש חיוב מער"ש‬ ‫יש טעם בהדלק"נ מצד שלום בית‪ .‬וכדברי הגמ' בשבת כג‪ :‬שנר‬ ‫שיהיה נר בבית בשבת מצד 'כבוד השבת'‪ ,‬ומאידך בפרק ה'‬ ‫ביתו קודם לקידוש ולנר חנוכה מפני שלום בית‪ ,‬ורש"י הסביר‬ ‫הביא הרמב"ם שטעמה מצד העונג שבת‪ ,‬ושהיא חובת הבית‪,‬‬ ‫שבני ביתו מצטערין לישב בחושך‪ ,‬ובדף כה‪ :‬הביא רש"י‪:‬‬ ‫ושצריך לחזר עליה על הפתחים‪ ,‬וממילא יש בהדלקה גם חיוב‬ ‫ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל ואוכל באפילה‪,‬‬ ‫הבית וגם חיוב על האדם (ארחות שבת עמ' קכב) ובטעם כבוד‬ ‫וכעי"ז במרדכי בסימן רצ"ד‪ ,‬שהוא מביא שהעניין של שלום‬ ‫השבת מצאנו גם כגמ' בפסחים נג‪ :‬שמה"ט ביו"כ שחל בשבת‬ ‫בית שבן אדם לא יכשל בעץ ואבן‪ ,‬וממילא גם אחד שהוא‬ ‫לכו"ע מברכים‪ ,‬אפי' שאין סעודה (וכן בילקוט שמעוני ריש‬ ‫נמצא לבד בבית‪ ,‬אז צריך להדליק מצד שלום בית‪ ,‬וכן משמע‬ ‫בעהלותך‪' ,‬וכבוד השבת הן נרותיה') ומטעם זה אין מטרת הנר‬ ‫מהגמ' כה‪ :‬שלמדה הדלקה מ'ותזנח משלום נפשי'‪ ,‬שבגלות היה‬ ‫להאיר אלא 'לכבד'‪ ,‬וכנר הדולק בסעודות מצוה‪,‬‬ ‫חיסרון שלום‪ ,‬וכן ביראים בסי' תכ"ט‪ ,‬אבל הרמב"ם (חנוכה ד'‬ ‫וכן ביארו הגר"א (סי' תקכ"ט) והגרי"ז (יתרו וסטנציל) שמצות‬ ‫יד) כתב שזה דוקא שלום בית כפשוטו ‪ :‬נר ביתו קודם משום‬ ‫כבוד השבת מתקיים בהדלקה לפני שבת‪ ,‬ובלבישת בגדי שבת‬ ‫שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו‪,‬‬ ‫מער"ש‪ ,‬והעונג הוא בשבת עצמו‪ ,‬וממילא אפ"ל שרש"י הנ"ל‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫תוספת שבת‬ ‫בער"ש‪ ,‬וגוי הדליק בהוראתה את נרות השבת‪( ,‬וכן פסק‬ ‫גם סבר כתוס' שסבר שקיום מצוות הכבוד שבת בהדלקה היא‬ ‫במג"א רס"ג ס"ק י"א)‪ ,‬וכן הביא בשו"ע הרב (רסג‪ ,‬יא) שמהני‬ ‫באופן שיוכל לקיים מצוות עונג שבת‪( ,‬דהיינו מקום האכילה)‪,‬‬ ‫אפי' שאין שליחות לגוי‪ ,‬אבל במשנ"ב רס"ג ס"ק כ"א הביא‬ ‫ויוצא נפק"מ שלטעם עונג שבת‪ ,‬נר שהודלק ביום ו' בבוקר‬ ‫בשם הגרעק"א והדרך החיים שחלקו ואמרו שאין שליחות‬ ‫זה יועיל‪ ,‬שהעיקר שיהיה נר בסעודה‪ ,‬ולכן נר שהדליק גוי‬ ‫לגוי וממילא אינה יכולה לברך בכה"ג‪ ,‬והגוי עושה מעשה קוף‬ ‫גם מועיל‪( ,‬והטעם שהשו"ע בסעי' ד' פסק לא להקדים לפני‬ ‫בעלמא‪ ,‬והשאלה היא לשיטתם כשגוי הדליק האם מתקיים‬ ‫הפלג‪ ,‬שחששו לטעם הכבוד שבת)‪ ,‬וכן אפ"ל שריבוי אורה‬ ‫מצוות הדלק"נ ורק א"א לברך או שבכלל אין מצוה‪ ,‬שמדברי‬ ‫שהתיר הרמ"א (רס"ג י') הוא דוקא בהדלקה של עונג שבת‬ ‫הדה"ח שכתב שהאשה 'יכולה' לצוות לנכרי להדליק‪ ,‬משמע‬ ‫ולא בהדלקה של שלום בית‪ ,‬וכשיש חשמל בבית שישנים בו‬ ‫שאין מתקיים המצוה‪ ,‬רק היא צריכה טכני אור בשביל לשהות‬ ‫יש להקפיד שיהיה חושך כשמדליקים הנר או שיכוונו גם על‬ ‫בבית‪( ,‬וכנר יארציט שהתיר המהרש"ל‪ ,‬במשנ"ב רס"א ס"ק‬ ‫החשמל (עיין ארחות שבת סעיף קו‪ ,‬קז)‪.‬‬ ‫ט"ז)‬ ‫ולרמב"ם שהדלקה היא מצד עונג שבת‪ ,‬זה חיוב גם לגברים‬ ‫וממילא כשיש אור יאסר עליה לבקש מגוי שידליק‪( ,‬ארחות‬ ‫וגם לנשים‪ ,‬רק כשאישה מדליקה היא פוטרת את כל בני ביתה‪.‬‬ ‫שבת מילואים ו') שאם היה מתקיים המצוה ע"י הגוי‪ ,‬האשה‬ ‫(ואכן פסק השו"ע בסי' רס"ג ו' ז' שכשהבעל לבדו החיוב עליו‪,‬‬ ‫היתה 'חייבת' לומר לגוי שידליק בשבילה‪ ,‬ואם אין מצוה למה‬ ‫ואפי' שהאשתו מדליקה בביתו)‬ ‫הם שאלו שאשה אומרת לגוי להדליק מצד אין שליחות לגוי‪,‬‬ ‫שישאלו שהתבטל פה מצוות ההדלקה‪ ,‬וכן למה הגרעק"א בסי'‬ ‫ומאידך לטעם כבוד השבת א"צ שהנר 'יאיר' בסעודה‪ ,‬אלא‬ ‫רס"א התיר שהגוי ידליק ביהש"מ שני נרות כנגד זכור ושמור‪,‬‬ ‫עצם זה שדולק כאן נר זה מכבד את הסעודה וכמו נר הדולק‬ ‫הרי"ז מילא אינו נרות שבת‪ ..‬ע"כ שלכו"ע מתקיימם פה מצות‬ ‫בסעודות מצוה‪ ,‬וניתן לברך עליו כשנמצא במקום שניכר כבוד‬ ‫הדלק"נ שיש פה עונג בסעודה‪ ,‬ורק נחלקו לעניין הברכה‪,‬‬ ‫השבת‪( ,‬וגם לספרדים) ולא סתם בפרוזדור וכד' שזה אינו‬ ‫ואמנם הגר"א אסר להדליק ע"י גוי כשנתאחרו‪ ,‬משמע שסבר‬ ‫מכבד‪ ,‬ובזמנינו שיש תאורה יש גם להדליק בפמוטיות יפות‬ ‫שאין כלל מצוה שגוי מדליק (מעשה רב ריש שבת)‪,‬‬ ‫(ארחות שבת ח"ד עמ' ק')‪.‬‬ ‫ואפ"ל שבנר שבת מהני למצוה כשהגוי הדליק כי למעשה‬ ‫והאם מועיל שליחות להדלק"נ?‬ ‫יש אור בסעודה‪ ,‬ואכן אין נר של 'כבוד השבת' כי זה לא‬ ‫ודאי של"מ שליח בלי מינוי שליחות‪ ,‬ואינו כבדיקת חמץ ומזוזה‬ ‫דלק לפני שבת‪ ,‬אבל מהני לפחות לטעמי עונג שבת ושלום‬ ‫שגם אם אחד עשה כן לכל העיר בלי רשות‪ ,‬מהני‪ ,‬שהעיקר‬ ‫הבית‪ ,‬וכן הביא בשו"ע הרב (רסג‪ ,‬יא) שמהני‪ ,‬שההדלקה היא‬ ‫שנתקיים ציוי התורה שהבית בדוק או עם מזוזה‪ ,‬אבל בהדלק"נ‬ ‫רק הכנה למצוה‪ ,‬ועיקר המצוה הוא בהנאה מהנר‪ ,‬וכדמוכח‬ ‫חנוכה לכל העיר עבורם בביתם‪ ,‬פשיטא שלא נתקיים התקנה‪,‬‬ ‫ברמב"ם פרק ה' שהמצוה שיהיה נר בבית בשבת‪ ,‬ולא הזכיר‬ ‫שחכמים תיקנו שכ"א יעשה בחנוכה פירסומי ניסא‪ ,‬ורק נתנו‬ ‫את ההדלקה רק בפרק ל' בדיני 'כבוד השבת' שבו הביא את‬ ‫אפשרות למינוי שליח כשהמשלח עומד לידו‪ ,‬וזה נחשב כידא‬ ‫כל ההנהגות שיש לעשותם לפני השבת‪( .‬עיין ארחות שבת‬ ‫אריכתא‪( .‬שו"ע תרע"ה סק"ט‪ ,‬ארחות שבת ח"ד מילואים ה'‪,‬‬ ‫ח"ד נ"ג והערה קכג ומילואים ה') ונושא נוסף ביו"ט לגרעק"א‬ ‫בשם הרבינו דוד בפסחים ז'‪ ,‬וכן עמ' נ') ונר שבת דימו לנר‬ ‫שאין לנשים מצוות עונג‪ ,‬כי היא מ"ע שהזמן גרמא‪ ,‬ולכן אינה‬ ‫חנוכה וכדמשמע במשנ"ב רס"ג סק"ל‪ ,‬שביריד שנתאספו‬ ‫חוזרת ששכחה יעלה ויבוא בברכהמ"ז‪ ,‬ושאל הגר"ש רוזובסקי‬ ‫בעה"ב בחדר אחד חייבים בהדלקה בברכה ואפי' שנשיהם‬ ‫זצ"ל איך נותנים לאשה להדליק ביו"ט הרי הבעל חייב בעונג‪.‬‬ ‫מדליקות להם בביתם‪ ,‬ולכן בעינן שיעמדו ליד המברך ויכוונו‬ ‫(עיין שם מילואים ז')‬ ‫לצאת בברכה‪ ,‬ואפי' שבשאר דיני שליח לא מצאנו שצריך‬ ‫בזמנינו לכתחילה בהדלק"נ יכוון גם על החשמל‪,‬‬ ‫לעמוד ליד המשלח‪ ,‬שאני שבת וחנוכה‪( ,‬הגריש"א)‪,‬‬ ‫וכן לכל הפוסקים ניתן לברך בהדלק"נ בשעה"ד‬ ‫וממילא למעשה המתאחר להגיע לביתו לפני שבת‪ ,‬ולא יספיק‬ ‫על 'נרות שבת מחשמל המהודרים'‬ ‫להדליק נר שבת מהני שימנה שליח אבל שהשליח ידליק בלי‬ ‫בשעת הדחק (כגון הנמצא בבית חולים‪ ,‬בית אבות‪ ,‬בית מלון‬ ‫הברכה‪ ,‬או שיברך בביתו ובלי לדבר יעבור להדליק בבית‬ ‫וכדומה) שאין אפשרות הדלקת נרות שבת במקום אכילה או‬ ‫שכנו‪ ,‬אבל אם אחד מבני הבית שם יוכלו להדליק בברכה‪,‬‬ ‫שינה‪ ,‬המדליק "נרות שבת מחשמל המהודרים"‪ ,‬יוצא ידי חובה‬ ‫(ואפי' קטן שאינו יכול להיות שליח מהני‪ ,‬עיין א"ש הערה‬ ‫ויכול לברך! הואיל ומתקיימים בהם ד' תנאים‪ :‬א) הנרות‬ ‫קכו)‪ ,‬וכשהאשה קבלה שבת ושכחה להדליק נר חנוכה או‬ ‫פועלים על ידי בטריות ב) הם מיוחדים לנרות שבת ג) יש‬ ‫שקשה לה לקום ולהדליק הנר שבת‪ ,‬השליח שלצידה יוכל‬ ‫בהם חוט להט ד) הם מאירים יותר מנרות רגילים (משמן או‬ ‫להדליק לה בברכה‪ ,‬כשהיא תשמע הברכה‪ ,‬ומהני אפי' שאינה‬ ‫משעוה) ולכתחילה יעשה ההדלקה על ידי הברגת הנורה‪ ,‬או‬ ‫יכולה להדליק החנוכיה בעצמה כי קבלה שבת‪ ,‬כי המדליק‬ ‫על ידי הכנסת בטריה למעגל החשמל‪( .‬הגרי"א דינר בשם‬ ‫עושה מעשה קוף בעלמא‪( .‬פרימ"ג תרע"ט) ומחידוש הפרימ"ג‬ ‫הגר"נ קרליץ בשם החזו"א בתשובה מ"ו)‬ ‫ניתן לחדש יותר שהטעם שהבעל הוצרך להיטיב הנרות‪( ,‬רס"ג‬ ‫ס"ק י"ב) שכך זה נקרא שהאשה מדליקה בשליחותו‪ ,‬והוא ממש‬ ‫אמנם ודאי שלכתחילה המנהג הוא להדליק נרות מאש‪ ,‬ולא‬ ‫מקיים ג"כ מצוות ההדלקה!!‬ ‫על ידי חשמל‪ ,‬אבל ראוי בזמנינו שיש אור גדול מהחשמל ואין‬ ‫כלל הנאה מהנרות‪ ,‬לכוון 'גם' על ההדלקת החשמל ולהדליקו‬ ‫האם מהני שגוי ידליק נרות שבת? והאם יברכו ע"ז?‬ ‫לאחר פלג למצוות נר שבת‪( ,‬חוט שני ח"ד עמ' ס"ג ‪ -‬ס"ו‪ ,‬הלכ'‬ ‫המהר"ש הביא שאשה תברך כשהתאחרה או שהלכה לחופה‬ ‫תוספת שבת‬ ‫ואפי' שאוכלים לידו מאחר שאינו דרך 'חשיבות' של אכילה‪.‬‬ ‫שבת בשבת עמ' קנ"ג וכן סעי' מ' בשם הגריש"א והגרח"ק)‬ ‫(ארחות שבת ח"ד ל"ג‪ ,‬סעיף קס"א ‪-‬ב' ובהערות ש"פ שפ"ד‪,‬‬ ‫אמנם המהרש"ג הסתפק אם חוט להט נחשב לאש‪ ,‬וכן בגלל‬ ‫חוט שני שם‪),‬‬ ‫שאינו נחשב לנר‪ ,‬והברכה היא להדליק "נר" (ולא "אש") של‬ ‫ניתן להשיג הנרות ומקורות מורחבים לכל הנ"ל בטל'‬ ‫שבת ע"כ‪ ,‬אבל גם לדעתו שאין לברך ודאי שיש להדליקו‬ ‫‪089741861‬‬ ‫לקיום מצוות הדלק"נ‪ ,‬וכן אין לברך על נר בפרוזדור ביה"ח‬ ‫תשובות שאמר מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א‪:‬‬ ‫הציפצוף לפני שבת זה אינו תזכורת על השקיעה‪ ,‬אלא שחכמי הדור קבעו שאז יש לקבל שבת!!!‬ ‫ולכן קבעו חכמי הדור בכל מקום כמה זמן יקבלו עליהם שבת‪,‬‬ ‫נשאלנו פעם‪ ,‬אם מותר לנסוע עם נהג יהודי בערב שבת בשעה‬ ‫קודם השקיעה‪.‬‬ ‫מאוחרת‪ ,‬מבני ברק לירושלים‪ ,‬כאשר ברור שהנהג יחלל שבת‪,‬‬ ‫ומי שנוסע לאחר זמן זה שקבעו חכמי אותו הדור‪ ,‬הרי זה חילול‬ ‫ויחזור לעיר מושבו‪ ,‬האם נחשב הדבר ללפני עור‪ ,‬עוד יש‬ ‫השם ברבים‪ ,‬שמראה שהוא‬ ‫סברא להקל בזה‪ ,‬כיון שהנהג הזה ממילא מחלל שבת‪ ,‬ואם לא‬ ‫אינו מקבל עליו דעת‬ ‫יסע בגללו יסע בגלל אדם אחר?‪,‬‬ ‫חכמים‪ ,‬ולכן יש להיזהר‬ ‫והשבנו‪ :‬אין לנסוע עמו כשמחמת כן יסע בשבת‪ ,‬מפני שיש‬ ‫מלאכה‬ ‫לעשות‬ ‫שלא‬ ‫בזה חילול השם‪ ,‬שכיון שהוא יודע שבזה שהוא נוסע אתו קרוב‬ ‫לאחר זמן זה‪ ,‬וכ"ש שלא‬ ‫לשבת‪ ,‬הנהג יחלל שבת‪ ,‬הרי מראה בזה שאין השבת חשובה‬ ‫לעשותו ברבים‪ .‬וכ"ש אלו‬ ‫בעיניו‪ ,‬ומזלזל בכבוד השבת‪ ,‬ולכן אסור לנסוע עמו‪.‬‬ ‫שנוסעים בכביש בצורה‬ ‫עוד נשאלנו בנהגים הרוצים לנסוע בערב שבת לאחר הצפצוף‬ ‫מסוכנת‪ ,‬ומסכנים אנשים‬ ‫השני עם המכונית‪ ,‬וטוענים שעדיין לא קבלו שבת‪ ,‬האם מותר‬ ‫נשים וטף‪ ,‬הרי אם יקרה‬ ‫לנסוע או שמא יש בזה חילול השם?‬ ‫משהו חלילה‪ ,‬לא יוכל‬ ‫והשבנו‪ :‬כי הצפצוף השני שנקבע בעיר בני ברק עשרים ושנים‬ ‫לרחוץ בנקיון כפיו ולומר‬ ‫דקות קודם השקיעה‪ ,‬ובמקומות אחרים נקבע לשלושים דקות‬ ‫שוגג הייתי‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫קודם השקיעה‪ ,‬ובירושלים עיר הקודש קבעו ארבעים דקות‬ ‫קרוב למזיד‪ ,‬שכל הנוסע‬ ‫בצורה פראית כזאת‪ ,‬הוא‬ ‫קודם השקיעה‪ ,‬צפצוף זה אינו תזכורת על השקיעה‪ ,‬צפצוף‬ ‫עלול לסכן הציבור‪ .‬ואפילו‬ ‫זה שחכמי הדור קבעו שאז יש לקבל שבת‪ ,‬וזאת על פי דברי‬ ‫במקום שהיה אונס גמור‪,‬‬ ‫המשנה ברורה (סימן רסא ס"ק כג ובסימן רסג ס"ק טו) שכדי‬ ‫נחשב למזיד‪.‬‬ ‫לצאת ידי כל הראשונים‪ ,‬צריך לפרוש ממלאכה חצי שעה או‬ ‫עכ"פ עשרים דקות קודם השקיעה‪ ,‬ומי שעושה כן אשרי לו‪.‬‬ ‫גזירת הגיוס באה כיוון שרפו ידינו מן התורה ‪ -‬ולכן עלינו לחזק את סדרי ימי שישי שבת שיש בהם רפיון‬ ‫מכתב חיזוק משנת תשפ"ג ממרן רשכבה"ג ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל‬ ‫והצטרף אליו מרן רשכבה"ג הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל‬ ‫כגון ימי שישי ושבת אשר הרפיון בהם רב‪ ,‬ולקבוע בהם סדרים‬ ‫לדאבונינו בעת הזאת קמו עלינו מהרסים ומחריבים מקרב בני‬ ‫שיתחזקו בהם מאד בלימוד התורה‪ .‬וראשי הישיבות יעוררו על‬ ‫עמנו‪ ,‬וזוממים לעקור התורה ולומדיה‪ ,‬דבר שלא הי' מעולם‬ ‫זה‪.‬‬ ‫שיהודים קמו לאסור את לימוד התורה ולמנוע מאתנו להיות‬ ‫ובנוסף לזה עלינו להתחזק בתפילה ותחנונים לפני אדון כל‬ ‫עוסקי התורה הק' אוי לכך שכך עלתה בימינו‪.‬‬ ‫לבטל מעלינו הגזירות‪ .‬וע"י שנתחזק בעסק התורה ובתפילה‬ ‫וכאשר רואים אנו כי גבר עלינו הסתר פנים‪ ,‬ואין אנו יודעים‬ ‫נקוה כי יסיר מעלינו כל גזירות רעות וקשות ונזכה במהרה‬ ‫בשל מי הסער הזה‪ ,‬ואין לנו נביא שיאמר מה עלינו לתקן כדי‬ ‫למלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים‪ .‬ואנו פונים לכל‬ ‫לבטל ממנו גזירה קשה זו‪ ,‬נחפשה דרכינו ונחקורה‪ ,‬ואולי לפי‬ ‫מי שמבקש לפגוע בלומדי תורה‪ ,‬אל תגעו במשיחי‪ ,‬כי בשעה‬ ‫שרפו ידינו מן התורה ע"כ תובעים בזה הענין‪ .‬ע"כ חוב גמור‬ ‫זו שאויבי ישראל באים עלינו לכלותינו רח"ל‪ ,‬רק תורתנו‬ ‫עלינו לעת כזאת לנצור מכל משמר על התורה ועמליה‪ ,‬ומובא‬ ‫הקדושה היא שתשמור עלינו‪ ,‬אל תפגעו ואל תמעטו בלומדיה כי‬ ‫בנפש החיים שער ד' פרק ט"ו אם ראית שיסורין משמשים‬ ‫יש בזה סכנה לנפש ולגוף חלילה‪.‬‬ ‫עליך רוץ לחדרי תורה ומיד היסורים בורחים ממך‪ ,‬שנאמר לך‬ ‫ער"ח סיון תשע"ג לפ"ק כו"ח בצער א‪.‬ל‪ .‬שטיינמן‬ ‫עמי בא בחדריך‪.‬‬ ‫בעזה"י כל הדברים הנ"ל פשוטים וברורים וזו הדרך היחידה‬ ‫ובאנו בזה להציע להתחזק ולהרבות בלימוד התורה ברציפות‬ ‫לבטל הגזירה‪ .‬חיים קניבסקי‬ ‫ובלא מפריעים‪ ,‬ובפרט בימים שיש בהם רפיון בלימוד התורה‬ ‫קופתקופת‬ ‫לרפואת)‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"או‬ ‫פלוס"‬ ‫לע"נ‬ ‫להנציח‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫(ניתן‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלון‬ ‫אפשר גם‬ ‫לתרומות‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫דהלכתא‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫אליבא‬ ‫שבת" או‬ ‫או‬ ‫שבת"‬‫היומי‬ ‫תוספת‬ ‫"עלוןדף‬ ‫תוספת‬ ‫קופת‬ ‫ו'קהילות' ‪-‬‬ ‫"עלון‬ ‫קופת‬ ‫קופת‬ ‫פלוס'‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬‫ב'נדרים‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 0527614765‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫בטלפון‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬‫או‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬