gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לודמיר · Ludmir — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: לודמיר · Ludmir

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

לודמיר · Ludmir — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מקושרים לצדיק מאז ועד היום‬ ‫סמוך לציון קודש הקדשים‬ ‫רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫להפצת משנתו ותורתו הבהירה של‬ ‫קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫| גליון ‪| 305‬‬ ‫סיפורים ותולדותיו‪ ,‬ותולדות זרעו אחריו‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫אורו הקדוש‬ ‫שאלות ותשובות בחיי היום יום‬ ‫מתורתו של רבינו ותלמידיו הק'‬ ‫במשנת רבינו הקדוש‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫שאלה‬ ‫אחד מילדיי מאתגר אותי מאוד‪ .‬קשה לי להכיל את התנהגותו‪,‬‬ ‫בכֹּל (כד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ַוה' ֵב ַּרְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַ ּ‬ ‫ואני מוצא את עצמי שוב ושוב מעיר לו וכועס עליו‪ .‬אילו הביאו הדברים‬ ‫ובגמרא (ב"ב טז‪ :):‬מאי בכל? רבי‬ ‫תועלת חינוכית‪ ,‬ניחא; אך אני מרגיש שלא תמיד הכעס וההערות נובעים מתוך שיקול‬ ‫שמעון בן יוחאי אומר‪" :‬אבן טובה‬ ‫היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו‪,‬‬ ‫של חובת החינוך‪ ,‬אלא מתוך תסכול וקוצר רוח‪.‬‬ ‫שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא”‪.‬‬ ‫כיצד אוכל להתאפק ולהימנע מלכעוס עליו?‬ ‫בתו של הרה"ק רבי אהרן מקארלין‬ ‫זי"ע חלתה פעם בחולי אנוש‪ .‬באותו‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫זמן הגיע לביתו הרה"ק מקאברין זי"ע‪,‬‬ ‫הזכוכית ומרגיע את אחיו הנבהל‪" :‬אל תפחד‪ ,‬זה לא‬ ‫שאלתך מרשימה מאוד‪ .‬אי אפשר שלא להתפעל‬ ‫והזמינו הרה"ק רבי אהרן לסעוד על‬ ‫נורא‪ ,‬זה יכול לקרות לכל אחד"‪.‬‬ ‫מחשבון הנפש האמיתי שאתה עושה‪ .‬לא הרבה‬ ‫שולחנו‪ ,‬והזהיר לבל יספרו לו את‬ ‫כאשר אתה צופה במחזה הזה מן הצד‪ ,‬סביר להניח‬ ‫הורים זוכים להביט במראה בפיכחון כזה‪ ,‬ולהבחין‬ ‫חומרת מצבה‪ .‬תוך כדי הסעודה הזכיר‬ ‫שבבת אחת יתמוסס כל הכעס שהצטבר בך על‬ ‫בדקויות שבין גערה המושתתת על טובת הילד‬ ‫לפניו את בתו הזקוקה לרפואה‪.‬‬ ‫המטלה שלא בוצעה‪ .‬הנהגתו של בנך ריככה את‬ ‫לבין תגובה הנובעת מתוך קושי אישי או כעס‪ .‬עצם‬ ‫לאחר הסעודה נכנס אליה הרה"ק‬ ‫הקפדתך עליו‪.‬‬ ‫ההכרה בכך היא כבר מחצית הדרך אל התיקון‪.‬‬ ‫מקאברין לבקרה ואמר לה‪" :‬איתא‬ ‫לכולנו‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬יש חובות ומטלות‬ ‫זאת ועוד‪ :‬אפילו במקומות שבהם אכן נדרשת‬ ‫בחז"ל‪' :‬אבן טובה היתה תלויה בצוארו‬ ‫תוכחה חינוכית‪ ,‬חובתנו לזכור שאין לעשות זאת‬ ‫רבות שהוטלו עלינו כלפי שמים‪ .‬בלשון המעטה‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬שכל חולה הרואה‬ ‫נאמר שלא תמיד אנו מבצעים אותן בשלמות‪ .‬כולנו‬ ‫מתוך כעס וחימה‪.‬‬ ‫אותו מיד מתרפא'‪ .‬ומהי אבן טובה? זו‬ ‫מייחלים ומבקשים כי הקדוש ברוך הוא ינהג עמנו‬ ‫כפי שהיטבת להגדיר בעצמך‪ ,‬אין זו שאלה חינוכית‬ ‫מצות הכנסת אורחים‪ ,‬והיא המרפאת‬ ‫תחלואי חולים‪ .‬ועכשיו אביך מקיים‬ ‫לפנים משורת הדין‪ ,‬בחסד ובארך אפיים‪.‬‬ ‫על הדרך לחנך את הילד‪ ,‬אלא שאלה הנוגעת‬ ‫בנו מצות הכנסת אורחים‪ ,‬הרי האבן‬ ‫והנה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא מעניק לך הזדמנות פז‬ ‫לעבודה אישית ופנימית‪ :‬כיצד אתה‪ ,‬כאבא‪ ,‬יכול‬ ‫הטובה תלויה על צוארו‪ .‬הסתכלי נא‬ ‫לעורר בעצמך הנהגה זו כלפיך!‬ ‫להתמודד עם עצמך‪ ,‬לכבוש את הכעס ולנהוג‬ ‫על אביך ותתרפאי"‪ .‬וכן היה‪.‬‬ ‫ברגע שבו ילדך מאתגר אותך‪ ,‬ואתה בוחר להתאפק‪,‬‬ ‫בסבלנות‪.‬‬ ‫(מזקנים אתבונן)‬ ‫לכבוש את הכעס ולנהוג עמו במידת הרחמים – אתה‬ ‫לפעמים‪ ,‬כדי לשנות התנהגות שאינה טובה‪ ,‬עלינו‬ ‫ֹלקי ֲאדֹנִ י ַא ְב ָר ָהם ַה ְק ֵרה נָ א‬ ‫ּאמר ה' ֱא ֵ‬ ‫ַויֹ ַ‬ ‫מעורר מן השמים את אותה ההנהגה כלפיך‪.‬‬ ‫להבין מה אנו עצמנו מרוויחים או מפסידים ממנה‪.‬‬ ‫ְל ָפנַ י ַהּיֹום (כד‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫יסוד מופלא זה אמר הרה"ק רבי שלמה מקארלין‬ ‫גם כאן‪ ,‬כדאי להתבונן כיצד התנהגותך כלפי בנך‬ ‫אמר הרה"ק רבי משה מקוברין‬ ‫ּמּודי ה'" (ישעיה‬ ‫"ו ָכל ָבּנַ יִ ְך ִל ֵ‬ ‫זי"ע בפירושו לפסוק‪ְ :‬‬ ‫משליכה ישירות עליך עצמך‪.‬‬ ‫זצוק"ל‪ :‬על 'ויאמר' יש טעם שלשלת‪,‬‬ ‫נד‪ ,‬יג)‪:‬‬ ‫תאר לעצמך שאתה חוזר לביתך בסיומו של יום‪,‬‬ ‫וכן על 'ויתמהמה' אצל לוט יש גם כן‬ ‫שלשלת‪ ,‬וכן אצל יוסף על 'וימאן' יש‬ ‫"רוצה לומר‪ ,‬דבההנהגה שאדם מתנהג עם בניו‪ ,‬הוא‬ ‫ומצפה לראות שאחד מבניך השלים מטלה חשובה‬ ‫שם הטעם גם כן שלשלת‪.‬‬ ‫מלמד בזה כביכול את ה' שיתנהג כן גם עם בניו‪.‬‬ ‫שהטלת עליו‪ .‬כשאתה נכנס‪ ,‬אתה מבחין שהמטלה‬ ‫כי שלשלת לשון התקשרות‪ :‬אליעזר‬ ‫וכשהאדם מתנהג עם בניו באהבה וחסד וסבלנות‪,‬‬ ‫כלל לא בוצעה‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬כעס מתחיל להצטבר‬ ‫עבד אברהם היה מקושר לאברהם‪,‬‬ ‫ואף אם חטאו נגדו מוחל להם ועושה עמהם חסד‪,‬‬ ‫בתוכך‪ .‬אך באותו רגע ממש נשמטת מידו של ילד‬ ‫אבל לוט היה מקושר אצל ממונו‪,‬‬ ‫הוא מעורר בזה שהשי"ת יתנהג כן עמו ועם כל‬ ‫אחר כוס קפה לוהטת‪ .‬הכוס נשברת ברעש גדול‪,‬‬ ‫כפירוש רש"י ז"ל‪ ,‬ויוסף הצדיק היה‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫והקפה נשפך לכל עבר‪ .‬הילד הקטן נבהל עד עמקי‬ ‫מקושר להשם יתברך‪ ,‬ולכן וימאן‪.‬‬ ‫כאשר תזכור בשעת ניסיון כי בכוח סבלנותך כלפי‬ ‫נשמתו ועומד חסר אונים‪.‬‬ ‫(אמרות משה)‬ ‫בנך אתה כביכול "מלמד" את ה'‪ ,‬ומעורר רחמי‬ ‫והנה‪ ,‬דווקא אחיו – אותו ילד שהיה אמור לבצע‬ ‫ַויֹ ֶּסף ַא ְב ָר ָהם (כה‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫שמים עליך ועל כל עם ישראל‪ ,‬בוודאי יקל עליך‬ ‫את המטלה ולא עשה זאת – ממהר לגשת לעזרתו‪.‬‬ ‫בעבודות השייך להשי"ת אין לעמוד‬ ‫לעמוד בניסיון ולהתגבר על עצמך‪.‬‬ ‫הוא מנקה את הלכלוך‪ ,‬אוסף בזהירות את שברי‬ ‫על מקום אחד‪ ,‬רק יוסיף ויחזור‬ ‫ויוסיף‪.‬‬ ‫למסירת שאלות‪ ,‬הערות או הארות למדור זה‪ ,‬ניתן לפנות לקו לודמיר‪ 02-30-111-22 :‬שלוחה ‪99‬‬ ‫או לדואר אלקטרוני‪ A023011122@gmail.com :‬לתשומת לבכם‪ :‬בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי‬ ‫(בית אהרן)‬ ‫של חברי המערכת‪ .‬אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי מאיר שפירא זצוק"ל‬ ‫מלובלין בהסכמתו על הספר 'שמע‬ ‫שלמה'‪:‬‬ ‫"לכו חזו מפעלות ה' והתלהבות‬ ‫ודביקות לעבודתו ית"ש בספרו‬ ‫של האדם הגדול בענקים מקדושי‬ ‫תקיפי קדמאי הצדיק בדורו‬ ‫מהר"ש מקארלין זיע"א"‬ ‫סיפור מאילנא דחיי‬ ‫רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים‬ ‫צדקה תציל ממוות‬ ‫הרב‪ ,‬כי ממש כעת שב בעלה ממסע ארוך ומייגע מפעסט הרחוקה‪.‬‬ ‫מדי שבוע בשבוע‪ ,‬לקראת סוף השבוע‪ ,‬ניצב היה הצדיק רבי צבי הירש מרימנוב‬ ‫"נם הוא בעלי היקר כעת שינה עמוקה בחדרו‪ ,‬עם המשרת‪ ,‬ולקחו עימם את‬ ‫על פתח ביתו‪ ,‬מאחורי שולחן עץ כבד שהונח על מפתן הבית‪ .‬בחוץ כבר התאסף‬ ‫מפתחות תיבת הכסף‪ .‬דלתם סגורה ונעולה‪ ,‬ואין ביכולתי להיכנס‪ .‬מצטערת ומיצרת‬ ‫והמתין קהל רב‪ ,‬הקבועים מדי שבוע‪ ,‬לצד חדשים שבאו לראשונה‪ ,‬לקבל את מתת‬ ‫אני מאוד על שלא אוכל לקיים את רצון הרבי‪"...‬‬ ‫ידו ונדבת ליבו הטוב של הרבי רבי צבי הירש‪ ,‬אוהבן של ישראל‪ ,‬עמוד החסד‬ ‫שב המשמש ויספר לרבי צבי הירש את הדברים‪ ,‬ויאמר הרבי בקול מצווה ונחרץ‪:‬‬ ‫שנודע בצדקת פזרונו למען אחיו‪.‬‬ ‫"חזור נא במהירות אל הבית‪ ,‬וראה להקיץ במהרה וללא שהות את ר' יעקב‬ ‫במתינות ונינוחות התנהל מעמד החלוקה השבועי‪ .‬איש איש ניגש בסך לפני הרבי‬ ‫ומשמשו‪ .‬רוץ מהר ואל תתמהמה!"‬ ‫בתורו‪ ,‬וקיבל לידיו חופן רובלים מרשרשים‪ ,‬והרבי מאיר פניו לכל אחד בברכת‬ ‫מיהר השמש ומסר לבעלת הבית את הוראת הרבי‪ .‬מיד דפקו השמש ובני הבית על‬ ‫"א פרייליכן שבת"‪ .‬משם פנה לו לדרכו כל אחד מהנצרכים הנזקקים‪ ,‬בסיפוק‬ ‫דלת החדר הנעולה‪ ,‬שבו ישנו ר' יעקב ומשרתו‪ ,‬אולם אין קול ואין עונה‪ .‬שוב דפקו‬ ‫ובתחושת רווחה‪ ,‬לאחר מכן יצאו לקנות את מיטב המאכלים והמעדנים לכבוד‬ ‫בחוזק גדול‪ ,‬ולבסוף מוכרחים היו לשבור הדלת‪ .‬ומה רבה הייתה הבהלה בראותם‬ ‫השבת‪ :‬חלות ריחניות‪ ,‬דגים טריים‪ ,‬בשר טוב‪ ,‬יין משובח ומיני מתיקה‪.‬‬ ‫את המראה הנורא והמזעזע לעיניהם‪.‬‬ ‫כך התנהלה חלוקתו השבועית של הרבי ר' צבי הירש ימים רבים ושנים‪ ,‬כאשר בכל‬ ‫ר' יעקב ומשרתו שכבו במיטותיהם חסרי רוח חיים‪ ,‬וכל החדר אפוף עשן סמיך‬ ‫שבוע פיזר הרבי לצדקה סך של לא פחות משלוש מאות רובלים כסף‪.‬‬ ‫ומחניק שעלה והיתמר מתנור החימום‪.‬‬ ‫היה זה באחד השבועות‪ ,‬אור ליום חמישי‪ .‬כדרכו וכהרגלו התיישב הרבי הקדוש‬ ‫צעקה גדולה נעשתה בעיר‪ .‬עד מהרה הובהל למקום רופא אשר הצליח להשיב את‬ ‫בחדרו והחל להכין את שטרות הכסף בתיבה המיוחדת‪ ,‬לקראת החלוקה‪ .‬ספר הרבי‬ ‫רוח המשרת‪ ,‬אשר היה עוד איש צעיר‪ .‬אבל ר' יעקב הגביר‪ ,‬שהיה בן שבעים שנה‬ ‫את השטרות בחיבה של מצווה ובפנים מאירות‪ ,‬וקולו הקדוש התנגן בחמימות‬ ‫ואיש חלש בגופו – לא היה בו כח לעמוד נגד העשן‪ ,‬ולמרבה‬ ‫בחלל החדר‪ ,‬בעודו מונה את השטרות‪.‬‬ ‫הצער‪ ,‬התדהמה והכאב‪ ,‬נקבע מותו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫סיים הרבי לספור את השטרות‪ ,‬אך סכומם לא הגיע לכדי הסכום‬ ‫מנהג היה בעיר רימנוב‪ ,‬ע"פ צוואת הצדיק רבי מנחם מענדיל‪,‬‬ ‫הרצוי‪ ,‬והיו בהם רק מאה וחמישים רובל בלבד‪ .‬הסכום אינו‬ ‫רבו של הרבי הנוכחי‪ ,‬רבי צבי הירש‪ ,‬לבל ילינו את המת‪ .‬לקיים‬ ‫מספיק‪ ,‬ויש להשיג עוד מאה וחמישים נוספים‪.‬‬ ‫את דברי המנהג‪ ,‬באו אנשי חברת המתעסקים בחסד של אמת‪,‬‬ ‫ובעיר רימנוב היה יהודי נכבד ועשיר גדול‪ ,‬ור' יעקב שמו‪ .‬עסקים‬ ‫להתעסק בצרכי המת‪ .‬ראתה מרת צפורה את אנשי החברא‬ ‫ומסחר משגשגים היו לו בעיר פעסט ההונגרית‪ ,‬שהתנהלו על‬ ‫ידי פקידים ומשרתים דרי המקום‪ ,‬כאשר ר' יעקב הגביר נוסע אוהל ציון קדשו של הרה''ק רבי צבי הירש מרמינוב זצוק''ל קדישא נכנסים לבית‪ ,‬ומיד יצאה מן הבית בחפזון לעבר ביתו‬ ‫של הצדיק רבי צבי הירש‪.‬‬ ‫לשם לפרקים לפקח על התנהלות העסקים ולבדוק את סדר החשבונות‪.‬‬ ‫"רבי! הושיענו!" פרצה בבכי מר ובדמעות שליש‪.‬‬ ‫צדקנית ובעלת חסד הייתה מרת צפורה‪ ,‬אשת ר' יעקב הגביר‪ ,‬בתו של הגביר‬ ‫צער גדול עלה על פני הצדיק הרחום‪ ,‬והוא קרא בקול‪:‬‬ ‫החסיד המפורסם ר' לייביל'ה די מומיליס מלעמבערג‪ .‬והייתה הצדקנית עומדת‬ ‫"קבלו על עצמכם לנדב סך קפ"ב דינרי זהב‪ ,‬כמנין שמו של ר' יעקב‪ ,‬ואז אלך‬ ‫לצידו של רבי צבי הירש מרימנוב בכל פעלי הצדקה הברוכים‪ ,‬בכל עת בנפש‬ ‫בעצמי‪ ,‬אף כי כהן אנוכי‪ ,‬ואברך את המת שיקום ויתהלך כבראשונה!"‬ ‫חפצה‪ ,‬וכשהיה צורך‪ ,‬היתה מלווה לצדיק לצרכי מעשי החסד‪ .‬ותנאי הציב הצדיק‬ ‫על אתר הבטיחה אשת הגביר לנדב את הסכום לצרכי השבת לנזקקי העיר‪ ,‬והצדיק‬ ‫לר' יעקב ורעייתו לבל ילוו לו יותר מאלף וחמש רובלים‪.‬‬ ‫יצא לעבר הבית‪.‬‬ ‫כשסיים הרבי תפילת ערבית ועדיין לא נוספו כספים כלשהם על הסכום הקיים‪ ,‬פנה‬ ‫נכנס הרבי לחדר שבו היה המת מוטל‪ ,‬ומיד פקד על אנשי החברא קדישא לעזוב‬ ‫אפוא אל משמשו הנאמן והורה לו‪:‬‬ ‫את המקום ולחזור לביתם‪ .‬לאנשים אחרים ששהו במקום ציווה הצדיק להושיב את‬ ‫"אבקשך‪ ,‬כי באם לא יזדמן לי הכסף החסר עד חצות לילה‪ ,‬תלך נא אל אשת ר'‬ ‫ר' יעקב המת ולהחזיקו בידיהם‪ .‬אז פתח הצדיק והחל לברך בברכת כהן‪ ,‬ואחר כך‬ ‫יעקב ותלווה ממנה את הכסף החסר לי‪"...‬‬ ‫ציוה להניח מים חיים על ראשו‪.‬‬ ‫הגיעה שעת חצות הלילה‪ ,‬והסכום בתיבתו של הצדיק עדיין עמד על מחצית‬ ‫חלפו שתי שעות‪ ,‬ורוחו של ר' יעקב שבה אליו‪ .‬חי ר' יעקב הגביר ממיתתו‪ ,‬קם‬ ‫מהדרוש לחלוקה הגדולה ביום המחרת‪ .‬קם הגבאי ויצא אל הרחוב האפלולי‪,‬‬ ‫והלך ברגליו ככל אדם‪ ,‬וארכו ימיו ושנותיו עוד שש שנים'‬ ‫התעטף היטב במעילו העב‪ ,‬כשעששית מרצדת בידיו‪ .‬דממה עמוקה עטפה את‬ ‫בתיה הנמוכים של רימנוב‪ .‬תושבי העיר‪ ,‬אשר זכו שהצדיק קודש הקודשים רבי‬ ‫לרגל ‪ 180‬שנה להסתלקות הרה"ק רבי צבי הירש הכהן מרימנוב בן רבי‬ ‫הירש שרוי ומתגורר בתוכם – נמים כעת שנת ישרים ערבה ונעימה‪.‬‬ ‫יהודה לייב‪ ,‬שהיה (לאחר פטירת רבו) מרואי פניו ובאי היכלו של הרה"ק‬ ‫נקש הגבאי על הדלת המגולפת בהדר‪ ,‬בביתם המפואר של ר' יעקב הגביר ורעייתו‪.‬‬ ‫רבי אורי מסטרליסק‪ ,‬תלמידו הגדול של מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין‬ ‫פתחה בעלת הבית את הדלת ומיד נענתה ברצון ושאלה במה תוכל לעזור ולסייע‬ ‫זי"ע ועכי"א‪.‬‬ ‫לצדיק רבי צבי הירש‪ ,‬והגבאי פרס את בקשת הרבי להלוואה בסך מאה וחמישים‬ ‫רובל‪.‬‬ ‫(מכת"י ספר מגדיל ישועות מלכו ח"ב)‬ ‫ותען מרת צפורה‪ ,‬אשת הגביר‪ ,‬כי לדאבון ליבה אין כעת ביכולתה למלאות בקשת‬ ‫החיים בלודמיר‬ ‫ׁשֹלמֹה ‪ִ //‬ח ַידת ַה ָּׁש ַ‬ ‫בּוע‬ ‫יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ‬ ‫החיים בלודמיר בעבר ובהווה‬ ‫חֹולים?‬ ‫טֹובה' ֶׁש ָהיְ ָתה ְּתלּויָ ה ַעל ַצּוָ ארֹו ֶׁשל ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינּו וְ ִר ְּפ ָאה ֶאת ַה ִ‬ ‫'א ֶבן ָ‬ ‫יכן נִ ְמ ֵצאת ָה ֶ‬‫ֵה ָ‬ ‫יע ְּב ָעלֹון זֶ ה‪.‬‬ ‫מֹופ ַ‬ ‫ַה ִּפ ְּתרֹון ִ‬ ‫מצבה מבית החיים החרב‬ ‫הֹוראֹות‪.‬‬ ‫לּוד ִמיר ‪ְ 023011122‬ל ַה ִּקיׁש ‪ְ 0‬ו ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ‬ ‫ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ‬ ‫במסגרת הפעילות לשימור מורשתה של יהדות לודמיר‬ ‫ּתֹולדֹות‬ ‫נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ְליֹום ִראׁשֹון ָּפ ָר ַׁשת ְ‬ ‫ושרידיה‪ ,‬הגיעה לידי בית הכנסת האורחים מצבה עתיקה‬ ‫יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ‪₪ 50‬‬ ‫ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה‪ ,‬יֻ ְג ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ‬ ‫מבית החיים החרב בעיר – עדות דוממת לחיים היהודיים‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם‪.‬‬ ‫לֹוביץ‪ ,‬יְ ָ‬ ‫ַהּזֹוכֶ ה לְ ָפ ָר ַׁשת לֶ ְך לְ ָך‪ :‬מ ֶֹׁשה ַא ֲהרֹן ֶמנְ ֵּד ִ‬ ‫שפיכו בה‪.‬‬ ‫ַר ִּבי ִה ְירׁש ַהּכ ֵֹהן ֵמ ִר ְימנֹוב‬ ‫אנו מביאים בפני הקוראים את פענוח המלל החרוט על‬ ‫אּורי ִמ ְּס ְט ֶרעלִ ְיסק‪ַּ ,‬תלְ ִמידֹו ַהּגָ דֹול ֶׁשל‬ ‫לִ ְראֹות ֶׁשּכִ ְּבדֹו ַר ִּבי ִ‬ ‫ערׁש ְמ ָׁש ֵרת‪ ,‬נֹולַ ד‬ ‫ַר ִּבי צְ ִבי ִה ְירׁש ֵמ ִר ְימנֹוב‪ַ ,‬ה ְּמכֻ ּנֶ ה ר' ֶה ְ‬ ‫גבי המצבה‪:‬‬ ‫ארלִ ין‪ .‬וְ ָהיָ ה ַר ִּבי צְ ִבי ִה ְירׁש לְ ַמנְ ִהיג‬ ‫ָמ ָרן ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ִמ ַּק ְ‬ ‫רֹובה‪ ,‬וְ נִ ְתיַ ֵּתם‬ ‫הּודה לֵ יּב ָּב ִעיר ַּד ְמ ְּב ָ‬ ‫ִּב ְׁשנַ ת תקל"ח לְ ָא ִביו ר' יְ ָ‬ ‫רֹועה נֶ ֱא ָמן לַ ֲהמֹונֵ י יִ ְׂש ָר ֵאל‪ ,‬וְ ַאף ּכָ ל צַ ִּד ֵיקי ּגָ לִ יצְ יָ ה ָעלּו ָּובאּו‬ ‫וְ ֶ‬ ‫ּומ ִאּמֹו ְּביַ לְ דּותֹו‪ַּ .‬ב ְּת ִחּלָ ה נִ ְמ ַסר לְ ֶבן ּדֹודֹו ּכְ ֵדי ֶׁשּיְ גַ ְּדלֹו‪,‬‬ ‫ֵמ ָא ִביו ֵ‬ ‫פ"נ איש ישר ונכבד מ' ישראל ב"ר אלי' דוב נפט' ג' ניסן‬ ‫לַ ֲחסֹות ְּבצֵ ל ָק ְדׁשֹו‪.‬‬ ‫וְ ַא ַחר ּכָ ְך ְמ ָסרֹו לִ ְהיֹות עֹוזְ רֹו ֶׁשל ַה ַחּיָ ט‪ּ .‬כָ ל ָהעֵ ת ִה ְתנַ ֵהג‬ ‫תרמ"ז ת נ צ ב ה‬ ‫סֹוב ָביו‪:‬‬‫עֹותיו ָה ַא ֲחרֹונֹות לָ ַחׁש וְ ָא ַמר לְ ְ‬ ‫ִּב ְׁש ָ‬ ‫צּומה‪ .‬הּוא ָהיָ ה ָקם‬ ‫ְּביִ ְר ָאה ִּוב ְק ֻד ָּׁשה‪ ,‬וְ ִה ְת ַּפּלֵ ל ְּבכַ ּוָ נָ ה ֲע ָ‬ ‫מי היה רבי ישראל‪ ,‬שנטמן תחת מצבה זו? האם נותרו‬ ‫הּודי! ִמּלְ ַבד ַּפעַ ם ַא ַחת ִּבלְ ַבד!‬ ‫״מעֹולָ ם ל ֹא ָּפגַ ְע ִּתי ְּבׁשּום יְ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ַּבּלֵ ילֹות לַ ֲערְֹך ִּתּקּון ֲחצֹות ִּב ְבכִ י ְּוב ִד ְמ ָעה‪.‬‬ ‫צאצאים למשפחתו‪ ,‬או שמא השתמר‬ ‫ָהיָ ה זֶ ה ְּב ַא ַחת ַה ַּׁש ָּבתֹות‪ַּ ,‬בּזְ ַמן ַהּנַ עֲ לֶ ה ֶׁשל ַרעֲ וָ א ְּד ַרעֲ וִ ין‪,‬‬ ‫ּתֹופף ְּבצִ ּלֹו ֶׁשל ַהּצַ ִּדיק ַה ָּקדֹוׁש ַר ִּבי ְמנַ ֵחם‬ ‫ַּב ֶה ְמ ֵׁשְך נָ ַסע לְ ִה ְס ֵ‬ ‫ּומ ָׁש ְרתֹו ֶׁשל ָה ַר ִּבי‪ּ .‬ולְ ַא ַחר‬ ‫ֶמנְ ֶּדל ֵמ ִר ְימנֹוב‪ָׁ ,‬שם ָהיָ ה ַּתלְ ִמידֹו ְ‬ ‫זכרו ברשומות ובמסמכים?‬ ‫ׂשֹוח ִחים ִּב ְד ָב ִרים ְּב ֵטלִ ים‪ְּ .‬באֹותֹו‬ ‫ּכְ ֶׁש ָר ִא ִיתי ְׁשנֵ י ֲאנָ ִׁשים ְמ ֲ‬ ‫ֶרגַ ע ָּד ַח ְפ ִּתי ְמעַ ט ֶא ָחד ֵמ ֶהם וְ גָ עַ ְר ִּתי ּבֹו‪ :‬נּו! ַרעֲ וָ א‬ ‫ְּפ ִט ַירת ַרּבֹו ַה ָּקדֹוׁש ִמּנּוהּו‪ ,‬לַ ְמרֹות ִה ְתנַ ּגְ דּותֹו‪ ,‬לְ ַמנְ ִהיג‬ ‫אנו פונים אל הקוראים בבקשה לסייע‬ ‫ְּד ַר ֲעוִ ין!!! ֲא ָבל ְּדעּו לָ כֶ ם‪ֵ ,‬אינֶ ּנִ י ִמ ְת ָח ֵרט עַ ל ּכָ ְך!‪...‬״‬ ‫ַעל ָה ֵע ָדה‪ ,‬וְ זֹאת לְ ַא ַחר ַהּכָ בֹוד ַהּגָ דֹול ֶׁשּנֹוכְ חּו‬ ‫בזיהויו‪ .‬כל פרט על אודותיו ועל‬ ‫משפחתו עשוי לפתוח צוהר נוסף‬ ‫לתולדות יהודי העיר ולהשיב זיכרון‬ ‫קֹול ה' ֶּב ָה ָדר‪ְּ .‬כ ֶׁשהּוא 'קֹול ה''‪ֵּ ,‬פרּוׁש ְּב ִלי ְּפנִ ּיָ ה – הּוא ֶ'ּב ָה ָדר'‪ ,‬הּוא נָ ֶאה‪.‬‬ ‫לשמו‪.‬‬ ‫ּתֹורתֹו‬ ‫ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ‬ ‫למסירת מידע ניתן להשאיר הודעה‬ ‫ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין‪:‬‬ ‫המצבה העתיקה מבית החיים‬ ‫בקו לודמיר‪ ,02-3011122 :‬או לשלוח‬ ‫בלודמיר‬ ‫למייל‪.a023011122@gmail.com :‬‬ ‫רוצה לקבל את העלון במייל? שלח הודעה ל‪A023011122@gmail.com -‬‏‬ ‫המעוניין לקחת חלק בהפצת העלון מוזמן להתקשר לקו לודמיר ‪ 02-30-111-22‬שלוחה ‪8‬‬ ‫קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע ‪ 02-30-111-22‬אידיש‪/‬עברית‪ .‬קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון‬