gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית מנחם · She'eiris Menachem — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שארית מנחם · She'eiris Menachem

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שארית מנחם · She'eiris Menachem — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חיי שרה‬ ‫ידאג שיהיו לו בזקנותו‪ ,‬כלומר שיחנך את בניו בדרך טובים‪,‬‬ ‫ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי‬ ‫שגם בזקנותו יהיו לו בנים הולכים בדרכיו‪ ,‬וזש"ת אונקלוס גבי‬ ‫שרה‪ .‬וברש"י כולן שוין לטובה‪ ,‬ובמד"ר רבי עקיבא דרש‬ ‫יוסף על בן זקונים כי בר חכים הוא ליה ע"י שהלך בדרך התורה‬ ‫וביקש העם להתנמנם א"ל מה ראתה אסתר למלוך על קכ"ז‬ ‫התיחס לאביו גם בזקנותו‪.‬‬ ‫מדינות תבוא בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנים ותמלוך על‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וגו'‪ .‬עיין ב"מ (פ"ז ע"א) עד אברהם‬ ‫קכ"ז מדינות‪ ,‬וכבר נלאו כל מפורשי המדרש להבין מה שייכות‬ ‫אבינו לא הוי זקנה משבא אאע"ה בא זקנה‪ .‬וי"ל דהנה פירשו‬ ‫זה לזה‪ ,‬וגם איך עוררם בזה‪ .‬וי"ל דכיון דבת בתה של שרה‬ ‫הפסוק משלי (ט"ז ל"א) עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה‬ ‫זכתה למלוך על קכ"ז מדינות כמספר שנותיה של שרה‪ ,‬א"כ‬ ‫תמצא‪ ,‬מתי השיבה נאה ותפארת לו‪ ,‬בזמן אשר בדרך צדקה‬ ‫בוודאי קיבלה שכר בעד כל שנותיה ולא החסירה כלום‪ ,‬א"כ‬ ‫תמצא‪ ,‬אשר צדקת ה' עשה‪ ,‬אזי נאה לו שם זקן וחילוק גדול‬ ‫חזינן שצדקת האבות מגין על הדורות הבאים אחריהם שיהיה‬ ‫אצלו מימי בחרותו כיון שהוסיף דעת בזקנותו‪ ,‬ומשו"ה אמרו‬ ‫להם טוב עוה"ז כידוע מהחיד"א (עיין בני יששכר חודש סיון סוף‬ ‫חז"ל (ב"ק צ"ז ע"ב) דמטבע של אאע"ה היה בחור ובתולה מצד‬ ‫מאמר מעלת התורה)‪ ,‬ומזה עצמו יש לקחת ראיה ומוסר השכל‬ ‫אחד וזקן וזקנה מצד אחד‪ ,‬דמטבע יל"פ דהיינו שיטתו וכלשון‬ ‫שאין לבלות שום זמן בהבלי העוה"ז ואיך יתנמנמו‪ ,‬ובזה גופא‬ ‫חז"ל מטבע שטבעו חכמים‪ ,‬והיינו שימי הבחרות היו מחולקין‬ ‫עוררם לעבודת ה'‪.‬‬ ‫מימי הזקנה אשר בהם הוסיף קדושה משא"כ בדורות‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל‪ .‬עיין רש"י‬ ‫הקודמים לו‪ ,‬היה בחור עם בתולה יונק יחד עם איש שיבה‪ ,‬כיון‬ ‫עה"פ הנה נא ידעתי וגו'‪ ,‬כי א"א ע"ה לא הביט בשרה ולא‬ ‫שגם בזקנותם לא עשו כלום להוסיף דעת ויר"ש‪ ,‬וז"ש שעד‬ ‫הבחין ביפיה וזה יש לרמז בתיבת "בכל" שהוא ר"ת ברית כרתי‬ ‫א"א לא היה זקנה שלא הכירו שהם זקנים‪ ,‬משא"כ בא"א‬ ‫לעיני (איוב ל"א א')‪ ,‬ועי"ז כרתי ברית לבחירי (תהלים פ"ט ד')‪,‬‬ ‫"ואברהם זקן" מטעם כי "בא בימים" שהשלים אותם ועלה‬ ‫והיינו ויקח שני נעריו אתו (בראשית כ"ב ג')‪ ,‬היינו שלקח עמו ימי‬ ‫מיום ליום ממדרגה למדרגה עיין בזוה"ק‪.‬‬ ‫הנערות והבחרות שלא פגם בהם‪ ,‬וע"י שמירת הברית בימי‬ ‫ואברהם זקן בא בימים‪ .‬י"ל עפ"י מה שפי' רש"י עה"פ שמח‬ ‫הנעורים זוכה לבחינת כמה לך בשרי‪ ,‬דהיינו להשתוקק‬ ‫זבולון בצאתך ויששכר באהליך (דברים ל"ג י"ח)‪ ,‬זבולון ויששכר‬ ‫בגעגועים עזים להשם ית' ועי"ז זוכים לקדושת א"י‪ ,‬ולכן‬ ‫עשו שותפות‪ ,‬זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא וכו'‬ ‫הבטיחו הש"י לתת להם לאבותינו את א"י עיין ריש חלק‬ ‫ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה לפיכך‬ ‫סנהדרין (צ"א ע"א) וזה מרומז בר"ת לשכון כבוד בארצנו (תהלים‬ ‫הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר ע"י זבולון היתה‪,‬‬ ‫פ"ה י') והכל מרומז בוה' ברך את אברהם בכ"ל‪.‬‬ ‫וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' רמ"ו)‪ .‬וי"ל דכמו כן מצינו באברהם‬ ‫ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל‪ .‬הבנים‬ ‫אבינו ע"ה שעסק בכסף וזהב ועשה צדקה בכל עת ותמך‬ ‫שאינם הולכים בדרך התורה והיראה אינם מתייחסים אחרי‬ ‫בעוסקי תורה כמש"ה ויטע אשל וגו'‪ ,‬מ"מ לא הסתפק בכך‬ ‫הוריהם‪ ,‬ולרוב מרגישים זאת ההורים בעת זקנותם שהבן‬ ‫שיהיה לו חלק בתורת יששכר‪ ,‬רק עסק בעצמו בתורה כדאי'‬ ‫נתגדל והולך שובב‪ ,‬ועוזב דרכי אבותיו ר"ל‪ ,‬וזש"ה ואברהם זקן‬ ‫בגמ' יומא (כ"ח ע"ב) מימיהם של אבותינו הקדושים לא פסקה‬ ‫בא בימים וה' ברך את אברהם בכל‪ ,‬ב"ן בגימט' בכ"ל כמובא‬ ‫ישיבה מהם‪ ,‬ולזה הר"ת של ואברהם זקן בא בימים נוטר'‬ ‫ברש"י‪ ,‬שגם כשהיה בזקנותו התיחס הבן אחריו מפני שהלך‬ ‫זבולון בצאתך וישכר באהליך ולכן בא בימים שלמים‪.‬‬ ‫בדרכיו‪ ,‬וזה יש לרמז בגמ' (יבמות ס"ב ע"ב) היו לו בנים בנערותו‬ ‫והיינו יצח"ק לשו"ח שד"ה עולה ראש השנה‪ ,‬יומא דדינא‪.‬‬ ‫הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה‪ .‬הוא ישלח מלאכו‬ ‫והיינו לפנות ערב זמן שליטת הדינים‪ ,‬וישא עיניו וירא והנה‬ ‫לפניך ולקחת אשה ר"ת אליה"ו‪ ,‬והוא מלאכו שמפורש בקרא‪.‬‬ ‫גמלים באים‪ ,‬מלשון "גומל" חסד של אאע"ה הממתיק דיני‬ ‫ויברך הגמלים וגו' לעת ערב לעת צאת השואבות וגו'‪ ,‬הקרה‬ ‫יצחק‪ ,‬אך מ"מ עדיין הוי חד בחד‪ ,‬ונצרך לישראל אבינו לבטל‬ ‫נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם‪ .‬עיין ברכות (נ"ו‬ ‫הדין לגמרי בתרי‪ ,‬ע"כ כשבאתה רבקה שהיא מדת חסד‬ ‫ע"ב) הרואה גמל בחלומו מיתה נקנס לו מן השמים והצילו‬ ‫כמש"נ לעיל (פסוק י"ד) ו"בה" אדע כי עשית חסד עם אדוני‬ ‫ממנה‪ ,‬דגמל רומז שניצל ממות לחיים‪ ,‬ולבחינה זו נצרכים‬ ‫אברהם‪ ,‬שיצא ממנה יעקב‪( ,‬וזש"ה בראשית (כ"ז כ"ז) ראה ריח בני‬ ‫ביותר מערב ר"ה תחילת הדין עד הו"ר שיוצאים משמחת בית‬ ‫כריח השדה‪ ,‬כלומר שמצרפין ליצחק לשוח‪ ,‬תיבת שדה‬ ‫השואבה‪ ,‬ואפשר לומר שזה מרומז בכתוב ויברך‪ ,‬שהוא לשון‬ ‫העולה ראש השנה) הגומר הביטול‪ ,‬נאמר להלן (פסוק ס"ז)‬ ‫ברכה‪ ,‬שבירך את ישראל וברכתו היתה "את הגמלים" "את"‬ ‫"וינחם יצחק אחרי"‪ ,‬שעולה כמנין ישרא"ל‪ ,‬שהוא אחר יצחק‪,‬‬ ‫פי' "עם"‪ ,‬היינו שיהיו עם בחינת גמל שינצלו ממות לחיים לעת‬ ‫שהוא מדת דין מוקף משני הצדדים‪ ,‬אברהם ויעקב חסד‬ ‫ערב‪ ,‬רומז לערב ר"ה עד לעת צאת השואבות‪ ,‬רומז להו"ר‬ ‫ורחמים‪ .‬ויעקב אבינו ע"ה הוא הראשון שמצאנו אצלו שקרא‬ ‫שיוצאים משמחת בית השואבה‪ ,‬הקרה נא‪ ,‬נא לשון תפלה‬ ‫ק"ש וקיבל עול מלכות שמים עיין פסחים (נ"ו ע"ב) עכ"נ גבי‬ ‫שתהא תפילתנו שגורה בפינו‪ ,‬היום‪ ,‬דא ר"ה כמבואר בזוה"ק‬ ‫רבקה כשראתה את יצחק (להלן פסוק ס"ה) מי האיש הלזה‬ ‫(פנחס דף רל"א ע"א)‪ ,‬ועשה "חסד" עם אדני אאע"ה להמתיק‬ ‫ההולך לקראתנו‪ ,‬פי' שהולך ח"ו בדינו נגד מדת החסד שלה‪,‬‬ ‫דינא דיצחק כנודע‪.‬‬ ‫ותקח הצעיף ותתכ"ס‪ ,‬שעולה מלכו"ת שמי"ם‪ ,‬הממתיק‬ ‫ההצליח ה' דרכו אם לא‪ .‬אליעזר ביקש זיווג ליצחק שיצא‬ ‫ופורקין ע"י כל הדינים דינא דמלכותא‪ ,‬ולהכי כל המקבל עליו‬ ‫מהם משיח בן דוד‪ ,‬ע"כ הר"ת של ההצליח יי דרכו אם לא‬ ‫עול תורה שהוא מלכות שמים פורקין ממנו עול מלכות הדינים‬ ‫מכוון עם הר"ת של יחי אדני המלך דוד לעולם (מלכים א' א' ל"א)‪.‬‬ ‫ונמתקין הדינים במדת חסד של אע"ה ואמת של יעקב‪ ,‬וז"ש‬ ‫ואומר אל אדוני אלי לא תלך האשה אחרי‪ .‬וברש"י אלי חסר‬ ‫(משלי ט"ז י') בחסד ואמת יכופר עון‪ ,‬היינו בחסד שהוא בחינת‬ ‫ו' כתיב בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר‬ ‫אאע"ה‪ ,‬ואמת שהוא בחי' יעאע"ה יכופר עון מקור הדינים‬ ‫לו אברהם וכו' להשיאה בתו וכו'‪ ,‬ומקשין העולם למה כשדיבר‬ ‫ונעשה טוב לנו כל הימים‪.‬‬ ‫אליעזר עם אברהם אע"ה אמר אולי ולא אלי כמו בשעת‬ ‫וכן יש לרמז בס"ת של וינחם יצחק אחרי שהוא ר"ת קידש ידיד‬ ‫הסיפור‪ ,‬וי"ל דהנה מדרכו וטובו של האדם שבשעה שיש‬ ‫מבטן המוסב על אאע"ה (עיין תוס' שבת קל"ז ע"ב) שעי"ז נשלם‬ ‫לאדם נגיעה בדבר אינו מרגיש הנגיעה רק כשכבר חלף ועבר‬ ‫עבודת אברהם בחינת המתקה שהוא טו"ב כמספר הר"ת של‬ ‫הנגיעה מרגיש שהיתה לו נגיעה‪ ,‬ומשו"ה דוקא בשעת הסיפור‬ ‫וינחם יצחק אחרי‪ ,‬שהוא מספר טו"ב‪ ,‬ו"אחרי" רומז ליעקב‬ ‫שכבר ראה הזיווג ברבקה הרגיש וסיפר את הנגיעה שהיה לו‬ ‫שבא אחר יצחק כנ"ל שגומר‪ ,‬ההמתקה בהקיפם משני צדדים‬ ‫ולא מקודם‪.‬‬ ‫את יצחק כנ"ל‪ ,‬בחינת טוב אחרית דבר מראשיתו‪.‬‬ ‫ואבא היום אל העין וגו'‪ .‬וברש"י היום יצאתי והיום באתי‬ ‫וינחם יצחק אחרי אמו‪ .‬ובמסורה (תהלים ק"ו מ"ו) וינחם כרוב‬ ‫שהיה לו קפיצת הדרך‪ ,‬ולכאורה למאי סיפר כ"ז שהיום‬ ‫חסדיו‪ .‬וי"ל דאיתא באמרי נועם (פ' תולדות) דגאולה העתידה תהי'‬ ‫בזכות יצחק אע"ה שאמר פלגא עלי (שבת פ"ט ע"ב) ובזה יל"פ‬ ‫יצאתי ושהיה לו קפיצת הדרך‪ ,‬וי"ל דלכאורה קשה איך נתן‬ ‫הפסוק (ישעי' מ' א') נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם‪ ,‬נחמו נחמו עולה‬ ‫מגדנות לאחיה ולאמה מפירות ארץ ישראל כפרש"י הלא אין‬ ‫יצחק‪ ,‬יאמר אלהיכם שגם מדת הדין תסכים‪ ,‬וכ"ז ע"י יעקב עם‬ ‫מוציאין פירות ארץ ישראל לחו"ל‪ ,‬עיין סוף מס' כתובות‪ ,‬רק‬ ‫אברהם שהם תרי לגבי חד‪ ,‬לכך גברו על מדה"ד לכן וינח"ם יצח"ק‬ ‫אליעזר לקח לעצמו ולאנשיו צידה לדרך שיספיק לזמן‬ ‫אחר"י‪ ,‬עולה ישראל‪ .‬פי' שהתנחם שבצירוף יעקב יהי' רוב ויתגברו‬ ‫שהולכים אנשים רגילים‪ ,‬וכיון שהיה לו קפיצת הדרך נשתמרו‬ ‫על הדינים‪ ,‬וזהו וינחם "כרוב" חסדיו אברהם ויעקב תרי לגבי חד‪ .‬וזה‬ ‫אותן פירות ונתן להם‪ ,‬ולשם כך סיפר להם שלא יקשה‬ ‫יל"פ מה שאומרים בהגדה ש"פ רחום כהלכה‪ ,‬שאברהם ויעקב הם‬ ‫בעיניהם‪ .‬וזש"נ ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וגו'‪ ,‬ר"ל‬ ‫רוב נגד יצחק לכן הקב"ה מרחם עלינו לפי ההלכה דחד בתרי בטל‪.‬‬ ‫שלא אכלו משל לבן רק אשר עמו ממה שנשאר לו מכיון‬ ‫והנה הכח שבשם ישראל הוא מחמת אותיות "אל" שבתוכו‪ ,‬והגם‬ ‫שהגיע ע"י קפיצת הדרך‪.‬‬ ‫דלפעמים מצינו שהוא דין‪ ,‬בחינת אל זועם‪ ,‬אבל רוב פעמים הוא‬ ‫ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה‬ ‫רחמים חסד אל‪ ,‬וזה יל"פ סלח נא כ"רוב" רחמיך אל שרוב פעמים‬ ‫אל מורה על רחמים‪ ,‬וז"ש וינחם כרוב חסדיו חסד אל‪.‬‬ ‫גמלים באים‪ .‬אפשר לומר ידוע שיצחק הוא מדת הדין‪ ,‬על כן‬ ‫ויצא יצח"ק לשו"ח עולה שברים‪ ,‬בחינת דין‪ ,‬וכשמצרפין שדה‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ב‬