רוממות · Roimemis — חיי שרה (2026-11-02)

בעניני
שידוכים רוממות +הנישואין
הג"ר אי"ל פינקל שליט"א
במשנתו של אביו הגאון הגדול בסיעתא דשמיא
רבי אליהו ברוך פינקל זצ"ל
דברי פתיחה 1
בלימוד סוגיא חמורה זו של שידוכין ראוי להקדים כי זכינו פרשת חיי שרה תשפ"ז גליון 535שנה י"ב
בדורנו להרבה סוגי הדרכות בשידוכים ,אך דרך המסורה שקבלנו
מאאמו”ר זצ”ל הוא כי צורת ההדרכה נעשית רק על פי דעת תורה גליון שבועי לבני התורה
צרופה ,והיינו כאשר הדברים נלמדים מתוך הפרשה עצמה ,ולא
חלילה על פי דברים חיצונים ועצות מודרניות של עולם השקר,
ובפרט בעניני שידוכים שצעירי הצאן לא הורגלו בה עד עתה,
וצריך ללמוד היטב פרשה חמורה זו ,ולברר היטב את דרך החיים
אשר ילך בה בשידוכין ונישואין עפ”י דעת תורה.
איתא בחז”ל יפה שיחתם של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים,
‘הספד’ כאותיות ‘הפסד’,
ממוסרי
הפרשה רוממות +הפרשה המספיד והשומע
שמתוך ההספד לומדים 1
הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט"א
ולכך התורה האריכה בפרשה זו לספר את סדר השתלשלות על ההפסד ומשלימים וַ ָּת ָמת ָׂש ָרה ּבְ ִק ְריַ ת ַא ְרּבַ ע
השידוך של יצחק ורבקה וחזר ונשנה סדר ההשתלשלות כאשר החסרון .וכתב ביערות ִהוא ֶחבְ רֹון ּבְ ֶא ֶרץ ּכְ נָ ַען ,וַ ּיָ בֹא
סיפר כן אליעזר לבתואל ,כי מעשה אבות סימן לבנים ,ובפרט דבש (ח”ב י”א) ‘שעל ידי שמצטער בהעדר הנפטר ,נשמתו ַאבְ ָר ָהם לִ ְסּפֹד לְ ָׂש ָרה וְ לִ בְ ּכ ָֹתּה (כג ,ב).
בענין שידוכין שהדברים זרים לנו. אוחזת ונדבקת בנשמתו ,והולך בדרכו וזוכה בה’ .זוהי צריך ביאור ,כיון שעשה אברהם שני דברים לכבוד שרה,
לא להיכנס לפרשה לפני שמוכנים הספד ובכי ,למה תלה רק ההספד ב’שרה’ ,והיה לו לומר ההנאה הראויה שנהנית הנפש הנמצאת בעולם הזה מהכבוד
‘לספוד ולבכות לשרה’ .עוד צריך ביאור למה הזכיר כלל את שמכבדים את מעשיה.
רבנו בחיי על הפסוק אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני כו’ וזהו שדרשו בגמ’ (ב”ק טז ,ב) על הנאמר בחזקיהו (דה”י ב’ שמה ,שהרי כבר אמר ‘ותמת שרה’ ,והיה לו לומר ‘לסופדה
כתב וז”ל ,ועל כן הוקבע בישראל מנהג לקרוא פרשה זו לחתן לב לג) “וְ כָ בֹוד ָעׂשּו לֹו ְבמֹותֹו” ,שהושיבו ישיבה על קברו .כי ולבכותה’.
ביום חתונתו להזכיר העם שיזהר בנשואיו ,ושלא יקח אשה לשם
והנה ,בענין ההספד מבואר בגמ’ (סנהדרין מז ,א) שהוא בהיותם סמוכים לקברו ,התעוררו ללמוד כמעשיו (ראה תוס’
יופי ,שהרי הכתוב אומר שקר החן והבל היופי ,ולא לשם ממון,
כי הממון עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים ,ולא לשם ל’כבוד המת’ .והדבר טעון ביאור ,שהרי הנפטר נמצא שם) ,וזהו הכבוד האמיתי - .משום כך חזר הכתוב והזכיר
שררת הקרובים ובני משפחות שיהיה נעזר בהם ויוכל להשתרר בעולם האמת ,ורואה את אמת מעשיו ומדרגתו ,ומה ענין לו שמה של שרה ,והסמיך ההספד לשמה ,לפרש שההספד היה
להזכיר שבח מעשיה הטובים ,ובשם שרה נרמזה גדולתה שיכבדוהו יושבי הארץ.
[שטעל”ע בלע”ז ,]...לפי שהוא נכשל ונענש בכל אחת ואחת
משלש כוונות אלו ,אבל יצטרך שתהיה כוונתו לשם שמים אלא לימדונו רבותינו ,שהחלק הרוחני של האדם כולל (ראה רש”י בראשית יז טו).
ושידבק במשפחה הגונה ,לפי שהבנים נמשכים במדותיהם בטבע חמש מדרגות‘ ,נפש רוח נשמה חיה ויחידה’ (שער הגלגולים נמצא ,שגם לשומע תפקיד בהספד .כי אם אינו שומע ומשנה
אחר משפחת האם ,כי כן טבע ביין להיות טעמו נמשך אחר הכלי הקדמה א) ,והתחתונה שבכולם היא ה’נפש’ .ומבואר בזוהר דרכו לא נתקיימה כלל תועלת ההספד .וכיון שאין למספיד
אשר עמד בתוכו ,עכ”ל. הק’ (ח”א פא ,א) שהיא נשארת בעולם גם אחרי מיתת האדם ,שליטה על השומעים ,ראוי לו שידבר גם אל עצמו ,ובכך יהיה
ומבואר שהיה מנהג קדום בישראל לקרוא לחתן פרשת חיי שרה, וחופפת על קברו .ועל כן קוראים חכמים למצבה שמניחים הן בבחינת מספיד והן בבחינת שומע ומתעורר ,ואז ודאי יצא
ומשום שפרשה זו היא יסוד ופינה להזכיר העם שיזהר בנשואיו, ידי חובת ההספד. על הקבר בשם ‘נפש’ (שקלים פ”ב מ”ה).
ומתוך הפרשה יש ללמוד איך שצריך לישא אשה לשם שמים ,ולא והנאת האדם מהכבוד בחייו אינו בגוף אלא בנפש .טעם
לשם ממון לשם יופי או לשם שררה ,אלא לידבק במשפחה הגונה, הקופץ והצועק הדבר ,כמו שכתב רבינו בחיי (בראשית כה ח) ‘שהנפש
לפי שהבנים נמשכים במדותיהם בטבע אחר משפחת האם. ֹאמרּו ֵמה’ יָ ָצא ַה ָּדבָ ר ֹלא נּוכַ ל ַּדּבֵ ר ֵאלֶ יָך ַרע
תּואל וַ ּי ְ
וַ ּיַ ַען לָ בָ ן ּובְ ֵ נקראת ‘כבוד’ ,לפי שהיא חצובה מכסא הכבוד .ושורשה
ובאמת בעניני השידוכים אין לנו ‘שלחן ערוך’ לידע מה ,ואיך, אֹו טֹוב (כד ,נ). שהיא עתידה לשוב שם הוא כסא הכבוד’ [וכ”כ בעל המאור
וכל סדר הענין ,אבל יש לנו את הפרשה הזו שהיא פרשה שלמה א] צריך ביאור מה מקומו של לבן כאן ,והרי בתואל אבי בהקדמה לספרו] .ועל כן גם לאחר מותו הנפש החופפת על
וערוכה בכל פרטי הענין וצריך ללומדה בעומק להלכה למעשה, רבקה היה שם ,ודאג לה .עוד יש להבין למה פתח הכתוב קברו נהנית מהכבוד.
וליתן לב להבין דבר מתוך דבר ,כי מעשה אבות סימן לבנים ,עד בלשון יחיד ‘ויען’ ,וסיים בלשון רבים ‘ויאמרו’. אך עדיין אין הדברים מובנים ,כי גם בחיי האדם אף שהנפש
שניתן לומר שפרשה זו היא ה’שלחן ערוך’ של ענין השידוכים, נהנית מן הכבוד ,מכל מקום אין זו מידה טובה ,שהרי היא וכתב רש”י‘ :רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו’‘ .קפץ’ היינו
וזהו ענין המנהג המוזכר ברבנו בחיי לקרות פרשה זו בפרק זה. שהקדים לדבר קודם הזמן (ראה ברכות לז ,א) .והיינו ,שלבן נמנית במשנה באבות (פ”ד מכ”א) בין הדברים שמוציאים את
על כן אלו שאינם לומדים ענינים אלו ונכנסים לשידוכין ללא ראה שבתואל אביו עומד להשיב לאליעזר ,והקדימו .בזה האדם מהעולם [וכתב המסילת ישרים (פי”א) דברים נוראים
התבוננות ולימוד ה’ ירחם עליהם ,שהרי כמה תקלות ומכשולים בעניינה ,וסיים‘ :כללו של דבר ,הכבוד הוא הדוחק את לב פעל לבן שתי פעולות רעות ,האחת עצם הדיבור בפני אביו,
יש בזה ,אכן אלו שמתכוננים ולומדים היטב קודם במה דברים כמבואר בירושלמי (פאה פ”א ה”א) שבכלל מורא אב הוא, האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם’] ,ואדרבה
אמורים ,הם חוסכים בזה הרבה צרות אח”כ. שאינו מדבר במקומו .והשני שקפץ להקדימו. הבזיון שמבזים את האדם ,שאף הוא דבק בנפש (ראה מורה
אכן ראוי להדגיש כי מחמת חומר הענין של פרשה זו והקושי במה שדיבר בפני אביו עשה מעשה ‘גולם’ ,כמבואר במשנה נבוכים ח”א פ”א) ,היא מתנה טובה לאדם ,כמו שכתב הרמ”ק
הגדול להכריע בענינים עמוקים אלו ,נשתדל להיצמד לדברים בתומר דבורה (פ”ב) .אם כן ,איך נאמר שכאשר עיקר חלקו באבות (פ”ה מ”ז) ששבעה דברים בגולם ושבעה בחכם ,ואחד
שקיבלנו בזה במסורת .וידוע שבעניני שידוכין זוכים לסייעתא מהם :שה’חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה, הרוחני של האדם עלה לעולם האמת ,עדיין נפשו הנשארת
דשמיא מיוחדת ,ותפילתנו מהקב”ה שנזכה לסיעתא דשמיא גם וחילופו בגולם’ .וביאר רבינו יונה ש’כל דבר שאין צורתו בעולם הזה ממשיכה ליהנות מהכבוד הטפל הזה.
בחלק של ללמוד ע”מ לקיים במסגרת זו. נגמרת נקרא גולם’. אמנם מצינו כבוד שיש בו חשיבות ,כמו שנאמר (משלי ג,
לה) “ּכָ בֹוד ֲחכָ ִמים יִ נְ ָחלּו” ,וכתב רבינו יונה בשערי תשובה
הכרת המציאות לפני שניגשים לשידוך ובמה שקפץ לדבר בפניו ולהקדימו ,עשה מעשה ‘הדיוט’ ,כמו
שלמדו בגמ’ מגילה (יב ,ב) מהנהגת ָה ָמן שקפץ לענות בראש (ש”ג קמ”ז) שיש ‘שלש תועלות גדולות בכיבוד החכמים’ ,עיין
עה”פ “וַ ד’ ֵּב ַרְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַּבּכֹל” פירש רש”י :בכל עולה בגימטריה שבעת שרי פרס ומדי ,ש’ההדיוט קופץ בראש’ .הקפיצה שם הדברים .והכלל המשותף לכולם הוא ,שכאשר בני אדם
בן ,ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה. בראש אינה באה רק לתאר שמדבר ראשון ,אלא לפרש מה שומעים על כבוד החכמים ,הם רוצים לעשות כמעשיהם.
דברי רש”י אלו סתומים וחתומים ,שהרי עצם זה שהיה לו בן כבר הטעם שנוהג כך ,כי הוא רוצה לדבר ראשון בדווקא ,על מנת לפי זה ,ענין ההספד הוא ליתן כבוד למעשים הטובים של
ידוע מפרשה שלמה בתורה בפרשת וירא ,ומה צורך בגימטריות הנפטר ,על מנת שילמדו השומעים ממעשיו הטובים וילכו לקבל הכרה מהנוכחים שהוא ראש לחכמה.
ורמזים .וביותר התמיהה עצומה ועולה מאליה ,בשלמא אילו יצחק ב] עוד יש לבאר לשון הפסוק שנאמרו בו שלש לשונות של בדרכיו ,וכמו שכתב התורת חיים (ב”ק נה ,א) שאותיות
נולד זה עתה ,אז היה מתאים לכתוב שה’ ברך את אברהם בכל,
“אן עלטערער בחור” ,א”כאך מאחר שיצחק היה בן ל”ז שנים ַ - המשך בעמוד 2 מעובד מתוך כתביו. .1
על מה ראתה התורה כעת להזכיר שה’ ברך את אברהם בבן .עוד
המשך בעמוד 2 .1פנינים מעט מזעיר מתוך ועדים לבני הישיבה לעילוי נשמת רבינו ראש הישיבה ד"גרודנא" לעילוי נשמת
מעתיק השמועה ,גודר גדר ועומד בפרץ מרא דכולא תלמודא בקי בכל מכמני התורה
מרן הגאון הגדול רבי דב צבי ב"ר יחיאל פישל קרלנשטיין זצוק"ל לוחם מלחמת ה' בעוז ובתעצומות
נלב"ע כ"ט מרחשוון תשע"ו ת.נ.צ.ב.ה. הגאון האדיר רבי דוד צבי ב"ר זאב אורדנטליך זצוק"ל
שבת מברכין הונצח ע"י תלמידו ידידנו הגאון רבי חגי יומטוביאן שליט"א מרא דאתרא ביתר עילית
ראש חודש :יום שלישי ויום רביעי ר"מ ישיבת "בית הלוי" אשדוד נלב"ע כ"ט חשון תש"פ ת.נ.צ.ב.ה
27 ,,22דקות ו 3חלקים
זמן המולד :מולד חודש כסלו יהיה בליל שלישי בשעה 22 הונצח ע"י בנו ידידנו הרב הגאון רבי משה אורדנטליך שליט"א
לעילוי נשמת זקני אוד מוצל מאש אוהב תורה ולומדיה
משכים ומעריב לבתי מדרשות ובתי כנסיות בקביעות לתורה ולתפילה
הודעת מערכת הרה"ח רבי מנחם מנדל ב"ר אברהם מרדכי בריקמן זצ"ל הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי ישראל גרטנברג שליט"א
ניתן לקבל לפי בקשה בכתובת מייל המערכת נלב"ע א' כסליו תשע"ט מרבני ישיבת גרודנא
את המאמר המלא של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א ת.נ.צ.ב.ה. לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
בְדי אָבו ֹת
לפרשת חיי שרה -יָפָה ִשיׂ ָח ָתן ׁ ֶשל ַע ֵ בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה
כעת בעריכה נוספת מחודשת ומבוארת באופן הראוי להיקבע עלי ספר " -לב שמואל" לעילוי נשמת הבה"ח פנחס יצחק ני"ו
וכן את המאמרים לפרשיות; קרח ,חוקת ,בלק ,פנחס ,מטות-בין המצרים ,דברים-חזון, האשה הצדקנית מרת פרומה ב"ר תנחום אלישיב ע"ה מבחירי ישיבת גרודנא
שבת נחמו ,עקב ,ראה ,שופטים ,כי תצא-אלול ,כי תבוא-אלול ,נצבים-סליחות ,האזינו- א"ח להגה"צ רבי שלמה אלישיב זצ"ל עב"ג הכלה המהוללה תחי'
שובה ,חג הסוכות ,בראשית ,נח ,לך לך ,וירא ,חיי שרה ,אשר יו"ל לעת עתה בנו בכורו של רבינו מרן הגרי"ש זצוק"ל בת הגאון רבי אהרן יוסף אויערבאך שליט"א
נלב"ע ב' כסליו תשע"ה ת.נ.צ.ב.ה. גאב"ד טבריה
בהזדמנות זו נבקש מכל מי שיש בידו הערות והארות תיקונים והוספות אשר תתקיים ביום ה' ב' כסליו בארמונות חן ב"ב
הונצח ע"י בנה ידידנו הרב הגאון רבי שמואל בן ציון אלישיב שליט"א
על כל מאמרי ודברי רבינו שהופיעו בגליון יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל
לשולחם למייל המערכתb264464@gmail.com : לעילוי נשמת עמנואל מיכאיל בן אהרן חזנקין ז"ל כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא
וחפץ ד' בידינו יצלח להעמיד הדבר על מתכונתו הראויה נלב"ע כ"ט מרחשוון תשע"ה בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב
ת.נ.צ.ב.ה. לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל
הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי חיים יהודה לייב רוטנברג שליט"א הונצח ע"י בנו ידידנו הרה"ג רבי דוד חזנקין שליט"א
נכד הגאון הגדול רבי אברהם דב אויערבאך זצ"ל רב שכונת בקעה לעילוי נשמת דו"ז
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי פנחס אליהו אדרי שליט"א איש חי רב פעלים לתורה ולקדושה
בנישואי בתו הכלה המהוללה תחי'
מגדולי וחשובי תלמידי רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א אשר במסירות נפש ולשם שמים
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו הקים וביסס מוסדות רבים ולא החזיק טיבותא לנפשיה
עב"ג המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה מרביץ תורה לעדרים רבות בשנים
הבה"ח יוסף דב לבל ני"ו הבה"ח אלעזר מנחם מן אדרי ני"ו
מבחירי ישיבת פונביז' אשר היוה דוגמא לצדיק חסיד ועניו
מבחירי ישיבת פונביז'
בן ידידנו הרב הגאון רבי חיים לבל שליט"א שכל ימיו מקשה אחת של תורה ועבודה
עב"ג הכלה המהוללה תחי'
ר"מ ישיבת שירת התורה י"ם הגאון הצדיק רבי מרדכי דב ב"ר שלום הלל צבי קרשינסקי זצוק"ל
בת הרה"ג רבי משה אוחיון שליט"א ראש ישיבת מעיין התלמוד
נכד הגאון הגדול רבי יצחק סאלאווייציק שליט"א אשר תתקיים ביום ד' א' כסליו באולמי מונדיאל י"ם
יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל מחותנו של רבינו מרן ראש הישיבה הגר"א הכהן דויטש זצוק"ל
כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא נלב"ע כ' מרחשון דהאי שתא
בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב הונצח ככלות השבעה לפטירתו ע"י נכדו ידידנו הרה"ג רבי רפאל
לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל קרשינסקי ובני המשפחה שליט"א
לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל
רוממות | עמוד 1
תשכנע את השומעים .לכן ִ“ּד ְב ֵרי ֲחכָ ִמים ְּבנַ ַחת נִ ְׁש ָמ ִעים”
(קהלת ט ,יז) לפי שאינם צריכים חיזוק לדבריהם המחוכמים.
הפרשה
ממוסרי
רוממות +הפרשה דיבור‘ :עניה’‘ ,אמירה’ ,ו’דיבור’.
הכתוב פותח בלשון ‘ענייה’ ,וכתב רש”י (איוב ג ,ב) ‘שכל
מעתה ,כך הוא סדר הלשונות בפסוק ,בתחילה נאמר ‘ויען’ המשך מעמוד 1 ענייה האמורה בתורה אינה אלא לשון הרמת קול ,ואב לכולם
בלשון יחיד ,על לבן ,שמתוך עניותו דיבר בקול רם ,וקפץ (דברים כז ,יד) “וְ ָענּו ַהלְ וִ ּיִ ם וְ ָא ְמרּו ֶאל ּכָ ל ִאיׁש יִ ְׂש ָר ֵאל קֹול ָרם”.
להשיב לפני אביו .אמנם עצם הדברים שלו ושל אביו היו בלשון ‘אמירה’ ,שהיא דיבור רך (רש”י שורש מילת ‘עניה’ בלשון הקודש משמשת בשני מובנים ,עניית דברים ,ועני מנכסים [ועל כן
שמות ט ,ג) ,כי נכנעו מלפני ה’ ,כדבריהם .וסיימו ,שמפני שמכירים שמה’ יצא הדבר ,שוב אינם המ ָצה ‘לחם עוני’ ,לחם שעונים עליו ,ולחם עניים] .וכבר דרשו (פסחים קטו ,ב) מה שנקראת ַ
יכולים ‘לדבר’ אליו בלשון קשה ,דברים של סירוב. נתבאר שכאשר ישנם שני מובנים למילה בלשון הקודש ,אחד מבאר את השני .וכן כאן ,לשון
מכאן ילמד כל אדם ,שכאשר עומד לדבר לפני אחרים ,והוא מרגיש בבחינת ‘קופץ’ ,שרוצה הרמת קול הנזכרת בשם ‘ענייה’ ,באה מתוך הרגשה פנימית של עניות הצועק .כך עניית הלווים
לדבר קודם הזמן הראוי לו ,או שרוצה ‘לענות’ בקול רם ,ראוי לו לשתוק באותה שעה .כי המדבר בקללות לישראל ,באה מתוך עניות עצמם ,שאין להם חלק בזה ,אלא הם כשלוחים של המקום
בפני מי שחכם ממנו ,מלמד הדבר על חסרונו האישי שהוא כגולם ואינו חכם .והמתעורר לדבר ית וְ ָא ַמ ְר ָּת” ,שצריך שתבוא האמירה
בלבד .כיוצא בזה במקרא ביכורים נאמר (דברים כו ,ה) “וְ ָענִ ָ
בקול רם ,מראה הדבר על חסרון הדברים שאינם דברי חכמה ,הנאמרים בנחת ,ואינם צריכים מתוך הרגשת עניות ,שעל אף כל הטרחה שטרח בגידול הפירות הללו ,אין לו כלום בגידולם,
לחיזוק בקול רם. מ”א ֶׁשר נָ ַת ָּתה ּלִ י ה' “. והכל בא ֲ
אף הדיוט הצועק ,צעקתו באה לחפות על כך שיודע שאין דבריו דברי חכמה ,ומקווה שצעקתו
צריכים לטרוח הרבה בחיפוש השידוך ,והלא כשלא רוצים
שידוך מסוים ,אומרים שאמנם הצד השני מצוין ,אבל שניהם
שידוכים
בעניני
רוממות +הנישואין יל”ע וכי משום שיש לו בן צריך להשיאו ,הלא צריך שיגדל
ויהא ראוי לזה.
ביחד לא מתאים ...מרן הרב שך היה אומר שכדי לא לפגוע 1 מעמוד המשך אלא שקושיא אחת מתורצת בירך חברתה ,שיש בן ויש בן ,יש
ראוי לומר שיש ספיקות בהתאמה ,וכל שדכן בזמנינו מכיר את בן מושלם ויקר כיצחק אבינו ,שהגימטרייא שלו היא בכל– )52( ,
התשובה הנפוצה שלמרות שההצעה היא עם כל המעלות וכו’ וכו’ ,אבל למעשה אי אפשר לעשות מושלם בכל ,אך יש בן מסוג אחר ,ה’ ירחם ,דג”כ בגימטרייא 52כמו בן ,דבן הוא גם בגימטרייא
את השידוך מפני שיש ספיקות בהתאמה ...וא”כ היה לתוס’ לתרץ “שמא אינה מתאימה” ...והלא בהמה ,או כלב( ,תוס’ ב”ב ח,א) ,וכוונת הכתוב לרמוז בזה שמאחר שד’ ברך את אברהם בבן השלם
גם מה שתירצו התוס’ שהיתה קטנה לא כתבו כן בודאי ,אלא בלשון ‘שמא’ קטנה היתה ,ובפרט בכל מיני שלימות ,ובמכוון נקט גימטרייא בשם “בכל” לשמו ,להורות ולהעיד שהיה שלם בכל,
שקטנה זה מום עובר ,ואילו חסרון התאמה נשאר לצמיתות. ומשום כך ראוי הוא להשיאו אשה מיוחדת שתעמיד הימנו זרע קודש.
אלא מוכח בזה שמאחר שהאיש והאשה חברו יחדיו לעשות רצון ד’ ,ולהקים בית להשראת ומעשה אבות סימן לבנים ,ללמדנו שקודם בקשת השידוך צריך האב לברר לידע ולהגדיר את
השכינה ,שוב אין לך התאמה גדולה מזו ,שהרי מסתמא אותה הבת שנולדה מאברהם ושרה היתה המדובר שיש לו בביתו ולעמוד על דרגת שלמותו ,ורק עפ”י זה לכוון את המיועדת לו ,וזהו
בעלת מדות טובות וכדו’ ,ובפרט שהנושא אשה יבדוק באחיה ,והיא היתה אחותו של יצחק גופיה, שאמרה תורה מאחר שהיה לו בן שמושלם ‘בכל’ היה צריך להשיאו אל אשה המושלמת בכל ,אך
וכיון שיש לה מידות טובות ושאיפות נכונות זה עצמו ההתאמה הגדולה ביותר. אם הבן מהגימטרייא השניה עדיף שלא לחפש לו שידוך כלל ,אלא קודם לעשות ממנו בן אדם.
ומכאן למדנו יסוד גדול בשידוכים ,שלא מתאים -זה לא תירוץ! כי עיקר ההתאמה הנצרכת מסופר שהורים נכנסו אל האדמו”ר מסאטמאר שליט”א ,ודיברו עימו אודות שידוך מסויים לבנם
בשידוך ,היא לא התאמה של תכונות האופי [שזה בירור ששייך לפסיכולוגיה וכיו”ב] ,אלא שאֵם הבחור טענה כי אינו מתאים ,והנערה היא כך וכך ,וממילא ביקשו להוריד את השידוך.
שותפות של השאיפות ,ההשקפות ושל המידות הטובות .כך היא דעת התורה ,ובפרט אצל האבות כעבור שלושה ימים נכנסו שוב אותם ההורים לאדמו”ר ,הפעם לשם בקשת ברכה על שידוך
הקדושים ,שלא בדקו את ההתאמה ב’מנטאליות’ או בתכונות הנפש אלא רק בעצם השאיפות אותו הם עומדים לסגור .המדובר – אותו שידוך מלפני שלושת ימים ...לשאלת האדמו”ר מה יום
והמידות טובות ,והרי בבתו של אברהם יבדוק באחיה ,והוא יצחק ,ובודאי שהמידות והשאיפות מיומיים ושלושה ימים ,הסביר האב כי בימים שעברו הוא הלך ללמוד היטב את הבן שלו ,ובמקום
מושלמות ,וע”כ שיש כאן התאמה מושלמת. לברר על המועמדת ,החליט לברר על המועמד – בנו יקירו ...כשהוא עשה זאת הוא הופתע לגלות
וביסוד זה אמר אאמו”ר זצ”ל שניתן יהיה להציל הרבה שידוכים ,כי במקרים שהצד השני מתחמק כל מיני זוויות באישיותו של בנו ,עד שהבין כי השידוך שהוצע דווקא מתאים מאוד...
ומתרץ שהשידוך לא מתאים ,אפשר יהיה להוכיח להם מדברי התוס’ הנ”ל שחוסר התאמה פעמים רבות שהורים לא מעוניינים בכל מיני שידוכים ,במחשבה כי השידוך לא מתאים ל’רמה
בשידוכים זה לא תירוץ ,כי כל זמן שהשאיפות והמידות תואמים זהו ההתאמה הגדולה ביותר. שלהם’ ,המשפחה לא מתאימה ,וכדומה .אך המציאות היא כי פעמים רבות ,השידוך דווקא
ובביאור הדברים נראה ,כי הנה יש הרבה בחורים שניגשים לשידוכים כמו שניגשים לחברותא, מתאים מאוד ,וההורים לא מספיק מכירים את ילדיהם ,ולכן אינם יודעים כי דווקא הצעה זו
מחפשים שיהיה דמיון ביניהם ,וצריך לדעת כי בשידוכים ההתאמה היא במה שהאחד משלים את מתאימה יותר מכל.
השני[ ,ס’איז נישט צו געפאסט אדער ס’פאסט נישט] ,ולא במה שהם דומים זה לזה ,כי אם שניהם
תואמים לגמרי זה יכול ליצור חיכוך ,משל לבקבוק שחסר פקק ,לא יעזור להביא עוד בקבוק כדי כשרואים השגחה פרטית אין מקום לספיקות
לסגור את הבקבוק ,ואדרבא מה שאחד שונה מהשני זה גופא ההתאמה ,כי המעלות של האחד בגמ’ בבא בתרא (טז ,ב קמא ,א) איתא‘ ,וד’ ברך את אברהם בכל’ ,מאי בכל ,רבי מאיר אומר
משלמים את החסרונות של השני ,וזהו כל ענין הנישואים להשלים ולתקן אחד את השני ,באופן שלא היתה לו בת ,רבי יהודה אומר שהיתה לו בת ,אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל
שאם השידוך מאוד תואם הרי שאין זה שידוך מתאים ,ואם הם קצת שונים זה מזה הרי זה השידוך שמה ,ע”כ .והתוס’ (קמא ,א ד”ה בת) הקשו להך מ”ד שהיתה לו בת ,למה לא השיאה ליצחק
הכי מתאים ,ואין הכוונה להשתדך עם הניגוד הגמור ,שהרי זה חסרון בשידוך וכמו שיבואר ,אבל למ”ד (סנהדרין נח ,ב) דבן נח מותר באחותו ,ותירצו דשמא קטנה היתה ולא רצה עדיין להשיאה
קצת שינוי וקצת ניגוד זה ההשלמה וההתאמה הכי גדולה בשידוכים. ליצחק ,אי נמי מהגר היתה ולא משרה ולכך לא רצה להשיאה ליצחק.
ויסוד הדברים מבואר בדברי החת”ס בספרו תורת משה על הפסוק להלן (יב) ,ובזה ביאר הפסוק והנה יש להקשות לדעת התוס’ בתירוץ קמא דלא השיאה ליצחק מפני שהיתה קטנה ,אם כן היאך
אעשה לו עזר כנגדו ,שאם האשה שונה בטבעה מטבעו של הבעל הרי שבזה היא גופא היא עוזרת השיאו לבסוף עם רבקה ,והלא גם רבקה היתה קטנה בת ג’ שנים כמבואר בחז”ל (סדר עולם פ”א,
לו ,כי אם שניהם קמצנים או שניהם פזרנים חייהם אינם חיים ,ולכך ראוי שהאחד ישלים ויאזן והובא ברש”י כה ,כ)[ .וּבּכֹל לא היתה קטנה יותר מרבקה ,שהרי שרה כבר מתה שלש שנים קודם
את השני ,והוסיף שכן רואים אצל אברהם ושרה ,שאברהם התייחד במידת החסד ,ואילו על שרה לכן ,וא”כ גם בּכֹל היתה באותו הפרק לכל הפחות בת ג’ שנים] .ובאמת שהמהרש”ל (שם) עמד
מבואר בגמ’ (ב”מ פו) שהיתה עיניה צרה באורחים ,אולם אצל יצחק זה להיפוך ,שהיה יצחק בזה ,וכתב שהתוס’ אזלי לשיטתם ביבמות (סא ,ב) שהוכיחו שם מהספרי שרבקה היתה בת י”ד
מיוחד במידת הדין של פחד יצחק ,ואילו רבקה היתה מיוחדת במידת החסד ,שמחמתה היתה שנה [וכן הוכיחו מסוגית הגמרא ביבמות שם] ,וכתבו שמדרשות חלוקות הן ע”ש .ותירוץ זה של
ראויה להיכנס לביתו של אברהם. התוס’ בב”ב ,קאי להך שיטה במדרש שרבקה היתה גדולה.
וזה מוכח מיניה וביה ,שהרי כידוע איש ואשה חלוקים בטבעם ,שהאיש עיקרו בשכל ,והאשה אכן נראה בזה ,שאמנם לכתחילה לא רצה אברהם להשיאו לקטנה ,אבל מ”מ אחר שרואים
עיקרה ברגש ,וא”כ אין לך חוסר התאמה יותר גדול מעצם השינוי בין איש לאשה ,וע”כ שזהו השגחה פרטית בענין השידוך ,וכמו שהיה לאליעזר עם רבקה שמד’ יצא הדבר (כלישנא דקרא
גופא ההתאמה הכי גדולה בשידוך ,כי שידוכין זה השלמה בגוף הבריאה ,וע”י זה ששני צדדים כד ,נ) ,וחשיב “כאשר דבר השם” (שם פסוק נ) ,וכמו שמביא שם הנצי”ב ,שוב יכולים לעשות
מנוגדים הם מתאימים ,ובזה בונים ומשלימים זה את זה. השידוך אף אם היא קטנה וכדו’ ,ואין מקום לשאלות כלל.
ונמצא שאחד מהדברים שצריכים לחפש בשידוכים הוא שיהיו מאוחדים בשאיפותם ,וכיון שיצחק ומכאן למדנו לקח ,כאשר רואים בשידוך השגחה פרטית אין להתמהמה יותר מידי בכל מיני
בא מביתו של אברהם שכולו הטבה וחסד ,ורבקה כמבואר להלן היתה בעלת חסד שמתאימה ספיקות וחששות בעלמא ,אלא ישליך אל ד’ יהבו.
לאברהם ,וכיון שיש להם רצון שווה להקים בית משותף שיעמיד את כלל ישראל ,זהו ההתאמה
הגבוהה ביותר שנצרך לשלימות הבית ,כי בכך מסייעים זה לזה ומשלימים זה את את זה ,עד הגזירה אמת והחריצות שקר
שהאשה נעשית עזר כנגדו בכל שאיפותיו והליכותיו ,כי דווקא הכנגדו זה עצמו העזר הגדול והנה אברהם פסל את השידוך של יצחק עם בתו משום שהיתה קטנה ,עד שנאלץ לשלוח את
ביותר. אליעזר למרחקים לחפש אשה שתתאים גם מבחינת הגיל שלה ,אולם בסופו של דבר הגזירה
משמים היתה לזווג אותו לרבקה שהיא גם היתה קטנה בת ג’ ,מה שאילץ את יצחק להמתין עשרה
מה מתאים או מה לא מתאים שנים עד שהיא תהיה ראוייה לעיבור כמבואר ברש”י להלן (תולדות כה-כו).
הנה קודם שהודיע אברהם מה השידוך שהוא חפץ ליצחק ,הוא הודיע לאליעזר מה הוא לא רוצה, ומבואר בזה ,כי בשידוכים רואים בחוש כיצד הגזירה אמת והחריצות שקר ,ומי שיש לו הקפדה
ומכאן יש ללמוד את הדרך והגישה הנכונה בכניסה לפרשת השידוכים ,תחילה יש להכיר היטב מסויימת שלא להשתדך בתנאים מסוימים בלא סיבה מוצדקת ,צריך לדעת כי הוא עלול להפסיד
איזה שידוך לא מתאים ,ורק אח”כ אפשר להתבונן מה כן הזיווג המתאים ,כי אם לא ינהג כך חלילה את זיווגו ,ואח”כ הוא צריך להתפשר על בעיות קשות יותר ,וגם לפעמים שומעים בחורים
עלול לגשת לשידוכים כמו באמריקה ,שקורים לזה ‘שופינג’ ,יוצאים להפגש בלי סוף ובלי תכלית, שמכריזים מראש שהם לא ישתדכו עם אחת שיש לה בעיה מסוימת או חסרון פלוני ,ובסופו של
וח”ו אין זה דרך התורה ,ובפרט שכבר הרחבנו שפעמים מתלהבים מדברים חיצונים ואז מוותרים דבר רואים שדוקא נשא בת זוג שיש לה בדיוק את אותו חסרון או מום שהקפיד בשעתו שלא
בדברים חשובים וסוגרים על שידוך שאינו תואם כלל ,וגם פעמים שתוך כדי החיפוש לא מזהים להשתדך בתנאים כאלו.
את החסרון האמיתי ,ובכך עלול בעתיד לסכן את כל קיום הזיווג חלילה. ויסוד זה מצינו אצל אחשורוש ,שנאמר (אסתר ב ,ג)“ :וְ יַ ְפ ֵקד ַה ֶמּלֶ ְך ְפ ִּק ִידים ְבּכָ ל ְמ ִדינֹות ַמלְ כּותֹו
טֹובת ַמ ְר ֶאה” ,הנה לפי התכנית של אחשורוש ויועציו ,יציבו פקידי וְ יִ ְק ְבּצּו ֶאת כָ ּל נַ ֲע ָרה ְבתּולָ ה ַ
קשה זיווגו של אדם המלך ארבעה תנאים לאשה הנועדה למלוך תחת ושתי; א" .וְ יִ ְק ְבּצּו ֶאת כָ ּל נַ ֲע ָרה" -ולא מיוחסת.
יש קושיה עצומה בכל צורת התנהלות השידוך של יצחק ,הלא מבואר בחז”ל (רש”י לעיל כב כ), ('יוסף לקח' ומלבי”ם) ב“ .נַ ֲע ָרה” -ולא זקנה( .ביאור הגר”א) ג“ .בְ תּולָ ה” -ולא בעולה( .ביאור
שכבר נודע לאברהם ע”י הקב”ה שבת זוגו של יצחק היא רבקה ,וא”כ תמוה מאוד ,למה שלח הגר”א) ד“ .טֹובַ ת ַמ ְר ֶאה” -ולא מכוערת.
את אליעזר לחפש אשה עבורו ,ולמה לא הודיע לו מראש שרבקה היא היא האשה המיועדת לו. והמתבונן יגלה דבר מבהיל ,כי בסופו של דבר לא נתקיים אפילו אחד מהתנאים הללו
אשר מבואר מזה ,כי אף שנודע לאברהם שרבקה נולדה והיא המיועדת ליצחק ,מ”מ משום באסתר; א .אסתר היתה מיוחסת ,ממשפחת המלוכה של שאול המלך .ב .אמרו עליה חז"ל
שמעשה אבות סימן לבנים הפנה אברהם דעתו מהנבואה שקיבל ,וניגש לשידוכו של יצחק מתוך (ילקו”ש ,תתרנג); “רב אמר בת ארבעים היתה ,ושמואל אמר בת שמונים היתה ,רבנן אמרי בת
השתדלות ותפילות .ללמדנו שאין קיצורי דרך בשידוכים ,ואדרבא קשה זיווגו של אדם שצריך שבעים וארבע כמנין הדס”ה” ,הרי שהכל מודים שאסתר לא היתה ‘נערה’ .ג .אסתר היתה נשואה
הרבה יגיעות ותפילות עד שזוכים לסיעתא דשמיא ,וגם בשידוכו של יצחק צריך להתנהל רק ע”י למרדכי ,וכמו שדרשו חז”ל (מגילה יג ,א) אל תקרי לבת אלא לבית ,הרי שאסתר היתה ‘בעולה’.
תפילות והשתדלויות ,וכך תעמוד להם תפילתם לטובה ולהצלחת ביתם. ד .אמרו חז”ל (מגילה יג ,א) ,אסתר ירקרוקת היתה אלא שחוט של חסד היה משוך על פניה,
וביאר אדוננו הגר”א ,שבאמת אסתר לא היתה יפת תואר ,אלא שבזכות מעשיה הטובים משכו
הבוטח בה’ זוכה להצלחה ובפרט בשידוכים עליה חוט של חסד להיות נושאת חן בעיני כל רואיה ,הרי נמצא שאסתר אף לא היתה ‘טובת
איתא במד”ר (נט ,ט) :בשעה שאמר אברהם הוא ישלח מלאכים לפניך ,זימן לו הקב”ה ב’ מלאכים, מראה’.
אחד להוציא את רבקה ,ואחד ללוות את אליעזר .מכאן ניתן להבין מהו המפתח להצלחה ,ברגע והרי לפנינו קיום של דברי החכם מכל אדם במשלי (יט ,כא); ַ“רּבֹות ַמ ֲח ָשׁבֹות ְבּלֶ ב ִאיׁש -וַ ֲע ַצת ד’
שהאדם משליך על ה’ יהבו וסומך עליו יתברך לתקנו בעצה טובה ,זה לכשעצמו פותח לפניו ִהיא ָתקּום” .וכתב שם הרלב”ג ,וז”ל; ‘כי לא תועיל לו בזולת זה שום תחבולה להמלט ממה שגזר
שערים לסייעתא דשמיא מרובה כאוות נפשו ,ורק כאשר אמר אברהם הוא ישלח מלאכו לפניו ה’ יתברך עליו ,אבל ימצא שכל מה שחשב להתרחק מהדבר ההוא ,ימציא הסיבות המקרבות
הקב”ה זימן לו ב’ מלאכים ,ומכלל הן אתה שומע לאו ,ובפרט בעניני שידוכים שרואים השגחה אותו אליו ,וזה מפורסם מאוד מהרבה מסיפורי הנבואה’ ,עכ”ל.
פרטית באופן מוחשי. ועלינו להשכיל מכאן כי בכל מאורעות החיים ובפרט בשידוכים ,ההשתדלות המיותרות לא
ובזה ביארו מה שאמרו חז”ל ‘קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף ‘ ,שכמו שבקרי”ס היה ‘הקושי’ משיגות את המטרה כלל ,וכלשונו של הרמב”ן (בראשית לז ,טו); ‘כי הגזירה אמת והחריצות שקר’!
עד שהשיגו מדרגת האמונה בהשי”ת ,וכמו שכתב רש”י על פסוק (שמות יד ,טו) “דבר אל בני
ישראל ויסעו” -אין להם אלא ליסע שאין הים עומד בפניהם ,כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה איזה התאמה צריך בשידוכים
שהאמינו בי ויצאו ,לקרוע להם הים’ ,כך גם לעניין זיווגו של אדם ,אם יתחזק באמונה שהכל אולם בעיקר קושית התוס’ לכאורה יש לעיין ,מה יש כאן מקום להקשות למה לא השיאה ליצחק,
הוא בידי הקב”ה אזי “הים ראה וינוס” ,ויפרחו כל הקשיים. הרי יתכן שאותה בת לא התאימה ליצחק ,וכפי הידוע שלא כל איש ואשה מתאימים זה לזה ,ולכך
רוממות | עמוד 2
במשנתו של
ג) והלום חמותי ליד”נ
רבינו מרן ריש"א
דגלותא זיע"א רוממות +החידוד א) אמר ה’ בפרשתנו
נושא
בפרשה רוממות +ההלכה
הגרב”ץ קוק שליט”א הגאון רבי חיים הירשמן שליט"א פרשת חיי שרה :וַ יְ ַד ֵּבר הרב יעקב ליינר
שלו הלכה בציוני ֶאל ֶע ְפרֹון ְּב ָאזְ נֵ י ַעם
(נישואין עמ’ סב) ,ששאל את רבינו אם להקפיד על ָה ָא ֶרץ לֵ אמֹר ַאְך ִאם ַא ָּתה לּו ְׁש ָמ ֵענִ י נָ ַת ִּתי ּכֶ ֶסף ַה ָּׂש ֶדה “ויצא יצחק לשוח בשדה
דברי הזוה”ק ,וענה שיש אנשי מעשה המקפידים, ַקח ִמ ֶּמּנִ י וְ ֶא ְק ְּב ָרה ֶאת ֵמ ִתי ָׁש ָּמה .וכאשר שנו חכמים לפנות ערב” (כד ,סג)
ולמעשה יש לעשות כרגיל בטבעת עגולה .ולא נזכר במשנתם ‘האשה נקנית בכסף’ ,ודרשו וחקרו חכמי
שם סברת רבינו להקפיד על עגולה מצד דברי המקנה הגמרא ‘כסף מנלן’ ,מצאו ודרשו גזירה שווה ‘קיחה ‘כי שם ה’ אקרא’ קודם תפילת מנחה
הנ”ל .ויעוי”ש להגרב”ץ (הערה ה) שהביא בשם השל”ה קיחה’ משדה עפרון :כתיב לגבי קידושי אשה “כי איתא בגמ’ (ברכות כו ,ב)‘ :יצחק תקן תפלת
(שער האותיות ערך קדושת הזיווג אות שצב) מספר יקח איש אשה” ,וכתיב “נתתי כסף השדה קח ממני”, מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות
החייט ,כי הטבעת שאנו מקדשים בה היא עגולה וקיחה איקרי קנין כדכתיבַ :ה ָּׂש ֶדה ֲא ֶׁשר ָקנָ ה ַא ְב ָר ָהם. ערב ,ואין שיחה אלא תפלה ,שנאמר תפלה
לתבנית היו”ד שבשם .ואעירה אני עני חיים ,כי גם ושווה כסף ככסף. לעני כי יעטף ולפני ה’ ישפך שיחו’.
הטבעת המרובעת היא עגולה מבפנים בתוכה ,ומי ובני ישראל יוצאים ביד רמ”א (אבן העזר כז ,א) ,וז”ל: וכתב הטור (או”ח סימן קיא) ויש נוהגין לומר
יעמוד בסוד. “וכן נוהגין לקדש בטבעת ,ויש להם טעם בתיקוני קודם פסוקים כגון שומע תפלה עדיך כל בשר
נוסיף רק ,שבנטעי גבריאל (נישואין כא ,ד) הזכיר הזוהר” .וישנו פסק שכתב מו”ר מרנא הגריש”א זללה”ה יבואו כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלהינו ואין
מנהג לעשותה מרובעת מבחוץ ועגולה מבפנים בכתי”ק בגליון השו”ע שלו שם על אתר (הודפס לאומרם דהוי הפסק אבל ה’ שפתי תפתח ופי
וטעמם ע”פ סוד ,ובציוניו לא הזכיר כלל מהזוה”ק ,רק לאחרונה צילום מזה ב”ספר גליונות” חלק א עמ’ קעד, יגיד תהלתך לא הוי הפסק דאמר רבי יוחנן
ציין למקור מאוחר הרבה יותר ,עי”ש .ולהוסיף עוד ובקובץ תשובות ח”ו סי’ נז) ,בזה”ל :עי’ תקנ”ז ריש בתחילה הוא אומר ה’ שפתי תפתח כיון
לעיון ומראה מקום ,עי’ כנסת הגדולה סימן צ הגה”ט תיקון ה ולםרבה המשרה( 1ס”א “למרבה” בגימטריא דתקנוהו רבנן בתפלה כגאולה אריכתא דמיא
אות פז; צפנת פענח אישות ג ,א; ובאריכות חזון איש עזר או זרע) ,בההוא היכל זרע זרעין לתקונא דיליה, אבל במוסף ומנחה אם ירצה לומר פסוקים
אבן העזר סב ,ד. המשר”ה בגימטריא תקו”ן עם האותיות והמלה ,ודא יאמר.
ד) האף אמנם שפינה זו שנתנו לי להתגדר בבית מם רבתי ואתעבידת עזקא ,ובגינא אתמר לגבי כל
ובשו”ת מהרש”ל (סימן סד) כתב :קודם
הגדול והקדוש הזה ,היינו איידי שזכיתי בחסד השי”ת תהא לי מקודשת בטבעת זו ם .עכ”ל.
התחלת י”ח אומר אני ה’ שפתי תפתח ופי
ובהשגחה פרטית ,לישב בקרקע קמיה מו”ר מרנא והזכיר רבינו הדבר על פה בהשיעור ,בעת לימוד יגיד תהילתך ולא יותר אפילו בתפילת מנחה
הגרי”ש נ”ע ,כסבורים שמא מעות יש בידי מהשולחני מסכת קידושין ג ,ב (והיא לו נדפס”ה בהערות שם), ותפילת מוסף.
הגדול להרצותן לקוראי עונג רוממות .אכן חשבתי שיש שנהגו על פי דברי הזוהר הנ”ל ,לקדש בטבעת
סברתי לזכותכם בהאי עניינא דשווה פרוטה בקידושין, מרובעת כצורת מ”ם סתומה .ובספר ישא יוסף ליד”נ וביוסף אומץ (סימן מג) כתב :כי שם ה’
בפנינה מאוצרו הגדול של מחותנו ורעו הגדול של הגר”י אפרתי שליט”א (ח”ו עמ’ קז) מספר ששאל אקרא קודם תפילת י”ח הוי הפסק בין גאולה
רבינו ,ה”ה אבוה דשמואל מרנא הגרש”ז נ”ע. לרבינו אודות העתקת התיקו”ז בגליון השו”ע שלו, לתפילה .ואפילו בתפילת מנחה דלא שייכא
האם זה אומר שסובר לנהוג כן .והשיב רבינו ,שרק שם הפסקה אין לאומרו ,דאיכא למיחש שגם
נסיבותיהם של דברים ,אשר נקראתי בריש קייטא
העתיק דעה זו ,ולמעשה סובר לקדש כפי המנהג בשאר תפילות דשייכא שם הפסקה סירכיה
התשנ”ה על ידי עסקני העיר עמנואל ,לתקן שם
בטבעת עגולה .והוסיף הגר”י אפרתי שם ,שלפי נקט ואתאי לומר גם כן והוי הפסקה.
ישיבה קדושה ,וביקשתי את שאהבה נפשי מורי
ורבי אלופי ומיודעי הגאון הגדול רבי מאיר שמחה הרשום אצלו מחשוון תשנ”ט בנידון של חתן שהיה ובקיצור שו”ע (יח סעיף ב) כתב :אבל הפסוק
אויערבאך שליט”א ,לעמוד עמי כגדול על גבי מדקדק גדול ומחמיר (כנראה גם בדברים ע”פ הסוד) כי שם ה’ אקרא וגו’ לא יאמר ,כי אם במוסף
בראשות הישיבה”ק “מנחת שלמה” .וכאשר יושבים שאמר רבינו ,שיש מקום שיקדש בטבעת מרובעת. ובמנחה יאמרו קודם ה’ שפתי תפתח.
היינו בישיבה בהכנת השיעור -היה לנגדינו דין רפיש ב) ובמקום אחר (קונטרס קול מביאים תודה ,שהו”ל ובאפיקי מגינים (קיא ,א) כתב דהמג”א כתב
מן בית אבא ,מחברת כתב ידו של אביו הגדול הגרש”ז לרגל שמחה במשפחתו) ,הביא הוא מרבינו בעצמו דבמוסף ומנחה מותר לומר פסוקים קודם ד’
נ”ע ,עמ”ס קידושין.3 טעם להקפיד בטבעת עגולה דיקא ולא בטבעת שפתי .אבל דעת רש”ל דלעולם לא יאמר רק
ושנים רבות אצרתי דברים בליבי ,כסבור אני שתיכף מרובעת ,וז”ל“ :אכתוב מה ששמעתי ממרן עט”ר פסוק ד’ שפתי תפתח .ונראה להכריע ,דדוקא
ידפיסו המנחת שלמה על קידושין ,אך ככל הידוע לי שליט”א ,הנה במקנה בק”א סי’ קנ סק”א כתב ,דלפנים כשמתפלל ביחיד מותר לומר פסוקים ,אבל
עוד לא זכה העולם לאורו של אור עולם בזה עדנה, זאת בישראל היתה האשה מתקדשת במטבע שהיתה כשמתפללין בצבור אין לומר שום פסוק,
ואף על פי שיתמהמה עכ”ז נחכה לו שיבוא ,ועד להאשה בו הנאת פירות משעת קידושין עד שעת כדי שלא להפסיק בין קדיש לתפלה .וכמ”כ
שיבוא ,כדאי הדבר לפרסם לכה”פ גרגיר קטן מדברי הנישואין ,שבזמן הש”ס היו נוהגים להמתין י”ב חודש המג”א (רצב ,ב) דבמקום שאין ס”ת לא יאמרו
רבינו הגרש”ז ,בסוגיא דאדם חשוב ,אשר קבעתי בין עד הנישואין ,ולכן היו מקדשין בכסף .אבל בזה”ז במנחה הפסוק ואני תפלתי קודם התפילה
הערותי בספר מכורך שלי ,כי האי לישנא: שהקידושין וחופה כאחד ,אם יקדש בכסף -מיד
כדי שלא להפסיק בין הקדיש שלאחר.
יאכל הבעל פירות ממעות הקידושין ,ואם כן במה
בס”ד ,מוש”ק ויצא תשנ”ו עמנואל ת”ו .ראה זה חידוש תתקדש ,שהרי אין שווי בהנאה שהיתה לאשה בין ובארחות רבינו (ח”א עמ’ קכא) הובא ,שמרן
נפלא שמצאתי במחברת של מרן הגאון רבי שלמה קידושין לנישואין -שוה פרוטה ,ולכן נוהגים לקדש החזו”א זצוק”ל לא אמר לפני מנחה ולפני
זלמן אוירבך זצוק”ל ,ז”ל :באדם חשוב שהיא מאושרת בטבעת ,שהאשה מתקדשת בהנאת קישוט .ועל פי מוסף כי שם ד’ אקרא.
בעצם הנאה שיש לה בזה שעומד תחת החופה ,אין דברי המקנה ,אמר מרן שליט”א ,שיתכן ובטבעת
צריך כלל נתינת כסף ,רק עצם הקידושין הוי הנאה. ובספר דקדוקי מצות (עמ’ מח) הביא ממרן
מרובעת לא נוהגים נשים דידן להשתמש ,אם כן אנו הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט”א ,שטעמו
עכ”ל .ובאמת מדעתא דנפשן רצינו לומר כן ,רק לא מפסידים את ענין הנאת הקישוט .ולפי זה לכתחילה
מצאנו לנו רב בזה ,ועכשיו שמצאנו ,ומי לנו גדול של החזו”א שלא היה אומר כי שם ד’ אקרא,
כדאי לקדש בטבעת עגולה”. כי הטעם שיש לאומרו הוא בכדי לעמוד
כמותו ,מ”מ לבנו מירתת ביה.
ואנוכי בער לא אדע ,אם יהלמו הדברים אלו את אלו, בתפילה מתוך ד”ת ,ולכך כשאמר אשרי לפני
והאמת שזה נסתר מהרמב”ן והריטב”א (קידושין ז ,א), האם גם לאחר שעלתה על דעת רבינו הסברא שיש מנחה או מוסף לא הוצרך לומר פסוק זה,
וז”ל הרמב”ן :וכן לענין ממונא ,פירש”י ז”ל כתב אתלת ריעותא מדינא בטבעת מרובעת ,האם עדיין יורה יורה שהרי בלא”ה הוא כבר עומד בתפילה מתוך
מימרי דרבא ,ולא כתב א’הילך מנה ותקנה שדי לך’ ידין ידין לחתן מדקדק ומחמיר -שיוכל לקדש בטבעת ד”ת.
באדם חשוב .ושמא סובר הוא ,שלא קנה ,שאין אדם מרובעת .ויש לצדד ,דכל מה שהסכים רבינו שיקדש
מקנה שדהו לאדם חשוב בשכר קבלת מתנה ממנו. ובאשרי האיש (או”ח ח”א עמ’ רעד) הובא
בטבעת מרובעת ,הוא רק כאשר הוא נגד המנהג לחוד, שרבינו מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל ,נהג לומר
ולא אמרו כן אלא בקידושי אשה ,שהיא רוצה בנישואי ומאחר שאין בזה שום הפסד ,הלמה לא ,ובפרט שיש
אדם חשוב ויש בה ב’ הנאות .ע”כ הנוגע לענייננו. ‘כי שם ה’ אקרא’ קודם תפילת מנחה.
לזה מקום ע”פ סוד ,אך כלום כדאי הוא לו גם נגד
ובהרחב יתר בריטב”א שם .ובאמת יש גם ברמב”ן וגם הסברא מדינא (ע”פ דברי המקנה הנ”ל) שלא לקדש ובספר מנהגי מהרי”צ הלוי (שבת עמ’ שיג)
בראשונים אחרים כמה תירוצים אחרים ,ולפי”ז שפיר בטבעת מרובעת .איני יודע לרבע העיגול ולעגל כתב דרבינו מרן הגר”ש אויערבאך זצ”ל נהג
חידש לנו מרן את חידושו האיום והנורא ,וצ”ע .עד המרובע .אשמח לשמוע רום חוות דעתכם הרמה של שלא לומר במנחה ‘כי שם ה’ אקרא’ .והוסיף
כאן מהרשום אצלי מאז. רוממי חכמי ורבני רוממות.2 הגאון הגדול רבי אליעזר דינר שליט”א ששמע
מרבו מרן הגר”א לאפיאן זצ”ל טעם שלא
לומר ‘כי שם’ ,כדי למעט בהזכרת שם שמים
.1פסוק הוא בישעיהו ט ,ו :לְ ַמ ְר ֵּבה ַה ִּמ ְׂש ָרה ּולְ ָׁשלֹום ֵאין ֵקץ וגו’ ,ובמסורה כתיב “לםרבה” במ”ם סתומה באמצע תיבה ,ועל זאת נסובים דברי הזוה”ק .והנה אודות
עיסוקו של מרן זצוק”ל בחכמת הנסתר ,כבר שיברתי אוזניכם בבמה זו (גליון בחוקותי תשפ”ד) ששאלתי את מרן בסוף ימיו ממש האם לומד קבלה .משלא ענה,
במקום שאין חיוב ,דחשש שמא יאמר שני
הערתי בחוצפא כלפי גברא דשמיא מהני ,מה דמצאתי כתוב בלשם“ :כאן היה חסר והשלמתי ממק”א אני נכדו י,ש ,אלישיב” .והשיב מרן“ :וואס איך האב געשריבן, שמות בלא כוונה ח”ו .וראה בלב אליהו (חלק
האב איך געווסט וואס איך שרייב”( .ותרגומו :מה שכתבתי ,ידעתי מה שאני כותב) .ופרשה שנשנית בשביל דבר שנתחדש בה ,זה עתה סיפר לי נכדו יד”נ הרה”צ א’ עמוד פז) ,שגם כתב טעם זה בשם מרן
רבי אריה נר”ו ,שפגש באדם אחד ,שאמר לו שנסתתר מאחורי הפרגוד וראה כמ”פ את מרן באוהל שרה ,אשר אחר גמר לימודו בנגלות התורה מחליף לספר ארוך
ורחב בשם “לשם” (הלה לא ידע מה טיבו של הספר) ,ומחליף הספר מחליף הניגון .בינה זאת. הגר”א לאפיאן ,והוסיף שהסביר זאת ע”פ
.2וראה ספר אשרי האיש (אבן העזר יג ,ג) שליקט וריבץ דברי רבינו מכל המקומות המוזכרים ,והיו לאחדים בידו בטוטו”ד ,והמשמעות מבלילת הדברים היא, מעשה שהיה ששאל פעם שוחט מדוע סכין
שגם אחר הסברא להצריך טבעת עגולה דווקא מצד דברי המקנה -עדיין יכול הבחור המדקדק והמחמיר לקדש בטבעת מרובעת ,אמנם אי”ז ברור כלל ,וכנ”ל. השחיטה שלו כה קצרה ,וענה בחלק הסכין
.3דרכו במחברת זו היתה לכתוב בקיצור נמרץ ,והיה נראה שרשם כן לראשי פרקים לעצמו .ולעתים היה רושם להזכיר עצמו לעיין בספר פלוני או אלמוני ,וזכור שאינו נמצא ודאי אין פגימות ,סיים ר’ אל’ה
אני שרשם לעיין בספר מלקט ומאסף בן דורנו .וגם מה שרשם בתוך דברים ,לזכור ללבן הדברים עם רעו מישיבת קול תורה הגאון הגדול רבי יונה מרצבך זצ”ל כמו כן בתפילות ופסוקים שאין חיוב לאומרם
[אשר כידוע חכם אשכנזי זה ,היה מומחה בחכמת העתים וחכמות אחרות] .ותורת חסד על לשונו ,שנשרו “בולים” של הדואר מהמחברת ,אשר כפה”נ אספם בשביל
נכדיו למשמרת שעשועים. ודאי אם לא יאמרו לא יפגמו בכוונותיהם.
רוממות | עמוד 3
העולם הזה הוא הכנה לעולם הבא ,ואשרי מי שעושה
בעולם הזה את מה שהוא צריך לעשות ,ואז טוב לו
דברי חיזוק
וזכרון ("ב) רוממות +הזכרון גן עדן של מידות טובות
בעולם הזה ובעולם הבא. שליט"א יפה מרדכי רבי הגאון נתונים שבאותם מרגלא בפומיה של אאמו”ר זצ”ל
ובאותה מציאות יש לאדם בחירה ,לחיות בגן עדן
בימי בחרותו הוא כתב בפנקסיו ,דברי התעוררות ליום הזכרון י"ט מרחשון של מידות טובות או לחיות בגיהנום של מידות
לדרבן את עצמו לבחור ולדבוק בחיים נצחיים, רעות.
לעומת אפסיות חיי הבל חולפים; ...עזוב את זצוקללה"ה יפה יחזקאל צבי הר"ר בן דב רבי הגאון לאאמו"ר
ההבלים את חיי החומר הפחותים והשפלים את וקשיים סבל חיי בכנפיהם מביאות הרעות המידות
החיים הבהמיים ,ופנה אל אביך שבשמים ,אל חיים רבים ,הכעסן משלם מחיר כבד בגלל מעשים של
אחרים שאינם כרצונו ואין לו שליטה עליהם ,ופעמים רבות בזמן כעסו מאבד את נשגבים ומלאי תפארת הראויים לצלם אלוקים .עזוב את החיים אשר חיש מהרה
שיקול דעתו ומתנהג שלא כראוי ולא כהוגן ,ולבסוף מתחרט ומתבייש ,הוא גורם יחלפו כצל נטוי וכחלום יעוף – ופנה אל החיים אשר ינחילוך את הנצח ,כי מה בצע
לכל עמלך הכבד ויגיעך הגדול ,אם לאחר זמן לא יישאר מכל זה מאומה ,ואבד תאבד לעצמו שהרבה בני אדם שולטים עליו וגורמים לו צער רב.
בעל הקנאה סובל ומפסיד רק לעצמו ,וכל דבר טוב שהוא רואה אצל השני ,מקשה מעל פני האדמה...
עליו ,ומרוב יגונו מתקשה הוא לשמוח גם ממה שיש לו .וכך בעל התאוה ורודף הכבוד ,השל”ה הקדוש (שער האותיות בערך גרות) כותב‘ :ועל זה התפלל דוד (תהלים לט ,יג)
“גר אנכי בארץ” ,כי אני שליח שלוח לארץ נכריה ,רבש”ע ,אתה הוא המסייע להבא מידותיהם הרעות מונעות מהם לחיות חיים טובים ונעימים.
לחיות חיים של גן עדן צריכים שתי מעלות -שכל ישר ,ומידות טובות ,אאמו”ר זכה ליטהר ,תסייעני שלא יהיה נסתר ממני מצוותיך שהיא ציווי השליחות .והאדם העושה
לקנות את שניהם ושמר עליהם מכל משמר .ההרגשה התמידית סביבו היתה שהוא חי לעצמו דירת קבע בזה העולם ,ונוהג כמנהגו ומועל בשליחותו ,אם יחזירהו הקב”ה
חיים של גן עדן ,מאוד מתוק היה להיות במחיצתו ,הנהגתו היה להטיב לסובבים אותו ,למקומו ויאמר לו ,אתה השליח הגד לי שליחותך ,והוא לא זכר השליחות וישכחה
ואף הם החזירו לו אהבה וידידות .הגן עדן שזכה לו ,גרם לו שמחה לדבר ולשמוע ואדרבה קלקל ועשה להיפך משליחותו ,אוי לאותה כלימה .זאת ישים האדם אל לבו
מעלות טובות על כל ידידיו ותלמידיו ,ועל כל יהודי ,הוא נזהר מהערות ועקיצות כל ימי חייו בכל יום ובכל לילה ובכל שעה ובכל רגע .ומכל שכן שיהיה בורח מקנאה
מיותרות .הוא נהנה לכבד ת”ח אחרים לדבר בישיבה ונכנס לשמוע אותם ,מבלי תאווה וכבוד ומאלף מידות בכיוצא באלה ,מאחר שאינו מזה העולם רק הוא שליח
וגר בארץ ,ומה לו בעסקי זה העולם ,רק יהיה טרוד בעסקיו שהוא עסק שליחותו ,ויום חששות שהדבר יהיה על חשבונו.
אנו מצווים ללכת בדרכיו של המקום ברוך הוא ,ולהדמות לו .כמו שלמדונו חז”ל ולילה לא ישבות מדביקות השליחות’...
(מסכת סופרים ,יג ,ג)‘ :מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון’ .עלינו להטיב לרחם מי ששהה בקרבתו של אאמו”ר זצ”ל ראה שהליכותיו נסובו סביב יסוד זה .שאיפותיו
התמקדו בחיי נצח ,ומאידך בענייני העולם הזה היה מרוצה מכל מה שיוצרו רצה ולהתחסד עם כל אחד מישראל ועם כלל ישראל.
שׁכֵ ן ַעד וְ ָקדֹוׁש ְשׁמֹוָ ,מרֹום וְ ָקדֹוׁש עבורו .כמה תלמידים ששמעו את שיחותיו בעניין זה ,אמרו לו שהשיחה שינתה להם שׂא ֹבנביא ישעיהו כתוב (נז ,טו) “כִ ּי כֹה ָא ַמר ָרם וְ נִ ָ ּ
רּוח ְש ָׁפלִ ים ּולְ ַה ֲחיֹות לֵ ב נִ ְדכָ ִּאים” .הקב”ה משמח את החיים.
רּוח ,לְ ַה ֲחיֹות ַ
ּוש ַׁפל ַ
ֶא ְשּׁכֹון וְ ֶאת ַדּכָ ּא ְ
ומחיה לבבות שבורים ,ומצוה גם עלינו ללכת בדרכיו להטיב ולשמח.
‘בית החיים’ ומי שמשמח את חברו מקיים מצות ‘ואהבת לרעך כמוך’ כמבואר ברמב”ם (הלכות
דעות ו ,ג)‘ .מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו ,שנאמר ‘ואהבת ‘בית החיים’ ‘בית עלמין’ ‘בית קברות’ אלו שלושת השמות שמקובל לקרוא למקום
לרעך כמוך’ לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו קבורת נפטרים .ובצעירותי שמעתי ששמות הללו מסמלים שלושה סוגי אנשים.
יש אנשים שהשקיעו את כל כוחם וזמנם לענייני העולם הזה וקנייניו ,כל ימיהם הם ורוצה בכבוד עצמו ,והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא’.
רבנו הגר”א כותב באגרתו לבני משפחתו‘ :וגם לאמי בקשתי ,שיהא שלום בין שתיכן רדפו בכל כוחם אחרי תענוגות ותאוות העולם הזה ,וכשמסתיימים ימיהם וטומנים את
[בין כלה לחמותה] ,ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים ,כי זה מצוה גדולה גופם ,הם מביאים עימהם ‘לבית קברות’ לקבורת עולמים את מה שרכשו בעולם ,הכל
לכל אדם ,ו”שואלין לאדם בשעת הדין כו’ ,המלכת את חברך בנחת-רוח” ,הרי צריך נשאר קבור פה ואין להם מה לקחת עימם לנצח נצחים.
ויש אנשים שהיו להם שני מטרות בעולם ,חלק מזמנם וכוחותיהם השקיעו בדברים לׂש ֵּמ ַח לאדם’. שימליכהו בנחת ,ובזה רוב התורה ַ
ובהקדמה לספר “נפש החיים” כותב הגאון רבי איצל’ה ,בנו של אור העולם רבינו הגר”ח רוחניים נצחיים ,וחלק בענייני העולם הזה ,וכשמסתיימים ימיהם וטומנים את גופם,
זצ”ל‘ :והיה רגיל להוכיח אותי על שראה שאינני משתתף בצערא דאחרינא ,וכה היה הם באים ‘לבית עלמין’ בית שער לשני עולמות ,את החלק הרוחני שהם אספו פה
דברו אלי תמיד ,שזה כל האדם -לא לעצמו נברא ,רק להועיל לאחריני ככל אשר בעולם ,הם לוקחים עימם לעולם הבא הנצחי ,ואת השקעתם בענייני העולם הזה הם
קוברים עימם. ימצא בכחו לעשות’.
אאמו”ר זצ”ל עסק הרבה להיטיב ,להתחסד ולשמח יחידים ורבים .השתדל לומר מילה ויש אנשים שאת זמנם בעולם הזה השקיעו בקנייני נצח ,ובהנאות העולם הזה הם
טובה ומשמחת לקטנים וגדולים .בהנהגתו עם תלמידיו השתדל למצוא בכל אחד השתדלו להשקיע את הנצרך להם לצרכי גופם כדי לאפשר להם למלא את תפקידם
מעלה מיוחדת ,ולהזכיר להם את מעלתם האישית ,וגם כשפגש את הוריהם או אחד כראוי ,וכשהם מסיימים את תפקידם בעולם הזה ,עבורם מקום הקבורה הוא שער
‘בית החיים’ שער לעולם הנצחי שהם הכינו עצמם אליו כל ימיהם לזכות להיות בצל מבני משפחותיהם ,דאג לספר להם על מעלתם.
כנפי השכינה .את גופם – הלבוש של נשמתם הם משאירים פה ,וכל מעשיהם הטובים
מלווים אותם לעולמם הנצחי. ולהטיב. לשמח רבות אפשרויות ישנן לב בשיחותיו עורר הרבה על כך שבמעט שימת
כל אחד יכול להנות את חברו ,לספר בשבחו ולנהוג בו כבוד ,ולקיים ‘המלכת את חברך
א”מ הרבנית תליט”א שליוותה את אאמו”ר לבית עולמו ,לאחר שנטמן אמרה :הגעת בנחת רוח’ .הוא היה רגיל לחזור גם עם ילדים קטנים ‘כמה מתוק לוותר’.
מוכן למקום שהכנת את עצמך אליו כל החיים!
יש להצטער ,שבמקום ללכת בדרכי ה’ יתברך ולרכוש מצוות רבות ,היצר מסית בני
שמח בחלקך אם מעט ואם הרבה האדם מההנהגה הישרה וגורם להם להראות את בקיאותם במסכת “עוקצין” ...אנשים
מי שיודע שאינו תושב העולם הזה ,מבין שלא כדאי לו לעשות עסק גדול מדברים מתמחים להראות את כוחם ויכולתם לעקוץ את חבריהם ולצערם.
כאב לאאמו”ר הרבה שראה שישנם שממהרים לדון לכף חובה במקום שיש אפשרות חולפים .אדם כזה מקבל ברצון את אשר רוצה עבורו יוצרו ,וכל בקשתו ותחנוניו תמיד
לדון לכף זכות .ובמיוחד שיש רבים שמסבכים עצמם בעניינים ובמריבות שאין להם לפני הבורא הוא להטות לבבו לעדותיו.
כל שייכות אליהם ,וממנים עצמם לדיינים במקום שלא בקשו אותם .אנשי מעלה הרא”ש כותב בארחות חיים (יום רביעי)‘ ,רצה באשר ירצה יוצרך ,שמח בחלקך אם מעט
שמחים שמחה מרובה כשיש להם אפשרות לראות טוב בחבריהם ,ומצטערים צער ואם הרבה .והתחנן לפניו תמיד להטות לבבך לעדותיו’
ממש כשמוכרחים לראות פגמים וחסרונות אצל אחיהם.
צריכים לזכור שהכול לטובה ,וגם הייסורין ,ורק ה’ שברא את העולם יודע מה טוב
לאדם ומה לא .אע”פ שאין האדם יודע ומבין שזוהי טובתו -אפשר לסמוך על מי לעצמו שרוכש הרבות המצוות מי שמשמח את רעיו וסובביו ודן אותם לזכות ,מלבד
לנצח נצחים ,גם בעולם הזה רבים ידידיו ,ומידה כנגד מידה הקב”ה דן אותו לזכות שברא את כל הבריאה הענקית ,שהוא יודע מה טוב לאדם ומה לא! ‘האדם רגיל
ודואג שישמחו אותו .אך מי שבקי למצוא מומים ,רבים המתרחקים ממנו ומידה כנגד לחשוב רק על העולם החולף ,אבל הבורא היודע כי העיקר הוא העולם הנצחי ,חושב
גם ,ובעיקר ,מה טוב לו לאדם בעולם הנצחי’. מידה רבים יצערו אותו ח”ו.
בשנים האחרונות נצרך אאמו”ר לפעמים לפנות לרופאים .שמענו מכמה רופאים הגדולה הטובה מהי אך לשני, אחד טובות לעשות אפשרויות מזדמנים לנו הרבה
ביותר שאדם יכול לעשות עם סובביו? אאמו”ר זצ”ל שמע ממרן החזון איש זצ”ל ששאלו אותו מה שלומו ,והשיב ‘ברוך ה’ מצוין’ ,כשהוסיפו לשאול מהי הסיבה
שהטובה הגדולה שאדם יכול לעשות לכלל ישראל היא להיות גברא רבא .וטובה זו כל שבגללה טרח והגיע אליהם ,ענה להם כי ‘אומרים שיכול להיות טוב ובריא יותר’...
ספציפי z0556770189@gmail.com -
אחד יכול לעשות בכוחות עצמו .וכיוון שכך ,עורר ותבע בשיחותיו ובוועדיו ,להשקיע אחד מהרופאים בחדר מיון הופתע מתשובתו ,הגיב כי זו פעם ראשונה שהוא שומע
ולעמול בתורה הקדושה .הפסגה אליה צריך כל אדם לשאוף היא לנצל את כל זמנו תשובה זו מאדם שפונה לחדר מיון.
לעליה ושקיעות בתורה.
אך ,כאמור ,כיון שחי בהרגשה שהכל כאן ארעי וחולף ,לא עשה ענין ממכאובים
וממיחושים .הכל כאן זמני! אנו עסוקים בשליחות גדולה ומחייבת הרבה יותר! חיים את לעבוד גדול? הכי החסד מה יבנה”, חסד “עולם בצעירותו: לעצמו וכך כתב אאמו”ר
של הכרה פנימית של השליחות הנעלה שלנו הם מרוממים מאוד ,ומביאים את האדם ד’ ,היש יקר בעולם מאשר רצון אבינו שבשמים? ולך בן ה’ היכולת לעשותו!
לדרגות גבוהות ,וכל אחד בעבודה עקבית יכול להרגיל עצמו לרצות לעשות את מה גר אנכי בארץ
שהקב”ה מבקש ממנו ,ולהגיע למעלות עליונות.
אאמו”ר זצ”ל הירבה לעורר בשיחותיו לדעת מי אנו ומה מעלתנו‘ .אנו תושבי העולם
איזהו עשיר השמח בחלקו -מידת ‘השמח בחלקו’ שלו היתה הפלא ופלא ,אלו שחיו העליון’ הוא חזר ואמר .נשמתנו היא חלק אלוק ממעל וחצובה מתחת כנפי השכינה.
איתו בביתו ובסביבתו וכן בכל מקום שהלך ,הקרין ממנו ‘אדם שטוב לו’ ומלא שמחת
חיים ,שמח שכל רגע אפשר ללמוד ואפשר להתפלל ובכל המעת לעת יכול לקיים את שבשמים בעולם הזה אנו גרים ,ונשלחנו לארץ נכריה למלא שליחותינו ולשוב לאבינו
מלאי נכסים ואוצרות נצחיים .אל לנו להסיח דעת משליחותנו החשובה .הוא דיבר תפקידו בעולמו ‘ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שואל מעימך’ ,חובת האדם תמיד היא
בשיחה האחרונה בישיבה בכפר חסידים לפני פטירתו והזכיר שהאות הראשונה בתורה לחשוב ולהתבונן מה ה’ שואל ממנו עכשיו ,יסוד זה אאמו”ר זצ”ל חי כל ימיו והשתדל
היא ב’ בראשית – ללמדנו על ב’ עולמות ,יש ב’ עולמות :העולם הזה והעולם הבא .ללמדו לתלמידיו.
בכל ענייני הגליון בארה"ב- או בטלפון "קו רוממות")+972-722-588-477( 0722-588477 : אפשרות להנצחה \ ברכה על גבי הגליון באחת מן האפשרויות הבאות:
ניתן לפנות להרב דוד יהודה פיירסטון שליט"א כמו כן ניתן מענה אנושי בכל עניני הגליון בטלפון הנ"ל בעמדות הממוחשבות של “נדרים פלוס" לפי החיפוש :קופות נוספות
במס'.845-3007324 : שלוחה 3או במייל המערכתb264464@gmail.com :
\ "רוממות" -גליון שבועי לבני התורה
רוממות | עמוד 4
