אור החיים · Ohr Hachaim — חיי שרה (2026-11-02)

קטעים מספר אור החיים הק'
מחודש פרשת חיי שרה
שנִ ים
שבַ ע ׁ ָ
שנָ ה ְו ׁ ֶ
שנָ ה ְו ֶע ְ ׂש ִרים ׁ ָ
ש ָרה מֵ ָאה ׁ ָ
וַ ִּי ְהי ּו חַ ּיֵי ָׂ
פניני וחידושי אור החיים הק' ש ָרה) :כג ,א(
ְׁשנֵי חַ ּיֵי ָׂ
ע"י התגברות על היצה"ר זוכה לקדושה והשגות צדיק שנפטר קודם זמנו מקבל שכר כאילו השלים שניו
וַ ּ ָת ָמת וגו' ְּב ֶא ֶרץ ְּכנָ עַ ן וגו' )כג ,ב( .ואומרו בארץ כנען ,כי ויהיו חיי שרה .צריך לדעת למה אמר ויהיו ,ולא אמר
העולם הזה יקרא ארץ כנען )זהר ח"א פ ,(.הוא יצר הרע .ובאמצעות ְחי ׁ ֵשם' )שם יאכסדר האמור בכל הצדיקיםַ ' ,וי ְִחי אָ דָם' )לעיל ה ג( ' ַוי ִ
התעצמותו כנגדו ,ישיג האדם להפליא לעשות בקדושה ובהשגה: יא( ,או יאמר אלה שני כסדר האמור באברהם )להלן כה ז(:
ענותנותו של אברהם אע"ה
אכן יתבאר על דרך אומרם ז"ל )תנחומא וירא כג( שסיבת מיתתה
תו ׁ ָשב ָאנ ִֹכי ִע ּ ָמכֶ ם וגו' )כג ,ד( .עוד טעם אומרו גר ,כי ּ ֵגר ְו ֹ
היה כשהודיעוה עקידת יצחק ,וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה.
חש לומר על עצמו תושב בעולם הזה ,והוא הפך מדת הצדיקים,
לזה הקדים לומר גר: וכפי זה מיתת שרה היתה מצד שמועת יצחק ,הוא שרמז באומרו
וַ ָ ּי ָקם ַא ְב ָרהָ ם וַ ִּי ְׁש ּ ַתח ּו לְ עַ ם הָ ָא ֶרץ וגו' )כג ,ז( .גילה להם ויהיו לשון צער ,שרמז אל האמור:
היפך דבריהם אליו ,כי אינו מחזיק עצמו נשיא להם ,אלא בגדר או ירצה לפי מאמרם ז"ל הנזכר ,שמתה על ידי בשורה רעה,
שהם בכבוד למעלה ממנו: זה יגיד שאם לא היה המאורע עוד לה חיים .והוא אומרו ויהיו,
בני חת -פיהם וליבם אינו שוה
פירוש הויה חדשה משונית מהקצבה ,שקצבת ימיה יותר הם ,ועל
וַ ַ ּיעֲנ ּו ְבנֵי חֵ ת וגו' לֵאמֹר ֹלו) :כג ,ה( .עוד נתכוון לומר ,שלא ידי מעשה הנזכר היו חייה סך האמור בענין .ואומרו חיי שרה,
הסכימו ביניהם על הדבר האמור בתשובתם ,אלא לאמר לו,
כי הצדיקים מחיים ימיהם ,והרשעים ימיהם מחיים אותם:
וכמו שגילה סופם על תחילתם 'בכסף מלא' )פס' ט(:
בני חת -פיהם וליבם אינו שוה ואומרו עוד שני חיי שרה ,לפי מה שפירשתי שאמר ויהיו
ְויִ ּ ֶתן לִ י ֶאת ְמעָ ַרת הַ ּ ַמ ְכ ּ ֵפלָה וגו' )כג ,ט( .דקדק לומר לשון להגיד שמתה מחמת צער -יגיד הכתוב באומרו שני חיי וגו',
מתנה ,הגם שנטל ממנו דמים כאומרו בְּ כֶסֶ ף מָ לֵא .גם דקדק פירוש ששלמה שני חייה שקצבו לה ,אלא שהיה זה סיבה שמתה
לומר בְּ תוֹכְ כֶם .הנה נתחכם אברהם לקנות המערה בסדר שאין על ידה .ולמה שפירשתי שעל ידי סיבת הבשורה עלו לה חייה
אחריו ערעור ,ולהיות שרבותינו ז"ל אמרו )זהר ח"א קכח (.שעפרון פחות ממה שהיו -יכוין להודיע משפט החסד אשר ישפוט
מימיו לא ראה במערה זולת החשך והבהלה ,ואם כן יכול הוא
הקדוש ברוך הוא לידידיו ,כי כל צדיק שלא השלים ימיו לסיבה
לבא בטענה כשידע שהמערה יקרת הערך ,ואפילו לעולם חוזר
הוא ,ואין זכות המערה מתקיים ביד אברהם לעולם: ידועה ,לא יגרע ה' מצדיק מה שהיה מרויח אילו חי שניו שלמים,
וישלים לו שכרו על השנים שלא פעל בהם דבר )תנחומא תשא ג( ,כי
תשעים שנה והיא בחבלי לידה שלא ילדה לאברהם ,וצא ולמד מה יאמר אליו אילו הייתי חי תאותי היתה לסגל דבר טוב .והוא
שאמרה רחל )להלן ל א( הָ בָ ה ִ ּלי בָ נִ ים וְ ִאם אַ יִן מֵ תָ ה וגו' .ומתשעים אומרו שני חיי שרה ,כיוון אל השאר ,שכל שנותיה היו חיים
עד מאה בקרוב ,שהיה ישמעאל רודף את יצחק להורגו כמאמרם ממנה והאירו מכבודה:
ז"ל )בר"ר נג יא( ,והיתה מצטערת על הדבר ,הרי מאה שנה. שנים הטובות של חיי שרה היו רק כ"ז שנה
ועשרים שנה ושבע שנים לאלה יחשבו שני חיי שרה ,כי אז עוד יתבאר הכתוב על זה הדרך ,ויהיו חיי שרה ,פירוש
בטחה בבנה ,כי כבר גרש אברהם את ישמעאל: בצער היו חיי שרה מאה שנה ,כי בכולן היתה בצער .עד
-
צדיקים במיתתם קרויים חיים
ֹת ּה) :כג ,ב(
ש ָרה ְולִ ְב ּכ ָ
רון ְּב ֶא ֶרץ ְּכנָ ַען וַ ָ ּיבֹא ַא ְב ָרהָ ם לִ ְס ּפֹד לְ ָׂ
ש ָרה ְּב ִק ְריַ ת ַא ְר ּ ַבע ִהוא חֶ ְב ֹ
וַ ּ ָת ָמת ָׂ
אנא אחאי בר יאשיה ,וכו'[ .והטעם הוא כי בהיותם בעולם הזה, ותמת שרה .רמז הכתוב באומרו בקרית ארבע ,לומר כי
מהפכים בחינת החומר שביסודות ,לבחינת הרוחניות הקדוש חס ושלום לא יתייחס המיתה לצדיקים ,אלא שקרית ארבע
שבנפש ,באמצעות מעשים טובים והפלגת התורה שמשתדלים פירוש ,עיר שהיתה בנויה מארבעה יסודות ,נפרדה היא ונסעה
בעולם הזה: מהם .ואומרו היא חברון ,פירוש שהגם שמתה היא משפעת
ולהשכילך בדבר צא ולמד מה שכתב רמב"ם פ"ד מהלכות בהם בחינת החיבור ,כי הצדיקים הגם שימותו הגוף אינו מושלל
יסודי התורה דין ה' שישתנה היסוד ליסוד חבירו הקרוב אליו מהחיים ,כי צדיקים במיתתם קרויים חיים )ברכות יח ,(.וצא ולמד
ויהפך העפר למים ,וכמו כן ימצא שבאמצעות דביקות האדם ממעשה דרב אחאי בר יאשיה )שבת קנב] ,(:הנהו קפולאי )חופרים ,רש"י(
בקונו יתהפכו היסודות כולם ליסוד האש ,ויסוד האש ליסוד אש דהוו קפלי בארעא דרב נחמן ,נחר בהו רב אחאי בר יאשיה )שהיה נקבר שם(,
הנשמה ,והבן] :וראה ההמשך בפניני וחידושי -דיבור הראשון[ אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחר בן גברא ,אתא ואמר ליה מאן ניהו מר ,אמר ליה
א
קטעים מספר אור החיים הק'
-
כל התורה היא שכליית ומחייב ההנהגה כן
מ ְּלפָ נָ י) :כג ,ד(
שב ָאנ ִֹכי ִע ּ ָמכֶ ם ְּתנ ּו לִ י אֲ ֻחז ַּת ֶקבֶ ר ִע ּ ָמכֶ ם ְו ֶא ְק ְּב ָרה מֵ ִתי ִ
תו ׁ ָ
ֵּגר ְו ֹ
מתנהגים בגר היושב עמנו ,כמו כן יתחייב שכליות יושבי הארץ גר ותושב וגו' .טעם טענתו גר ותושב .על פי מה
להנהיג ביניהם להחיות אדם שהוא גר ותושב עמהם ולתת לו שכתב רמב"ם בפ"ג מהלכות זכיה ומתנה )הי"א( וזה לשונו :יכול
מתנת חנם .והיא טענת אברהם גר ותושב אנכי תנו לי, ליתן מתנת חנם לגר תושב שאתה מצווה להחיותו דכתיב )ויקרא כה
ודקדק לומר גר ולא הספיק לומר תושב ,המכוון לומר שהגם לה( ּגֵר וְ תוֹ ָׁשב וָ חַ י ִע ּ ָמ ְך ע"כ .ויש לך לדעת כי כל תורתינו הקדושה
שאני גר ואיני מכם ,אף על פי כן הריני תושב: היא שכליית ,ובפרט בענייני ההנהגה הארצית ,וכמו שאנו
-
לפעמים ימנע התפלה מצד האמצעי
ב ָרהָ ם) :כד ,יב(
שה חֶ סֶ ד ִעם אֲ דֹנִ י ַא ְ
אֱ לֹהֵ י אֲ דֹנִ י ַא ְב ָרהָ ם הַ ְק ֵרה נָ א לְ פָ ַני הַ י ֹּום וַ ֲע ׂ ֵ וַ ּיֹאמַ ר יְ יָ
אברהם ,כשידעו כי הוא מצווה ועומד לקחת בת מהם ,יתנו לו ויאמר ה' וגו' הקרה וגו' .בטוח היה אליעזר באדונו
שפחה משפחותם אשר אתם בבית ויאמרו כי היא מזרעם ,לזה שתפלתו מקובלת ,אשר התפלל 'הוּא י ְ ִׁשלַ ח מַ לְ אָ כוֹ ' וגו' )פס' ז(,
נתחכם ועשה כסדר זה ,בהבחנה מובהקת שהיא הותרנות והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי ליעשות הדבר על ידו ,כי
המופלאת ,שנותנת יותר ממה ששאל ממנה .גם בזה ידע אותה ימצא לפעמים שתהיה מניעה לקיים דברי התפלה מצד האמצעי,
ידיעה צודקת כי היא מבית אברהם ,שהשיחה לפי תומה מבלי לזה התפלל לאלהי אדונו שיקרה לפניו:
דעת דבר ממנו כי אותה יבקש ,ופתח דבריה האירו באומרה )פס' הותרנות היא סימן המובהקת של משפחת אברהם
כד( ַ ּבת ְ ּבתוּאֵ ל וגו': וטעם שהוצרך לעשות סדר זה ,כי חש לבל יטעוהו משפחת
-
רחמנותה של רבקה
יאינִ י נָ א ְמעַ ט ַמיִ ם ִמ ּ ַכדֵּ ְך :וַ ּתֹאמֶ ר ְׁש ֵתה אֲ דֹנִ י וַ ְּת ַמהֵ ר וַ ּת ֶֹרד ּ ַכדָּ ּה עַ ל יָ ָד ּה וַ ּ ַת ְׁש ֵקה ּו :וַ ְּתכַ ל
את ּה וַ ּיֹאמֶ ר הַ גְ ִמ ִ
וַ ָ ּי ָרץ הָ עֶ בֶ ד לִ ְק ָר ָ
ש ּתֹת) :כד ,יז-יט(
ָ
ֹתו וַ ּתֹאמֶ ר ַּגם לִ גְ מַ ּלֶיך ֶא ְׁש ָאב ַעד ִאם ִּכלּ ּו לִ ְׁ
לְ הַ ְׁשק ֹ
וְ נָתַ ִּתי ֵע ֶ ׂשב ְ ּב ָ ׂשדְ ָך לִ בְ הֶ ְמ ּ ֶת ָך וגו' שצריך אדם להקדים לתת מזון ותכל להשקותו .היה צריך לומר ויכל לשתות ,נתכוון לומר
לבהמתו ואחר כך את עצמו .ויש לך לדעת כי דוקא דאין כאן שהיתה היא מקרבת לו המים לשתות עד סוף השתיה ,ולא היה
סכנה או צער ,אבל בסכנה או בשיש צער -קודם יש לחוש צריך הוא לטרוח בהטיית מים אליו:
לצערו ואחר כך בהמתו ,ולזה כששאל האיש הַ גְ ִמ ִ
יאינִ י ]נָ א[ עוד אפשר ,שחששה עליו לצד שהיה עייף בדרך והפלגת
ְמעַ ט ,הרגישה הצדקת כי צמא למים היה ומצטער היה ,לזה השתיה תזיק ,והיא הצדקת שערה בדעתה שיעור שיספיק
אמרה לו שתה ,וכשנתנה לו שיעור ששיערה כי ודאי אין כאן לשתייתו ,ולא רצתה להוסיף לו לבל יסתכן ,כי העייף לא ישער
חשש לצער הצמא -ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך בשתייתו בעת צמאונו .וכדי שלא יחשוב כי לצד המעטת הטורח
אשאב ,כי בגדר זה שאינך מצטער -אותם צריך להקדים ,והוא נתכוונה ,לזה אמרה אליו גם לגמליך וגו' עד אם כלו ,ולא
שסמך הכתוב לותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך וגו' .ואומר אתנהג עמהם בהשערת ההסתפקות ,הא למדת כי לצד רחמנות
עד אם כלו ,פירוש לא אשער להם כפי האומדנא ,אלא אשקה ואהבה נתכוונה אליו כטעם הנזכר:
ולא אשא ידי עד שאראה שמים לפניהם ואינם שותים ,וזה לך במקום צער יש להקדים לאדם קודם לבהמות
האות כי כלו לשתות: עוד יתבאר על דרך אומרם ז"ל )ברכות מ (.בפסוק )דברים יא טו(
-
הגמילות חסד -שהאורח לא יטרח ,ולא ידאג לטרחתו
ש ֵקהוּ) :כד ,יח(
וַ ּתֹאמֶ ר ְׁש ֵתה אֲ דֹנִ י וַ ְּתמַ הֵ ר וַ ּת ֶֹרד ּ ַכ ָ ּד ּה ַעל יָ ָד ּה וַ ּ ַת ְׁ
וטעם שלא אמרה תכף ומיד גם לגמליך וגו' ,לתוספת ותאמר שתה וגו' .פירוש כנגד שאמרת 'גמיאה' מעט,
וותרנות נתכוונה הצדקת ,שאם היתה מקדמת לומר גם לגמליך שתה כחפצך .ולא שישתה הוא בידו ,אלא היא תטרח במצוה
וגו' קודם שישתה הוא ,יש מקום לו למהר להקל טורחה ,כיון להשקות צמא למים ,ותמהר ותורד כדה על ידה כדי שלא
שעוד לה טרחת הגמלים ,מה שאין כן קודם שתודיעהו יחשוב כי יטרח הוא בשאת הכד לשתות .ואומרו ותשקהו ,פירוש מלבד
הוא זה כל הטורח ,וישתה כחפצו לאט לאט ,ואחר ששתה ,תיכף שלא טרח לשאת הכד ,עוד לה שהיתה טורחת לקרב לפיו המים,
אמרה גם לגמליך וגו': שלא יצטרך הוא אפילו להטות הכלי:
ב
קטעים מספר אור החיים הק'
-
פניני וחידושי אור החיים הק' יש הַ חוּצָ ה ֶאל מו ָלבָ ן וַ ָ ּי ָרץ ָלבָ ן ֶאל הָ ִא ׁ
ּש ֹ
וּלְ ִר ְב ָקה ָאח ו ְׁ
מחמת זקנותו חשש אברהם שישיא אליעזר את בתו ליצחק הָ ָעיִ ן :וַ יְ ִהי ִּכ ְראֹת ֶאת הַ ּ ֶנזֶם ְו ֶאת הַ ְּצ ִמ ִדים עַ ל יְ ֵדי אֲ ח ֹ
ֹתו
ְו ַא ְב ָרהָ ם ז ֵָקן ּ ָבא ּ ַב ָ ּי ִמים וגו' )כד ,א( .פירוש לצד שראה יש
ֹתו לֵאמֹר ּכֹה ִד ּ ֶבר ֵאלַי הָ ִא ׁ עו ֶאת ִ ּד ְב ֵרי ִר ְב ָקה אֲ ח ֹש ְמ ֹ
ו ְּכ ׁ ָ
עצמו זקן ,וגם ראה כי הגדיל ה' להטיב עמו בכל טוב ,חש על יש ְו ִה ּנֵה עֹמֵ ד עַ ל הַ ְ ּגמַ ִּלים עַ ל הָ עָ יִ ן) :כד ,כט-ל(
וַ ָ ּיבֹא ֶאל הָ ִא ׁ
העבד המושל בכל ורואה נכסים מרובים והאיש אדוני הכל זקן,
לבן לבש קנאת אחותו
יחשוב מחשבות להשיא בתו ליצחק ,כי יתן בטוב עינו .לזה
אמר לו שים נא ידך וגו' ,נתחכם להשביעו בדרך כלל על לדבריהם ז"ל )במדב"ר י ה; ולרבקה אח ושמו לבן וגו'.
הכנעני ,ואזניו תשמענה דבר כי הקול לו קול אליו שיבטל דעתו ועוד( שאמרו 'כי הצדיקים שמם קודם להם ,דכתיב )רות ב א( ו ְ ּׁשמוֹ
כי הוא ארור כנען כפי דבריהם ז"ל )בר"ר נט א( ,ויצחק ברוך: לֶך )שם א ב( ,אבל הרשעים הם קודמים יש אֱלִ ימֶ ְ
ּב ַֹעז ,וְ ׁ ֵשם הָ ִא ׁ
אליעזר לקח הרבה גמלים לשמם ,דכתיב )ש"א כה כה( נָבָ ל ְ ׁשמוֹ וגו'' .אם כן למה לקח הכתוב
וַ ִּי ַ ּקח הָ עֶ בֶ ד עֲ ָׂש ָרה גְ ַמ ִּלים )כד ,י( .עוד ירצה שלקח עשרה סדר הצדיקים בלבן הרשע .ולתת טעם לדבר יש להעיר בכתוב
גמלים ,פירוש הרבה ,על דרך אומרו )ש"א א ח( 'טוב לך מעשרה בנים': אומרו וירץ למה רץ ,ורבותינו ז"ל )ילקוט רמז קט( אמרו 'לפי שראה
הצמידים תאמו בדיוק על ידיה הנזם וכו' נתן עיניו בממון' .ועדיין קשה אם כן היה לו להקדים
ו ְּׁשנֵי ְצ ִמ ִידים עַ ל יָ ֶדיהָ )כד ,כב( .על ידיה ,פירוש שהלמוה לומר ויהי כראות וגו' וירץ וגו' .גם בזה לא היה צריך לכתוב
כאילו נעשו כשיעור זה: שתי פעמים אל האיש החוצה ,אל העין:
הרע שונא תמיד את חלק הטוב ,אפי' בקרוביו
אכן הכוונה היא ,כי זה האיש לבן חרד לקראת האיש ,ביודעו
אֲ ח ֵֹתנ ּו ַא ְּת הֲיִ י לְ ַאלְ פֵ י ְרבָ בָ ה וגו' )כד ,ס( .טעם אומרו ַאתּ,
מה שעבר בינו ובין רבקה מהדברים ומקרוב הדעת ,והוא איש
פירוש ,אחר שנתבשר אברהם שאלפי רבבה יצאו מיצחק ,יהי
רצון שיצאו ממך .ויותר היה טוב להם שלא יהיה הדבר ולא נכרי ,הרי זה מגיד כי דברים בגו ,ולזה לבש קנאה ורץ לקראתו
יקום ,והבן ,כי כל חלק הרע ישנא חלק הטוב ,ולו יהיה בנו ובתו: לפגוע בו בקנאתו את קנאת אחותו ,ולצד בחינת מעשה זה ייחס
לעת"ל יהיו בני ישמעאל עבדים לבנ"י ה' אותו ייחוסין של צדיקים ,ואמר ושמו לבן ,כי מעשה צדיקים
שר לְ ַא ְב ָרהָ ם נָ ַתן ַא ְב ָרהָ ם ַמ ּ ָתנֹת
ְולִ ְבנֵי הַ ּ ִפילַגְ ִׁשים אֲ ׁ ֶ עשה בזה ,ואין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר בריה )פסחים קיח.(.
וַ יְ ׁ ַש ְּלחֵ ם וגו' )כה ,ו( .ולישמעאל לא אמר הכתוב שנתן לו מתנות ואומרו ויהי כראות וגו' יגיד כי מה שקדם ,היה קודם כראות
ושלחו ,כי לפי מה שכתבנו )לעיל טז ה( כי ישמעאל משפט קנייה הצמידים וקודם שמעו דברי אחותו סדרן של מעשים ,חשדו
יש בו ליצחק ,משולח ועומד הוא .ויש יום לאל איום ,משפט לאליעזר בדבר מכוער ,אבל כראות הנזם וגו' וכשמעו וגו'
יעשה ,ויכיר נקנה לקוניו:
ככה דבר אלי האיש ,שב אפו .ואף על פי כן מודיע הכתוב
אברהם לא השלים שנותיו
שיצא לקראת האיש לא להרע ,אלא אדרבה להאכסינו ולהחזיק לו
ְו ֵא ּלֶה יְ מֵ י ְׁשנֵי חַ ּיֵי ַא ְב ָרהָ ם אֲ ׁ ֶשר חָ י וגו' )כה ,ז( .דקדק
טובה ,ובזה נתיישבו:
לומר ]אשר[ חי ,על פי דבריהם ז"ל )בר"ר סג יב( שאמרו כי חסרו
לו חמש שנים קודם יום שבו עשה עשו חמש עבירות ,ולזה -
אמר אשר חי ,פירוש לא שנים שקצבו לו ,כי יותר היו ,אלא לבן רץ לעשות רעה לאליעזר
אלה הם מה שחי: ֹתו
וַ יְ ִהי ִּכ ְראֹת ֶאת הַ ֶּנזֶם ְו ֶאת הַ ְּצ ִמ ִדים ַעל יְ ֵדי אֲ ח ֹ
ֹתו לֵאמֹר ּכֹה ִד ּ ֶבר ֵאלַי עו ֶאת ִ ּד ְב ֵרי ִר ְב ָקה אֲ ח ֹ ש ְמ ֹו ְּכ ׁ ָ
יתי הַ ּ ַביִ ת יש ְו ִה ּנֵה עֹמֵ ד ַעל הַ ְ ּגמַ ִּלים ַעל הָ ָעיִ ן :וַ ּיֹאמֶ ר ּב ֹוא ְּברו ְּך יְ יָ ל ּ ָ
ָמה ַת ֲעמֹד ּ ַבחוּץ ְו ָאנ ִֹכי ּ ִפ ִ ּנ ִ יש וַ ָ ּיבֹא ֶאל הָ ִא ׁ
הָ ִא ׁ
קום ל ְ ַּגמַ ִּלים) :כד ,ל-לא(
ו ָּמ ֹ
שיאמר 'למה תעמוד' ואחר כך יאמר 'בא וגו'': ויבא אל וגו' והנה עומד על וגו' .צריך לדעת מה בא
עוד ירצה על זה הדרך ,והנה עומד וגו' ,שהגם ששאול שאל ללמדנו באומרו והנה עומד וגו' ,ועל פי דברי רבותינו ז"ל )ילקוט
האיש את רבקה 'היש בית אביך מקום' וגו' ואמרה 'גם תבן וגו' שם( שאמרו 'כי הכיר אליעזר במרוצתו של לבן לרעה ,והזכיר שם
גם מקום ]ללון[' וגו' )פס' כג-כה( ,אף על פי כן לא מפני זה נטה המפורש והעמיד הגמלים באויר על העין' .והוא אומרו הגמלים
אחריה ללכת בית אביה ,אלא עמד במקומו על העין .ואומרו בא על העין ,והוא עמד על הגמלים דכתיב והנה עומד וגו',
ברוך וגו' ואחר כך אמר למה וגו' ,נתכוון לומר לו כי מה וממקום גבוה קרא לו לבן ,והוא אומרו בא ברוך ה' ,ואחר שבא
שמזמנו לבא אצלו ,לא להאכסינו בביתו ,אלא שלא יעמוד בחוץ, ממקום גבוה ,דבר אליו למה תעמוד בחוץ .ובזה לא קשה למה
אבל לעולם צורכו על עצמו ,כי ֵעינֵי רְ ָׁש ִעים ִּתכְ לֶינָה )איוב יא כ(: הקדים לומר בא וגו' ואחר כך אמר למה תעמוד וגו' ,כי הראוי
יו"ל ע"י :מערכת "שיעור אור החיים הק'" .לתגובות והערות בטל .052-7137506 :או בדוא"ל .7617506@gmail.com :
ג
