gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: רגע להתבונן · Rega Lehisboinen

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר' חיי‪-‬שרה תשפ"ז‬ ‫גליון מס' ‪174‬‬ ‫"עומקים" ‪ -‬פרק י"ד | כך הלב שלנו מסוגל להכיל? להאזנה בקו התוכן שלנו‪ | 08-6679134 :‬לצפייה פנה למייל הרשום מטה‬ ‫ילדים שקופים וחלומות מתוקים‬ ‫השוויגער‪ .‬לחילופין‪ ,‬עם השכנה ועם החברה‪ .‬וזהו!‬ ‫המאמר הקודם נגע בלבבות רבים‪ .‬חלקים גדולים מתוך‬ ‫לבסוף נרדם על הכרית הלחה‪.‬‬ ‫ציבור הקוראים‪ ,‬הרגישו שהדברים מדברים אליהם באופן‬ ‫תגובות על גליון וירא 'הסבל כנשק סמוי'‬ ‫‪-----‬‬ ‫חלפו שנים מאז‪ .‬שמעון שבע אכזבות‪ .‬רוב החיים חלפו‬ ‫אישי‪ .‬גם הם מוצאים את עצמם מנסים להשיג תועלת‬ ‫אבל לא מול מטפל או‬ ‫שלי‪- - .‬‬ ‫זה ממש הסיפור ‪- - -‬‬ ‫כך‪ .‬בלי היכולת לגייס את הלב של אבא או אמא‪.‬‬ ‫דווקא דרך הסבל‪ .‬אלו הביעו הזדהות עם שמעון (שם בדוי‬ ‫אחרים אלא מול עצמי והשם‪.‬‬ ‫ובכל אופן‪ ,‬מה שמחזיק אותו בחיים‪ ,‬אלו אותן הבלחות‬ ‫כמובן)שביקש שלא להפעיל את המזגן‪ ,‬גם כאשר הזיע‬ ‫יחידות ובודדות שהתרחשו בחיים‪ ,‬שבהן הצליח לעצור את‬ ‫קשות‪ ,‬רק כדי להצדיק בתוכו את העלבון הקשה שחווה‬ ‫הנפילות הכי קשות שלי ברוחניות באות רק מזה‬ ‫הגלגל הענק‪ ,‬ולגרום להם להתגייס למענו‪.‬‬ ‫אצל ה'בוס'‪.‬‬ ‫שאני לא מסוגל לסלוח על עצמי שקרתה הנפילה‬ ‫פעם אחת כאשר סירב במפגיע לחזור לישיבה בתחילת‬ ‫ואז כמובן הגיעה הבקשה הטבעית של הקוראים‪" :‬נו‪ ,‬מה‬ ‫הראשונה וכדי לתחזק את הכאב והמחאה על הנפילה‬ ‫השבוע‪ .‬אמא התחננה לאבא שיעזוב הכול ויגיע הביתה‪.‬‬ ‫עושים עם זה?" האמת היא‪ ,‬שכדי להמשיך הלאה‪ ,‬אנו‬ ‫הזאת‪ ,‬אני ממשיך ליפול עוד ועוד ועוד‪ ,‬עד שכבר אין‬ ‫פעם נוספת‪ ,‬כאשר לא התקשר הביתה מהישיבה‬ ‫חייבים ללמוד את שורשי התופעה‪.‬‬ ‫מקום לאיפה ליפול ורק אז אני מרשה לעצמי לקום‪.‬‬ ‫במשך שבועיים רצופים‪ .‬איך שהוא התקשרה האחות‬ ‫נחזור ‪ -‬אם כך ‪ -‬לשמעון‪ .‬התופעה המרכזית בחיים שלו‬ ‫*‬ ‫הגדולה לישיבה‪ ,‬כדי לעדכן שאמא מודאגת‪.‬‬ ‫היתה‪" :‬החלום המתוק"‪ .‬ממנו הוא ניזון שנים רבות‪.‬‬ ‫יישר כח על המאמרים שמאירים את עיני השכל‪.‬‬ ‫ופעם שלישית‪ ,‬כאשר סירב להתקדם בשידוך שכבר‬ ‫היה לו חלום ילדות‪ :‬שאבא ואמא יתייחסו אלי‪ .‬שאני‬ ‫עם המאמר של השבוע אני מאוד מזדהה‪.‬‬ ‫הגיע לישורת האחרונה‪( .‬גם אז אבא אמר שהוא נותן לו‬ ‫אהיה להם חשוב בחייהם‪ .‬שפתאום יבוא להם להתעניין בי‪.‬‬ ‫אני חושב שההתנהגות בצורה זו‪ ,‬של ענישה‬ ‫חמש דקות כדי להחליט‪ ,‬כי הוא חייב לרוץ‪)...‬‬ ‫לשאול מה שלומי‪ .‬שירצו לדעת מה עובר עלי‪.‬‬ ‫עצמית כדי להוכיח את הסבל‪ ,‬היא תוצאה של ’’אמונה‬ ‫ועדיין שמעון דבק בחלום עד היום‪ .‬ועדיין הוא משוכנע‬ ‫זה היה חלום יקר כל כך בחיים שלו‪ ,‬שגם היום הוא יהיה‬ ‫לאי זכות קיום’’‪.‬‬ ‫שכלל שיתרבו מקרי הסבל שלו‪ ,‬סוף‪-‬סוף יוכל החלום שלו‬ ‫מוכן לשלם הרבה מאוד‪ ,‬כדי להגשים את החלום‪.‬‬ ‫*‬ ‫להתגשם‪ .‬כך יהיה מישהו שיראה אותו‪.‬‬ ‫יש סיטואציה שחזרה על עצמה פעמים רבות מדי בחיים‬ ‫האמת שהדברים נראים עמוקים והם אכן כאלו‪,‬‬ ‫כתבנו כבר בעבר על התופעה שנקראת "שיחזור‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫אבל הם גם מאד פשוטים וישרים ומוכרים לכל אחד‪...‬‬ ‫טראומה"‪ .‬יש לכך יותר מהסבר אחד וגם שניים‪ .‬כאשר אנו‬ ‫שעת אחר‪-‬הצהריים‪ .‬הוא נסחב בגפו הביתה מהחיידר‪.‬‬ ‫אתמול הבן שלי‪( ,‬בן ארבע!) נעלב ממשהו‪ ,‬הצענו‬ ‫עוסקים בתופעה הנוכחית אנו יכולים להבין‪ ,‬שעדיין ‪-‬‬ ‫וזה היה הזמן של שיחזור זכרונות היום‪.‬‬ ‫לו סוכריה וכדו'‪ ,‬והוא סירב‪...‬‬ ‫למרות גילו הבוגר ‪ -‬שמעון טרם וויתר על חלום הילדות‪ ,‬שאי‬ ‫בכיתה הוא ילד שקט‪ ,‬כמעט שקוף‪ .‬באמצע לימוד‬ ‫אפשר לומר הרבה סיבות לסירוב הזה‪ ,‬אבל הכי‬ ‫פעם יכול לזכות ליחס מההורים‪.‬‬ ‫הגמרא התעוררה אצלו שאלה‪ .‬הצביע‪ .‬הרב'ה עבר עשרות‬ ‫פשוט וישר והגיוני ‪ -‬שהוא מנסה בכוח להישאר כעת‬ ‫אותם "הורים" שאנו מדברים עליהם‪ ,‬הם כבר לאו דווקא‬ ‫פעמים על פני הכיתה‪ ,‬ולא התייחס לאצבע שלו‪ .‬הוא נשאר‬ ‫'מסכן'‪,‬‬ ‫ההורים שלו ‪ -‬אמא ואבא‪ .‬כיום‪ ,‬בגילו הבוגר‪ ,‬כל אחד‬ ‫תקוע עם השאלה‪ .‬שמר בלבו את השאלה‪ .‬ישאל את אבא‬ ‫בסירוב הזה הוא [כאילו] אומר‪ :‬אל תיקח לי את‬ ‫שנתפס בעיניו כדמות סמכותית‪ ,‬או כל דמות אחרת שהוא‬ ‫בערב‪ .‬הוא בוודאי ירווה ממנו נחת‪.‬‬ ‫המסכנות על ידי סוכריה! אני מעדיף להישאר מסכן!‬ ‫ֵה ליחס מהם‪.‬‬ ‫נתלה בה‪ ,‬נכנס לתפקיד "ההורים"‪ ,‬והוא כָּמ ַּ‬ ‫בהפסקה התארגן משחק‪ .‬כל החברים שובצו במשחק‪.‬‬ ‫אני חושב שכך ארוויח יותר!!!‬ ‫ואז המנגנון נכנס לפעולה‪ .‬שמעון חייב להוכיח שהוא‬ ‫הוא ביקש גם שיבוץ‪ .‬אפילו זניח‪ ,‬העיקר להשתתף‪ .‬החברים‬ ‫סובל‪ ,‬ובכך לזכות לאמפתיה שהוא זקוק לה נואשות‪.‬‬ ‫לא התייחסו אליו‪ .‬הוא נשכח בצד‪ .‬נותר לעמוד ולצפות‬ ‫תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה‬ ‫בטח תשאלו את עצמכם‪ ,‬כיצד זה משפיע על שלום‪-‬‬ ‫בחברים המשחקים‪ .‬אמא צריכה לדעת על כך‪ .‬בערב יספר‬ ‫הבית שלו? ‪ -‬גם זה סיפור ארוך‪ ,‬עם תובנות חשובות מאוד‪.‬‬ ‫לה‪.‬‬ ‫ואת זה נדחה כבר למאמר הבא בעז"ה‪ .‬כי השבוע חשוב‬ ‫בחדר אוכל בצהריים‪ .‬ילד אכל את המנה שלו‪ .‬ניסה‬ ‫להקדיש כמה מילים על האפשרויות להיחלץ מהמצב הזה‪.‬‬ ‫לדרוש את שלו‪ .‬הלה הטיח בו מילים קשות ופוגעניות‪ .‬אבא‬ ‫וגם כמה מילים עבורנו כהורים ומחנכים‪.‬‬ ‫חייב לדעת על כך ולטפל בענין הזה‪.‬‬ ‫*‬ ‫שלוש שעות חלפו מאז שהגיע הביתה ועד שנשכב‬ ‫שאלה‪ :‬קשה לנו להגדיר מה קרה ולמה‪ ,‬אך לאחרונה‬ ‫אז כיצד נחלצים מהמלכודת?‬ ‫לישון‪ .‬והיה נראה שהחלום ימתין בצד‪.‬‬ ‫הילדים שלנו נהיו תינוקיים‪ .‬הם מנדנדים כל הזמן‪ .‬לא‬ ‫היציאה מהדפוס הזה דורשת התבוננות במעשינו‪.‬‬ ‫לא היתה אפילו דקה פנויה אחת להקשיב לו‪ .‬אבא אדם‬ ‫מסוגלים להתמודד‪ .‬לא לוקחים אחריות‪ .‬מה אפשר‬ ‫חשוב שנזהה בעצמנו את הרגעים שבהם אנו בוחרים‬ ‫חשוב‪ .‬מנהל חצי עולם‪ .‬בזמן המועט שהוא משתחל הביתה‬ ‫לעשות?‬ ‫תשובה‪ :‬נתפסתי דווקא להגדרה "תינוקיים"‪ .‬יש בוודאי‬ ‫לסבול ‪ -‬לסרב להקלה‪ ,‬לצום מכעס או להתכנס במרירות‪.‬‬ ‫נמצא כל הזמן בשיחות טלפון דחופות‪.‬‬ ‫משהו בהרגשה שלכם‪ .‬אולי הילדים נסוגו אחורה‬ ‫לשאול את עצמנו‪' :‬האם אני באמת חסר אונים כפי שהייתי‬ ‫אמא עסוקה בריצוי‪ .‬מעסיקה בשיחות טלפון את אמא‬ ‫מבחינת הגיל‪.‬‬ ‫בגיל ילדות? או שמא יש לי כיום כלים לבטא את רגשותיי‬ ‫הפנסיונרית‪ ,‬מפייסת את השוויגער הכועסת‪ ,‬מכינה עוגה‬ ‫לא ניכנס כעת למושגים מקצועיים בגלל חוסר היריעה‪,‬‬ ‫בדיבור בוגר‪ ,‬מכובד וישיר?'‬ ‫לשכנה היולדת‪ ,‬ומרגיעה את החברה הפגועה‪ .‬בין לבין‬ ‫אך יש משהו שניתן לעשות בכל מצב רגשי כזה או‬ ‫ובתפקידנו כהורים ומחנכים‪ ,‬עלינו ללמוד לקרוא את‬ ‫מבשלת ארוחה לאבא החשוב‪ .‬וכמובן‪ ,‬מכבסת‪ ,‬מקפלת‬ ‫אחר‪ .‬לנסות להסביר לעצמינו‪ ,‬את מה שהילדים מנסים‬ ‫השתיקות‪ .‬חובה עלינו לראות את הילד‪/‬התלמיד השקט‪,‬‬ ‫ומגהצת‪ .‬כי אבא אוהב להגיע לבית מסודר ומאורגן‪.‬‬ ‫לשדר לנו דרך ההתנהגות שלהם‪ .‬בשפה הטיפולית‬ ‫קוראים לזה 'לעשות להם כפיל'‪ .‬כלומר‪ ,‬לדבר‬ ‫הרגוע‪ ,‬שאינו תובע תשומת לב בצעקות‪ ,‬ולהעניק לו את‬ ‫עבור שמעון לא נותרה דקה פנויה‪.‬‬ ‫במקומם‪.‬‬ ‫המבט וההקשבה דווקא ברגעים הרגילים של החיים‪ .‬כאשר‬ ‫וכאשר נשכב במיטה‪ ,‬ושוב הזכרונות של היום שחלף‪,‬‬ ‫אם אני מדבר במקום הילדים שלכם‪ ,‬אני מנסה לומר‬ ‫ילד ירגיש שהוא קיים‪ ,‬רצוי ואהוב כשהוא בריא ושמח ‪ -‬הוא‬ ‫ושוב החלום המתוק שהתנפץ‪ ,‬הוא פרץ בבכי‪ .‬בהתחלה‬ ‫לכם ההורים‪" :‬בתקופה האחרונה נדרשנו להיות גדולים‬ ‫לא יצטרך לעולם לגייס את הסבל ואת הכאב כדי שיבחינו‬ ‫מתחת לשמיכה‪ .‬התבייש מעצמו שהוא בוכה‪.‬‬ ‫יותר מכפי גילנו‪ .‬אנו מתגעגעים לתקופה של חוויות‬ ‫בקיומו‪.‬‬ ‫תוך כדי עלתה לו מחשבה‪ .‬אולי יגביר את הבכי ואת‬ ‫הילדות שלנו‪ .‬פחות לחץ ופחות עול"‪.‬‬ ‫וכאשר אנו מבחינים שהילד שואב את תשומת לבנו‬ ‫הגניחות‪ .‬ושוב החלום המתוק הזה‪ :‬אולי אמא תשמע והלב‬ ‫דווקא אחרי שאנו מצליחים להקשיב לבקשה שלהם‪,‬‬ ‫באמצעות הדגשת הסבל שלו‪ ,‬זה הזמן לציין לו‪ ,‬שאנו‬ ‫שלה יתעורר‪.‬‬ ‫יש להם פחות צורך להביע את זה במעשים‪.‬‬ ‫נשמח להתייחס אליו גם בזמנים יפים ושמחים‪.‬‬ ‫אך אמא עדיין היתה שקועה כולה‪ .‬עם אמא שלה ועם‬ ‫שאלות ניתן לשלוח למייל ‪ptachlo1@gmail.com‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"‬ ‫או בפנייה למייל המצורף‬