רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — חיי שרה (2026-11-02)

פר' חיי-שרה תשפ"ז
גליון מס' 174
"עומקים" -פרק י"ד | כך הלב שלנו מסוגל להכיל? להאזנה בקו התוכן שלנו | 08-6679134 :לצפייה פנה למייל הרשום מטה
ילדים שקופים וחלומות מתוקים
השוויגער .לחילופין ,עם השכנה ועם החברה .וזהו! המאמר הקודם נגע בלבבות רבים .חלקים גדולים מתוך
לבסוף נרדם על הכרית הלחה. ציבור הקוראים ,הרגישו שהדברים מדברים אליהם באופן
תגובות על גליון וירא 'הסבל כנשק סמוי'
----- חלפו שנים מאז .שמעון שבע אכזבות .רוב החיים חלפו אישי .גם הם מוצאים את עצמם מנסים להשיג תועלת
אבל לא מול מטפל או שלי- - .
זה ממש הסיפור - - - כך .בלי היכולת לגייס את הלב של אבא או אמא. דווקא דרך הסבל .אלו הביעו הזדהות עם שמעון (שם בדוי
אחרים אלא מול עצמי והשם. ובכל אופן ,מה שמחזיק אותו בחיים ,אלו אותן הבלחות כמובן)שביקש שלא להפעיל את המזגן ,גם כאשר הזיע
יחידות ובודדות שהתרחשו בחיים ,שבהן הצליח לעצור את קשות ,רק כדי להצדיק בתוכו את העלבון הקשה שחווה
הנפילות הכי קשות שלי ברוחניות באות רק מזה
הגלגל הענק ,ולגרום להם להתגייס למענו. אצל ה'בוס'.
שאני לא מסוגל לסלוח על עצמי שקרתה הנפילה
פעם אחת כאשר סירב במפגיע לחזור לישיבה בתחילת ואז כמובן הגיעה הבקשה הטבעית של הקוראים" :נו ,מה
הראשונה וכדי לתחזק את הכאב והמחאה על הנפילה
השבוע .אמא התחננה לאבא שיעזוב הכול ויגיע הביתה. עושים עם זה?" האמת היא ,שכדי להמשיך הלאה ,אנו
הזאת ,אני ממשיך ליפול עוד ועוד ועוד ,עד שכבר אין
פעם נוספת ,כאשר לא התקשר הביתה מהישיבה חייבים ללמוד את שורשי התופעה.
מקום לאיפה ליפול ורק אז אני מרשה לעצמי לקום.
במשך שבועיים רצופים .איך שהוא התקשרה האחות נחזור -אם כך -לשמעון .התופעה המרכזית בחיים שלו
*
הגדולה לישיבה ,כדי לעדכן שאמא מודאגת. היתה" :החלום המתוק" .ממנו הוא ניזון שנים רבות.
יישר כח על המאמרים שמאירים את עיני השכל.
ופעם שלישית ,כאשר סירב להתקדם בשידוך שכבר היה לו חלום ילדות :שאבא ואמא יתייחסו אלי .שאני
עם המאמר של השבוע אני מאוד מזדהה.
הגיע לישורת האחרונה( .גם אז אבא אמר שהוא נותן לו אהיה להם חשוב בחייהם .שפתאום יבוא להם להתעניין בי.
אני חושב שההתנהגות בצורה זו ,של ענישה
חמש דקות כדי להחליט ,כי הוא חייב לרוץ)... לשאול מה שלומי .שירצו לדעת מה עובר עלי.
עצמית כדי להוכיח את הסבל ,היא תוצאה של ’’אמונה
ועדיין שמעון דבק בחלום עד היום .ועדיין הוא משוכנע זה היה חלום יקר כל כך בחיים שלו ,שגם היום הוא יהיה
לאי זכות קיום’’.
שכלל שיתרבו מקרי הסבל שלו ,סוף-סוף יוכל החלום שלו מוכן לשלם הרבה מאוד ,כדי להגשים את החלום.
*
להתגשם .כך יהיה מישהו שיראה אותו. יש סיטואציה שחזרה על עצמה פעמים רבות מדי בחיים
האמת שהדברים נראים עמוקים והם אכן כאלו,
כתבנו כבר בעבר על התופעה שנקראת "שיחזור שלו.
אבל הם גם מאד פשוטים וישרים ומוכרים לכל אחד...
טראומה" .יש לכך יותר מהסבר אחד וגם שניים .כאשר אנו שעת אחר-הצהריים .הוא נסחב בגפו הביתה מהחיידר.
אתמול הבן שלי( ,בן ארבע!) נעלב ממשהו ,הצענו
עוסקים בתופעה הנוכחית אנו יכולים להבין ,שעדיין - וזה היה הזמן של שיחזור זכרונות היום.
לו סוכריה וכדו' ,והוא סירב...
למרות גילו הבוגר -שמעון טרם וויתר על חלום הילדות ,שאי בכיתה הוא ילד שקט ,כמעט שקוף .באמצע לימוד
אפשר לומר הרבה סיבות לסירוב הזה ,אבל הכי פעם יכול לזכות ליחס מההורים. הגמרא התעוררה אצלו שאלה .הצביע .הרב'ה עבר עשרות
פשוט וישר והגיוני -שהוא מנסה בכוח להישאר כעת אותם "הורים" שאנו מדברים עליהם ,הם כבר לאו דווקא פעמים על פני הכיתה ,ולא התייחס לאצבע שלו .הוא נשאר
'מסכן', ההורים שלו -אמא ואבא .כיום ,בגילו הבוגר ,כל אחד תקוע עם השאלה .שמר בלבו את השאלה .ישאל את אבא
בסירוב הזה הוא [כאילו] אומר :אל תיקח לי את שנתפס בעיניו כדמות סמכותית ,או כל דמות אחרת שהוא בערב .הוא בוודאי ירווה ממנו נחת.
המסכנות על ידי סוכריה! אני מעדיף להישאר מסכן! ֵה ליחס מהם. נתלה בה ,נכנס לתפקיד "ההורים" ,והוא כָּמ ַּ בהפסקה התארגן משחק .כל החברים שובצו במשחק.
אני חושב שכך ארוויח יותר!!! ואז המנגנון נכנס לפעולה .שמעון חייב להוכיח שהוא הוא ביקש גם שיבוץ .אפילו זניח ,העיקר להשתתף .החברים
סובל ,ובכך לזכות לאמפתיה שהוא זקוק לה נואשות. לא התייחסו אליו .הוא נשכח בצד .נותר לעמוד ולצפות
תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה
בטח תשאלו את עצמכם ,כיצד זה משפיע על שלום- בחברים המשחקים .אמא צריכה לדעת על כך .בערב יספר
הבית שלו? -גם זה סיפור ארוך ,עם תובנות חשובות מאוד. לה.
ואת זה נדחה כבר למאמר הבא בעז"ה .כי השבוע חשוב בחדר אוכל בצהריים .ילד אכל את המנה שלו .ניסה
להקדיש כמה מילים על האפשרויות להיחלץ מהמצב הזה. לדרוש את שלו .הלה הטיח בו מילים קשות ופוגעניות .אבא
וגם כמה מילים עבורנו כהורים ומחנכים. חייב לדעת על כך ולטפל בענין הזה.
* שלוש שעות חלפו מאז שהגיע הביתה ועד שנשכב
שאלה :קשה לנו להגדיר מה קרה ולמה ,אך לאחרונה אז כיצד נחלצים מהמלכודת? לישון .והיה נראה שהחלום ימתין בצד.
הילדים שלנו נהיו תינוקיים .הם מנדנדים כל הזמן .לא
היציאה מהדפוס הזה דורשת התבוננות במעשינו. לא היתה אפילו דקה פנויה אחת להקשיב לו .אבא אדם
מסוגלים להתמודד .לא לוקחים אחריות .מה אפשר
חשוב שנזהה בעצמנו את הרגעים שבהם אנו בוחרים חשוב .מנהל חצי עולם .בזמן המועט שהוא משתחל הביתה
לעשות?
תשובה :נתפסתי דווקא להגדרה "תינוקיים" .יש בוודאי לסבול -לסרב להקלה ,לצום מכעס או להתכנס במרירות. נמצא כל הזמן בשיחות טלפון דחופות.
משהו בהרגשה שלכם .אולי הילדים נסוגו אחורה לשאול את עצמנו' :האם אני באמת חסר אונים כפי שהייתי אמא עסוקה בריצוי .מעסיקה בשיחות טלפון את אמא
מבחינת הגיל. בגיל ילדות? או שמא יש לי כיום כלים לבטא את רגשותיי הפנסיונרית ,מפייסת את השוויגער הכועסת ,מכינה עוגה
לא ניכנס כעת למושגים מקצועיים בגלל חוסר היריעה, בדיבור בוגר ,מכובד וישיר?' לשכנה היולדת ,ומרגיעה את החברה הפגועה .בין לבין
אך יש משהו שניתן לעשות בכל מצב רגשי כזה או ובתפקידנו כהורים ומחנכים ,עלינו ללמוד לקרוא את מבשלת ארוחה לאבא החשוב .וכמובן ,מכבסת ,מקפלת
אחר .לנסות להסביר לעצמינו ,את מה שהילדים מנסים
השתיקות .חובה עלינו לראות את הילד/התלמיד השקט, ומגהצת .כי אבא אוהב להגיע לבית מסודר ומאורגן.
לשדר לנו דרך ההתנהגות שלהם .בשפה הטיפולית
קוראים לזה 'לעשות להם כפיל' .כלומר ,לדבר הרגוע ,שאינו תובע תשומת לב בצעקות ,ולהעניק לו את עבור שמעון לא נותרה דקה פנויה.
במקומם. המבט וההקשבה דווקא ברגעים הרגילים של החיים .כאשר וכאשר נשכב במיטה ,ושוב הזכרונות של היום שחלף,
אם אני מדבר במקום הילדים שלכם ,אני מנסה לומר ילד ירגיש שהוא קיים ,רצוי ואהוב כשהוא בריא ושמח -הוא ושוב החלום המתוק שהתנפץ ,הוא פרץ בבכי .בהתחלה
לכם ההורים" :בתקופה האחרונה נדרשנו להיות גדולים לא יצטרך לעולם לגייס את הסבל ואת הכאב כדי שיבחינו מתחת לשמיכה .התבייש מעצמו שהוא בוכה.
יותר מכפי גילנו .אנו מתגעגעים לתקופה של חוויות בקיומו. תוך כדי עלתה לו מחשבה .אולי יגביר את הבכי ואת
הילדות שלנו .פחות לחץ ופחות עול". וכאשר אנו מבחינים שהילד שואב את תשומת לבנו הגניחות .ושוב החלום המתוק הזה :אולי אמא תשמע והלב
דווקא אחרי שאנו מצליחים להקשיב לבקשה שלהם,
באמצעות הדגשת הסבל שלו ,זה הזמן לציין לו ,שאנו שלה יתעורר.
יש להם פחות צורך להביע את זה במעשים.
נשמח להתייחס אליו גם בזמנים יפים ושמחים. אך אמא עדיין היתה שקועה כולה .עם אמא שלה ועם
שאלות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com
-
המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
