מתיקות הפרשה · Mesikis Haparshah — חיי שרה (2026-11-02)

1 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
בעזהשי"ת
בעזהשי"ת נעתיק כאן כמה פרטים בענין השליחות של אליעזר לקדש רבקה ליצחק.
קפיצת הדרך לאליעזר בדרך חזרה כדי שלא יתיחד אליעזר עם רבקה
בפרקי דרבי אליעזר )פרק טז( כתב בא"ד ,בשש שעות ביום יצא העבד מחרן ,ולקח את א[
רבקה ואת דבורה מנקתה והרכיב אתהן על הגמלים ,ובשביל שלא יתיחד העבד עם רבקה בלילה
,1נקפצה הארץ לפניו ,ובשלש שעות בא לחברון. 2
1ביום לא היה חשש שהיו אנשים הרבה ואנשים הרבה
הרד"ל מדייק מה שכתב בלילה ,משמע דביום לא חיישינן ,שהיה מניקתה ונערותיה עמה ,ואפי' כבר נזהרו
בהא דלא יתייחד אדם עם נשים הרבה ,מ"מ כאן הרי היו אנשיו עמו )ואפי' היו כולן עבדים כנענים ,מ"מ הא
תניא בתוספתא שלהי קדושין ובירושלמי רפ"ב דע"ג ,דע"פ שני עבדים מותר להתייחד.
וכתב ,אלא שמ"מ צ"ע כיון שאליעזר זקן ביתו של אברהם אבינו היה ,וכל טוב אדוניו בידו ,לכאורה גבי דידיה
היה אפשר לקרותן כעבדים שלו ,שלבו גס בהן כדאמרינן לענין שבויה ספ"ב דכתובות )כז (:בשפחה דידיה,
ולא ראיתי להפוסקים ז"ל שהעירו בזה(.
היה חומרא יתירא
ואע"פ כן בלילה מוכח כאן דחיישינן ,ומשום שמא יישנו כולם ,וזו חומרא יתירה ,שאף הראב"ד בבעלי הנפש
שהובא דעתו באהע"ז סי' כ"ב לא החמיר בלילה רק להצריך שלשה אפי' בעיר כמו בדרך ,ומשום שמא יישן
האחד ,וכאן משמע מיעוט לשון רבים ,דאנשיו של אליעזר היו עכ"פ שניה לבר מדידיה ,ואע"פ כן חשו לחומרא
יתירא ,ומדת חסידות וקדושה.
2קפיצות הדרך גם בדרך החזרה
ומה שכתב שם בפרקי דרבי אליעזר דהיה לו קפיצת הדרך גם בדרך החזרה ,וכן כתב בתרגום יונתן )כד
סא( ,וכן כתב בילקוט שמעוני ,בשתי שעות ביום יצאו מחרן וקפצה הארץ לפניהם.
ועי' עוד במהרי"ל דיסקין מה שכתב ,עוד יש לפרש וילך ,שעתה התחיל להלוך בזריזות ,ועתה התחיל
הקפיצת הדרך ,ע"כ כתיב ויקח העבד את רבקה ,פי' דהעמיד הגמל שלה מקודם ,כדי שיתחיל הנס ממנה
תחילה קודם נערותיה בזכות צדקתה.
רקבה שאל לאליעזר מהיכן ידע יצחק שאנחנו באים היום כיון שהיה בדרך נס
וכתב עוד ,ותאמר מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו ,פי' דנראה מהליכתו דזה בא לקבל פנים אותנו ,ופי'
בלשון תמיהא מהיכן הוא יודע שאנחנו באים היום ,דהלא באנו בדרך נס דרך ארוכה בזמן קציר ,ואיך ידע
זאת ,ואמר העבד הוא אדוני ,פי' ויש לו רוח הקודש.
בדרך החזרה לא קפצה לו הארץ
saifermechon@gmail.com להערות והארות
2 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
אכן מצינו בכמה מקומות שלא היה לו קפיצת הדרך רק בדרך הילוכו לשם ,ולא בדרך החזרה ,וכמו שכתב
החתם סופר בפרשתינו ,ואבוא היום אל העין ,ודרשו חז"ל היום יצאתי והיום באתי ,מלמד שקפצה לו ארץ,
למה הוצרך כאן אותו נס בהליכתו ,הלא בחזירתו לא קפצה הארץ ע"כ.
הקפיצה היתה כדי שלא תהיה יותר מבת ג' שנים ותהיה אסורה ליצחק שהיה כהן
וכן כתב בתורת משה ,אליעזר אמר היום יצאתי והיום באתי ,קפצה לו הארץ ,ובחזרתו לא קפצה לו ,כי
לפענ"ד צורך הקפיצה היה כי היתה רבקה בו ביום בת ג' שנים מצומצמות ,ואם ימתין עוד יום אחד שוב תהיה
גיורת שנתגיירה יותר מבת ג' שנים ויום אחד ,דאסורה לכהן ,וה"ה ליצחק עולה תמימה ,ע"כ קפצה ליה ארעא,
משא"כ בחזירתן.
הכירו בפירות שהביא שהיה מבו ביום
וכתב לפרש בזה מה שאמר להם אליעזר אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני וכו' ,על פי
מה שכתב לפרש במקום אחר ,כי לא האמינו לו שבא ביומו ,עד שנתן להם מגדנות והכירו בהפירות שהיו
נתלשין ביומן ,כדאיתא ריש פרק אין צדין )ביצה כד ,(:דיש להכיר בהפירות.
אמרו שיכול להתמהמה שם כיון שילך בדרך החזרה בקפיצה ,והשיב דלא כן יהיה
והנה כי כן אמרו לו אחר נתינת המגדנות ,כיון שבחכמתך תוכל לילך מהלך כמה ימים ביום אחד ,אין הפסד
אם תשב הנערה אתנו ימים או עשור ,ויהיה פירוש ימים ממש או עשרה ימים ,כפי שיעור הנסיעה ,ושוב תלך
בקפיצה ,ואמר להם ,טעיתם ,כי אין מחכמתי לקפוץ ,אל תאחרו אותי כי ה' הצליח דרכי על דרך נס ,אבל
בחזרה אלכה לי אל אדוני בהליכה ולא בקפיצה.
הקב"ה התאוה לתפילתו של יצחק ,על כן לא קפצה לו הארץ בחזרה
ועוד טעם אחר בזה כתב בחתם סופר ,כי עתה הלך יצחק לשוח ולהתפלל על הצלחת העבד עם הזדמנת
בת זוגו ,והקב"ה לא רצה לגלות לו ליצחק את בת זוגו עד שהתפלל תחילה ,כי הקב"ה התאוה לתפלתו ,ע"כ
נתאחרו בדרך ולא קפצה להו ארעא ,אמנם מיד כשיצא יצחק לשוח בשדה ,אחר תפלתו ,מיד וישא עיניו וירא
והנה גמלים באים ,ברגע כמימריה ראה אותם ,וזה שספר לו העבד ,שקפצה לו הארץ בהליכתו ,ומכ"ש שהיה
לו לקפוץ בחזירתו ,אלא שנזדמנה לו רבקה בתפלתו של יצחק) .אבל צ"ע בכל זה ,דהרי היה הדרך משך ימים
רבים בין חרן למקומו של יצחק וצ"ע(.
רצו להמית אליעזר כדי שיאסר יצחק לכל העולם
ועוד טעם כתב בחתם סופר ,על פי מה שאמרו חז"ל שרצו להמית אליעזר ,ומת בתואל תחתיו ,דהנה לבן
בקש לעקור הכל ,ורצה להמית אליעזר עבד אברהם בלילה ,והנה איתא במס' נזיר )יב (.דמי ששלח שליח
לקדש אשה סתם ,ומת השליח בדרך ,אסור בכל הנשים שבעולם ,דחזקה שליח עושה שליחותו ,ועי' ברמב"ן
פרשה זו )פסוק ח'( שהתיר לו לישא כל הנשים שבעולם חוץ מבנות כנען ,ולפי זה אם ימות אליעזר שם ,יהא
יצחק אסור לישא אשה ,ועל ידי זה יעקור הכל ,ונעשה נס שמת בתואל תחתיו.
אברהם אבינו לא חשש לזה כיון שהיה רק זמן מיעוט כיון שהיה קפיצת הדרך
ולכאורה קשיא על אברהם ,האיך עשה שליח סתם ולא חייש למיתת שליח בדרך ,ע"כ דהוצרך לשמש בשמות
לקפיצת הדרך וגבי זמן מועט לא חיישינן למיתה ,לכן הוצרך קפיצת הדרך בהליכתו.
בדרך חזרה לא צריך כיון שהיה אנשים עמו
saifermechon@gmail.com להערות והארות
3 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
ולא הוצרך בחזירתו ,שכבר היתה רבקה בדרך עם מניקתה ושאר עבדיו שהולכים לביתו) .וגם על זה יש לעיין
דהרי עבדיו היו עמו גם בדרך ההליכה(.
קפצה הארץ לאליעזר כיון שהיה בדרך יציאה מן הארץ ואדרבה ילך מארץ ישראל
והנה החתם סופר כתב בפר' ויצא לתרץ השאלה שנשאל ,מדוע היתה זאת שאליעזר עבד אברהם קצפה לו
ארעא בהליכתו לחרן להביא את רבקה כפי' רש"י ,וליעקב לא קפצה לו הארץ רק בשובו להתפלל אל הר
המוריה.
דיש לומר כך ,שרמז לאבות הוא סימן לבניהם אחריהם ,כי אליעזר כנעני היה ,וקפצה לו חרן שהיא חוצה
לארץ לסימן שעתידים בני כנען להתגרש מארץ ישראל ותמהר הארץ לשלחם ולהקיא אותם ,משא"כ ליעקב
נרמז לו בהיפוך וכו'.
ולפי זה אתי שפיר למה בדרך הליכתו היה לו קפיצת הדרך שהוא בדרך יציאה מארץ ישראל ,אבל בחזירתו
שהיה לשוב לארץ ישראל לא היה קפיצת הדרך.
כיון שמת בתואל בו ביום והיה צריך קידושין ולכן היה צריך לקפיצה בדרך הליכה
ועוד טעם אחר למה היה קפיצת הדרך רק בדרך הליכו ,י"ל על פי מה שכתב בתפארת יהונתן לפרש בטעם
הדבר של קפיצת הדרך ,דנראה הטעם דהיה צריך לקפיצת ארץ ,כי יצחק היה קודש לה' ואינו ראוי לו ליקח
אשה בלי קדושי דאורייתא ,ובו בלילה מת בתואל ,ורבקה קטנה היהת ואינה בת קדושין דבר תורה ,ולכך בא
באותו יום בעודנו בתואל חי וקדשה בצמידים ,והוי נשואה גמורה דבר תורה.
לכל דבר יש זמן מסוגל בפרטיות ועל כן היה צריך קפיצה בדרך ההליכה
ועוד טעם אחר נראה לומר למה היה לו קפיצת הדרך רק בדרך הליכתו ולא בחזירתו ,על פי מה שכתב בדברי
יואל )עמ' תקיג( ,דאליעזר השיב להם אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי וגו' ,יש לפרש דהנה כלל גדול הוא,
שלכל דבר יש זמן מסוגל בפרטיות ,ולפעמים כשעוברת השעה ,אי אפשר עוד לתקן.
וכידוע המעשה מהה"ק ר' חיים וויטאל הובא בשם הגדולים להחיד"א זלה"ה ,וז"ל ,ידוע דחזקי' המלך
ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון וכו' ,ובזמן שהרב מהרח"וו זלה"ה היה בעיר הקודש ירושלים ,בא שר אחד
תקיף וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו ,וא"ל הגוים יש חכם שהוא
אלקי ושמו ר' חיים וויטאל ,ודאי שהוא יכול לפתחו ,ושלח אחריו יום השישי וא"ל גוזרני עליך שבעוד שהולך
הוא לבית המקדש פתוח תפלח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם ,והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפותחו,
ואם אין ,דמך בראשך.
ומהרח"ו עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ,ובא רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשו ,כי זה השר
היה גלגול סנחריב וכו' ,ואתה יש בך ניצוץ חזקי' המלך ,והיתה שער הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון וכו' ,ובזה
היתה אתחלתא דגאולה ,והשיבו מהרח"ו לא רציתי להשתמש בשמות הקודש ,וא"ל האר"י אילו לא נשתמשת
לבוא לדמשק החרשתי ,אבל אחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותיקון גדול,
א"ל מהרח"ו א"כ אחזור לירושלים לפתחו ,א"ל חליף שעתה ולאו זמני' הוא ע"כ.
ואולי יש לפרש בד"ז מה שהשיב אליעזר אל תאחרו אותי ,כי עכשיו הוא עת רצון לדבר ,ואולי אם תאחרו אותי
יעבור השעה ויוכל ח"ו להתעכב זיווג הקדוש הזה ,וראי' לדבר שעכשיו היא עת רצון ,כי ה' הצליח את דרכי
בקפיצת הדרך למהר ביאתי לכאן ,מזה ראי' שבעת הזאת הוא עת רצון לגמור את הענין ע"כ אל תאחרי אותי,
saifermechon@gmail.com להערות והארות
4 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
לעת תפלת מנחה ,3ויצא יצחק להתפלל תפלת המנחה ,שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה ,ואין
שיחה אלא תפלה ,שנאמר תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו.
וזה שדייק אליעזר בתפלתו להקב"ה הקרה נא לפני 'היום' ,דייקא ,ולא יתאחר הדבר ליום אחר ,כי אולי ח"ו
תעבור השעה ולא יהיה עוד עת רצון כזה כמו שהיה באותו היום שקפצה לו הארץ ונזדמנה לו רבקה בתפלתו,
ומה"ט אמר גם ללבן ובתואל אל תאחרו אותי ,והראי' שה' הצליח את דרכי ועכשיו הוא עת רצון.
אליעזר היה לו נסיון גדול בנגיעה לדבר ,על כן היה צריך קפיצת הדרך בדרך ההליכה
ועוד כתב שם בדברי יואל )עמ' תקי( לפרש בטעם הדבר שהיה לו קפיצת הדרך ,ולפי זה ג"כ מיושב למה
דוקא בדרך הליכתו ,ע"פ מה שהביא רש"י מחז"ל שהיה לו לאליעזר נגיעה שיהיה יצחק לבתו ,וכתב ,והנה
באמת קשה מאוד לסלק הפניות והנגיעה לגמרי ,ובפרט בנגיעה גדולה כזה שהיה משתוקק להתדבק במקור
הקדושה ,שיצאו מזרעו השתלשלות הקדושה של האומה ישראלית ,והוא בודאי נסיון גדול עד למאוד להסתלק
מנגיעתו מכל וכל ,ולקיים השליחות באמת לאמיתו בלי שום פני' וזה לא ידע לבן להבחין ,הגם שהשיג שעשה
שליחותו באמונה ,אבל אם הוא באמת לאמיתו בלי שום פני' ,זה לא היה באפשרותו להשיג בכח טומאתו
הבאה ממקור השקר ,והיה כמסתפק אם אליעזר עושה שליחותו באמת לאמיתו בלי שום פניות או מעורב בו
עוד קצת נגיעה ,וז"ש מה' יצא הדבר לא נוכל דבר 'אליך' היינו מה שנוגע אליך ולעצמך ,רע או טוב ,כלומר
דהתשובה הנה רבקה לפניך יכול להיות במה שנוגע אליך רע ,באם אין כוונתך זכה ,ועדיין מעורב בו עוד פני'
להשיאו בתך ,או יכול להיות טוב באם כוונתך רצוי' וכל מגמותיך רק לקיים השליחות באמונה ,יהיה איך שיהיה
לא נוכל לשנות בדבר כיון דמה' יצא הדבר הנה רבקה לפניך קח ולך.
והנה אליעזר קיים בנפשו אל תאמין בעצמך ,וחשש שאם ימשך נסיון שליחותו לזמן מרובה ,פן לא יוכל לעמוד
בנסיון קשה כזה ,לעשות שליחותו באמונה בלי מחשבת פני' ,ע"כ התפלל לה' ואמר הקרה לפני היום ,דבאמת
היה בטוח בזכותו של אברהם שימציא ה' אשה ההגונת ליצחק ,אלא שחשש על נפשו שלא יכשל בשליחותו,
וע"כ התפלל הקרה לפני 'היום' שיזמין לו את רבקה בתפלתו היום ,שלא יתאחר ויתארך נסיונו וכו'.
וזה היה כוונת לבן במ"ש תשב הנערה אתנו ימים או עשור ,דהגם שידע שלא יכול למנוע הליכתו לגמרי ,כי
מה' יצא הדבר ,אבל חשב מחשבת און ,דעל ידי שיתאחר הענין פן ישתקע הדבר לגמרי על ידי שיתגברו על
אליעזר להסיתו ולמנוע משליחותו ,והשיב להם אליעזר אל תאחרו אותי ,וה' הצליח דרכי בדרך נס מה"ט כדי
שאוכל לעמוד בנסיוני וכו'.
3משמע מדברי הפרקי דרבי אליעזר דיצחק התפלל בזמן מנחה קטנה
וכתב שם ברד"ל דזהו מנחה קטנה ,שזמנה מתשעה שעות ומחצה ,ומזה קצת סמך לדברי הגאונים שברמב"ם
פ"ג מתפלה ה"ג שמנחה קטנה היא העיקרית) .לפי החשבון שיצא בששה שעות ביום ,ובדרך שהה ג' שעות,
ועי' עוד שם בפרקי דרבי אליעזר דגם הדרך לחרן שהה ג' שעות ,דזהו הזמן של קפיצת הדרך(.
ובאמת כן משמע מלשון הפסוק ,ויצחק יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ,והיינו לכאורה בפנות הערב ,והוא
מנחה קטנה ,וכן כתב בכלי יקר ,חז"ל למדו מכאן שיצחק תיקן תפילת מנחה שהוא לפנות ערב סמוך להערב
שמש וכו'.
חילוק אם תפלות נגד אבות או נגד קרבנות
saifermechon@gmail.com להערות והארות
5 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
אמר אברהם ליצחק להוציא את הבתולים לפי שחשד את אליעזר
רבי ישמעאל אומר ,אמר אברהם ליצחק בנו ,העבד הזה חשוד על העברות הוא ,ומרמה בידו ,4
שנאמר )הושע יב ח'( כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב ,ראה שמא נגע בצנור ,5אלא הבא את
הנערה האהלה ,והוצא את בתוליה באצבע ,אם טהורה בבתוליה ,הרי היא לך מפי הגבורה ,הכניסה
האהלה ,והוציא את בתוליה באצבע ,והראה אותן לאברהם אבינו ,ואחר כך לקחה ,שנאמר ויבאה
יצחק האהלה שרה אמו ,6שנמצא שלמה כשרה אמו וכו' ,וכך היו ישראל נוהגין להוציא את הבתלוים
באצבע ,7שלא יבואו לידי ספק ,שנאמר ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו את בתולי וגו'.
אליעזר זהו עוג מלך הבשן
ומסיק שם בפרקי דרבי אליעזר ,ונתן לו שכרו בעולם הזה ,בשביל שלא יהא שכר לרשעים בעולם
הבא ,והקימו למלך ,והוא עוג מלך הבשן .8
ועי' עוד בחתם סופר פר' נצבים )ד"ה ברבה פרשה זו מתחיל הלכה( שכתב בא"ד ,דהנה לפע"ד למ"ד תפלות
אבות תקנום ,אין שום סברה לומר שיהא זמנה של שחרית עד חצות ,כי אם כדכתיב דוקא וישכם אברהם
בבקר אל המקום אשר עמד שם ,וכן תפלת המנחה אינה מתחלת כי אם בזמן מנחה קטנה ולא מקודם ,דכתיב
ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ,ותפלת מעריב נמי דוקא תחלת הלילה ,דכתיב ויפגע במקום וילן שם כי
בא השמש ,ומנ"ל להמציא זמנים חדשים ,משא"כ אי אמרינן תפלות כנגד תמידים תקנום אתי שפיר ,דקרבן
תמיד של שחר נמי היה זמנו עד חצות ,ומו' ומחצה התחילת זמן תמיד של בין הערבים ואברים ופדרים כתיב
על מוקדה על המזבח כל הלילה וכו'.
4וכתב שם הרד"ל ,אפשר ר"ל אף שנקפצה הדרך לפניהם שלא יהלכו בלילה רק ביום ,מ"מ העבד שמרמה
בידו יש לחוש שבמרמה מצא מקום להתייחד ביום וליגע בה.
5פי' במקום בתולים ,ודבר בלשון צניעות.
6ופי' ברד"ל שם ,ומסיים ביה ויקח את רבקה ותהי לו לאשהש ,א"כ הבאה זו תחלה לא לשום אישות היתה,
אלא לראות אם טהורה בבתוליה.
7ויש להאריך בזה ,אם היה המנהג כן.
8מדרשים חלוקים בזה בענין אליעזר אם זהו עוג
וכתב הרד"ל ,ונראה שחולק על מ"ש בדרך ארץ זוטא ספ"ק שאליעזר עבד אברהם נכנס חי בגן עדן ,שהרי
עוג הרגו משה ,וגם מעובדא דר' בנאה ספ"ג דב"ב )נח (.דאשכחיה לאליעזר דקאי אבבא במערתא דאברהם,
משמע שלא נכנס חי לגן עדן אלא מת )ומשמע משם מזה שהיה ראוי לעמוד על פתח מערת אברהם שאינו
רשע כדקרי ליה כאן שלא יהיה שכר לרשעים בעולם הבא וכו' ,ולכן לפי מ"ש רפ"ג דיומא )כח (:זקן ויושב
בישיבה היה ,לא משמע לומר שהחמיץ אח"כ ונעשה רשע(.
וכתב ,ומצאתי בתוספות על התורה ס"פ חיי שרה שהרגישו בזה ,ותירצו דשני עוג הוו ,א' עבד אברהם שנכנס
חי לגן עדן ,וא' המולך אחריו שנקרא ג"כ בשמו ,כמו פרעה לכל מלכי מצרים ע"ש ,אבל מן המדרשים הנ"ל
שהבאתי מבואר שעוג שהרגו משה הוא זהו שהיה אליעזר עבד אברהם ,ולכן נתיירא משה ממנו ,וכן הוא
בתרגום יונתן ס"פ חוקת ע"ש.
וכן כתב בפי' פר אחד דמדרשים חלוקים.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
6 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
רבקה היתה יותר מבת ג' שנים ויום א'
וכתב הרד"ל שם ,ואפשר צ"ל אם שמרה בתוליה ,ומשמע מכאן שכבר היתה רבקה בת ג' ב[
שנים ויום א' כשיצתה מבית אביה ,שאם נגע בצנור לא היו בתוליה חוזרין ,ולא כמש"ל שהיתה פחותה
מבת ג' שנים ,שא"כ כנותן אצבע בעין ובתוליה חוזרין ,ולמה היה חושש שמא נגע בצינור] ,ואם נאמר
שמ"מ חשש להקפיד ע"ז משום לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ,וכמ"ש בזה בירושלמי
דכתובות פ"ק וכו' ,שאפי' בריה לא תבע בה )ובפי' הטור על התורה כתב מ"ש בתולה ואיש לא ידעה,
היינו שאפי' קודם ג' שנים לא ידעה איש אע"פ שגם הם ידעה בתולה היא( ,אכתי תקשה ,מ"מ מה
הואיל בבדיקה ,כיון שאפי' נגע בצנור בתוליה חוזרין מיד כדאיתא פ"ה דנדה )מה (.דלאלתר חוזרין.
וכתב ,ועי' תוס' יבמות )סא :ד"ה וכה"א( שהעלו שמדרשות חלוקין הן ,להסדר עולם רבה היתה בת
ג' שנים ,וליש אומרים בת י"ד שנים ,וע"ל פ"ב ,ובשלהי מס' סופרים תניא ,בת ג' שנים וג' ימים היתה
רבקה כשיצתה מבית אביה ,שכן היה דרכם של גדולים כשתלד להן בת מנהגן לשמוע לאחר ג'
ימים ,ולפי שלא שמע אביה לא טמא אותה עד עתה ,ועתה נעשה לה נס ומת אביה שלא יטמא
אותה ,דכתיב ואיש לא ידעה ,ואין איש אלא אביה ,שכך היה מנהגן של ארמיים לשכוב עם בנותיהם
בתולות ואח"כ משיאין אותה ע"כ ,והיינו שהיו מטמטין אותן מיד לאחר ג' שנים ויום אחד שהיא ראויה
לביאה ,ומפני שלא שמע עד ג' ימים ללידתה לא ידע שנעשית בת ג' שנים ויום אחד עד יום ההוא
שבא אליעזר ,וביום ההוא מת.
אע"פ שהיתה פחותה מג' שנים הכתוב הודיע שלא נבעלה כלל
ועי' עוד בבאר היטב פי' על רש"י שכתב על מה שכתב הכתוב והנערה טובת מראה מאד ג[
בתולה ואיש לא ידעה ,החזקוני נתחזק להקשות ,כיון דאמרינן בעלמא רבקה בת ג' שנים היתה
כשנשאה יצחק ,והאי עובדא דאליעזר קודם לכן היה ,א"כ פשיטא דבתולה היתה אפי' היתה
נבעלתה בתולותיה היו חוזרות כדאמרינן במס' נדה ,גם מהרא"י הקשה קושיא זו ,ותירץ דלהכי נמי
כתיב ואיש לא ידעה ,למימר דאפי' גנאי לא הוה בה ,כלומר שהיתה בתוליה.
רבקה נפלה מהגמל ונעשית מוכת עץ ,ומצאו העץ צבוע דם
אכן בילקוט שמעוני בפרשתינו כתב ,ותפול מעל הגמל ,לפי שראתה ברוח הקודש שעתיד ד[
לצאת ממנו עשו הרשע ,נזדעזעה ונעשית מוכח עץ ,ויצא ממנה דם בתולים ,מיד אמר הקב"ה
לגבריאל רד ושמור את הדם שלא יסריח ולא יהיה בו מום ,בא יצחק עליה ולא מצא לה בתולים,
חשדה מאליעזר ,אמר לה בתולותיך היכן הן ,אמרה לו כשנפלתי מן הגמל נעשיתי מוכת עץ ,אמר
לה שקר את מדברת אלא אליעזר פגע ביך ,ונשבעה לו שלא נגע בה ,הלכו ומצאו העץ צבוע דם,
מיד ידע יצחק שהיא טהורה.
לפי שנחשד אליעזר נכנס חי לגן עדן
אמר הקב"ה מה אעשה לעבד הזה שהיה חשוד ,אמר למלאכי השרת הכניסוהו חי בגן עדן ,הוא
אליעזר בן נמרוד ,והוא תמיה גדולה ,יצחק יצא מגן עדן חי ,ואליעזר נכנס לגן עדן חי.
העופות כיסו הדם ,ולכן זכו למצות כיסו הדם
ובהדר זקנים כתבו בעלי תוס' ,ויצא יצחק ,מהכין יצא מגן עדן ,ורבקה נשאה עיניה למרום ה[
וראתה שעתיד עשו לצאת ממנה ונזדעזעה ונפלה לארץ כדכתיב ותפול מעל הגמל ונעשית מוכת עץ
ונשרו בתוליה לארץ ובאו העופות וכיסו דמה ,וכשנכנס יצחק ולא מצא לה בתולים ,כעס עליה
וסיפרה לו כל המאורע והוא לא האמינה אלא אמר שאליעזר נגע בה ,וישבע לו אליעזר שלא נגע
saifermechon@gmail.com להערות והארות
7 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
בה אפי' באצבע הקטנה ,וא"ל יצחק לאליעזר כן תהיה בגן עדן שלא נגעת בה ,ויאמר לו אליעזר
אדוני כן יהיה ובשבועת אלהי ישראל נקי אנכי ,ובא עמי ואראך המקום שנפלה שם ,הלכו יחד ומצאו
אותו עץ ודם סביב לו שהיה מכוסה ,ולכך זכו העופות לכיסוי הדם ,מיד ידע יצחק שהיא טהורה
ושאליעזר צדיק גמור ,אמר הקב"ה למלאכי השרת הכניסו בגן עדן והוא אליעזר בן נמרוד והיינו
דאמר ר' יוסי יהי חלקי עם מי שחושדין אותו ואין בו.
לכן הכתוב הודיע שאהבה את רבקה
ובפענח רזא כתב ,ויאהבה ,תימה מהיכי תיתי לשנאותה ,וי"ל שלא מצא לה בתולים כי נשרו ו[
בנפול מעל הגמל ,והיה חשדה ושנאה ,ותספר לו ד"ז ,ואליעזר מעיד לה ,ואמרה לו לך בא עמי אולי
יערה ממרום רוח לעשות לי נס שנמצא הבתולים במקום המעשה ,והלכו ומצאו על אבן א' ויונה
מרחפת עליהם שלא ימסו וינגבו בחמה ורוח וילכו לאבוד.
וכתב ,וי"א חיה אחת שמרתן ולכך זכו לכיסוי דם ,מיד ויאהבה.
ובספר כל בו הל' כיסוי הדם כתב ,טעם למה זכו חיה ועוף לכסות דמן יותר מבהמות ,לפי ז[
כשהפילה רבקה את עצמה מעל הגמל כשראתה יצחק ,נשרו בתולותיה ,והיה יצחק חושד לאליעזר
שבא עליה ,וסיפר לו הענין כולו ,שנאמר ויספר העבד ליצחק ,והביאו אל המקום שנפלה והראה לו
דם הבתולים ,כי באתה חיה אחת ושמרה אותו שלא לקקוהו כלבים ושאר חיות השדה ,ואית דאמרי
אריה היה שבא ושמר אותו ,ולכן זכתה כל חיה הנאכלת לכסות דמה ,ועוף נמי זכה ,לפי שלמד לקין
לקבור הבל אחיו ,כמו שמפורש בתנחומא.
הבהמות לא כיסו הדם
ובספר רוקח )סי' שיט( כתב ,מצאתי כתוב באגדה שהלכו יצחק ואליעזר לאותו מקום ומצאו ח[
שם חיות ועופות שמכסין הדם ,ובהמה לא יצאה לכסות.
והגר"א כתב בספרו קול אליהו ,דמרומז בפסוק ,את כל הדברים אשר עשה ,ר"ת א'ל ט[
ת'תמה כ'י ל'א ה'יה ד'ם ב'תולים ,ר'אתה ,י'רדה מ'יד ,א'בדה ש'ם ,ר'אה ע'ופות ש'ומרים ה'דם.
כיון שנעשית מוכת עץ אחר האירסון מותרת ליצחק אע"פ שהיה כהן
ועי' בנזר הקודש על המדרש רבה ,וכן במשך חכמה ,שכתבו להאריך דאע"ג דיצחק היה י[
כהן גדול ומותר רק בבתולה ,וכאן הרי לא היה לה בתולים לרבקה ,אפ"ה היתה מותרת לו ,כיון
שכבר נתקדש מקודם על ידי אליעזר ,ומוכת עץ אחר הארוסין אינו אסור לכהן גדול ,עיי"ש.
לא התנחם יצחק לפי שנחשדה ,עד שהרגיש שיש לה אהבה
והחת"ס כתב בתורת משה ,ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו ,כי איתא במדרש רבקה נפלה יא[
מהגמל ,ונעשית מוכת עץ ,וחשדוהו לאליעזר וקרא עליו כנען בידו מאזני מרמה ,ונראה אע"פ שלקחה
לאשה וראה בה סימני צדקות כפי' רש"י ,מ"מ לא התנחם אחרי אמו ,כי עכ"פ נפגמה שנאנסה,
משא"כ שרה שלא נגע בה לא פרעה ולא אבימלך ,ואקדים מ"ש מורי בהפלאה כמה שאדם מרגיש
באהבתו את חברו כך מרגיש אהבת חברו לו ,וכן בהיפוך ,ע"כ ויאהבה אז הרגיש אהבתה לו ,וכללא
אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ,מזה ידע שלא נאנסה ,ע"כ וינחם אחרי אמו.
יצחק התפלל כיון שנחשדה רבקה בדין היא שתלד ונקתה זרע
saifermechon@gmail.com להערות והארות
8 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
ובספר ברית שלום פר' תולדות כתב על פי זה לפרש ,דהנה במס' סוטה )כד( גבי הא יב[
דכתיב בסוטה ונקתה ונזרעה זרע ,מלמד שאם היתה עקרה נפקדת ,דברי ר' עקיבא ,א"ל ר' ישמעאל
א"כ על העקרות יסתרו ויפקדו וכו' ,אלא שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח וכו' ,עפ"ז יש ליישב
מה שאמרו במדרש ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו ,זה ישמעאל מפני היחוד ע"כ ,די"ל מאחר
ששמע ישמעאל שנתבשרה שרה שתלד בן ,ומדאגה מדבר פן ואולי תתייחד שרה עם איש אחר כדי
שיתקיים בה ונקתה ונזרעה זרע ,ולפי דעתו על סמך זה נתבשרה ג"כ שתלד לאחר שתתייחד עצמה,
לכך נשאר ישמעאל באהל כדי שלא תתייחד ולא תלד וזה פשוט וכו'.
וכתב ,ואפשר לומר דלכן ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו ,דבא ללמדנו דיצחק התפלל שתהיה אשתו
נפקדת בשביל שנחשדה מאליעזר ,כדאיתא במדרש ותפול רבקה מעל הגמל וכו' ,חשדה מאליעזר
עד שבא המלאך ,לכך התפלל יצחק שתהיה רבקה נפקדת בשביל שחשדה ונקתה ונזרעה זרע.
יש חילוק בזה בין שרה שהיתה איילונית לרבקה שנעשית עקרה
וכתב לפרש באופן נאה מאוד ,דמצינו חילוק שם במס' סוטה בין איילונית לעקרה ,דאילונית מבטן
אמה לכו"ע אינה שותה ,כיון שאינה ראויה להזריע ,משא"כ עקרה ,ובזה יש לפרש דטענת יצחק
היתה ,דאיה"נ דגם בשרה נחשדה מאבימלך ,ואפי"ה לא נפקדה בשביל זה ,זה רק שרה בשביל
שהיתה איילונית ,אבל רקבה' ,כי עקרה היא' ,על ידי מכה שהפילה עצמה מן הגמל כמ"ש לעיל,
ועל ידי זה נעשית עקרה ,וקודם לכן היתה ראויה להזריע ,א"כ הדין נותן בעקרה שתהיה נפקדה,
ולכך דקדק ואמר היא ,ר"ל דוקא היא היתה עקרה ,אבל שרע לא היתה עקרה על ידי מכה ,אלא
איילונית מבטן אמה וכו'.
כיון שנחשדה למה יש לה צער הריון ,לפי שנתברכה בשני בנים
ובספר פנים יפות פר' תולדות כתב ,ושמעתי מאאמ"ו הגאון ז"ל דרך דרוש ,על פי מה יג[
שכתבו המפרשים דהא דזכתה שרה ללדת בלא תפלה ,כמו שפי' רש"י בפסוק חמסי עילך ,שלא
התפלל עליה ,היינו משום שנחשדה מאבימלך ,והוא דוגמת מה שאמר הכתוב בהשקאת מים המרים,
ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע.
ואיתא במדרש שגם רבקה נחשדה שבא עליה אליעזר בדרך ,ולפי זה היה מן הראוי שתלד גם כן
בלא תפלה ,אלא דאמרינן גבי השקאת מים המרים ,אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח ,ואם כן
סברה אולי על ידי התפלה שהתפללו על הלידה ,על כן השכר מהחשד שתלד בריוח ,וכיון שראתה
גודל צער העבור ,אמרה אם כן מה הועילה תפלתי ,דמטעם החשד בלא תפלה היה ראוי שתלד.
אלא דאיתא בילקוט פר' נשא עוד ,שאם היתה יולדת אחד ,יולדת שנים ,והיינו דהשיבו לה שני גוים
בבטנך ,כפי' רש"י אנטונינוס ורבי ,וזה היה שכר החשד.
נעשית מוכת עץ כדי לכפר על אביה
ובמגלה צפונות )וכן במדרש תלפיות( כתב ,טעם למה גילגל הקב"ה ברבקה היותה מוכת יד[
עץ ,ובחיבור אחר כתבתי על זה ,ונראה עוד שציערה הקב"ה בענין זה ,שהתחילה היא בתיקון בתואל
אביה ,שהיה בועל כל הנערות תחילה ,דעל זה נקרא בתואל כאומרם חז"ל ,וכדי לצערה ותתכפר
קצת על אביה.
כיון שרבקה האשה הראשונה שנבעלה ממהול תחילה ע"כ שהיתה מוכת עץ ולא נבעלה
מקודם
saifermechon@gmail.com להערות והארות
9 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
ועי' במגלה צפונות שהביא דברי מדרש רבה ,אמר רבי יוחנן ,לא נבעלה אשה ממהול טו[
לשמונה תחילה אלא רבקה ע"כ ,והביא כמה פירושים על זה ,וכתב ,ונראה עוד לפרשה ,שבהיות
רבקה מוכת עץ ולא מצאה לה יצחק בתולים ,וחשדה מאליעזר ,עד שהוליכתו למקום שנפלה
והראתה לו הדם וכו' ,כפי זה ניחא יצחק שנתפייס בראות הדם ,אבל מי מפייס לדורות שיאמרו
נבעלה מאליעזר ,שאין דור שאין בו ליצנים כאומרם חז"ל.
לכן בא בעל המאמר להביא מופת חותך דמוכרחים כל הדורות לענות אמן בעל כרחם ,דמה שלא
מצא לה יצחק בתולים היה מסיבת היותה מוכת עץ ,ולא שנבעלה מאחר ח"ו ,והמופת הוא ,שהקב"ה
ברא עולמו על המילה ,כאומרם חז"ל על פסוק אם לא בריתי יומם ולילה וכו' ,וכיון שכן ,איך יתכן
דיצחק שהוא מרגלי המרכבה ראשון שנימול לשמונה ,הזמין לו הקב"ה שיבעול פגומה ,שנבעלה
מאחר ח"ו ,אם כן מוכרח שלא היה בתולים מסיבת מוכת עץ ,ולא מסיבה אחרת ,ועדות יש ,שלא
נבעלה אשה ממהול לשמונה תחילה אלא רבקה ,ואיך יתכן שמהראשון המהול לשמונה הזמין לו
הקב"ה פגומה ח"ו ,אם כן מוכרח דמוכת עץ היתה כמדובר.
ונסיים דברינו בדברים נאים בסוגיא זו
רק לרבקה נעשית נס קפיצת הדרך בחזרה ,אבל לא לנערותיה
ובחכמת התורה כתב ,ותקם רבקה ונערותיה וכו' ויקח העבד את רבקה וילך ,נראה הכוונה, טז[
דהנה כשהלך אליעזר לחרן קפצה לו הארץ ,ולפ"ז כשהלך אח"כ עם רבקה ג"כ קפצה לו הארץ,
והנה אליעזר ורבקה היו ראוין לכך ,אבל שאר נערותיה שהיו בבית לבן לא היו ראוין לנס זה ,גם
המה אך למותר ולא עבד הקב"ה ניסא לשקרא ,ולכך להם לא נעשה נס זה ,ולכך כשהתחילה
רבקה ונערותיה לילך אחרי האיש בדרך שהולכין הכל ,אז לקח העבד את רבקה לבדו וילך לו לפי
דרכו שקפצה לו הארץ והלך בדרך הראוי לו ,אבל שאר הנערות הלכו בדרך כל הארץ ,ולהם לא
נעשה נס זה ,ולכך אמר ויקח העבד את רבקה וילך לדרכו והליכתו ,ואתי שפיר.
חשש שאם יהיה ביחד עם הנערים לא יהיה לו זכות קפיצת הדרך
ועוד כתב ,על פי מה שכתב בפרשת וירא ,וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק, יז[
דבהיותו עם הנערים הם הורידוהו למטה עד שלא היה יכול להשיג את המקום ,אבל כיון שאמר להם
שבו לכם פה ,ונבדל מהם ,מיד השיג המקום ,והנה כמו כן הוי כאן ,דאליעזר רצה שיהיה לו קפיצת
הארץ כמו שהיה בהליכתו ,וחשש שנערותיה יעכבו על ידו ,ויהיו נערותיה הכוונה שהם מנוערים מן
המצות ,כמו שאיתא כן במס' סוטה )מו (:גבי נערים יע"ש ,ולכך לקח את רבקה בפני עצמה והלך
לו ,והיה לו קפיצת הארץ מיד.
הם שלחו המניקת כדי לעכב את רבקה ,ולכן הלך אליעזר עם רבקה בלי המניקת
ועוד כתב ,דהכוונה שהם שלחו בכוונה את מניקתה ג"כ ,אף שבאמת רצו לעכבם ,ואיך אח"כ יח[
נהפכו להיטיב זאת עמה לשלוח גם מניקתה ,אך הם סברו שהמינקת תפתה אותה בדרך שלא תלך,
כי ראו שהם לא יכלו לפעול עמה ואינה שומעת להם ,אמרו ,אולי כשכבר תלך בדרך תוכל המינקת
להסיתה לאט לאט עד שתחזור בה ,אך אליעזר הבין הדבר ולא הניחה עם המינקת ונערותיה יחד,
רק לקחה לבדה בפני עצמה וילך ,ולא הניחם יחד שלא תחזור בה.
היה שם שלשה מלאכים
ועוד כתב בחכמת התורה לדייק מה שנאמר ,ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים יט[
ותלכנה אחרי האיש וכו' ,הנה אמרו אחרי האיש ,ולא אמר אחרי העבד ,ויובן נמי מה שתחלה אמר
saifermechon@gmail.com להערות והארות
10 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
כמה פעמים 'האיש' גבי ביאת רבקה נאמר שלשה פעמים לשון איש' ,והאיש מתשאה לה' ,ויקח
האיש וכו'' ,ויקוד האיש' וכן אח"כ אמר כה דיבר אלי האיש ויבוא אל האיש וכו' ,ויבוא האיש ,ונראה
הכוונה על דרך שיש במדרש גבי יוסף מה שאמר וישאלהו האיש ,דשלשה מלאכים נזדמנו לו באותה
שעה ,דמה הגר שפחת שרה נזדמנו לה שלשה מלאכים ,זה שהוא אהובו של בית על אחת כמה
וכמה ,ולכך נאמר שם שלשה פעמים 'האיש' ,ולכך נראה דהכא נמי הוי שלשה מלאכים דלא יהיה
עבד אברהם גרע משפחת שרה דלה נזדמנו שלשה מלאכים ,מכל שכן דלא ראוי שיזדמן שלשה
מלאכים.
וזה יהיה כוונת המדרש בפסוק הוא ישלח מלאכו לפניך ,ר' דוסא אמר ה"ז מלאך מסויים ,והכוונה
דהנה יש במדרש דשני מלאכים נזדמנו לאליעזר אחד ללות את אליעזר ,ואחד להוציא את רבקה,
והוי קשה להמדרש מה שאמר הוא ישלח מלאכו ,למה דייק לשון מלאכו ,ולזה מפרש דשני מלאכים
היו נצרכין לו ,אחד ללוותו ,ואחד להוציא רבקה ,אך השלישי לא היה נצרך לו רק הקב"ה וויתור לו
משלו דרך כבוד ,ולכך על שנים היה אברהם מתפלל ,ולא היו נקראים משלו יתברך רק משל
אברהם ,אך על השלישי לא היה מתפלל ,כי לא נצרך לו ,רק שחלק לו הקב"ה כבוד מעצמו ,וזהו
שאמר דלא מיבעיא שישלח לך מלאכים הנצרכים לך ,רק אף גם הוא ישלח מלאכו משלו ,יוסיף לך
מלאך יותר על הנצרך לו ,וזהו שאמר ה"ז מלאך מסויים בפני עצמו חוץ הני תרתי שלא להיות גרוע
מהגר.
ולכך הזכיר שלשה פעמים 'האיש' דהמדברים עמה היו המלאכים שעם אליעזר ,וכן כשחזר סיפור
המעשה מה שדיבר לבן עמו ומה שבא אל הבית ,הכל הכוונה על המלאך ,וזהו שאמר אח"כ ותלכנה
אחרי האיש ,היינו אחרי המלאך ,שהמלאך פעל כל זה שרבקה תלך עמו ,וכשהוציא המלאך את
רבקה ,א"כ כבר נגמר על הפעולה ,אז הלך לו ,ויקח העבד את רבקה וילך ,כי לא נצרך מעתה עוד
אל המלאך.
מלאך חוצה לארץ היה בארם נהרים
ועי' בחכמת התורה מה שכתב לדייק דאברהם אמר לאליעזר הוא ישלח מלאכו לפניך, כ[
ואליעזר אמר ישלח מלאכו אתו ,וכתב לפרש ,דהנה המלאך הזה שאמר אברהם מנין יהיה ,הרי יש
במדרש פר' ויצא דמלאכי ארץ ישאל אין יכולין לילך לחוץ לארץ ,ומלאכי חוץ לארץ אין יכולין לילך
לארץ ישראל ,וא"כ מי היה המלאך הזה ,אם מלאכי ארץ ישראל איך ילך לארם נהרים דהוי חוצה
לארץ ,ואם יהיה מלאך חוצה לארץ איך ילך עם אליעזר שהיה עתה בארץ ישראל ,ולכך לא אמר
אברהם 'אתך' רק ילך 'לפניך' דמלאך חוצה לארץ ירד לארם נהרים שם קודם ביאת אליעזר לשם .9
9וכתב לפרש ,דהנה זה יהיה תליא אם ארץ ישראל מוחזקת בידינו מאבותינו אם לא ,דאם הוי מוחזקת בידינו
מאבותינו ,א"כ כבר נתקדש ארץ ישאל ,אן מלאכי חוצה לארץ יכולין לבוא לארץ ישראל ,אך אם אינו מוחזקת
מאבותינו ,א"כ עדיין לא נתקדשה ,יכולין מלאכי חוצה לארץ לבוא לארץ ישראל ,דהכל שוה עדיין ,ולכך
באמת ממקראי דיעקב לפי דרשת חז"ל ,יהיה מוכח דמוחזקת בידינו מאבותינו.
והנה אליעזר רצה לומר להם ואם לו וגו' ואפנה על ימין או על שמאל ,והנה בנדרים קיי"ל בש"ס )נה (:וביור"ד
סי' רי"ח )סעי' א'( דאין הולכין אחר הלשון רק אחר הכוונה ,והיינו ממה שמוכח על פי אומדנא מה היה כוונתו,
וא"כ ה"נ אברהם אמר לו ליקח ממשפחתו ,או לאו דוקא ,ועיקר הכוונה הוי מארצו ,תליא בזה ,אם ארץ ישראל
מוחזקת בידינו מאבותינו ,א"כ הוי ארץ ישראל יותר ארצו מארם נהרים ,וא"כ אם עיקר הקפידא הוי על ארצו
saifermechon@gmail.com להערות והארות
11 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
כא[ וכדי להביא פלפול נאה בכל הענין הנ"ל ,מה שכתב בחוט המשולש ,לפרש דברי רש"י,
ואבא היום על העין וגו' ,היום יצאתי והיום באתי ,מלמד שקפצה לו הדרך ,א"ר אחאי יפה שיחתן של
עבדי אבות מתורתן של בנים ,שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה אינן אלא
ברמיזה עכ"ל ,ויש לדקדק דמאי שייכא הא דר' אחאי לדרש הקודם שקפצה לו הדרך ,ונראה לבאר.
ג' שעות דוקא
ע"פ מה שכתב בספר אור יקרות אהא דאיתא בילקוט מחרן ועד באר שבע היה מהלך י"ז ימים,
והלך אליעזר בג' שעות ,ומבואר זה דלמא דווקא בג' שעות ,והוא טעם הדבר שהיה צריך לקפיצת
הדרך ,דלא עביד הקב"ה נס על חנם ,משום שידוע דיצחק נעקד ביום הכיפור ,שהוא עשירי לחודש
תשרי ,ודרך ג' ימים היה הר המוריה מביתו ,נמצא בא לביתו מהעקידה בי"ג בתשרי ,ונתבשר לו
שמתה שרה ואותו היום נגלה השכינה ליצחק ואמרה לו היום נולד בת זוגו רבקה ,ואיתא במס'
סופרים ,רבקה בת ג' שנים וג' ימים כשבא אליעזר ,ואתו היום יום א' של חג הסוכות היה ,ומשום
איסור תחומין היה צריך לנס של קפיצת הארץ ,דאין תחומין למעלה מעשרה ,והנה הרמב"ם )פ"כ"ז
מהל' שבת הל' א'( פסק כהירושלמי דאף דקיי"ל כמ"ד דתחומין דרבנן ,מכל מקום יותר מי"ב מיל
אסור מהתורה ,ואיתא בידי משה דמהלך אדם בינוני בשעה אחת ד' מילין ,ואם כן עד י"ב מילין שהם
מהלך ג' שעות לא היה צריך לנס של קפיצה דמותר מדאורייתא ,כי אם על הדרך שהוא יותר מי"ב
מיל ,ולכך אתי שפיר המדרש ילקוט שהלך אליעזר בג' שעות דוקא שהוא שעור מהלך י"ב מיל ועל
המרחק יותר היה על ידי הנס בקפיצת הדרך עכ"ד פח"ח.
ועדיין צריכין להבין למה שלחו ביום טוב ,והיה צריך לנס של קפיצת הדרך ,בשלמא הא דלא שלחו
קודם יום טוב ,יש ליישב כמו שכתבו המפרשים שהמתין עד שהיתה רבקה בת שלש שנים ,ואפשר
שבו ביום נעשית בת ג' שנים ,שהרי רבקה נולדה ביום מיתת שרה ,ובאותו זמן היה יצחק בן ל"ז שנים
וכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ,הרי שהיתה רבקה אז בת ג' שנים ,והעקידה
היתה בעשרה בתשרי ,ואיזה ימים שלאחריו כששמעה שרה מעקידה פרחה נשמתו ובו ביום נולדה
רבקה ,ואם כן אפשר שהיתה סוף שנה השלישית מכוון ביום א' של סוכות ,ומיהר אברהם בתכלית
האפשרי לתת אשה לבנו שהיה כבר בן ארבעים שנה לפי שהמתין על רבקה שתהא ראויה לביאה,
אבל מכל מקום קשה הוה ליה לאחר השליחות יום א' ,והוה ליה לשלחו ביום א' דחול המועד סוכות,
ותו קשייא ,לפי דברי האור יקרות הנ"ל עדיין קשה ,הרי על כרחך גם בחזרה היה הנס של קפיצת
הדרך ,שהרי חזר אליעזר ביום שני לעת ערב כדאיתא להדיא בפרקי דרבי אליעזר ,וזה היה בחול
המועד דליכא איסור תחומין.
מה לו לשלוח למרחוק ,יקח מארץ ישראל דהוי יותר ארצו ,ובע"כ הוי כוונתו רק על משפחתו ואינו יכול לומר
ואפנה על ימין או על שמאל ,אבל אם אינה מוחזקת בידינו מאבותינו ,א"כ אין ארץ ישראל ארצו ,והוי יותר ארם
נהרים ארצו ששם נולד ,לכך יתכן דעיקר הקפידא הוי על ארצו ,ויכול לומר ואפנה על ימין או על שמאל ,ולכך
אברהם הוי ס"ל דמוחזקת בידינו מאבותינו ,לכך לא אמר אשר אנכי יושב בארצו ,דהרי הארץ שלו ,לכך אמר
רק אשר אנכי יושב בקרבו ,ולכך מהאי טעמא דמוחזקת אין יכול מלאך חוצה לארץ לבוא לארץ ישראל ,לכך
אמר ישלח מלאכו לפניך כנ"ל.
אבל אליעזר אמר להם שיטעו דאינה מחוזקת מאבותינו ,לכך אמר אשר אנכי יושב בארצו ,וא"כ יכול מלאך
חוצה לארץ לבוא לארץ ישראל ,לכך אמר ישלח מלאכו 'אתך' ,וממילא אמר ואפנה על ימין או שמאל ,כי עיקר
כוונתו היה לארצו ,ואתי שפיר בעזהשי"ת.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
12 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
יצחק היה כהן ולהשיטה דמוכת עץ מותר לכהן אתי שפיר
לכן נראה לי ע"פ מה שכתב במדרש פרשה זו ,וז"ל תמן תנינין מוכת עץ כתובתה מאתים דברי ר'
מאיר ,וחכמים אומרים כתובתה מנה ,ר' חנינא בשם ר' אליעזר טעמא דר' מאיר ואיש לא ידעה ,הא
אם נבעלה מעץ בתולה היא ,וכתב מו"ל הגאון בספרו נזר הקודש הא דרמיז רחמנא דין זה דווקא
ברבקה ,יש לפרש לשיטת ר' מאיר דס"ל כמ"ש במדרש דרבקה כשנפלה מעל הגמל נעשית מוכת
עץ ,ובנדרים סוף פרק ג' )לג (:אמרו דאברהם כהן גדול היה שניטלה הכהונה משם ונתנה ליצחק,
ובהיות יצחק כהן גדול ,ממילא לא היה ראוי אלא לבתולה דווקא ככהן גדול ,ולכן קמ"ל קרא הכא
דרבקה אע"פ שהיתה מוכת עץ ,חשיבה כבתולה ,וכדין נשאה יצחק עכ"ל.
הקידושין היה קודם שנעשית מוכת עץ
והנה לפי זה צריכין להבין לרבנן דס"ל מוכת עץ חשיבה בעולה ,איך היה רשאי יצחק לישא אותה,
וצריך לומר דס"ל לרבנן דיצחק היה מיד אצלה כשנפלה מעל הגמל ,ואיתא בירושלמי שאין לה דין
מוכת עץ עד שיצאה ממנה הבתולים אחרי הכאה ,ויצחק קידשה מיד אחר שנפלה טרם סילקה דמי
הבתולים ,ואף שקודם הנשואין שהיה אחרי זה כשבאה לאברהם כבר היה לה דין מוכת עץ גמורה,
מ"מ היה רשאי לישא אותה אם לא היתה מוכת עץ באירוסין כמ"ד ביבמות דף נט .דבתר אירוסין
אזלינן ,ע"ש בתוס' ד"ה הא לא אשתני ,דאם נעשית מוכת עץ או בעולה אחרי האירוסין לא הוי
אשתני גופא ע"ש.
אברהם ידע מקודם הזמן שנעשית מוכת עץ ולכן היה צריך לשלוח לו דוקא ביום טוב
והנה איתא במדרש )קה"ר ג' א'( לכל זמן ועת לכל חפץ ,שכל מאורעות לבני אדם נגזר מן השמים
באיזה יום ובאיזה שעה שיהיה ,ואם כן ודאי היה כן ברבקה שנגזר עליה מן השמים שבט"ז בתשרי
באותו יום לעת ערב תעשה מוכת עץ ,ואין חקר לתבונתו ,וכיון שאברהם ידע כל זה בנבואה היה
צריך לשלחו ביום א' דסוכות ,דאלו המתין יום אחד כבר היה בחזירתו בי"ז בתשרי מוכת עץ גמורה
קודם ארוסין ,ולא היתה ראויה כלל ליצחק ,ומהאי טעמא הוצרך הנס גם כן בחזירתם.
אליעזר היה לו דין עבד
אכן עדיין אי נימא כמ"ד שהצמידים שנתן לה אליעזר מיד ביום הראשון היה קדושין ששלחן יצחק
ביד שלוחו לקדשה בשבילו כדתנן )קדושין מא (.האיש מקדש בו ובשלוחו ,ואם כן עדיין הקושיא
במקומה עומדת ,שלא היה צריך לנס בחזירתם כיון שכבר נתקדשה על ידי שליחות של אליעזר טרם
שנעשית מוכת עץ ואזלינן בתר אירוסין כנ"ל ,אבל אי נימא שאליעזר היה לו דין עבד ,וקיי"ל )אבהע"ז
לה ו( דאין שליחות לעכו"ם ועבד ,ועל כרחך הוא עצמו קדשה אחרי זה בבואה אצלו ,מתורץ קושיא
זאת ואתי שפיר דברינו הנ"ל.
ומעתה מבואר המשך ברש"י לפי שדרש בתחלה שקפצה לו הדרך ,וקשה למה היה צריך לנס ,ואי
משום תחומין ,הוה ליה לשלוח בחול המועד סוכות ,וגם למאי היה הנס גם בחזרה ,ואין לומר דאם
כן הוית מוכת עץ כבר קודם שנתקדש ליצחק ,הא כבר נתקדשה ביום ראשון על ידי אליעזר ,ולכך
הביא הא דר' אחאי אמר יפה שיחתן של עבדים וכו' ,הרי דס"ל שהיה לאליעזר דין עבד ,ולא כמו
שאיתא ביומא כח :שהיה נקרא דמשק שדלה והשקה מתורת רבו ששחררו ע"ש ,וכיון שהיה לו דין
עבד לא היה לו באפשרי לקדשה על ידי שליחות ,ועל כרחך יצחק בעצמו קדשה ,ואתי שפיר דהוצרך
קפיצת הארץ בהליכתם ובחזירתם כנ"ל.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
13 פרשת חיי שרה מתיקות הפרשה
ואפשר לומר דזה כוונת הכתוב במה שאמר אליעזר עתה אל תאחרו אותי ,כי הלא תראו במאי שה'
הצליח דרכי שנעשה לי נס בקפיצת הדרך כדי שלא תהיה מוכת עץ טרם בואה ליצחק ,ואם תאחרו
אותי אין באפשרו לקדשה אחר כך ודו"ק.
saifermechon@gmail.com להערות והארות
