gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מתיקות הפרשה · Mesikis Haparshah — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מתיקות הפרשה · Mesikis Haparshah

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מתיקות הפרשה · Mesikis Haparshah — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫בעזהשי"ת נעתיק כאן כמה פרטים בענין השליחות של אליעזר לקדש רבקה ליצחק‪.‬‬ ‫קפיצת הדרך לאליעזר בדרך חזרה כדי שלא יתיחד אליעזר עם רבקה‬ ‫בפרקי דרבי אליעזר )פרק טז( כתב בא"ד‪ ,‬בשש שעות ביום יצא העבד מחרן‪ ,‬ולקח את‬ ‫א[‬ ‫רבקה ואת דבורה מנקתה והרכיב אתהן על הגמלים‪ ,‬ובשביל שלא יתיחד העבד עם רבקה בלילה‬ ‫‪ ,1‬נקפצה הארץ לפניו‪ ,‬ובשלש שעות בא לחברון‪. 2‬‬ ‫‪ 1‬ביום לא היה חשש שהיו אנשים הרבה ואנשים הרבה‬ ‫הרד"ל מדייק מה שכתב בלילה‪ ,‬משמע דביום לא חיישינן‪ ,‬שהיה מניקתה ונערותיה עמה‪ ,‬ואפי' כבר נזהרו‬ ‫בהא דלא יתייחד אדם עם נשים הרבה‪ ,‬מ"מ כאן הרי היו אנשיו עמו )ואפי' היו כולן עבדים כנענים‪ ,‬מ"מ הא‬ ‫תניא בתוספתא שלהי קדושין ובירושלמי רפ"ב דע"ג‪ ,‬דע"פ שני עבדים מותר להתייחד‪.‬‬ ‫וכתב‪ ,‬אלא שמ"מ צ"ע כיון שאליעזר זקן ביתו של אברהם אבינו היה‪ ,‬וכל טוב אדוניו בידו‪ ,‬לכאורה גבי דידיה‬ ‫היה אפשר לקרותן כעבדים שלו‪ ,‬שלבו גס בהן כדאמרינן לענין שבויה ספ"ב דכתובות )כז‪ (:‬בשפחה דידיה‪,‬‬ ‫ולא ראיתי להפוסקים ז"ל שהעירו בזה(‪.‬‬ ‫היה חומרא יתירא‬ ‫ואע"פ כן בלילה מוכח כאן דחיישינן‪ ,‬ומשום שמא יישנו כולם‪ ,‬וזו חומרא יתירה‪ ,‬שאף הראב"ד בבעלי הנפש‬ ‫שהובא דעתו באהע"ז סי' כ"ב לא החמיר בלילה רק להצריך שלשה אפי' בעיר כמו בדרך‪ ,‬ומשום שמא יישן‬ ‫האחד‪ ,‬וכאן משמע מיעוט לשון רבים‪ ,‬דאנשיו של אליעזר היו עכ"פ שניה לבר מדידיה‪ ,‬ואע"פ כן חשו לחומרא‬ ‫יתירא‪ ,‬ומדת חסידות וקדושה‪.‬‬ ‫‪ 2‬קפיצות הדרך גם בדרך החזרה‬ ‫ומה שכתב שם בפרקי דרבי אליעזר דהיה לו קפיצת הדרך גם בדרך החזרה‪ ,‬וכן כתב בתרגום יונתן )כד‬ ‫סא(‪ ,‬וכן כתב בילקוט שמעוני‪ ,‬בשתי שעות ביום יצאו מחרן וקפצה הארץ לפניהם‪.‬‬ ‫ועי' עוד במהרי"ל דיסקין מה שכתב‪ ,‬עוד יש לפרש וילך‪ ,‬שעתה התחיל להלוך בזריזות‪ ,‬ועתה התחיל‬ ‫הקפיצת הדרך‪ ,‬ע"כ כתיב ויקח העבד את רבקה‪ ,‬פי' דהעמיד הגמל שלה מקודם‪ ,‬כדי שיתחיל הנס ממנה‬ ‫תחילה קודם נערותיה בזכות צדקתה‪.‬‬ ‫רקבה שאל לאליעזר מהיכן ידע יצחק שאנחנו באים היום כיון שהיה בדרך נס‬ ‫וכתב עוד‪ ,‬ותאמר מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו‪ ,‬פי' דנראה מהליכתו דזה בא לקבל פנים אותנו‪ ,‬ופי'‬ ‫בלשון תמיהא מהיכן הוא יודע שאנחנו באים היום‪ ,‬דהלא באנו בדרך נס דרך ארוכה בזמן קציר‪ ,‬ואיך ידע‬ ‫זאת‪ ,‬ואמר העבד הוא אדוני‪ ,‬פי' ויש לו רוח הקודש‪.‬‬ ‫בדרך החזרה לא קפצה לו הארץ‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪2‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫אכן מצינו בכמה מקומות שלא היה לו קפיצת הדרך רק בדרך הילוכו לשם‪ ,‬ולא בדרך החזרה‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫החתם סופר בפרשתינו‪ ,‬ואבוא היום אל העין‪ ,‬ודרשו חז"ל היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬מלמד שקפצה לו ארץ‪,‬‬ ‫למה הוצרך כאן אותו נס בהליכתו‪ ,‬הלא בחזירתו לא קפצה הארץ ע"כ‪.‬‬ ‫הקפיצה היתה כדי שלא תהיה יותר מבת ג' שנים ותהיה אסורה ליצחק שהיה כהן‬ ‫וכן כתב בתורת משה‪ ,‬אליעזר אמר היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬קפצה לו הארץ‪ ,‬ובחזרתו לא קפצה לו‪ ,‬כי‬ ‫לפענ"ד צורך הקפיצה היה כי היתה רבקה בו ביום בת ג' שנים מצומצמות‪ ,‬ואם ימתין עוד יום אחד שוב תהיה‬ ‫גיורת שנתגיירה יותר מבת ג' שנים ויום אחד‪ ,‬דאסורה לכהן‪ ,‬וה"ה ליצחק עולה תמימה‪ ,‬ע"כ קפצה ליה ארעא‪,‬‬ ‫משא"כ בחזירתן‪.‬‬ ‫הכירו בפירות שהביא שהיה מבו ביום‬ ‫וכתב לפרש בזה מה שאמר להם אליעזר אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני וכו'‪ ,‬על פי‬ ‫מה שכתב לפרש במקום אחר‪ ,‬כי לא האמינו לו שבא ביומו‪ ,‬עד שנתן להם מגדנות והכירו בהפירות שהיו‬ ‫נתלשין ביומן‪ ,‬כדאיתא ריש פרק אין צדין )ביצה כד‪ ,(:‬דיש להכיר בהפירות‪.‬‬ ‫אמרו שיכול להתמהמה שם כיון שילך בדרך החזרה בקפיצה‪ ,‬והשיב דלא כן יהיה‬ ‫והנה כי כן אמרו לו אחר נתינת המגדנות‪ ,‬כיון שבחכמתך תוכל לילך מהלך כמה ימים ביום אחד‪ ,‬אין הפסד‬ ‫אם תשב הנערה אתנו ימים או עשור‪ ,‬ויהיה פירוש ימים ממש או עשרה ימים‪ ,‬כפי שיעור הנסיעה‪ ,‬ושוב תלך‬ ‫בקפיצה‪ ,‬ואמר להם‪ ,‬טעיתם‪ ,‬כי אין מחכמתי לקפוץ‪ ,‬אל תאחרו אותי כי ה' הצליח דרכי על דרך נס‪ ,‬אבל‬ ‫בחזרה אלכה לי אל אדוני בהליכה ולא בקפיצה‪.‬‬ ‫הקב"ה התאוה לתפילתו של יצחק‪ ,‬על כן לא קפצה לו הארץ בחזרה‬ ‫ועוד טעם אחר בזה כתב בחתם סופר‪ ,‬כי עתה הלך יצחק לשוח ולהתפלל על הצלחת העבד עם הזדמנת‬ ‫בת זוגו‪ ,‬והקב"ה לא רצה לגלות לו ליצחק את בת זוגו עד שהתפלל תחילה‪ ,‬כי הקב"ה התאוה לתפלתו‪ ,‬ע"כ‬ ‫נתאחרו בדרך ולא קפצה להו ארעא‪ ,‬אמנם מיד כשיצא יצחק לשוח בשדה‪ ,‬אחר תפלתו‪ ,‬מיד וישא עיניו וירא‬ ‫והנה גמלים באים‪ ,‬ברגע כמימריה ראה אותם‪ ,‬וזה שספר לו העבד‪ ,‬שקפצה לו הארץ בהליכתו‪ ,‬ומכ"ש שהיה‬ ‫לו לקפוץ בחזירתו‪ ,‬אלא שנזדמנה לו רבקה בתפלתו של יצחק‪) .‬אבל צ"ע בכל זה‪ ,‬דהרי היה הדרך משך ימים‬ ‫רבים בין חרן למקומו של יצחק וצ"ע(‪.‬‬ ‫רצו להמית אליעזר כדי שיאסר יצחק לכל העולם‬ ‫ועוד טעם כתב בחתם סופר‪ ,‬על פי מה שאמרו חז"ל שרצו להמית אליעזר‪ ,‬ומת בתואל תחתיו‪ ,‬דהנה לבן‬ ‫בקש לעקור הכל‪ ,‬ורצה להמית אליעזר עבד אברהם בלילה‪ ,‬והנה איתא במס' נזיר )יב‪ (.‬דמי ששלח שליח‬ ‫לקדש אשה סתם‪ ,‬ומת השליח בדרך‪ ,‬אסור בכל הנשים שבעולם‪ ,‬דחזקה שליח עושה שליחותו‪ ,‬ועי' ברמב"ן‬ ‫פרשה זו )פסוק ח'( שהתיר לו לישא כל הנשים שבעולם חוץ מבנות כנען‪ ,‬ולפי זה אם ימות אליעזר שם‪ ,‬יהא‬ ‫יצחק אסור לישא אשה‪ ,‬ועל ידי זה יעקור הכל‪ ,‬ונעשה נס שמת בתואל תחתיו‪.‬‬ ‫אברהם אבינו לא חשש לזה כיון שהיה רק זמן מיעוט כיון שהיה קפיצת הדרך‬ ‫ולכאורה קשיא על אברהם‪ ,‬האיך עשה שליח סתם ולא חייש למיתת שליח בדרך‪ ,‬ע"כ דהוצרך לשמש בשמות‬ ‫לקפיצת הדרך וגבי זמן מועט לא חיישינן למיתה‪ ,‬לכן הוצרך קפיצת הדרך בהליכתו‪.‬‬ ‫בדרך חזרה לא צריך כיון שהיה אנשים עמו‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪3‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫ולא הוצרך בחזירתו‪ ,‬שכבר היתה רבקה בדרך עם מניקתה ושאר עבדיו שהולכים לביתו‪) .‬וגם על זה יש לעיין‬ ‫דהרי עבדיו היו עמו גם בדרך ההליכה(‪.‬‬ ‫קפצה הארץ לאליעזר כיון שהיה בדרך יציאה מן הארץ ואדרבה ילך מארץ ישראל‬ ‫והנה החתם סופר כתב בפר' ויצא לתרץ השאלה שנשאל‪ ,‬מדוע היתה זאת שאליעזר עבד אברהם קצפה לו‬ ‫ארעא בהליכתו לחרן להביא את רבקה כפי' רש"י‪ ,‬וליעקב לא קפצה לו הארץ רק בשובו להתפלל אל הר‬ ‫המוריה‪.‬‬ ‫דיש לומר כך‪ ,‬שרמז לאבות הוא סימן לבניהם אחריהם‪ ,‬כי אליעזר כנעני היה‪ ,‬וקפצה לו חרן שהיא חוצה‬ ‫לארץ לסימן שעתידים בני כנען להתגרש מארץ ישראל ותמהר הארץ לשלחם ולהקיא אותם‪ ,‬משא"כ ליעקב‬ ‫נרמז לו בהיפוך וכו'‪.‬‬ ‫ולפי זה אתי שפיר למה בדרך הליכתו היה לו קפיצת הדרך שהוא בדרך יציאה מארץ ישראל‪ ,‬אבל בחזירתו‬ ‫שהיה לשוב לארץ ישראל לא היה קפיצת הדרך‪.‬‬ ‫כיון שמת בתואל בו ביום והיה צריך קידושין ולכן היה צריך לקפיצה בדרך הליכה‬ ‫ועוד טעם אחר למה היה קפיצת הדרך רק בדרך הליכו‪ ,‬י"ל על פי מה שכתב בתפארת יהונתן לפרש בטעם‬ ‫הדבר של קפיצת הדרך‪ ,‬דנראה הטעם דהיה צריך לקפיצת ארץ‪ ,‬כי יצחק היה קודש לה' ואינו ראוי לו ליקח‬ ‫אשה בלי קדושי דאורייתא‪ ,‬ובו בלילה מת בתואל‪ ,‬ורבקה קטנה היהת ואינה בת קדושין דבר תורה‪ ,‬ולכך בא‬ ‫באותו יום בעודנו בתואל חי וקדשה בצמידים‪ ,‬והוי נשואה גמורה דבר תורה‪.‬‬ ‫לכל דבר יש זמן מסוגל בפרטיות ועל כן היה צריך קפיצה בדרך ההליכה‬ ‫ועוד טעם אחר נראה לומר למה היה לו קפיצת הדרך רק בדרך הליכתו ולא בחזירתו‪ ,‬על פי מה שכתב בדברי‬ ‫יואל )עמ' תקיג(‪ ,‬דאליעזר השיב להם אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי וגו'‪ ,‬יש לפרש דהנה כלל גדול הוא‪,‬‬ ‫שלכל דבר יש זמן מסוגל בפרטיות‪ ,‬ולפעמים כשעוברת השעה‪ ,‬אי אפשר עוד לתקן‪.‬‬ ‫וכידוע המעשה מהה"ק ר' חיים וויטאל הובא בשם הגדולים להחיד"א זלה"ה‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ידוע דחזקי' המלך‬ ‫ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון וכו'‪ ,‬ובזמן שהרב מהרח"וו זלה"ה היה בעיר הקודש ירושלים‪ ,‬בא שר אחד‬ ‫תקיף וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו‪ ,‬וא"ל הגוים יש חכם שהוא‬ ‫אלקי ושמו ר' חיים וויטאל‪ ,‬ודאי שהוא יכול לפתחו‪ ,‬ושלח אחריו יום השישי וא"ל גוזרני עליך שבעוד שהולך‬ ‫הוא לבית המקדש פתוח תפלח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם‪ ,‬והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפותחו‪,‬‬ ‫ואם אין‪ ,‬דמך בראשך‪.‬‬ ‫ומהרח"ו עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק‪ ,‬ובא רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשו‪ ,‬כי זה השר‬ ‫היה גלגול סנחריב וכו'‪ ,‬ואתה יש בך ניצוץ חזקי' המלך‪ ,‬והיתה שער הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון וכו'‪ ,‬ובזה‬ ‫היתה אתחלתא דגאולה‪ ,‬והשיבו מהרח"ו לא רציתי להשתמש בשמות הקודש‪ ,‬וא"ל האר"י אילו לא נשתמשת‬ ‫לבוא לדמשק החרשתי‪ ,‬אבל אחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותיקון גדול‪,‬‬ ‫א"ל מהרח"ו א"כ אחזור לירושלים לפתחו‪ ,‬א"ל חליף שעתה ולאו זמני' הוא ע"כ‪.‬‬ ‫ואולי יש לפרש בד"ז מה שהשיב אליעזר אל תאחרו אותי‪ ,‬כי עכשיו הוא עת רצון לדבר‪ ,‬ואולי אם תאחרו אותי‬ ‫יעבור השעה ויוכל ח"ו להתעכב זיווג הקדוש הזה‪ ,‬וראי' לדבר שעכשיו היא עת רצון‪ ,‬כי ה' הצליח את דרכי‬ ‫בקפיצת הדרך למהר ביאתי לכאן‪ ,‬מזה ראי' שבעת הזאת הוא עת רצון לגמור את הענין ע"כ אל תאחרי אותי‪,‬‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪4‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫לעת תפלת מנחה ‪ ,3‬ויצא יצחק להתפלל תפלת המנחה‪ ,‬שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה‪ ,‬ואין‬ ‫שיחה אלא תפלה‪ ,‬שנאמר תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו‪.‬‬ ‫וזה שדייק אליעזר בתפלתו להקב"ה הקרה נא לפני 'היום'‪ ,‬דייקא‪ ,‬ולא יתאחר הדבר ליום אחר‪ ,‬כי אולי ח"ו‬ ‫תעבור השעה ולא יהיה עוד עת רצון כזה כמו שהיה באותו היום שקפצה לו הארץ ונזדמנה לו רבקה בתפלתו‪,‬‬ ‫ומה"ט אמר גם ללבן ובתואל אל תאחרו אותי‪ ,‬והראי' שה' הצליח את דרכי ועכשיו הוא עת רצון‪.‬‬ ‫אליעזר היה לו נסיון גדול בנגיעה לדבר‪ ,‬על כן היה צריך קפיצת הדרך בדרך ההליכה‬ ‫ועוד כתב שם בדברי יואל )עמ' תקי( לפרש בטעם הדבר שהיה לו קפיצת הדרך‪ ,‬ולפי זה ג"כ מיושב למה‬ ‫דוקא בדרך הליכתו‪ ,‬ע"פ מה שהביא רש"י מחז"ל שהיה לו לאליעזר נגיעה שיהיה יצחק לבתו‪ ,‬וכתב‪ ,‬והנה‬ ‫באמת קשה מאוד לסלק הפניות והנגיעה לגמרי‪ ,‬ובפרט בנגיעה גדולה כזה שהיה משתוקק להתדבק במקור‬ ‫הקדושה‪ ,‬שיצאו מזרעו השתלשלות הקדושה של האומה ישראלית‪ ,‬והוא בודאי נסיון גדול עד למאוד להסתלק‬ ‫מנגיעתו מכל וכל‪ ,‬ולקיים השליחות באמת לאמיתו בלי שום פני' וזה לא ידע לבן להבחין‪ ,‬הגם שהשיג שעשה‬ ‫שליחותו באמונה‪ ,‬אבל אם הוא באמת לאמיתו בלי שום פני'‪ ,‬זה לא היה באפשרותו להשיג בכח טומאתו‬ ‫הבאה ממקור השקר‪ ,‬והיה כמסתפק אם אליעזר עושה שליחותו באמת לאמיתו בלי שום פניות או מעורב בו‬ ‫עוד קצת נגיעה‪ ,‬וז"ש מה' יצא הדבר לא נוכל דבר 'אליך' היינו מה שנוגע אליך ולעצמך‪ ,‬רע או טוב‪ ,‬כלומר‬ ‫דהתשובה הנה רבקה לפניך יכול להיות במה שנוגע אליך רע‪ ,‬באם אין כוונתך זכה‪ ,‬ועדיין מעורב בו עוד פני'‬ ‫להשיאו בתך‪ ,‬או יכול להיות טוב באם כוונתך רצוי' וכל מגמותיך רק לקיים השליחות באמונה‪ ,‬יהיה איך שיהיה‬ ‫לא נוכל לשנות בדבר כיון דמה' יצא הדבר הנה רבקה לפניך קח ולך‪.‬‬ ‫והנה אליעזר קיים בנפשו אל תאמין בעצמך‪ ,‬וחשש שאם ימשך נסיון שליחותו לזמן מרובה‪ ,‬פן לא יוכל לעמוד‬ ‫בנסיון קשה כזה‪ ,‬לעשות שליחותו באמונה בלי מחשבת פני'‪ ,‬ע"כ התפלל לה' ואמר הקרה לפני היום‪ ,‬דבאמת‬ ‫היה בטוח בזכותו של אברהם שימציא ה' אשה ההגונת ליצחק‪ ,‬אלא שחשש על נפשו שלא יכשל בשליחותו‪,‬‬ ‫וע"כ התפלל הקרה לפני 'היום' שיזמין לו את רבקה בתפלתו היום‪ ,‬שלא יתאחר ויתארך נסיונו וכו'‪.‬‬ ‫וזה היה כוונת לבן במ"ש תשב הנערה אתנו ימים או עשור‪ ,‬דהגם שידע שלא יכול למנוע הליכתו לגמרי‪ ,‬כי‬ ‫מה' יצא הדבר‪ ,‬אבל חשב מחשבת און‪ ,‬דעל ידי שיתאחר הענין פן ישתקע הדבר לגמרי על ידי שיתגברו על‬ ‫אליעזר להסיתו ולמנוע משליחותו‪ ,‬והשיב להם אליעזר אל תאחרו אותי‪ ,‬וה' הצליח דרכי בדרך נס מה"ט כדי‬ ‫שאוכל לעמוד בנסיוני וכו'‪.‬‬ ‫‪ 3‬משמע מדברי הפרקי דרבי אליעזר דיצחק התפלל בזמן מנחה קטנה‬ ‫וכתב שם ברד"ל דזהו מנחה קטנה‪ ,‬שזמנה מתשעה שעות ומחצה‪ ,‬ומזה קצת סמך לדברי הגאונים שברמב"ם‬ ‫פ"ג מתפלה ה"ג שמנחה קטנה היא העיקרית‪) .‬לפי החשבון שיצא בששה שעות ביום‪ ,‬ובדרך שהה ג' שעות‪,‬‬ ‫ועי' עוד שם בפרקי דרבי אליעזר דגם הדרך לחרן שהה ג' שעות‪ ,‬דזהו הזמן של קפיצת הדרך(‪.‬‬ ‫ובאמת כן משמע מלשון הפסוק‪ ,‬ויצחק יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‪ ,‬והיינו לכאורה בפנות הערב‪ ,‬והוא‬ ‫מנחה קטנה‪ ,‬וכן כתב בכלי יקר‪ ,‬חז"ל למדו מכאן שיצחק תיקן תפילת מנחה שהוא לפנות ערב סמוך להערב‬ ‫שמש וכו'‪.‬‬ ‫חילוק אם תפלות נגד אבות או נגד קרבנות‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪5‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫אמר אברהם ליצחק להוציא את הבתולים לפי שחשד את אליעזר‬ ‫רבי ישמעאל אומר‪ ,‬אמר אברהם ליצחק בנו‪ ,‬העבד הזה חשוד על העברות הוא‪ ,‬ומרמה בידו ‪,4‬‬ ‫שנאמר )הושע יב ח'( כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב‪ ,‬ראה שמא נגע בצנור ‪ ,5‬אלא הבא את‬ ‫הנערה האהלה‪ ,‬והוצא את בתוליה באצבע‪ ,‬אם טהורה בבתוליה‪ ,‬הרי היא לך מפי הגבורה‪ ,‬הכניסה‬ ‫האהלה‪ ,‬והוציא את בתוליה באצבע‪ ,‬והראה אותן לאברהם אבינו‪ ,‬ואחר כך לקחה‪ ,‬שנאמר ויבאה‬ ‫יצחק האהלה שרה אמו ‪ ,6‬שנמצא שלמה כשרה אמו וכו'‪ ,‬וכך היו ישראל נוהגין להוציא את הבתלוים‬ ‫באצבע ‪ ,7‬שלא יבואו לידי ספק‪ ,‬שנאמר ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו את בתולי וגו'‪.‬‬ ‫אליעזר זהו עוג מלך הבשן‬ ‫ומסיק שם בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬ונתן לו שכרו בעולם הזה‪ ,‬בשביל שלא יהא שכר לרשעים בעולם‬ ‫הבא‪ ,‬והקימו למלך‪ ,‬והוא עוג מלך הבשן ‪.8‬‬ ‫ועי' עוד בחתם סופר פר' נצבים )ד"ה ברבה פרשה זו מתחיל הלכה( שכתב בא"ד‪ ,‬דהנה לפע"ד למ"ד תפלות‬ ‫אבות תקנום‪ ,‬אין שום סברה לומר שיהא זמנה של שחרית עד חצות‪ ,‬כי אם כדכתיב דוקא וישכם אברהם‬ ‫בבקר אל המקום אשר עמד שם‪ ,‬וכן תפלת המנחה אינה מתחלת כי אם בזמן מנחה קטנה ולא מקודם‪ ,‬דכתיב‬ ‫ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‪ ,‬ותפלת מעריב נמי דוקא תחלת הלילה‪ ,‬דכתיב ויפגע במקום וילן שם כי‬ ‫בא השמש‪ ,‬ומנ"ל להמציא זמנים חדשים‪ ,‬משא"כ אי אמרינן תפלות כנגד תמידים תקנום אתי שפיר‪ ,‬דקרבן‬ ‫תמיד של שחר נמי היה זמנו עד חצות‪ ,‬ומו' ומחצה התחילת זמן תמיד של בין הערבים ואברים ופדרים כתיב‬ ‫על מוקדה על המזבח כל הלילה וכו'‪.‬‬ ‫‪ 4‬וכתב שם הרד"ל‪ ,‬אפשר ר"ל אף שנקפצה הדרך לפניהם שלא יהלכו בלילה רק ביום‪ ,‬מ"מ העבד שמרמה‬ ‫בידו יש לחוש שבמרמה מצא מקום להתייחד ביום וליגע בה‪.‬‬ ‫‪ 5‬פי' במקום בתולים‪ ,‬ודבר בלשון צניעות‪.‬‬ ‫‪ 6‬ופי' ברד"ל שם‪ ,‬ומסיים ביה ויקח את רבקה ותהי לו לאשהש‪ ,‬א"כ הבאה זו תחלה לא לשום אישות היתה‪,‬‬ ‫אלא לראות אם טהורה בבתוליה‪.‬‬ ‫‪ 7‬ויש להאריך בזה‪ ,‬אם היה המנהג כן‪.‬‬ ‫‪ 8‬מדרשים חלוקים בזה בענין אליעזר אם זהו עוג‬ ‫וכתב הרד"ל‪ ,‬ונראה שחולק על מ"ש בדרך ארץ זוטא ספ"ק שאליעזר עבד אברהם נכנס חי בגן עדן‪ ,‬שהרי‬ ‫עוג הרגו משה‪ ,‬וגם מעובדא דר' בנאה ספ"ג דב"ב )נח‪ (.‬דאשכחיה לאליעזר דקאי אבבא במערתא דאברהם‪,‬‬ ‫משמע שלא נכנס חי לגן עדן אלא מת )ומשמע משם מזה שהיה ראוי לעמוד על פתח מערת אברהם שאינו‬ ‫רשע כדקרי ליה כאן שלא יהיה שכר לרשעים בעולם הבא וכו'‪ ,‬ולכן לפי מ"ש רפ"ג דיומא )כח‪ (:‬זקן ויושב‬ ‫בישיבה היה‪ ,‬לא משמע לומר שהחמיץ אח"כ ונעשה רשע(‪.‬‬ ‫וכתב‪ ,‬ומצאתי בתוספות על התורה ס"פ חיי שרה שהרגישו בזה‪ ,‬ותירצו דשני עוג הוו‪ ,‬א' עבד אברהם שנכנס‬ ‫חי לגן עדן‪ ,‬וא' המולך אחריו שנקרא ג"כ בשמו‪ ,‬כמו פרעה לכל מלכי מצרים ע"ש‪ ,‬אבל מן המדרשים הנ"ל‬ ‫שהבאתי מבואר שעוג שהרגו משה הוא זהו שהיה אליעזר עבד אברהם‪ ,‬ולכן נתיירא משה ממנו‪ ,‬וכן הוא‬ ‫בתרגום יונתן ס"פ חוקת ע"ש‪.‬‬ ‫וכן כתב בפי' פר אחד דמדרשים חלוקים‪.‬‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪6‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫רבקה היתה יותר מבת ג' שנים ויום א'‬ ‫וכתב הרד"ל שם‪ ,‬ואפשר צ"ל אם שמרה בתוליה‪ ,‬ומשמע מכאן שכבר היתה רבקה בת ג'‬ ‫ב[‬ ‫שנים ויום א' כשיצתה מבית אביה‪ ,‬שאם נגע בצנור לא היו בתוליה חוזרין‪ ,‬ולא כמש"ל שהיתה פחותה‬ ‫מבת ג' שנים‪ ,‬שא"כ כנותן אצבע בעין ובתוליה חוזרין‪ ,‬ולמה היה חושש שמא נגע בצינור‪] ,‬ואם נאמר‬ ‫שמ"מ חשש להקפיד ע"ז משום לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים‪ ,‬וכמ"ש בזה בירושלמי‬ ‫דכתובות פ"ק וכו'‪ ,‬שאפי' בריה לא תבע בה )ובפי' הטור על התורה כתב מ"ש בתולה ואיש לא ידעה‪,‬‬ ‫היינו שאפי' קודם ג' שנים לא ידעה איש אע"פ שגם הם ידעה בתולה היא(‪ ,‬אכתי תקשה‪ ,‬מ"מ מה‬ ‫הואיל בבדיקה‪ ,‬כיון שאפי' נגע בצנור בתוליה חוזרין מיד כדאיתא פ"ה דנדה )מה‪ (.‬דלאלתר חוזרין‪.‬‬ ‫וכתב‪ ,‬ועי' תוס' יבמות )סא‪ :‬ד"ה וכה"א( שהעלו שמדרשות חלוקין הן‪ ,‬להסדר עולם רבה היתה בת‬ ‫ג' שנים‪ ,‬וליש אומרים בת י"ד שנים‪ ,‬וע"ל פ"ב‪ ,‬ובשלהי מס' סופרים תניא‪ ,‬בת ג' שנים וג' ימים היתה‬ ‫רבקה כשיצתה מבית אביה‪ ,‬שכן היה דרכם של גדולים כשתלד להן בת מנהגן לשמוע לאחר ג'‬ ‫ימים‪ ,‬ולפי שלא שמע אביה לא טמא אותה עד עתה‪ ,‬ועתה נעשה לה נס ומת אביה שלא יטמא‬ ‫אותה‪ ,‬דכתיב ואיש לא ידעה‪ ,‬ואין איש אלא אביה‪ ,‬שכך היה מנהגן של ארמיים לשכוב עם בנותיהם‬ ‫בתולות ואח"כ משיאין אותה ע"כ‪ ,‬והיינו שהיו מטמטין אותן מיד לאחר ג' שנים ויום אחד שהיא ראויה‬ ‫לביאה‪ ,‬ומפני שלא שמע עד ג' ימים ללידתה לא ידע שנעשית בת ג' שנים ויום אחד עד יום ההוא‬ ‫שבא אליעזר‪ ,‬וביום ההוא מת‪.‬‬ ‫אע"פ שהיתה פחותה מג' שנים הכתוב הודיע שלא נבעלה כלל‬ ‫ועי' עוד בבאר היטב פי' על רש"י שכתב על מה שכתב הכתוב והנערה טובת מראה מאד‬ ‫ג[‬ ‫בתולה ואיש לא ידעה‪ ,‬החזקוני נתחזק להקשות‪ ,‬כיון דאמרינן בעלמא רבקה בת ג' שנים היתה‬ ‫כשנשאה יצחק‪ ,‬והאי עובדא דאליעזר קודם לכן היה‪ ,‬א"כ פשיטא דבתולה היתה אפי' היתה‬ ‫נבעלתה בתולותיה היו חוזרות כדאמרינן במס' נדה‪ ,‬גם מהרא"י הקשה קושיא זו‪ ,‬ותירץ דלהכי נמי‬ ‫כתיב ואיש לא ידעה‪ ,‬למימר דאפי' גנאי לא הוה בה‪ ,‬כלומר שהיתה בתוליה‪.‬‬ ‫רבקה נפלה מהגמל ונעשית מוכת עץ‪ ,‬ומצאו העץ צבוע דם‬ ‫אכן בילקוט שמעוני בפרשתינו כתב‪ ,‬ותפול מעל הגמל‪ ,‬לפי שראתה ברוח הקודש שעתיד‬ ‫ד[‬ ‫לצאת ממנו עשו הרשע‪ ,‬נזדעזעה ונעשית מוכח עץ‪ ,‬ויצא ממנה דם בתולים‪ ,‬מיד אמר הקב"ה‬ ‫לגבריאל רד ושמור את הדם שלא יסריח ולא יהיה בו מום‪ ,‬בא יצחק עליה ולא מצא לה בתולים‪,‬‬ ‫חשדה מאליעזר‪ ,‬אמר לה בתולותיך היכן הן‪ ,‬אמרה לו כשנפלתי מן הגמל נעשיתי מוכת עץ‪ ,‬אמר‬ ‫לה שקר את מדברת אלא אליעזר פגע ביך‪ ,‬ונשבעה לו שלא נגע בה‪ ,‬הלכו ומצאו העץ צבוע דם‪,‬‬ ‫מיד ידע יצחק שהיא טהורה‪.‬‬ ‫לפי שנחשד אליעזר נכנס חי לגן עדן‬ ‫אמר הקב"ה מה אעשה לעבד הזה שהיה חשוד‪ ,‬אמר למלאכי השרת הכניסוהו חי בגן עדן‪ ,‬הוא‬ ‫אליעזר בן נמרוד‪ ,‬והוא תמיה גדולה‪ ,‬יצחק יצא מגן עדן חי‪ ,‬ואליעזר נכנס לגן עדן חי‪.‬‬ ‫העופות כיסו הדם‪ ,‬ולכן זכו למצות כיסו הדם‬ ‫ובהדר זקנים כתבו בעלי תוס'‪ ,‬ויצא יצחק‪ ,‬מהכין יצא מגן עדן‪ ,‬ורבקה נשאה עיניה למרום‬ ‫ה[‬ ‫וראתה שעתיד עשו לצאת ממנה ונזדעזעה ונפלה לארץ כדכתיב ותפול מעל הגמל ונעשית מוכת עץ‬ ‫ונשרו בתוליה לארץ ובאו העופות וכיסו דמה‪ ,‬וכשנכנס יצחק ולא מצא לה בתולים‪ ,‬כעס עליה‬ ‫וסיפרה לו כל המאורע והוא לא האמינה אלא אמר שאליעזר נגע בה‪ ,‬וישבע לו אליעזר שלא נגע‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪7‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫בה אפי' באצבע הקטנה‪ ,‬וא"ל יצחק לאליעזר כן תהיה בגן עדן שלא נגעת בה‪ ,‬ויאמר לו אליעזר‬ ‫אדוני כן יהיה ובשבועת אלהי ישראל נקי אנכי‪ ,‬ובא עמי ואראך המקום שנפלה שם‪ ,‬הלכו יחד ומצאו‬ ‫אותו עץ ודם סביב לו שהיה מכוסה‪ ,‬ולכך זכו העופות לכיסוי הדם‪ ,‬מיד ידע יצחק שהיא טהורה‬ ‫ושאליעזר צדיק גמור‪ ,‬אמר הקב"ה למלאכי השרת הכניסו בגן עדן והוא אליעזר בן נמרוד והיינו‬ ‫דאמר ר' יוסי יהי חלקי עם מי שחושדין אותו ואין בו‪.‬‬ ‫לכן הכתוב הודיע שאהבה את רבקה‬ ‫ובפענח רזא כתב‪ ,‬ויאהבה‪ ,‬תימה מהיכי תיתי לשנאותה‪ ,‬וי"ל שלא מצא לה בתולים כי נשרו‬ ‫ו[‬ ‫בנפול מעל הגמל‪ ,‬והיה חשדה ושנאה‪ ,‬ותספר לו ד"ז‪ ,‬ואליעזר מעיד לה‪ ,‬ואמרה לו לך בא עמי אולי‬ ‫יערה ממרום רוח לעשות לי נס שנמצא הבתולים במקום המעשה‪ ,‬והלכו ומצאו על אבן א' ויונה‬ ‫מרחפת עליהם שלא ימסו וינגבו בחמה ורוח וילכו לאבוד‪.‬‬ ‫וכתב‪ ,‬וי"א חיה אחת שמרתן ולכך זכו לכיסוי דם‪ ,‬מיד ויאהבה‪.‬‬ ‫ובספר כל בו הל' כיסוי הדם כתב‪ ,‬טעם למה זכו חיה ועוף לכסות דמן יותר מבהמות‪ ,‬לפי‬ ‫ז[‬ ‫כשהפילה רבקה את עצמה מעל הגמל כשראתה יצחק‪ ,‬נשרו בתולותיה‪ ,‬והיה יצחק חושד לאליעזר‬ ‫שבא עליה‪ ,‬וסיפר לו הענין כולו‪ ,‬שנאמר ויספר העבד ליצחק‪ ,‬והביאו אל המקום שנפלה והראה לו‬ ‫דם הבתולים‪ ,‬כי באתה חיה אחת ושמרה אותו שלא לקקוהו כלבים ושאר חיות השדה‪ ,‬ואית דאמרי‬ ‫אריה היה שבא ושמר אותו‪ ,‬ולכן זכתה כל חיה הנאכלת לכסות דמה‪ ,‬ועוף נמי זכה‪ ,‬לפי שלמד לקין‬ ‫לקבור הבל אחיו‪ ,‬כמו שמפורש בתנחומא‪.‬‬ ‫הבהמות לא כיסו הדם‬ ‫ובספר רוקח )סי' שיט( כתב‪ ,‬מצאתי כתוב באגדה שהלכו יצחק ואליעזר לאותו מקום ומצאו‬ ‫ח[‬ ‫שם חיות ועופות שמכסין הדם‪ ,‬ובהמה לא יצאה לכסות‪.‬‬ ‫והגר"א כתב בספרו קול אליהו‪ ,‬דמרומז בפסוק‪ ,‬את כל הדברים אשר עשה‪ ,‬ר"ת א'ל‬ ‫ט[‬ ‫ת'תמה כ'י ל'א ה'יה ד'ם ב'תולים‪ ,‬ר'אתה‪ ,‬י'רדה מ'יד‪ ,‬א'בדה ש'ם‪ ,‬ר'אה ע'ופות ש'ומרים ה'דם‪.‬‬ ‫כיון שנעשית מוכת עץ אחר האירסון מותרת ליצחק אע"פ שהיה כהן‬ ‫ועי' בנזר הקודש על המדרש רבה‪ ,‬וכן במשך חכמה‪ ,‬שכתבו להאריך דאע"ג דיצחק היה‬ ‫י[‬ ‫כהן גדול ומותר רק בבתולה‪ ,‬וכאן הרי לא היה לה בתולים לרבקה‪ ,‬אפ"ה היתה מותרת לו‪ ,‬כיון‬ ‫שכבר נתקדש מקודם על ידי אליעזר‪ ,‬ומוכת עץ אחר הארוסין אינו אסור לכהן גדול‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫לא התנחם יצחק לפי שנחשדה‪ ,‬עד שהרגיש שיש לה אהבה‬ ‫והחת"ס כתב בתורת משה‪ ,‬ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו‪ ,‬כי איתא במדרש רבקה נפלה‬ ‫יא[‬ ‫מהגמל‪ ,‬ונעשית מוכת עץ‪ ,‬וחשדוהו לאליעזר וקרא עליו כנען בידו מאזני מרמה‪ ,‬ונראה אע"פ שלקחה‬ ‫לאשה וראה בה סימני צדקות כפי' רש"י‪ ,‬מ"מ לא התנחם אחרי אמו‪ ,‬כי עכ"פ נפגמה שנאנסה‪,‬‬ ‫משא"כ שרה שלא נגע בה לא פרעה ולא אבימלך‪ ,‬ואקדים מ"ש מורי בהפלאה כמה שאדם מרגיש‬ ‫באהבתו את חברו כך מרגיש אהבת חברו לו‪ ,‬וכן בהיפוך‪ ,‬ע"כ ויאהבה אז הרגיש אהבתה לו‪ ,‬וכללא‬ ‫אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי‪ ,‬מזה ידע שלא נאנסה‪ ,‬ע"כ וינחם אחרי אמו‪.‬‬ ‫יצחק התפלל כיון שנחשדה רבקה בדין היא שתלד ונקתה זרע‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪8‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫ובספר ברית שלום פר' תולדות כתב על פי זה לפרש‪ ,‬דהנה במס' סוטה )כד( גבי הא‬ ‫יב[‬ ‫דכתיב בסוטה ונקתה ונזרעה זרע‪ ,‬מלמד שאם היתה עקרה נפקדת‪ ,‬דברי ר' עקיבא‪ ,‬א"ל ר' ישמעאל‬ ‫א"כ על העקרות יסתרו ויפקדו וכו'‪ ,‬אלא שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח וכו'‪ ,‬עפ"ז יש ליישב‬ ‫מה שאמרו במדרש ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו‪ ,‬זה ישמעאל מפני היחוד ע"כ‪ ,‬די"ל מאחר‬ ‫ששמע ישמעאל שנתבשרה שרה שתלד בן‪ ,‬ומדאגה מדבר פן ואולי תתייחד שרה עם איש אחר כדי‬ ‫שיתקיים בה ונקתה ונזרעה זרע‪ ,‬ולפי דעתו על סמך זה נתבשרה ג"כ שתלד לאחר שתתייחד עצמה‪,‬‬ ‫לכך נשאר ישמעאל באהל כדי שלא תתייחד ולא תלד וזה פשוט וכו'‪.‬‬ ‫וכתב‪ ,‬ואפשר לומר דלכן ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו‪ ,‬דבא ללמדנו דיצחק התפלל שתהיה אשתו‬ ‫נפקדת בשביל שנחשדה מאליעזר‪ ,‬כדאיתא במדרש ותפול רבקה מעל הגמל וכו'‪ ,‬חשדה מאליעזר‬ ‫עד שבא המלאך‪ ,‬לכך התפלל יצחק שתהיה רבקה נפקדת בשביל שחשדה ונקתה ונזרעה זרע‪.‬‬ ‫יש חילוק בזה בין שרה שהיתה איילונית לרבקה שנעשית עקרה‬ ‫וכתב לפרש באופן נאה מאוד‪ ,‬דמצינו חילוק שם במס' סוטה בין איילונית לעקרה‪ ,‬דאילונית מבטן‬ ‫אמה לכו"ע אינה שותה‪ ,‬כיון שאינה ראויה להזריע‪ ,‬משא"כ עקרה‪ ,‬ובזה יש לפרש דטענת יצחק‬ ‫היתה‪ ,‬דאיה"נ דגם בשרה נחשדה מאבימלך‪ ,‬ואפי"ה לא נפקדה בשביל זה‪ ,‬זה רק שרה בשביל‬ ‫שהיתה איילונית‪ ,‬אבל רקבה‪' ,‬כי עקרה היא'‪ ,‬על ידי מכה שהפילה עצמה מן הגמל כמ"ש לעיל‪,‬‬ ‫ועל ידי זה נעשית עקרה‪ ,‬וקודם לכן היתה ראויה להזריע‪ ,‬א"כ הדין נותן בעקרה שתהיה נפקדה‪,‬‬ ‫ולכך דקדק ואמר היא‪ ,‬ר"ל דוקא היא היתה עקרה‪ ,‬אבל שרע לא היתה עקרה על ידי מכה‪ ,‬אלא‬ ‫איילונית מבטן אמה וכו'‪.‬‬ ‫כיון שנחשדה למה יש לה צער הריון‪ ,‬לפי שנתברכה בשני בנים‬ ‫ובספר פנים יפות פר' תולדות כתב‪ ,‬ושמעתי מאאמ"ו הגאון ז"ל דרך דרוש‪ ,‬על פי מה‬ ‫יג[‬ ‫שכתבו המפרשים דהא דזכתה שרה ללדת בלא תפלה‪ ,‬כמו שפי' רש"י בפסוק חמסי עילך‪ ,‬שלא‬ ‫התפלל עליה‪ ,‬היינו משום שנחשדה מאבימלך‪ ,‬והוא דוגמת מה שאמר הכתוב בהשקאת מים המרים‪,‬‬ ‫ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע‪.‬‬ ‫ואיתא במדרש שגם רבקה נחשדה שבא עליה אליעזר בדרך‪ ,‬ולפי זה היה מן הראוי שתלד גם כן‬ ‫בלא תפלה‪ ,‬אלא דאמרינן גבי השקאת מים המרים‪ ,‬אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח‪ ,‬ואם כן‬ ‫סברה אולי על ידי התפלה שהתפללו על הלידה‪ ,‬על כן השכר מהחשד שתלד בריוח‪ ,‬וכיון שראתה‬ ‫גודל צער העבור‪ ,‬אמרה אם כן מה הועילה תפלתי‪ ,‬דמטעם החשד בלא תפלה היה ראוי שתלד‪.‬‬ ‫אלא דאיתא בילקוט פר' נשא עוד‪ ,‬שאם היתה יולדת אחד‪ ,‬יולדת שנים‪ ,‬והיינו דהשיבו לה שני גוים‬ ‫בבטנך‪ ,‬כפי' רש"י אנטונינוס ורבי‪ ,‬וזה היה שכר החשד‪.‬‬ ‫נעשית מוכת עץ כדי לכפר על אביה‬ ‫ובמגלה צפונות )וכן במדרש תלפיות( כתב‪ ,‬טעם למה גילגל הקב"ה ברבקה היותה מוכת‬ ‫יד[‬ ‫עץ‪ ,‬ובחיבור אחר כתבתי על זה‪ ,‬ונראה עוד שציערה הקב"ה בענין זה‪ ,‬שהתחילה היא בתיקון בתואל‬ ‫אביה‪ ,‬שהיה בועל כל הנערות תחילה‪ ,‬דעל זה נקרא בתואל כאומרם חז"ל‪ ,‬וכדי לצערה ותתכפר‬ ‫קצת על אביה‪.‬‬ ‫כיון שרבקה האשה הראשונה שנבעלה ממהול תחילה ע"כ שהיתה מוכת עץ ולא נבעלה‬ ‫מקודם‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪9‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫ועי' במגלה צפונות שהביא דברי מדרש רבה‪ ,‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬לא נבעלה אשה ממהול‬ ‫טו[‬ ‫לשמונה תחילה אלא רבקה ע"כ‪ ,‬והביא כמה פירושים על זה‪ ,‬וכתב‪ ,‬ונראה עוד לפרשה‪ ,‬שבהיות‬ ‫רבקה מוכת עץ ולא מצאה לה יצחק בתולים‪ ,‬וחשדה מאליעזר‪ ,‬עד שהוליכתו למקום שנפלה‬ ‫והראתה לו הדם וכו'‪ ,‬כפי זה ניחא יצחק שנתפייס בראות הדם‪ ,‬אבל מי מפייס לדורות שיאמרו‬ ‫נבעלה מאליעזר‪ ,‬שאין דור שאין בו ליצנים כאומרם חז"ל‪.‬‬ ‫לכן בא בעל המאמר להביא מופת חותך דמוכרחים כל הדורות לענות אמן בעל כרחם‪ ,‬דמה שלא‬ ‫מצא לה יצחק בתולים היה מסיבת היותה מוכת עץ‪ ,‬ולא שנבעלה מאחר ח"ו‪ ,‬והמופת הוא‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫ברא עולמו על המילה‪ ,‬כאומרם חז"ל על פסוק אם לא בריתי יומם ולילה וכו'‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬איך יתכן‬ ‫דיצחק שהוא מרגלי המרכבה ראשון שנימול לשמונה‪ ,‬הזמין לו הקב"ה שיבעול פגומה‪ ,‬שנבעלה‬ ‫מאחר ח"ו‪ ,‬אם כן מוכרח שלא היה בתולים מסיבת מוכת עץ‪ ,‬ולא מסיבה אחרת‪ ,‬ועדות יש‪ ,‬שלא‬ ‫נבעלה אשה ממהול לשמונה תחילה אלא רבקה‪ ,‬ואיך יתכן שמהראשון המהול לשמונה הזמין לו‬ ‫הקב"ה פגומה ח"ו‪ ,‬אם כן מוכרח דמוכת עץ היתה כמדובר‪.‬‬ ‫ונסיים דברינו בדברים נאים בסוגיא זו‬ ‫רק לרבקה נעשית נס קפיצת הדרך בחזרה‪ ,‬אבל לא לנערותיה‬ ‫ובחכמת התורה כתב‪ ,‬ותקם רבקה ונערותיה וכו' ויקח העבד את רבקה וילך‪ ,‬נראה הכוונה‪,‬‬ ‫טז[‬ ‫דהנה כשהלך אליעזר לחרן קפצה לו הארץ‪ ,‬ולפ"ז כשהלך אח"כ עם רבקה ג"כ קפצה לו הארץ‪,‬‬ ‫והנה אליעזר ורבקה היו ראוין לכך‪ ,‬אבל שאר נערותיה שהיו בבית לבן לא היו ראוין לנס זה‪ ,‬גם‬ ‫המה אך למותר ולא עבד הקב"ה ניסא לשקרא‪ ,‬ולכך להם לא נעשה נס זה‪ ,‬ולכך כשהתחילה‬ ‫רבקה ונערותיה לילך אחרי האיש בדרך שהולכין הכל‪ ,‬אז לקח העבד את רבקה לבדו וילך לו לפי‬ ‫דרכו שקפצה לו הארץ והלך בדרך הראוי לו‪ ,‬אבל שאר הנערות הלכו בדרך כל הארץ‪ ,‬ולהם לא‬ ‫נעשה נס זה‪ ,‬ולכך אמר ויקח העבד את רבקה וילך לדרכו והליכתו‪ ,‬ואתי שפיר‪.‬‬ ‫חשש שאם יהיה ביחד עם הנערים לא יהיה לו זכות קפיצת הדרך‬ ‫ועוד כתב‪ ,‬על פי מה שכתב בפרשת וירא‪ ,‬וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק‪,‬‬ ‫יז[‬ ‫דבהיותו עם הנערים הם הורידוהו למטה עד שלא היה יכול להשיג את המקום‪ ,‬אבל כיון שאמר להם‬ ‫שבו לכם פה‪ ,‬ונבדל מהם‪ ,‬מיד השיג המקום‪ ,‬והנה כמו כן הוי כאן‪ ,‬דאליעזר רצה שיהיה לו קפיצת‬ ‫הארץ כמו שהיה בהליכתו‪ ,‬וחשש שנערותיה יעכבו על ידו‪ ,‬ויהיו נערותיה הכוונה שהם מנוערים מן‬ ‫המצות‪ ,‬כמו שאיתא כן במס' סוטה )מו‪ (:‬גבי נערים יע"ש‪ ,‬ולכך לקח את רבקה בפני עצמה והלך‬ ‫לו‪ ,‬והיה לו קפיצת הארץ מיד‪.‬‬ ‫הם שלחו המניקת כדי לעכב את רבקה‪ ,‬ולכן הלך אליעזר עם רבקה בלי המניקת‬ ‫ועוד כתב‪ ,‬דהכוונה שהם שלחו בכוונה את מניקתה ג"כ‪ ,‬אף שבאמת רצו לעכבם‪ ,‬ואיך אח"כ‬ ‫יח[‬ ‫נהפכו להיטיב זאת עמה לשלוח גם מניקתה‪ ,‬אך הם סברו שהמינקת תפתה אותה בדרך שלא תלך‪,‬‬ ‫כי ראו שהם לא יכלו לפעול עמה ואינה שומעת להם‪ ,‬אמרו‪ ,‬אולי כשכבר תלך בדרך תוכל המינקת‬ ‫להסיתה לאט לאט עד שתחזור בה‪ ,‬אך אליעזר הבין הדבר ולא הניחה עם המינקת ונערותיה יחד‪,‬‬ ‫רק לקחה לבדה בפני עצמה וילך‪ ,‬ולא הניחם יחד שלא תחזור בה‪.‬‬ ‫היה שם שלשה מלאכים‬ ‫ועוד כתב בחכמת התורה לדייק מה שנאמר‪ ,‬ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים‬ ‫יט[‬ ‫ותלכנה אחרי האיש וכו'‪ ,‬הנה אמרו אחרי האיש‪ ,‬ולא אמר אחרי העבד‪ ,‬ויובן נמי מה שתחלה אמר‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪10‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫כמה פעמים 'האיש' גבי ביאת רבקה נאמר שלשה פעמים לשון איש‪' ,‬והאיש מתשאה לה‪' ,‬ויקח‬ ‫האיש וכו'‪' ,‬ויקוד האיש' וכן אח"כ אמר כה דיבר אלי האיש ויבוא אל האיש וכו'‪ ,‬ויבוא האיש‪ ,‬ונראה‬ ‫הכוונה על דרך שיש במדרש גבי יוסף מה שאמר וישאלהו האיש‪ ,‬דשלשה מלאכים נזדמנו לו באותה‬ ‫שעה‪ ,‬דמה הגר שפחת שרה נזדמנו לה שלשה מלאכים‪ ,‬זה שהוא אהובו של בית על אחת כמה‬ ‫וכמה‪ ,‬ולכך נאמר שם שלשה פעמים 'האיש'‪ ,‬ולכך נראה דהכא נמי הוי שלשה מלאכים דלא יהיה‬ ‫עבד אברהם גרע משפחת שרה דלה נזדמנו שלשה מלאכים‪ ,‬מכל שכן דלא ראוי שיזדמן שלשה‬ ‫מלאכים‪.‬‬ ‫וזה יהיה כוונת המדרש בפסוק הוא ישלח מלאכו לפניך‪ ,‬ר' דוסא אמר ה"ז מלאך מסויים‪ ,‬והכוונה‬ ‫דהנה יש במדרש דשני מלאכים נזדמנו לאליעזר אחד ללות את אליעזר‪ ,‬ואחד להוציא את רבקה‪,‬‬ ‫והוי קשה להמדרש מה שאמר הוא ישלח מלאכו‪ ,‬למה דייק לשון מלאכו‪ ,‬ולזה מפרש דשני מלאכים‬ ‫היו נצרכין לו‪ ,‬אחד ללוותו‪ ,‬ואחד להוציא רבקה‪ ,‬אך השלישי לא היה נצרך לו רק הקב"ה וויתור לו‬ ‫משלו דרך כבוד‪ ,‬ולכך על שנים היה אברהם מתפלל‪ ,‬ולא היו נקראים משלו יתברך רק משל‬ ‫אברהם‪ ,‬אך על השלישי לא היה מתפלל‪ ,‬כי לא נצרך לו‪ ,‬רק שחלק לו הקב"ה כבוד מעצמו‪ ,‬וזהו‬ ‫שאמר דלא מיבעיא שישלח לך מלאכים הנצרכים לך‪ ,‬רק אף גם הוא ישלח מלאכו משלו‪ ,‬יוסיף לך‬ ‫מלאך יותר על הנצרך לו‪ ,‬וזהו שאמר ה"ז מלאך מסויים בפני עצמו חוץ הני תרתי שלא להיות גרוע‬ ‫מהגר‪.‬‬ ‫ולכך הזכיר שלשה פעמים 'האיש' דהמדברים עמה היו המלאכים שעם אליעזר‪ ,‬וכן כשחזר סיפור‬ ‫המעשה מה שדיבר לבן עמו ומה שבא אל הבית‪ ,‬הכל הכוונה על המלאך‪ ,‬וזהו שאמר אח"כ ותלכנה‬ ‫אחרי האיש‪ ,‬היינו אחרי המלאך‪ ,‬שהמלאך פעל כל זה שרבקה תלך עמו‪ ,‬וכשהוציא המלאך את‬ ‫רבקה‪ ,‬א"כ כבר נגמר על הפעולה‪ ,‬אז הלך לו‪ ,‬ויקח העבד את רבקה וילך‪ ,‬כי לא נצרך מעתה עוד‬ ‫אל המלאך‪.‬‬ ‫מלאך חוצה לארץ היה בארם נהרים‬ ‫ועי' בחכמת התורה מה שכתב לדייק דאברהם אמר לאליעזר הוא ישלח מלאכו לפניך‪,‬‬ ‫כ[‬ ‫ואליעזר אמר ישלח מלאכו אתו‪ ,‬וכתב לפרש‪ ,‬דהנה המלאך הזה שאמר אברהם מנין יהיה‪ ,‬הרי יש‬ ‫במדרש פר' ויצא דמלאכי ארץ ישאל אין יכולין לילך לחוץ לארץ‪ ,‬ומלאכי חוץ לארץ אין יכולין לילך‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬וא"כ מי היה המלאך הזה‪ ,‬אם מלאכי ארץ ישראל איך ילך לארם נהרים דהוי חוצה‬ ‫לארץ‪ ,‬ואם יהיה מלאך חוצה לארץ איך ילך עם אליעזר שהיה עתה בארץ ישראל‪ ,‬ולכך לא אמר‬ ‫אברהם 'אתך' רק ילך 'לפניך' דמלאך חוצה לארץ ירד לארם נהרים שם קודם ביאת אליעזר לשם ‪.9‬‬ ‫‪ 9‬וכתב לפרש‪ ,‬דהנה זה יהיה תליא אם ארץ ישראל מוחזקת בידינו מאבותינו אם לא‪ ,‬דאם הוי מוחזקת בידינו‬ ‫מאבותינו‪ ,‬א"כ כבר נתקדש ארץ ישאל‪ ,‬אן מלאכי חוצה לארץ יכולין לבוא לארץ ישראל‪ ,‬אך אם אינו מוחזקת‬ ‫מאבותינו‪ ,‬א"כ עדיין לא נתקדשה‪ ,‬יכולין מלאכי חוצה לארץ לבוא לארץ ישראל‪ ,‬דהכל שוה עדיין‪ ,‬ולכך‬ ‫באמת ממקראי דיעקב לפי דרשת חז"ל‪ ,‬יהיה מוכח דמוחזקת בידינו מאבותינו‪.‬‬ ‫והנה אליעזר רצה לומר להם ואם לו וגו' ואפנה על ימין או על שמאל‪ ,‬והנה בנדרים קיי"ל בש"ס )נה‪ (:‬וביור"ד‬ ‫סי' רי"ח )סעי' א'( דאין הולכין אחר הלשון רק אחר הכוונה‪ ,‬והיינו ממה שמוכח על פי אומדנא מה היה כוונתו‪,‬‬ ‫וא"כ ה"נ אברהם אמר לו ליקח ממשפחתו‪ ,‬או לאו דוקא‪ ,‬ועיקר הכוונה הוי מארצו‪ ,‬תליא בזה‪ ,‬אם ארץ ישראל‬ ‫מוחזקת בידינו מאבותינו‪ ,‬א"כ הוי ארץ ישראל יותר ארצו מארם נהרים‪ ,‬וא"כ אם עיקר הקפידא הוי על ארצו‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪11‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫כא[ וכדי להביא פלפול נאה בכל הענין הנ"ל‪ ,‬מה שכתב בחוט המשולש‪ ,‬לפרש דברי רש"י‪,‬‬ ‫ואבא היום על העין וגו'‪ ,‬היום יצאתי והיום באתי‪ ,‬מלמד שקפצה לו הדרך‪ ,‬א"ר אחאי יפה שיחתן של‬ ‫עבדי אבות מתורתן של בנים‪ ,‬שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה אינן אלא‬ ‫ברמיזה עכ"ל‪ ,‬ויש לדקדק דמאי שייכא הא דר' אחאי לדרש הקודם שקפצה לו הדרך‪ ,‬ונראה לבאר‪.‬‬ ‫ג' שעות דוקא‬ ‫ע"פ מה שכתב בספר אור יקרות אהא דאיתא בילקוט מחרן ועד באר שבע היה מהלך י"ז ימים‪,‬‬ ‫והלך אליעזר בג' שעות‪ ,‬ומבואר זה דלמא דווקא בג' שעות‪ ,‬והוא טעם הדבר שהיה צריך לקפיצת‬ ‫הדרך‪ ,‬דלא עביד הקב"ה נס על חנם‪ ,‬משום שידוע דיצחק נעקד ביום הכיפור‪ ,‬שהוא עשירי לחודש‬ ‫תשרי‪ ,‬ודרך ג' ימים היה הר המוריה מביתו‪ ,‬נמצא בא לביתו מהעקידה בי"ג בתשרי‪ ,‬ונתבשר לו‬ ‫שמתה שרה ואותו היום נגלה השכינה ליצחק ואמרה לו היום נולד בת זוגו רבקה‪ ,‬ואיתא במס'‬ ‫סופרים‪ ,‬רבקה בת ג' שנים וג' ימים כשבא אליעזר‪ ,‬ואתו היום יום א' של חג הסוכות היה‪ ,‬ומשום‬ ‫איסור תחומין היה צריך לנס של קפיצת הארץ‪ ,‬דאין תחומין למעלה מעשרה‪ ,‬והנה הרמב"ם )פ"כ"ז‬ ‫מהל' שבת הל' א'( פסק כהירושלמי דאף דקיי"ל כמ"ד דתחומין דרבנן‪ ,‬מכל מקום יותר מי"ב מיל‬ ‫אסור מהתורה‪ ,‬ואיתא בידי משה דמהלך אדם בינוני בשעה אחת ד' מילין‪ ,‬ואם כן עד י"ב מילין שהם‬ ‫מהלך ג' שעות לא היה צריך לנס של קפיצה דמותר מדאורייתא‪ ,‬כי אם על הדרך שהוא יותר מי"ב‬ ‫מיל‪ ,‬ולכך אתי שפיר המדרש ילקוט שהלך אליעזר בג' שעות דוקא שהוא שעור מהלך י"ב מיל ועל‬ ‫המרחק יותר היה על ידי הנס בקפיצת הדרך עכ"ד פח"ח‪.‬‬ ‫ועדיין צריכין להבין למה שלחו ביום טוב‪ ,‬והיה צריך לנס של קפיצת הדרך‪ ,‬בשלמא הא דלא שלחו‬ ‫קודם יום טוב‪ ,‬יש ליישב כמו שכתבו המפרשים שהמתין עד שהיתה רבקה בת שלש שנים‪ ,‬ואפשר‬ ‫שבו ביום נעשית בת ג' שנים‪ ,‬שהרי רבקה נולדה ביום מיתת שרה‪ ,‬ובאותו זמן היה יצחק בן ל"ז שנים‬ ‫וכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה‪ ,‬הרי שהיתה רבקה אז בת ג' שנים‪ ,‬והעקידה‬ ‫היתה בעשרה בתשרי‪ ,‬ואיזה ימים שלאחריו כששמעה שרה מעקידה פרחה נשמתו ובו ביום נולדה‬ ‫רבקה‪ ,‬ואם כן אפשר שהיתה סוף שנה השלישית מכוון ביום א' של סוכות‪ ,‬ומיהר אברהם בתכלית‬ ‫האפשרי לתת אשה לבנו שהיה כבר בן ארבעים שנה לפי שהמתין על רבקה שתהא ראויה לביאה‪,‬‬ ‫אבל מכל מקום קשה הוה ליה לאחר השליחות יום א'‪ ,‬והוה ליה לשלחו ביום א' דחול המועד סוכות‪,‬‬ ‫ותו קשייא‪ ,‬לפי דברי האור יקרות הנ"ל עדיין קשה‪ ,‬הרי על כרחך גם בחזרה היה הנס של קפיצת‬ ‫הדרך‪ ,‬שהרי חזר אליעזר ביום שני לעת ערב כדאיתא להדיא בפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬וזה היה בחול‬ ‫המועד דליכא איסור תחומין‪.‬‬ ‫מה לו לשלוח למרחוק‪ ,‬יקח מארץ ישראל דהוי יותר ארצו‪ ,‬ובע"כ הוי כוונתו רק על משפחתו ואינו יכול לומר‬ ‫ואפנה על ימין או על שמאל‪ ,‬אבל אם אינה מוחזקת בידינו מאבותינו‪ ,‬א"כ אין ארץ ישראל ארצו‪ ,‬והוי יותר ארם‬ ‫נהרים ארצו ששם נולד‪ ,‬לכך יתכן דעיקר הקפידא הוי על ארצו‪ ,‬ויכול לומר ואפנה על ימין או על שמאל‪ ,‬ולכך‬ ‫אברהם הוי ס"ל דמוחזקת בידינו מאבותינו‪ ,‬לכך לא אמר אשר אנכי יושב בארצו‪ ,‬דהרי הארץ שלו‪ ,‬לכך אמר‬ ‫רק אשר אנכי יושב בקרבו‪ ,‬ולכך מהאי טעמא דמוחזקת אין יכול מלאך חוצה לארץ לבוא לארץ ישראל‪ ,‬לכך‬ ‫אמר ישלח מלאכו לפניך כנ"ל‪.‬‬ ‫אבל אליעזר אמר להם שיטעו דאינה מחוזקת מאבותינו‪ ,‬לכך אמר אשר אנכי יושב בארצו‪ ,‬וא"כ יכול מלאך‬ ‫חוצה לארץ לבוא לארץ ישראל‪ ,‬לכך אמר ישלח מלאכו 'אתך'‪ ,‬וממילא אמר ואפנה על ימין או שמאל‪ ,‬כי עיקר‬ ‫כוונתו היה לארצו‪ ,‬ואתי שפיר בעזהשי"ת‪.‬‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪12‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫יצחק היה כהן ולהשיטה דמוכת עץ מותר לכהן אתי שפיר‬ ‫לכן נראה לי ע"פ מה שכתב במדרש פרשה זו‪ ,‬וז"ל תמן תנינין מוכת עץ כתובתה מאתים דברי ר'‬ ‫מאיר‪ ,‬וחכמים אומרים כתובתה מנה‪ ,‬ר' חנינא בשם ר' אליעזר טעמא דר' מאיר ואיש לא ידעה‪ ,‬הא‬ ‫אם נבעלה מעץ בתולה היא‪ ,‬וכתב מו"ל הגאון בספרו נזר הקודש הא דרמיז רחמנא דין זה דווקא‬ ‫ברבקה‪ ,‬יש לפרש לשיטת ר' מאיר דס"ל כמ"ש במדרש דרבקה כשנפלה מעל הגמל נעשית מוכת‬ ‫עץ‪ ,‬ובנדרים סוף פרק ג' )לג‪ (:‬אמרו דאברהם כהן גדול היה שניטלה הכהונה משם ונתנה ליצחק‪,‬‬ ‫ובהיות יצחק כהן גדול‪ ,‬ממילא לא היה ראוי אלא לבתולה דווקא ככהן גדול‪ ,‬ולכן קמ"ל קרא הכא‬ ‫דרבקה אע"פ שהיתה מוכת עץ‪ ,‬חשיבה כבתולה‪ ,‬וכדין נשאה יצחק עכ"ל‪.‬‬ ‫הקידושין היה קודם שנעשית מוכת עץ‬ ‫והנה לפי זה צריכין להבין לרבנן דס"ל מוכת עץ חשיבה בעולה‪ ,‬איך היה רשאי יצחק לישא אותה‪,‬‬ ‫וצריך לומר דס"ל לרבנן דיצחק היה מיד אצלה כשנפלה מעל הגמל‪ ,‬ואיתא בירושלמי שאין לה דין‬ ‫מוכת עץ עד שיצאה ממנה הבתולים אחרי הכאה‪ ,‬ויצחק קידשה מיד אחר שנפלה טרם סילקה דמי‬ ‫הבתולים‪ ,‬ואף שקודם הנשואין שהיה אחרי זה כשבאה לאברהם כבר היה לה דין מוכת עץ גמורה‪,‬‬ ‫מ"מ היה רשאי לישא אותה אם לא היתה מוכת עץ באירוסין כמ"ד ביבמות דף נט‪ .‬דבתר אירוסין‬ ‫אזלינן‪ ,‬ע"ש בתוס' ד"ה הא לא אשתני‪ ,‬דאם נעשית מוכת עץ או בעולה אחרי האירוסין לא הוי‬ ‫אשתני גופא ע"ש‪.‬‬ ‫אברהם ידע מקודם הזמן שנעשית מוכת עץ ולכן היה צריך לשלוח לו דוקא ביום טוב‬ ‫והנה איתא במדרש )קה"ר ג' א'( לכל זמן ועת לכל חפץ‪ ,‬שכל מאורעות לבני אדם נגזר מן השמים‬ ‫באיזה יום ובאיזה שעה שיהיה‪ ,‬ואם כן ודאי היה כן ברבקה שנגזר עליה מן השמים שבט"ז בתשרי‬ ‫באותו יום לעת ערב תעשה מוכת עץ‪ ,‬ואין חקר לתבונתו‪ ,‬וכיון שאברהם ידע כל זה בנבואה היה‬ ‫צריך לשלחו ביום א' דסוכות‪ ,‬דאלו המתין יום אחד כבר היה בחזירתו בי"ז בתשרי מוכת עץ גמורה‬ ‫קודם ארוסין‪ ,‬ולא היתה ראויה כלל ליצחק‪ ,‬ומהאי טעמא הוצרך הנס גם כן בחזירתם‪.‬‬ ‫אליעזר היה לו דין עבד‬ ‫אכן עדיין אי נימא כמ"ד שהצמידים שנתן לה אליעזר מיד ביום הראשון היה קדושין ששלחן יצחק‬ ‫ביד שלוחו לקדשה בשבילו כדתנן )קדושין מא‪ (.‬האיש מקדש בו ובשלוחו‪ ,‬ואם כן עדיין הקושיא‬ ‫במקומה עומדת‪ ,‬שלא היה צריך לנס בחזירתם כיון שכבר נתקדשה על ידי שליחות של אליעזר טרם‬ ‫שנעשית מוכת עץ ואזלינן בתר אירוסין כנ"ל‪ ,‬אבל אי נימא שאליעזר היה לו דין עבד‪ ,‬וקיי"ל )אבהע"ז‬ ‫לה ו( דאין שליחות לעכו"ם ועבד‪ ,‬ועל כרחך הוא עצמו קדשה אחרי זה בבואה אצלו‪ ,‬מתורץ קושיא‬ ‫זאת ואתי שפיר דברינו הנ"ל‪.‬‬ ‫ומעתה מבואר המשך ברש"י לפי שדרש בתחלה שקפצה לו הדרך‪ ,‬וקשה למה היה צריך לנס‪ ,‬ואי‬ ‫משום תחומין‪ ,‬הוה ליה לשלוח בחול המועד סוכות‪ ,‬וגם למאי היה הנס גם בחזרה‪ ,‬ואין לומר דאם‬ ‫כן הוית מוכת עץ כבר קודם שנתקדש ליצחק‪ ,‬הא כבר נתקדשה ביום ראשון על ידי אליעזר‪ ,‬ולכך‬ ‫הביא הא דר' אחאי אמר יפה שיחתן של עבדים וכו'‪ ,‬הרי דס"ל שהיה לאליעזר דין עבד‪ ,‬ולא כמו‬ ‫שאיתא ביומא כח‪ :‬שהיה נקרא דמשק שדלה והשקה מתורת רבו ששחררו ע"ש‪ ,‬וכיון שהיה לו דין‬ ‫עבד לא היה לו באפשרי לקדשה על ידי שליחות‪ ,‬ועל כרחך יצחק בעצמו קדשה‪ ,‬ואתי שפיר דהוצרך‬ ‫קפיצת הארץ בהליכתם ובחזירתם כנ"ל‪.‬‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬ ‫‪13‬‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫מתיקות הפרשה‬ ‫ואפשר לומר דזה כוונת הכתוב במה שאמר אליעזר עתה אל תאחרו אותי‪ ,‬כי הלא תראו במאי שה'‬ ‫הצליח דרכי שנעשה לי נס בקפיצת הדרך כדי שלא תהיה מוכת עץ טרם בואה ליצחק‪ ,‬ואם תאחרו‬ ‫אותי אין באפשרו לקדשה אחר כך ודו"ק‪.‬‬ ‫‪saifermechon@gmail.com‬‬ ‫להערות והארות‬