gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי אורה · Darchei Oiru — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: דרכי אורה · Darchei Oiru

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

דרכי אורה · Darchei Oiru — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫דרכי אורה‬ ‫חיי שרה תשפ"ז (‪)154‬‬ ‫משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א‬ ‫אחת של ניצול הכוחות ודבקות בקב"ה בלי עליות ומורדות‪ ,‬ובלי שום שעה של רפיון‬ ‫'כולן שוין לטובה'‬ ‫וחסרון‪ ,‬כולן שוין לטובה בתמימות ובשלמות גמורה‪.‬‬ ‫ְוְֶׁשַבַ ע �ָׁשִׁנִ ים � ְׁׁשֵנֵ י ַַח ּ �ֵּיי �ָׂש ָָׂרה (כ"ג‪ ,‬א)‬ ‫ְוְֶעְֶׂש ִִׂרים �ָׁשָׁנָ ה � ׁ‬ ‫ַוַ �ִּיְּהְ יּוּ ַַח ּ �ֵּיי �ָׂש ָָׂרה ָ‬ ‫ֵמֵָאה �ָׁשָׁנָ ה �‬ ‫בין איש חסד לבין 'נבהל להון'‬ ‫וברש"י‪' :‬שני חיי שרה ‪ -‬כולן שוין לטובה'‪ .‬ובא לבאר כפל הלשון‪ ,‬שכל שנות חייה היו‬ ‫שוות באיכותן הרוחנית‪ ,‬בלא שום הבדל וירידה בין תקופה לתקופה‪.‬‬ ‫ְלְִמְקְָנָ ה (כ"ג‪ ,‬ט"ז –‬ ‫ְלְַא ְָבְָר ָָהם ִ‬ ‫ַוַ ִּי � ׁ�ְּׁשֹקֹל ַַא ְָבְָר ָָהם ְלְֶעֶ ְפְֹרֹן ֶאֶ ת ַַה �ֶּכֶּסֶ ף וגו' ַוַ ָּי�ּקם �ְׂשֵׂדֵ ה ֶעֶ ְְפרֹוֹ ן וגו' ַ‬ ‫ויש להטעים זאת עפ"י הגמ' ע"ז די"ז א' בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש‬ ‫י"ח)‬ ‫קונה עולמו בשעה אחת‪ ,‬ויש להבין דאדרבה הו"ל לשמוח שלעולם יש פתח לאדם‬ ‫במד"ר 'אדוני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף' א"ר חנינא כל שקלים האמורים‬ ‫לקנות עולמו אפי' בשעה א'‪ .‬וי"ל דמ"מ עי"ז יש להעמיק התביעה‪ ,‬דאם בכח שעה א'‬ ‫בתורה סלעים ובנביאים ליטרין בכתובים קנטרין‪ ,‬ר' יודן אמר חוץ משקלי עפרון שהיו‬ ‫להביא האדם לחיי עוה"ב‪ ,‬הר"ז מלמד על כל שאר השעות שבחייו‪.‬‬ ‫קנטרין‪ ,‬הה"ד (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו‪' ,‬נבהל להון איש‬ ‫והאדם מדמה בנפשו שביום הדין יוכל להצטדק שלא היו לו כוחות להגיע לדרגה‬ ‫רע עין' זה עפרון שהכניס עין רע בממונו של צדיק‪' ,‬ולא ידע כי חסר יבואנו' שחסרתו‬ ‫גבוהה‪ .‬אך שם בעולם האמת יעמידו לנגד עיניו את השעה הגדולה ביותר שהיתה לו‬ ‫התורה וא"ו‪ ,‬הה"ד עפרן כתיב חסר וא"ו ע"כ‪ .‬חז"ל הגדירו כאן שמי שהוא 'נבהל להון'‬ ‫בחייו‪ ,‬שעה שבה ניצל כוחותיו במלואם‪ ,‬וישאלוהו‪ :‬אם ראית בעצמך לאן יכלת להגיע‪,‬‬ ‫אי"ז רק מפני שהוא רוצה הון‪ ,‬אלא נותן עיניו בממונו של אחרים וזהו 'איש רע עין'‪ .‬ובעל‬ ‫מדוע לא חיית כל ימיך בדרגה זו‪ .‬ועומק התביעה אינה רק על מה שהשיג האדם‪ ,‬אלא‬ ‫הטורים כ' 'עפרן' עולה בגי' ארבע מאות כנגד ד' מאות שקלים שלקח במערה‪ ,‬והראוני‬ ‫על מה שיכול הי' לפי כוחותיו וכשרונותיו‪ .‬ואפי' גדולי הדורות רעדו מיום הדין מטעם‬ ‫שכ"כ רש"י בדברי הימים א' (א‪ ,‬נא)‪ .‬ואמנם צ"ב ענין עונש זה שנתחסר באות וא"ו‪ ,‬ומה‬ ‫זה‪ ,‬שהתביעה עליהם היא לפי ערך גדלותם [וכנודע מחרדת ריב"ז‪ ,‬ושמעתי ממו"ר‬ ‫הרמז וה'חסר יבואנו' בכך ששמו עולה בדקדוק כמנין הכסף שנטל‪.‬‬ ‫החז"א זצוק"ל שתבע מעצמו ואמר בענוותנותו‪ ,‬שאדם אחר שהי' זוכה לכשרונות‬ ‫וי"ל עפ"י מה ששמעתי בשם א' מגדולי המוסר שאמר לא' מבני לוי' שלו‪ :‬בא ואראך בית‬ ‫וכחות נפשיים כמו שהוא ע"ה ניחון בהם הי' מגיע ליותר ממנו‪ ,‬בינו זאת]‪.‬‬ ‫גדול של הכנסת אורחים וגמ"ח לאנשים וטף‪ ,‬והלך אתו לרחוב הראשי והי' שם מסעדה‬ ‫זו עדות הכתוב על שרה אמנו ע"ה‪' :‬שני חיי שרה ‪ -‬כולן שוין לטובה'‪ .‬כל שנותיה מקשה‬ ‫גדולה ומלצרים מגישים אוכל בדרך כבוד לכל דכפין‪ ,‬ואמר התלמיד לרבו‪ :‬וכי הכנסת‬ ‫יום הזיכרון לרבינו הקדוש בעל האבי עזרי זיע"א‬ ‫להשיג עוד‪ ,‬ולא זו בלבד אלא שהוא גם רגוע ואומר "יש לי כל"‪.‬‬ ‫עכשיו אפשר להבין את מה שאומר הראש ישיבה זצ"ל‪ ,‬שרק מי שאין לו כלום יכול‬ ‫"ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה״‬ ‫להיות "שמח בחלקו"‪ .‬אין הכוונה שאין לו כדי חייו‪ ,‬אלא שאין לו דבר לעצמו מעבר‬ ‫שיחת רבינו מרן שליט"א‬ ‫למוכרח לו‪ .‬הוא מקבל כפי צורכו‪ ,‬ואינו מבקש להוסיף עליהם‪.‬‬ ‫בהיכל בית מדרשו – ישיבת רשב"י \ אור לט"ז במר ‪ -‬חשון תשפ"ז‬ ‫זה היתה הדמות של הראש ישיבה זצ״ל‪ ,‬כל כולו היה נתון רק לתורה ולעבודת השם‪ .‬בלי‬ ‫תמיד אני מזכיר ביום הזיכרון של רבינו‬ ‫שום הנאות עולם הזה‪ ,‬בלי צל של פניה לטובת עצמו‪ .‬הוא היה בבחינת ״יגעתי בעשר‬ ‫הגדול זכר צדיק לברכה‪ ,‬את הרש״י‬ ‫אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה״‪.‬‬ ‫ביבמות שמביא תשובת הגאונים‪,‬‬ ‫וזה הלימוד הגדול שאנחנו יכולים לקחת ממנו‪ .‬הראש ישיבה זצ"ל הראה לנו שאפשר‬ ‫שכאשר נפטר אדם גדול‪ ,‬היו קובעים‬ ‫לחיות רק עם תורה ועבודת השם‪ .‬אנחנו חיים בדור של ניסיונות קשים‪ ,‬וכמה שהאדם‬ ‫את יום פטירתו לכבודו‪ ,‬ומדי שנה היו‬ ‫מרגיל את עצמו ואת בניו להסתפק במועט‪ ,‬ולא לראות הכרח בכל דבר‪ ,‬אפשר לחסוך‬ ‫מתקבצים תלמידי חכמים ובאים על‬ ‫הרבה ניסיונות‪.‬‬ ‫קברו ״להושיב שם ישיבה״‪.‬‬ ‫החינוך להסתפק במועט אינו רק דרך להתמודד עם שעת הדחק‪ ,‬הוא דרך חיים‬ ‫רבינו שליט''א בשיחה‬ ‫המושג של "ישיבה" הוא להמשיך‬ ‫שמעמידה את האדם על העיקר‪ ,‬שלא ירדוף כל החיים אחרי מה שעדיין אין לו‪.‬‬ ‫לשמוע את דבריו‪ ,‬להתבונן בדרכיו וללמוד מאורחות חייו‪.‬‬ ‫בוודאי במצב של היום‪ ,‬עולם הישיבות זקוק לרחמי שמים מרובים‪ .‬המצב נעשה קשה‬ ‫הראש ישיבה זצ"ל היה שואל על דברי חז״ל‪ :‬״אין אדם מת וחצי תאוותו בידו״‪ .‬והרי‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬ולא יודעים מה ילד יום‪ .‬מי יודע אם אין זו גם קריאה מן השמים לחשבון‬ ‫שנינו במסכת אבות‪ :‬״איזהו עשיר‪ ,‬השמח בחלקו״‪ .‬ואיך אותו עשיר יכול להיות "שמח‬ ‫נפש‪ ,‬ולהסתפק במועט‪.‬‬ ‫בחלקו"‪ ,‬אם לעולם אינו משיג אפילו חצי ממה שהוא רוצה? רבינו הגדול ענה על זה‪:‬‬ ‫הקב"ה יעזור שרבינו הגדול‪ ,‬יהיה מליץ יושר על עולם התורה‪ ,‬על הישיבות ועל כל בני‬ ‫״ששמח בחלקו שייך רק במי שאין לו כלום״‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬שנזכה לרחמי שמים‪ ,‬שתתבטל הגזירה‪ ,‬ושנוכל להמשיך לגדל דורות של בני‬ ‫ואני רוצה לנסות להבין קצת את דבריו‪ .‬כתוב בתוה"ק שיעקב אבינו אמר לעשו‪ :‬״יש לי‬ ‫תורה מתוך הרחבת הדעת ומתוך מנוחת הנפש‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫כל״‪ ,‬ואילו עשו אמר לו‪ :‬״יש לי רב״‪ .‬מה ההבדל בין ״יש לי כל״‪" ,‬ליש לי רב״? לכאורה‪,‬‬ ‫"גזירת הגיוס – לא בטובות ולא ברעות"‬ ‫שניהם אומרים שיש להם‪ ,‬אבל יש כאן הבדל גדול מאוד‪.‬‬ ‫אדם שיש לו אוויר לנשום‪ ,‬האם הוא מתגאה בכך שיש לו אוויר? האם הוא מרגיש שיש‬ ‫דברי רבינו מרן שליט"א‬ ‫לו רכוש שהוא רוצה להוסיף עליו? הרי הוא מוכרח לאוויר כדי לחיות‪ .‬וכן אדם שיש לו‬ ‫בחלקת אהל הציון הקדוש \ ט"ז במר – חשון תשפ"ז‬ ‫לחם לאכול ובגד להתכסות‪ ,‬הרי בוודאי שאינו רואה בזה יתרון להתפאר בו‪ .‬כי זה דבר‬ ‫היום יש מערכה גדולה על כבוד שמים‪ ,‬על ה' ותורתו‪ ,‬כולם יודעים שבחורי ישראל‬ ‫שהוא מוכרח לו‪.‬‬ ‫נתונים למרמס‪ ,‬קמו עלינו אנשים רשעים‪ ,‬שלא קרו ולא שנו מימיהם‪ ,‬ורוצים לקחת‬ ‫זה הביאור במה שאמר יעקב אבינו‪ :‬״יש לי כל״‪ .‬יש לי את כל מה שאני מוכרח ונזקק‬ ‫את הבחורים לצבא רח"ל‪ .‬אנחנו מכריזים בקול גדול‪ :‬שהיו לא תהיה‪ .‬אף אחד לא‬ ‫לו‪ ,‬ואני גם לא רוצה יותר מזה‪ .‬אני יכול לתת לעשו את כל מה שמיותר‪ .‬נכון‪ ,‬לא יהיה לי‬ ‫ילך‪ ,‬לא בטובות ולא ברעות‪.‬‬ ‫רכוש שאפשר להתגאות בו‪ ,‬אלא המוכרח בלבד ובזה אני מסתפק‪ .‬זה "שמח בחלקו"‪.‬‬ ‫הראש ישיבה זצ"ל ביקש ממני שאני אמסור בשמו‪ ,‬שזו ממש גזירת שמד וכליון על‬ ‫אבל הנוסח של עשו היה‪ :‬״יש לי רב״‪ .‬מונח בזה‪ :‬אכן‪ ,‬אין לי את הכל כי אני רוצה עוד‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬ואנחנו מחויבים במסירות נפש על זה‪.‬‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬אבל מ"מ "יש לי רב"‪.‬‬ ‫אנחנו מבקשים מהקב"ה‪" :‬רחם על שארית עמך בית ישראל"‪ .‬שתתבטל הגזירה‬ ‫דהיינו‪ ,‬כל מה שאתה יעקב אבינו מציע לי‪ ,‬לא יעזור לתאווה שלי כיון שכבר "יש לי רב"‪.‬‬ ‫הנוראה הזו‪ ,‬ואנחנו מבקשים שהראש‬ ‫עשו מתגאה לומר שיש לו הרבה יותר ממה שהוא מוכרח‪ .‬והנה זה כבר נקרא "תאווה"‪,‬‬ ‫כי יש לו יותר‪ .‬ואם יש כאן" תאווה" אז כאן מתחיל הרדיפה שאם יש לו מנה‪ ,‬רוצה‬ ‫ישיבה זצ"ל יהיה מליץ יושר‪ ,‬על‬ ‫מאתיים‪ .‬יש לו מאתיים‪ ,‬רוצה ארבע מאות‪ .‬מפני שאם אדם אוסף רכוש שהוא לא‬ ‫הבחורים‪ ,‬על בני הישיבות ועל כל‬ ‫מוכרח‪ ,‬אז תמיד יש עוד מה להשיג‪ ,‬ועוד אחרי מה לרדוף‪.‬‬ ‫עולם התורה‪ ,‬עולם התורה שהוא‬ ‫וזה עומק דברי חז״ל‪ :‬״אין אדם מת וחצי תאוותו בידו״‪ .‬והיינו‪ ,‬שאדם שיש לו מנה ורוצה‬ ‫הקים וייסד בדור האחרון‪ ,‬ונזכה‬ ‫מאתיים‪ ,‬אין לו אפי' חצי ממה שהוא רוצה‪ ,‬ואף שיש לו מנה‪ ,‬אבל כעת התאווה שלו רק‬ ‫לראותו בתחיית המתים ולהגיד לו‪:‬‬ ‫על המאתיים‪ ,‬ואין לו שום רוגע באותו המנה שכבר יש לו‪ .‬כל התאווה שלו היא רק על‬ ‫לא זזנו ממה שחינכת אותנו‪ ,‬מהתורה‬ ‫המנה שעדיין לא בידו‪.‬‬ ‫שמסרת לנו‪ .‬ונזכה לביאת גואל צדק‬ ‫אבל מי שטורח רק עבור מה שמוכרח לו‪ ,‬זה לא קרוי "תאווה"‪ ,‬שהרי אינו מבקש יותר‬ ‫בדברי התעוררות על הציון‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫מכפי צורכו‪ .‬וגם כשמשיג את המוכרח‪ ,‬אינו מרגיש בעל רכוש‪ ,‬ואין כאן ענין של חמדה‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫במחנה 'שנלר' הסמוך‪ ,‬כדי שלא יישאר חבוש בבית האסורים ביום הקדוש‪ .‬כיון שהי'‬ ‫אורחים הוא זה? הרי כל א' מהסועדים אחרי אכלו ואחרי שתו נותן דין וחשבון על כל‬ ‫בקי היטב בנבכי המערכת וחוקי הביורוקרטיה‪ ,‬השיב למרן זצ"ל כי הדבר מן הנמנע‬ ‫אכילתו ומשלם טבין ותקילין‪ ,‬ויענהו רבו‪ :‬וכי ברצונך שבית גמ"ח גדול כזה יהי' חייב‬ ‫בבחינת 'ע"מ שתעל לרקיע'‪ ,‬שהרי השעה מאוחרת ובעריו"כ כל משרדי הממשלה‬ ‫להיסגר בתוך ימים? הרי צריך ממון רב בשביל לקנות צרכי סעודה לאורחים של יום‬ ‫והצבא נעולים ומוגפים‪ ,‬ואין בנמצא שום אדם שניתן לדבר עמו‪ .‬אבל הרב זצ"ל פקד‬ ‫מחר‪ .‬ויאמר התלמיד לרבו כי הבעה"ב נוטל יותר מצרכי אכילה של מחר? ויענהו‪ :‬אין‬ ‫עליו‪" :‬גש לאלתר למחנה שנלר ותדאג שהוא ישוחרר היום‪."!..‬‬ ‫פלא בזה‪ ,‬כיון שצריך גם לשלם למלצרים ושאר ההוצאות‪ .‬התעקש התלמיד‪ ,‬והוסיף‬ ‫וכך סיפר לי רמ"ד ז"ל‪" :‬עמדתי שם המום‪ ,‬כי היה נראה שהוא לא מבין באמת איך‬ ‫לטעון‪ :‬הרי תשלום האכילה יותר מכפי ההצטרכות הזאת‪ .‬ענה לו רבו‪ :‬גם זה פשוט‪ ,‬הרי‬ ‫הדברים מתנהלים‪ ,‬והוא בעצמו ראה שאני עומד במצוקה גדולה וממש לא מבין אותו‪.‬‬ ‫הבעה"ב צריך כסף גם למחייתו ופרנסת אנשי ביתו כדי שיוכל להמשיך בחסדיו‪ ,‬ובל"ז‬ ‫אבל הוא הביט בי בעיניו היוקדות‪ ,‬ואמר לי‪" :‬ר' משה דוד! אל תאמר 'איני יכול'‪ ,‬אמור‬ ‫יהי' חייב לילך ולעסוק במלאכה אחרת ולא יוכל לקיים הגמ"ח הנפלא הזה‪.‬‬ ‫'איני רוצה'!"‪.‬‬ ‫וכן שמעתי ממו"ח רבינו הגדול ראש הישיבה זצ"ל‪ ,‬שסיפר לו דודו מו"ר מרן הגרא"ז‬ ‫בלית ברירה יצאתי מבית מרן הגרי"ז ורצתי לעבר מחנה שנלר‪ .‬השערים היו נעולים‪,‬‬ ‫מלצר זצ"ל שהי' נוסע עם מרן החפץ חיים זצ"ל ברכבת לאחת האסיפות‪ ,‬ועוד קבוצת‬ ‫אך לאחר שהפצרתי שוב ושוב בשומר הפתח‪ ,‬ואמרתי לו שיש בידי שליחות דחופה‬ ‫אנשים נתלוו אליהם‪ ,‬ואז הי' נהוג שנשים יהודיות עניות היו עולות לרכבת בעת עצירתה‬ ‫וסודית מהרב היהודי הגדול ביותר בעולם אל הקצין האחראי‪ ,‬עלה בידי להיכנס‪ ,‬כנראה‬ ‫ועיכובה בתחנה והיו מוכרות אגוזים ושקדים וכדו'‪ ,‬ניגשה אשה א' להח"ח זצ"ל למכור‬ ‫משום סקרנות הממונה‪ .‬באתי לפניו ואמרתי לו כי גדול הדור שלחני אליו במיוחד‬ ‫לו אגוזים והוא קנה ממנה‪ ,‬וכמובן כן עשו כל האנשים שהיו נוכחים שם‪ .‬אמר להם‬ ‫לעסוק בהצלת נפש זו‪ ,‬ולשחרר את האברך באופן מיידי‪ .‬וכצפוי פתח ואמר כמובן שאין‬ ‫הח"ח בלשונו הק'‪" :‬הידעתם איך מייצרים משי? לוקחים שערות דקות ועושים מהם‬ ‫בידו לעשות מאומה בשעה זו‪ ,‬מחמת שאין לו ממי לקבל אישור וסמכות לכך‪ .‬אבל אני‬ ‫משי‪ ,‬אבל אף אדם לא יעלה על דעתו ליקח משי ולייצר מזה שערות דקות‪ .‬ה"נ מי שקנה‬ ‫נהגתי ממש כשם שנהג בי מרן הגרי"ז לפני כן‪ ,‬והשבתי לו‪" :‬הרב פקד עלי לומר למפקד‬ ‫את האגוזים מהעני' הזו‪ ,‬במטרה לגמול עמה חסד‪ ,‬הוא לקח שערות דקות ועשה מהן‬ ‫האחראי‪ :‬אל תאמר איני יכול‪ ,‬אמור איני רוצה!"‪ .‬ויחד עם זאת הבטחתי לו בשם הרב‬ ‫משי‪ ,‬אבל מי שקנה אגוזים כי הוא הי' תאב אליהם‪ ,‬הרי הפסיד את כל המצוה‪ ,‬הוא לקח‬ ‫כי יתברך בברכות לרוב ויזכה לחתימה טובה ושנה טובה ומאושרת‪ .‬אותו הקצין פעל‬ ‫משי ועשה ממנו שערות דקות‪".‬‬ ‫מה שפעל‪ ,‬והנה נעשה הבלתי יאומן והאברך שוחרר לביתו בעיצומו של עריו"כ קודם‬ ‫המורם מזה‪ ,‬דכל זמן שהאדם אינו 'נבהל להון'‪ ,‬אף שהוא לוקח מחיר כסף ומקבל‬ ‫התקדש היום‪ .‬מחמת קוצר הזמן והשעה הדחוקה‪ ,‬לא הי' סיפק בידי אפי' לחזור לבית‬ ‫תמורה עבור מעשיו וחפציו‪ ,‬מ"מ לא נגרע מזה חסדו ועולם חסד יבנה‪ .‬ושמעתי כעי"ז‬ ‫הגרי"ז ולבשר לו על השמועה כי מיהרתי לביתי לאכול סעודה מפסקת ומיד לביהכ"נ‬ ‫בשם הסבא מסלבודקה זצ"ל שכל אופי הלחם ושואבי המים ושאר בעלי המלאכות‬ ‫לתפילת 'כל נדרי'‪".‬‬ ‫שקמים בעוד לילה לטרוח ולהכין צרכי בני אדם‪ ,‬מה שלוקחים ממון עבור מחייתם‬ ‫במוצאי יום הכיפורים‪ ,‬הגיע רמ"ד לבית מרן הגרי"ז כדי להודיעו על דבר השחרור‬ ‫והצטרכותם אי"ז מגרע במעשה החסד שלהם כלפי העולם‪.‬‬ ‫המוצלח‪ .‬פתח מרן ואמר לו‪" :‬ר' משה דוד יקירי‪ ,‬הבה אבאר לך מה שעמד ביסוד דבריי‬ ‫ומעתה י"ל שאלמלא הי' עפרון 'נבהל להון' אומר מעט ולוקח הרבה מעות קנטרין‪ ,‬לא‬ ‫מאתמול‪' ,‬אל תאמר איני יכול‪ ,‬אמור איני רוצה'‪ .‬הנה חז"ל בגמ' בבבא מציעא (פו‪).‬‬ ‫הי' שום עוולה במה שלקח כסף מאברהם עבור קנין השדה‪ ,‬ומהיכי תיתי שיוצרך ליתן‬ ‫מספרים על היום השלישי למילתו של אברהם אבינו‪ ,‬שהוציא הקב"ה חמה מנרתיקה‬ ‫לאברהם שדהו במתנה‪ ,‬ודי בזה שנעתר לו להסתלק משדהו לצורכו של אברהם והרי‬ ‫כדי שלא להטריח את הצדיק באורחים‪ .‬ושלח אברהם את אליעזר לחוץ לבקש אורחים‪,‬‬ ‫הי' צריך לקנות שדה כזה במקום אחר‪ ,‬וגם יותר מכדי צרכו הי' מותר לו ליקח כשרואה‬ ‫יצא אליעזר למדבר ולא מצא שום אורח‪ .‬אמר לו אברהם‪' :‬לא מהימנא לך‪ ,‬היינו דאמרי‬ ‫ערכו של שדהו בעיני אברהם וכדרך כל מקח וממכר‪ .‬וגם באופן זה לא הי' נחסר עפרון‬ ‫תמן לית הימנותא בעבדא'"‪.‬‬ ‫והי' נשאר שותף בזכות קבורתם של אברהם וכל הד' זוגות‪ ,‬והי' נקרא שהם קבורים‬ ‫ויש להתפלא טובא‪ ,‬כיצד יתכן לאברהם לחשוד באליעזר הצדיק‪ ,‬אחרי שהעיד עליו‬ ‫בשדה עפרון‪ ,‬ואעפ"י שהי' לוקח את כספו לא הי' זה מגרע מטוב חסדו‪ .‬אבל כיון שהי'‬ ‫לפני הקב"ה "ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר"‪ ,‬ואחז"ל שהיה דולה ומשקה מתורת‬ ‫'נבהל להון'‪ ,‬וכל הסיבה שהסכים לעסק זה היא רק כדי להוציא מאברהם אבינו את‬ ‫רבו והי' מושל ביצרו כאברהם עצמו‪ ,‬וכי תעלה על דעתך שירמה חלילה את אברהם‬ ‫ממונו מתוך תאווה‪ ,‬לכן נתחסר עפרון ויצא משדה המכפלה‪ ,‬ומיד כאשר שקל אברהם‬ ‫אבינו‪".‬‬ ‫לעפרן את הכסף 'ויקם שדה עפרון' 'לאברהם למקנה'‪.‬‬ ‫"אלא"‪ ,‬ביאר מרן הגרי"ז‪" :‬אברהם אמר לו‪ :‬אל תאמר 'איני יכול' למצוא אורחים‪ ,‬אמור‬ ‫זהו כוונת רש"י ובעל הטורים ש'עפרן' חסר בגי' ארבע מאות‪ ,‬שמעפרון לא נשאר כלום‪.‬‬ ‫'איני רוצה'! אמת נכון הדבר שהמציאות מראה שאין אורחים‪ ,‬אך חוסר האפשרות‬ ‫כי מהותו של 'עפרן' הצטמצמה רק לד' מאות שקלים‪ ,‬וזהו 'חסר יבואנו'‪ ,‬שכיון שכל‬ ‫וההשגה הזו נובעים אך ורק מכך שהרצון שלך למצוא אותם אינו מגיע לדרגת הרצון‬ ‫כוונתו הייתה רק להון‪ ,‬לכן נשאר מעפרון רק ד' מאות שקלים ונשמט ממנו הנצח‪ ,‬ודוק‪.‬‬ ‫המוחלטת שלי‪ .‬יצאת לחפש מתוך הבנה שכלית מוקדמת שמיותר להתאמץ כי באמת‬ ‫אין סיכוי שמישהו יגיע לאמצע המדבר בשרב כ"כ כבד‪ ,‬ובעל כרחך עיניך לא ראו מעבר‬ ‫רצון ודיבור‬ ‫לטבע‪ .‬אבל אברהם אבינו שרצה כ"כ הוא לא קיבל את ההנחה המוקדמת‪ ,‬וברגע שהוא‬ ‫ֶּּבר ד' (כ"ד‪ ,‬נ"א)‬ ‫ּוְּתְִהי ִִא � � ָּׁׁשה ְלְֶבֶ ן ֲֲאֹדֶֹנֶ ָיָך ֲ‬ ‫ַּכ�ֲּא � ֶׁׁשר �ִּד ּ�‬ ‫ִ‬ ‫יצא בעצמו לחפש‪ ,‬מתוך רצון שלם‪ ,‬גמור ועקשני‪ ,‬אז שודדו חוקי המציאות והקב"ה‬ ‫ובספורנו פי' שהרי נתן אות על רצונו בזה ע"כ‪.‬‬ ‫המציא לו שלשה מלאכים בדמות אורחים‪ ,‬מפני שעצם הרצון הגמור לחסד הוא‬ ‫וביאור הענין‪ ,‬דאף שלא מצינו שפי' הקב"ה בדיבור מפורש שרבקה תהא אשה ליצחק‪,‬‬ ‫שמוליד וממציא את האורחים‪".‬‬ ‫מ"מ ע"י האות והסימן נתגלה רצונו ית' ונמצא שהם מקיימים רצון ה' אף שלא נצטוו‬ ‫והענין הוא‪ ,‬דבטבעו של אליעזר שבא משורש כנען שולטת מדת הארור‪ ,‬ובגמ' פסחים‬ ‫על כך בציווי גלוי‪.‬‬ ‫דקי"ג ב') אמרו‪' :‬חמשה דברים ציוה כנען את בניו‪ ...‬ושנאו את אדוניכם ואל תדברו‬ ‫וכעי"ז מצינו בפס' (ירמיה יט‪ ,‬ה')‪' :‬אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי'‪ ,‬ותרגם‬ ‫אמת'‪ .‬והיינו שיסוד הארור הוא הריחוק‪ ,‬האנוכיות והשנאה‪ ,‬שהעבד עושה מלאכתו‬ ‫יונתן בן עוזיאל 'דלא פקדית באוריתי ודלא שלחית ביד עבדי נבייא ולא רעוא קדמי [ולא‬ ‫רק מכוח כפי' והכרח ואינו חפץ בה בלב שלם‪ ,‬וזהו 'לית הימנותא בעבדא'‪ ,‬שאין העבד‬ ‫הי' רצון לפני]'‪.‬‬ ‫נאמן ברצונו הפנימי לעשות חסד ואמת‪ ,‬אלא נוח לו שלא יבואו אורחים ולא יטריחוהו‪.‬‬ ‫ומבואר מכאן שיש ג' בחינות שבהן מחויב האדם לעשות רצון ה'‪ .‬הא' ע"י ציווי מפורש‬ ‫ומכאן נפתח לנו פתח להבין את מהות קללת כנען‪ ,‬דהנה דור המבול "לא נחתם דינם‬ ‫בתורה‪ ,‬השני ע"י מאמר נביא‪ ,‬והג' בלא שום ציווי אלא מצד עצם ידיעת האדם שהקב"ה‬ ‫אלא על הגזל"‪ ,‬וכדי לתקן זאת הביא עליהם הקב"ה את המבול‪ ,‬ועי"ז החזיק את כל‬ ‫חפץ במעשה זה‪.‬‬ ‫הנשארים במשך שנה שלימה בתוך התיבה‪ ,‬והוצרך כל מי שהיה שם לדאוג לאחרים‬ ‫וזה נתחדש כאן בפרשה שידיעת רצון ה' מחייבת ממש כמו ציווי מפורש‪ ,‬שהרי נכתב‬ ‫למחי'‪ ,‬דהיינו שנה שלמה של עשיית חסד‪ ,‬וכשיצאו מן התיבה בירכם הקב"ה "פרו‬ ‫עליה לשון דיבור 'כאשר דבר השם'‪ ,‬והרי הוא ככל 'וידבר השם' שבתורה‪ ,‬שגילוי הרצון‬ ‫ורבו"‪ ,‬כי מכאן היתה צריכה להתחיל מחדש כל השתלשלות הבריאה‪ ,‬כיון שיסוד כל‬ ‫הוא הוא הדיבור ודוק‪.‬‬ ‫הבריאה הוא חסד "עולם חסד יבנה"‪ ,‬וכל מטרת הקב"ה בבריאה היתה כדי להיטיב עם‬ ‫בריותיו‪ ,‬ולכן כשיצאו מיד זכו לברכת ה'‪.‬‬ ‫אבל כנען‪ ,‬בניגוד לאחיו‪ ,‬מיד כשיצא התחיל להזיק‪ ,‬ולכן קיללו נח 'ארור כנען' והוציאו‬ ‫'לית הימנותא בעבדא'‪ ,‬ובין 'איני יכול' ל'איני רוצה'‬ ‫מהברכה‪ .‬זהו יסוד מהותו של כנען 'עבד עבדים'‪ ,‬שעושה תפקידו אך ורק מכח הרגשת‬ ‫ַוַ � ֹּּיאֶמֶ ר ּבֹּוֹ א ּ�ְּברּוְּךְ ד' וגו' (כ"ד‪ ,‬ל"א)‬ ‫ההכרח ולא מתוך רצון וחשק פנימי‪.‬‬ ‫במדרש (ב"ר כאן)‪ :‬א"ר יוסי ב"ר דוסא כנען הוא אליעזר וע"י ששרת אותו צדיק באמונה‬ ‫ומעתה יובן עומק השבח שיצא אליעזר מכלל ארור לכלל ברוך‪ .‬דבשליחות זיווגו של‬ ‫יצא מכלל ארור לכלל ברוך‪' ,‬ויאמר בא ברוך השם' א"ר יעקב בשם ר' יוחנן דבית גוברין‬ ‫יצחק‪ ,‬שירת אליעזר את הצדיק באמונה גמורה וביטל נגיעותיו ורצונו האישי לחלוטין‪,‬‬ ‫עבד ליה אפטרה‪ ,‬ומה אם אליעזר ע"י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל‬ ‫ועי"ז עקר משורשו את טבע כנען‪ ,‬ביטל מתוכו את יסוד העבדות והפך את מדת‬ ‫ברוך ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם ורגליהם עאכ"ו עכ"ל‬ ‫האנכיות למדת החסד והרצון הגמור‪ ,‬וע"י שהתדבק במידת החסד והרצון השלם‪ ,‬זכה‬ ‫המדרש‪ .‬וצ"ב דכבר קודם לכן הי' אליעזר דולה ומשקה מתורתו של אברהם והי' מושל‬ ‫להיקרא 'ברוך' ויצא מכלל ארור לכלל ברוך‪.‬‬ ‫ביצרו כרבו (יומא כח‪ ,‬ב וב"ר נט‪ ,‬ח)‪ .‬וגם יש לפרש השייכות לעשיית חסד של כלל‬ ‫וזהו שמסיימים חז"ל‪' :‬ומה אם אליעזר ע"י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫לכלל ברוך‪ ,‬ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם וכו' עאכ"ו'‪ .‬דאם אליעזר‬ ‫ונ"ל לבאר דברי חז"ל עפ"י עובדא נפלאה ששמעתי מפי איש יקר‪ ,‬הרה"ג רבי משה דוד‬ ‫שבא משורש כנען הארור והשנוא‪ ,‬ע"י שנתעורר ברצונו לעשות חסד באמונה הפך‬ ‫טננבוים זצ"ל‪ ,‬ששימש במשך שנים הרבה כמזכיר ומנהל ועד הישיבות באה"ק‪ ,‬וכל‬ ‫לברוך וזכה לברכת ה'‪ ,‬כש"כ אצל כלל ישראל‪ ,‬שטבועה בהם מדה זו בירושת אבות‬ ‫ענייני דחיית גיוסם של בני התורה היו מסורים על ידו‪ .‬והוא ז"ל סיפר לי שנקרא אל בית‬ ‫וברצונם הפנימי לעשות חסד עם גדולים וקטנים‪ ,‬שכאשר הם מתחזקים בבין אדם‬ ‫מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל בעריוה"כ אחר חצות היום בנחיצות גדולה‪ ,‬ויצווהו הרב זצ"ל‬ ‫לחברו ועושים חסד זא"ז‪ ,‬הם דבוקים בשורש הברכה והשכינה וזוכים לברכת ה'‪ ,‬ודוק‪.‬‬ ‫לפעול כעת ממש ללא שום שיהוי למען שחרורו של אברך אחד שנאסר במשמר הצבא‬ ‫יו"ל על ידי מערכת "דרכי אורה" | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא"ל‪62112dw@gmail.com :‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬