הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — חיי שרה (2026-11-02)

גיליון | 261שנה ו' בסייעתא
פרשת חיי שרה תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
מצב
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
טיסה
• הוא האלוקים • • וישתחו אברהם -לפני עם הארץ •
מיקוד בעבודת ה' מבט תורני לסערות התקופה לאור הפרשה
גיליון | 261שנה ו' בסייעתא
פרשת חיי שרה תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
וישתחו אברהם -לפני עם הארץ
הוא האלוקים מבט תורני לסערות התקופה לאור הפרשה
מיקוד בעבודת ה'
איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו ולפיכך משבח עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם
כל זמן שקולו של יעקב הוא את הטוב ואת הטובים תמיד בכל דבריו כי להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו ע”ה( .אבות פ”ג
נשמע ועולה מבתי הכנסיות מאוהבי הצדק הוא ולו שורש בחירה והוא מדעת מ”ג)
ומבתי המדרשות אין מכבדי ה’( .שם)
בה ַקל
הידים ידי עשו ,אך ֵ רש”י והרמב”ם בפרושו רואים את העקידה
קול יעקב ,וכשמדת הדין ולפיכך ממליץ ומפליג החכם מכל אדם (משלי כה) שחתמה את פרשת וירא כנסיון העשירי שעמד בו,
מתגברת עקב השאלות חקר כבודם -כבוד ,והינו שהאדם המרבה חקר וסייעתייהו ממאמר הבורא יתברך אליו :כי עתה
הנשאלות בינותינו היש ה’ בכבוד הצדיקים מתרבה כבודו .ושומה עליו לדעת ידעתי -מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות
בקרבנו אם אין ואזי “ויבא שגם כאשר מזדמן לו לחזות בסיטואציה של צדיק העולם התמהים מה היא חבתי אצלך ,ומעתה יש
עמלק וילחם עם ישראל” המט לפני רשע והיא עלולה להביאו לידי רפיון לי פתחון פה שראו כי ירא אלקים אתה בזה שלא
-עקב רפיון ידים ,מצטננת חשכת ממני מלהקריב את בנך את יחידך .והיה
האמבטיה הרותחת וראשית זכותו שלם ותהי משכורתו שלימה מעם ה’ אלקי
גוים אשר מלחמה לה’ בו, צדיק מט -כבוד התורה ישראל( .רמב”ן)
מושך אחריו כל פזורותיו
לננתקה עבותימו ולהסרת שכה נתגדל החדש האחרון אך רבנו יונה בפרושו מונה נסיון זה של העקידה
מוסרותיו לרדף את ה’ בארץ הקדש והרבה כבודו שעל ידו נודע לבריות כי ירא אלקים הוא ויראת
שמים גדולה מכל מצוות שבתורה ,והיה הנסיון
בחמת זעם עד צדק -ישוב
משפט ואחריו -כל ישרי שהיא חובת היצורים כלם, הגדול שבכולם כי לקח את הנו להעלות עולה -רק
לב. ויש בכבוד החכמים והישרים כנסיון התשיעי.
ואנו עם ה’ מוטלת עלינו תועלות גדולות ,כי בהתהדר וכשלאחריו נקבע נסיון קבורת שרה כנסיון העשירי
שלמרות שהובטחה לו הארץ ועוד נצטוה קום
החובה להשכיל מכסילותנו,
ולהבין ולהשכיל מבערותנו
החכמים ובתתם עליונים התהלך בארץ לארכה ולרחבה וקנאה בחזקה (ב”ב ק).
שהוא הֹנטע אזן להשגיח על דבריהם נשמעים וילוו עליהם כשמתה אשתו לא מצא מקום לקברה עד שקנה את
מערת המכפלה מיד עפרון בארבע מאות שקל כסף
כל אחד מאתנו בהשגחה
פרטית -הלא ישמע לשועת
העם כלו וידמו למועצתם, עובר לסוחר ולא הרהר.
עמו הנאנקים מעול מלאכי ורבים מישיני לבבות יעורו ודברי החסיד נוגהות באור עילאי לפי משנתו
החבלה ,ויוצר העין -אותה
מכונה מופלאה המאפשרת
משנתם בראותם הדר כבוד הסדורה והערוכה ב”שערי תשובה” אשר לו.
לכל אנוש לראות את התורה ויכירו מעלתה היצורים כולם נבראו לכבודו יתברך ככתוב (ישעי’
הקורות אותו הלא בודאי
יביט וירא בפרעות שפרעו
ויבוא חשקה בלבבם מג י’) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף
עשיתיו( .ש”ג אות קמג)
בנו אותן חיות על שנים. ויהא עסקם בה לשם יתעלה
ואחרי אשר התברר שהכל ברא ה’ יתברך לכבודו
ולא יטש ה’ עמו ונחלתו לא
יעזוב( .מזמור צד)
ולעבדו בלבב שלם חייב האדם לשום לבו בכל עת לכבד את ה’ ולקדשו
בכל דבריו ולרוממו להודות לו ולברכו תמיד.
וממנו נעתיר ונבקש עד מה
ה’ תסתר ,ותבער כמו אש וחולשה בהכרת מעלת הצדיק בראותו בהשפלתו וכאשר יתיצב בתוך העם וידבר עם חבריו יתבונן
חמתך זכר ה’ חרפת עבדיך ובהתמעטות כבודו -לכאורה - וידקדק וישגיח בכל מוצא שפתיו לקדש את ה’
שמחרפים אותנו האויבים בדבריו ולדבר בשבח עבודתו ותהלת יראתו ולשבח
חובתו להאמין ולבטוח שאין זה אלא כאותו מעין
ואומרים שאין לנו עוד עובדיו ויראיו ,ובזה יזכה בהגיון לבו ובמבטא
מים חיים הנובע ומפכה ממקורו וממנו יוצאים
תשועה ,אשר חרפוך איביך שפתיו בלא יגיעה ופועל כפים זכות גדולה עד
מים נקיים וזכים ויבא מאן דהוא וירפש [לשון רפש]
ואשר חרפו עקבות משיחך. לשמים -כי זה מעיקרי יצירת האדם( .שם אות קמח)
ברגליו את העפר שבתחתיתו אף שהמים יהפכו
(מזמור פט)
לדלוחים לפי שעה אין בכך כלום כי לכשימתינו ולפיכך ניכר האיש לפי מהללו והיינו שמעלת האדם
ישקטו המים ויחזרו להיות צלולים כבראשונה. נמדדת לפי מה שרגיל להלל.
ברוך ה’ לעולם -אמן
ואמן! כך מוטתו ושפלותו של הצדיק לפני הרשע רגעית ואם הוא משבח את החכמים והצדיקים נדע מזה כי
היכי דחזינהו לרישייהו ,גזרו עלינו שיאמרו: עיר ,נמוקנו עמנו שכלי צנוע היה לנו ונתבזה בלבד ולפי שעה בלבד ואף אם הוא עכור לפי
גלינו -שיצאנו מכניסיותינו -ויהי רצון שתהא בעוונינו (תענית טז ).ולמה יצאו רבותינו לרחובה שעה לא תשפל מעלתו ולא תמעט בעבור
גלותנו זו מכפרת עלינו. של עיר כדי לומר לכולנו זעקנו בצינעא ולא זה אלא שבע יפול צדיק וקם וישוב לאיתנו
נענינו ,נבזה עצמנו בפהרסיא( .שם) וכבודו( .שם אות קמט)
לקחום והטיסום ב”גמלא פרחא” למדינות הים
ששם נזקקים המה להשתחוות מרום מעלתם וכדאי בזיון וקצף! ומעתה האדם הגדול בענקים -זה אברהם
וגבהותם לפני עם הארץ שיזכום בארבע מאות -שהיה גובה קומתו כנגד שבעים וארבעה
שקל כסף עובר לסוחר ,ולמיגמר גזירה שוה כדרישתו של הגר”א קוטלר זצ”ל מפסק אנשים וכחו כן( ,מסכת סופרים פכ”א ה”ט) שהוכתר
שנתקבלה בסיני של קיחה קיחה ,שאינה אלא הרמב”ם (פרק ג’ מת”ת הלכה ד’) שכל ההיתר ונתפרסם בעולם כולו כמי שהוא ירא אלקים,
מדברי סופרים[ .לשטת הרמב”ם פרק א’ מאישות] להפסיק תלמודו לצורך עשית וקיום מצוה ובני חת מכירים בו כ”נשיא אלקים אתה
שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים היא אך בקרבנו” ושבדין הוא שיעמידו לו מקום
היאך לא תיראו ליגע במשיחי ורק כשבגמרה יחזור וישוב לתלמודו ,שומה קבורה לקבורת אשתו שהרי נתנה לו כל הארץ
ובמקודשי! על כל אנשי החיל צבא ה’ בגבורים לחזור בהבטחה מפי המקום מט לפני רשע ועם הארץ
ונאלץ הוא להשתחוות [זו פישוט ידים ורגלים
יהודים שעברו את שנת הגבורה והשיבה, -שבועות טז ]:לעם הארץ לבני חת (בראשית כג
וטרחו ויגעו בדם התמצית לגמוא את כל הכל מודים שכולם נקבצו ז’) ולהתחנן לפניהם באם יש את נפשם לפגוע
קהילות הקדש שבארעא דישראל מדי
ערב ,ולא עמדו לפוש רק לכתף את משא ובאו בראותם את עזוז לו ובעבורו בעפרון בן צער האומר מעט
[ביני ובינך מה היא] ודורש הרבה [ארבע מאוות
הקדש והיא שעמדה להם ולנו שיתקלס גבורתם ומסירות נפשם שקל כסף עובר לסוחר] שיואיל ליתן לאברהם
עילאה מינייהו ומינן (עין סוטה מ ).ועתה עם
גמר המערכה אין מניחים להם לישב על
של גדולי רבותינו ראשי את מערת המכפלה אשר לו ,ולשוב בשנית
ולהשתחוות לפני עם הארץ הרי זה מקום
הכלים שקוי ה’ יחליפו כח בעמלה של תורה ישיבת סלבודקה שלא להרגשה של שפלות הצדיק ומוטתו לפני עם
ובמסירתה.
חסכו כל מאמץ וגלו יותר הארץ ,ובמקום גדולתו שם -לכאורה -אתה
מוצא את השפלתו.
מעלים המה אבר כנשרים לדעת לעוּת את
יעף ויגע ולהיות מהמחזרים על פתחי נדיבים
מעשר גלויות כטלטולי
זהו [לדעת רבנו יונה] הנסיון העשירי .להיות
למלאות את ה”אוצר” ולהשיקו בכקליפת השכינה בכל קבוצי שלומי בטוח כי אין זה אלא כרפש מימי המעין שהיה
השום( .עיין גיטין טז .תוד”ה הניצוק) אמוני ישראל והרימו צלול והורפש ברגלי עובר אורח ונדלחו מימיו
שאין בכך כלום וצריך רק להמתין כשעה
אכן קיי”ל ארון את נושא את נושאיו (סוטה לה). קול שועתם וזעקתם ,קול קלה עד שישובו ויצולו המים ויחיו וירוו נפש
אך האם אין אנו חוטאים במשא הארון על גבי
עגלה -שתינוקות של בית רבן יודעים שאינו,
חוצב להבות אש ובת קול הלוגמם.
ופן ח”ו יבולע לנו בפרץ על השל בראותנו היוצאת מחורב ומזהירה ב.
בבלע את הקדש.
שאוי להם לבריות
ויהי אחרי המבול.
צדיק מט -כבוד התורה שכה נתגדל החדש מעלבונה של תורה
האחרון בארץ הקדש והרבה כבודו שהיא ספו תמוּ מן בלהות קולות הגבורה העולות מן
חובת היצורים כלם ,ויש בכבוד החכמים המחנה של היראים לדבר ה’ והחברים להם
והישרים תועלות גדולות ,כי בהתהדר החכמים שצייתו לקול רבותיהם והרימו ידם ו”קולם”
ולהאסף במבצריהם -היכלי הישיבות הגדולות
ובתתם עליונים דבריהם נשמעים וילוו עליהם וטרפו בקלפי ביום שנכפל בו כי טוב [למרות
והקטנות -ובכוללי האברכים ולהעלות קול
העם כלו וידמו למועצתם ,ורבים מישיני המחלוקת] עד שנצטרפו לרבבות ולאלפים
תורה שישמע במרומים ויסוכך ויגן על כל
לבבות יעורו משנתם בראותם הדר כבוד שנתאחדו לקדש שמו הגדול ברבים ולהכריז
העם היושב בציון.
התורה ויכירו מעלתה ויבוא חשקה בלבבם לפניו :עבדיך אנחנו.
ויהא עסקם בה לשם יתעלה ולעבדו בלבב התבה תשוב מרחובה של עיר אל הקדש פנימה
שלם( .ש”ג אות קמז) ובנחה יאמר קומה ה’ למנוחתך אתה וארון והכל מודים שכולם נקבצו ובאו בראותם את
עזך ,בזיון רבותינו שבפרהסיא יוסר ותשוב עזוז גבורתם ומסירות נפשם של גדולי רבותינו
לפני המבטלים ידיעה זו ומראים בהנהגתם ראשי ישיבת סלבודקה שלא חסכו כל מאמץ
עטרתם ליושנה במסירת שעוריהם היומיים
ההיפך וכאלו אומרים אמור כי אין העבודה וגלו יותר מעשר גלויות כטלטולי השכינה
והכלליים בריתחא דאורייתא במרומי גבעת
עיקר ,אלא הכבוד והדר להצלחת עניני בכל קבוצי שלומי אמוני ישראל והרימו
רוקח ובהיכלם כלו יאמר כבוד תורה ,לומדיה
העולם ,וכי שרש דבר נמצא בו מבלתי עבודת קול שועתם וזעקתם ,קול חוצב להבות אש
ומרביציה.
השם יתברך( .שם אות קמח)
ובת קול היוצאת מחורב ומזהירה שאוי להם
והלב ממאן ומסרב להאמין כי עדיין דבקים לבריות מעלבונה של תורה.
ומי יתן כי ישתחו כל עם הארץ -לפני הגבאים בדעת ריש לקיש (תענית טז ).ותחת אשר
[מאריה] דאברהם! ישובו רבותינו לכבודם ומכובדתם ביני עמודי ואף שנאלצנו להוציא את התיבה לרחובה של
העלון השבוע נודב לזכות הר"ר נריה גל-עזר שליט"א וב"ב -שיזכו לשפע ברכה והצלחה
יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"לmlkr8114@gmail.com :
