gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪ | 261‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫מצב‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫טיסה‬ ‫• הוא האלוקים •‬ ‫• וישתחו אברהם ‪ -‬לפני עם הארץ •‬ ‫מיקוד בעבודת ה'‬ ‫מבט תורני לסערות התקופה לאור הפרשה‬ ‫גיליון ‪ | 261‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫פרשת חיי שרה תשפ"ז‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫וישתחו אברהם ‪ -‬לפני עם הארץ‬ ‫הוא האלוקים‬ ‫מבט תורני לסערות התקופה לאור הפרשה‬ ‫מיקוד בעבודת ה'‬ ‫איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו ולפיכך משבח‬ ‫עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם‬ ‫כל זמן שקולו של יעקב‬ ‫הוא את הטוב ואת הטובים תמיד בכל דבריו כי‬ ‫להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו ע”ה‪( .‬אבות פ”ג‬ ‫נשמע ועולה מבתי הכנסיות‬ ‫מאוהבי הצדק הוא ולו שורש בחירה והוא מדעת‬ ‫מ”ג)‬ ‫ומבתי המדרשות אין‬ ‫מכבדי ה’‪( .‬שם)‬ ‫בה ַקל‬ ‫הידים ידי עשו‪ ,‬אך ֵ‬ ‫רש”י והרמב”ם בפרושו רואים את העקידה‬ ‫קול יעקב‪ ,‬וכשמדת הדין‬ ‫ולפיכך ממליץ ומפליג החכם מכל אדם (משלי כה)‬ ‫שחתמה את פרשת וירא כנסיון העשירי שעמד בו‪,‬‬ ‫מתגברת עקב השאלות‬ ‫חקר כבודם ‪ -‬כבוד‪ ,‬והינו שהאדם המרבה חקר‬ ‫וסייעתייהו ממאמר הבורא יתברך אליו‪ :‬כי עתה‬ ‫הנשאלות בינותינו היש ה’‬ ‫בכבוד הצדיקים מתרבה כבודו‪ .‬ושומה עליו לדעת‬ ‫ידעתי ‪ -‬מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות‬ ‫בקרבנו אם אין ואזי “ויבא‬ ‫שגם כאשר מזדמן לו לחזות בסיטואציה של צדיק‬ ‫העולם התמהים מה היא חבתי אצלך‪ ,‬ומעתה יש‬ ‫עמלק וילחם עם ישראל”‬ ‫המט לפני רשע והיא עלולה להביאו לידי רפיון‬ ‫לי פתחון פה שראו כי ירא אלקים אתה בזה שלא‬ ‫‪ -‬עקב רפיון ידים‪ ,‬מצטננת‬ ‫חשכת ממני מלהקריב את בנך את יחידך‪ .‬והיה‬ ‫האמבטיה הרותחת וראשית‬ ‫זכותו שלם ותהי משכורתו שלימה מעם ה’ אלקי‬ ‫גוים אשר מלחמה לה’ בו‪,‬‬ ‫צדיק מט ‪ -‬כבוד התורה‬ ‫ישראל‪( .‬רמב”ן)‬ ‫מושך אחריו כל פזורותיו‬ ‫לננתקה עבותימו ולהסרת‬ ‫שכה נתגדל החדש האחרון‬ ‫אך רבנו יונה בפרושו מונה נסיון זה של העקידה‬ ‫מוסרותיו לרדף את ה’‬ ‫בארץ הקדש והרבה כבודו‬ ‫שעל ידו נודע לבריות כי ירא אלקים הוא ויראת‬ ‫שמים גדולה מכל מצוות שבתורה‪ ,‬והיה הנסיון‬ ‫בחמת זעם עד צדק ‪ -‬ישוב‬ ‫משפט ואחריו ‪ -‬כל ישרי‬ ‫שהיא חובת היצורים כלם‪,‬‬ ‫הגדול שבכולם כי לקח את הנו להעלות עולה ‪ -‬רק‬ ‫לב‪.‬‬ ‫ויש בכבוד החכמים והישרים‬ ‫כנסיון התשיעי‪.‬‬ ‫ואנו עם ה’ מוטלת עלינו‬ ‫תועלות גדולות‪ ,‬כי בהתהדר‬ ‫וכשלאחריו נקבע נסיון קבורת שרה כנסיון העשירי‬ ‫שלמרות שהובטחה לו הארץ ועוד נצטוה קום‬ ‫החובה להשכיל מכסילותנו‪,‬‬ ‫ולהבין ולהשכיל מבערותנו‬ ‫החכמים ובתתם עליונים‬ ‫התהלך בארץ לארכה ולרחבה וקנאה בחזקה (ב”ב ק‪).‬‬ ‫שהוא הֹנטע אזן להשגיח על‬ ‫דבריהם נשמעים וילוו עליהם‬ ‫כשמתה אשתו לא מצא מקום לקברה עד שקנה את‬ ‫מערת המכפלה מיד עפרון בארבע מאות שקל כסף‬ ‫כל אחד מאתנו בהשגחה‬ ‫פרטית ‪ -‬הלא ישמע לשועת‬ ‫העם כלו וידמו למועצתם‪,‬‬ ‫עובר לסוחר ולא הרהר‪.‬‬ ‫עמו הנאנקים מעול מלאכי‬ ‫ורבים מישיני לבבות יעורו‬ ‫ודברי החסיד נוגהות באור עילאי לפי משנתו‬ ‫החבלה‪ ,‬ויוצר העין ‪ -‬אותה‬ ‫מכונה מופלאה המאפשרת‬ ‫משנתם בראותם הדר כבוד‬ ‫הסדורה והערוכה ב”שערי תשובה” אשר לו‪.‬‬ ‫לכל אנוש לראות את‬ ‫התורה ויכירו מעלתה‬ ‫היצורים כולם נבראו לכבודו יתברך ככתוב (ישעי’‬ ‫הקורות אותו הלא בודאי‬ ‫יביט וירא בפרעות שפרעו‬ ‫ויבוא חשקה בלבבם‬ ‫מג י’) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף‬ ‫עשיתיו‪( .‬ש”ג אות קמג)‬ ‫בנו אותן חיות על שנים‪.‬‬ ‫ויהא עסקם בה לשם יתעלה‬ ‫ואחרי אשר התברר שהכל ברא ה’ יתברך לכבודו‬ ‫ולא יטש ה’ עמו ונחלתו לא‬ ‫יעזוב‪( .‬מזמור צד)‬ ‫ולעבדו בלבב שלם‬ ‫חייב האדם לשום לבו בכל עת לכבד את ה’ ולקדשו‬ ‫בכל דבריו ולרוממו להודות לו ולברכו תמיד‪.‬‬ ‫וממנו נעתיר ונבקש עד מה‬ ‫ה’ תסתר‪ ,‬ותבער כמו אש‬ ‫וחולשה בהכרת מעלת הצדיק בראותו בהשפלתו‬ ‫וכאשר יתיצב בתוך העם וידבר עם חבריו יתבונן‬ ‫חמתך זכר ה’ חרפת עבדיך‬ ‫ובהתמעטות כבודו ‪ -‬לכאורה ‪-‬‬ ‫וידקדק וישגיח בכל מוצא שפתיו לקדש את ה’‬ ‫שמחרפים אותנו האויבים‬ ‫בדבריו ולדבר בשבח עבודתו ותהלת יראתו ולשבח‬ ‫חובתו להאמין ולבטוח שאין זה אלא כאותו מעין‬ ‫ואומרים שאין לנו עוד‬ ‫עובדיו ויראיו‪ ,‬ובזה יזכה בהגיון לבו ובמבטא‬ ‫מים חיים הנובע ומפכה ממקורו וממנו יוצאים‬ ‫תשועה‪ ,‬אשר חרפוך איביך‬ ‫שפתיו בלא יגיעה ופועל כפים זכות גדולה עד‬ ‫מים נקיים וזכים ויבא מאן דהוא וירפש [לשון רפש]‬ ‫ואשר חרפו עקבות משיחך‪.‬‬ ‫לשמים ‪ -‬כי זה מעיקרי יצירת האדם‪( .‬שם אות קמח)‬ ‫ברגליו את העפר שבתחתיתו אף שהמים יהפכו‬ ‫(מזמור פט)‬ ‫לדלוחים לפי שעה אין בכך כלום כי לכשימתינו‬ ‫ולפיכך ניכר האיש לפי מהללו והיינו שמעלת האדם‬ ‫ישקטו המים ויחזרו להיות צלולים כבראשונה‪.‬‬ ‫נמדדת לפי מה שרגיל להלל‪.‬‬ ‫ברוך ה’ לעולם ‪ -‬אמן‬ ‫ואמן!‬ ‫כך מוטתו ושפלותו של הצדיק לפני הרשע רגעית‬ ‫ואם הוא משבח את החכמים והצדיקים נדע מזה כי‬ ‫היכי דחזינהו לרישייהו‪ ,‬גזרו עלינו שיאמרו‪:‬‬ ‫עיר‪ ,‬נמוקנו עמנו שכלי צנוע היה לנו ונתבזה‬ ‫בלבד ולפי שעה בלבד ואף אם הוא עכור לפי‬ ‫גלינו ‪ -‬שיצאנו מכניסיותינו ‪ -‬ויהי רצון שתהא‬ ‫בעוונינו (תענית טז‪ ).‬ולמה יצאו רבותינו לרחובה‬ ‫שעה לא תשפל מעלתו ולא תמעט בעבור‬ ‫גלותנו זו מכפרת עלינו‪.‬‬ ‫של עיר כדי לומר לכולנו זעקנו בצינעא ולא‬ ‫זה אלא שבע יפול צדיק וקם וישוב לאיתנו‬ ‫נענינו‪ ,‬נבזה עצמנו בפהרסיא‪( .‬שם)‬ ‫וכבודו‪( .‬שם אות קמט)‬ ‫לקחום והטיסום ב”גמלא פרחא” למדינות הים‬ ‫ששם נזקקים המה להשתחוות מרום מעלתם‬ ‫וכדאי בזיון וקצף!‬ ‫ומעתה האדם הגדול בענקים ‪ -‬זה אברהם‬ ‫וגבהותם לפני עם הארץ שיזכום בארבע מאות‬ ‫‪ -‬שהיה גובה קומתו כנגד שבעים וארבעה‬ ‫שקל כסף עובר לסוחר‪ ,‬ולמיגמר גזירה שוה‬ ‫כדרישתו של הגר”א קוטלר זצ”ל מפסק‬ ‫אנשים וכחו כן‪( ,‬מסכת סופרים פכ”א ה”ט) שהוכתר‬ ‫שנתקבלה בסיני של קיחה קיחה‪ ,‬שאינה אלא‬ ‫הרמב”ם (פרק ג’ מת”ת הלכה ד’) שכל ההיתר‬ ‫ונתפרסם בעולם כולו כמי שהוא ירא אלקים‪,‬‬ ‫מדברי סופרים‪[ .‬לשטת הרמב”ם פרק א’ מאישות]‬ ‫להפסיק תלמודו לצורך עשית וקיום מצוה‬ ‫ובני חת מכירים בו כ”נשיא אלקים אתה‬ ‫שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים היא אך‬ ‫בקרבנו” ושבדין הוא שיעמידו לו מקום‬ ‫היאך לא תיראו ליגע במשיחי‬ ‫ורק כשבגמרה יחזור וישוב לתלמודו‪ ,‬שומה‬ ‫קבורה לקבורת אשתו שהרי נתנה לו כל הארץ‬ ‫ובמקודשי!‬ ‫על כל אנשי החיל צבא ה’ בגבורים לחזור‬ ‫בהבטחה מפי המקום מט לפני רשע ועם הארץ‬ ‫ונאלץ הוא להשתחוות [זו פישוט ידים ורגלים‬ ‫יהודים שעברו את שנת הגבורה והשיבה‪,‬‬ ‫‪ -‬שבועות טז‪ ]:‬לעם הארץ לבני חת (בראשית כג‬ ‫וטרחו ויגעו בדם התמצית לגמוא את כל‬ ‫הכל מודים שכולם נקבצו‬ ‫ז’) ולהתחנן לפניהם באם יש את נפשם לפגוע‬ ‫קהילות הקדש שבארעא דישראל מדי‬ ‫ערב‪ ,‬ולא עמדו לפוש רק לכתף את משא‬ ‫ובאו בראותם את עזוז‬ ‫לו ובעבורו בעפרון בן צער האומר מעט‬ ‫[ביני ובינך מה היא] ודורש הרבה [ארבע מאוות‬ ‫הקדש והיא שעמדה להם ולנו שיתקלס‬ ‫גבורתם ומסירות נפשם‬ ‫שקל כסף עובר לסוחר] שיואיל ליתן לאברהם‬ ‫עילאה מינייהו ומינן (עין סוטה מ‪ ).‬ועתה עם‬ ‫גמר המערכה אין מניחים להם לישב על‬ ‫של גדולי רבותינו ראשי‬ ‫את מערת המכפלה אשר לו‪ ,‬ולשוב בשנית‬ ‫ולהשתחוות לפני עם הארץ הרי זה מקום‬ ‫הכלים שקוי ה’ יחליפו כח בעמלה של תורה‬ ‫ישיבת סלבודקה שלא‬ ‫להרגשה של שפלות הצדיק ומוטתו לפני עם‬ ‫ובמסירתה‪.‬‬ ‫חסכו כל מאמץ וגלו יותר‬ ‫הארץ‪ ,‬ובמקום גדולתו שם ‪ -‬לכאורה ‪ -‬אתה‬ ‫מוצא את השפלתו‪.‬‬ ‫מעלים המה אבר כנשרים לדעת לעוּת את‬ ‫יעף ויגע ולהיות מהמחזרים על פתחי נדיבים‬ ‫מעשר גלויות כטלטולי‬ ‫זהו [לדעת רבנו יונה] הנסיון העשירי‪ .‬להיות‬ ‫למלאות את ה”אוצר” ולהשיקו בכקליפת‬ ‫השכינה בכל קבוצי שלומי‬ ‫בטוח כי אין זה אלא כרפש מימי המעין שהיה‬ ‫השום‪( .‬עיין גיטין טז‪ .‬תוד”ה הניצוק)‬ ‫אמוני ישראל והרימו‬ ‫צלול והורפש ברגלי עובר אורח ונדלחו מימיו‬ ‫שאין בכך כלום וצריך רק להמתין כשעה‬ ‫אכן קיי”ל ארון את נושא את נושאיו (סוטה לה‪).‬‬ ‫קול שועתם וזעקתם‪ ,‬קול‬ ‫קלה עד שישובו ויצולו המים ויחיו וירוו נפש‬ ‫אך האם אין אנו חוטאים במשא הארון על גבי‬ ‫עגלה ‪ -‬שתינוקות של בית רבן יודעים שאינו‪,‬‬ ‫חוצב להבות אש ובת קול‬ ‫הלוגמם‪.‬‬ ‫ופן ח”ו יבולע לנו בפרץ על השל בראותנו‬ ‫היוצאת מחורב ומזהירה‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בבלע את הקדש‪.‬‬ ‫שאוי להם לבריות‬ ‫ויהי אחרי המבול‪.‬‬ ‫צדיק מט ‪ -‬כבוד התורה שכה נתגדל החדש‬ ‫מעלבונה של תורה‬ ‫האחרון בארץ הקדש והרבה כבודו שהיא‬ ‫ספו תמוּ מן בלהות קולות הגבורה העולות מן‬ ‫חובת היצורים כלם‪ ,‬ויש בכבוד החכמים‬ ‫המחנה של היראים לדבר ה’ והחברים להם‬ ‫והישרים תועלות גדולות‪ ,‬כי בהתהדר החכמים‬ ‫שצייתו לקול רבותיהם והרימו ידם ו”קולם”‬ ‫ולהאסף במבצריהם ‪ -‬היכלי הישיבות הגדולות‬ ‫ובתתם עליונים דבריהם נשמעים וילוו עליהם‬ ‫וטרפו בקלפי ביום שנכפל בו כי טוב [למרות‬ ‫והקטנות ‪ -‬ובכוללי האברכים ולהעלות קול‬ ‫העם כלו וידמו למועצתם‪ ,‬ורבים מישיני‬ ‫המחלוקת] עד שנצטרפו לרבבות ולאלפים‬ ‫תורה שישמע במרומים ויסוכך ויגן על כל‬ ‫לבבות יעורו משנתם בראותם הדר כבוד‬ ‫שנתאחדו לקדש שמו הגדול ברבים ולהכריז‬ ‫העם היושב בציון‪.‬‬ ‫התורה ויכירו מעלתה ויבוא חשקה בלבבם‬ ‫לפניו‪ :‬עבדיך אנחנו‪.‬‬ ‫ויהא עסקם בה לשם יתעלה ולעבדו בלבב‬ ‫התבה תשוב מרחובה של עיר אל הקדש פנימה‬ ‫שלם‪( .‬ש”ג אות קמז)‬ ‫ובנחה יאמר קומה ה’ למנוחתך אתה וארון‬ ‫והכל מודים שכולם נקבצו ובאו בראותם את‬ ‫עזך‪ ,‬בזיון רבותינו שבפרהסיא יוסר ותשוב‬ ‫עזוז גבורתם ומסירות נפשם של גדולי רבותינו‬ ‫לפני המבטלים ידיעה זו ומראים בהנהגתם‬ ‫ראשי ישיבת סלבודקה שלא חסכו כל מאמץ‬ ‫עטרתם ליושנה במסירת שעוריהם היומיים‬ ‫ההיפך וכאלו אומרים אמור כי אין העבודה‬ ‫וגלו יותר מעשר גלויות כטלטולי השכינה‬ ‫והכלליים בריתחא דאורייתא במרומי גבעת‬ ‫עיקר‪ ,‬אלא הכבוד והדר להצלחת עניני‬ ‫בכל קבוצי שלומי אמוני ישראל והרימו‬ ‫רוקח ובהיכלם כלו יאמר כבוד תורה‪ ,‬לומדיה‬ ‫העולם‪ ,‬וכי שרש דבר נמצא בו מבלתי עבודת‬ ‫קול שועתם וזעקתם‪ ,‬קול חוצב להבות אש‬ ‫ומרביציה‪.‬‬ ‫השם יתברך‪( .‬שם אות קמח)‬ ‫ובת קול היוצאת מחורב ומזהירה שאוי להם‬ ‫והלב ממאן ומסרב להאמין כי עדיין דבקים‬ ‫לבריות מעלבונה של תורה‪.‬‬ ‫ומי יתן כי ישתחו כל עם הארץ ‪ -‬לפני‬ ‫הגבאים בדעת ריש לקיש (תענית טז‪ ).‬ותחת אשר‬ ‫[מאריה] דאברהם!‬ ‫ישובו רבותינו לכבודם ומכובדתם ביני עמודי‬ ‫ואף שנאלצנו להוציא את התיבה לרחובה של‬ ‫העלון השבוע נודב לזכות הר"ר נריה גל‪-‬עזר שליט"א וב"ב ‪ -‬שיזכו לשפע ברכה והצלחה‬ ‫יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"ל‪mlkr8114@gmail.com :‬‬