מבשר טוב · Mevaser Toiv — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
מבשר טוב
סעודה ג'
פרשת חיי שרה
תשע"ז
עיה"ק צפת
-א-
וַיִּ הְ יּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה מֵּ אָׂ ה שָׂ נָׂה וְ ע ְֶש ִּרים שָׂ נָׂה וְ שֶ בַ ע שָׂ נִּ ים ְשנֵּי חַ יֵּי שָׂ ָׂרה (בראשית כג ,א) .פירש רש"י" :ויהיו חיי שרה
מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים -לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל ,לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו ,בת ק'
כבת כ' לחטא ,מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא ,ובת כ' כבת ז' ליופי .שני חיי
שרה -כלן שוין לטובה".
והם ב' דרשות שונות ,דרשה אחת היא בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז' ,ודרשה שניה היא כולם שוים לטובה .ויש
להבין מה בא רש"י ללמדינו בכל דרשה.
עוד יש להבין איך יתכן לומר על שני חיי שרה "כולן שוין לטובה" ,הרי היו זמנים שלא היו לה חיים טובים ,כמו
בזמנים שהיתה אצל פרעה ואבימלך.
עוד איתא במדרש (בראשית רבה נח ,ג) "רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם ,בקש לעוררן ,אמר מה
ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה ,אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה ק'
וכ' וז' ,ותמלוך על ק' וכ' וז' מדינות" .ויש להבין מה הקשר בין מה ששרה חייתה קכ"ז שנים לבין מה שאסתר
מלכה על קכ"ז מדינות .וגם איך יתעוררו העם על ידי דרשה זאת.
ויש לומר בהקדם המדרש (שיר השירים רבה ו ,ג) על הפסוק "קול ה' בכח קול ה' בהדר" (תהלים כט ,ד) ,וזה
לשונו" :אמר ר' חמא בר ר' חנינא ,קול ה' בכח לבחורים ,קול ה' בהדר לתשישין".
וביאור דברי המדרש הוא ,שישנם ב' מעלות בעבודת השי"ת .דהנה בימי הבחרות של אדם יש לו כח ומרץ
נעורים ,ומקיים את המצוות עם כל כחו והתלהבותו .ואילו בימי זקנתו אף שאין כחו במתניו ,אך מקיים את
המצוות ביישוב הדעת ובאופן של הידור מצוה.
ולפי זה יש לבאר הדרשה הראשונה בת ק' כבת כ' ,ששרה אימנו ע"ה עבדה את השי"ת בכל ימיה בב' הבחינות,
גם בבחינה של קול ה' בכח ,וגם בבחינה של קול ה' בהדר .שבימי זקנותה כשהיתה בת מאה שנה עבדה את
השי"ת בבחינה של עשרים שנה שאז יש לאדם כח .וגם היתה בת כ' כבק ק' ,שבימי בחרותה עבדה את השי"ת
עם יישוב הדעת והידור מצוה כמו בימי זקנותה.
ומה שאמר עוד בת כ' כבת ז' ליופי ,כשהיתה בת עשרים שנה עבדה את השי"ת בבחינה של שבע שנים ,דקטן
יש לו מעלה שעושה מה שמבקשים ממנו בתמימות ,מיט ריינקייט ,ובלי נגיעות .כדאיתא בגמ' שבת (קיט):
"אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן ,אמר ליה
רב פפא לאביי דידי ודידך מאי ,אמר ליה אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא".
וגם שרה אימנו עבדה את השי"ת בבחינה זו כל ימי חייה ,בתמימות ובלי נגיעות ,וזה הוא היופי שבעבודת ה'
שעושה בלי נגיעות.
א
והדרשה הב' כולן שוין לטובה ,יש לבאר בהקדם דברי בעל סה"ק עקידת יצחק (שער ח) ,על מה שנאמר
בפרשתינו שאמר לבן ובתואל לאליעזר (בראשית כד ,נ) "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר
אליך רע או טוב" .וקשה דבשלמא רע לא יוכלו לדבר ,מאחר שמה' יצא הדבר ואינם יכולים להתנגד לו ,אך
מדוע אינם יכולים לדבר טוב.
ותירץ על פי הקדמה בענין בחירה ,וז"ל" :המין האנושי לא נברא אלא לקבל שכר חלף מעשיו ,וכמו שאמרו
עליו (ב"ר יד .ועיין תמיד לב ).שאם ימות יחיה ...ולזה היה האפשרות אשר לו לעשות רע מטיב פועל בחירתו,
כי כאשר יבחר בטוב הוא יותר משובח מפני האפשרות ההוא העומד כנגדו ,כי מצד שהוא יכול לעשות רע
יהיה הפועל ההוא הנבחר יותר טוב ,לא שאם יפול על הרע יקרא בוחר ,כמו שאמרנו .וזה הענין הוא אשר אמר
החכם באומרו (קהלת ז ,כ) אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ,כי מאמר 'אשר יעשה טוב' אינו
דברי מותר ,כי אם תנאי הכרחי במעשה האדם במה שהוא אדם ,כמו שאמרנו .כי אותו אשר יעשה טוב ,הוא מי
שהוא אפשרי לנפול על החטא ,והוא אשר גזר עליו שאי אפשר שלא יוכרח מצד אפשרותו אל צד חובה פעם
אחת .אמנם האלהי הגמור ,שכבר בטלה אפשרותו ליפול על הרע אם ימצא ,והבהמי אשר אי אפשר לו ליפול
על הטוב ,כבר יאמר עליהם שלא חטאו .וזה עצמו טעם מאמר לא נוכל דבר אליך רע או טוב (בראשית כד ,נ)
שנדחק רש"י ז"ל בפירושו ,ירצה מאחר שמה' יצא הדבר ואין לנו אפשרות להכריע אל הרע ,הנה בהמנע ממנו
הרע ימנע ממנו שם טוב הבחירה ,כי אף על פי שנבחר במעשה,לא תקרא אצלנו בחירה טובה ,כלומר שלא
נשתבח בעבורה" ,עכ"ל.
וביאור דבריו ,דרק מי שיש לו בחירה ויכול לעשות רע או טוב ,אז כשעושה רע נחשב לו שעשה רע ,וכשעושה
טוב נחשב לו שעושה טוב .אך מי שאין לו בחירה ,ומוכרח בטבע ברייתו לעשות טוב או רע ,כמו שמלאכים
שמוכרחים לעשות טוב ,או בהמות שמוכרחים לעשות רע ,אין הטוב או הרע ההוא נחשה להם שהם עשוהו,
כי היו מוכרחים לעשותו .ולכן אף אם יעשו דבר שהוא להיפך ,כגון בהמה שתעשה דבר טוב ,שהרי אמרו חז"ל
שיש הנהגות טובות שהיינו יכולים ללמוד מבעלי חיים (ראה עירובין ק ,):אין זה נחשב שהיא עשתה טוב .ועל
כן "צדיק" נחשב רק מחמת יכלתו לעשות רע ,אך אינו בוחר ברע אלא בטוב .והוא כוונת הפסוק אין צדיק
בארץ אשר יעשה טוב ,היינו שנחשב לו שעושה טוב ,הוא מפאת שח"ו לא יחטא ,שהרי יש לו אפשרות לחטוא
ואינו חוטא אלא עושה רק טוב ,ואז נחשב הטוב שעושה למעשה שלו.
ולבן ובתואל מחמת שלא יכלו לומר רע ,כי היו מוכרחים מן השמים לשלוח את רבקה ,על כן לא יכלו גם לומר
טוב ,כי גם אם היו אומרים טוב אין זה נחשב להם שהם אמרו טוב ,יען כי היו מוכרחים להסכים.
ומעתה מובנים דברי רש"י שכתב "כולן שוין לטובה" ,כי הרי היו לשרה אימנו נסיונות בהיותה אצל פרעה
ואבימלך ,והיה לה הבחירה לבחור באיזה צד שתרצה ,ובחרה בטוב .ועל כן שפיר אמר "כולן שוין לטובה",
שכל ימיה בחרה בטוב.
ועשיית הטוב שלה נחשב לזכותה ,שהרי היתה במצבים שיכלה לעשות ח"ו רע בהיותה אצל פרעה ואבימלך,
וכן כל הגלויות שגלתה ביחד עם אאע"ה בין אנשים מגושמים וטמאים שיכלו להשפיע עליה ח"ו לרע ,ועכ"ז
בחרה בטוב.
ויש לבאר באופן נוסף מה שאמר "כולן שוין לטובה" ,בהקדם המאמר הידוע "אין חסידות כתחילתה" ,דהיינו
שבתחילת העבודה אדם עושה בכח ובחשק רב ,ואח"כ כשמתיישן הדבר אצלו עושה הדבר בכבידות וברפיון.
ודבר זה שייך גם אצל צדיקים.
וזה הוא ענין "נסיון" ,דאיתא בספה"ק בשם הבעל שם טוב הק' זי"ע ,דמהות נסיון הוא הסתלקות המוחין,
כמ"ש בסה"ק תשואות חן (פרשת ויחי ,ד"ה ויחי הא') וזל"ק" :וכמו שאמר הבעל שם טוב זללה"ה שבעת
הנסיון לאדם הוא בבחינת הסתלקות הדעת ,וביאר בזה והאלהים נסה את אברהם (בראשית כב ,א) ,שאלהים
הוא מוחין דקטנות כידוע ,ואז נסה את אברהם ,כשהיה בבחינת הקטנות" ,עכל"ק( .ומבואר עוד בסה"ק מאור
עינים פרשת וארא ד"ה וארא אל אברהם ,ופרשת בא ד"ה הקושיה).
ושרה אימנו ע"ה היו כל חייה שוין לטובה ,שאף שהיו לה נסיונות וזמנים של הסתלקות הדעת ,התגברה
ועבדה את השי"ת כמו בתחילה בכח ובחשק רב.
ורבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור היו מתנמנמים וביקש לעוררן ,ועל כן אמר להם דרוש זה ,ששרה אימנו
ע"ה אף שהיו לה זמנים שלא היה לה התלהבות לעבודת השי"ת ,וזה בחינה של נמנום ,עכ"ז עבדה את השי"ת
ב
באותו אופן כמו כשהיה לה התלהבות ,והיו "כולן שוין לטובה" ,ועל כן גם אתם אין לכם לשקוע בתרדמה אלא
להתעורר ולעבוד את השי"ת בכל מצב שלא יהיה.
-ב-
והנה כתב בתניא קדישא (אגרת הקדש ,כא) וזל"ק" :וזריזותיה דאברהם אבינו ע"ה היא העומדת לעד לנו
ולבנינו עד עולם ,כי העקדה עצמה אינה נחשבה כ"כ לנסיון גדול לערך מעלת אברהם אבינו ע"ה ,בשגם כי ה'
דיבר בו קח נא את בנך כו' ,והרי כמה וכמה קדושים שמסרו נפשם על קדושת ה' ,גם כי לא דיבר ה' בם ,רק
שאברהם אבינו ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה ,להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח
ליוצרו".
והיינו שהוקשה לו מה הגדלות בנסיון של עקידת יצחק ,הלא כל יהודי שהיה מצטווה מאת הקב"ה למסור את
נפשו היה עושה זאת .וכמו שמצינו שבני ישראל מסרו נפשם על קדושת השם במשך כל הדורות ,וכדאיתא
במסכת בבא בתרא (י" ):הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן" .ותירץ שהגדלות היא שאאע"ה
הלך לקראת העקידה ברצון ובשמחה ולא מתוך צער וכאב.
והרה"ק מקאצק זצוקללה"ה תירץ שעיקר הגדלות של אאע"ה היה שהלך במשך שלושה ימים לקיים רצון ה'
לקדש את שמו ברצון.
אכן בפשטות אפשר לומר ,דנסיונות אאע"ה וכן שרה אע"ה ואבותינו הק' היה שבזמן הנסיון לקחו מהם את
דרגתם הנשגבה והרי הם כאחד האדם.
וכן אפשר שעמדו בנסיונות ויסורים על מסירות נפש אף שהיו בקטנות הדעת .וכשנמצאים בגדלות הדעת
צריך להתכונן על זמנים שיהיו בקטנות הדעת ,שבוודאי יבואו זמנים כאלו .ואם הקבלה חזקה בזמן גדלות
הדעת היא יכולה להשפיע על זמן קטנות הדעת שיוכלו לעמוד בנסיונות.
וזה לימוד הלכה למעשה לכל אחד ואחד שבזמנים הטובים לו יתכונן על זמני הקטנות .והוא נלמד מיוסף
הצדיק שאמר שבז' שנות השבע יכינו עצמם לז' שנות הרעב ,ודוק.
ונראה לתרץ באופן נוסף ,דהנה כתב אא"ז בסה"ק דברי בינה (פרשת חיי שרה ,דקי"ד ד"ה וזה שכתב) בשם
אא"ז התולדות אדם זצוקללה"ה ,וזל"ק" :הנה מו"ח ז"ל זי"ע אמר שענין העקידה בהר המוריה היה עבודתם
בזה עבור ישראל לדורות עולם ,שלא יהיה שום מניעה ועיכוב לאיש ישראל משום אבר ,ותמיד ילך למסור
נפשו ורוחו בשביל קדושת שמו ית' .ואברהם ויצחק אע"ה עשו בזה פתח ומבוא לכל איש ישראל שיוכלו כולם
לבוא לבחינת הזו למסור נפשו עבור קדושתו ית' בלי שום מניעה ועיכוב משום דבר ,ע"כ דבריו הקדושים",
עכל"ק.
והיינו שאאע"ה פתח בזה את הפתח וסלל את הדרך לפני בניו שיוכלו גם הם למסור את נפשם כל קדוש השם,
וכמ"ש במדרש (בראשית רבה מ ,ו) "אמר הקב"ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך לפני בניך" .אך אאע"ה
עצמו היה הראשון ,ולא קדם אותו אף אחד בעולם במעשה זה של מסירות נפש ,ועל כן בשבילו היה זה נסיון
יותר גדול מאשר מסירות נפש של בני ישראל במשך כל הדורות.
וכן הוא הענין בדברים רבים שאבותינו הקדושים השפיעו לדורות הבאים שיוכלו לעמוד בנסיונות .וכמו
דאיתא בגמ' יומא (לה" ):תנו רבנן עני ועשיר ורשע באין לדין .לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה ,אם
אומר עני הייתי וטרוד במזונותי ,אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל ...עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת
בתורה ,אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי ,אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר ...רשע
אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה ,אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) [הייתי] ,אומרים לו כלום נאה
היית מיוסף".
ולכאורה יש להקשות וכי מפני שיוסף הצדיק התגבר על יצרו זהו הוכחה לכל אחד שיש לו כחות להתגבר על
יצרו .אלא באמת יוסף הצדיק השפיע על כל הדורות הבאים שיוכלו להתגבר על יצרם ,ועל כן שפיר אומרים
לו דמאחר שיוסף הצדיק היה נסיון גדול ועמד בו ודאי שגם אתה תוכל לעמוד בנסיונות כעין אלו ,מכחו של
יוסף הצדיק .וכן השפיע הלל לעניים ור"א לעשירים.
ג
ועל דרך זה יש לפרש מש"כ אא"ז בסה"ק תולדות אדם (פרשת עקב דס"ג) וזל"ק" :כל הצרות שאמרו חז"ל
שיהיה בעקבי דמשיחא ,היה רק קודם שהיה אלימלך בעולם ,אבל אחר שהיה אלימלך בעולם נשתנה הכל
לטובה" ,עכל"ק .והיינו שהרבי ר' אלימלך זי"ע השפיע על הדורות הבאים שיוכלו להחזיק מעמד בזמן של
עקבתא דמשיחא.
והנה כתב אא"ז בסה"ק דברי בינה (שם ,בהמשך הדברים בשם התולדות אדם) וזל"ק" :וזה שעל ידי העקידה
פרחה נשמתה ,היינו אחרי ששמעה מהעבודה הגדולה הזאת של ענין העקידה ,אזי השתדלה ג"כ לעשות
עבודה כזו ,ופרחה נשמתה ,היינו שמחמת גודל תשוקתה לעשות ג"כ זה ענין העבודה ,כמו ענין בחינת
העקידה ,ועי"ז פרחה נשמתה ,שקיבלה נשמתה כח הפריחה לפרוח ולעלות למקור אדון הנשמות ,שהוא
בחינת מיתת נשיקה הכתוב בצדיקים הגדולים ,שהוא בחינת הדביקות האמיתי בכלות נפשם ורוחם לחיי
העולמים ,והבן" ,עכל"ק.
ועוד כתב בזה אא"ז בסה"ק תולדות אדם (פרשת חיי שרה ,די"ד ד"ה ויהיו הב') וזל"ק" :במדרש רבה (ב"ר נח,
א) על פסוק ויהיו חיי ,יודע ה' ימי תמימים וכו' .ועל פסוק ויבא אברהם וגו' (ב"ר שם ה) מהיכן בא ,מהר
המוריה בא ,ומתה שרה מאותה צער ,לפיכך נסמכה פרשת העקידה לויהיו חיי שרה .ודברי המדרש בזה אינם
מובנים כלל ,וכי חשוד היה אברהם אבינו עליו השלום בעיני שרה לשופך דמים ח"ו ,ובפרט לבנו יחידו .אך אם
השם יתברך צוה אותו ,חלילה לחשוב על הצדיקת הזו שלא היה רצונה כרצון השם יתברך .אך הענין מדבר זה
הוא ,כי שרה אמנו היתה צדיקת גדולה ונביאה ,ואם השם יתברך היה מצוה אותה על העקידה בודאי היתה
מקיימת בשמחה רבה .וכיון שראתה ושמעה במעשה נורא זו שהעלים השם יתברך ממנה עקידת יצחק בנה,
היתה יודעת שעל פי הדיבור היה זה ,ואברהם היה ראוי למצוה זו להעלות את בנו לעולה ,ויהיה מיתוק
הדינים בשרשם על ידי אהבה ויראה שהיה להם ,מפני כי הם צדיקים גמורים ,אבל אני איני ראוי לכך ,והיה
חפצה ורצונה לשוב בתשובה ,לדבק עצמה למדתם ,והיתה כל כך מתדבקת להשם יתברך מגודל תשובתה ,עד
שדבקה למקורה ,והיתה מיתתה דוגמת נשיקה" ,עכל"ק.
והיינו מפאת ששרה אימנו ע"ה השתוקקה ג"כ לעבוד את השי"ת באופן זה למות על קידוש ה' ,ומכח
השתוקקות זו פרחה נשמתה .ואמנם צ"ב מדוע ענין העקידה נמנע משרה אמנו ע"ה ונאמר רק לאברהם אבינו
ע"ה .אך הביאור הוא דבאמת ישנה עבודה יותר גדולה ממיתה על קידוש ה' ,והוא לחיות על קידוש ה' .וכן
אמר החתם סופר זצוקללה"ה שיותר קשה לחיות על קידוש ה' מאשר למות על קידוש ה'.
וטעם הדבר הוא ,שמיתה על קידוש ה' היא פעם אחת ,משא"כ לחיות על קידוש ה' ,ולהתמודד עם נסיונות
פעם אחר פעם ,ובפרט מתוך יסורים ,זה הרבה יותר קשה.
ומדריגת שרה אמנו ע"ה היה לחיות על קידוש ה' במסירות נפש כל הזמן ,והוא דבר יותר גדול מלמות על
קידוש ה' במסירות נפש פעם אחת ,ולכן לא הוצרכה לנסיון העקידה שהוא מסירות נפש למיתה על קידוש ה'.
וענין זה אנו מוצאים גם בדברי הגמרא כתובות (לג" :):אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא",
היינו שאם היו מייסרים אותם בייסורים היו משתחוים לצלם ולא היו מוסרים את נפשם ליפול לכבשן האש.
והקשו שם התוס' (ד"ה אילמלי) שהרי צריך אדם למסור עצמו לייסורים בכדי לא לעבוד עבודה זרה( .ותירצו
בשם ר"ת שאותו צלם לא היה ע"ז ממש ,עי"ש).
ובשיטה מקובצת (שם ,בשם הרא"ם) תירץ וז"ל" :פירש ה"ר אליעזר ,דלא חייבה תורה אלא למסור עצמן
למיתה כו' ,אבל הא דאמר רב אלמלי נגדוהו כו' ,פירושו הכאה בלא מיתה קאמר ,כגון שהניחום שנה או
שנתיים ויכו אותם בכל יום ,והויא הכאה שאין לה קצבה ,שהיא חמירא יותר ממלקות ומיתה ,ובהא לא חייבתו
תורה ,דלאו נוטל את נפשך הוא" .הרי מפורש לפנינו שייסורים תמידיים הם יותר קשים ממיתה שהיא פעם
אחת ,ובאופן כזה אין מחוייבין למסור את נפשם על קידוש ה' אפילו על ג' עבירות חמורות לדעת השטמ"ק.
וכן איתא במדרש (שיר השירים רבה ב ,כ)" :אמר ר' חייא בר אבא אם יאמר לי אדם תן נפשך על קדושת שמו
של הקב"ה אני נותן ,ובלבד שיהרגוני מיד ,אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול .ומה היו עושים בדורו של
שמד ,היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באש ונותנין אותן תחת שיחיהן ,ומשיאין נפשותם מהן,
ומביאין קרטיות של קנים ונותנין אותן תחת צפרנן ומשיאין נפשותיהם מהם".
ד
ואלו הם יסורים שאי אפשר לעמוד בהם .ומהאי טעמא אמרו חז"ל במדרש שם שלא היו יכולים להחזיק מעמד
בדורו של שמד .והוא מכוון למה שכתב השיטה מקובצת הנ"ל.
וכל שכן בדורות שלנו שאנו נמצאים בזמן של עקבתא דמשיחא ,והנסיונות שלנו -שהם מחמת זוהמת
וטומאת אומות העולם -גדולים עד מאוד ,שדברים מגונים שעד לפני כמה דורות היו הורגים עליהם ,היום
כבר אין מתביישים בהם ועושים הפגנות למענם,
ודבר זה מבואר בדברי האר"י הק' (שער הגלגולים הקדמה לח) וזל"ק" :אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה
האדם ,רק כפי הזמן והדור ההוא .כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים ,כי
בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין קץ ,מה שאין כן בדורות ראשונים" ,עכל"ק.
ומה שאנו יכולים לעמוד בנסיונות זהו מכח עבודת אבותינו הקדושים שעברו נסיונות קשים ועמדו בהם
בתמידות כשרה אמנו ע"ה ,ולא היה מסירות נפש רק פעם אחת ,וכח זה הכניסה שרה אימנו ע"ה בבני ישראל
לדורות הבאים .וכדאיתא במדרש ששרה כבשה הדרך לבנות ויוסף לבנים ,והכוונה היא דהנה ישנה בחינה של
"התשתם כחי כנקבה" ,ומי שתש כחו לעמוד במלחמת היצר ובנסיונותיו וביסורי העוה"ז ,הרי תש כחו כנקבה,
ומכח העבודה של שרה אמנו ע"ה שעמדה בנסיונות ויסורים תמידיים במסירות נפש ,מושפע גם למי שתש
כחו כנקשה שיוכל להתגבר ולעמוד בנסיונות.
שהרי צריכים בני ישראל לעמוד כל הזמן בנסיונות ולעמוד נגד טומאת העולם הזה וזוהמתו ובחושך הרוחני
של הזמן הזה .ואני שמעתי בילדותי מחסידים זקנים שהיו נוכחים בזמן שאבוה"ק דברו בגלוי עם נשמות
שבאו אליהם לתיקונם ,וכן היה בזמן שהיו שכיחים דיבוקים אצל בני ישראל .ודברים כאלו ששמעו נשמות
מעולם הבא מדברים חיזקו מאוד את האמונה ,וכהיום אין דברים כאלו.
ולכן בעקבתא דמשיחא עבודת בני ישראל מתוך יסורים וחושך רוחני חשובה מאוד ,וכל דבר קטן שעושים
לשם שמים ,ולא חוטאים ח"ו ,מעלתו גדלה מאוד .והוא הביאור בדברי קדשו של האר"י הק' שאמר "כי מעשה
קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים" ,מפאת גודל הנסיונות שקיימים בעקבתא
דמשיחא לחטוא ,וכפי מה שנתבאר עיקר החשיבות של עשיית הטוב הוא דוקא באופן שיכול גם לעשות רע.
ומכיון שהתשוקות וההנאות גשמיות ותאוות רעות וטומאת וזוהמת העוה"ז בזמן הזה הם גדולים מאוד ,מה
שלא היה בדורות קודמים ,ואפשר לעשות הרע בנקל ,א"כ בימינו עשיית הטוב וההימנעות מלעשות רע היא
חשובה ביותר ,וכמו שנתבאר במקום אחר שבשמים לוקחים בחשבון את כל הדברים הצדדיים ,כמו שנאמר
(תהלים יט ,י) "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו".
ויתן השי"ת שכבר נזכה לאורו של משיח במהרה בימינו ,אכי"ר.
לקבלת הגליון מידי שבוע למייל שילחו ל m0732951213@gmail.com
ה
