gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבשר טוב · Mevaser Toiv — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: מבשר טוב · Mevaser Toiv

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

מבשר טוב · Mevaser Toiv — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫מבשר טוב‬ ‫סעודה ג'‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫תשע"ז‬ ‫עיה"ק צפת‬ ‫‪-‬א‪-‬‬ ‫וַיִּ הְ יּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה מֵּ אָׂ ה שָׂ נָׂה וְ ע ְֶש ִּרים שָׂ נָׂה וְ שֶ בַ ע שָׂ נִּ ים ְשנֵּי חַ יֵּי שָׂ ָׂרה (בראשית כג‪ ,‬א)‪ .‬פירש רש"י‪" :‬ויהיו חיי שרה‬ ‫מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים ‪ -‬לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל‪ ,‬לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו‪ ,‬בת ק'‬ ‫כבת כ' לחטא‪ ,‬מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין אף בת ק' בלא חטא‪ ,‬ובת כ' כבת ז' ליופי‪ .‬שני חיי‬ ‫שרה ‪ -‬כלן שוין לטובה"‪.‬‬ ‫והם ב' דרשות שונות‪ ,‬דרשה אחת היא בת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז'‪ ,‬ודרשה שניה היא כולם שוים לטובה‪ .‬ויש‬ ‫להבין מה בא רש"י ללמדינו בכל דרשה‪.‬‬ ‫עוד יש להבין איך יתכן לומר על שני חיי שרה "כולן שוין לטובה"‪ ,‬הרי היו זמנים שלא היו לה חיים טובים‪ ,‬כמו‬ ‫בזמנים שהיתה אצל פרעה ואבימלך‪.‬‬ ‫עוד איתא במדרש (בראשית רבה נח‪ ,‬ג) "רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם‪ ,‬בקש לעוררן‪ ,‬אמר מה‬ ‫ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה‪ ,‬אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה ק'‬ ‫וכ' וז'‪ ,‬ותמלוך על ק' וכ' וז' מדינות"‪ .‬ויש להבין מה הקשר בין מה ששרה חייתה קכ"ז שנים לבין מה שאסתר‬ ‫מלכה על קכ"ז מדינות‪ .‬וגם איך יתעוררו העם על ידי דרשה זאת‪.‬‬ ‫ויש לומר בהקדם המדרש (שיר השירים רבה ו‪ ,‬ג) על הפסוק "קול ה' בכח קול ה' בהדר" (תהלים כט‪ ,‬ד)‪ ,‬וזה‬ ‫לשונו‪" :‬אמר ר' חמא בר ר' חנינא‪ ,‬קול ה' בכח לבחורים‪ ,‬קול ה' בהדר לתשישין"‪.‬‬ ‫וביאור דברי המדרש הוא‪ ,‬שישנם ב' מעלות בעבודת השי"ת‪ .‬דהנה בימי הבחרות של אדם יש לו כח ומרץ‬ ‫נעורים‪ ,‬ומקיים את המצוות עם כל כחו והתלהבותו‪ .‬ואילו בימי זקנתו אף שאין כחו במתניו‪ ,‬אך מקיים את‬ ‫המצוות ביישוב הדעת ובאופן של הידור מצוה‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לבאר הדרשה הראשונה בת ק' כבת כ'‪ ,‬ששרה אימנו ע"ה עבדה את השי"ת בכל ימיה בב' הבחינות‪,‬‬ ‫גם בבחינה של קול ה' בכח‪ ,‬וגם בבחינה של קול ה' בהדר‪ .‬שבימי זקנותה כשהיתה בת מאה שנה עבדה את‬ ‫השי"ת בבחינה של עשרים שנה שאז יש לאדם כח‪ .‬וגם היתה בת כ' כבק ק'‪ ,‬שבימי בחרותה עבדה את השי"ת‬ ‫עם יישוב הדעת והידור מצוה כמו בימי זקנותה‪.‬‬ ‫ומה שאמר עוד בת כ' כבת ז' ליופי‪ ,‬כשהיתה בת עשרים שנה עבדה את השי"ת בבחינה של שבע שנים‪ ,‬דקטן‬ ‫יש לו מעלה שעושה מה שמבקשים ממנו בתמימות‪ ,‬מיט ריינקייט‪ ,‬ובלי נגיעות‪ .‬כדאיתא בגמ' שבת (קיט‪):‬‬ ‫"אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן‪ ,‬אמר ליה‬ ‫רב פפא לאביי דידי ודידך מאי‪ ,‬אמר ליה אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא"‪.‬‬ ‫וגם שרה אימנו עבדה את השי"ת בבחינה זו כל ימי חייה‪ ,‬בתמימות ובלי נגיעות‪ ,‬וזה הוא היופי שבעבודת ה'‬ ‫שעושה בלי נגיעות‪.‬‬ ‫א‬ ‫והדרשה הב' כולן שוין לטובה‪ ,‬יש לבאר בהקדם דברי בעל סה"ק עקידת יצחק (שער ח)‪ ,‬על מה שנאמר‬ ‫בפרשתינו שאמר לבן ובתואל לאליעזר (בראשית כד‪ ,‬נ) "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר‬ ‫אליך רע או טוב"‪ .‬וקשה דבשלמא רע לא יוכלו לדבר‪ ,‬מאחר שמה' יצא הדבר ואינם יכולים להתנגד לו‪ ,‬אך‬ ‫מדוע אינם יכולים לדבר טוב‪.‬‬ ‫ותירץ על פי הקדמה בענין בחירה‪ ,‬וז"ל‪" :‬המין האנושי לא נברא אלא לקבל שכר חלף מעשיו‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫עליו (ב"ר יד‪ .‬ועיין תמיד לב‪ ).‬שאם ימות יחיה‪ ...‬ולזה היה האפשרות אשר לו לעשות רע מטיב פועל בחירתו‪,‬‬ ‫כי כאשר יבחר בטוב הוא יותר משובח מפני האפשרות ההוא העומד כנגדו‪ ,‬כי מצד שהוא יכול לעשות רע‬ ‫יהיה הפועל ההוא הנבחר יותר טוב‪ ,‬לא שאם יפול על הרע יקרא בוחר‪ ,‬כמו שאמרנו‪ .‬וזה הענין הוא אשר אמר‬ ‫החכם באומרו (קהלת ז‪ ,‬כ) אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬כי מאמר 'אשר יעשה טוב' אינו‬ ‫דברי מותר‪ ,‬כי אם תנאי הכרחי במעשה האדם במה שהוא אדם‪ ,‬כמו שאמרנו‪ .‬כי אותו אשר יעשה טוב‪ ,‬הוא מי‬ ‫שהוא אפשרי לנפול על החטא‪ ,‬והוא אשר גזר עליו שאי אפשר שלא יוכרח מצד אפשרותו אל צד חובה פעם‬ ‫אחת‪ .‬אמנם האלהי הגמור‪ ,‬שכבר בטלה אפשרותו ליפול על הרע אם ימצא‪ ,‬והבהמי אשר אי אפשר לו ליפול‬ ‫על הטוב‪ ,‬כבר יאמר עליהם שלא חטאו‪ .‬וזה עצמו טעם מאמר לא נוכל דבר אליך רע או טוב (בראשית כד‪ ,‬נ)‬ ‫שנדחק רש"י ז"ל בפירושו‪ ,‬ירצה מאחר שמה' יצא הדבר ואין לנו אפשרות להכריע אל הרע‪ ,‬הנה בהמנע ממנו‬ ‫הרע ימנע ממנו שם טוב הבחירה‪ ,‬כי אף על פי שנבחר במעשה‪,‬לא תקרא אצלנו בחירה טובה‪ ,‬כלומר שלא‬ ‫נשתבח בעבורה"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וביאור דבריו‪ ,‬דרק מי שיש לו בחירה ויכול לעשות רע או טוב‪ ,‬אז כשעושה רע נחשב לו שעשה רע‪ ,‬וכשעושה‬ ‫טוב נחשב לו שעושה טוב‪ .‬אך מי שאין לו בחירה‪ ,‬ומוכרח בטבע ברייתו לעשות טוב או רע‪ ,‬כמו שמלאכים‬ ‫שמוכרחים לעשות טוב‪ ,‬או בהמות שמוכרחים לעשות רע‪ ,‬אין הטוב או הרע ההוא נחשה להם שהם עשוהו‪,‬‬ ‫כי היו מוכרחים לעשותו‪ .‬ולכן אף אם יעשו דבר שהוא להיפך‪ ,‬כגון בהמה שתעשה דבר טוב‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל‬ ‫שיש הנהגות טובות שהיינו יכולים ללמוד מבעלי חיים (ראה עירובין ק‪ ,):‬אין זה נחשב שהיא עשתה טוב‪ .‬ועל‬ ‫כן "צדיק" נחשב רק מחמת יכלתו לעשות רע‪ ,‬אך אינו בוחר ברע אלא בטוב‪ .‬והוא כוונת הפסוק אין צדיק‬ ‫בארץ אשר יעשה טוב‪ ,‬היינו שנחשב לו שעושה טוב‪ ,‬הוא מפאת שח"ו לא יחטא‪ ,‬שהרי יש לו אפשרות לחטוא‬ ‫ואינו חוטא אלא עושה רק טוב‪ ,‬ואז נחשב הטוב שעושה למעשה שלו‪.‬‬ ‫ולבן ובתואל מחמת שלא יכלו לומר רע‪ ,‬כי היו מוכרחים מן השמים לשלוח את רבקה‪ ,‬על כן לא יכלו גם לומר‬ ‫טוב‪ ,‬כי גם אם היו אומרים טוב אין זה נחשב להם שהם אמרו טוב‪ ,‬יען כי היו מוכרחים להסכים‪.‬‬ ‫ומעתה מובנים דברי רש"י שכתב "כולן שוין לטובה"‪ ,‬כי הרי היו לשרה אימנו נסיונות בהיותה אצל פרעה‬ ‫ואבימלך‪ ,‬והיה לה הבחירה לבחור באיזה צד שתרצה‪ ,‬ובחרה בטוב‪ .‬ועל כן שפיר אמר "כולן שוין לטובה"‪,‬‬ ‫שכל ימיה בחרה בטוב‪.‬‬ ‫ועשיית הטוב שלה נחשב לזכותה‪ ,‬שהרי היתה במצבים שיכלה לעשות ח"ו רע בהיותה אצל פרעה ואבימלך‪,‬‬ ‫וכן כל הגלויות שגלתה ביחד עם אאע"ה בין אנשים מגושמים וטמאים שיכלו להשפיע עליה ח"ו לרע‪ ,‬ועכ"ז‬ ‫בחרה בטוב‪.‬‬ ‫ויש לבאר באופן נוסף מה שאמר "כולן שוין לטובה"‪ ,‬בהקדם המאמר הידוע "אין חסידות כתחילתה"‪ ,‬דהיינו‬ ‫שבתחילת העבודה אדם עושה בכח ובחשק רב‪ ,‬ואח"כ כשמתיישן הדבר אצלו עושה הדבר בכבידות וברפיון‪.‬‬ ‫ודבר זה שייך גם אצל צדיקים‪.‬‬ ‫וזה הוא ענין "נסיון"‪ ,‬דאיתא בספה"ק בשם הבעל שם טוב הק' זי"ע‪ ,‬דמהות נסיון הוא הסתלקות המוחין‪,‬‬ ‫כמ"ש בסה"ק תשואות חן (פרשת ויחי‪ ,‬ד"ה ויחי הא') וזל"ק‪" :‬וכמו שאמר הבעל שם טוב זללה"ה שבעת‬ ‫הנסיון לאדם הוא בבחינת הסתלקות הדעת‪ ,‬וביאר בזה והאלהים נסה את אברהם (בראשית כב‪ ,‬א)‪ ,‬שאלהים‬ ‫הוא מוחין דקטנות כידוע‪ ,‬ואז נסה את אברהם‪ ,‬כשהיה בבחינת הקטנות"‪ ,‬עכל"ק‪( .‬ומבואר עוד בסה"ק מאור‬ ‫עינים פרשת וארא ד"ה וארא אל אברהם‪ ,‬ופרשת בא ד"ה הקושיה)‪.‬‬ ‫ושרה אימנו ע"ה היו כל חייה שוין לטובה‪ ,‬שאף שהיו לה נסיונות וזמנים של הסתלקות הדעת‪ ,‬התגברה‬ ‫ועבדה את השי"ת כמו בתחילה בכח ובחשק רב‪.‬‬ ‫ורבי עקיבא היה יושב ודורש והציבור היו מתנמנמים וביקש לעוררן‪ ,‬ועל כן אמר להם דרוש זה‪ ,‬ששרה אימנו‬ ‫ע"ה אף שהיו לה זמנים שלא היה לה התלהבות לעבודת השי"ת‪ ,‬וזה בחינה של נמנום‪ ,‬עכ"ז עבדה את השי"ת‬ ‫ב‬ ‫באותו אופן כמו כשהיה לה התלהבות‪ ,‬והיו "כולן שוין לטובה"‪ ,‬ועל כן גם אתם אין לכם לשקוע בתרדמה אלא‬ ‫להתעורר ולעבוד את השי"ת בכל מצב שלא יהיה‪.‬‬ ‫‪-‬ב‪-‬‬ ‫והנה כתב בתניא קדישא (אגרת הקדש‪ ,‬כא) וזל"ק‪" :‬וזריזותיה דאברהם אבינו ע"ה היא העומדת לעד לנו‬ ‫ולבנינו עד עולם‪ ,‬כי העקדה עצמה אינה נחשבה כ"כ לנסיון גדול לערך מעלת אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬בשגם כי ה'‬ ‫דיבר בו קח נא את בנך כו'‪ ,‬והרי כמה וכמה קדושים שמסרו נפשם על קדושת ה'‪ ,‬גם כי לא דיבר ה' בם‪ ,‬רק‬ ‫שאברהם אבינו ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה‪ ,‬להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח‬ ‫ליוצרו"‪.‬‬ ‫והיינו שהוקשה לו מה הגדלות בנסיון של עקידת יצחק‪ ,‬הלא כל יהודי שהיה מצטווה מאת הקב"ה למסור את‬ ‫נפשו היה עושה זאת‪ .‬וכמו שמצינו שבני ישראל מסרו נפשם על קדושת השם במשך כל הדורות‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫במסכת בבא בתרא (י‪" ):‬הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן"‪ .‬ותירץ שהגדלות היא שאאע"ה‬ ‫הלך לקראת העקידה ברצון ובשמחה ולא מתוך צער וכאב‪.‬‬ ‫והרה"ק מקאצק זצוקללה"ה תירץ שעיקר הגדלות של אאע"ה היה שהלך במשך שלושה ימים לקיים רצון ה'‬ ‫לקדש את שמו ברצון‪.‬‬ ‫אכן בפשטות אפשר לומר‪ ,‬דנסיונות אאע"ה וכן שרה אע"ה ואבותינו הק' היה שבזמן הנסיון לקחו מהם את‬ ‫דרגתם הנשגבה והרי הם כאחד האדם‪.‬‬ ‫וכן אפשר שעמדו בנסיונות ויסורים על מסירות נפש אף שהיו בקטנות הדעת‪ .‬וכשנמצאים בגדלות הדעת‬ ‫צריך להתכונן על זמנים שיהיו בקטנות הדעת‪ ,‬שבוודאי יבואו זמנים כאלו‪ .‬ואם הקבלה חזקה בזמן גדלות‬ ‫הדעת היא יכולה להשפיע על זמן קטנות הדעת שיוכלו לעמוד בנסיונות‪.‬‬ ‫וזה לימוד הלכה למעשה לכל אחד ואחד שבזמנים הטובים לו יתכונן על זמני הקטנות‪ .‬והוא נלמד מיוסף‬ ‫הצדיק שאמר שבז' שנות השבע יכינו עצמם לז' שנות הרעב‪ ,‬ודוק‪.‬‬ ‫ונראה לתרץ באופן נוסף‪ ,‬דהנה כתב אא"ז בסה"ק דברי בינה (פרשת חיי שרה‪ ,‬דקי"ד ד"ה וזה שכתב) בשם‬ ‫אא"ז התולדות אדם זצוקללה"ה‪ ,‬וזל"ק‪" :‬הנה מו"ח ז"ל זי"ע אמר שענין העקידה בהר המוריה היה עבודתם‬ ‫בזה עבור ישראל לדורות עולם‪ ,‬שלא יהיה שום מניעה ועיכוב לאיש ישראל משום אבר‪ ,‬ותמיד ילך למסור‬ ‫נפשו ורוחו בשביל קדושת שמו ית'‪ .‬ואברהם ויצחק אע"ה עשו בזה פתח ומבוא לכל איש ישראל שיוכלו כולם‬ ‫לבוא לבחינת הזו למסור נפשו עבור קדושתו ית' בלי שום מניעה ועיכוב משום דבר‪ ,‬ע"כ דבריו הקדושים"‪,‬‬ ‫עכל"ק‪.‬‬ ‫והיינו שאאע"ה פתח בזה את הפתח וסלל את הדרך לפני בניו שיוכלו גם הם למסור את נפשם כל קדוש השם‪,‬‬ ‫וכמ"ש במדרש (בראשית רבה מ‪ ,‬ו) "אמר הקב"ה לאברהם אבינו צא וכבוש את הדרך לפני בניך"‪ .‬אך אאע"ה‬ ‫עצמו היה הראשון‪ ,‬ולא קדם אותו אף אחד בעולם במעשה זה של מסירות נפש‪ ,‬ועל כן בשבילו היה זה נסיון‬ ‫יותר גדול מאשר מסירות נפש של בני ישראל במשך כל הדורות‪.‬‬ ‫וכן הוא הענין בדברים רבים שאבותינו הקדושים השפיעו לדורות הבאים שיוכלו לעמוד בנסיונות‪ .‬וכמו‬ ‫דאיתא בגמ' יומא (לה‪" ):‬תנו רבנן עני ועשיר ורשע באין לדין‪ .‬לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה‪ ,‬אם‬ ‫אומר עני הייתי וטרוד במזונותי‪ ,‬אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל‪ ...‬עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת‬ ‫בתורה‪ ,‬אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי‪ ,‬אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר‪ ...‬רשע‬ ‫אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה‪ ,‬אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) [הייתי]‪ ,‬אומרים לו כלום נאה‬ ‫היית מיוסף"‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להקשות וכי מפני שיוסף הצדיק התגבר על יצרו זהו הוכחה לכל אחד שיש לו כחות להתגבר על‬ ‫יצרו‪ .‬אלא באמת יוסף הצדיק השפיע על כל הדורות הבאים שיוכלו להתגבר על יצרם‪ ,‬ועל כן שפיר אומרים‬ ‫לו דמאחר שיוסף הצדיק היה נסיון גדול ועמד בו ודאי שגם אתה תוכל לעמוד בנסיונות כעין אלו‪ ,‬מכחו של‬ ‫יוסף הצדיק‪ .‬וכן השפיע הלל לעניים ור"א לעשירים‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ועל דרך זה יש לפרש מש"כ אא"ז בסה"ק תולדות אדם (פרשת עקב דס"ג) וזל"ק‪" :‬כל הצרות שאמרו חז"ל‬ ‫שיהיה בעקבי דמשיחא‪ ,‬היה רק קודם שהיה אלימלך בעולם‪ ,‬אבל אחר שהיה אלימלך בעולם נשתנה הכל‬ ‫לטובה"‪ ,‬עכל"ק‪ .‬והיינו שהרבי ר' אלימלך זי"ע השפיע על הדורות הבאים שיוכלו להחזיק מעמד בזמן של‬ ‫עקבתא דמשיחא‪.‬‬ ‫והנה כתב אא"ז בסה"ק דברי בינה (שם‪ ,‬בהמשך הדברים בשם התולדות אדם) וזל"ק‪" :‬וזה שעל ידי העקידה‬ ‫פרחה נשמתה‪ ,‬היינו אחרי ששמעה מהעבודה הגדולה הזאת של ענין העקידה‪ ,‬אזי השתדלה ג"כ לעשות‬ ‫עבודה כזו‪ ,‬ופרחה נשמתה‪ ,‬היינו שמחמת גודל תשוקתה לעשות ג"כ זה ענין העבודה‪ ,‬כמו ענין בחינת‬ ‫העקידה‪ ,‬ועי"ז פרחה נשמתה‪ ,‬שקיבלה נשמתה כח הפריחה לפרוח ולעלות למקור אדון הנשמות‪ ,‬שהוא‬ ‫בחינת מיתת נשיקה הכתוב בצדיקים הגדולים‪ ,‬שהוא בחינת הדביקות האמיתי בכלות נפשם ורוחם לחיי‬ ‫העולמים‪ ,‬והבן"‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫ועוד כתב בזה אא"ז בסה"ק תולדות אדם (פרשת חיי שרה‪ ,‬די"ד ד"ה ויהיו הב') וזל"ק‪" :‬במדרש רבה (ב"ר נח‪,‬‬ ‫א) על פסוק ויהיו חיי‪ ,‬יודע ה' ימי תמימים וכו'‪ .‬ועל פסוק ויבא אברהם וגו' (ב"ר שם ה) מהיכן בא‪ ,‬מהר‬ ‫המוריה בא‪ ,‬ומתה שרה מאותה צער‪ ,‬לפיכך נסמכה פרשת העקידה לויהיו חיי שרה‪ .‬ודברי המדרש בזה אינם‬ ‫מובנים כלל‪ ,‬וכי חשוד היה אברהם אבינו עליו השלום בעיני שרה לשופך דמים ח"ו‪ ,‬ובפרט לבנו יחידו‪ .‬אך אם‬ ‫השם יתברך צוה אותו‪ ,‬חלילה לחשוב על הצדיקת הזו שלא היה רצונה כרצון השם יתברך‪ .‬אך הענין מדבר זה‬ ‫הוא‪ ,‬כי שרה אמנו היתה צדיקת גדולה ונביאה‪ ,‬ואם השם יתברך היה מצוה אותה על העקידה בודאי היתה‬ ‫מקיימת בשמחה רבה‪ .‬וכיון שראתה ושמעה במעשה נורא זו שהעלים השם יתברך ממנה עקידת יצחק בנה‪,‬‬ ‫היתה יודעת שעל פי הדיבור היה זה‪ ,‬ואברהם היה ראוי למצוה זו להעלות את בנו לעולה‪ ,‬ויהיה מיתוק‬ ‫הדינים בשרשם על ידי אהבה ויראה שהיה להם‪ ,‬מפני כי הם צדיקים גמורים‪ ,‬אבל אני איני ראוי לכך‪ ,‬והיה‬ ‫חפצה ורצונה לשוב בתשובה‪ ,‬לדבק עצמה למדתם‪ ,‬והיתה כל כך מתדבקת להשם יתברך מגודל תשובתה‪ ,‬עד‬ ‫שדבקה למקורה‪ ,‬והיתה מיתתה דוגמת נשיקה"‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫והיינו מפאת ששרה אימנו ע"ה השתוקקה ג"כ לעבוד את השי"ת באופן זה למות על קידוש ה'‪ ,‬ומכח‬ ‫השתוקקות זו פרחה נשמתה‪ .‬ואמנם צ"ב מדוע ענין העקידה נמנע משרה אמנו ע"ה ונאמר רק לאברהם אבינו‬ ‫ע"ה‪ .‬אך הביאור הוא דבאמת ישנה עבודה יותר גדולה ממיתה על קידוש ה'‪ ,‬והוא לחיות על קידוש ה'‪ .‬וכן‬ ‫אמר החתם סופר זצוקללה"ה שיותר קשה לחיות על קידוש ה' מאשר למות על קידוש ה'‪.‬‬ ‫וטעם הדבר הוא‪ ,‬שמיתה על קידוש ה' היא פעם אחת‪ ,‬משא"כ לחיות על קידוש ה'‪ ,‬ולהתמודד עם נסיונות‬ ‫פעם אחר פעם‪ ,‬ובפרט מתוך יסורים‪ ,‬זה הרבה יותר קשה‪.‬‬ ‫ומדריגת שרה אמנו ע"ה היה לחיות על קידוש ה' במסירות נפש כל הזמן‪ ,‬והוא דבר יותר גדול מלמות על‬ ‫קידוש ה' במסירות נפש פעם אחת‪ ,‬ולכן לא הוצרכה לנסיון העקידה שהוא מסירות נפש למיתה על קידוש ה'‪.‬‬ ‫וענין זה אנו מוצאים גם בדברי הגמרא כתובות (לג‪" :):‬אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא"‪,‬‬ ‫היינו שאם היו מייסרים אותם בייסורים היו משתחוים לצלם ולא היו מוסרים את נפשם ליפול לכבשן האש‪.‬‬ ‫והקשו שם התוס' (ד"ה אילמלי) שהרי צריך אדם למסור עצמו לייסורים בכדי לא לעבוד עבודה זרה‪( .‬ותירצו‬ ‫בשם ר"ת שאותו צלם לא היה ע"ז ממש‪ ,‬עי"ש)‪.‬‬ ‫ובשיטה מקובצת (שם‪ ,‬בשם הרא"ם) תירץ וז"ל‪" :‬פירש ה"ר אליעזר‪ ,‬דלא חייבה תורה אלא למסור עצמן‬ ‫למיתה כו'‪ ,‬אבל הא דאמר רב אלמלי נגדוהו כו'‪ ,‬פירושו הכאה בלא מיתה קאמר‪ ,‬כגון שהניחום שנה או‬ ‫שנתיים ויכו אותם בכל יום‪ ,‬והויא הכאה שאין לה קצבה‪ ,‬שהיא חמירא יותר ממלקות ומיתה‪ ,‬ובהא לא חייבתו‬ ‫תורה‪ ,‬דלאו נוטל את נפשך הוא"‪ .‬הרי מפורש לפנינו שייסורים תמידיים הם יותר קשים ממיתה שהיא פעם‬ ‫אחת‪ ,‬ובאופן כזה אין מחוייבין למסור את נפשם על קידוש ה' אפילו על ג' עבירות חמורות לדעת השטמ"ק‪.‬‬ ‫וכן איתא במדרש (שיר השירים רבה ב‪ ,‬כ)‪" :‬אמר ר' חייא בר אבא אם יאמר לי אדם תן נפשך על קדושת שמו‬ ‫של הקב"ה אני נותן‪ ,‬ובלבד שיהרגוני מיד‪ ,‬אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול‪ .‬ומה היו עושים בדורו של‬ ‫שמד‪ ,‬היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באש ונותנין אותן תחת שיחיהן‪ ,‬ומשיאין נפשותם מהן‪,‬‬ ‫ומביאין קרטיות של קנים ונותנין אותן תחת צפרנן ומשיאין נפשותיהם מהם"‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ואלו הם יסורים שאי אפשר לעמוד בהם‪ .‬ומהאי טעמא אמרו חז"ל במדרש שם שלא היו יכולים להחזיק מעמד‬ ‫בדורו של שמד‪ .‬והוא מכוון למה שכתב השיטה מקובצת הנ"ל‪.‬‬ ‫וכל שכן בדורות שלנו שאנו נמצאים בזמן של עקבתא דמשיחא‪ ,‬והנסיונות שלנו ‪ -‬שהם מחמת זוהמת‬ ‫וטומאת אומות העולם ‪ -‬גדולים עד מאוד‪ ,‬שדברים מגונים שעד לפני כמה דורות היו הורגים עליהם‪ ,‬היום‬ ‫כבר אין מתביישים בהם ועושים הפגנות למענם‪,‬‬ ‫ודבר זה מבואר בדברי האר"י הק' (שער הגלגולים הקדמה לח) וזל"ק‪" :‬אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה‬ ‫האדם‪ ,‬רק כפי הזמן והדור ההוא‪ .‬כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים‪ ,‬כי‬ ‫בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין קץ‪ ,‬מה שאין כן בדורות ראשונים"‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫ומה שאנו יכולים לעמוד בנסיונות זהו מכח עבודת אבותינו הקדושים שעברו נסיונות קשים ועמדו בהם‬ ‫בתמידות כשרה אמנו ע"ה‪ ,‬ולא היה מסירות נפש רק פעם אחת‪ ,‬וכח זה הכניסה שרה אימנו ע"ה בבני ישראל‬ ‫לדורות הבאים‪ .‬וכדאיתא במדרש ששרה כבשה הדרך לבנות ויוסף לבנים‪ ,‬והכוונה היא דהנה ישנה בחינה של‬ ‫"התשתם כחי כנקבה"‪ ,‬ומי שתש כחו לעמוד במלחמת היצר ובנסיונותיו וביסורי העוה"ז‪ ,‬הרי תש כחו כנקבה‪,‬‬ ‫ומכח העבודה של שרה אמנו ע"ה שעמדה בנסיונות ויסורים תמידיים במסירות נפש‪ ,‬מושפע גם למי שתש‬ ‫כחו כנקשה שיוכל להתגבר ולעמוד בנסיונות‪.‬‬ ‫שהרי צריכים בני ישראל לעמוד כל הזמן בנסיונות ולעמוד נגד טומאת העולם הזה וזוהמתו ובחושך הרוחני‬ ‫של הזמן הזה‪ .‬ואני שמעתי בילדותי מחסידים זקנים שהיו נוכחים בזמן שאבוה"ק דברו בגלוי עם נשמות‬ ‫שבאו אליהם לתיקונם‪ ,‬וכן היה בזמן שהיו שכיחים דיבוקים אצל בני ישראל‪ .‬ודברים כאלו ששמעו נשמות‬ ‫מעולם הבא מדברים חיזקו מאוד את האמונה‪ ,‬וכהיום אין דברים כאלו‪.‬‬ ‫ולכן בעקבתא דמשיחא עבודת בני ישראל מתוך יסורים וחושך רוחני חשובה מאוד‪ ,‬וכל דבר קטן שעושים‬ ‫לשם שמים‪ ,‬ולא חוטאים ח"ו‪ ,‬מעלתו גדלה מאוד‪ .‬והוא הביאור בדברי קדשו של האר"י הק' שאמר "כי מעשה‬ ‫קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים"‪ ,‬מפאת גודל הנסיונות שקיימים בעקבתא‬ ‫דמשיחא לחטוא‪ ,‬וכפי מה שנתבאר עיקר החשיבות של עשיית הטוב הוא דוקא באופן שיכול גם לעשות רע‪.‬‬ ‫ומכיון שהתשוקות וההנאות גשמיות ותאוות רעות וטומאת וזוהמת העוה"ז בזמן הזה הם גדולים מאוד‪ ,‬מה‬ ‫שלא היה בדורות קודמים‪ ,‬ואפשר לעשות הרע בנקל‪ ,‬א"כ בימינו עשיית הטוב וההימנעות מלעשות רע היא‬ ‫חשובה ביותר‪ ,‬וכמו שנתבאר במקום אחר שבשמים לוקחים בחשבון את כל הדברים הצדדיים‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫(תהלים יט‪ ,‬י) "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו"‪.‬‬ ‫ויתן השי"ת שכבר נזכה לאורו של משיח במהרה בימינו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון מידי שבוע למייל שילחו ל ‪m0732951213@gmail.com‬‬ ‫ה‬