לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — חיי שרה (2026-11-02)

א
לעומקו של מקרא
חיי שרה
חיי שרה
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
גור-אריה צור | מודיעין עילית
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ועוד על דרך הדרש כמובא במדרש עֶש ָ֥רים
וַיִּ ְהיוּ֙ חַ יֵ ֵּ֣י שָׂ ָׂ ָ֔רה מֵ ָׂ ָ֥אה שָׂ נָׂ ָ֛ה וְ ְ ִּ
רבה [מה] פר' לך לך ,שמסרה ל"ח שבַ ע שָׂ ִּנִ֑ים ְשנֵ ָ֖י חַ יֵ ָ֥י שָׂ ָׂ ָֽרה: שָׂ נָׂ ָ֖ה וְ ֶ ֵּ֣
שנים מחייה בעבור הולדת יצחק, (כג,א')
באמרה חמסי עליך וגו' (כמובא
בלעומקו של מקרא פרשת לך לך טז, יש להבין מה הוא שהוסיף הכתוב
ה' עי''ש) .ואשר על כן שמסרה חייה ואמר ְשנֵ ָ֖י חַ יֵּ֥י שָׂ ָׂ ָֽרה ,והרי כבר נאמר
על יצחק ,נאמר ְשנֵ ָ֖י חַ יֵּ֥י שָׂ ָׂ ָֽרה ,עד מ ָׂ ֵּ֥אה שָׂ נָׂ ָ֛ה וְ ע ְֶש ֵּ֥רים שָׂ נָׂ ָ֖ה וְ ֶ ֶׁ֣שבַ ע שָׂ ִּנִ֑ים.
שנולד יצחק ,ומשעה שנולד עד וכן מדוע תוטעם התיבה ְשנֵ ָ֖י בטפחא,
העקידה. שהוא כעין הפסקה קלה ,והרי לפניה
מוטעמת התיבה שָׂ ִּנִ֑ים באתנחתא,
ועוד על דרך הדרש והרמז ,יאָׂ מר שהיא הפסקה גדולה .והרי כאן הפסקה
כפי שמובא במדרש אסתר רבה ,כי לאחר הפסקה ,שָׂ ִּנִ֑ים ְשנֵ ָ֖י.
אסתר היא בתה של שרה ,תָׂ בֹוא אֶ ְסתֵ ר
ִּבתָׂ ּה שֶ ל שָׂ ָׂרה [שֶ חָׂ יְתָׂ ה שֶ בַ ע וְ ע ְֶשרים ולפשוטו של מקרא פירש"י כלן
ּומאָׂ ה שָׂ נָׂה ,וְ ת ְמֹלְך עַל שֶ בַ ע וְ ע ְֶשרים שוין לטובה.
ובאסתר נאמר ּומאָׂ ה ְמדינָׂה],
ו ִַּת ְתחַ לְ חַ ל הַ מַ לְ כָׂה ְמאֹ ד .וכן יאָׂ מר ולעומקו של מקרא יש לומר ,על דרך
לגבי שרה ו ִַּת ְתחַ לְ חַ ל .חלקהו לשתי אין המקרא יוצא מידי פשוטו ,שהתיבה
מלים .ו ִַּת ְתחַ ל -חַ ל .שבעקידה התחילה ְשנֵ ָ֖י היא בהוראה של ְשנַיִּם .ללמד
את חסרון ל"ח חייה ,בעבור יצחק. שחיי שרה נחלקו ל ְשנַיִּ ם .חלק אחד של
חייה עד שנולד יצחק וחלק שני של
וכשם שמסר יצחק עצמו לעקידה חייה מהולדת יצחק ,לראותו ממשיך
בעבור אברהם ,כן מסרה שרה עצמה דרך ה' .שהרי לשם כך היו שני חייה.
בעבור יצחק ,וכן מסרה עצמה אסתר ולכן מששמעה שמסר עצמו לעקידה
בעבור העם. פרחה נשמתה ,שבזה הגיעה לתכלית
חייה .ועי' עוד לקמן עה''פ שני חיי
ועל דרך הצח ,זה שאמרה אסתר אברהם [כה,כז'].
ַפעֲמַ ים וכאשר אבדתי אבדתי( ,אסתר
ד ,טז') פעם אחת בעבור שרה ,ופעם
ג
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ואכן ,בסדר הדורות מובא שמרוב אחת בעבורה .ולכן נאמר ו ִַּת ְתחַ לְ חַ ל,
צערה הצדיקה עליה שרה את הדין ,כי ַפעֲמַ ים ל"ח .והוא ר"ת למסור חייה.
אברהם כל מה שעושה על פי ה' הוא
עושה .ורק כשנודע לה ,שאכן לא ובשרה פעלו שני כוחות ,הרגש
נשחט יצחק רק אז פרחה נשמתה מרב והשכל .ומכיון שהרגש הוא הכח
שמחה. השולט בה[ ,כמבואר בפרשת לך לך]
מכח הרגש של שרה כמעט שפרחה
וכשם שגמלה שרה חסד עם אברהם נשמתה בשמעה כי נלקח יצחק לעקידה.
ויצחק ,כן גמלה אסתר חסד עם ַעמָׂ ּה. ובכח השכל הבא מאברהם ,שמחה כי
ובזה השלימה רצון זְקֵ נְ תָׂ ּה ,שהיתה אברהם עושה מצות השם נאמנה .ולא
מוכנה להמיס [למנוע ,כדברי המדרש] תעמוד בדרכו למנעו.
עצמה על בנה.
וזה שהתנבא ירמיהו שָׂ ָׂר ִּתי בַ ְמדינֹות
^^^^ הָׂ יְתָׂ ה לָׂמַ ס (איכה א,א') .ועל דרך
הדרש ,מאי למס ,כפי שדרשו בגמרא
ֲאשֶ רָ֛ -בֹו עָׂרהַו ָָּׂ֨יקָׂ ם הַ שָׂ ֶ֜ ֶדה וְ הַ ְמ ָׂ ָ֧ כתובות (צו ).לַמָׂ ס מֵ ֵרעֵהו חָׂ סֶ ד (איוב
לְ אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם ַ ָֽל ֲא ֻחזַתִ֑ ָׂ -קבֶ ר מֵ ֵ ָ֖את ְבנֵיָֽ ֵ -חת. ו,יד') ופירש רש"י בכתובות שם,
[כג,כ']
הממיס [המונע] עצמו מרעהו ,ממיס
ממנו חסדים.
ַ ָֽל ֲא ֻחזַתִ֑ ָׂ -קבֶ ר היינו דכתיב וְ ַ ָֽאחֲריֵ֞ -כן
י ָָׂׂצֶׁ֣א אָׂ ִ֗חיו וְ י ָׂ֤דֹו אֹ חֶָּ֨ זֶתּ֙ ַ ָֽבע ֲֶׁ֣קב עשָָׂׂ֔ ו וַיקְ ָׂ ֵּ֥רא
ולכן ,על דרך זו ,לא מנעה שרה
ְש ֖מֹו ַ ָֽיעֲקֹֹ֑ ב וגו' ,שכבר מלידה טען יעקב
מלמסור עצמה למיתה בעבור יצחק.
על זכותו במערת המכפלה ,כפי
כדי לא למנוע עקידתו ,וכדי לא למנוע
שהוריש לו אביו מאברהם.
מאברהם חסדיו לפני המקום .כי
אברהם הוא עמוד החסד .וכל אשר
^^^^ עושה ,חסד הוא עושה עם קונו ועם
דורותיו אחריו.
ד
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ויש ליתן טעם בזה ,ניחא שיבכה דרשת לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה
אברהם ,ומה ענין יש בזה שיבכו בני
חת .אלא ,אברהם נביא היה ,וראה ַו ָׂיב ֹאּ֙ אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה
בעיני רוחו כי פרט לשרה עוד שתי (כד,ב')
אמהות תקברנה במערת המכפלה,
רבקה ולאה .את לאה יספיד יעקב ,אך יש לעיין ,מדוע יחלק הכתוב בין
לרבקה לא יהיו סופדים .שהרי יצחק
לִּ ְספָֹ֥ ד ובין וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה ,לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ֖רה
יהיו עיניו כהות ,יעקב עדיין לא ישוב
וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה .שהיה לו לומר לספד ולבכות
מפדן ארם ,ועשו שונא לרבקה על
לשרה.
שאוהבת את יעקב ,ובני חת הם יהיו
אלו שיתעסקו בקבורתה של רבקה,
ועוד יש ליתן טעם מדוע וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה
ויספדו ויבכו לה( .וכן בפירוש
נכתב ב -כ' קטנה .וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה.
הרמב"ן בפרשת וישלח לה,ח' ,שבני
חת הם שהתעסקו בקבורתה).
לפשוטו של מקרא יש לומר כפי
שאמר רב ששת (ברכות ו' עמ'ב')
ואשר על כן כלל אברהם גם את
רבקה בהספדו ובבכיתו את שרה, אַ גְ ָׂרא ְדהֶ ְס ֵפדָׂ א ְ -דלו ֵיי .כלומר :השכר
שנאמר ַו ָׂיב ֹאּ֙ אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה שמקבלים עבור ההספד הוא ְדלו ֵיי
וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה .וכך יהיה ערך הדברים: וכפירוש רש"י שם להרים קול בלשון
נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים.
וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתה -לְ ִּר ְבקָׂ ה.
לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה, ופירש דלויי מלשון להרים [קול].
שָׂ ָׂכלַל בהספדו ובכייתו גם את רבקה.
ולעומקו של מקרא יש עוד לפרש
ועל דרך הצח :מדוע נכתבה כ' קטנה בזה ְדלו ֵיי מלשון דלי ,שדולה מעיני
במילה וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה. השומעים את דמעותיהם .ולפי כך יהיה
פירוש וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה שישמעו בני חת ויבכו
גם הם.
שהרי לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה בגימטרי' ללא הכ'
הקטנה ,עולה תל"ז ,והמילה לרבקה
בגימטרי' עולה של"ז ,כ"ף
ה
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ויש לשאול ,וכי מה ליעקב ברגעים בגימטריה עולה ק'[ ,עם אות המילוי
הקדושים של יציאת הנשמה להזכיר ף] והכ"ף הקטנה באה לומר לך
את ְבנֵיָֽ ֵ -חת. להחסיר ק' מתל"ז והרי של"ז.
כלומר :הורד את הכ"ף
אלא כאן שילם יעקב לבני חת טובה מ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה ותקבל לרבקה.
תחת טובה על אשר התעסקו בקבורת וכן ללא הכ''ף תקבל :ולְ ִּבתָׂ ּה.
אמו רבקה. שרבקה כלתה נחשבת לבתה.
וכאומרו ויבא אברהם לבכות לשרה
שהרי לא היה בקבורתה ,כנ"ל ,כי היה
ולבתה ,רבקה.
בדרך חזרה מפדן ארם ,ויצחק אביו
והוא הרמז למה שנאמר לעיל שבא
ָׂכבְ דּו עיניו ,ועשָׂ ו שונא לרבקה ,לכן
אברהם לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה ,וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתה -
בני חת התעסקו בקבורתה( .וכפירוש
הרמב"ן כדלעיל) .לכן מילותיו האחרונות לְ ִּר ְבקָׂ ה.
[לאחר שציוה את בניו וברכם] היו:
מֵ ֵ ָ֥את ְבנֵיָֽ ֵ -חת. ועוד בעניין זה יובן בפרשת ויחי
מדוע מילותיו האחרונות של יעקב
וכל זאת ראה אברהם בעיני רוחו בטרם יגְ ַוע היו מֵ ֵ ָ֥את ְבנֵיָֽ ֵ -חת
בנבואה ולכן נרמז בהספדו ובכייתו על (בראשית מט ,כט-לג'):
שרה גם הספד ובכיה על רבקה.
שנאמר ַו ָׂיב ֹאּ֙ אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה וַיְ ַצֵּ֣ו אֹותָָׂ֗ ם ַו ֹּ֤י ֹאמֶ ר ֲאלֵהֶ םּ֙ ֲאני֙ ֶנא ֱָׂסֶׁ֣ף
וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה .לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה ,וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה - אֶ ל-ע ַָׂ֔מי קִּ ְב ָ֥רו אֹ ִּ ָ֖תי אֶ ל-אֲבֹ ָׂ ִ֑תי אֶ ל-
לרבקה. ֲשר ב ְש ֖דה עֶפְ ֵּ֥רֹון ַ ָֽהח ָֽתי: הַָּ֨ ְמע ָָָׂׂ֔רה א ֶ ֵּ֥
ֲשר עַל- בַ ְמע ָׂ ֵָׂ֞רה אֲשֶֶׁ֨ ר ב ְש ֵ֧דה הַ מַ כְ פלָׂ ָ֛ה א ֶ ֵּ֥
ועוד יש לומר ,כנ''ל ,שבהספדו פְ ני -מַ ְמ ֖רא בְ ֶ ֶׁ֣א ֶרץ כְ נָׂ ֹ֑עַן אֲשֶ ֩ר קָׂ ֶָׁׂ֨נה
לשרה גרם אברהם לבְ ני חת שיבכו גם אַ בְ ָׂר ָ֜ ָׂהם אֶ ת-הַ שָׂ ִ֗ ֶדה מֵ ֵ ָ֛את עֶפְ ָ֥רֹ ן הַ ִּח ִּ ָ֖תי
הם ,וכמאמר הגמרא [ברכות ו ]:אַ גְ ָׂרא וגו' מֵ ֵ ָ֥את ְבנֵיָֽ ֵ -חת :וַיְ כַ ֹּ֤ל ַיעֲקֹבּ֙ לְ צַ ֵּ֣ ֹות
ְדהֶ ְס ֵפדָׂ א ְ -דלו ֵיי .והעלה דמעותיהם אֶ ת-בָׂ ָָׂ֔ניו ַו ֶיאֱסֵֹּ֥ ף ַרגְ לָׂ ֖יו אֶ ל-הַ מ ָׂטֹ֑ה וַיִּ גְ וַ ָ֖ע
ַוי ָׂ ֵָ֥אסֶ ף אֶ ל-ע ָׂ ַָֽמיו:
ו
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ועוד על דרך הצח ,כנ''ל -ראתה למען יזכרו בבא העת להספיד גם
שרה בקרבה גם את רבקה .שהן אותן לרבקה ולבכתה.
אותיות ,ותצחק בקרבה ,שמחה
שרבקה תהיה ליצחק. ועל דרך הרמז והסוד ,וכמובא
באוהב ישראל מאפטא ,שרה היא כנגד
וְ עָׂ ֶליהָׂ אמר שלמה המלך אשת חיל מי עולם הבריאה ונקראת נשמת
ימצא וגו' ז ְָׂממָׂ ה שָׂ דֶ ה ו ִַּתקָׂ חֵ הו (משלי העולמות.
לא טז') ,ומובא במדרש תנחומא :ז ְָׂממָׂ ה
וְ נ ְָׂטלָׂה ְשדֵ ה הַ מַ כְ פֵ לָׂה וְ שָׂ ם נִּ קְ ְב ָׂרה. ַו ֲהוֵינָׂן בָׂ ּה ,במה זכתה שרה להיות
נשמת העולמות בעולם הבריאה.
שזממה ליקח את שדה מערת המכפלה
ולהקבר בו ,שעל ידי זה יהיה מנת ויש לומר ,שהספדו של אברהם
חלקה עם אברהם ויצחק בנה ,שנאמר ובכייתו העלו אותה לדרגת נשמת
בו ויצא יצחק לשוח בשדה .ועל כן העולמות ,לדרגת עולם הבריאה.
זכתה לעולם הבריאה. ולשרה יאה ל ְזכֹות לעולם הבריאה על
אשר ראתה בקרבה את מעשה
ועוד על דרך הצח הרמז והסוד, הבריאה של הקב"ה שהפכה מעקרה
שֵ ם הַ שֵ ם השולט בעולם הבריאה הוא לאם הבנים שמחה.
עולם הנשמות ,הוא יו"ד ה"י וא"ו
ה"י ,הנקרא גם שם ס''ג שהוא וכמובא בלעומקו של מקרא פרשת
הגימטרי'ה של שם זה .והוא נרמז וירא ו ִַּת ְצחַ ק שָׂ ָׂרה ְבקִּ ְר ָׂבֵּּ֣ה .על מה
במילה וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה .שכן הם אותו חשבון צחקה על עסקי קִּ ְרבָׂ ּה.
גימטרי'ה .כיצד:
יו"ד מהשם הנ"ל עם המילוי, וכתרגום אונקלוס ְמעֹוהי ,על עסקי
בגימטרי'ה כ' ,והיא כנגד כ' שבמילה מעיה .שכל זמן שבקרב מעיה מתגלה
וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה. ההתחדשות האלקית מתקיים בה
ִּמבשָׂ ִּרי אֶ ח ֶזה אלֹוּהַ .
ז
לעומקו של מקרא
חיי שרה
שגם בתה היתה בכלל ההספד והבכי. ה"יַ ,פעֲמַ ים מהשם הנ"ל ,עם המילוי,
לפי שנאמר וה' ברך את אברהם בכל, בגימטרי'ה ל' ,הם כנגד ל' שבמילה
חד אמר בן ,כי בכל גימטריה בן ,וחד לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה.
אמר בת היתה לו לאברהם ובכל שמה.
[והיא בתו משרה כמוכח מתוספות בבא וא"ו מהשם הנ"ל ,עם המילוי,
בתרא דף קמא .ד''ה בת] .והיא נפטרה בגימטרי'ה י''ג ,הם כנגד אותיות
בעת פטירת שרה .ויבא אברהם לספוד ובת"ּה הנותרות מהמילה וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה.
לשרה וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה לבתה .ולכן כתיב כ' שכן אותיות ובת"ּה גם יעלו לחשבון
קטנה .לומר שספד לשרה ובכה על י''ג ,בגימטרי'ה קטנה.
בתה שנפטרה באותה העת ,ועל
רבקה לעתיד לבוא. כיצד :המפיק באות ּה שבמילה
וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה .מכפיל אותה בשניים והם
ולעומקו של מקרא יאָׂ מר שבהספדו כנגד ,10ובגימטרי' קטנה .1
לשרה רמז אברהם לרבקה,
כמובא לקמן ,ובהערה במקום הנרמז.
נותרו אותיות ובת מהמילה וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה.
והם עולים לחשבון י''ב בגימטריה
וכמובא במדרש תנחומא
קטנה (ו ,6-ב ,2-ת )4-יחד עם המספר
הספדו של אברהם לשרה: 1העולה מהמפיק ּה הנ''ל ,הרי י''ג.
והוא כנגד וא"ו עם המילוי שבשם
ה ְתחיל אַ בְ ָׂרהָׂ ם לבְ כֹות ָׂעלֶיהָׂ וְ לֹומַ ר, השם של הבריאה.
אֵ שֶ ת חַ יִּ ל ִּמי יִּ ְמצָׂ א .בָׂ טַ ח בָׂ ּה לֵב בַ עְ לָּׂה
אימָׂ תַ י? בְ שָׂ עָׂה שֶ אָׂ מַ ר לָּׂה :א ְמרי נָׂא הרי שנרמז בְ אלין מ ַל ָׂיא ,שעל ידי
אֲחֹ תי אָׂ ְת. וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה שעשה אברהם ,העלה אותה
לדרגת עולם הבריאה בו שולט השם
גְ מָׂ ל ְַתהו טֹוב וְ ל ֹא ָׂרע כֹ ל יְ מֵ י חַ יֶיהָׂ . הק' ס"ג שהוא גימטרי'ה של יו"ד ה"י
דָׂ ְרשָׂ ה צֶ מֶ ר ופִּ ְש ִּתים ,בין יצְ חָׂ ק וא"ו ה"י.
לְ י ְשמָׂ עאל ,שֶ אָׂ ְמ ָׂרה ,גָׂרש הָׂ אָׂ מָׂ ה הַ ז ֹאת
וְ אֶ ת בְ נָּׂה. ועוד על דרך הצח :חלק את
וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה לשתי מלים :כל-ובתה .שגם
ח
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ירא לְ בֵ יתָׂ ּה ִּמשָׂ לֶג ,מגיהנָׂם. ל ֹא ִּת ָׂ הָׂ יְ תָׂ ה ָׂכ ֳאנִּ יֹות סֹוחֵ רַ ,ותֻּקַ ח הָׂ אשָׂ ה בית
לָׂמָׂ ה? כי כָׂל ביתָׂ ּה ָׂלבֻּש שָׂ ניםְ ,שנַים, פ ְַרעֹ ה ,וְ עֹוד ,וַי ְשלַח אֲבימֶ לְֶך.
שַ בָׂ ת ּומילָׂה.
וַתָׂ קָׂ ם ְבעֹוד לַיְ לָׂה ,אימָׂ תַ י? ַוי ְַשכם
מַ ְרבַ ִּדים ָׂע ְשתָׂ ה לָׂה ,אלּו בגְ די כְ ֻּהנָׂה. אַ בְ ָׂרהָׂ ם בַ בֹ קֶ ר.
ִּמפְ ִּרי ַכפֶיהָׂ נ ְָׂטעָׂה כ ֶָׂרם ,זֶה י ְש ָׂראל,
שֶ ֶנאֱמַ ר :כי כ ֶֶרם ה' צְ בָׂ אֹות בית י ְש ָׂראל. ז ְָׂממָׂ ה שָׂ דֶ ה ו ִַּתקָׂ חֵ הו ,ז ְָׂממָׂ ה וְ נ ְָׂטלָׂה
ְשדה הַ מַ כְ פלָׂה וְ שָׂ ם נקְ בְ ָׂרה ,שֶ ֶנאֱמַ ר:
עָׂרים בַ עְ לָּׂה ,כְ שֶ בקש מבְ ני נֹודָׂ ע בַ ְש ִּ וְ אַ חֲרי כן קָׂ בַ ר אַ בְ ָׂרהָׂ ם אֶ ת שָׂ ָׂרה.
חת ְתנּו לי ֲא ֻּחזַת קֶ בֶ ר.
סָׂ ִּדין עָׂ ְשתָׂ ה ,זֹו הַ מילָׂה ,שֶ ֶנאֱמַ ר :סֹוד ה' חָׂ גְ ָׂרה ְבעֹוז מָׂ ְתנֶיהָׂ ,אימָׂ תַ י? כְ שֶ בָׂ אּו
ליראָׂ יו. הַ מַ לְ אָׂ כים ,שֶ ֶנאֱמַ רַ :ו ְימַ הר אַ בְ ָׂרהָׂ ם
הָׂ אֹ ֱהלָׂה אֶ ל שָׂ ָׂרה וְ גֹו'.
עֹוז וְ הָׂ דָׂ ר לְ בושָׂ ּה ,אלּו עַ נְ נֵי כָׂבֹוד שֶ הָׂ יּו
מַ קיפין אֶ ת הָׂ אֹ הֶ ל שֶ לָׂה* . טָׂ עֲמָׂ ה כִּ י טֹוב סַ ְח ָׂרּה ,כְ שֶ בָׂ אּו עֲליהֶ ם
* כאן ָׂרמַ ז גם לרבקה שנאמר בה ַו ִּת ְת ַכס, הַ ְמלָׂכים ,דכְ תיב :וַיחָׂ לק עֲליהֶ ם ַל ְילָׂה.
והיו ענני כבוד של שרה על אהל רבקה.
ל ֹא יִּ כְ בֶ ה בַ לַיְ לָׂה נ ֵָׂרּה *
פִּ יהָׂ ָׂפ ְתחָׂ ה ְבחָׂ כְ מָׂ ה ,אימָׂ תַ י? בְ שָׂ עָׂה
* כאן ָׂרמַ ז גם לרבקה שהיה נר של שרה
שֶ אָׂ ְמ ָׂרה לֹו :ב ֹא נָׂא אֶ ל שפְ חָׂ תי* . דולק באהל רבקה.
* כאן ָׂרמַ ז גם לרבקה שאמרה ליעקב שמע
בקולי ולך קח לי.
יָׂדֶ יהָׂ ִּשלְ חָׂ ה בַ כִּ ישֹור ,שֶ הָׂ יְתָׂ ה נֹותֶ נֶת
מַ ֲאכָׂל לָׂעֹובְ רים וְ שָׂ בים.
צֹופִּ יָׂה הֲלִּ יכֹות בֵ יתָׂ ּה ,שֶ בְ כָׂל יֹום הָׂ יְתָׂ ה
ְמצַ פָׂה אימָׂ תַ י יַחְ זְרּו הַ מַ לְ אָׂ כים שֶ ב ְשרּוהָׂ
ַכפָּׂה פ ְָׂרשָׂ ה ֶלעָׂנִּ י ,שֶ הָׂ יְתָׂ ה נֹותֶ נֶת צְ דָׂ קֹות
שֹוב אָׂ שּוב אלֶיָך .
ּומַ לְ בֶ שֶ ת עֲרֻּ מים.
וְ לֶחֶ ם עַ ְצלות ל ֹא ת ֹאכֵל *
* כאן ָׂרמַ ז גם לרבקה שהיתה ברכה שרויה
בעיסה ,כבימיה של שרה.
ט
לעומקו של מקרא
חיי שרה
מֵ ַעָ֖ל פְ נֵ ֵּ֣י מֵ ִ֑תֹו .ומה תלמוד לומר ַו ָּׂ֙יקָׂ םּ֙
אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם מֵ ַעָ֖ל פְ נֵ ֵּ֣י מֵ ִ֑תֹו. קָׂ מו בָׂ נֶיהָׂ וַיְ אַ ְשרוהָׂ ַ ,ות ֹאמֶ ר מי מלל
לְ אַ בְ ָׂרהָׂ ם* .
ומובא בזוה''ק קכ''א במדרש *כאן ָׂרמַ ז גם לרבקה שילדה את יעקב אשר
נולדו לו י"ב שבטים.
הנעלם ,שתרמוז הפרשה לגוף ונשמה.
ַרבֹות בָׂ נֹות ָׂעשו חָׂ יִּ ל ,אלּו הָׂ אֻּמֹות.
שרה היא הגוף ואברהם היא הנשמה,
והגוף ללא נשמה הרי הוא כמת ,ועל ידי
וְ אַ ְת עָׂלִּ ית עַל ֻכ ָׂלנָׂה ,שֶ ֶנאֱמַ ר :הַ ביטּו אֶ ל
הגוף הנשמה מתעלית ונכספת אל קונה,
אַ בְ ָׂרהָׂ ם אֲביכֶם וְ אֶ ל שָׂ ָׂרה ְתחֹולֶלְ כֶם
הדא הוא דכתיב ַו ָּׂ֙יקָׂ םּ֙ אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם מֵ ַעָ֖ל
(ישעיה נא ,ב).
פְ נֵ ֵּ֣י מֵ ִ֑תֹו.
ְתנו לָּׂה ִּמפְ ִּרי יָׂדֶ יהָׂ ,שֶ ֶנאֱמַ ר :וַיהְ יּו חַ יי
ולהשלים למדרש הנעלם הנ''ל ,יש שָׂ ָׂרה.
לומר לעומקו של מקרא ,שלכן נקרא
בעל השדה עפרון בן צחר.
וִּ יהַ לְ לוהָׂ בַ ְשע ִָּׂרים מַ עֲשֶ יהָׂ *
* כאן רמז גם לרבקה שילדה את יעקב אשר
עפרון הוא הגוף שֶ מֵ ָׂעפָׂ ר יסודו, בו נאמר וזה שער השמים.
והנשמה היא המאירה בגוף ,צחורה
ונקיה ,ולכן נקרא עפרון בן צֹ חַ ר. ואשר על כל הנ''ל ,נאמר:
והאות ח' והאות ה' מתחלפות הן ,וקרי ַו ָׂיב ֹאּ֙ אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה ,וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה.
ביה צֹ הַ ר .כמה דאת אמרת צֵֹּ֣ הַ ר | לִּ ְספָֹ֥ ד לְ שָׂ ָׂ ָ֖רה ,וְ לִּ ְבכֹ ָׂ ָֽתּה -לְ ִּר ְבקָׂ ה .וכן
ֲשה לַתֵ ָ֗ ָׂבה .שהתבה היא הגוף תַ ע ֶ ֵּ֣ שהיה בוכה גם על בתה ,כנ''ל.
והנשמה היא הצהר ומאירה כאבן
טובה. ^^^^
כן אברהם כנגד הנשמה המאירה ַו ָּׂ֙יקָׂ םּ֙ אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם מֵ ַעָ֖ל פְ נֵ ֵּ֣י מֵ ִ֑תֹו (כג,ג')
ְבשָׂ ָׂרה ,היא ְבשָׂ ָׂרּה של הנשמה,
ובהיותה מוטמנת במערת המכפלה, יש ליתן טעם מה רצה הכתוב לומר
הנשמה שבה עולה בעילוי כפול ומכופל בזה .שיכול היה הכתוב לומר לכאורה
לפני קונה ומבקשת על בנה .הדא הוא וַיְ דַ ֵ ָ֥בר אברהם אֶ לְ -בנֵיָ֖ ֵ -חת לֵאמָֹֽ ר,
דכתיב ַו ָּׂ֙יקָׂ םּ֙ אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם מֵ ַעָ֖ל פְ נֵ ֵּ֣י מֵ ִ֑תֹו. מבלי להקדים ולומר ַו ָּׂ֙יקָׂ םּ֙ אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם
י
לעומקו של מקרא
חיי שרה
וכמו כן ברחמי שמים ,הרחמים שהנשמה עולה מעלה מעלה מֵ ַעָ֖ל פְ נֵ ֵּ֣י
מרובים עד אין ערוך ,ומתפשטים מֵ ִ֑תֹו.
בעולמות למען הורדת השפע לזה ועל דרך הצח ירמוז הפסוק לנשמה
העולם ,ודוד המלך מבקש מהקב"ה שמרחפת כטפח מעל פני הגוף ,עד
שלא יִּ כְ ָׂלא את רחמיו ולא יעצרם ולא הקבורה ,כמובא בספרים הק' ,ומכאן
ימנעם אלא יתן להם להתפשט ברוב עוז ואילך מתחילה לעלות .ולכן מוטעמת
ושלום. המלה מֵ ַעָ֖ל בטיפחא ,שהנשמה מרחפת
מֵ ַעָ֖ל ,כטפח.
וכן יֵאָׂ מֵ ר לגבי באברהם ,שרצונו
לקבור את מתו במערת המכפלה היה ^^^^
כה עז ,כגשמים המבקשים לירד ברב ַו ַיעֲנָ֧ ו ְבנֵיָ֛ ֵ -חת אֶ ת-אַ ְב ָׂר ָׂ ָ֖הם לֵאמָֹ֥ ר
שפע לעולם ,וכרחמים המרובים אשר ֹלהים לָֽ ֹוְ :שמָׂ ֵעֵּ֣נו | אֲ דֹ ָ֗ ִּני נְ ָּ֨ ִּשיא א ִּ ֹּ֤
ביד הקב"ה לבדו ליתן להם להתפשט אַ תָׂ הּ֙ ְבתֹו ֵָ֔כנו ְב ִּמ ְב ַחֵּ֣ר קְ בָׂ ֵ ָ֔רינו קְ בָֹ֖ ר
בעולם. אֶ ת-מֵ ֶ ִ֑תָך ִּ ֵּ֣איש ִּמ ָ֔ ֶמּנו אֶ ת-קִּ ְב ָ֛רֹו ָֽל ֹא-
יִּ כְ ֶ ָ֥לה ִּמ ְמָךָ֖ ִּמקְ בָֹ֥ ר מֵ ֶ ָֽתָך( :כג ,ה-ו')
ומעתה יש לשאול ,מאחר ו ָֽל ֹא יִּ כְ ֶ ָ֥לה
פירושו ל ֹא יִּ כְ ָׂ ֵּ֣לא ,מדוע תכתוב התורה
ָֽל ֹא יִּ כְ ֶ ָ֥לה ,פירש"י לפשוטו של מקרא
ָֽל ֹא יִּ כְ ֶ ָ֥לה באות ה''א ולא באות אל"ף.
לא יִּ ְמ ַנע .כמו אַ ָׂ ֤תה ה' ל ֹא ִּתכְ ָׂ ֵּ֣לא
ַרח ֶ ֲֶׁ֣מיָך מ ֶ ֹ֑מני (תהלים מ ,יב ,).וכמו
ועל דרך הרמז תרמוז האות ה''א
מן-הַ שָׂ ָׂ ָֽמים הַ גֶ ֖שֶ ם וַיִּ כ ֵ ָָׂ֥לא
על שם ה' ,לומר לך בלתי לה' לבדו. (בראשית ח ,ב.).
וכשם שבידי השם לא לכלוא הגשם
ולא לכלוא רחמיו ,כן בידי ה' לבדו ולעומקו של מקרא ,בשימת לב
להועיד את מערת המכפלה לאברהם. לדוגמאותיו של רש''י ,יש לומר
ולכן נאמר איש ִּמ ָ֔ ֶמּנו ,שלפשוטו לתפארת פירושו ,שהשמים היו
הכוונה איש מאתנו ,אך לעומקו של טעונים ומלאים והקב"ה ָׂכ ָׂלא אותם
מקרא יש לדרוש ִּמ ָ֔ ֶמּנו -מהקב''ה. בעל כרחם ומנע מהם מלרדת ,כדכתיב
וכאומרוֵּ֣ ִּ :איש ָֽל ֹא יִּ כְ ֶ ָ֥לה ו ִּ ֵּ֣איש ָֽל ֹא בפרשת קריאת שמע "ועצר".
יא
לעומקו של מקרא
חיי שרה
וישב באמור יעקב ליוסף "לכה יִּ כְ ָׂלא בלתי ִּממֶָ֔ ּנו ,מהקב"ה .ומכיון
ואשלחך אליהם" .ששלח עמו את שנשיא אלקים אתה ,הרי שלך המערה,
מלאך הרחמים הנקרא "לכה" .והוא ועל ָׂכ ְרחַ ם הודו לו כי מה' יצא הדבר.
מע''ב שמות היוצאים מד' הפסוקים של ועוד הכְ תיב הכתובֶׁ֣ ,איש מ ָׂ֔ ֶמנּו אֶ ת-
ויסע ויבא ויט בפרשת שלח י''ד ,יט- קִּ ְב ָ֛רֹו ָֽל ֹא יכְ לֶ ֵּ֥ ה ועל דרך סרסהו
כא'. ודרשהוֶׁ֣ :איש אֶ ת-קִּ ְב ָ֛רֹו ָֽל ֹא יכְ ָׂלא מ ְמָך֖ ,
וכמבואר ,שיש בו במלאך "כלה" וכאומרם ,אפילו את קברותינו שלנו
תגבורת הדין ותגבורת הרחמים. אשר הועדנו לנו ,ניתן לך.
לעפרון בן צוחר יהיה בו תגבורת הדין, ועל דרך הצח ,לתפארת פירושו של
לקיים שליחותו כמלאך הנקרא "כלה", רש''י ,יש לומר שבדין החליף את האות
ובזה יִּ כְ ֶלה רשותו של עפרון במערה.
ה''א עם האות אל''ף ,לומר ָֽל ֹא יִּ כְ ָׂלא
וכן יהיה בו תגבורת החסד ,בשם
במקום ָֽל ֹא יִּ כְ ֶ ָ֥לה .שכן זו דרכה של
הרחמים "לכה" ,שלא יִּ כְ לֶה רשותו של
האות ה' להיקרא ה''א .שתוכל האל''ף
אברהם ממערת המכפלה ,ובזה יקיים
"לכה" שליחותו ליתן את מערת תמיד לבא במקום הה''א.
המכפלה לאברהם לאחוזת עולם.
ועוד על דרך הצח ,ובשימת לב
וכן מביא ה"אוהב ישראל" מאפטא הַ שֹ ֶרש של יִּ כְ ֶלה בה''א הוא כלה.
שכל ע''ב שמות היוצאים מ-ג' פסוקים מלשון כליה וסוף .ובאומרו ָֽל ֹא-יִּ כְ ֶלה,
של "ויסע ויבא ויט" שבפרשת בשלח בזה רמז הכתוב שאין כליה וסוף
[י''ד יט-כא'] ,נקראים ישר והפוך ,והם למערת המכפלה ,והיא קניין נצחי ביד
מלאכי חסד ורחמים לישראל ,ומכאן אברהם לדורותיו.
שיש בהם תגבורת הדינים לכל המונע ועוד על דרך הסוד ,באומרו ֶׁ֣איש
חסד מישראל. מ ָׂ֔ ֶמנּו אֶ ת-קבְ ָ֛רֹו ָֽל ֹא-יִּ כְ ֶ ָ֥לה מ ְמָך֖ מקְ בֵֹּ֥ ר
מ ֶ ָֽתָך ,רמז הכתוב למלאך הרחמים
ששמו "כלה" ובהיפוך אותיות נקרא
^^^^ גם "לכה" .כמוזכר לעיל בעניין סדם
ובנות לוט ,באמור הבכירה לכה ונשקה
את אבינו יין .וכפי שמוזכר בפרשת
יב
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ואחוזת הקבר ,אשר מחברת בין הגוף וַיָׂ ָָּ֧֧קָׂ ם אַ ְב ָׂר ָׂ ָ֛הם וַיִּ ְש ַ ָ֥תחו לְ עַ ם הָׂ ָׂ ָ֖א ֶרץ
המוטמן באדמה ובין הנשמה העולה לִּ ְבנֵיָֽ ֵ -חת (כג,ז')
מעלה מעלה ,אותה מבקש אברהם
בחברון .המחברת שמים וארץ. על דרך הפשט השתחווה אברהם
אבינו כמה פעמים ,להודות לעם
ואשר על כן נקראת חברון קרית
הארץ שבאו להספד ,ומהם
הארבע .שמלבד היותה מקום מנוחת
החשובים שבעיר ,ויש אומרים אף
כבוד לארבעה זוגות ,הרי היא כסולם
לחשובים שבאומות העולם כגון שם
לחמשת חלקי הנשמה .ונקראת קרית
הארבע על שם ארבעה חלקי הנשמה, ועבר ואבימלך וענר ואשכול וממרא
נפש רוח נשמה ,ונשמה לנשמה שבאו לחלוק כבוד לשרה[ ,כמובא
הנקראת "חיה" ,שהיא על שם העתיד בסדר הדורות] ,וכן השתחווה לבני
שעתידה בתחיית המתים לדשן העצמות חת שמהם בקש את חלקת הקבר של
בקבר ולהחיותן בתחיית המתים, עפרון.
המקושרים לחלק החמישי העליון של
חלקי הנפש הנקראת "יחידה", ולעומקו של מקרא יש ליתן טעם
והנמצאת תחת כסא הכבוד ,שהיא מקור להשתחוויות כפולות אלו של אברהם
החיות של כל חלקיה .ואשר על כן שקראוהו נשיא אלקים ,ולשמותיהם
נקראת המערה מערת המכפלה, של עפרון ,עַם הָׂ ָׂ ָ֖א ֶרץ ו ְבנֵי ֵ ָֽחת.
שמעוררת את הארבע חלקים להיות
נכפלים עד הגיעם לכסא הכבוד שם ועל דרך הרמז והצח ,יש לומר
היחידה החמישית ,המתיחדת עם שכולם מורים על ארציות וגשמיות,
בוראה .וסימנך :נר''ן ח''י .נפש רוח כגון עפרון שהוא לשון עפר ,עם הארץ
נשמה חיה יחידה .וממנה מתחבר המחוברים לארציות ,ובני חת
המקום השמימי ביותר עם המקום שעשויים ללא חת ומפילים ִּחתָׂ תָׂ ם על
הארצי ביותר ,עם הגוף המונח וטמון יושבי הארץ .והם כולם כנגד אברהם
בעפר .ואשר על כן מערת המכפלה הרוחני והשמימי שבגינו נבראו שמים
המובילה לשערי גן עדן ,אותה חמדו וארץ ,שנאמר בהם בהבראם ,ודרשו
אברהם ושרה ,וזה שהספיד אברהם באברהם.
יג
לעומקו של מקרא
חיי שרה
העפר ,ולכן נקראים הם גם עַם-הָׂ ָׂ ָ֖א ֶרץ, את שרה באמרו :ז ְָׂממָׂ ה שָׂ דֶ ה ו ִַּתקָׂ חֵ הו
עם השייך לארץ בלי שייכות לשמים, (משלי לא טז').
כדי שיבואו אברהם ושרה לגאול את והוא אשר הזכיר הכתוב עם הארץ
מערת המכפלה מידיהם כדי להחזירה עפרון ובני חת .שכולם בבחינת
למדריגתה השמימית ,הטהורה .על ארציות ועפרוריות .מלבד אביו של
ידי קבורת שרה ,הנקראת יסכה הסוכה עפרון ,הנקרא בשם צחר ,והוא כעין
ברוח הקדש .בכסף מלא ,הוא לשון צהר תעשה לתיבה המדגיש בברירותו
כיסופים לה' ,עד עת ב ֹא טַ ל התחייה, את השחור שבעפרירותו.
שעל ידי קבורתה של שרה יש בה
תיקון שמימי לכל נשמות צאצאיהם של ובשימת לב ,צהר הוא דרגה יותר
יצחק ויעקב ולהחזירם לשרשם .וזה מאירה מצחר ,שכן נפתח עוד פתח קטן
שאמר הכתוב אַ ְרבַ ע מֵ אֹות שֶ קֶ ל כֶסֶ ף באות ח' והופכתו להיות ה' ,הוא האות
עֹ בֵ ר לַסֹ ֵ ָֽחר. ה''ה שניתנה לאברהם ,כדי להרבות
אור באות 'חת' .שכן בני חת חשוכים
ובאומרו אַ ְרבַ ע מֵ אֹות' ירמוז הכתוב
למשנה י''ב בפרק ג' במסכת עוקצין: הם ועפרוריים הם ,ובא הצהר
אָׂ מַ ר רבי יְהֹושֻּ ַע בֶ ן לוי ,עָׂתיד הַ קָׂ דֹוש שבאברהם להרבות אור בצחר
בָׂ רּוְך הּוא לְ הַ נְ חיל לְ כָׂל צַ דיק וְ צַ דיק העפרוריות של עפרון ,ולגלות את
ְשלש מֵ אֹות ַועֲשָׂ ָׂרה עֹולָׂמֹות ,שֶ ֶנאֱמַ ר האור הצפון לצדיקים אשר במערה
(משלי ח) ,לְ הַ נְ חיל אֹ הֲבַ י יֵש וְ אֹ צְ רֹ תיהֶ ם הנכפלת ועולה עד שערי גן עדן כבימי
אֲמַ לא[ .יש בגימטרי'ה שלש מאות הבריאה.
ועשר]. וכדי לזכות לאור הגדול שבמערה,
שיטח אברהם מלוא קומתו השמימית
ואַ ְרבַ ע מֵ אֹות שֶ קֶ ל כֶסֶ ף ירמוז לש''י ארצה ,כדי להעלות את מערת המכפלה
עולמות שעתיד הקב''ה להנחיל לכל מידי הארציים לידיו השמימיים.
צדיק וצדיק ,שכן ''ש'' הם שלש מאות
ו-י' הם מאה בגימטריה קטנה ,ויחד הן ולכן מלכתחילה הופקדה המערה בידי
400הרומזים לש''י עולמות ,בהן עובר עפרון העפריי ,ובידי בני חת החתיים
הצדיק הנכסף לה' ונרמז במלים שֶ קֶ ל ששמם מורה על חת ופחד שהם נחלת
יד
לעומקו של מקרא
חיי שרה
של היום ההוא ,היום המיוחד והמיוחל כֶסֶ ף " ,עובר לסוחר" .שעל ידי
של עת התחיה. הכוסף ,הכיסופים לה' נהיה הצדיק קל
לכן נאמרה באברהם השתחוויה להיות עובר לסוחר.
כפולה ,לעם הארץ ולבני חת, ואמר עובר שעובר בזה מעולם הזה
להעלות בזה את שדה המכפלה לעולם הבא .ואמר לסוחר ,שסוחר הוא
מדרגתם הארצית של עם הארץ ובני מלשון מעגל סחור סחור ,וכפי שדרשו
חת לדרגה השמימית של אברהם ושרה, חז''ל [תענית לא ].אמר עולא ביראה
וצאצאיהם יצחק ויעקב ,בני בניהם עד אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך
עולם. הוא לעשות מחול לצדיקים והוא
יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד
ואשר על כן ,בסיום המקנה נאמר מראה באצבעו שנאמ' {ישעיה כה-ט}
ויקם שדה עפרון ,ופירש"י תקומה ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו
היתה לו .שיצא מיד הדיוט ליד מלך ,מן לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה
הארציות לשמימיות ,ומן השמים ונשמחה בישועתו.
לאבות ומן האבות לבנים.
ובשימת לב נאמר מאמר זה על ידי
וזה שחזר הכתוב שנית ַו ָָּׂ֨יקָׂ ם הַ שָׂ ֶ֜ ֶדה עולא ביראה .וידרש שמו כנגד הנשמה
וְ הַ ְמע ָׂ ָָׂ֧רה ֲאשֶ רָ֛ -בֹו לְ אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם לַאֲ ֻחזַת- העולה למעלה מתוך הבאר שהוא
ָׂ ִ֑קבֶ ר מֵ ֵ ָ֖את ְבנֵיָֽ ֵ -חת( .כג,ח') כנגד העולם הזה ,שהוא כחשך על פני
ופירושו ,שהקב"ה העבירה מרשות תהום .ואמר בשם רבי אלעזר ,שלולא
לרשות ,מרשות הארציות לרשות הא-ל עוזרו לצדיק אין מחילה
שמים .ועל קנין זה רמז הפסוק לנשמתו ,והוא לשון מחול לצדיקים,
(בראשית ,ב,ד') ֶׁ֣אלֶה תֹולְ ֵ֧דֹות הַ שָׂ ַ ָ֛מים כי אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא
וְ הָׂ ָׂ ֖א ֶרץ ְב ִּה ָׂ ָֽב ְר ָׂ ִ֑אם ,קרי ביה באברהם. יחטא ,וכולם צריכים מחילה ,והוא
שקנין מערת המכפלה הוא תולדה של יושב ביניהם בגן עדן ,והם במחול
מעשה הבריאה ,של הקונה שמים סחור סחור ,וזה שאמר הכתוב עובר
וארץ. לסוחר .ואמר קוינו לו ,ויושיענו,
שנכספים אנו לראות את האור הגדול
שבקצה מערת המכפלה הוא אור גן עדן
טו
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ועוד יש לשאול ,מדוע אמר הַ שָׂ דֶ ה֙ וזה שדרשו רב ושמואל לפירושה
נ ַ ֵָּׂ֣ת ִּתי ָָׂ֔לְך ,ועדַ ין לא נתן .ומדוע אמר של מערת המכפלה[ :עירובין נג:].
אברהם נָׂתֶַ֜ ִּתי כֶ ֤סֶ ף הַ שָׂ דֶ ה֙ ,ועדין לא חד אמר:
ובינְ ָךָ֖ .
נתן .ועוד ,מה זה שאמר בֵ ִּינָ֥י ֵ ָֽ היו בה שני בתים ,זה לפנים מזה.
ועוד ,מדוע שינה הכתוב בין קרי וחד אמר:
וכתיב :מַ הִ֑ ִּ -הוא .קרי ִּ ִ֑היא וכתיב הוא.
היו בה בית ,ועלייה על גביו.
ועל דרך הרמז והצח ,יש לומר
ולעומקו של מקרא ידרשו
שנרמז סכום זה של אַ ְר ָּ֨ ַבע מֵ אָֹ֧ ת ֶ ָֽשקֶ ל-
ֶכָ֛סֶ ף בדבריהם של אברהם ועפרון גם דבריהם :מאן דאמר בית ועלייה על
יחד .אברהם אמר נָׂתֶַ֜ ִּתי ֶכֹּ֤סֶ ף הַ שָׂ דֶ הּ֙ ַ ֵּ֣קח גביו ,רמז לגוף שהוא בית לנשמה,
ִּמ ָ֔ ֶמּנִּ י .שהיה לו לומר אֶ תֵ ן כֶ ֤סֶ ף הַ שָׂ דֶ ה֙ , והנשמה על גביו עולה מעלה
ַ ֵּ֣קח מ ָׂ֔ ֶמני .שניהם בעתיד. מעלה עד כסא הכבוד.
ומאן דאמר שני בתים זה לפנים
שאין תלמוד לומר נָׂתֶַ֜ ִּתי ֵּ֣ ַ -קח .ומה מזה ,רמז בזה לאבות ובנים ,עד סוף
תלמוד לומר נָׂתֶַ֜ ִּתי. הדורות שזה לפנים מזה עד אברהם
ומכח קושיא זו ,פירש רש''י ושרה ,שהנחילו לבניהם עד עולם
לפשוטו של מקרא למען ירוץ הקורא עליה על גבי עליה להיות אחוזים
בו :נָׂתֶַ֜ ִּתי מוכן הוא אצלי ,והלואי בכסא הכבוד עד עת התחיה.
נתתי לך כבר. ^^^^
ץ אַ ְר ָּ֨ ַבע מֵ אָֹ֧ ת אֲ דֹ ִּנֵּ֣י ְשמָׂ עֵָ֔ נִּ י אֶ ֶר ֩
ולעומקו של מקרא עדין יש לבאר. ובינְ ָךָ֖ מַ הִ֑ ִּ -הואֶ ָֽשקֶ לֶ -כָ֛סֶ ף בֵ ִּינָ֥י ֵ ָֽ
שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וְ אֶ ת-מֵ ְתָךָ֖ קְ בָֹֽ ר( :כג,טו)
ומכל מקום כתיב נתתי ועדין לא נתן. ויש לשאול ,מדוע נקב עפרון דוקא
בסכום זה ,אַ ְר ָּ֨ ַבע מֵ אָֹ֧ ת ֶ ָֽשקֶ לֶ -כָ֛סֶ ף,
ובשימת לב ,היה צריך אמנם לומר ומנין ידע אברהם את כוונתו באומרו
בעתיד אֶ תֵ ן .ובאמרו נָׂתֶַ֜ ִּתי ,בלשון נָׂתֶַ֜ ִּתי ֶכֹּ֤סֶ ף הַ שָׂ דֶ הּ֙ .
עבר ,יוצא איפוא שאות ת' מיותרת.
טז
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ַו ָָּׂ֨יקָׂ ם הַ שָׂ ֶ֜ ֶדה וְ הַ ְמעָׂ ָׂ ָ֧רה אֲ שֶ רָ֛ -בֹו והאות ת' המיותרת כביכול,
לְ אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם לַאֲ ֻחזַתִ֑ ָׂ -קבֶ ר מֵ ֵ ָ֖את ְבנֵי- בגימטרי'ה ארבע מאות ,והיא תרמוז
ֵ ָֽחת. לארבע מאות שקל כסף שרצה אברהם
מֵ ֵ ָ֖את ְבנֵיָֽ ֵ -חת. ליתן.
וכן אצל עפרון ,מצינו שאמר (כג,יא')
הַ שָׂ דֶ הּ֙ נ ַ ֵָּׂ֣ת ִּתי ָָׂ֔לְך .שהיה לו לומר אתן
יש לשאול ,והרי מֵ ֵ ָ֖את עֶפְ ָּ֨רֹון הַ ִּח ִּ ֹּ֤תי
לך .ומה תלמוד לומר נ ַ ֵָּׂ֣ת ִּתי .שגם הוא
היה לו לומר .ומאי מֵ ֵ ָ֖את ְבנֵיָֽ ֵ -חת.
אמר ת' מיותרת .וכוונתו לשוה ערך
של ת' בגימטריה והוא ארבע מאות.
על דרך הפשט יש לומר על פי מה
ורמז בזה לארבע מאות שקל כסף
שכתוב לְ אַ ְב ָׂר ָׂהָ֥ם לְ ִּמקְ נָׂ ָ֖ה לְ עֵינֵ ֵּ֣י ְבנֵי-
שרצה לקבל .וכך נרמזו אַ ְר ָּ֨ ַבע מֵ אָֹ֧ ת
ֵ ִ֑חת .שאין עפרון יכול לחזור בו ,שהיה
ֶ ָֽשקֶ ל-כֶ ָ֛סֶ ף בדברי שניהם כאחד.
לְ עֵינֵ ֵּ֣י ְבנֵיִ֑ ֵ -חת ,ונוכחותם הקנין
החליטה הקנין.
וכך יהיה ערך הדברים :עפרון אומר
ועל דרך הדרש ,מצינו במדרש רבה: הַ שָׂ דֶ ה֙ נ ַ ֵָּׂ֣ת ִּתי ָָׂׂ֔לְך ,ואברהם עונה לו
אָׂ מַ ר ַר ִּבי אֶ לְ עָׂ זָׂר כַמָׂ ה ְדיֹות מ ְשתַ פְ כֹות, נָׂתֶַ֜ ִּתי כֶ ֤סֶ ף הַ שָׂ דֶ ה֙ .מיד פתח עפרון
כַמָׂ ה קּולְ מֹוסין מ ְשתַ בְ רין ,כְ די לכְ תֹ ב ְבנֵי ץ אַ ְר ָּ֨ ַבע מֵ אָֹ֧ ת ֶ ָֽשקֶ ל-כֶ ָ֛סֶ ף בֵ ִּינָ֥י ואמר אֶ ֶר ֩
עָׂמים
חֵ ת עֲשָׂ ָׂרה פְ ע ִָּׂמים .עֲשָׂ ָׂרה פְ ִּ ובינְ ָךָ֖ מַ הִ֑ ִּ -הוא.
ֵ ָֽ
כְ תיב בְ ני חת ,בְ ני חת ,בְ ני חת ,עֲשָׂ ָׂרה ובינְ ָךָ֖ .היא: וכוונת דבריו באומרו בֵ ִּינָ֥י ֵ ָֽ
כְ ֶנגֶד עֲשֶ ֶרת הַ ִּד ְברֹות. ובינְ ָךָ֖ .
מה שנרמז בֵ ִּינָ֥י ֵ ָֽ
וזה שסיים דבריו באומרו מַ ה ִּ ִ֑הוא .קרי
ִּ ִ֑היא וכתיב הוא.
לְ לַמֶ ְדָך שֶ כָׂל ִּמי שֶ הוא ְמבָׂ ֵרר ִּמקְ חֹו ץ אַ ְר ֶׁ֨ ַבע
קרי ִּ ִ֑היא וכוונתו לארץ .אֶ ֶר ֩
שֶ ל צַ ִּדיק ,כְ אלּו ְמקַ יֵם עֲשֶ ֶרת ּובינְָך֖ מַ הִּ -היא. מאֵֹ֧ ת ֶ ָֽשקֶ ל-כֶ ָ֛סֶ ף בינֵּ֥י ָֽ
הַ ִּד ְברֹות. וכתיב הוא וכוונתו לסכום הכסף .אֶ ֶר ֩ץ
ּובינְָך֖ מַ ה- אַ ְר ָּ֨ ַבע מֵ אָֹ֧ ת ֶ ָֽשקֶ ל-כֶ ָ֛סֶ ף בינֵּ֥י ָֽ
עד כאן לשון המדרש. הוא.
^^^^
יז
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ולעומקו של מקרא ,כשם שבעשרת ובביאור המדרש יש לומר שלכן
הדברות נאמר וכל העם רואים את נאמר לְ עֵינֵ ֵּ֣י בְ ני-חֹ֑ת ,שעיניהם בררו
הקולות ,כן כל בני חת כביכול ראו את מקחו של צדיק.
הקולות של המקח וממכר בין אברהם
ועפרון ,שנאמר ראו את הקנין ושמעו ַו ֲה ֵוי ָׂנן בָׂ ּה ,היכן נרמז שאותן עֲשָׂ ָׂרה
את הקולות ,וכאילו נאמר בהם ראו את פְ ע ִָּׂמים שכתוב בני חת הם כְ ֶנגֶד עֲשֶ ֶרת
הקולות. הַ ִּד ְברֹות .שהמספר עשר עדיין איננו
מוכיח לענין הדברות דוקא.
ויש ליתן טעם ,בַ מֶ ה זכו ְבנֵי חֵ ת
שיאָׂ מר עליהם כְ אלּו קיימו עֲשֶ ֶרת ושמא י''ל ,שהצדיק מקיים בצדיקותו
הַ ִּד ְברֹות. את עשרת הדברות ,ועל ידי בירור
וי''ל שזכו בזה ע''י מצות חסד של מקחו של צדיק מתבררים עשרת
אמת שיתעסקו לעתיד לבא עם קבורת הדברות שהצדיק מקיים .והמספר
רבקה וכמבואר לעיל. עשר בא לסיוע.
ועוד על דרך הרמז והסוד ירמזון
עשר פעמים בני חת לעשר הספירות וכן אברהם נזהר בשעת המשא ומתן
הק'. של המקח וממכר לא לעבור על לא
ג' תיבות מאת בני חת כנגד גבורה. תשא בעת משא ומתן ,ועל לא תחמוד
בטרם נחלט המשא ומתן ,ולכן דבר אל
מ מלכות בני חת שיפגעו ויבקשו מעפרון בן
א אצילות-כתר צחר את מערת המכפלה ,ולא פנה אל
ת תפארת עפרון ישירות עד שעפרון פנה אל
אברהם .וגם אז הציע את מקחו של
ב בינה ארבע מאות כסף ברמז באומרו נתתי
נ נצח כנ''ל.
י יסוד וירמוז מקחו של צדיק לדברי
הגמרא (יומא פו ).כדתניא {דברים ו-
ח חכמה ,חסד ה} ואהבת את ה' אלהיך שיהא משאו
ת הוד (ת' הוא ה' בגימטרי'ה קטנה עם הכולל) ומתנו בנחת עם הבריות.
יח
לעומקו של מקרא
חיי שרה
לנשמה) ,וגבוהה מכולן חלקה החמישי וכאומרו ,על דרך המדרש הנ''ל ,כל מי
של הנשמה הנקראת יחידה. שמברר השגחתו הפרטית של צדיק
כאילו ברר עשרת הספירות הק' שהם
וכך יהיה ערך הדברים: השתלשלות השגחת ה' על הצדיק.
אצילות -אברהם ,חיה יחידה [נשמה לנשמה]
בריאה -שרה ,נשמה[ ,נשמת העולמות]
ועוד יש לומר על דרך הרמז ירמזון
רוח[ ,רוח העולמות] יצירה -יעקב, אַ ְר ָּ֨ ַבע מֵ אָֹ֧ ת ֶ ָֽשקֶ ל-כֶ ָ֛סֶ ף ,שראה אברהם
נפש[ ,נפש העולמות] עשייה -יצחק, בעיני רוחו את עשו בא כנגד יעקב
וארבע מאות איש עמו ,וע''י אַ ְר ָּ֨ ַבע
ואשר על כן נקבעה מערת המכפלה
מֵ אָֹ֧ ת ֶ ָֽשקֶ ל ֶכָ֛סֶ ף קנה פדיון כופר נפשו
בקרית ארבע כנגד ארבע עולמות
של יעקב ,והותש כוחם של ארבע מאות
שזכה בהם אברהם לו ולשרה לבנו
איש עמו.
ולנכדו ,היא חברון המחברת בין
ישראל לאביהם שבשמים ,דרך ארבע
עוד יתבאר על דרך הסוד ,והצח,
עולמות.
ואל תקרי .אל תקרי אַ ְר ָּ֨ ַבע מֵ אות ,אלא
^^^^ ארבע עולמות .ששקל ארבע מאות
כסף כדי לזכות על ידי מערת המכפלה,
וְ אַ ְב ָׂר ָׂהֵּ֣ם זָׂקֵָ֔ ן ָׂ ָ֖בא בַ י ִּ ִָׂ֑מים ַ ָֽויהוָׂ ָ֛ 'ה בֵ ַ ָ֥רְך לו ולשרה ולבנו ולנכדו ארבע עולמות.
אֶ ת-אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם בַ כָֹֽ ל (כד,א') אצילות בריאה יצירה עשייה.
לפשוטו של מקרא ,פירש רש''י בַ כָֹֽ ל וכן מובא בשערי אורה ,להרב ר'
עולה בגימטריא בן ,ומאחר שהיה לו בן, יוסף ג'יקיטלי ,מתלמידי הרמב''ן :עולם
היה צריך להשיאו אשה. האצילות כנגד אברהם,
עולם הבריאה כנגד שרה,
ובזה ינתן טעם לסמיכות פסוק זה עולם היצירה כנגד יעקב
ועולם העשייה כנגד יצחק.
לשאחריוַ :ו ֵּ֣י ֹאמֶ ר אַ ְב ָׂרהָָׂ֗ ם אֶ ל-ע ְַבדֹוּ֙ וגו'
הרי ארבע עולמות שהם כנגד נפש רוח
ֲאשֶָּ֨ ר ָֽל ֹאִּ -ת ַ ֹּ֤קח ִּאשָׂ הּ֙ לִּ ְב ָ֔ ִּני ִּמ ְבנֹותּ֙
נשמה ,חיה (הנקראת גם נשמה
ַ ָֽהכְ ַנע ָ֔ ֲִּני וגו' .וכן מעיר השפתי חכמים
במקום :דאם לא כן מה ענינו לכאן.
יט
לעומקו של מקרא
חיי שרה
מתפרסמת על ידו .וכמבואר לקמן בפס' ועל דרך הצח ,ולתפארת פירושו של
הבא. רש''י ,יש לומר כי ידויקו דבריו מטעם
הטיפחא אשר במלה אברהםַ .וָֽיהוָׂ ָ֛'ה
ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע. ב ַ ֵּ֥רְך אֶ ת אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם ,וטיפחא הוא טעם
וזה שאמר וְ אַ ְש ִּ ֵּ֣ביע ֲָָ֔ך בה' אֹלקי הַ שָׂ ָ֔ ַמיִּ ם מפסיק ,והוא מעין הפסקה קלה לומר
ֵ ָֽואֹלקי הָׂ ָׂ ִ֑א ֶרץ( .כד,ג') .ופירש רש"י שהמלה אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם המוטעמת בטיפחא,
ֵ ָֽואֹלקי הָׂ ָׂ ִ֑א ֶרץ שהרגיל מלכותו בפי היא כעין הכנה למלה שתבוא אחריה:
הבריות .וכדלקמן. בַ כָֹֽ ל.
וכאומרוַ :וָֽיהוָׂ ָ֛'ה ב ַ ֵּ֥רְך אֶ ת אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם,
ואין מלך בלא עם ,ועתה העת ליצירת ובמה ברכו ,בבן .שכן כ''ל בגימטרי'ה
העם שימליכוהו ,ולכן מיד ַו ֵּ֣י ֹאמֶ ר הוי נ' ,והמילה בכ''ל בגימטריה ב''ן,
אַ ְב ָׂרהָָׂ֗ ם אֶ ל-ע ְַבדֹוּ֙ וגו' אֲ שֶָּ֨ ר ָֽל ֹאִּ -ת ַ ֹּ֤קח וצריך להשיאו אשה ולכן מיד סמיך ליה
ִּאשָׂ הּ֙ לִּ ְב ָ֔ ִּני ִּמ ְבנֹותּ֙ ַ ָֽהכְ ַנע ָ֔ ֲִּני וגו'. ַ -ו ֵּ֣י ֹאמֶ ר אַ ְב ָׂרהָָׂ֗ ם אֶ ל-ע ְַבדֹוּ֙ וגו' ֲאשֶָּ֨ ר
ָֽל ֹאִּ -ת ַ ֹּ֤קח ִּאשָׂ הּ֙ לִּ ְב ָ֔ ִּני ִּמ ְבנֹותּ֙ ַ ָֽהכְ ַנע ָ֔ ֲִּני
^^^^ וגו'.
ֹלהי הַ שָׂ ָ֗ ַמיִּ ם אֲ שֶָּ֨ ר לְ קָׂ חֶַ֜ נִּ י ִּמ ֵ ֵּ֣בית ה' א ֵ ֵּ֣ ולעומקו של מקרא ,ועל דרך הסוד,
אָׂ ִּבי֮ וגו' ָ֗הוא יִּ ְש ַ ֹּ֤לח מַ לְ אָׂ כֹוּ֙ לְ פָׂ ֶָ֔ניָך המילה כל היא כינוי למידת היסוד
שה לִּ ְב ִּנָ֖י ִּמ ָׂ ָֽשם( .כד ,פסוק וְ לָׂקַ ְח ָׂ ָ֥ת ִּא ָׂ ָ֛ המשיקה למלכות ,כמבואר בספר שערי
ז') אורה (לר' יוסף ג'יקיטאלי ,מתלמידי
הרמב''ן) ולכן תיקָׂ רא גם המלכות
ֹלהי הַ שָׂ ָ֗ ַמיִּ ם .פירש רש"י ולא אמר א ֵ ֵּ֣ במידת כל ,ורמז כאן שיהיה אברהם
ואלהי הארץ ,ולמעלה אמר ואשביעך מודיע מלכות ה' בעולם .ככתוב כי כָׂל
בה' אֱֹלהי הַ שָׂ ָׂ֔ ַמים ֵ ָֽואֹלהֵ י הָׂ ָׂ ִ֑א ֶרץ .אמר בַ שָׂ מַ ים ּובָׂ אָׂ ֶרץ ,לְ ָך ה' הַ מַ ְמ ָׂלכָׂה וגו'
לו :עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי (דה''א כט ,יא).
הארץ ,שהרגלתיו בפי הבריות ,אבל
כשלקחני מבית אבי ,היה אלהי השמים זה שאמר וה' בֵ ַרְך אֶ ת אַ ְב ָׂרהָׂ ם בַ כֹ ל.
ולא אלהי הארץ ,שלא היו באי עולם שבירכו שתהיה מידת המלכות
מכירים בו ,ושמו לא היה רגיל בארץ.
כ
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ִּ ָֽנ ְש ַ ָֽבע-לִּ יּ֙ לאמָֹׂ֔ ר לְ ֶַׁ֨ז ְרע ֲָָׂ֔ך אֶ ֵ ָ֖תן אֶ ת- ויש לשאול ,הרי סוף סוף כבר
הָׂ ָׂ ֶׁ֣א ֶרץ הַ ֹ֑ז ֹאת ָ֗הוא יִּ ְש ַ ֹּ֤לח מַ לְ אָׂ כֹו֙ לְ ָׂפ ֶָׂ֔ניָך הרגיל בפי הבריות לומר ואלקי הארץ.
וְ לָׂקַ חְ ָׂ ֵּ֥ת א ָׂ ָ֛שה לבְ נ֖י מ ָׂ ָֽשם. והוא מורה על מלכותו והשגחתו ית'
בארץ .וכיצד ישנה מן ההרגל לומר עתה
הרי שבפעולות אלו של הקב"ה יש כמאז רק אלקי השמים.
תיאור מדויק והגדרה מפורטת מה היא
כוחה של השגחת ה' ומלכותו בעולם. ואע"פ שאז עדיין לא הורגל בפי
ַאֲשר
אֲשֶ ר לְ קָׂ חַ נִּ י וַאֲ שֶ ר ִּדבֶ ר-לִּ י ו ֶ ֹּ֤ הבריות ,אבל עתה ,על כל פנים הוא
כבר מורגל בפיהם כאלקי הארץ.
ִּ ָֽנ ְש ַ ָֽבע-לִּ י הוא יִּ ְש ַ ֹּ֤לח.
ולכאורה יש כאן כמין המעטה בשבחי
היוצא מכך ,איפוא ,שאברהם
הקב"ה .ולא יתכן שאברהם עצמו
בדבריו הרויח שני הדברים גם יחד .גם
ימעט בשבחו של מקום ,ובעיקר
הדגיש ההבדל בין מה שהיה נקרא אז
במלכותו ית' בארץ.
ומה שהוא מורגל בפי הבריות עתה,
וגם החזיר העטרה והכבוד למי שהכבוד
ובשימת לב ,והתבוננות בדברי
שלו ,לתאר אופן השגחתו ומלכותו
אברהם יש לומר שאכן אין הוא ממעט
בעולם.
בשבחו של מקום ,ואע"פ שלא אמר
בפירוש אלקי הארץ מכל מקום אין הוא
ועל דרך הרמז והסוד ירמוז כאן מחסיר חלילה בשבח המלכות והשגחת
להשתלשלות ההוי'ה דרך ארבע השם בארץ ,אלא אדרבה ,בדבריו הוא
עולמות ,אצילות בריאה יצירה עשייה, שוזר את שבח ההשגחה ,ואת תוקף
שם תוקף ההשגחה ומלכות ה' בארץ: מלכותו יתברך בארץ.
אֲשֶֶׁ֨ ר לְ קָׂ חֶַ֜ נִּ י -עולם האצילות
ַואֲשֶֶׁ֨ ר ִּדבֶ ר-לִֶּ֜ י -עולם הבריאה ההשגחה תוקף ויודגש בדבריו
ֲשר ִּ ָֽנ ְש ַ ָֽבע-לִּ יּ֙ -עולם היצירה
ַוא ֶ ֤ והמלכות באומרו:
ָ֗הוא יִּ ְש ַ ֹּ֤לח -עולם העשייה.
ה' אֱֹלהֶׁ֣י הַ שָׂ ִ֗ ַמים אֲשֶֶׁ֨ ר לְ קָׂ חֶַ֜ נִּ י מבֶׁ֣ית אָׂ בי
^^^^ ּומ ֶ ֶׁ֣א ֶרץ ָֽמֹולַדְ תי ַואֲשֶֶׁ֨ ר ִּדבֶ ר-לִֶּ֜ י ַוא ֶ ֤
ֲשר
כא
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ברש''י לקמן (כד,סד') והעולה וַיִּ ַ ֵּ֣קח ָ֠הָׂ עֶָ֠ בֶ ד עֲשָׂ ָׂ ָּ֨רה גְ מַ לִֶּ֜ ים ִּמגְ מַ ֵ ֹּ֤לי
מלעומקו של מקרא שם ,שזה הסימן אֲ דֹ נָׂיוּ֙ [כד,י']
היה מסור בידו של אליעזר :אם תטה ותימה ,מדוע יצטרך העבד עשרה
כדה ,יש בה מידת ההטיה ,הכוללת ג' גמלים.
מידות הנצרכות לביתו של אברהם: ועל דרך הסוד יש לומר שהם עֲשָׂ ָָּׂ֨רה
מידת הענווה ,יראת שמים וגמילות גְ מַ לִֶּ֜ ים כנגד עשר ספירות הק'
חסדים .וכאן נתגלתה מידת הגמילות בהשתלשלות ההוי''ה להשגחה פרטית,
חסדים שבה ,וכמו שאמרו [ראש השנה לגמול טוב עם הבריות.
יז] רב חסד -מַ טֶ ה כלפי חסד .ועל ידי
ההטיה הוכיחה עצמה בעלת מידת החסד ^^^^
כאברהם.
שי הָׂ ָ֔ ִּעיר ָֹֽי ְצאָֹ֖ ת לִּ ְשאָֹ֥ בובנֹותּ֙ אַ נְ ֵ ֵּ֣
ְ
^^^^ ָׂ ָֽמיִּ ם [כד,יג']
בשימת לב ,יוצאות קרי ,יוצֵ את כתיב.
ובֵּּ֣ה אֹ ָׂ ֹּ֤תּה הֹ ּ֙ ַכ ְח ָּׂ֙ת לְ עַ ְב ְדָךֵּ֣ לְ יִּ ְצחָָׂ֔ ק ָׂ
שמכל בנות העיר חשובה רק אחת
עָׂשיתָׂ ֶ ָ֖חסֶ ד עִּ ם-אֲדֹ ִּ ָֽני אֵ ָ֔ ַדע כִּ יָ֥ ִּ -
ששקולה כנגד כולן.
(כד,יד')
^^^^
אֹ ָׂ ֹּ֤תּה הֹ ּ֙ ַכ ְח ָּׂ֙ת לְ עַ ְב ְדָךֵּ֣ לְ יִּ ְצחָָׂ֔ ק
יש לשאול ,וכי יעלה על הדעת שעבד יה
וְ הָׂ יָׂ ֵּ֣ה ַ ָֽה ַּנע ָׂ ֲָ֗ר אֲשֶָּ֨ ר אֹ ַ ֹּ֤מר אֵ ֶָּ֨ל ָּׂ֙
יקרא לאדונו עבד ,גם אם כוונתו הַ ִּטי-נָׂ ֹּ֤א כַדֵ ְךּ֙ וְ אֶ ְש ָׂ֔ ֶתה וְ אָׂ ְמ ָׂ ֶׁ֣רה ְש ָׂ֔תה וְ גַם-
לשמים ,עד שהוצרך לתקן דבריו גְ מַ לֶ ֖יָך אַ ְש ֶ ֹ֑קה אֹ ָׂ ֤תּה הֹ ֙ ַכחְ ָׂ֙ת לְ עַבְ דְ ָךֶׁ֣ לְ יצְ ָׂ֔ ָׂחק
ולקראו אֲדֹ ִּ ָֽני .אלא כך יש לפרשו ּובֶּׁ֣ה א ָׂ֔ ַדע כי-ע ֵָּׂ֥שיתָׂ ֶח֖סֶ ד עם-אֲדֹ ָֽני ָׂ
כהמשך הפסוק על דרך סרסהו ודרשהו (כד,יד')
כאשר "יצחק" יעבור לסוף הפסוק:
אֹ ָׂ ֹּ֤תּה הֹ ַָּ֨כ ְח ָּׂ֙ת לְ עַ ְב ְדָךֵּ֣ -לאליעזרָׂ ,
ובֵּּ֣ה הַ ִּטי-נָׂ ֹּ֤א כַדֵ ְךּ֙ .
אֵ ָ֔ ַדע כִּ יָׂ -ע ִּ ָ֥שיתָׂ ֶ ָ֖חסֶ ד עִּ ם-אֲדֹ ִּ ָֽני עם
יצחק.
יש ליתן טעם בסימן זה שמסר
אליעזר .מה היא הטיה זו .וכמבואר
כב
לעומקו של מקרא
חיי שרה
וְ כ ָׂ ַָ֖דּה עַ לִּ -שכְ ָׂ ָֽמּה :וְ הַ ַ ָּֽנע ָׂ ֲָ֗ר [כד ,טו- או כלך לדרך זו :שיובן על ידי
טז'] תוספת ו' החיבור כזה :אֹ ָׂ ֤תּה הֹ ֙ ַכחְ ָׂ֙ת
על דרך הרמז יקָׂ רא למפרע :וְ הַ ַ ָּֽנע ֲָָׂ֗ר לְ עַבְ דְ ָךֶׁ֣ [אליעזר] ולְ יצְ ָׂ֔ ָׂחקָׂ ,
ּובֶּׁ֣ה א ָׂ֔ ַדע כי-
ִּשכְ ָׂ ָֽמּה ַעל וְ כ ָׂ ַָ֖דּה ,לרמוז שעתידה ללדת ע ֵָּׂ֥שיתָׂ ֶח֖סֶ ד עם-אֲדֹ ָֽני -עם אברהם.
את יעקב ,שישלח את הנער הוא בנו ויש ליתן את הדעת מדוע כתב
יוסף ְשכֶמָׂ ה .והוא יעקב יּוָׂתר לבדו הפסוק לכאורה שלא כסדר .אלא יש
לכדו ,להתגבר על עשו ,כדי שיירש לומר כי גבהות לב העבד למדנו כאן,
זרעו את שער שונאיו. שהזכיר עצמו בתחילה ,שהוכחת ה'
כביכול היא בשבילו ,וגם נראה כקורא
^^^^ ליצחק עבד אם כי עבד ה' ,ורק לבסוף
תקן לומר אדוני ,כאשר בעל כרחו
הודה כי החסד אשר עושה ה' הוא עם
וְ הָׂ ִּ ָ֥איש ִּמ ְשתָׂ ֵ ָ֖אה ָׂ ִ֑לּה ַ ָֽמח ִּ ֲִ֕ריש ל ָ֗ ַָׂדעַ ת אדונו ולא עמו שהוא עבד לאדונו.
ַ ָֽה ִּה ְצ ִּ ָ֧ליחַ ה' דַ ְר ָ֖כֹו וגו'[ .כד,כא']
הֹ ַָּ֨כ ְח ָּׂ֙ת קרי ביה :הַ כֹ חֹ ת .אל תקרי אֹ ָׂ ֹּ֤תּה
תימה ,הרי התקיימו הסימנים ,ומדוע הֹ ּ֙ ַכ ְח ָּׂ֙ת אלא אַ תָׂ ה הַ כֹ חֹ ת .אתה בעל
משתאה ההצליח וכו' ,אלא הדגש על הכוחות כולן .וגילה בזה תוקף השגחתו
ָׂ ִ֑לּה .מ ְשתָׂ ֖אה ָׂ ִ֑לּה .לדעת האם אינה ית' .שגם בגבהות לבו יודע ומכיר כי
חגרת או סומא וכו' ,כדאמרו ששאל גבוה מעל גבוה שומר כמובא בקהלת
שלא כהוגן. ה,ז' :כי גָׂבֹ ּהַ מעַל גָׂבֹ ּהַ שֹ מר ּוגְ בֹ הים
עֲליהֶ ם ופירש''י שם :ורואה את
^^^^ מעשיהם וגבוהים יש עליהם העושים
שליחותו של מקום .ואע''פ שדבר
וש ֵּ֣מֹו ל ָׂ ִָׂ֑בן ַו ָָּׂ֨י ָׂרץ
{כט} ולְ ִּר ְב ָׂ ָ֥קה ָׂ ָ֖אח ְ הפסוק בפורענות הרי מדה טובה
ל ָָׂׂבָ֧ן אֶ ל-הָׂ ִּ ָ֛איש הַ ָ֖חוצָׂ ה אֶ ל-הָׂ ָׂ ָֽעיִּ ן: מרובה.
{ל} וַיְ ִּ ֵּ֣הי | כִּ ְראֵֹּ֣ ת אֶ ת-הַ ֶָּ֗נזֶם וְ אֶ ת-
ים עַ ל-יְ ֵ ֵּ֣די אֲ חֹ ת ֹֹ֒ו וכְ שָׂ ְמ ָ֗עֹו הַ ְצ ִּמ ִּד ֘ ^^^^
אֶ תִּ -ד ְב ֵ ֵ֞רי ִּר ְב ָׂ ֹּ֤קה אֲ חֹ תֹוּ֙ לֵאמָֹ֔ ר כָֹֽ ה-
כג
לעומקו של מקרא
חיי שרה
המקולל ,ארור כנען וכו' .וגם אברהם ִּד ֶ ָ֥בר אֵ ַ ָ֖לי הָׂ ִּ ִ֑איש ַו ָׂיב ֹאּ֙ אֶ ל-הָׂ ִָּ֔איש
אמר לו בני ברוך ואתה ארור ,ואין וְ ִּהּנֵ ָ֛ה עֹ ֵ ָ֥מד עַ ל-הַ גְ מַ ִּ ָ֖לים עַ ל-הָׂ ָׂ ָֽעיִּ ן.
ארור מדַ בק בברוך .ואף על פי שהיה [כד ,כט'-ל']
יודע שהוא ארור קראו ְב ֵּ֣רוְך ה' .ובזה
רצה להמריד עבד על אדונו. לכאורה נראין הפסוקים שלא כסדר.
שקודם היה לו לומר פסוק ל' :וַיְ ִּ ֵּ֣הי |
^^^^ יְדיים עַלֶׁ֣ - כִּ ְראֵֹּ֣ ת אֶ ת-הַ ִֶ֗נזֶם וְ אֶ ת-הַ צְ מד ֘
אֲחֹ תֹו וכְ שָׂ ְמ ָ֗עֹו אֶ ת-דבְ ֵ֞רי רבְ ָׂ ֤קה אֲחֹ תֹו֙
לאמָֹׂ֔ ר ָֽ ֹכה-ד ֶבֵּ֥ר אלַ ֖י הָׂ ֹ֑איש ,ורק אחרי
וָׂאָׂ ָ֥ב ֹא הַ יָ֖ ֹום אֶ ל-הָׂ ָׂעִ֑יִּ ן (כד,מב') כן לומר פסוק כטַ :ו ָָּׂ֨י ָׂרץ ל ָָׂׂבָ֧ן אֶ ל-הָׂ ָ֛איש
הַ ֖חּוצָׂ ה אֶ ל-הָׂ ָׂ ָֽעין.
מפרש רש''י וָׂאָׂ ָ֥ב ֹא הַ יָ֖ ֹום .היום
יצאתי והיום באתי ,מכאן שקפצה לו
ויש לומר שאכן ,בתחילה שמע אחר
הארץ .אמר רבי אחא ,יפה שיחתן של
כך ראה ורק אחרי כן רץ .ומדוע נכתב
עבדי אבות לפני המקום מתורתן של
בסדר הפוך ,לומר לך מה שהדריך וזרז
בנים ,שהרי פרשה של אליעזר כפולה
את ריצתו זה מה ששמע וראה ,וכל
בתורה ,והרבה גופי תורה לא נתנו אלא
משך ריצתו היו הנזם והצמידים לנגד
ברמיזה.
עיניו ודברי אחותו מהדהדים באזניו.
לפשוטו של מקרא שיחתו של
^^^^
אליעזר הנכפלת בתורה -יפה יותר
מתורתן של בנים הנכתבת רק ברמזים.
ַו ִ֕י ֹאמֶ ר ָ֖בֹוא ְב ֵּ֣רוְך ה' (כד,לא')
ולעומקו של מקרא ,ועל דרך הצח
והלשון ,יבואר בדרך אל תקרי .אל תימה ,מה יש לו ללבן הרשע לומר
תקרי יותר מ , -במ' היתרון ,אלא במ' ְב ֵּ֣רוְך ה' ולהודות במציאותו ית'.
היחס .במובן של ִּמתֹוְך.
ויש לומר שאכן ,כאן גילה לבן את
תוקף גבהות לבו ותוקף כיעור גאוותו.
שהרי יודע היה שאליעזר בא מכנען
כד
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ולעומקו של מקרא יאָׂ מר שעל כן אנו וכה תידרש :יפה שיחתן של עבדי
מזכירין שם ישראל כמה פעמים [ויש אבות מתוך תורתן של בנים.
שמזכירין חמש פעמים] ְבגֶשֶ ת ְבנֵי
יִּ ְש ָׂראֵ ל אֶ ל הַ קֹ דֶ ש בתפילת שמונה עבדי אבות הוא האדם העומד
עשרה: בתפילה ,ויפה שיחתו לפני המקום
צּור יִּ ְש ָׂראֵ ל קּומָׂ ה בְ ֶעז ְַרת יִּ ְש ָׂראֵ ל כשהוא מתפלל מתוך לימוד התורה
ּופְ דה כנְ אֻּמֶ ָך יְהּודָׂ ה וְ יִּ ְש ָׂראֵ ל [וְ ֶנאֱמַ ר: הק' .שהעומד בתפילה הוא כעבד,
יִּש ָׂראֵ ל]
גֹ אֲלנּו ה' צְ בָׂ אֹות ְשמֹו קְ דֹוש ְ והלומד תורה הוא כבן .ותפילת העבד
בָׂ רּוְך אַ תָׂ ה ה' גָׂאַ ל יִּ ְש ָׂראֵ ל. יפה כשהיא באה מתוך כח התורה של
להזכיר חיבתן של ישראל העוסקים היותו בן.
בתורה ואשר על כן הם נוטריקון :יש והיינו :יפה שיחתן של עבדי אבות
לפני המקום ִּמתֹוְך תורתן של בנים.
ששים רבוא אותיות לתורה לפתוח
לפניהם שערי תפילה.
ובכך יתבאר פירוש רש''י בפרשת
ועוד ,שתהא זכות התורה עומדת להם בהעלתך (פרק ח ,פסוק יט'):
לבני ישראל בעת עליית תפילתם אל
וָׂאֶ ְתנָׂה אֶ ת הַ לְ וים ְנתֻּנים לְ אַ הֲרֹ ן ּולְ בָׂ נָׂיו מתֹוְך
כסא הכבוד.
ְבנֵי יִּ ְש ָׂראֵ ל ַלעֲבֹ ד אֶ ת עֲבֹ דַ ת ְבנֵי יִּ ְש ָׂראֵ ל
ש ָׂראֵ ל וְ ל ֹא יהְ יֶהבְ אֹ הֶ ל מֹועד ּולְ כַפר עַל ְבנֵי יִּ ְ
והיינו כדלעיל ,בפירוש רש''י :יפה
ש ָׂראֵ ל אֶ ל ִּב ְבנֵי יִּ ְש ָׂראֵ ל ֶנגֶף בְ גֶשֶ ת ְבנֵי יִּ ְ
שיחתן של עבדי אבות לפני המקום
הַ קֹ דֶ ש (ח ,יט')
מתורתן של בניםִּ .מתֹוְך תורתן של פירש רש"י בפסוק הנ''ל בשם
בנים. המדרש רבה ,שמתוך חיבתן של
ישראל כפלן חמש פעמים בפסוק אחד
כנגד חמישה חומשי תורה.
^^^^
כן על דרך הצח יכוון הפסוק שיפה
עבודת ה' מתוך לימוד תורה.
כה
לעומקו של מקרא
חיי שרה
וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל ידים ַעל-
ָׂ ָֽואָׂ ִּ ֹּ֤שם הַ ֶָּּ֨נזֶםּ֙ ַעל-אַ ָָׂ֔פּה וְ הַ ְצ ִּמ ִּ ָ֖
(הושע ב י) .ומהעגל נסתובב שבירת י ֶ ָָֽׂדיהָׂ [כד ,מז']
הלוחות.
פירש רש''י בפסוק כב' :ושני צמידים.
וכאומרו :וְ אָׂ שֵ ם -מי האשם? הַ ֶָּּ֨נזֶםּ֙ עַ ל-
רמז לשני לוחות מצומדות.
ידים עַ ל-י ֶ ָָֽׂדיהָׂ שבגללם אַ ָָׂ֔פּה וְ הַ ְצ ִּמ ִּ ָ֖
עשרה זהב משקלם .רמז לעשרת
נשתברו הלוחות ועשרת הדברות פרחו
הדברות שבהן.
באויר.
ולכאורה יש לשאול הרי אין שני
לכן פירש רש''י וצמידים רמז לשני
הלוחות ועשרת הדברות לפשוטו של
לוחות מצומדות ,עשרה זהב משקלם.
מקרא ,ומדוע פירש כן.
רמז לעשרת הדברות שבהן.
ועל דרך הצח ֵיאָׂ מֵ ר על ''די זהב'': ולעומקו של מקרא יתפרש היטב
ידידַ י, הַ אי ִּדי דַ י לִּ ִּ הלפשוטו של מקרא .שכן כתוב כאן
ַל ָׂזהָׂ ב אָׂ ְמרו דַ י ידים עַל- ָׂ ָֽואָׂ ִּ ֹּ֤שם הַ ֶֶׁ֨נזֶם֙ עַל-אַ ָָׂׂ֔פּה וְ הַ צְ מ ֖
ַו ַי ֲעשו אֲ שֶ ר ל ֹא כְ דַ אי, י ֶ ָָֽׂדיהָׂ .וָׂאָׂ ִּשם כתיב ללא יו''ד .וקרי ביה:
וְ הַ לוחֹות ִּב ְשתֵ י ָׂידַ י, וְ אָׂ שֵ ם .מי הָׂ אָׂ שם שעשו את העגל -כסף
וָׂאֲ שַ ְב ֵרם לִּ ְש ֵני ְצ ִּמידַ י, וזהב שהרבה להם הקב''ה עד שאמרו דַ י.
נִּ ְשמַ ט הַ ֶּנ ֶזם מֵ אַ פַי, וכפי שאמרו במסכת ברכות [לב ].מאי
וְ נִּ ְס ְתרו ָׂפנַי, וְ ִּ ָ֥די ז ָׂ ָָֽׂהב -אמרי דבי ר' ינאי כך אמר
ַעד עֵ ת י ֵָׂרצו בָׂ נַי, משה לפני הקב''ה רבונו של עולם
אָׂ ז אָׂ ִּריק עַד ְבלִּ י דַ י בשביל כסף וזהב שהשפעת להם
לָׂהֶ ם אֶ ת ִּב ְרכֹותַ י, לישראל עד שאמרו דַ י ,הוא גרם שעשו
ַעד שֶ יִּ ְבלו ִּשפְ תֹותֵ יהֶ ם ִּמלֹומַ ר דַ י. את העגל.
וכן פירש רש''י על הפסוק [דברים א,א']
^^^^ ֶׁ֣אלֶה הַ דְ בָׂ ִ֗רים אֲשֶֶׁ֨ ר ד ֶב֤ר מֹ שֶ ה֙ אֶ ל-כָׂל-
י ְש ָׂר ָׂ֔אל בְ ע֖בֶ ר הַ י ְַר ֹ֑דן וגו' וְ ִּ ָ֥די ז ָׂ ָָֽׂהב.
ודי זהב .הוכיחן על העגל ,שעשו
בשביל רוב זהב שהיה להם ,שנאמר
כו
לעומקו של מקרא
חיי שרה
כמובא ברש"י ,ועל ידי כך שבתואל ומיִּ םּ֙ ומ ְספֹואּ֙ לַגְ מַ לִָּ֔ ים ַּ֙ וַיִּ תֵָּ֨ ן ֶ ֹּ֤תבֶ ן ִּ
נסתלק לא היה מה שֶ יְ ַעכְ בֹו עוד אצלם. אֲשר לִּ ְרחֵֹּ֣ ץ ַרגְ ָָׂ֔ליו וְ ַרגְ ֵ ָ֥לי הָׂ אֲ נ ִּ ָָׂ֖שים ֶ ָ֥
על כן נאמר האנשים ,עם ה''א הידיעה. ִּא ָֽתֹו( .כד,לב')
אנשים לשון רבים ,שהיו שנים כמדרש שר ִּא ָֽתֹו .הרי תימה ,מאי הָׂ ֲאנ ִּ ָָׂ֖שים ֲא ֶ ָ֥
רבה ,ועוד אחד שנאמר הָׂ אֲ נ ִּ ָ֖
ָׂשים עם בתחילה לא הוזכרו הָׂ ֲאנ ִָּׂשים כלל,
ה''א הידיעה .שנוסף להם עוד אחד ואח"כ הוזכרו רק ג' פעמים ,כאן ובפס'
להציל את אליעזר .ולכן הוזכרו ג' נדַ :ו ָֽי ֹאכְ לֶׁ֣ ּו וַי ְש ִ֗תּו ָ֛הּוא וְ ָׂ ָֽה ֲאנ ִּ ָָׂ֥שים אֲ שֶ ר-
פעמים שהיו שלשה כי האחד היה עִּ ָ֖מֹו ובפס' נטַ :וַָֽֽיְשַ לְ ָ֛חּו אֶ ת-רבְ ָׂ ֵּ֥קה אֲחֹ ָׂ ֖תם
מציל. וְ אֶ תָֽ -מנקְ ָׂ ֹ֑תּה וְ אֶ ת-עֶ ֵּ֥בֶ ד אַ בְ ָׂר ָׂה֖ם וְ אֶ ת-
ָׂשיו .ואחרי כן שתק קרא מהם, ֲאנ ָׂ ָֽ
ועל דרך הצח והרמז ,אלו ג' מלאכים כאילו נעלמו ואינם .ולא הוברר מי הם
היוצאים מן הפסוקים ויסע ויבא ויט האנשים ומתי נתלוו אליו ומתי
שבפרשת בשלח( ,יד,יט-כא') ,והם הסתלקו ממנו.
מע"ב שמות השם ונקראים :מיה ,ייש, ולעומקו של מקרא יש לומר שהם
כלי .ונרמזים בפסוקים שלפנינו: המלאכים ששלח אברהם עם אליעזר,
באמרו ָ֗הוא יִּ ְש ַ ֹּ֤לח מַ לְ אָׂ כֹו רמז למלאך כאומרו ָ֗הוא יִּ ְש ַ ֹּ֤לח מַ לְ אָׂ כֹוּ֙ לְ ָׂפ ֶָ֔ניָך
הנקרא בשם מיה ר"ת הּוא יִּ ְש ַלח שה לִּ ְב ִּנָ֖י ִּמ ָׂ ָֽשם (לעיל פס' ז'). וְ לָׂקַ ְח ָׂ ָ֥ת ִּא ָׂ ָ֛
וכן ידויק מהמדרש רבה שבאמרו ָ֗הוא
מַ לְ אָׂ כֹו ,בסדר הפוך.
שה לִּ ְב ִּנָ֖י
יִּ ְש ַ ֹּ֤לח מַ לְ אָׂ כֹוּ֙ לְ ָׂפ ֶָ֔ניָך וְ לָׂקַ ְח ָׂ ָ֥ת ִּא ָׂ ָ֛
ַיושם לְ פָׂ נָׂיוּ֙ לֶאכָֹ֔ ל( ,כד,לג')ובאמרו ו ַ ֹּ֤
ִּמ ָׂ ָֽשם שלח עמו אברהם שני מלאכים,
רמז למלאך שהחליף הצלחות הנקרא
אחד להנחותו בדרך ,ואחד להוציא
ייש ,הוא השם הכ''ב מתוך ע''ב שמות משם את רבקה.
[לפי שיטה שלישית כמבואר בפרשת
ַיושם -ויישם כתיב. בשלח] שכן ו ַ ֹּ֤ ועוד יש לומר לעומקו של מקרא,
הַ זֶ ִ֑ה עִּ ם-הָׂ ִּ ֵּ֣איש ובאמרו הֲתֵ לְ ִּ ָ֖כי שלכן יש ג' פסוקים נפרדים .להורות
(כד,נח') רמז למלאך כלי ,האומר לה שהיו ג' מלאכים .אחד להנחותו בדרך,
לְ ִּ ָ֖כי. אחד להוציא את רבקה ואחד להצילו
^^^^ מיד בתואל ,הוא המלאך שהחליף את
צלחתו עם הרעל ,בצלחתו של בתואל,
כז
לעומקו של מקרא
חיי שרה
אליעזר אומר אֵ לָׂיַ ,ו ָ֖י ֹאמֶ ר אברהם - אֻ לַי -אֵ ַלי
אֵ ַלי ! אֵ ַלי וְ ל ֹא אֵ לֶיָך! וָׂאֹ מַ ר אֶ ל אֲדֹ נִּ י אֻ לַי ל ֹא תֵ לְֵך הָׂ ִּאשָׂ ה
וכאומרו :יצחק נשאר במשפחתי ולא אַ ח ֲָׂרי (כד,לט')
יהיה עמך לעולם .באשר אתה ארור
והוא ברוך ואין ארור מדַ בק בברוך. אֻ לַי .פירש רש"י :אֵ לָׂי כתיב ,בת
היתה לו לאליעזר ,והיה מחזר למצוא
^^^^ עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו
להשיאו בתו ,אמר לו אברהם ,בני ברוך
ָ֠ ְועַ תָׂ ה ִּאם-י ְֶש ֶָּ֨כם עֹ ֶ֜ ִּשים ֶ ָ֧חסֶ ד ֶ ָֽוא ֶ ָ֛מת ואתה ארור ,ואין ארור מדבק בברוך.
אֶ ת-אֲדֹ ִּנָ֖י הַ ִּ ֵּ֣גידו ִּ ִ֑לי וְ ִּאםִ֕ -ל ֹא הַ ִּ ֵּ֣גידו
לִָּ֔ י וְ אֶ פְ נֶ ָ֥ה עַ ל-י ִּ ָָׂ֖מין ָ֥אֹו עַ לְ -ש ָֽמ ֹאל. ולעומקו של מקרא נרמזה שיחה זו
(כד,מט'). בין אברהם ואליעזר בפסוק עצמו .שכן
בהמשך (פס' מ') אומר אליעזר וָׂאֹ ַ ֖מר
יש ליתן טעם לאומרו ְ֠ ְועַתָׂ ה אם- אֶ ל-אֲדֹ נֹ֑י אֻ ַ ָ֛לי ל ֹא-תלְֵּ֥ך הָׂ א ָׂ ֖שה אַ ח ָׂ ֲָֽרי:
י ְֶש ֶָּ֨כם עֹ ָ֜שים ֶחֵ֧סֶ ד .מאי י ְֶש ֶָּ֨כם. ַו ֖י ֹאמֶ ר אֵ ָׂ ִ֑לי ה' אֲשֶ ר-ה ְתהַ לַ ֶׁ֣כְ תי לְ ָׂפ ִָׂ֗ניו
י ְש ֶַׁ֨לח מַ לְ אָׂ כ֤ ֹו אתָׂ ְך֙ וְ הצְ ֶׁ֣ליחַ דַ ְר ֶָׂ֔כָך וְ לָׂקַ חְ ָׂ ֤ת
ולעומקו של מקרא יש לומר שנקט אשָׂ ה֙ לבְ ָׂ֔ני ממ ְשפַחְ ֖תי ּומבֵּ֥ית אָׂ ָֽבי:
בלשון זאת להזכיר זכות אברהם
שהתחסד עם קונו ונאמר בו (כב,ג') בפשטות באומרו ַו ָ֖י ֹאמֶ ר אֵ ָׂ ִ֑לי ,כוונתו
ַוי ְַש ֵָּ֨כם אַ בְ ָׂר ָ֜ ָׂהם בַ ִ֗ ֹבקֶ ר ,לעשות רצון אביו
ואברהם אמר אֵ ָׂ ִ֑לי את הדברים הבאים:
שבשמים .ועל דרך לשון נופל על לשון.
ה' אֲשֶ ר ה ְתהַ לַכְ תי לְ ָׂפנָׂיו י ְשלַח מַ לְ אָׂ כֹו
ַש ֵָּ֨כם.
אם-י ְֶש ֶָּ֨כם בזכות של ַוי ְ
וגו' .אך טעם הטיפחא שבמילה
ַו ָ֖י ֹאמֶ ר( ,שהוא מעין הפסקה קלה) וכן טעם
ועוד רצה לומר ִּאם-י ְֶש ֶָּ֨כם אם יש
לי( ,שהוא גם מעין האתנחתא שבמילה אֵ ָׂ ִ֑
בכם .אצל רבקה נראה בעליל כי כל
הפסקה) יוכיחו על הדו-שיח הנוקב שהיה
ישותה היא ישות של חסד .ואתם ,פֶן-
יֶׁ֣ש בָׂ ִֶ֗כם שָֹ֛ ֶרש פֹ ֶ ֵּ֥רה ֖ר ֹאש וְ ַ ָֽלע ֲָׂנָֽה [דברים ביניהם :וָׂאֹ מַ ר אֶ ל אֲדֹ נִּ י אֻ לַי ,כלומר
ל ,יז'] ,או גם בכם יש קורטוב של חסד,
כח
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ּות ֤הי אשָׂ ה֙ לְ בֶ ן-אֲדֹ ֶָׂ֔ניָך .אל תקרי לְ בֶ ן- ְ אף כי לא תמצא ישות של חסד
אֲדֹ ֶָׂ֔ניָך ,אלא לָׂבָׂ ן -אֲדֹונֶיָך .שעל ידי בקרבכם.
רבקה ירצה ל ֶָׂרשֶ ת את כל רכושו של
אברהם .ועל דרך הרמז לכן ב ְרכָּׂה ^^^^
וְ י ַירש ז ְַרעְך אל תקרי וְ י ַירש אלא
ויוריש .ויוריש ז ְַרעְך לי את שער אמ ָ֔רו מֵ ה' י ָׂ ֵָּׂ֣צא
ובתואֵ ּ֙ל ַו ֵּ֣י ֹ ְ
ַו ַָּ֨יעַן ל ָָׂׂבֹּ֤ן ְ
ְשנּואָׂ יו. נוכָ֛ל דַ ֵ ָ֥בר אֵ ֶ ָ֖ליָך ַ ָ֥רע אֹו- הַ דָׂ ָׂ ִ֑בר ָ֥ל ֹא ַ
ָֽטֹוב
^^^^
מה' י ָָׂׂצֵּ֣א הַ דָׂ ָׂ ִ֑בר( .כד,נ').
תימה ,מה יש להם לרשעים להודות
נוכָ֛ל דַ ֵ ָ֥בר אֵ ֶ ָ֖ליָך ַ ָ֥רע אֹוָֽ -טֹוב
ָ֥ל ֹא ַ
שמה' יצא הדבר .אלא לפי שלעיל
מיניה בפסוק הקודם אמר להם
יש ליתן טעם מאי ַ ָ֥רע אֹוָֽ -טֹוב .וי''ל
כי כך אמר להם: אליעזר ְ֠ ְועַתָׂ ה ִּאם-י ְֶש ֶָּ֨כם עֹ ֶ֜ ִּשים ֶ ָ֧חסֶ ד
ֶ ָֽוא ֶ ֱָ֛מת אֶ ת-אֲדֹ נ֖י הַ גֶׁ֣ידּו ֹ֑לי וגו' ,נזעקו לבן
לא נוכל דבר אליך רע ,שלא לקחת את ובתואל ,רק לא תאמר שאנו עושים
רבקה עמך ,כי מביישת היא אותנו חסד .שכן דרכם של רשעים שעדיף
במעשי החסדים שלה שהשקתה אותך להם להודות שמה' יצא הדבר מאשר
ואת גמליך ,ולא נוכל דבר אליך טוב
להודות שעושים חסד.
שאמרת אם ישכם עושים חסד וגו'.
^^^^ ^^^^
אמרו ָָׂ֔לּה וַיְ בָׂ ְר ֹּ֤כו אֶ תִּ -ר ְבקָׂ הּ֙ ַו ֵּ֣י ֹ ְ ות ִּ ֹּ֤הי
ִּה ֵּנָֽהִּ -ר ְב ָׂ ָ֥קה לְ פָׂ נֶ ָ֖יָך ַ ֵּ֣קח ו ֵ ִָׂ֑לְך ְ
ירש אֲ חֹ תִֵ֕ נו ַ ָ֥א ְת ה ֲִּיָ֖י לְ אַ לְ ֵפֵּ֣י ְרבָׂ ָׂבִ֑ה וְ יִּ ַ ֵּ֣ שר ִּד ֶבָ֥ר ה' ִּאשָׂ הּ֙ לְ בֶ ן-אֲ דֹ ֶָ֔ניָך ַ ָֽכאֲ ֶ ָ֖
שעַר שֹנְ ָׂ ָֽאיו (כד ,ס') ז ְַרעֵָ֔ ְך ֵ ָ֖את ַ ָ֥ [כד ,נא']
לְ בֶ ן-אֲדֹ ֶָ֔ניָך.
תימה ,מה ללבן הרשע לברך את כאן רמז הכתוב מאוויי לבו הרשע של
רבקה שתהיה אלפי רבבה ,ועוד לבן ,לרשת את כל רכושו של אברהם.
שיירש זרעה את שער שונאיו ,והלא ולהיות אדוניו של אליעזר .שנאמר
הוא עצמו שער שונאיו ,ונראה שמקלל
כט
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ַו ֲה ֵוי ָׂנן בָׂ ּה ,מדוע שינה המלאך ממטבע את עצמו .ועוד שהרי מעין זו הברכה
הברכה שנתברך אברהם .שכן אברהם ברך הקב"ה את אברהם ,לאחר העקידה
נתברך במטבע וְ יִּ ַרש ז ְַרעֲָך את שַ עַר שעַר אָֹֽ יְ ָׂ ָֽביו,
[כב,יז'] :וְ יִּ ַ ֵּ֣רש ז ְַרע ֲָָ֔ך ֵ ָ֖את ַ ָ֥
ירשאֹ יְ ָׂ ָֽביו ,וכאן נתברכה רבקה וְ יִּ ַ ֵּ֣ ומנין לו ללבן הרשע לדעת נוסח
ז ְַרעֵָ֔ ְך ֖את ַ ֵּ֥שעַר שֹנְ ָׂ ָֽאיו. הברכה.
וי''ל שלפי העניין נשתנתה הברכה. ולעומקו של מקרא יש לומר כפי
שכן לבן שהוא בלעם ,אינו רק בכלל שנאמר בתנחומא (בראשית) שלבן
אֹ יְ ָׂ ָֽביו של זרע אברהם .אלא הוא ראש הוא בלעם .ולבן רצה לקללה כפי
וראשון לכל שֹנְ ָׂ ָֽאיו .ולכן נתברכה שבלעם רצה לקלל את ישראל.
ירש ז ְַרעֵָ֔ ְך ֖את ַ ֵּ֥שעַר שֹנְ ָׂ ָֽאיו.
רבקה וְ יִּ ַ ֵּ֣ והקב"ה הפך לו את הקללה לברכה,
כפי שעשה לבלעם.
ובזה ינתן טעם מדוע בפר' תולדות
נאמר ַוי ֵָׂעֹּ֤תֶ ר לֹוּ֙ ה' (כה,כא') .ופירש
ומה רצה לקללה ,לומר לה :רבקה את
רש''י וַיעָׂ ֤תֶ ר לו ולא לה .שאין דומה
היי עקרה .ובא המלאך ּו ְשמֹו ה ֲִּיָ֖י ,והוא
תפלת צדיק בן רשע לתפלת צדיק בן
אחד מע"ב שמות הק' היוצאים
צדיק .ועוד יש לומר שכוונתו בזה
מפסוקים ויסע ויבא ויט (בשלח י''ד,יט-
שלא יאמרו שֶ מב ְרכַת לבן הרשע
כא') ,והפך את הקללה לברכה ויצא
נתעברה.
מפיו ַ ָ֥א ְת ה ֲִּיָ֖י לְ אַ לְ ֵפֵּ֣י ְרבָׂ ָׂבִ֑ה .ועוד רצה
כנ''ל לקללה :ויוריש ז ְַרעְך לי את שער
ועוד יש לומר שבזה נתקיימה קצת
ּושמֹו ה ֲִּיָ֖י ,והפך ְשנּואָׂ יו ,ובא המלאך ְ
מחשבתו הרעה לקללה שתהיה עקרה.
ירש
את הקללה לברכה ויצא מפיו וְ יִּ ַ ֵּ֣
לצרף מחשבתו על כל פנים קצת
שעַר שֹנְ ָׂ ָֽאיו.
ז ְַר ֵָ֔עְך ֵ ָ֖את ַ ָ֥
למעשה.
ובזה יובן כיצד ידע לבן הרשע
ועל דרך הצח ,מה שברך יעקב
מַ טְ ב ַע הברכות שבירך הקב"ה את
ליוסף( ,מט,כו') ִּב ְרכֹ ת אָׂ ִּביָך ָׂג ְָֽברו עַ ל-
אברהם .שהרי אלו הם דברי המלאך
הֹורי ,הרי אלו המלים מתאימות ִּב ְרכֹ ת ַ
שהפך הקללה לברכה ,ואָׂ מּון הוא
לרבקה לאומרם ליצחק ,ש ִּב ְרכֹ ת אָׂ ִּביָך
המלאך ה ֲִּיָ֖י אצל ברכותיו של הקב"ה.
שנתברך מפי השכינה( ,כב,יז') כי בָׂ רְך
ל
לעומקו של מקרא
חיי שרה
רכושו של לבן ,כמו ששמע יעקב את אֲבָׂ ֶרכְ ָך וְ הַ ְרבָׂ ה אַ ְרבֶ ה אֶ ת ז ְַרעֲָך כְ כֹוכְ בֵ י
דברי בני לבן :וַי ְש ִ֗ ַמע אֶ ת-דבְ ֤רי בְ נָֽי-לָׂבָׂ ן֙ הַ שָׂ מַ יִּ ם וְ כַחֹול אֲשֶ ר ַעל ְשפַ ת הַ יָׂם
ֲשר לְ אָׂ ֹ֑בינּו לאמָֹׂ֔ ר ל ַ ֶָׁׂ֣קח ַ ָֽיע ָׂ֔ ֲֹקב ֖את כָׂל-א ֶ ֶׁ֣ הֹורי שברכוני אֲחֹ תִֵ֕ נו ָׂגָֽבְ רּו עַל-ב ְרכֹ ת ַ
שר לְ אָׂ ִָּ֔בינו עָׂ שִָׂ֕ ה ֵ ָ֥את כָׂל-הַ כָׂבָֹ֖ ד ומ ֲא ֶ ֵּ֣
ֵ ָֽ ַ ָ֥א ְת ה ֲִּיָ֖י לְ אַ לְ ֵפֵּ֣י ְרבָׂ ָׂבִ֑ה.
הַ ֶזָֽה[ .בראשית לא,א'].
ושמא יש לומר שכן שמע יעקב את
שעַ ר ,שהיה ועל דרך הצח ֵיאָׂ מֵ ר :מאי ַ ָ֥ אמו כך אומרת לאביו ,וכמו שמובא
לבן חשוב במקומו כיושב בשער המלך, בגמרא (סוכה נו עמ' ב') שותא דינוקא
וכן הוא מה שנאמר בעשו [פר' תולדות] בשוקא ,דאבוה או דאימיה.
כֻלָ֖ ֹו כְ אַ ֶ ֵּ֣ד ֶרת שֵ ָׂעִ֑ר .אל תקרא שֵ ָׂעִ֑ר אלא
שעַר .וכן אל תקרא כֻלָ֖ ֹו אלא כָׂלו ,שֶ כָׂל ַ ָ֥ ובא יעקב לחזק את דברי אמו ,שלא
אלופיו ואדיריו של עשו ,יפלו וְ יִּ כְ לו יהיה בברכתו ליוסף בנו אף לא שמץ
לפני יעקב כברכתו של לבן ,וכנבואת מדברי לבן לרבקה.
ישעיהו [י,לד'] וְ הַ לְ בָׂ נָ֖ ֹון ְבאַ ִּ ָ֥דיר יִּ ָֽפֹול.
ואל תקרא לבנון אלא לבן. ועוד י''ל ,שרצה לבן לקללה בקללת
יְ י ֵ ָָׂ֖רש הַ ְצל ַ ָָֽׂצל ,כמובא בפרשת כי
שעַר
ירש ז ְַרעֵָ֔ ְך יעקב ֵ ָ֖את ַ ָ֥וכאומרו :וְ יִּ ַ ֵּ֣ תבוא :כָׂלָֽ -עצְ ָך֖ ּופְ ֶׁ֣רי אַ דְ מָׂ ֶ ֹ֑תָך יְ י ֵ ָָׂ֖רש
עשו וכן את שער כל שֹנְ ָׂ ָֽאיו. הַ ְצל ַ ָָֽׂצל ופירש רש''י שם :יעשנו
הארבה רש [עני] מן הפרי ,ורצה לכוון
^^^^ בזה שיתמעט פרי בטנה במקום אשר
ברך ה' לאברהם ארבה את זרעך ,וכשם
ַ ָֽוָּ֧יְ שַ לְ ָ֛חו אֶ תִּ -ר ְב ָׂ ָ֥קה אֲ חֹ ָׂ ָ֖תם וְ אֶ ת- שהפך ה' לבלעם את הקללה לברכה ,כן
ֵ ָֽמנִּ קְ ָׂ ִ֑תּה וְ אֶ תֶ -עָ֥בֶ ד אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם וְ אֶ ת- כאן ,שהרי אמרו במדרש תנחומא
אמרו אֲ נ ָׂ ָָֽׂשיו :וַיְ ָׂ ָֽב ְר ֹּ֤כו אֶ תִּ -ר ְבקָׂ הּ֙ ַו ֵּ֣י ֹ ְ בלעם הוא לבן ,הפך הקב''ה את
ָָׂ֔לּה אֲ חֹ תִֵ֕ נו ַ ָ֥א ְת ה ֲִּיָ֖י לְ אַ לְ ֵפֵּ֣י ְרבָׂ ָׂבִ֑ה הקללה לברכה ושם בפיו של לבן
שעַ ר ָֽשנְ ָׂ ָֽאיו [כד, ירש ז ְַרעֵָ֔ ְך ֵ ָ֖את ַ ָ֥ וְ יִּ ַ ֵּ֣ ירש את ברכה לרבקה וליעקב בנה :שיִּ ַ ֵּ֣
נט'-ס'] שעַר עשו ואת שער לבן שונאו .לכן ַ ָ֥
שעַר ָֽשנְ ָׂ ָֽאיו.
ָׂשיוָ֖ ֵ ,את ַ ָ֥
וְ אֶ תֲ -אנ ָׂ ָֽ יִּירש גם ירש בשני יודי''ן ,ש ַ ֵּ֣ נאמר יִּ ַ
את בכורתו וגם ברכתו של עשו וגם את
לא
לעומקו של מקרא
חיי שרה
אלא יש לומר לעומקו של מקרא אנשיו אלו המלאכים שנתלוו
שהקב''ה השיא את עיניהם בעל כרחם לאליעזר כנ''ל ,ובסדר היפוך האותיות
כדי שיראו את מראה ההוד הנורא הזה. אנשיו הם שנאיו .ועל דרך אל תקרי.
אל תקרי שונאיו אלא שנואיו .כאן
רבקה ראתה יראה צדיקות חמלה גילה לבן את דעתו שֶ שָׂ נּוי עליו כל דבר
[שנאמר ויאהבה] קדושה ,שהם ראשי שבקדושה .שנאמר את שער שנאיו.
תיבות יצח''ק ,ויצחק ראה גמילות שנואיו של לבן הם אנשיו של אברהם
ואליעזר .זה שנאמר ארמי אובד אבי זה
חסדים מעשים טובים לב טוב יראת
לבן ,הוא בלעם שונאם של ישראל ,כפי
שמים מידות טובות ,שהם ר''ת שנדרש במדרש תנחומא.
גמלי''ם.
^^^^ ^^^^
שא ִּר ְבקָׂ הּ֙ אֶ ת-עֵ י ֶָ֔ניהָׂ ו ֵ ַָ֖ת ֶרא אֶ ת-
ו ִַּת ָׂ ֹּ֤ ַוי ֵ ֵָ֥צא יִּ ְצ ָׂחָ֛ק ל ָָׂ֥שוחַ בַ שָׂ ֶ ָ֖דה לִּ פְ נֵּ֣ ֹות
יִּ ְצ ָׂ ִ֑חק ו ִַּתפָֹ֖ ל מֵ ַעָ֥ל הַ ג ָׂ ָָֽׂמל (כד,סד') שא עֵ ינָׂיוּ֙ ַו ַָ֔י ְרא וְ ִּהּנֵ ָ֥ה גְ מַ ִּ ָ֖לים ָׂע ִֶ֑רב וַיִּ ָׂ ֹּ֤
שא ִּר ְבקָׂ הּ֙ אֶ ת-עֵ י ֶָ֔ניהָׂ ו ֵ ַָ֖ת ֶרא בָׂ ִּ ָֽאים ו ִַּת ָׂ ֹּ֤
ו ִַּתפָֹ֖ ל מֵ ַעָ֥ל הַ ג ָׂ ָָֽׂמל .פירש"י לפשוטו אֶ ת-יִּ ְצ ָׂחִ֑ק וגו'(כד.סג-סד')
של מקרא ,השמיטה עצמה לארץ,
כתרגומו וְ ִּא ְת ְרכִּ י ַנת .הטתה עצמה יש ליתן טעם לְ מַ ה שהדגישה התורה
לארץ ,ולא הגיעה עד הקרקע ,כמו הטי שא
מה כל אחד ראה בנשיאת עיניו .וַיִּ ָׂ ֹּ֤
נא כדך( ,לעיל כד,יד') ותרגומו שא עֵינָׂיוּ֙ ַו ַָ֔י ְרא וְ ִּהּנֵ ָ֥ה גְ מַ ִּ ָ֖לים בָׂ ִּ ָֽאים ו ִַּת ָׂ ֹּ֤
אַ ְרכיני ,ויט שמים (שמואל-ב כ ,י,). ִּר ְבקָׂ הּ֙ אֶ ת-עֵי ֶָ֔ניהָׂ ו ֵ ַָ֖ת ֶרא אֶ ת-יִּ ְצ ָׂחִ֑ק.
וארכין ,לשון מּוטֶ ה לארץ .ודומה לו
סֹומְך י ָָֽׂדֹו
ֵ ָ֥ יוטל ִּ ָֽכי-ה'
ִּ ָֽכי-יִּ פָֹ֥ ל ָֽל ֹאִ֑ ָׂ - ועוד ,שהרי הכתוב מעיד שרבקה
(תהלים לז,כד') כלומר אם יטה לארץ צנועה היתה ,שנאמר ו ִַּתפָֹ֖ ל מֵ ַעָ֥ל הַ ג ָׂ ָָֽׂמל,
לא יגיע עד הקרקע עכ"ל רש"י. ו ִַּת ַ ָ֥קח הַ צָׂ ִּ ָ֖עיף ו ִַּת ְת ָׂ ָֽכס .ומה לה לשאת
עיניה למרחוק .וכן יצחק עולה תמימה,
ולעומקו של מקרא ובשימת לב לג' מה לו לשאת עיניו למרחוק.
הדוגמאות שבפירושו ,הטית הכד,
הטית שמים ,הטית הגוף עד הארץ
לב
לעומקו של מקרא
חיי שרה
דרשת ו ִַּת ַ ָ֥קח הַ צָׂ ִּ ָ֖עיף ו ִַּת ְת ָׂ ָֽכס ולא עד בכלל ,יאָׂ מר :שזה הסימן היה
מסור בידו של אליעזר אם תטה כדה,
יש בה מידת ההטיה ,הכוללת ג'
ַו ֵּ֣ת ֹאמֶ ר אֶ ל-הָׂ עֶָ֗ בֶ ד ִּ ָֽמי-הָׂ ִּ ֹּ֤איש הַ ָׂלזֶהּ֙
מידות הנצרכות לביתו של אברהם:
הַ הֹ ֵ ֹּ֤לְך בַ שָׂ דֶ הּ֙ לִּ קְ ָׂראתֵָ֔ נו ַו ָ֥י ֹאמֶ ר
ההכנעה וענוה ,יראת שמים וגמילות
הָׂ ֶעָ֖בֶ ד ֵּ֣הוא אֲדֹ ִּנִ֑י ו ִַּת ַ ָ֥קח הַ צָׂ ִּ ָ֖עיף
חסדים.
ו ִַּת ְת ָׂ ָֽכס( :כד,סה')
הכנעה וענוה כנגד ו ִַּתפָֹ֖ ל מֵ ַעָ֥ל הַ ג ָׂ ָָֽׂמל,
ו ִַּת ַ ָ֥קח הַ צָׂ ִּ ָ֖עיף. וכפירש"י שהטתה עצמה לארץ.
יראת שמים כנגד ויט שמים
יש ליתן טעם ללקיחה זו .שהיה לו
(שמואל-ב כ ,י')
לומר וַת ְת ָׂ ָֽכס בְ צָׂ ֖עיף .ומאי ו ִַּת ַ ָ֥קח.
גמילות חסדים כנגד ִּ ָֽכי-יִּ פָֹ֥ ל ָֽל ֹא-
סֹומְך י ָָֽׂדֹו .והיא מידה ֵ ָ֥ יוטל ִּ ָֽכי-ה'
ָׂ ִ֑
ויש לומר בהמשך לפסוק הקודם
סֹומְך י ָָֽׂדֹו הוא כנגד מידה ,שהרי ה' ֵ ָ֥
וביאורו :משראתה את יצחק וידעה כי
כנגד מה שהאדם סומך וגומל חסד
הוא אדוניה ,ו ִַּת ַ ָ֥קח ,לקחה מיצחק את
לזולתו ,עד ִּ ָֽכי-יִּ פָֹ֥ ל לפניו לסעדו
אור הצדיקות הענוה והיראה וצירפה
יוטל לתהומות ארץ ולתומכו ,ולכן ָֽל ֹאִ֑ ָׂ -
אותם יחד עם מידותיה .ולכן ו ִַּתפָֹ֖ ל מֵ ַעָ֥ל
סֹומְך י ָָֽׂדֹו .וכפי שאמרו כנ''ל ִּ ָֽכי-ה' ֵ ָ֥
הַ ג ָׂ ָָֽׂמל ,שהפילה מידתה והפכה להיות
[ראש השנה יז ].רב חסד -מַ טֶ ה כלפי
מנותנת למקבלת .כי גמל פירושו גומל
חסד.
לאחרים .ומעתה היא מקבלת ונגמלת
מהאור של יצחק.
וכאן מודיע הכתוב כי לא רק מידת
הענוה והחסד בעניין הנצרך יש לה,
וַת ַ ֵּ֥קח הַ צָׂ ִּ ָ֖עיף.
אלא גם מידת היראה שתמיד מטה
עצמה כלפי זולתה וביותר עתה כלפי
עוד יש ליתן טעם מה הוא הַ צָׂ ִּ ָ֖עיף
בעלה .וכדרשו בית הלל[ :מסכת ראש
ב"ה" הידיעה .ולא שמענו קודם לכן
השנה יז :].וְ ַרב חֶ סֶ ד -מַ טֶ ה כְ לַפי חֶ סֶ ד.
על צעיף ידוע.
^^^^
לג
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ו ִַּת ְת ָׂ ָֽכס. ולעומקו של מקרא ועל דרך הצח,
נתבאר בארוכה בלעומקו של מקרא יאָׂ מר ,שנקט הכתוב נוטריקון :צעי"ף:
בפר' וירא( ,יח,יז' שם) ,ענין ג' צדיקות ,ענוה ,יראה ,פילול( .פילול
הכיסויים כנגד האור הגדול של גילוי מלשון כל פ"ה לך יודה והוא שיח
ג' דברים :אור היראה אור האהבה התפילה בשדה).
אור האמונה ,וכמבואר שם בעניין
הַ ְמכַסֶ ה אני מאברהם .ויִּ ָׂז ֵכר בזאת ולכן נאמר בה"א הידיעה ו ִַּת ַ ָ֥קח
קיצור הדברים: הַ צָׂ ִּ ָ֖עיף .שלקחה כנ''ל את אותן המידות
הטובות שהתגלו לה ביצחק.
ַ ָֽה ְמכַסֶ ה הנאמר באברהם הוא מַ עֲטֶ ה
היראה ,יראת ה' .וככתוב בהר ה' עוד יש לומר [ומובא ביתר פירוט
י ֵָׂראֶ ה. בפרשת וישב] הוא אותו הַ צעיף שנתן
כְ סות עֵ ינַיִּ ם שכתוב בְ שָׂ ָׂרה הוא מַ עֲטֶ ה אבימלך לשרה שבו נאמר הרי הוא לך
האמונה .אמונת ה' .כדכתיב ַות ֹאמֶ ר כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל
מי מלל לְ אַ בְ ָׂרהָׂ ם היניקָׂ ה בָׂ נים שָׂ ָׂרה ונוכחת .ומשרה הועבר ע''י אברהם
(כא,ז') ,והוא מֶ לֶל האמונה ,המוציא אל ואליעזר לרבקה ,ויצחק העבירו ליעקב
הפעל את הרוח ממללא אשר טבע בנו לפני צאתו לחרן ,והחזיק הצעיף אצלו
הקב''ה. עד אשר יתברר מי הוא הראוי מבניו
למלוך ,ליתנו לו.
ו ִַּת ְת ָׂ ָֽכס שכתוב ברבקה וַתקַ ח הַ צָׂ עיף
ו ִַּת ְת ָׂ ָֽכס הוא מַ עֲטֶ ה האהבה ,אהבת ה'.
והצעיף היה כמעין מה שמבואר על
ידי אוה''ח הק' בעניין המטה של משה
ונוסף כאן על כל הנ''ל ,שהתכסתה
רבנו[ :במדבר ,חוקת ,כ,ח'] שהמטה
במידותיו הנ''ל של יצחק ,להגן מפני
שימש כ"הרמנא דמלכא" .כעין
האור הגדול שנתגלה עליו מעת
רשות מאת המלך להמשיך מלכותו.
העקידה .ועל ידי הצעי''ף הנ''ל לבשה
רוח הקדש ורוח נבואה כשרה אמנו.
^^^^
לד
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ותלבש תפארת כתר סגולה .ולכן ובשימת לב לפירוש רש''י שהטתה
נאמר ורבקה אוהבת את יעקב .שעל ידי עצמה לא עד הקרקע ,משמע שאין זו
תפארת התורה של יעקב התמזגו אצלה נפילה במובן הרגיל ,כגון ְמעידָׂ ה בעל
האמונה היראה והאהבה והנחילה אותם כרחו של הנופל .אלא כתרגומו
לדורות .ולכן נאמר מיד לאחר מכן וְ ִּא ְת ְרכִּ י ַנת .שהטתה עצמה ולא עד
(כד,סז') " ַויֶאהָׂ בֶ הָׂ " .שגם ביצחק הקרקע ,כדי לא להפיל ארצה כל
התמזגו האמונה והיראה והאהבה ,כעין הרוחניות השמימית שהשיגה מאור
"וילכו שניהם יחדיו". פניו של יצחק .וכדי להעלות את
הארציות השמימה.
^^^^
ועל דרך הצח והרמז יש לומר
וַיְ ִָּ֗הי אַ ח ֲֵריּ֙ ֵּ֣מֹות אַ ְב ָׂרהָָׂ֔ ם וַיְ ָׂב ֶָ֥רְך שהטייתה כלפי יצחק היתה כבר בכח
ֹלהים אֶ ת-יִּ ְצ ָׂחֵּ֣ק ְבנִ֑ ֹו וַיֵ ֵּ֣שֶ ב יִּ ְצחָָׂ֔ ק א ִּ ָ֖ הטיית הכד לאליעזר ולגמליו.
ַחי רֹ ִּ ָֽאי( :כה,יא') עִּ םְ -ב ֵ ָ֥אר ל ַ ָ֖
וירמזון ִּא ֵלין ִּמ ַל ָׂיא לדברי הנביא
יש לשאול ,מה תלמוד לומר ְבנֹו, (ישעיהו ,נד,יב') וְ שַ ְמ ִּתי כ ְַדכֹ ד
שאין ת"ל ְבנֹו ,שאנו יודעים שהוא ִּש ְמשֹ תַ יִּ ְך .וכאומרו :בעבור שֶ שמַ ְשת
בנו של אברהם ומה ת"ל ְבנֹו. את אליעזר וגמליו של יצחק בשני
כדים ,תזכי שאשית ממך בן כיעקב
ולעומקו של מקרא יש לומר איש תם יושב אהלים ,תפארת התורה
שהקב''ה קרא לו ְבנִ֑ ֹו ,מחביבות לדורותיו ,וְ יאָׂ מר עליהם וְ שַ ְמ ִּתי כ ְַדכֹ ד
ֹלהים אֶ ת-
שחבבו .וזה הפשט וַיְ ָׂב ֶָ֥רְך א ִּ ָ֖ ִּש ְמשֹ תַ יִּ ְך.
יִּ ְצ ָׂחֵּ֣ק ְבנִ֑ ֹו.
וזה כ"ד כ"ד שמשותיך .בגימ' מ"ח.
ולכן ממשיך הפסוק וישב יצחק עם
שהם מ"ח דברים של קניין התורה
באר לחי ראי ,כאילו הכתיב עליו
שזכה בהם יעקב אבינו מכח הטייתה
הקב"ה וישב יצחק עם אביו האלקים
של רבקה .וכל זה רמזה התורה במילה
שהתגלה בבאר לחי ראי.
"ותתכס" :שהוא נוטריקון:
^^^^
לה
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ועל דרך הצח ,אפשר לומר שנאמר וְ אֵ לֶה יְ מֵ י ְשנֵי חַ יֵי אַ ְב ָׂרהָׂ ם אֲשֶ ר חָׂ י
באברהם ְשנֵי בתחילה ,שכביכול ְמאַ ת שָׂ נָׂה וְ ִּש ְבעִּ ים שָׂ נָׂה וְ חָׂ מֵ ש
מהעקידה המשיך גם את שנותיה של שָׂ נִּ ים( .כה,כז')
שרה ,ובזה שניהם חיו כמנין שנותיו,
וכפי המדרש תנחומא דלעיל ,שכך יש ליתן טעם ,מדוע אצל שרה נכתב
היתה ראויה שרה לחיות עד סוף ימי ְשנֵ ָ֖י חַ יֵּ֥י שָׂ ָׂ ָֽרה (כג,א') בסיום סיכום
אברהם.
מנין שנותיה ,ואילו אצל אברהם נאמר
וְ אלֶה ְימי ְש ֵנָֽי חַ יי אַ בְ ָׂרהָׂ ם וגו' בתחילת
והאמונה, המוסר דרך ועל
סיכום מנין שנותיו.
שלצדיקים יש שני חיים .חיים בעולם
הזה וחיים לעולם הבא .והעולם הזה ויש לומר שאצל שניהם נאמר ְשנֵי
הוא פרוזדור לעולם הבא .לכן נאמר
להורות על שני חלקי חיים( .וכנ"ל
בסיכום שנות הצדיק ְשני .שבסוף
כג',א') .אצל שרה חלקה הראשון עד
החיים בעולם הזה מתחיל החלק השני
שנולד יצחק וחלקה השני מלידתו עד
של חייהם ,לעולם הבא.
עקידתו ,וכנ"ל .ואצל אברהם חלק חייו
הראשון היה עד עקידת יצחק וחלק
ועוד על דרך המוסר והאמונה, חייו השני היה מעקידת יצחק ועד
תצא מכאן הוראה לכל אדם שיראה ראותו צאצאיו ,כדי לקיים למען יצוה
בעצמו בכל תקופה מתקופות חייו כשני את ביתו אחריו.
חייו .שהחלק השני אשר הוא עומד בו
יש בו כדי להניף עצמו ביתר שאת
ואשר על כן נאמר בשרה ְשנֵ ָ֖י בסוף
וביתר עוז .אינו דומה ראשון לשני.
סיכום שנותיה ,כי בעקידה סיימה
שאינו דומה מה שהשיג עד עתה למה
שנותיה ,ובאברהם נאמר ְשנֵי בתחילת
שעתיד להשיג מכאן ולהבא .וכגון
אברהם שאינו דומה נסיון ראשון שעמד סיכום שנותיו .כי מהעקידה החל חלק
בו לנסיון שני ,שהם מתגברים והולכים שני של חייו .ככתוב :וְ אֵ לֶה יְמֵ י ְשנֵי
עד שעמד בנסיון העקידה .וכן הלאה חַ יֵי אַ ְב ָׂרהָׂ ם ֲאשֶ ר חָׂ י וגו'.
יתן החי אל לבו עד כמה צריך למנף
עצמו בכל עת ,ובכך יתן תמיד שבח
לו
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ועל דרך הצח ,אל תקרי שיבָׂ ה טובה והודיה לבורא יתברך שמעלהו מדרגה
אלא ִּשיבָׂ ה טובה .שהשיב נשמתו לדרגה .וכגון שאמרו [פרקי אבות ה,
לבוראו בדרך טובה ,זה שכתוב וַיָׂ ָ֧מָׂ ת כא] בן שלש עשרה למצוות בן שמונה
טֹובָ֖ה ז ֵ ֵָּׂ֣קן וְ שָׂ ֵ ִ֑ב ַע
ָׂ יבָ֥ה
אַ ְב ָׂר ָׂהָ֛ם ְבשֵ ָׂ עשרה לחופה בן שלשים לכח וכו'.
ַוי ָׂ ֵָ֖אסֶ ף אֶ ל-ע ָׂ ַָֽמיו. שאין דומים חייו עד שלש עשרה
למצוות לחייו אחרי שלש עשרה
^^^^ למצוות .והרי שני חייו שבתחילת
דרכו .וכן בבחרותו וכן בזקנותו וכן
וְ ָ֗ ֵאלֶה ְשמֹותּ֙ ְבנֵ ֵּ֣י יִּ ְשמָׂ עֵָ֔ אל ִּב ְשמֹ ָׂ ָ֖תם בלימודו שאין דומים חייו לפני שזכה
לְ תֹולְ דֹ ָׂ ִ֑תם ְבכֹֹּ֤ ר יִּ ְשמָׂ עֵ א ּ֙ל נְ בָׂ ָֹ֔ית וְ קֵ ָׂ ָ֥דר לסיים מסכת בלימודו לחייו שלאחר
שם( :כה,יג) ומ ְב ָׂ ָֽ
וְ אַ ְד ְב ֵ ָ֖אל ִּ מכן ,בהם הוא ממנף עצמו למסכת
הבאה .וכן הלאה .ועל כגון דא נאמר
על דרך הרמז ירמזון אלין מ ַל ָׂיא ויהיו ימי שני חייו וגו' .שלא פסק
לדרך לימוד התורה הק' .כדרך שבקש מלהתקדם בכל אורחות חייו במידותיו
אברהם (בפרשת לך לך יז,יח') ַו ָ֥י ֹאמֶ ר ובאורחות חייו .ואז ממילא בעת פקודה
ֹלהים לָ֥ ו יִּ ְשמָׂ ֵעָ֖אלאַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם אֶ לָֽ ָׂ -הא ִּ ִ֑ שפיר נאמר בו שני ימי חייו ,שאינו
יִּ ְחיֶ ָ֥ה לְ ָׂפ ֶנָֽיָך ,ופירש רש''י שם דומה מה שהשיג בעולם הזה למה
ְביִּ ְראָׂ תֶ ָך .ואין יראה בלא תורה .ולכן שהולך ומשיג בחיי העולם הבא.
תֹורתֶ ָך. כאילו כתיבְ :ב ָׂ שנאמר ילכו מחיל אל חיל ייראה אל
אלקים בציון.
ואשר על כן ידרשו שמות תולדותיו
לדרך לימוד התורה: ^^^^
ומ ְב ָׂ ָֽשם כנגד פשט
נְ בָׂ ָֹ֔ית וְ קֵ ָׂ ָ֥דר וְ אַ ְד ְב ֵ ָ֖אל ִּ וַיִּ קְ ְב ָּ֨רו אֹ ֶ֜תֹו יִּ ְצ ָׂחֹּ֤ק וְ יִּ ְשמָׂ עֵ א ּ֙ל בָׂ ָָׂ֔ניו
רמז דרש סוד .כיצד: עָׂרת הַ מַ כְ פֵ ָׂ ִ֑לה וגו'( .כה,ח-ט'). אֶ לְ -מ ַ ָ֖
ופירש רש"י יִּ ְצ ָׂחֹּ֤ק וְ יִּ ְשמָׂ ֵעא ּ֙ל .מכאן
נְ בָׂ ָֹ֔ית כנגד ניב שפתים ,והוא כנגד שעשה ישמעאל תשובה ,והוליך את
הפשט. יצחק לפניו ,והיא שיבָׂ ה טובה שנאמר
וְ קֵ ָׂ ָ֥דר מלשון קודר וחודר כחוד הסיכה באברהם.
לז
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ח ַ ֲֵּ֣דד והוא כנגד הרמז ,הנוקב בכל שהוא.
והפלפול, החידוד הוא שרמז קל קודר וחודר ונוקב עד מעמקי
ימא הוא הצדדים השונים של וְ תֵ ָ֔ ָׂ המצולות.
הסוגיה כאומרו אי תימא הכי ואי תימא וְ אַ ְד ְב ֵ ָ֖אל הוא הדרש ,כשם שאומרים
הכי. אַ דְ ,..עד שֶ ,..אַ ְד ְב ֵ ָ֖אל ,כאומרו :אַ ד
ְדבְ א ֶלה עסקינן ,כמו :אדהכי והכי.
יְ ָ֥טור
הוא מלשון הר גבוה ,כטורוס אומנוס, שם הוא הסוד אשר ְמבַ שם אתומ ְב ָׂ ָֽ
ִּ
שהוא תרגום להר ההר ,הוא היגיעה העולם.
והעמל,
דומה ומַ ָׂ ָֽ
שא( :כה,יד') ומ ְש ָׂ ָ֥מע וְ ָׂ ָ֖
ִּ
נ ִּ ָָׂ֖פיש
הוא החזרה על הסוגיה עוד ועוד לשון ועתה יפרט ג' חלקי השתדלות
הרבה פעמים ,כי כן תרגום נ ִּ ָָׂ֖פיש, האדם בלימוד התורה הק':
מלשון ריבוי. ומ ְש ָׂ ָ֥מע הוא שמיעת האזן, ִּ
דומה הוא הוא העיון השקט כעין "לך וְ ָׂ ָ֖
ו ֵ ָָֽׂק ְדמָׂ ה דומיה תהילה" ,וכן הוא הַ ְמדַ מֶ ה מילתא
הוא סדר הכנה והיקף הסוגיה ,כאדם למילתא,
המביט קדימה לראות מה יעד הליכתו. שא הוא הגירסא ,הוצאת העיון אל ומַ ָׂ ָֽ
הפועל ,ומלשון משא ,דיבור נבואי .כמו
על פני כל אחיו נפל כן יפלו לפני (זכריה יב,א') מַ שָׂ א דְ בַ ר יְה ָׂו'ה עַל
הלומד כל הסוגיות שבש"ס. י ְש ָׂראל.
ונקראו בני ישמעאל ,שבזכות התורה ועתה ,יפרט הכתוב חמישה חלקי
לבנים ישמע הא-ל שוועתנו.וכל זאת העיון: שלאחר הלימוד
רמז הכתוב באויבי ישראל ,שאם אתה ימא יְ ָ֥טור נ ִּ ָָׂ֖פיש ו ֵ ָָֽׂק ְדמָׂ ה
ח ַ ֲֵּ֣דד וְ תֵ ָ֔ ָׂ
עושה כן ,אויביך נופלים תחתיך. (כה,טו')
^^^^
לח
לעומקו של מקרא
חיי שרה
הפטרה לפרשת חיי שרה וְ ָ֗ ֵאלֶה ְשנֵיּ֙ חַ יֵ ֵּ֣י יִּ ְשמָׂ עֵָ֔ אל (כה,יז)
הקדמה יש ליתן טעם לאומרו ְשנֵיּ֙ חַ יֵ ֵּ֣י
יִּ ְשמָׂ ֵָ֔עאל .לפשוטו של מקרא יתכוון
כבר התבאר כי ההפטרות תוקנו על ידי הכתוב לשנות חיי ישמעאלְ .שנֵי לשון
חז''ל כדי להיות כעין תחליף לפרשה שָׂ נִּ ים.
כאשר לא ניתן היה לקרוא בתורה
בצבור ,משום גזירות היוונים .ומאז ולעומקו של מקרא ,ידָׂ רש גם כאן
תוקנו לא זזו ממקומן ,גם לאחר חלוף כאצל שרה ואברהם ְשנֵי מלשון ְשנַיִּ ם.
הגזירות .ובשל כך נבחרו הפטרות שיש וכאומרו :נחלקו חיי ישמעאל לִּ ְשנַיִּ ם.
בהן כדי להזכיר את ענייני הפרשה. החלק הראשון של חייו לפני שעשה
תשובה .והחלק השני של חייו לאחר
ואשר על כן יֵאָׂ מֵ ר שעשה תשובה .וכפירוש רש"י על
יבָ֥ה
הפסוק וַיִּ גְ ָּ֨ ַוע וַיָׂ ָ֧מָׂ ת אַ ְב ָׂר ָׂהָ֛ם ְבשֵ ָׂ
בביאור ההפטרה טֹובָ֖ה ז ֵ ֵָּׂ֣קן וְ שָׂ ֵ ִ֑ב ַע ַוי ָׂ ֵָ֖אסֶ ף אֶ ל-ע ָׂ ַָֽמיו.
ָׂ
ושייכותה לפרשה ומה היא השיבָׂ ה טובה שנאמרה
באברהם ,שעשה ישמעאל תשובה,
הקשר בין לפשוטו של מקרא, והוליך את יצחק לפניו בקברם את
ההפטרה והפרשה נראה כבר בתחילת אברהם ,שנאמר וַיִּ קְ ְב ָּ֨רו אֹ ֶ֜תֹו יִּ ְצ ָׂחֹּ֤ק
ההפטרה בפסוק הראשון :מלכים א וְ יִּ ְשמָׂ ֵעא ּ֙ל בָׂ ָָׂ֔ניו .ואין לתמוה שהרי כבר
פרק-א פסוק א' וְ הַ מֶ לְֶך דָׂ וִּ ד זָׂקֵ ן בָׂ א מת אברהם והיכן השיבה הטובה .אלא
בַ י ִָּׂמים .ומזכיר בזה את אשר נאמר יש לומר שכבר בחייו עשה ישמעאל
באברהם בפרשתנו: תשובה ולכן הוליך את יצחק לפניו.
[כד,א] וְ אַ ְב ָׂרהָׂ ם זָׂקֵ ן בָׂ א בַ י ִָּׂמים.
ובשימת לב ,לא יהיה זה הקשר היחידי ^^^^
לפרשה .אלא כעין כותרת לשלל
עניינים ,שבין אברהם אבינו לדוד
לט
לעומקו של מקרא
חיי שרה
דרכיו .ומהפיכת סדום נתגלגל הדבר המלך :שכן ההפטרה היא מעין המשך
שיצא דוד מרות המואביה. לפעלו של אברהם אבינו ,שהוא אבי
ובדוד נאמר {א} וְ הַ מֶ לְֶך דָׂ וִּ ד זָׂקֵ ן בָׂ א האומה ,והוא הראשון בשבעת הרועים
בַ י ִָּׂמים וַיְ ַכסֻהו בַ ְבג ִָּׂדים וְ ל ֹא יִּ חַ ם לֹו .על שעמדו לישראל ,ודוד המלך הוא
דרך הפשט יהיו בגדיו בגדים המחממים השביעי לרועים הנאמנים .ובשניהם
כפשוטו .אך לעומקו של מקרא יבואר התבררה תוקפה של מלכות,
שהוא כדרך שנאמר ביצחק {בראשית כשבאברהם נאמר בפרשתנו [כג,ו']
כז-כז} ַוי ַָׂרח אֶ ת ֵריחַ ְבגָׂדָׂ יו ,וכדדרש ֹלהים אַ תָׂ ה ְבתֹוכֵנו ,והוא עניין נְ ִּשיא א ִּ
ר' זירא [סנהדרין לז ].אל תיקרי בגדיו של מלכות ,ובדוד המלך נאמר[ :בסוף
אלא בוגדיו ,שכיסוהו לדוד המלך ההפטרה] יְ ִּחי אֲדֹ נִּ י הַ מֶ לְֶך דָׂ וִּ ד לְ עֹ לָׂם.
בבגדים הם הבוגדים המבקשים ליקח וכן מצינו בפרשתנו שאברהם מעמיד
ממנו המלוכה ,ומתוך התגברות על המשך לדורותיו הוא יצחק אבינו
בוגדיו צמחה מלכות שלמה ,ומלך וְ אַ ְב ָׂר ָׂהֵּ֣ם זָׂקֵָ֔ ן ָׂ ָ֖בא בַ י ִּ ִָׂ֑מים ַ ָֽויהוָׂ ָ֛ 'ה בֵ ַ ָ֥רְך
המשיח שנאמר בו "והריחו ביראת ה'". אֶ ת-אַ ְב ָׂר ָׂהָ֖ם בַ כָֹֽ ל (כד,א') וכפירוש
רש''י בפסוק זה :בַ כָֹֽ ל עולה בגימטריא
ועוד לעניין כיסוי ומַ ֲעטֶ ה, בן ,ומאחר שהיה לו בן ,היה צריך
התשובה והגאולה בהפטרה להשיאו אשה .וכן בהפטרתנו דוד המלך
מעמיד המשך למלכותו הוא שלמה
וְ הַ מֶ לְֶך דָׂ וִּ ד זָׂקֵ ן בָׂ א בַ י ִָּׂמים המלך{ :ל} כִּ י ַכ ֲאשֶ ר נִּ ְשבַ עְ ִּתי וגו' כִּ י
ְשֹלמֹ ה ְבנְֵך יִּ ְמֹלְך אַ ח ֲַרי וְ הוא יֵשֵ ב עַל
וַיְ ַכסֻהו בַ ְבג ִָּׂדים וְ ל ֹא יִּ חַ ם לֹו
כִּ ְס ִּאי תַ ְחתָׂ י.
(מלכים א ,פרק א ,פסוק א')
מפרש רש''י ולא יחם לו :אמרו
ולעומקו של מקרא יאָׂ מר כי בשניהם,
רבותינו (ברכות סב ב) :כל המבזה
באברהם ובדוד נאמרו כיסויים ,שיש
בגדים ,אינו נהנה מהם לסוף ,לפי
לגלותם ,כי עניין אחד להם .באברהם
שקרע את כנף המעיל לשאול .ומדרש
אומר הקב''ה ַ ָֽה ְמכַסֶ ה אֲ נִּ י ֵ ָֽמאַ ְב ָׂרהָׂ ם
אגדה :אמר רב שמואל בר נחמני:
ֲאשֶ ר אֲ נִּ י עֹ ֶ ָֽשה ,והיינו שגילה לו את
כשראה דוד את המלאך עומד
בירושלים וחרבו בידו ,נצטנן דמו
מ
לעומקו של מקרא
חיי שרה
''וְ ל ֹא־יָׂכֹ ל דָׂ ויד ָׂל ֶלכֶת לְ ָׂפנָׂיו לדְ רֹ ש מיראתו .ומובא ְבפִּ ְרקֵ י דרבי אלִּ י ֶעזֶר
אֱֹלהים כי נבְ עַת מפְ ני חֶ ֶרב מַ לְ אַ ְך ה''' ְבפ ֶֶרק מג :רבי אֲבָׂ הּו אֹומר :תֵ דַ ע לְ ָך כֹ חַ
ודרשינן סמוכים ,כתיב בסוף שמואל הַ ְתשובָׂ ה ,מדָׂ וד מֶ לְֶך י ְש ָׂראל ,שֶ נ ְשבַ ע
ב(,כד,טז') וַי ְש ַל ֩ח יָׂדֶׁ֨ ֹו הַ מַ לְ ָׂ ֵּ֥אְך | ָֽיְרּושָׂ ַלם הַ קָׂ דֹוש בָׂ רּוְך הּוא לָׂאָׂ בֹות הָׂ ראשֹונים
לְ שַ חֲתָׂ ּה וַינָׂ ֤חֶ ם יְה ָׂו'ה֙ אֶ לָׂ -ה ֶָׁׂ֣ר ָָׂׂ֔עה ְַ֠וי ֹאמֶ ר לְ הַ ְרבֹות אֶ ת ז ְַרעָׂם כְ כֹוכְ בי הַ שָׂ מַ ים אֲשֶ ר ל ֹא
לַמַ לְ ֵ֞ ָׂאְך הַ מַ ְש ֤חית בָׂ עָׂם֙ ַ ָׂ֔רב ע ָׂ ַ֖תה ֶה ֶֶׁ֣רף י ֶ ָֹׂ֑דָך יסָׂ פר מרֹבּ ,ובָׂ א דָׂ וד ל ְמנֹות מ ְספ ָָׂׂרם ,אֲמַ ר
ליּה הַ קָׂ דֹוש בָׂ רּוְך הּוא :דָׂ וד ,אֲני נ ְשבַ עְ תי
וגו' וכתיב ''וְ ל ֹא־יָׂכֹ ל דָׂ ויד ָׂל ֶלכֶת לְ ָׂפנָׂיו
ַלאֲבֹותָׂ ם לְ הַ ְרבֹות אֶ ת ז ְַרעָׂם וְ אַ תָׂ ה בָׂ אתָׂ
ל ְדרֹ ש אֱֹלהים כי נבְ עַת מפְ ני חֶ ֶרב מַ לְ אַ ְך
לְ בַ טל אֶ ת ְדבָׂ רי -ב ְשבילְ ָך נ ְתנָׂה הַ צ ֹאן
ה'' ואומר הפרקי דר''א :וְ נִּ ְת ַרצֵ ית לְ מַ ֲאכָׂלּ ,ובְ שָׂ ֹלש שָׂ עֹות נָׂפְ לּו מי ְש ָׂראל
ְתשובָׂ תֹו. שבְ עים אֶ לֶף איש ,שֶ ֶנאֱמַ ר'' :וַיפֹ ל מי ְש ָׂראל
שבְ עים אֶ לֶף איש'' (דברי הימים־א כא ,יד).
ומה כתיב בסמוך לו,
וְ הַ מֶ לְֶך דָׂ וד זָׂקן בָׂ א בַ יָׂמים וַיְ ַכסֻהו ַר ִּבי ִּש ְמעֹון אֹומֵ ר :ל ֹא ָׂנפַל מי ְש ָׂראל אֶ לָׂא
בַ בְ גָׂדים וְ ל ֹא יחַ ם לֹו. אֲבישַ י בֶ ן צְ רּויָׂה ,שֶ הָׂ יָׂה שָׂ קּול בְ מַ עֲשָׂ יו
ונתגלגל מכאן המלכת שלמה והוא הַ טֹובים כְ שבְ עים אֶ לֶף איש; '' ֲאנָׂשים'' ל ֹא
הכנה למלך משיח בן דוד לעתיד לבוא ֶנאֱמַ ר כָׂאן ,אֶ לָׂא :איש.
בעת הגיע הגאולה השלימה. וְ שָׂ מַ ע דָׂ וִּ ד וְ קָׂ ַרע אֶ ת בְ גָׂדָׂ יו וְ לָׂבַ ש שַ ק וָׂאפֶר
והרי כסות התשובה והגאולה. וְ ָׂנפַל עַל ָׂפנָׂיו אַ ְרצָׂ ה לפְ ני אֲרֹון בְ רית ה'
וְ הָׂ יָׂה ְמבַ קש ְתשּובָׂ תֹו מלפְ ני הַ קָׂ דֹוש בָׂ רּוְך
הּוא וְ אָׂ מַ ר :רבֹונֹו שֶ ל עֹולָׂם ,אֲני הּוא
נמצאנו למדים כח הכיסוי של התשובה
שֶ חָׂ טָׂ אתי ,הַ עֲבר נָׂא חָׂ טָׂ אתי .וְ נִּ ְת ַרצֵ ית
כדכתיב (תהלים לב,א') לְ דָׂ וד מַ ְשכיל, ְתשובָׂ תֹו.
אַ ְשרי נְשּוי פֶשַ ע כְ סוי חֲטָׂ אָׂ ה .ופירש וְ אָׂ מַ ר לַמַ לְ אָׂ ְך הַ מַ ְשחית :הֶ ֶרף יָׂדֶ יָך ,שֶ ֶנאֱמַ ר:
רש''י שם :אשרי מי שהקב''ה נושא '' ַוי ֹאמֶ ר לַמַ לְ אָׂ ְך הַ מַ ְשחית בָׂ עָׂם ַרב לְָׂך'' (שם
פשע ומכסה חטאיו. ''רב לְָׂך''? אָׂ מַ ר לֹו :אָׂ דָׂ ם ָׂרב שם ,טו) ּומַ הּו ַ
ָׂנפַל מי ְש ָׂראלּ .ומֶ ה עָׂשָׂ ה הַ מַ לְ אָׂ ְך? לָׂקַ ח
ואמרו חז''ל (ירושלמי תענית א,א) ,אין חַ ְרבֹו וְ קִּ ּנְ חָׂ ּה ְבטַ לִּ יתֹו שֶ ל דָׂ וִּ ד.
ישראל נגאלין אלא בתשובה'' וכתב וְ ָׂראָׂ ה דָׂ וִּ ד חַ ְרבֹו שֶ ל מַ לְ אָׂ ְך וְ הָׂ יָׂה ְמ ַרתת
הרמב''ם (הלכות תשובה פ''ז ה''ה), בְ כָׂל איבָׂ ָׂריו עַד יֹום מֹותֹו ,שֶ ֶנאֱמַ ר:
תֹורה שֶ סֹוף יִּ ְש ָׂראֵ ל
וכְ בָׂ ר ִּה ְב ִּטיחָׂ ה ָׂ
מא
לעומקו של מקרא
חיי שרה
ומיָׂד הֵ ן
ַלעֲשֹות ְתשובָׂ ה ְבסֹוף גָׂלותָׂ ן ִּ
נִּ גְ אָׂ לִּ ין.
ולאור כל הנ''ל יש לומר כי אור
התשובה והגאולה כה חזק שיש
לכסותו במעטה וכסות של הצפיה
לגאולה .ובזה יתבאר חיבור ההפטרה
לפרשתנו ,בה מבוארים ג' הכיסויים של
אמונה יראה ואהבת ה' ,כהכנה לגילוי
הכסות של התשובה והגאולה.
^^^^
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
גור-אריה צור | מודיעין עילית
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
