אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok — חיי שרה (2026-11-02)

יציאת כניסת כ"ז חשוון
שבת שבת ה'תשפ"ז
17:22 16:11 ירושלים
17:24 16:25 ת"א
17:22 16:15 חיפה
17:25 16:28 באר שבע
פרשת "חַ יֵּי שָׂ ָׂרה"
בגיל מאה עשרים ושבע שנים ,הולכת שרה לעולמה.
"ו ַָׂתמָׂ ת שָׂ ָׂרה ,בְ ִּק ְריַת ַא ְרבַ ע ִּהוא חֶ בְ רֹון--בְ ֶא ֶרץ כְ נָׂעַ ן; " ַוי ְִּהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה ,מֵּ ָׂאה שָׂ נָׂה וְ עֶ ְש ִּרים שָׂ נָׂה וְ שֶ בַ ע שָׂ נִּיםְ --שנֵּי ,חַ יֵּי שָׂ ָׂרה".
(כג ,א)
ַויָׂב ֹאַ ,אבְ ָׂרהָׂ ם ,ל ְִּספֹד לְשָׂ ָׂרה ,וְ לִּבְ ֹכ ָׂתּה( ".כ"ג ,ב') ימים וְ נַחֲ ל ָָתם לְעֹולָם ואומר המדרש (בראשית רבה נח ,א)" :יֹודֵ עַ ה' יְמֵ י ְת ִמ ִ
אברהם עולה מבאר שבע -שם נתעכב בחזרתו מהעקידה בהר המוריה ,אל ִת ְהיֶה" כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים -בת כ' כבת ז' לנוי בת ק'
חברון ,כדי לספוד לשרה ולעסוק בקבורתה .הקשו המפרשים ,מדוע הכ״ף כבת עשרים שנה לחטא".
של ״וְ לִּבְ ֹכ ָׂתּה״ הוא כ״ף זעירא? ומדוע כתוב מקודם ״לספוד לשרה״ ורק ומפרש רש"י מדוע כפלה התורה בלשונה "ויהיו חיי שרה" ,ושוב "שני חיי
אח״כ ״לבכותה״ ,והרי הבכי קודם להספד? שרה"? מלמד ש"כולם שוין לטובה".
וביאר בעל ״קהלת יצחק״ ע"פ מה שכתוב בפרקי דרבי אליעזר (פ' ל״ב): והנה קולמוסים רבים נשתברו כדי לנסות ולהבין את כוונת רש"י אלה.
״לאחר העקידה בא השטן לשרה וא״ל :״אי שרה לא שמעת מה שנעשה הרי המתבונן בפסוקי התורה ומעלעל מעט בקורות חייה של שרה המובאים
בעולם״ .א״ל :״לאו״ .אמר לה :״לקח אישך הזקן לנער ליצחק והקריבו בה ,יווכח כמה תלאות ויסורים ,נסיונות ומהמורות היו מנת חלקה בחייה;
לעולה והנער בוכה ומילל שלא יכול להינצל" מיד התחילה בוכה ומיללת. ימי אור כשדים ,ימי שבייה במצרים ,לקיחתה לבית אבימלך מלך גרר,
ופרחה נשמתה ומתה .בא אברהם אבינו מצאה שמתה ,שנאמר ״ויבוא צפייתה לזרע של קיימא ,הימים הקשים שישמעאל גדל בביתה ,ועוד.
אברהם לספוד לשרה ולבכותה״ ,מהיכן בא ,מהר המוריה״. לכאורה ,כיצד ניתן להגדיר את כל ימי חייה של שרה שכולם שוין לטובה?
וגם דברים אלה של הפרקי דר״א צרכים ביאור ,שהרי ידוע שגם השטן הוא מיישבים חז"ל ,שכל אדם עובר מצבים קשים ושונים במהלך חייו ,ובכל גיל
שלוחו של מקום ,ומה רצה השטן משרה לאחר מעשה העקידה ,מדוע הבעית עליו להתמודד עם הבעיות התואמות לאותו הגיל:
את שרה? בשנות הנעורים האדם מלא במרץ והתלהבות ,הוא מגלה עולם חדש ,הכל
מבאר בעל "ילקוט לקח טוב" :ידוע שעל כל מצוה שאדם עושה מגיע לו נפלא בעיניו ומגרה .הוא טרם הספיק להשכיל שהעולם איננו משחק ,הוא
שכר; וכנגד זה אם יחטא ויעבור עבירה יקבל את עונשו .ברם ,כאשר אדם בר חלוף ו כל רגע שעובר אין לו תמורה .אך בשלב זה כח התאוה שלו חזק
תוהה על הראשונות ,אזי אין הקב״ה משלם לו שכר עבור המצווה כדכתיב ועוצמתי .קשה לו מאוד להתגבר על היצר המושכו לדבר עבירה .וכיון שכך,
ביחזקאל (לג) ״צִ ְד ַקת הַ צַ ִדיק ל ֹא ַתצִ ילֶּנּו בְ יֹום פִ ְשעֹו״ ,וביארו חז״ל במסכת עיקר עבודתו בתקופת חיים זו היא לסור מרע -עליו לרכז את כוחותיו
קידושין (דף מ ,ב)" ,דההוא בתוהא על הראשונות" .כלומר :כשם שהתשובה במאמץ להתרחק מן הרע ,לרסן ולהגביל את כוחותיו שישמשו אותו לטובה,
מוחקת את העבירה והחרטה מעומק הלב עוקרת את העבירה -הוא הדין לנצל את זמנו כראוי לתורה ומצוות ,ואם רק ישכיל לנתב את הרעננות
כשמתחרט על המצווה שעשה ,ונחשב לו כאילו לא עשאה .ולכן ,אם אחרי והחשק שקיימים בו בנעוריו לענייני הרוח ועבודת ה' ,ייצא נשכר.
קיום מצווה כלשהי בא אדם לידי ביזיון או להפסד ממון וכדו׳ ,עליו לדעת לעת זקנותו של אדם ,שוקטת רתיחת הדמים וכח התאווה נחלש ומתמעט,
שמעמידים אותו עכשיו בניסיון ,שכן הוא דרכו של היצה״ר שכאשר אינו אולם היצר הרע אינו יוצא לפנסיה בשום גיל… התאוות והנסיונות
מצליח למנוע את קיום המצווה ,הוא מנסה לגרום שיתחרט אח״כ על שהתמודד איתם בנעוריו כבר אבדו ממנו ,אך כעת משתמש היצר בשיטות
המעשה הטוב שעשה ויפסיד את מלא שכרו. אחרות ומעמיד את האדם בניסיונות חדשים" :אתה עייף וזקן" ,הוא אומר
נמצא לפי״ז שעושי מצוות עומדים בפני שני ניסיונות ,האחד קודם עשיה לו עם שחר" ,וכבר אין לך את הכוחות הדרושים על מנת לצאת לבית הכנסת
שאז בא השטן ומנסה בכל מיני דרכים למנוע את עצם קיום המצווה; בכל יום .בוודאי פטור אתה מתפילה במניין…" רוצה הוא לשקוע בסוגיה,
והניסיון השני הוא אחרי שגבר על יצרו ועשה המצווה -גם אז בא השטן והיצר מצטרף אליו לחברותא ולוחש לו" :בגילך ,עליך לחפש עניינים קלים
לגרום שיתחרט ויעקור עי״ז את המצווה למפרע. יותר לעסוק בהם…"
כך נפתחת לה מערכה חדשה במלחמת היצר של האדם .כעת עיקר עבודתו
גם בעקידת יצחק אנו מוצאים את שני הניסיונות האלה .בדרך לעקידה היא "עשה טוב" – לא לחפש פטורים והקלות ,אלא להשתדל ולהתאמץ
הרבה השטן בניסיונות לעכב את אברהם ויצחק בדרכם ולמנוע את עמידת לעשות ככל שביכולתו.
אברהם בניסיון הגדול הזה .כשראה שהדבר לא עלה בידו פנה אל הדרך
לסיכום :אדם צעיר – אינו מתעצל לקיים את המצוות ,אך קשה לו להתגבר השניה וניסה להביא את אברהם לידי חרטה .בטוח היה היצר שאם ימית
על כח הרע .הזקן לעומתו ,אינו ממהר לדבר עבירה ,אך גם את המצוות הוא את שרה ,יתחרט אברהם על שעמד בניסיון העקידה ויתהא על הראשונות.
(לדעת בעל "מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' )245הניסיון הגדול ביותר בחיי כבר אינו מקיים במלא כוחותיו.
אך אצל שרה אמנו החלוקה הזאת לא היתה קיימת .כל שנותיה היו שוות אברהם אבינו היה דווקא כשחזר מהעקידה ומצא שמתה עליו שרה אשתו)
לטובה .גם כשהזקינה והיתה בת מאה – היתה כבת עשרים לעניין עשה טוב,
וקיימה את המצוות בזריזות ובכוח .גם כשהייתה צעירה ,מנעה עצמה מן אך אברהם שהתמצא בתחבולות השטן ומזימותיו ,עמד גם בניסיון הזה.
אע"פ שהיה באבל גדול ,תחילה הלך לספוד את שרה ,כלומר לספר מעשיה העבירה כאשה מבוגרת ,שכח התאווה נחלש אצלה.
הטובים ,הבליג על צערו ומעט בבכי .רמז לכך נתנה התורה בכותבה
ואמר הגה"צ רבי שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל ,בספרו 'מעיל שמואל' על ״ולבכותה״ בכ״ף זעירא .שכן ידע אברהם שאם יראוהו מרבה בבכי יאמרו
התורה :לפי שכל העת הייתה חוקרת ומחפשת כאברהם מי הוא הבורא שהוא מתחרט על מעשה העקידה לפי שהעקידה גרמה לו שיאבד את אשתו
האמיתי של העולם ,ובמשך כל אותו הזמן לא פסקה מלהתחקות אחר קסם הצדקת .ובזה נתרץ גם את קושיתנו השניה על סדר הכתובים ,כי דרך
התורה היא לנקוט את הדבר העיקרי תחילה – "ל ְִספֹד לְשָ ָרה" ,ורק אח״כ סוד הבריאה ,על כן ,היטב שייך להגדיר את כל ימי חייה כשוין לטובה.
מעתה ,נבין מה הוא השבח שמשבחת התורה את שרה ,שכל שנותיה היו נאמר ״ולבכותה״.
שוין לטובה .אין הכוונה שהיו שוין מבחינת הקשיים והנסיונות שעברו אברהם ידע על ייחודה של מערת המכפלה שבחברון ,שם נקברו אדם
עליה ,אלא הכוונה היא ,שלמרות הקשיים שהתמודדה איתם היא לא הראשון וחווה אשתוַ " :וי ָָקם ַאבְ ָרהָ ם ַוי ְִש ַתחּו לְעַ ם-הָ ָא ֶרץ ,לִבְ נֵי-חֵ תַ .ויְדַ בֵ ר
הרפתה מלעבוד את ה' בשלימות ובאמונה ,והמצבים הללו לא רק שלא ִא ָתם ,לֵאמֹרִ :אם-יֵש ֶאת-נַפְ ְשכֶם ,ל ְִקבֹר ֶאת-מֵ ִתי ִמ ְל ָפנַיְ --שמָ עּונִיּ ,ופִ גְ עּו-לִי
העיבו עליה מלאחוז בדרך ובנתיב ששאפה להגיע ,אלא אף הם היו חלק בְ עֶ פְ רֹון בֶ ן-צֹחַ ר .וְ י ִֶתן-לִיֶ ,אתְ -מ ַ
עָׂרת הַ מַ כְ ֵּפלָׂה אֲ שֶ ר-לֹו ,אֲ שֶ ר ,בִּ ְקצֵּ ה שָׂ דֵּ הּו:
בלתי נפרד משגרת חייה' .כולם שוין לטובה' ,בדביקות ובאדיקות להגיע אל בְ כֶסֶ ף מָ לֵא י ְִת ֶנּנָה לִי ,בְ תֹוכְ כֶם--לַאֲ חֻ זַתָ -קבֶ ר( ".כ"ג ,ז-ט)
המטרה הנכספת ,לשלימות בעבודת ה' ולהזריח את האמונה בעולם
הזהר הקדוש מגלה לנו כיצד גילה אברהם אבינו את אותה מערה:
הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל ,ראש ישיבת מיר ,עורר בשיחותיו שכדי היה זה כאשר רצה אברהם לתת למלאכים שבאו אליו (פרשת וירא) ,ג'
לזכות למעלה זו של 'כולם שוין לטובה' ,העצה היעוצה היא לאדם שיקבע לשונות של פרים .כתוב שם" :וְ ֶאל-הַ בָ ָקרָ ,רץ ַאבְ ָרהָ ם" ולא כתוב "ואל
לעצמו לחיות בתוך סדר יום קבוע ויציב ,שלא יזוז ולא ישנה ממנו בשום הבקר הלך אברהם" ,אלא רצתה התורה לרמזנו ,כי אותו הבקר ברח עד
אופן .כי אחת מתכונות היצר הוא לבלבל את האדם ,והדרך הפשוטה והקלה לאותה המערה ונכנס אברהם אבינו אחריו וראה שם אור גדול והריח ריח גן
שלו לעשות זאת זה הוא על ידי שיבוש סדר יומו .בכך הוא גורם לו ללכת עדן ,ואז הבין שאדם וחוה קבורים שם.
לישון מאוחר ,ופועל היוצא ממנו הוא איבוד צלילות הדעת ,תשישות
ועייפות מיותרת ,וזה פתח לכשלונות רבים; להתגברות הכעס ,לחוסר כוונה ואכן "בעל הטורים" בפרשת וירא כתב שם" :ואל הבקר רץ" – אותיות
בתפילה ,לחוסר סבלנות ועוד .אך במידה והאדם קובע את סדר יומו "ואל הקבר רץ" ,שרץ אחריו למערה .וחכמים מצביעים על מיקום אוהל
במסמרות ,על ידי כך הוא מגיע לישוב הדעת ולשלוה מיוחדת ,שאך תסייע אברהם ַ " -וי ֵָרא ֵאלָיו ה' ,בְ ֵאֹלנֵי מַ ְמ ֵרא; וְ הּוא יֹשֵ ב פ ֶַתח-הָ אֹהֶ ל ,כְ חֹם הַ יֹום"
– במקום בית רומנו – מקום ישיבת שבי חברון בימינו. לו להתרומם ולהתעלות בכל התחומים.
ואת דרך האבות ממשיך יוסף שמוצא מהבור במצרים ועומד לפני פרעה עם מות שרה ,עוברת התורה לתיאור מפורט של בחירתה והבאתה של רבקה
ֹלקיםַ ,י ֲענֶה ֶאת- שהיה בשיא הכפירה ,ובאמונה שלמה אומר לו" :בִ לְעָ דָ י :אֱ ִּ להיות לאשת יצחק .אברהם שגר היה באותה שעה בארץ ישראל ,מעוניין
ֹלקים עֹשֶ הִ ,הגִ יד ֹה...,את אֲ שֶ ר הָׂ אֱ ִּ
ֵ ְשלֹום פ ְַרעֹה ...וַי ֹאמֶ ר יֹוסֵ ף ֶאל-פ ְַרע היה להשתקע בארץ ולהתאזרח בה .לכאורה ,אין לך דרך טובה יותר
ְלפ ְַרעֹה ....וְ עַ ל ִהשָ נֹות הַ חֲ לֹום ֶאל-פ ְַרעֹהַ ,פעֲמָ יִם--כִ י-נָכֹון הַ דָ בָ ר מֵ עִ ם להתאזרח במקום ,ולהשפיע על דרכיו מאשר שידוכין עם אנשי המקום,
ֹלקים ַל ֲעשֹתֹו.''.ומביא את פרעה לומר" :וַי ֹאמֶ ר פ ְַרעֹה, ּוממַ הֵ ר הָׂ אֱ ִּ
ֹלקיםְ , הָׂ אֱ ִּ ואברהם יכול היה להתחתן במלכי הארץ ונכבדיה .דבר זה ניתן ללמוד הן
ֹלקים בֹו .''.על כן :יפות שיחות ֶאל-עֲבָ דָ יו :הֲ נ ְִמצָ א ָכזֶהִ --איש ,אֲ שֶ ר רּוחַ אֱ ִּ מהגר שפחת שרי ,שהייתה בתו של פרעה ונמסרה להיות שפחה בביתו של
כאלה לפני ה' יתברך שמביאות את שומעיהם לדבר דברי אמונה. אברהם ,והן מדבריהם של בְ נֵי-חֵ ת כאשר בא אברהם לרכוש אחוזת קבר:
ֹלקים ַא ָתה בְ תֹוכֵנּו" .אך אברהם לא שת ליבו לכל אלה ,בנות כנען "נ ְִשיא אֱ ִ
אתנּו ,וַי ֹאמֶ ר הָׂ עֶ בֶ ד,
הלְֵּך בַ שָׂ דֶ ה ל ְִּק ָׂר ֵּ
אינן באות בחשבון" .ל ֹאִ -ת ַקח ִאשָ ה ,לִבְ נִיִ ,מבְ נֹות הַ כְ ַנ ֲענִי ,אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י יֹושֵ ב "וַת ֹאמֶ ר ֶאל-הָׂ עֶ בֶ דִּ ,מי-הָׂ ִּאיש הַ ָׂלזֶה הַ ֹ
הּוא אֲ ֹדנִּי; ו ִַּת ַקח הַ צָׂ עִּ יף ,ו ִַּת ְתכָׂס( ".כד ,סה) בְ ִק ְרבֹו( ".כ"ד ,ג') ,מזהיר אברהם את אליעזר עבדו.
כאשר ראתה רבקה מרחוק את יצחק ,בעלה לעתיד ,היא התכסתה בצעיף,
לכאורה תוספת המילים" :אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י יֹושֵ ב בְ ִק ְרבֹו" ,נראית מיותרת ,וכי לא "ו ִַּת ַקח הַ צָׂ עִּ יף ,ו ִַּת ְתכָׂס .".רש"י מסביר את הצד הדקדוקי של המילה
די היה לומר :לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני? מפרש האור החיים "ו ִַת ְתכָס" " -לשון ותתפעל ,כמו ותקבר ,ותשבר".
הקדוש שהתוספת באה להסביר לאליעזר את גודל השחתתם של בני ויש לשאול :מדוע בחר רש"י בשתי דוגמאות אלה דווקא?
הכנעני ,שאפילו שאברהם אבינו בקרבם הם לא הושפעו ממנו לטובה .הסביר האדמו"ר הזקן מסדיגורא :מפני שהיתה זו העת שבה עמד יצחק
למרות שהצלחתי בעבר בקרב אחרים ,אומר אברהם ,לצערי לא הצלחתי לשאת את רבקה לאישה.
להשפיע על הכנענים לשנות את דרכם על אף "אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י יֹושֵ ב בְ ִק ְרבֹו ,".לכן שלוש פעמים בימי חייו נמצא האדם במרכז העניינים :כאשר הוא נולד ,הכל
"ל ֹאִ -ת ַקח ִאשָ ה ,לִבְ נִיִ ,מבְ נֹות הַ כְ ַנ ֲענִי" ,כי אין לי כל סיכוי לשנותה ולחנכה .מכרכרים סביב .כאשר הוא מתחתן ,הכל שמחים אתו בשמחתו .וכאשר
על כן ,מבקש אברהם מעבדו הנאמן :לך ,אליעזר ,לארם נהריים ,והבא הוא נפטר ,הכל מלווים אותו.
בעת היולדו ,הכל מכרכרים סביבו ,אבל הוא אינו מבין מאומה ,והיותו משם אישה לבני ,אישה לעם ישראל.
במרכז העניינים אינה מעלה ואינה מורידה עבורו מאומה.
וכך ,ברוח החינוך שקיבל בבית אדונו ,אליעזר מגיע אל ארם נהריים ,אל בעת פטירתו ,הכל מלווים אותו ,אבל הוא אינו חש במאומה.
"מחּוץ לָעִ יר ֶאל בְ ֵאר הַ מָ יִם ,לְעֵ ת ברם ,ביום חופתו ,יכול האדם להרגיש גאווה ,הכל רוקדים סביבו והכל עיר נחור ,הוא מבריך את עשרת הגמליםִ ,
שמחים איתו ,ועקב הימצאו במרכז השמחה וההתעניינות – יכול שיתגאה, עֶ ֶרב ,לְעֵ ת צֵ את הַ שֹאֲ בֹת" ונושא תפילה:
"וְ הָׂ יָׂה הַ ַנע ֲָׂר ,אֲ שֶ ר אֹמַ ר ֵּאלֶיהָׂ הַ ִּטי-נָׂא כַדֵּ ְך וְ ֶא ְש ֶתה ,וְ ָׂא ְמ ָׂרה ְש ֵּתה ,וְ גַם -וחלף החדווה – יתנשא!
יום החופה הוא רק ביטוי להצלחה העלולה לסחרר את ראשו של אדם, הכ ְַח ָׂת ,לְעַבְ ְדָך ְליִּצְ חָׂ ק " (כ"ד ,י"ד) גְ מַ לֶיָך ַא ְש ֶקה--א ָֹׂתּה ֹ
הכ ְַח ָׂת" – "ראויה היא לו ,שתהא גומלת חסדים ,וכדאי ליכנס והפתרון הוא להיזכר במעגל החיים ,שכשם שאדם בא לעולם כך הוא ייפרד רש"י" :א ָֹׂתּה ֹ
בביתו של אברהם" .דהיינו אם היא שלמה במידת החסד ובהטבתה לזולת -מן העולם .ולכן ,התרופה למניעת גאוות החתן והכלה ,היא להיזכר ביום
הלידה ,וביום הפטירה ,והכל נכנס לפרופורציה. היא יכולה להסתפח לבית אברהם ולהינשא ליצחק.
לפיכך הביא רש"י שתי דוגמאות אלה :ותיקבר – קבורה; "ותישבר" –
פעם שאל חסיד אחד את הרה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע על בחור פלוני שהציעו לידה ,מלשון יושבת על המשבר ,לרמז ,שרבקה זכרה היטב את תפקידה
לו כשידוך .אמר לו הרה"ק 'בעל מידות טובות' הוא ,ותדע שזה העיקר ,כי בעולם ,וגם בשעת שמחה גדולה לא גאה ליבה( .ותן חלקנו)
הנה אף לאחר שראה אליעזר ש'עלו המים לקראתה' לא התפעל מכך וביקש
לראות מידותיה אם טובות הם ואם בעלת חסד היא כי זה עיקר גדולתו של יש ימים "חיים" ויש ימים "מתים" .יום מת הוא יום אשר עבר ואיננו.
אדם .ואמרו חכמים :כי ה'מופתים' מעשי ה' המה ,ואילו שבירת המידות – אדם קם ,אכל ,שתה ,הספיק מה שהספיק ,נהנה כמה שנהנה ,העביר עוד
יום ,ו -זהו .היום הזה מת .כמו יומן שנה שתולשים ממנו דף וזורקים, יגיעתו של אדם הוא( .בשם הרה"ק מקאזמיר זיע"א)
תולשים עוד דף וזורקים ,עד שהוא מתרוקן .כך אדם שורף יום ועוד יום,
ומה יוצא לו בסוף? במה החיים שלו מסתכמים? בכך וכך טונות של אוכל ו ָָׂׂאב ֹא הַ יֹוםֶ ,אל-הָׂ עָׂ יִּן; ( "...כ"ד מ"ב)
שטחן ,כך וכך שעות שינה ,כך וכך כסף שהרוויח ,וכך וכך כסף שהוציא או ". הארץ לו שקפצה מכאן באתי ומפרש רש"י" :היום יצאתי והיום
מסופר על הגאון הקדוש רבי שבתי כהן זיע"א בעל הש"ך ,שעוד בימי ילדותו הפסיד (ההפרש ביניהם זה כבר לא עניינו ,זה עניינם של היורשים).
ניכר היה בחריפות שכלו ובתפיסת המהירה .בהיותו כבן ארבע שנים והוא על הנאות כאלו ואחרות שחלפו ואינן ,אמר ישעיהו הנביא (מט ,ד):
ֵיתי". יושב בחדר עם שאר התינוקות החוזרים על פרשת השבוע ,פרשת חיי שרה "וַאֲ נִי ָאמַ ְר ִתי ל ְִריק ָיגַעְ ִתיְ ,לתֹהּו וְ הֶ בֶ ל כ ִֹחי כִ ל ִ
עם פירוש רש"י .כשהגיעו לסיפורו של אליעזר עבד אברהם ,שסיפר להורי אבל יש יומני חיים שונים מאלה! יומנים בהם הדפים אינם נתלשים
רבקה "ואבוא היום אל העין" ,חזרו הילדים לפני רבם על דברי רש"י ונזרקים ,אלא מתמלאים ונשמרים ,דף ועוד דף ,יום ועוד יום ,עד אשר
הקדוש ,שכתב "היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הדרך" .שאל ילד הופכים למסכת חיים נצחית .הנה -כך נאמר על אברהם אבינו ,אבי האומה
אחד :איך לא חשש אליעזר לספר לפני הורי רבקה שהיתה לו קפיצת הדרך? הישראלית" :וְ ַאבְ ָׂרהָׂ ם ז ֵָּׂקן ,בָׂ א בַ י ִָּׂמים" (כ"ד ,א').
בגיל צעיר הכיר אברהם את בוראו ,וכל חייו היו מלאי עשייה ,ומעידה עליו ואולי לא יאמינו לו?
התורה 'ואברהם זקן בא בימים' ,ופירשו חכמים שזה מרמז על השלימות והשיב, הפעוט שבתי קפץ זו. שאלה על לענות מה ידע לא מלמד התינוקות
והלא לפני מספר פסוקים כתוב מה שסיפר אליעזר (פסוק ל"ו) "ו ֵַתלֶד שָ ָרה שזכה לה א"א ,בא עם כל הימים שלו ,דהיינו שניצל כל רגע בחייו לעבודת
ֵאשֶ ת אֲ ֹדנִי בֵ ן ,לַא ֹדנִיַ ,אחֲ ֵרי ,זִ ְקנ ָָתּה; ַוי ִֶתן-לֹוֶ ,את-כָל-אֲ שֶ ר-לֹו ,".ומפרש ה' יתברך -שימיו היו מלאים בתוכן ובמשמעות ובכל יום ויום צעד
רש"י שטר מתנה הראה להם ,והרי מתוך שטר המתנה שנכתב בו ביום ,יכול והתקדם .וכותב הרב חיים בן בצלאל( ,אחיו הגדול של המהר"ל מפראג)
בספרו ספר החיים (י ,א)" :אדם דואג על איבוד דמיו (כספו) ואינו דואג על היה אליעזר להוכיח להם אמיתת דבריו שקפצה לו הדרך.
איבוד ימיו ,דמיו אינם עוזרים ,ואילו ימיו אינם חוזרים - ".רגע שעובר אינו ֹאמרּו ,מֵּ ה' יָׂצָׂ א הַ דָׂ בָׂ ר;" (כ"ד ,נ')
תּואל וַי ְ " ַויַעַ ן לָׂבָׂ ן ּובְ ֵּ
בפרשת חיי שרה התורה מאריכה ומספרת בפרטי פרטים כיצד מצא אליעזר חוזר" .אין אבדה כאבדת הזמן".
עבד אברהם את רבקה כאישה ליצחק ,ולאחר מכן חוזרת ומספרת את כתב רבנו יונה" :כשבני אדם פוסקים ממלאכתם ומעסקיהם והולכים
לבתיהם ,או יושבים בקרנות ,כשהם בטלים או משיחים בדברים בטלים, אותם פרטים כשהפעם אליעזר אומר אותם לבתואל ולבן.
ולכאורה מדוע אחר שכבר פרטה את הדברים חוזרת התורה ומפרטת אותם רעתם רבה וחטאתם כבדה מאוד ".אדם זריז ואץ ברגליו למלאכתו
כנאמרים מפי אליעזר? ועל כך אומר רש''י" :אמר רבי אחא :יפה שיחתן של ולעסקיו ,ואיך ישכח את חיי האמת ולא ייתן חלק מהיום ללמוד? ואל יאמר
עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים ,שהרי פרשה של אליעזר כפולה בליבו עוד עת לעשות לה' ,לקרוא בתורה ולעסוק במצוות וצדקות.
חייב אדם לתקן מקום וזמן ללמוד מקרא כל אחד לפי ערכו ,וכאשר יפנה בתורה ,והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה".
ופירושו חכמים :את כל כוחו ,ריכז אברהם אבינו במאמץ לגרום לכל באי מעסקיו ,יסור שמה ,ויחשוב על קיצו ויבין לאחריתו.
עולם להאמין ולאהוב את ה' יתברך ,וכך גם לימד את אליעזר עבדו ,ומסכם שלמה המלך ,את דברי חכמתו ועצותיו המעשיות לחיים בספר
ֹלקים י ְָרא וְ ֶאתִ -מצְ ו ָֹתיו ְשמֹור, וכשאליעזר מדבר עם בתואל ולבן שהיו שקועים בעבודה זרה ,הוא מספר קהלת ואומר" :סֹוף דָ בָ ר ,הַ כֹל נ ְִשמָ עֶ :את-הָ אֱ ִ
ֹלקי אֲ ֹדנִי ַאבְ ָרהָ םִ ,אם-י ְֶשָך -כִ י-זֶה כָל-הָ ָאדָ ם".להם בלשונו "ו ָָאב ֹא הַ יֹוםֶ ,אל-הָ עָ יִן; ָואֹמַ ר ,ה' אֱ ֵ
ֹלקי אֲ ֹדנִי זה כל האדם .נקודה .אין זה משנה אלו הצלחות הצלחת ,כמה כסף הרווחת, ּנָא מַ צְ לִיחַ דַ ְרכִ י ...,ו ֶָאקֹד ו ֶָא ְש ַתחֲ וֶה ,לַה'; וָאֲ בָ ֵרְךֶ ,את-ה' אֱ ֵ
מה אכלת ועל מה ישנת ,באיזו עבודה עבדת .הכל תפל ,הכל שולי. ַאבְ ָרהָ ם ,אֲ שֶ ר ִהנְחַ נִי בְ דֶ ֶרְך אֱ מֶ ת''...
לשון זו ,של אמונה ברורה בבורא יתברך ,מביא את בתואל ולבן ממעמקי את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור -זה כל האדם .ובשורה התחתונה:
ֹאמרּו ,מֵּ ה' יָׂצָׂ א אם זכית בחיים שלך לעשות את רצון ה'' ,עלית על הרכבת הנכונה' ,החיים תּואל וַי ְ העבודה הזרה לה הם סוגדים לומרַ " :ויַעַ ן לָבָ ן ּובְ ֵ
שלך מיצו את מטרתם .ואם לא ...עדיין לא מאוחר לשנות! ּות ִהי ִאשָ ה לְבֶ ן-אֲ ֹדנֶיָך ,כַאֲ שֶ ר ִדבֶ ר ה'.''. הַ דָׂ בָׂ רְ ...
