gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יציאת‬ ‫כניסת‬ ‫כ"ז חשוון‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫ה'תשפ"ז‬ ‫‪17:22‬‬ ‫‪16:11‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪17:24‬‬ ‫‪16:25‬‬ ‫ת"א‬ ‫‪17:22‬‬ ‫‪16:15‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪17:25‬‬ ‫‪16:28‬‬ ‫באר שבע‬ ‫פרשת "חַ יֵּי שָׂ ָׂרה"‬ ‫בגיל מאה עשרים ושבע שנים‪ ,‬הולכת שרה לעולמה‪.‬‬ ‫"ו ַָׂתמָׂ ת שָׂ ָׂרה‪ ,‬בְ ִּק ְריַת ַא ְרבַ ע ִּהוא חֶ בְ רֹון‪--‬בְ ֶא ֶרץ כְ נָׂעַ ן;‬ ‫" ַוי ְִּהיּו חַ יֵּי שָׂ ָׂרה‪ ,‬מֵּ ָׂאה שָׂ נָׂה וְ עֶ ְש ִּרים שָׂ נָׂה וְ שֶ בַ ע שָׂ נִּים‪ְ --‬שנֵּי‪ ,‬חַ יֵּי שָׂ ָׂרה‪".‬‬ ‫(כג‪ ,‬א)‬ ‫ַויָׂב ֹא‪ַ ,‬אבְ ָׂרהָׂ ם‪ ,‬ל ְִּספֹד לְשָׂ ָׂרה‪ ,‬וְ לִּבְ ֹכ ָׂתּה‪( ".‬כ"ג‪ ,‬ב')‬ ‫ימים וְ נַחֲ ל ָָתם לְעֹולָם‬ ‫ואומר המדרש (בראשית רבה נח‪ ,‬א)‪" :‬יֹודֵ עַ ה' יְמֵ י ְת ִמ ִ‬ ‫אברהם עולה מבאר שבע ‪ -‬שם נתעכב בחזרתו מהעקידה בהר המוריה‪ ,‬אל‬ ‫ִת ְהיֶה" כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים ‪ -‬בת כ' כבת ז' לנוי בת ק'‬ ‫חברון‪ ,‬כדי לספוד לשרה ולעסוק בקבורתה‪ .‬הקשו המפרשים‪ ,‬מדוע הכ״ף‬ ‫כבת עשרים שנה לחטא‪".‬‬ ‫של ״וְ לִּבְ ֹכ ָׂתּה״ הוא כ״ף זעירא? ומדוע כתוב מקודם ״לספוד לשרה״ ורק‬ ‫ומפרש רש"י מדוע כפלה התורה בלשונה "ויהיו חיי שרה"‪ ,‬ושוב "שני חיי‬ ‫אח״כ ״לבכותה״‪ ,‬והרי הבכי קודם להספד?‬ ‫שרה"? מלמד ש"כולם שוין לטובה"‪.‬‬ ‫וביאר בעל ״קהלת יצחק״ ע"פ מה שכתוב בפרקי דרבי אליעזר (פ' ל״ב)‪:‬‬ ‫והנה קולמוסים רבים נשתברו כדי לנסות ולהבין את כוונת רש"י אלה‪.‬‬ ‫״לאחר העקידה בא השטן לשרה וא״ל‪ :‬״אי שרה לא שמעת מה שנעשה‬ ‫הרי המתבונן בפסוקי התורה ומעלעל מעט בקורות חייה של שרה המובאים‬ ‫בעולם״‪ .‬א״ל‪ :‬״לאו״‪ .‬אמר לה‪ :‬״לקח אישך הזקן לנער ליצחק והקריבו‬ ‫בה‪ ,‬יווכח כמה תלאות ויסורים‪ ,‬נסיונות ומהמורות היו מנת חלקה בחייה;‬ ‫לעולה והנער בוכה ומילל שלא יכול להינצל" מיד התחילה בוכה ומיללת‪.‬‬ ‫ימי אור כשדים‪ ,‬ימי שבייה במצרים‪ ,‬לקיחתה לבית אבימלך מלך גרר‪,‬‬ ‫ופרחה נשמתה ומתה‪ .‬בא אברהם אבינו מצאה שמתה‪ ,‬שנאמר ״ויבוא‬ ‫צפייתה לזרע של קיימא‪ ,‬הימים הקשים שישמעאל גדל בביתה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אברהם לספוד לשרה ולבכותה״‪ ,‬מהיכן בא‪ ,‬מהר המוריה״‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬כיצד ניתן להגדיר את כל ימי חייה של שרה שכולם שוין לטובה?‬ ‫וגם דברים אלה של הפרקי דר״א צרכים ביאור‪ ,‬שהרי ידוע שגם השטן הוא‬ ‫מיישבים חז"ל‪ ,‬שכל אדם עובר מצבים קשים ושונים במהלך חייו‪ ,‬ובכל גיל‬ ‫שלוחו של מקום‪ ,‬ומה רצה השטן משרה לאחר מעשה העקידה‪ ,‬מדוע הבעית‬ ‫עליו להתמודד עם הבעיות התואמות לאותו הגיל‪:‬‬ ‫את שרה?‬ ‫בשנות הנעורים האדם מלא במרץ והתלהבות‪ ,‬הוא מגלה עולם חדש‪ ,‬הכל‬ ‫מבאר בעל "ילקוט לקח טוב"‪ :‬ידוע שעל כל מצוה שאדם עושה מגיע לו‬ ‫נפלא בעיניו ומגרה‪ .‬הוא טרם הספיק להשכיל שהעולם איננו משחק‪ ,‬הוא‬ ‫שכר; וכנגד זה אם יחטא ויעבור עבירה יקבל את עונשו‪ .‬ברם‪ ,‬כאשר אדם‬ ‫בר חלוף ו כל רגע שעובר אין לו תמורה‪ .‬אך בשלב זה כח התאוה שלו חזק‬ ‫תוהה על הראשונות‪ ,‬אזי אין הקב״ה משלם לו שכר עבור המצווה כדכתיב‬ ‫ועוצמתי‪ .‬קשה לו מאוד להתגבר על היצר המושכו לדבר עבירה‪ .‬וכיון שכך‪,‬‬ ‫ביחזקאל (לג) ״צִ ְד ַקת הַ צַ ִדיק ל ֹא ַתצִ ילֶּנּו בְ יֹום פִ ְשעֹו״‪ ,‬וביארו חז״ל במסכת‬ ‫עיקר עבודתו בתקופת חיים זו היא לסור מרע ‪ -‬עליו לרכז את כוחותיו‬ ‫קידושין (דף מ‪ ,‬ב)‪" ,‬דההוא בתוהא על הראשונות"‪ .‬כלומר‪ :‬כשם שהתשובה‬ ‫במאמץ להתרחק מן הרע‪ ,‬לרסן ולהגביל את כוחותיו שישמשו אותו לטובה‪,‬‬ ‫מוחקת את העבירה והחרטה מעומק הלב עוקרת את העבירה ‪ -‬הוא הדין‬ ‫לנצל את זמנו כראוי לתורה ומצוות‪ ,‬ואם רק ישכיל לנתב את הרעננות‬ ‫כשמתחרט על המצווה שעשה‪ ,‬ונחשב לו כאילו לא עשאה‪ .‬ולכן‪ ,‬אם אחרי‬ ‫והחשק שקיימים בו בנעוריו לענייני הרוח ועבודת ה'‪ ,‬ייצא נשכר‪.‬‬ ‫קיום מצווה כלשהי בא אדם לידי ביזיון או להפסד ממון וכדו׳‪ ,‬עליו לדעת‬ ‫לעת זקנותו של אדם‪ ,‬שוקטת רתיחת הדמים וכח התאווה נחלש ומתמעט‪,‬‬ ‫שמעמידים אותו עכשיו בניסיון‪ ,‬שכן הוא דרכו של היצה״ר שכאשר אינו‬ ‫אולם היצר הרע אינו יוצא לפנסיה בשום גיל… התאוות והנסיונות‬ ‫מצליח למנוע את קיום המצווה‪ ,‬הוא מנסה לגרום שיתחרט אח״כ על‬ ‫שהתמודד איתם בנעוריו כבר אבדו ממנו‪ ,‬אך כעת משתמש היצר בשיטות‬ ‫המעשה הטוב שעשה ויפסיד את מלא שכרו‪.‬‬ ‫אחרות ומעמיד את האדם בניסיונות חדשים‪" :‬אתה עייף וזקן"‪ ,‬הוא אומר‬ ‫נמצא לפי״ז שעושי מצוות עומדים בפני שני ניסיונות‪ ,‬האחד קודם עשיה‬ ‫לו עם שחר‪" ,‬וכבר אין לך את הכוחות הדרושים על מנת לצאת לבית הכנסת‬ ‫שאז בא השטן ומנסה בכל מיני דרכים למנוע את עצם קיום המצווה;‬ ‫בכל יום‪ .‬בוודאי פטור אתה מתפילה במניין…" רוצה הוא לשקוע בסוגיה‪,‬‬ ‫והניסיון השני הוא אחרי שגבר על יצרו ועשה המצווה ‪ -‬גם אז בא השטן‬ ‫והיצר מצטרף אליו לחברותא ולוחש לו‪" :‬בגילך‪ ,‬עליך לחפש עניינים קלים‬ ‫לגרום שיתחרט ויעקור עי״ז את המצווה למפרע‪.‬‬ ‫יותר לעסוק בהם…"‬ ‫כך נפתחת לה מערכה חדשה במלחמת היצר של האדם‪ .‬כעת עיקר עבודתו‬ ‫גם בעקידת יצחק אנו מוצאים את שני הניסיונות האלה‪ .‬בדרך לעקידה‬ ‫היא "עשה טוב" – לא לחפש פטורים והקלות‪ ,‬אלא להשתדל ולהתאמץ‬ ‫הרבה השטן בניסיונות לעכב את אברהם ויצחק בדרכם ולמנוע את עמידת‬ ‫לעשות ככל שביכולתו‪.‬‬ ‫אברהם בניסיון הגדול הזה‪ .‬כשראה שהדבר לא עלה בידו פנה אל הדרך‬ ‫לסיכום‪ :‬אדם צעיר – אינו מתעצל לקיים את המצוות‪ ,‬אך קשה לו להתגבר השניה וניסה להביא את אברהם לידי חרטה‪ .‬בטוח היה היצר שאם ימית‬ ‫על כח הרע‪ .‬הזקן לעומתו‪ ,‬אינו ממהר לדבר עבירה‪ ,‬אך גם את המצוות הוא את שרה‪ ,‬יתחרט אברהם על שעמד בניסיון העקידה ויתהא על הראשונות‪.‬‬ ‫(לדעת בעל "מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' ‪ )245‬הניסיון הגדול ביותר בחיי‬ ‫כבר אינו מקיים במלא כוחותיו‪.‬‬ ‫אך אצל שרה אמנו החלוקה הזאת לא היתה קיימת‪ .‬כל שנותיה היו שוות אברהם אבינו היה דווקא כשחזר מהעקידה ומצא שמתה עליו שרה אשתו)‬ ‫לטובה‪ .‬גם כשהזקינה והיתה בת מאה – היתה כבת עשרים לעניין עשה טוב‪,‬‬ ‫וקיימה את המצוות בזריזות ובכוח‪ .‬גם כשהייתה צעירה‪ ,‬מנעה עצמה מן אך אברהם שהתמצא בתחבולות השטן ומזימותיו‪ ,‬עמד גם בניסיון הזה‪.‬‬ ‫אע"פ שהיה באבל גדול‪ ,‬תחילה הלך לספוד את שרה‪ ,‬כלומר לספר מעשיה‬ ‫העבירה כאשה מבוגרת‪ ,‬שכח התאווה נחלש אצלה‪.‬‬ ‫הטובים‪ ,‬הבליג על צערו ומעט בבכי‪ .‬רמז לכך נתנה התורה בכותבה‬ ‫ואמר הגה"צ רבי שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל‪ ,‬בספרו 'מעיל שמואל' על ״ולבכותה״ בכ״ף זעירא‪ .‬שכן ידע אברהם שאם יראוהו מרבה בבכי יאמרו‬ ‫התורה‪ :‬לפי שכל העת הייתה חוקרת ומחפשת כאברהם מי הוא הבורא שהוא מתחרט על מעשה העקידה לפי שהעקידה גרמה לו שיאבד את אשתו‬ ‫האמיתי של העולם‪ ,‬ובמשך כל אותו הזמן לא פסקה מלהתחקות אחר קסם הצדקת‪ .‬ובזה נתרץ גם את קושיתנו השניה על סדר הכתובים‪ ,‬כי דרך‬ ‫התורה היא לנקוט את הדבר העיקרי תחילה – "ל ְִספֹד לְשָ ָרה"‪ ,‬ורק אח״כ‬ ‫סוד הבריאה‪ ,‬על כן‪ ,‬היטב שייך להגדיר את כל ימי חייה כשוין לטובה‪.‬‬ ‫מעתה‪ ,‬נבין מה הוא השבח שמשבחת התורה את שרה‪ ,‬שכל שנותיה היו נאמר ״ולבכותה״‪.‬‬ ‫שוין לטובה‪ .‬אין הכוונה שהיו שוין מבחינת הקשיים והנסיונות שעברו אברהם ידע על ייחודה של מערת המכפלה שבחברון‪ ,‬שם נקברו אדם‬ ‫עליה‪ ,‬אלא הכוונה היא‪ ,‬שלמרות הקשיים שהתמודדה איתם היא לא הראשון וחווה אשתו‪ַ " :‬וי ָָקם ַאבְ ָרהָ ם ַוי ְִש ַתחּו לְעַ ם‪-‬הָ ָא ֶרץ‪ ,‬לִבְ נֵי‪-‬חֵ ת‪ַ .‬ויְדַ בֵ ר‬ ‫הרפתה מלעבוד את ה' בשלימות ובאמונה‪ ,‬והמצבים הללו לא רק שלא ִא ָתם‪ ,‬לֵאמֹר‪ִ :‬אם‪-‬יֵש ֶאת‪-‬נַפְ ְשכֶם‪ ,‬ל ְִקבֹר ֶאת‪-‬מֵ ִתי ִמ ְל ָפנַי‪ְ --‬שמָ עּונִי‪ּ ,‬ופִ גְ עּו‪-‬לִי‬ ‫העיבו עליה מלאחוז בדרך ובנתיב ששאפה להגיע‪ ,‬אלא אף הם היו חלק בְ עֶ פְ רֹון בֶ ן‪-‬צֹחַ ר‪ .‬וְ י ִֶתן‪-‬לִי‪ֶ ,‬את‪ְ -‬מ ַ‬ ‫עָׂרת הַ מַ כְ ֵּפלָׂה אֲ שֶ ר‪-‬לֹו‪ ,‬אֲ שֶ ר‪ ,‬בִּ ְקצֵּ ה שָׂ דֵּ הּו‪:‬‬ ‫בלתי נפרד משגרת חייה‪' .‬כולם שוין לטובה'‪ ,‬בדביקות ובאדיקות להגיע אל בְ כֶסֶ ף מָ לֵא י ְִת ֶנּנָה לִי‪ ,‬בְ תֹוכְ כֶם‪--‬לַאֲ חֻ זַת‪ָ -‬קבֶ ר‪( ".‬כ"ג‪ ,‬ז‪-‬ט)‬ ‫המטרה הנכספת‪ ,‬לשלימות בעבודת ה' ולהזריח את האמונה בעולם‬ ‫הזהר הקדוש מגלה לנו כיצד גילה אברהם אבינו את אותה מערה‪:‬‬ ‫הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת מיר‪ ,‬עורר בשיחותיו שכדי היה זה כאשר רצה אברהם לתת למלאכים שבאו אליו (פרשת וירא)‪ ,‬ג'‬ ‫לזכות למעלה זו של 'כולם שוין לטובה'‪ ,‬העצה היעוצה היא לאדם שיקבע לשונות של פרים‪ .‬כתוב שם‪" :‬וְ ֶאל‪-‬הַ בָ ָקר‪ָ ,‬רץ ַאבְ ָרהָ ם" ולא כתוב "ואל‬ ‫לעצמו לחיות בתוך סדר יום קבוע ויציב‪ ,‬שלא יזוז ולא ישנה ממנו בשום הבקר הלך אברהם"‪ ,‬אלא רצתה התורה לרמזנו‪ ,‬כי אותו הבקר ברח עד‬ ‫אופן‪ .‬כי אחת מתכונות היצר הוא לבלבל את האדם‪ ,‬והדרך הפשוטה והקלה לאותה המערה ונכנס אברהם אבינו אחריו וראה שם אור גדול והריח ריח גן‬ ‫שלו לעשות זאת זה הוא על ידי שיבוש סדר יומו‪ .‬בכך הוא גורם לו ללכת עדן‪ ,‬ואז הבין שאדם וחוה קבורים שם‪.‬‬ ‫לישון מאוחר‪ ,‬ופועל היוצא ממנו הוא איבוד צלילות הדעת‪ ,‬תשישות‬ ‫ועייפות מיותרת‪ ,‬וזה פתח לכשלונות רבים; להתגברות הכעס‪ ,‬לחוסר כוונה ואכן "בעל הטורים" בפרשת וירא כתב שם‪" :‬ואל הבקר רץ" – אותיות‬ ‫בתפילה‪ ,‬לחוסר סבלנות ועוד‪ .‬אך במידה והאדם קובע את סדר יומו "ואל הקבר רץ"‪ ,‬שרץ אחריו למערה‪ .‬וחכמים מצביעים על מיקום אוהל‬ ‫במסמרות‪ ,‬על ידי כך הוא מגיע לישוב הדעת ולשלוה מיוחדת‪ ,‬שאך תסייע אברהם ‪ַ " -‬וי ֵָרא ֵאלָיו ה'‪ ,‬בְ ֵאֹלנֵי מַ ְמ ֵרא; וְ הּוא יֹשֵ ב פ ֶַתח‪-‬הָ אֹהֶ ל‪ ,‬כְ חֹם הַ יֹום"‬ ‫– במקום בית רומנו – מקום ישיבת שבי חברון בימינו‪.‬‬ ‫לו להתרומם ולהתעלות בכל התחומים‪.‬‬ ‫ואת דרך האבות ממשיך יוסף שמוצא מהבור במצרים ועומד לפני פרעה‬ ‫עם מות שרה‪ ,‬עוברת התורה לתיאור מפורט של בחירתה והבאתה של רבקה‬ ‫ֹלקים‪ַ ,‬י ֲענֶה ֶאת‪-‬‬ ‫שהיה בשיא הכפירה‪ ,‬ובאמונה שלמה אומר לו‪" :‬בִ לְעָ דָ י‪ :‬אֱ ִּ‬ ‫להיות לאשת יצחק‪ .‬אברהם שגר היה באותה שעה בארץ ישראל‪ ,‬מעוניין‬ ‫ֹלקים עֹשֶ ה‪ִ ,‬הגִ יד‬ ‫ֹה‪...,‬את אֲ שֶ ר הָׂ אֱ ִּ‬ ‫ֵ‬ ‫ְשלֹום פ ְַרעֹה‪ ...‬וַי ֹאמֶ ר יֹוסֵ ף ֶאל‪-‬פ ְַרע‬ ‫היה להשתקע בארץ ולהתאזרח בה‪ .‬לכאורה‪ ,‬אין לך דרך טובה יותר‬ ‫ְלפ ְַרעֹה‪ ....‬וְ עַ ל ִהשָ נֹות הַ חֲ לֹום ֶאל‪-‬פ ְַרעֹה‪ַ ,‬פעֲמָ יִם‪--‬כִ י‪-‬נָכֹון הַ דָ בָ ר מֵ עִ ם‬ ‫להתאזרח במקום‪ ,‬ולהשפיע על דרכיו מאשר שידוכין עם אנשי המקום‪,‬‬ ‫ֹלקים ַל ֲעשֹתֹו‪.''.‬ומביא את פרעה לומר‪" :‬וַי ֹאמֶ ר פ ְַרעֹה‪,‬‬ ‫ּוממַ הֵ ר הָׂ אֱ ִּ‬ ‫ֹלקים‪ְ ,‬‬ ‫הָׂ אֱ ִּ‬ ‫ואברהם יכול היה להתחתן במלכי הארץ ונכבדיה‪ .‬דבר זה ניתן ללמוד הן‬ ‫ֹלקים בֹו‪ .''.‬על כן‪ :‬יפות שיחות‬ ‫ֶאל‪-‬עֲבָ דָ יו‪ :‬הֲ נ ְִמצָ א ָכזֶה‪ִ --‬איש‪ ,‬אֲ שֶ ר רּוחַ אֱ ִּ‬ ‫מהגר שפחת שרי‪ ,‬שהייתה בתו של פרעה ונמסרה להיות שפחה בביתו של‬ ‫כאלה לפני ה' יתברך שמביאות את שומעיהם לדבר דברי אמונה‪.‬‬ ‫אברהם‪ ,‬והן מדבריהם של בְ נֵי‪-‬חֵ ת כאשר בא אברהם לרכוש אחוזת קבר‪:‬‬ ‫ֹלקים ַא ָתה בְ תֹוכֵנּו"‪ .‬אך אברהם לא שת ליבו לכל אלה‪ ,‬בנות כנען‬ ‫"נ ְִשיא אֱ ִ‬ ‫אתנּו‪ ,‬וַי ֹאמֶ ר הָׂ עֶ בֶ ד‪,‬‬ ‫הלְֵּך בַ שָׂ דֶ ה ל ְִּק ָׂר ֵּ‬ ‫אינן באות בחשבון‪" .‬ל ֹא‪ִ -‬ת ַקח ִאשָ ה‪ ,‬לִבְ נִי‪ִ ,‬מבְ נֹות הַ כְ ַנ ֲענִי‪ ,‬אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י יֹושֵ ב "וַת ֹאמֶ ר ֶאל‪-‬הָׂ עֶ בֶ ד‪ִּ ,‬מי‪-‬הָׂ ִּאיש הַ ָׂלזֶה הַ ֹ‬ ‫הּוא אֲ ֹדנִּי; ו ִַּת ַקח הַ צָׂ עִּ יף‪ ,‬ו ִַּת ְתכָׂס‪( ".‬כד‪ ,‬סה)‬ ‫בְ ִק ְרבֹו‪( ".‬כ"ד‪ ,‬ג')‪ ,‬מזהיר אברהם את אליעזר עבדו‪.‬‬ ‫כאשר ראתה רבקה מרחוק את יצחק‪ ,‬בעלה לעתיד‪ ,‬היא התכסתה בצעיף‪,‬‬ ‫לכאורה תוספת המילים‪" :‬אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י יֹושֵ ב בְ ִק ְרבֹו"‪ ,‬נראית מיותרת‪ ,‬וכי לא "ו ִַּת ַקח הַ צָׂ עִּ יף‪ ,‬ו ִַּת ְתכָׂס‪ .".‬רש"י מסביר את הצד הדקדוקי של המילה‬ ‫די היה לומר‪ :‬לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני? מפרש האור החיים "ו ִַת ְתכָס" ‪" -‬לשון ותתפעל‪ ,‬כמו ותקבר‪ ,‬ותשבר"‪.‬‬ ‫הקדוש שהתוספת באה להסביר לאליעזר את גודל השחתתם של בני ויש לשאול‪ :‬מדוע בחר רש"י בשתי דוגמאות אלה דווקא?‬ ‫הכנעני‪ ,‬שאפילו שאברהם אבינו בקרבם הם לא הושפעו ממנו לטובה‪ .‬הסביר האדמו"ר הזקן מסדיגורא‪ :‬מפני שהיתה זו העת שבה עמד יצחק‬ ‫למרות שהצלחתי בעבר בקרב אחרים‪ ,‬אומר אברהם‪ ,‬לצערי לא הצלחתי לשאת את רבקה לאישה‪.‬‬ ‫להשפיע על הכנענים לשנות את דרכם על אף "אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י יֹושֵ ב בְ ִק ְרבֹו‪ ,".‬לכן שלוש פעמים בימי חייו נמצא האדם במרכז העניינים‪ :‬כאשר הוא נולד‪ ,‬הכל‬ ‫"ל ֹא‪ִ -‬ת ַקח ִאשָ ה‪ ,‬לִבְ נִי‪ִ ,‬מבְ נֹות הַ כְ ַנ ֲענִי"‪ ,‬כי אין לי כל סיכוי לשנותה ולחנכה‪ .‬מכרכרים סביב‪ .‬כאשר הוא מתחתן‪ ,‬הכל שמחים אתו בשמחתו‪ .‬וכאשר‬ ‫על כן‪ ,‬מבקש אברהם מעבדו הנאמן‪ :‬לך‪ ,‬אליעזר‪ ,‬לארם נהריים‪ ,‬והבא הוא נפטר‪ ,‬הכל מלווים אותו‪.‬‬ ‫בעת היולדו‪ ,‬הכל מכרכרים סביבו‪ ,‬אבל הוא אינו מבין מאומה‪ ,‬והיותו‬ ‫משם אישה לבני‪ ,‬אישה לעם ישראל‪.‬‬ ‫במרכז העניינים אינה מעלה ואינה מורידה עבורו מאומה‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬ברוח החינוך שקיבל בבית אדונו‪ ,‬אליעזר מגיע אל ארם נהריים‪ ,‬אל בעת פטירתו‪ ,‬הכל מלווים אותו‪ ,‬אבל הוא אינו חש במאומה‪.‬‬ ‫"מחּוץ לָעִ יר ֶאל בְ ֵאר הַ מָ יִם‪ ,‬לְעֵ ת ברם‪ ,‬ביום חופתו‪ ,‬יכול האדם להרגיש גאווה‪ ,‬הכל רוקדים סביבו והכל‬ ‫עיר נחור‪ ,‬הוא מבריך את עשרת הגמלים‪ִ ,‬‬ ‫שמחים איתו‪ ,‬ועקב הימצאו במרכז השמחה וההתעניינות – יכול שיתגאה‪,‬‬ ‫עֶ ֶרב‪ ,‬לְעֵ ת צֵ את הַ שֹאֲ בֹת" ונושא תפילה‪:‬‬ ‫"וְ הָׂ יָׂה הַ ַנע ֲָׂר‪ ,‬אֲ שֶ ר אֹמַ ר ֵּאלֶיהָׂ הַ ִּטי‪-‬נָׂא כַדֵּ ְך וְ ֶא ְש ֶתה‪ ,‬וְ ָׂא ְמ ָׂרה ְש ֵּתה‪ ,‬וְ גַם‪ -‬וחלף החדווה – יתנשא!‬ ‫יום החופה הוא רק ביטוי להצלחה העלולה לסחרר את ראשו של אדם‪,‬‬ ‫הכ ְַח ָׂת‪ ,‬לְעַבְ ְדָך ְליִּצְ חָׂ ק " (כ"ד‪ ,‬י"ד)‬ ‫גְ מַ לֶיָך ַא ְש ֶקה‪--‬א ָֹׂתּה ֹ‬ ‫הכ ְַח ָׂת" – "ראויה היא לו‪ ,‬שתהא גומלת חסדים‪ ,‬וכדאי ליכנס והפתרון הוא להיזכר במעגל החיים‪ ,‬שכשם שאדם בא לעולם כך הוא ייפרד‬ ‫רש"י‪" :‬א ָֹׂתּה ֹ‬ ‫בביתו של אברהם"‪ .‬דהיינו אם היא שלמה במידת החסד ובהטבתה לזולת ‪ -‬מן העולם‪ .‬ולכן‪ ,‬התרופה למניעת גאוות החתן והכלה‪ ,‬היא להיזכר ביום‬ ‫הלידה‪ ,‬וביום הפטירה‪ ,‬והכל נכנס לפרופורציה‪.‬‬ ‫היא יכולה להסתפח לבית אברהם ולהינשא ליצחק‪.‬‬ ‫לפיכך הביא רש"י שתי דוגמאות אלה‪ :‬ותיקבר – קבורה; "ותישבר" –‬ ‫פעם שאל חסיד אחד את הרה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע על בחור פלוני שהציעו לידה‪ ,‬מלשון יושבת על המשבר‪ ,‬לרמז‪ ,‬שרבקה זכרה היטב את תפקידה‬ ‫לו כשידוך‪ .‬אמר לו הרה"ק 'בעל מידות טובות' הוא‪ ,‬ותדע שזה העיקר‪ ,‬כי בעולם‪ ,‬וגם בשעת שמחה גדולה לא גאה ליבה‪( .‬ותן חלקנו)‬ ‫הנה אף לאחר שראה אליעזר ש'עלו המים לקראתה' לא התפעל מכך וביקש‬ ‫לראות מידותיה אם טובות הם ואם בעלת חסד היא כי זה עיקר גדולתו של יש ימים "חיים" ויש ימים "מתים"‪ .‬יום מת הוא יום אשר עבר ואיננו‪.‬‬ ‫אדם‪ .‬ואמרו חכמים‪ :‬כי ה'מופתים' מעשי ה' המה‪ ,‬ואילו שבירת המידות – אדם קם‪ ,‬אכל‪ ,‬שתה‪ ,‬הספיק מה שהספיק‪ ,‬נהנה כמה שנהנה‪ ,‬העביר עוד‬ ‫יום‪ ,‬ו ‪ -‬זהו‪ .‬היום הזה מת‪ .‬כמו יומן שנה שתולשים ממנו דף וזורקים‪,‬‬ ‫יגיעתו של אדם הוא‪( .‬בשם הרה"ק מקאזמיר זיע"א)‬ ‫תולשים עוד דף וזורקים‪ ,‬עד שהוא מתרוקן‪ .‬כך אדם שורף יום ועוד יום‪,‬‬ ‫ומה יוצא לו בסוף? במה החיים שלו מסתכמים? בכך וכך טונות של אוכל‬ ‫ו ָָׂׂאב ֹא הַ יֹום‪ֶ ,‬אל‪-‬הָׂ עָׂ יִּן; ‪( "...‬כ"ד מ"ב)‬ ‫שטחן‪ ,‬כך וכך שעות שינה‪ ,‬כך וכך כסף שהרוויח‪ ,‬וכך וכך כסף שהוציא או‬ ‫‪".‬‬ ‫הארץ‬ ‫לו‬ ‫שקפצה‬ ‫מכאן‬ ‫באתי‬ ‫ומפרש רש"י‪" :‬היום יצאתי והיום‬ ‫מסופר על הגאון הקדוש רבי שבתי כהן זיע"א בעל הש"ך‪ ,‬שעוד בימי ילדותו הפסיד (ההפרש ביניהם זה כבר לא עניינו‪ ,‬זה עניינם של היורשים)‪.‬‬ ‫ניכר היה בחריפות שכלו ובתפיסת המהירה‪ .‬בהיותו כבן ארבע שנים והוא על הנאות כאלו ואחרות שחלפו ואינן‪ ,‬אמר ישעיהו הנביא (מט‪ ,‬ד)‪:‬‬ ‫ֵיתי"‪.‬‬ ‫יושב בחדר עם שאר התינוקות החוזרים על פרשת השבוע‪ ,‬פרשת חיי שרה "וַאֲ נִי ָאמַ ְר ִתי ל ְִריק ָיגַעְ ִתי‪ְ ,‬לתֹהּו וְ הֶ בֶ ל כ ִֹחי כִ ל ִ‬ ‫עם פירוש רש"י‪ .‬כשהגיעו לסיפורו של אליעזר עבד אברהם‪ ,‬שסיפר להורי אבל יש יומני חיים שונים מאלה! יומנים בהם הדפים אינם נתלשים‬ ‫רבקה "ואבוא היום אל העין"‪ ,‬חזרו הילדים לפני רבם על דברי רש"י ונזרקים‪ ,‬אלא מתמלאים ונשמרים‪ ,‬דף ועוד דף‪ ,‬יום ועוד יום‪ ,‬עד אשר‬ ‫הקדוש‪ ,‬שכתב "היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הדרך"‪ .‬שאל ילד הופכים למסכת חיים נצחית‪ .‬הנה ‪ -‬כך נאמר על אברהם אבינו‪ ,‬אבי האומה‬ ‫אחד‪ :‬איך לא חשש אליעזר לספר לפני הורי רבקה שהיתה לו קפיצת הדרך? הישראלית‪" :‬וְ ַאבְ ָׂרהָׂ ם ז ֵָּׂקן‪ ,‬בָׂ א בַ י ִָּׂמים" (כ"ד‪ ,‬א')‪.‬‬ ‫בגיל צעיר הכיר אברהם את בוראו‪ ,‬וכל חייו היו מלאי עשייה‪ ,‬ומעידה עליו‬ ‫ואולי לא יאמינו לו?‬ ‫התורה 'ואברהם זקן בא בימים'‪ ,‬ופירשו חכמים שזה מרמז על השלימות‬ ‫והשיב‪,‬‬ ‫הפעוט‬ ‫שבתי‬ ‫קפץ‬ ‫זו‪.‬‬ ‫שאלה‬ ‫על‬ ‫לענות‬ ‫מה‬ ‫ידע‬ ‫לא‬ ‫מלמד התינוקות‬ ‫והלא לפני מספר פסוקים כתוב מה שסיפר אליעזר (פסוק ל"ו) "ו ֵַתלֶד שָ ָרה שזכה לה א"א‪ ,‬בא עם כל הימים שלו‪ ,‬דהיינו שניצל כל רגע בחייו לעבודת‬ ‫ֵאשֶ ת אֲ ֹדנִי בֵ ן‪ ,‬לַא ֹדנִי‪ַ ,‬אחֲ ֵרי‪ ,‬זִ ְקנ ָָתּה; ַוי ִֶתן‪-‬לֹו‪ֶ ,‬את‪-‬כָל‪-‬אֲ שֶ ר‪-‬לֹו‪ ,".‬ומפרש ה' יתברך ‪ -‬שימיו היו מלאים בתוכן ובמשמעות ובכל יום ויום צעד‬ ‫רש"י שטר מתנה הראה להם‪ ,‬והרי מתוך שטר המתנה שנכתב בו ביום‪ ,‬יכול והתקדם‪ .‬וכותב הרב חיים בן בצלאל‪( ,‬אחיו הגדול של המהר"ל מפראג)‬ ‫בספרו ספר החיים (י‪ ,‬א)‪" :‬אדם דואג על איבוד דמיו (כספו) ואינו דואג על‬ ‫היה אליעזר להוכיח להם אמיתת דבריו שקפצה לו הדרך‪.‬‬ ‫איבוד ימיו‪ ,‬דמיו אינם עוזרים ‪ ,‬ואילו ימיו אינם חוזרים‪ - ".‬רגע שעובר אינו‬ ‫ֹאמרּו‪ ,‬מֵּ ה' יָׂצָׂ א הַ דָׂ בָׂ ר;" (כ"ד‪ ,‬נ')‬ ‫תּואל וַי ְ‬ ‫" ַויַעַ ן לָׂבָׂ ן ּובְ ֵּ‬ ‫בפרשת חיי שרה התורה מאריכה ומספרת בפרטי פרטים כיצד מצא אליעזר חוזר‪" .‬אין אבדה כאבדת הזמן"‪.‬‬ ‫עבד אברהם את רבקה כאישה ליצחק‪ ,‬ולאחר מכן חוזרת ומספרת את כתב רבנו יונה‪" :‬כשבני אדם פוסקים ממלאכתם ומעסקיהם והולכים‬ ‫לבתיהם‪ ,‬או יושבים בקרנות‪ ,‬כשהם בטלים או משיחים בדברים בטלים‪,‬‬ ‫אותם פרטים כשהפעם אליעזר אומר אותם לבתואל ולבן‪.‬‬ ‫ולכאורה מדוע אחר שכבר פרטה את הדברים חוזרת התורה ומפרטת אותם רעתם רבה וחטאתם כבדה מאוד‪ ".‬אדם זריז ואץ ברגליו למלאכתו‬ ‫כנאמרים מפי אליעזר? ועל כך אומר רש''י‪" :‬אמר רבי אחא‪ :‬יפה שיחתן של ולעסקיו‪ ,‬ואיך ישכח את חיי האמת ולא ייתן חלק מהיום ללמוד? ואל יאמר‬ ‫עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים‪ ,‬שהרי פרשה של אליעזר כפולה בליבו עוד עת לעשות לה'‪ ,‬לקרוא בתורה ולעסוק במצוות וצדקות‪.‬‬ ‫חייב אדם לתקן מקום וזמן ללמוד מקרא כל אחד לפי ערכו‪ ,‬וכאשר יפנה‬ ‫בתורה‪ ,‬והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה"‪.‬‬ ‫ופירושו חכמים‪ :‬את כל כוחו‪ ,‬ריכז אברהם אבינו במאמץ לגרום לכל באי מעסקיו‪ ,‬יסור שמה‪ ,‬ויחשוב על קיצו ויבין לאחריתו‪.‬‬ ‫עולם להאמין ולאהוב את ה' יתברך‪ ,‬וכך גם לימד את אליעזר עבדו‪ ,‬ומסכם שלמה המלך‪ ,‬את דברי חכמתו ועצותיו המעשיות לחיים בספר‬ ‫ֹלקים י ְָרא וְ ֶאת‪ִ -‬מצְ ו ָֹתיו ְשמֹור‪,‬‬ ‫וכשאליעזר מדבר עם בתואל ולבן שהיו שקועים בעבודה זרה‪ ,‬הוא מספר קהלת ואומר‪" :‬סֹוף דָ בָ ר‪ ,‬הַ כֹל נ ְִשמָ ע‪ֶ :‬את‪-‬הָ אֱ ִ‬ ‫ֹלקי אֲ ֹדנִי ַאבְ ָרהָ ם‪ִ ,‬אם‪-‬י ְֶשָך‪ -‬כִ י‪-‬זֶה כָל‪-‬הָ ָאדָ ם‪".‬‬‫להם בלשונו "ו ָָאב ֹא הַ יֹום‪ֶ ,‬אל‪-‬הָ עָ יִן; ָואֹמַ ר‪ ,‬ה' אֱ ֵ‬ ‫ֹלקי אֲ ֹדנִי זה כל האדם‪ .‬נקודה‪ .‬אין זה משנה אלו הצלחות הצלחת‪ ,‬כמה כסף הרווחת‪,‬‬ ‫ּנָא מַ צְ לִיחַ דַ ְרכִ י‪ ...,‬ו ֶָאקֹד ו ֶָא ְש ַתחֲ וֶה‪ ,‬לַה'; וָאֲ בָ ֵרְך‪ֶ ,‬את‪-‬ה' אֱ ֵ‬ ‫מה אכלת ועל מה ישנת‪ ,‬באיזו עבודה עבדת‪ .‬הכל תפל‪ ,‬הכל שולי‪.‬‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם‪ ,‬אֲ שֶ ר ִהנְחַ נִי בְ דֶ ֶרְך אֱ מֶ ת‪''...‬‬ ‫לשון זו‪ ,‬של אמונה ברורה בבורא יתברך‪ ,‬מביא את בתואל ולבן ממעמקי את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור ‪ -‬זה כל האדם‪ .‬ובשורה התחתונה‪:‬‬ ‫ֹאמרּו‪ ,‬מֵּ ה' יָׂצָׂ א אם זכית בחיים שלך לעשות את רצון ה'‪' ,‬עלית על הרכבת הנכונה'‪ ,‬החיים‬ ‫תּואל וַי ְ‬ ‫העבודה הזרה לה הם סוגדים לומר‪ַ " :‬ויַעַ ן לָבָ ן ּובְ ֵ‬ ‫שלך מיצו את מטרתם‪ .‬ואם לא‪ ...‬עדיין לא מאוחר לשנות!‬ ‫ּות ִהי ִאשָ ה לְבֶ ן‪-‬אֲ ֹדנֶיָך‪ ,‬כַאֲ שֶ ר ִדבֶ ר ה'‪.''.‬‬ ‫הַ דָׂ בָׂ ר‪ְ ...‬‬