gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫משך חכמה‬ ‫פרשת חיי שרה פסקא יח ‪ -‬יט‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ח תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן‬ ‫סופר שו"ת יורה דעה‪ ,‬סימן קפד‪ ,‬שהאריך בזה היטב ‪.2‬‬ ‫]יח[‬ ‫)כד‪ ,‬סז( ַויְבִ ֶא ָה יִצְ חָ ק הָ אֹהֱ לָ ה שָׂ ָרה ִאמּוֹ ַויּ ִַקּח ֶאת ִרבְ ָקה ַו ְתּ ִהי לוֹ‬ ‫‪‬‬ ‫ל ְִאשָּׁ ה ַויֶּאֱ הָ בֶ הָ ַו ִיּנָּחֵ ם ִי ְצחָ ק ַאחֲ ֵרי ִאמּוֹ‪:‬‬ ‫]יט[‬ ‫מדוע מקודם הביאה האהלה ואח"כ לקחה‪ ,‬והרי הסדר הוא להפך‬ ‫)כד‪ ,‬סז( ַויְבִ ֶא ָה יִצְ חָ ק הָ אֹהֱ לָ ה שָׂ ָרה ִאמּוֹ ַויּ ִַקּח ֶאת ִרבְ ָקה ַו ְתּ ִהי לוֹ‬ ‫)כד‪ ,‬סז( ויביאה יצחק האהלה כו' ויקח את רבקה ותהי לו כו'‪.‬‬ ‫ל ְִאשָּׁ ה ַויֶּאֱ הָ בֶ הָ ַו ִיּנָּחֵ ם ִי ְצחָ ק ַאחֲ ֵרי ִאמּוֹ‪:‬‬ ‫יתכן ‪ ,1‬כי היה חושש‪ ,‬כיון שראתה אותו חמדה אותו‪ ,‬ושמא‬ ‫מדוע כתוב "ויאהבה"‪ .‬ומדוע לא הניחו לה י"ב להתכונן לנישואין כדין‬ ‫ראתה מחמת חימוד )נדה סו‪ ,‬א(‪ ,‬ולכך המתין עד שתטהר‪ ,‬ואחר‬ ‫)כד‪ ,‬סז( ותהי לו לאשה ויאהבה‪ .‬לפי ‪ 3‬מה שמבואר בילקוט‬ ‫זה לקחה‪ .‬אמנם זה חומרא לחוש מן הראיה לחוד‪ .‬ועיין חתם‬ ‫חשש[‪ ,‬אלא שהחמיר בזה‪ ,‬ולכן המתין שבעה נקיים‪ ,‬ורק לאחר שהביאה‬ ‫‪] 1‬יח[ )כד‪ ,‬סז( " ַויְבִ אֶ הָ יִצְ חָ ק הָ אֹ ֱהלָה שָׂ ָרה אִ מּ ֹו ַויִּ קַּ ח אֶ ת ִרבְ קָ ה וַתְּ הִ י ל ֹו‬ ‫אהלה‪ ,‬לקחה לאשה‪.‬‬ ‫לְ אִ שָּׁ ה ַו ֶיּאֱהָ בֶ הָ ַויִּ נָּחֵ ם יִצְ חָ ק אַח ֲֵרי אִ מּ ֹו"‪ ,‬ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪ ,‬דהנה מקודם‬ ‫תמצית דבריו‪ :‬רבקה ספרה שבעה נקיים כשתבעוה להנשא‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫החתן עושה לקיחה בקידושין ולאחר מכן נישואין ואז היא אשתו‪ ,‬ולאחר‬ ‫ולכן אברהם נתנה ליצחק‪ ,‬ויביאה האהלה‪ .‬אלא שיצחק חשש‬ ‫מכן מביאה אל ביתו‪ ,‬וכאן הפך הכתוב את הסדר‪ ,‬דקודם כתוב ויביאה כו'‪,‬‬ ‫לחומרא יתרה‪ ,‬ששוב חמדה כשראתה אותו‪ ,‬לכן המתין לקחתה‬ ‫ולאחר מכן ויקח כו'‪ ,‬ולאחר מכן ותהי לו לאשה‪.‬‬ ‫עד לאחר שספרה שוב שבעה נקיים‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה גרסינן בנדה )סו‪ ,‬א( "אמר רבא‪ :‬תבעוה לינשא ונתפייסה ‪-‬‬ ‫צריכה שתשב שבעה נקיים"‪ ,‬והטעם מבואר במחבר )יורה דעה קצב‪ ,‬א(‬ ‫וז"ל "תבעוה לינשא ונתפייסה‪ ,‬צריכה לישב שבעה נקיים‪ ,‬בין גדולה בין‬ ‫קטנה‪ ,‬ואפילו בדקה עצמה בשעת תביעה ומצאה טהורה‪ ,‬שמא מחמת‬ ‫]יט[‬ ‫חימוד ראתה טיפת דם כחרדל ולא הרגישה בו"‪ .‬ע"כ‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬מה הדין‬ ‫‪] 3‬יט[ )כד‪ ,‬סז( " ַויְבִ אֶ הָ יִצְ חָ ק הָ אֹ ֱהלָה שָׂ ָרה אִ מּ ֹו ַויִּ קַּ ח אֶ ת ִרבְ קָ ה וַתְּ הִ י ל ֹו‬ ‫אם תבעוה להנשא‪ ,‬ועוד לא ראתה את החתן‪ ,‬ושוב ראתה את החתן לאחר‬ ‫לְ אִ שָּׁ ה ַו ֶיּאֱהָ בֶ הָ וַ יִּ נָּחֵ ם יִצְ חָ ק אַח ֲֵרי אִ מּ ֹו" ע"כ‪ .‬יש להקדים כמה ענינים‬ ‫שספרה שבעה נקיים‪ ,‬האם יש לחוש שוב לדם חימוד‪ ,‬דשמא מחמת ראיית‬ ‫הכרחיים‪:‬‬ ‫החתן חמדה‪ .‬וכבר נשאל בזה החתם סופר )שו"ת יורה דעה סימן קפד( על‬ ‫א‪ .‬כהן גדול אסור ליקח אשה שאין לה בתולים‪ ,‬אפילו אינה גרושה אלא‬ ‫ידי אחד הרבנים‪ ,‬שכתב שיש לחוש לדם חימוד‪ ,‬והחתם סופר מאריך בזה‬ ‫אלמנה‪ ,‬ואפילו מוכת עץ ‪ -‬והיא אשה שהוכתה באותו מקום על ידי עץ‬ ‫ומבאר שאין לחשוש לדם חימוד בזה‪ ,‬כי החימוד הוא התביעה להנשא‪,‬‬ ‫וכדו' ונפלו ממנה הבתולים מחמת המכה ‪ -‬ואפילו בוגרת שאין לה בתולים‬ ‫ולא ראיית החתן‪ ,‬לכן לא חילקו הפוסקים בין אם ראתה את החתן לאחר‬ ‫מחמת בגרותה אסורה לכהן גדול‪ ,‬דאין כהן גדול מותר אלא בנערה שיש‬ ‫מכן או לא‪.‬‬ ‫לה בתולים‪ ,‬כדכתיב בכהן גדול )ויקרא כא‪ ,‬יג‪-‬יד( ")יג( וְ הוּא אִ שָּׁ ה‬ ‫והנה ברבקה‪ ,‬כבר קדשה אליעזר בשליחות יצחק כמבואר לעיל בפסקא יג‪,‬‬ ‫בִ בְ תוּלֶיהָ יִקָּ ח‪) :‬יד( אַלְ מָ נָה וּגְ רוּשָׁ ה ַו ֲח ָללָה ֹזנָה אֶ ת אֵ לֶּה �א יִקָּ ח כִּ י אִ ם‬ ‫ובודאי כבר תבעוה להנשא לפני כן‪ ,‬וספרה ז' נקיים לפני שהביאה אברהם‬ ‫בְּ תוּלָה מֵ עַ מָּ יו יִקַּ ח אִ שָּׁ ה"‪ ,‬וכן איתא ביבמות )נט‪ ,‬א(‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם‬ ‫ליצחק‪ ,‬לפיכך לא המתין אברהם‪ ,‬ומיד "ויביאה האהלה כו'" לנישואין‬ ‫)איסורי ביאה יז‪ ,‬יג( וז"ל "מצות עשה על כהן גדול שישא נערה בתולה‪,‬‬ ‫וביאה‪ ,‬אלא שיצחק חשש לחומרה שמא חמדה מחמת ראייה‪ ,‬לכן לחומרה‬ ‫ומשתבגור תאסר עליו והוא אשה בבתוליה יקח‪ ,‬אשה לא קטנה‪ ,‬בבתוליה‬ ‫המתין שלא לבועלה עד שתספור שבעה נקיים‪.‬‬ ‫ולא בוגרת‪ ,‬הא כיצד יצאת מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באה זו נערה"‬ ‫ובזה מיושב הכל היטב‪ ,‬דמיד הביאה האהלה‪ ,‬כי אברהם ציוה שתספור‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫שבעה נקים והיתה מותרת ליצחק‪] ,‬א‪ .‬ה‪ .‬לכן דקדק רבינו שזה רק חומרא‪,‬‬ ‫ב‪ .‬נערה היא לפחות בת י"ב שנה ויש לה ב' שערות )נדה מז‪ ,‬ב(‪ ,‬ולאחר‬ ‫דאיך הביאה לביתו‪ ,‬והרי אסורה ביחוד‪ ,‬ואיך הביאה לו אברהם לפני‬ ‫ששה חודשים נעשית בוגרת‪ ,‬כדאיתא בכתובות )לט‪ ,‬א(‪ ,‬וכן מבואר‬ ‫שספרה שבעה נקיים‪ ,‬אלא שבודאי ספרה‪ ,‬והיתה מותרת‪ ,‬אלא שיצחק‬ ‫ברמב"ם )אישות ב‪ ,‬א‪-‬ב(‪.‬‬ ‫א‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת חיי שרה פסקא יח ‪ -‬יט‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ח תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫כתיב שאהבה רק לאחר שנשאה והיתה לו לאשה‪ ,‬וצריך טעם בזה‪ .‬ב‪ .‬מדוע‬ ‫ג‪ .‬כהן גדול שאירס אלמנה כשהיה כהן הדיוט ‪ -‬שמותר באלמנה ואסור רק‬ ‫כשביקשו לבן ובתואל שתשב הנערה עמהם )פסוק נה(‪ ,‬לא הסכים אליעזר‪,‬‬ ‫בגרושה ‪ -‬ונעשה כהן גדול שאסור באלמנה‪ ,‬מותר לכונסה‪ ,‬דילפינן ביבמות‬ ‫והא מבואר בכתובות )נז‪ ,‬ב( דנותנים לנערה י"ב חודש להכין עצמה‬ ‫)נט‪ ,‬א( מקרא להתיר‪ ,‬דיש ללכת על שעת האירוסין שהיתה מותרת‪ .‬אבל‬ ‫לנישואין‪ ,‬וכיון שכבר נתקדשה‪ ,‬בפיסקא יג‪ ,‬אם כן ראוי לנהוג כן על פי‬ ‫אם אירס בתולה קטנה ובגרה לפני הנישואין‪ ,‬לא יכנוס‪ ,‬דאף על פי שבשעת‬ ‫הלכה‪ ,‬ומדוע ביקש אליעזר שלא ימתינו‪.‬‬ ‫האירוסין היתה מותרת‪ ,‬לא התירה תורה אלא אם אירס אלמנה ונעשה כהן‬ ‫וכדי לבאר זאת‪ ,‬יש להקדים‪ ,‬דאיתא בילקוט )ילקוט שמעוני‪ ,‬חיי שרה‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬שגופה לא השתנה‪ ,‬אבל קטנה שבגרה שגופה השתנה לא התירה‬ ‫קט(‪ ,‬ובכל בו )סימן קח( הלכות כיסוי הדם‪ ,‬שכשנפלה רבקה מן הגמל‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬וילפינן לה מקרא‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם )איסורי ביאה יז‪ ,‬הלכה יב‪,‬‬ ‫נשרו בתוליה‪ ,‬ולא מצא לה דם בתולים‪ .‬והנה אמרו בסנהדרין )כב‪ ,‬ב( דאין‬ ‫והלכה יז(‪.‬‬ ‫אשה כורתת ברית אלא למי שעושה אותה כלי‪ ,‬וכיון שנשרו בתוליה‬ ‫ד‪ .‬יש לבאר‪ ,‬מה הדין אם כהן גדול קידש בתולה‪ ,‬ולפני שכנסה נעשית מוכת‬ ‫כשנפלה‪ ,‬לא יצחק עשאה כלי‪ ,‬וכתיב )משלי כז‪ ,‬יט( "כַּמַּ יִם הַ פָּ נִים לַפָּ נִים‬ ‫עץ‪ ,‬האם נחשב שהשתנה גופה כבוגרת‪ ,‬או דלמא מוכת עץ אין חשוב שינוי‬ ‫ָאָדם"‪ ,‬ואם אין האשה כורתת ברית אהבה‪ ,‬כמו כן אין האיש‬ ‫אָדם ל ָ‬ ‫כֵּן לֵב הָ ָ‬ ‫גוף‪ ,‬אלא מכה בלבד‪ .‬ובתוס' יבמות )נט‪ ,‬א( כתבו‪ ,‬דמוכת עץ לא הוי‬ ‫אוהב אותה כראוי‪ ,‬לפיכך דקדק הכתוב לכתוב "ויאהבה"‪ ,‬ללמד שבאמת‬ ‫כאישתני גופה‪ ,‬ומותרת לכהן גדול אם אירסה כשהיא בתולה‪ ,‬ולפני‬ ‫יצחק עשאה כלי‪ ,‬על פי שיטת רבינו חננאל הנ"ל‪ ,‬שאף על פי שנשרו‬ ‫הנישואין נעשית מוכת עץ‪ ,‬וילפינן לה מאותו פסוק שמתיר לכהן הדיוט‬ ‫בתוליה‪ ,‬מכל מקום מוכת עץ פתחה נעול‪ ,‬ויצחק פתח פתחה‪ ,‬ועשאה כלי‪,‬‬ ‫שאירס אלמנה ונעשה כהן גדול שמותרת לו‪ ,‬כיון שלא השתנה גופה‪.‬‬ ‫לכן כרתה עמו ברית‪ ,‬ויאהבה‪ ,‬כמו שהיא אהבה אותו וכרת עמו ברית‪,‬‬ ‫ה‪ .‬מבואר בכתובות )ט‪ ,‬א(‪ ,‬שאדם שאירס אשה‪ ,‬ולאחר זמן נשאה‪ ,‬ובא‬ ‫ומיושב דקדוק א'‪.‬‬ ‫עליה וטען שמצא שהיא דרוסת איש‪ ,‬נאמן לאוסרה עליו שמא זינתה בין‬ ‫אלא שיש לדקדק על זה טובא‪ ,‬דהנה איתא בילקוט )שם( ובכל בו )שם(‪,‬‬ ‫האירוסין לנישואין‪ ,‬ומבואר בש"ס דהיינו דוקא אם הוא כהן‪ ,‬דאשת כהן‬ ‫שה' שלח חיות לשמור על העץ עם הדם‪ ,‬שיראה שכאן הוא המקום שנעשית‬ ‫שנאנסה אסורה לבעלה‪ ,‬לפיכך יש רק ספק אחד‪ ,‬שמא נבעלה לאחר‬ ‫מוכת עץ ולא נבעלה לאדם‪ .‬והשתא יש לדקדק‪ ,‬כיון שנתבאר שידע יצחק‬ ‫שנתאסרה‪ ,‬אבל נשאה ישראל אינו אוסרה עליו‪ ,‬דאשת ישראל שנאנסה‬ ‫שאינה בעולה‪ ,‬ובתולה היא‪ ,‬שהיה פתחה נעול‪ ,‬מדוע הוצרכו העופות‬ ‫מותרת לבעלה‪ ,‬ויש שתי ספקות‪ ,‬שמא נאנסה‪ ,‬ושמא היה זה לפני האירוסין‪,‬‬ ‫לשמור על דמה‪ .‬וכדי לבאר ענין זה יש להאריך קצת‪.‬‬ ‫וכן מבואר להלכה באבן העזר )ו‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫דהנה יש לדקדק‪ ,‬מדוע באמת לא הניחו לרבקה להשאר בבית אביה י"ב‬ ‫ו‪ .‬אם אירס אשה‪ ,‬ולאחר זמן נשאה‪ ,‬ובא עליה ולא מצא לה דמים‪ ,‬אבל‬ ‫חודש כמו שנותנים למאורסה י"ב חודש בין האירוסין לנישואין‪ .‬אבל‬ ‫פתחה היה נעול‪ ,‬אפילו היה כהן כשרה עליו‪ ,‬כיון שיש לתלות שזה שאין‬ ‫הטעם בזה‪ ,‬הוא על פי המבואר ביבמות )סא‪ ,‬ב(‪ ,‬דרבקה היתה נערה‪ ,‬ואין‬ ‫לה דמים הוא בגלל שהיא מוכת עץ‪ ,‬או שהיא בוגרת דאין להם דמים‪ .‬אבל‬ ‫בין נערות לבגרות אלא ששה חודשים )כתובות לט‪ ,‬א(‪ ,‬ואיתא בבראשית‬ ‫מכל מקום‪ ,‬אם טען שמצא פתח פתוח נאסרת עליו אם היה כהן‪ ,‬כך מפרש‬ ‫רבה )תולדות פרשה סד סימן ג( וז"ל "גור בארץ הזאת‪ ,‬א"ר הושעיה‪ ,‬את‬ ‫רבינו חננאל את דברי הש"ס בכתובות )ט‪ ,‬א( דאמרו "האומר פתח פתוח‬ ‫עולה תמימה‪ ,‬מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת‪ ,‬אף את‪ ,‬אם‬ ‫מצאתי ‪ -‬נאמן לאוסרה עליו"‪ ,‬ופירשו דהוא בנשא אותה כהן‪ .‬דיש‬ ‫יצאת חוץ לארץ נפסלת" ע"כ‪ .‬וכיון שנעשה עולה תמימה‪ ,‬יש לומר שהיה‬ ‫להקשות‪ ,‬למה לא אמרו שטען שלא מצא דם בתולים‪ ,‬ומפרש רבינו חננאל‪,‬‬ ‫דינו ככהן גדול‪ ,‬שגם הוא קודש קדשים כעולה שהיא קודש קדשים‪ ,‬וכהן‬ ‫דבוגרת ומוכת עץ אין להם דמים ויש להם טענת פתח פתוח‪ ,‬כיון דפתחן‬ ‫גדול אסור בבוגרת כפי שנתבאר‪ ,‬לפיכך לא הניח לרבקה להיות בבית אביה‬ ‫נעול‪ ,‬כך כתבו התוס' בכתובות )שם‪ ,‬ד"ה האומר(‪.‬‬ ‫יב חודש‪ ,‬שלא תפסל ליצחק‪ ,‬וכיון שלא הניחה שנה‪ ,‬ביקש מיד שתבוא‬ ‫ולאחר הקדמה זו נבוא לבאר הדקדוקים שיש בפרשה זו‪ :‬א‪ .‬מה כונת‬ ‫עמו‪ ,‬כיון שבלאו הכי אינה יכולה להמתין‪ ,‬וחשש שתבגר‪.‬‬ ‫התורה בהא דכתיב )בראשית כד‪ ,‬סז( "וַתְּ הִ י ל ֹו לְ אִ שָּׁ ה ַויֶּאֱ הָ בֶ הָ "‪ ,‬שלא‬ ‫ועל פי זה מיושב היטב מדוע שמרו העופות על העץ עם הדם‪ ,‬כיון דכהן‬ ‫מצאנו לשון זה במקום אחר‪ .‬דביעקב כתוב )בראשית כט‪ ,‬יח( " ַו ֶיּאֱהַ ב ַיעֲקֹ ב‬ ‫גדול אסור לקדש מוכת עץ‪ ,‬ואינו מותר אלא כשנעשתה מוכת עץ לאחר‬ ‫אֶ ת ָרחֵ ל"‪ ,‬דבאה תורה לבאר מדוע העדיף להנשא לרחל הקטנה מלאה‬ ‫שנתארסה עמו‪ ,‬לפיכך היה בהכרח שישמרו על העץ‪ ,‬כדי שידע שנעשית‬ ‫הגדולה‪ ,‬אבל מה באה תורה לבאר כאן שיצחק אהב אותה‪ .‬ועוד‪ ,‬דהכא‬ ‫ב‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת חיי שרה פסקא יח ‪ -‬יט‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' ח תשפ"ז טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫עשור כו' הלא אין בין נערות לבגרות רק ששה חדשים לבד‬ ‫)ילקוט שמעוני‪ ,‬חיי שרה‪ ,‬קט(‪ ,‬ובכל בו )סימן קח( הלכות כיסוי‬ ‫)כתובות לט‪ ,‬א(‪ ,‬ואם הואי בעת נישואין בוגרת‪ ,‬היה אסור בה‪,‬‬ ‫הדם‪ ,‬שכשנפלה נשרו בתוליה‪ ,‬ורבינו חננאל בתוספות כתובות‬ ‫לכן אמר )כד‪ ,‬נו( אל תאחרו אותי כו'‪ ,‬אבל מוכת עץ בעת נישואין‬ ‫פרק קמא )ט‪ ,‬ד"ה האומר( פירש‪ ,‬דמוכת עץ פתחה נעול‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫מותר‪ ,‬דלא אישתני גופה )יבמות נט‪ ,‬א(‪ ,‬והוי כאירס האלמנה‬ ‫כשבא עליה‪ ,‬מצאה פתחה נעול‪ ,‬לכן ויאהבה‪ .‬וכפי הנראה יצחק‬ ‫ונעשה כהן גדול‪ ,‬כמו שכתבו בתוספות )יבמות שם‪ ,‬ד"ה הא לא‬ ‫היה ככהן גדול שהיה בגדר קודש הקדשים‪ ,‬לכן אמרו במדרש‬ ‫אישתני גופה(‪ .‬לכן היו עופות שומרים הדם‪ ,‬שמוכת עץ מעיקרא‬ ‫רבה )סד‪ ,‬ג( שמפני זה לא היה רשאי לצאת מארץ ישראל‪ .‬לכן‬ ‫לא ישא )יבמות נט‪ ,‬א(‪ ,‬ודו"ק ‪.4‬‬ ‫נראה מהגמרא יבמות דף סא‪ ,‬ב דרבקה נערה הואי‪ ,‬ואם המתינו‬ ‫ויאהבה‪.‬‬ ‫מוכת עץ לאחר שנתארסה‪ ,‬דהרי היא כבר נתקדשה בחרן על ידי הצמידים‬ ‫וכל זה אתי שפיר לפי המובא בכלבו‪ ,‬אבל בילקוט שמעוני מבואר שחשד‬ ‫כמבואר לעיל פיסקא יג‪.‬‬ ‫בה באליעזר אחר שבא עליה דז"ל הילקוט שמעוני "ותפול מעל הגמל‬ ‫אלא שלפי זה יש לדקדק‪ ,‬אם כן מדוע לא הניח לה להיות בחרן י"ב חודש‪,‬‬ ‫]כ"ד‪ ,‬ס"ד[ לפי שראתה ברוח הקדש שעתיד לצאת ממנו עשו הרשע‪,‬‬ ‫והרי בשעת קידושין נערה היתה‪ ,‬ונעשית בוגרת רק לאחר שנתאסרה‪ ,‬וכשם‬ ‫נזדעזעה ונעשית מוכת עץ‪ ,‬ויצא ממנה דם בתולים‪ .‬מיד אמר הקדוש ברוך‬ ‫שמוכת עץ מותרת‪ ,‬תהיה גם נערה שנתבגרה לאחר אירוסין מותרת‪ .‬ונראה‪,‬‬ ‫הוא לגבריאל רד ושמור את הדם שלא יסריח‪ ,‬ולא יהיה בו מום‪ ,‬בא יצחק‬ ‫דמבואר ביבמות )נט‪ ,‬א( דנערה שנתארסה לכהן גדול ובגרה‪ ,‬אסור לכהן‬ ‫עליה ולא מצא לה בתולים‪ ,‬חשדה מאליעזר‪ ,‬אמר לה בתולותיך היכן הן‪,‬‬ ‫גדול לכנוס אותה‪ ,‬כיון שאישתני גופה‪ ,‬דלא כאלמנה שנתאסרה לכהן‬ ‫אמרה לו כשנפלתי מן הגמל נעשיתי מוכת עץ‪ ,‬אמר לה שקר את מדברת‪,‬‬ ‫הדיוט ונעשה כהן גדול‪ ,‬אבל מוכת עץ לא אישתני גופה‪ ,‬כמבואר בתוס'‬ ‫אלא אליעזר פגע בך‪ ,‬ונשבעה לו שלא נגע בה‪ ,‬הלכו ומצאו העץ צבוע דם‪,‬‬ ‫ביבמות )נט‪ ,‬א(‬ ‫מיד ידע יצחק שהיא טהורה" ע"כ‪ .‬לפיכך צריך עיון בדבריו‪ .‬וה' יאיר עיני‪.‬‬ ‫ובזה הכל מיושב היטב‪ ,‬דלא הניחו לה להיות בוגרת שלא תפסל ליצחק‬ ‫ועוד יש לך לדעת‪ ,‬שמבואר בכלבו‪ ,‬שחיה שמרה על הדם של רבקה ולא‬ ‫שהיה כהן גדול‪ ,‬אבל מוכת עץ משנתארסה מותרת‪ ,‬לכן היתה מותרת לו‪,‬‬ ‫עופות‪ ,‬ורבינו כתב שהעופות שמרו‪ .‬אבל הא דאיתא בילקוט שמלאך‬ ‫אבל אם היתה מוכת עץ לפני האירוסין נפסלה‪ ,‬לכן שמרו העופות על הדם‬ ‫גבריאל שמר‪ ,‬ובכלבו מובא שחיה שמרה‪ ,‬יש ליישב‪ ,‬דגבריאל היה המלאך‬ ‫שידע שנעשית עכשיו מוכת עץ‪ .‬וכל זה מרומז במלה "ויאהבה"‪ ,‬שידע‬ ‫ששמר‪ ,‬אלא שעשה זאת על ידי שהביא את החיה לשמור[‪.‬‬ ‫שהיא בתולה‪ ,‬ופתחה נעול‪ ,‬והוא עשאה כלי‪.‬‬ ‫‪ 4‬תמצית דבריו‪ :‬מבואר במדרש‪ ,‬שכשרבקה נפלה מהגמל‪ ,‬נשרו‬ ‫]א‪ .‬ה‪ .‬אבל יש לדקדק בדברי רבינו טובא‪ ,‬דהרי מבואר בכל בו )שם(‪,‬‬ ‫בתוליה‪ ,‬וחשדה שאינה בתולה‪ .‬אבל כשבא עליה‪ ,‬היה פתחה‬ ‫שיצחק חשדה באליעזר‪ ,‬וז"ל "טעם למה זכו חיה ועוף לכסות דמן יותר‬ ‫נעול‪ ,‬כשיטת רבינו חננאל שמוכת עץ פתחה נעול‪ ,‬לפיכך כתיב‬ ‫מבהמות‪ ,‬לפי כשהפילה רבקה את עצמה מעל הגמל כשראתה יצחק‪ ,‬נשרו‬ ‫"ויאהבה"‪ ,‬כי אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי‪ ,‬והוא‬ ‫בתולותיה‪ ,‬והיה יצחק חושד לאליעזר שבא עליה‪ ,‬וספר לו הענין כלו‪,‬‬ ‫עשאה כלי‪ .‬ויצחק שעלה למזבח כעולה‪ ,‬היה קודש קדשים‪ ,‬ודינו‬ ‫שנאמר )שם כד‪ ,‬סו( ויספר העבד ליצחק והביאו אל המקום שנפלה‪ ,‬והראה‬ ‫ככהן גדול שאסור בבוגרת ‪ -‬אפילו שבגרה לאחר האירוסין‪ ,‬לכן‬ ‫לו דם הבתולים‪ ,‬כי באתה חיה אחת ושמרה אותו שלא לקקוהו כלבים ושאר‬ ‫לא הניחו לה להכין עצמה י"ב חודש לנישואין‪ ,‬כיון שהיתה‬ ‫חיות השדה‪ ,‬ואית דאמרי אריה היה שבא ושמר אותו‪ ,‬ולכן זכתה כל חיה‬ ‫נערה‪ ,‬ובין נערות לבגרות ששה חודשים‪ .‬ואף על פי שמוכת עץ‬ ‫הנאכלת לכסות דמה‪ ,‬ועוף נמי זכה לפי שלמד לקין לקבור הבל אחיו כמו‬ ‫אסורה לכהן גדול‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אם נעשית מוכת עץ לאחר אירוסין‬ ‫שמפורש בתנחומא ע"כ‪ .‬ולפי דברי רבינו חננאל שידע שפתחה נעול‪ ,‬מדוע‬ ‫מותרת לו ‪ -‬דלא כבוגרת ‪ -‬כיון שגופה לא השתנה‪ .‬אלא שיצחק‬ ‫חשדה באליעזר‪ ,‬היה לומר שחשדה שנעשית מוכת עץ לפני שנתארסה‪.‬‬ ‫חשד שהיתה מוכת עץ לפני האירוסין‪ ,‬לכן כתוב במדרש‪,‬‬ ‫וצע"ג‪ .‬והיה נראה ליישב‪ ,‬דהנה יש מפרשים דיעקב אבינו לא בא על לאה‬ ‫שהעופות שמרו על דם הבתולים במקום שנפלה‪ ,‬שידע שעכשיו‬ ‫עד שמיעכה הבתולים‪ ,‬כדי שתוכל להתעבר בביאה ראשונה‪ ,‬ויש לומר‪ ,‬דגם‬ ‫נעשית מוכת עץ‪ ,‬שכבר נתארסה לו בחרן על ידי הצמידים‪.‬‬ ‫יצחק אביו לא בא עליה עד שמיעכה הבתולים‪ ,‬וראה שלא יצא דם‪ ,‬לכן‬ ‫חשד בה‪ ,‬וכשראה העץ של הבתולים בא עליה‪ ,‬ומצא שפתחה נעול‬ ‫ג‬