gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מס׳‬ ‫‪235‬‬ ‫ערש"ק פרשת חיי שרה‬ ‫כ"ו מר‪-‬חשון תשפ"ז‬ ‫על כן דרשו עליו‪' ,‬ואברהם זקן'‪" ,‬יש לך‬ ‫"בכל מכל כל‪ ,‬כן יברך אותנו"‬ ‫אדם שהוא בזקנה"‪ ,‬שבזקנותו הוא שומר‬ ‫'כל ימי חייך' לרבות הלילות‬ ‫וְ ַאבְ ָר ָהם זָ ֵקן ָּבא ַּב ָ ּי ִמים וה' ֵּב ַרְך ֶאת ַאבְ ָר ָהם ַּב ּכֹל‪.‬‬ ‫על סדרי התפילה והלימוד‪ ,‬אבל "ואינו‬ ‫וַ ִ ּי ְהי ּו ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה ֵמ ָאה ׁ ָשנָ ה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה‬ ‫התמזל מזלם של ראשוני משתכני פרוייקט‪-‬דירות אשר החלו את צעדי‬ ‫בימים"‪ ,‬שחסרה לו מעלת שנות הנעורים‪.‬‬ ‫וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ׁ ְשנֵ י ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה‪.‬‬ ‫הבראשית בארץ לא זרועה‪ ,‬שביניהם נמנה אברך מלא עזוז ומרץ‪-‬נעורים‪ ,‬איש‬ ‫ויש שהוא "בימים"‪ ,‬שבהיותו בחור או‬ ‫כיון ששרה אמנו היתה משימה לילות‬ ‫אשר רוח עסקנות בו‪ ,‬בעל יוזמה ומעוף חזון וקשרים‪ ,‬שהסתער על משימת‬ ‫אברך היתה ניכרת עבודתו וחסידותו‪,‬‬ ‫כימים בעבודת הקודש ועסקה ללא הרף‬ ‫חייו להקים מוסדות ראויים עבור הפעוטות שלו‪.‬‬ ‫"ואינו בזקנה"‪" .‬אבל כאן"‪ ,‬אצל אברהם‬ ‫במעשי צדקותיה‪ ,‬הצטרפו הלילות למנין‬ ‫אך זה עתה גזז את מחלפות ראש בנו הקטן שהגיע לגיל שלש‪ ,‬ומיד נפנה‬ ‫אבינו‪" ,‬זקנה כנגד ימים‪ ,‬וימים כנגד זקנה"‪,‬‬ ‫ימי שנותיה‪ .‬ועל כן דרשו עליה במדרש‬ ‫להקים בעשר אצבעותיו כיתת 'תלמוד תורה'‪ .‬רתם לשורותיו מלמד ותיק‪,‬‬ ‫שתי המעלות שולבו בו יחדיו‪.‬‬ ‫"'יודע ה' ימי תמימים'‪ ,‬כשם שהן תמימים‬ ‫גייס תרומה פילנטרופית לרכישת אביזרים ומלאי של משחקים‪ ,‬ועד מהרה‬ ‫כך שנותם תמימים"‪" .‬שנותם" הוא מלשון‬ ‫נראו ילדי החמד של השכונה החדשה לומדים במבנה ראוי לשמו‪.‬‬ ‫'בני שנו מדותי'‬ ‫שינה‪ ,‬שהלילות מצטרפים ל'ימי תמימים'‪.‬‬ ‫בתו הגדולה הגיעה לגיל הגן‪ ,‬והמחזה נשנה‪ .‬בבחינת 'יש מאין' הוקם גן ילדים‬ ‫וזו כוונת רש"י‪" ,‬כולן" ‪ -‬כל שנותיה לרבות‬ ‫שלא היה מבייש קהילות ותיקות‪" .‬ילדיי שלי לא יתגלגלו בקרוואנים דלוחים‬ ‫וְ ַא ׁ ְש ִּב ֲיעָך בה' ֱאל ֵֹקי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וכו' ִּכי ֶאל‬ ‫הלילות ‪" -‬שוין לטובה"‪.‬‬ ‫ונוטפי‪-‬עובש"‪ ,‬היה מכריז בפאתוס בפני חבריו הצעירים‪" .‬אזיע קצת‪ ,‬אתאמץ‬ ‫ַא ְרצִ י וְ ֶאל מוֹ לַ ְד ִּתי ֵּתלֵ ְך וְ לָ ַק ְח ָּת ִא ּׁ ָשה‬ ‫מדברים אלו נלמד עד כמה צריך להקדיש‬ ‫טיפה‪ ,‬אבל כאן יהיו מוסדות 'כמו‪-‬שכתוב'"‪.‬‬ ‫לִ בְ נִ י‪.‬‬ ‫את הלילות לעבודת ה'‪ .‬בזמן השינה‪,‬‬ ‫למותר לציין‪ ,‬שבני הקהילה כולם חבו לו הכרת הטוב‪ .‬אחד מהם היטיב לתאר‬ ‫כבר הקשו הקדמונים‪ ,‬במה היתה עדיפה‬ ‫המטרה צריכה להיות "כדי שתנוח דעתו‬ ‫זאת באספקלריה תורנית טהורה‪" :‬כלפי שמיא‪ ,‬איני יודע מה שכרו‪ .‬הרי סוף‪-‬‬ ‫משפחת בתואל הארמי שהיו עובדי‬ ‫עליו וינוח גופו‪ ,‬כדי שלא יחלה ולא יוכל‬ ‫סוף הוא פעל נטו בשביל הילדים שלו עצמו‪ ,‬והוא אף לא טרח להסתיר זאת‪.‬‬ ‫ע"ז‪ ,‬על פני משפחות הכנעני‪ .‬ותירצו‪,‬‬ ‫לעבוד את ה' וכו'‪ ,‬נמצאת שינה שלו‬ ‫אולם בינינו לבין עצמנו‪ ,‬מה לנו אם זה בדרגת 'לשמה' או לאו‪ ,‬מבחינתנו נאה‬ ‫שמשפחות הכנעני היו מושרשות בטבען‬ ‫עבודה למקום ברוך הוא" (רמב"ם‪ ,‬הלכות‬ ‫להמליץ על כך את לשון הגמרא ‪' -‬לצורכה ולצורכו‪ ,‬שפיר דמי'"‪...‬‬ ‫במידות רעות ומגונות‪ ,‬ומידות הן מהדברים‬ ‫דעות)‪ .‬והזמן שהאדם אינו ישן בו‪ ,‬בודאי‬ ‫***‬ ‫המועברים ונמשכים מאבות לבנים‪ .‬מה‬ ‫שיש להקדישו לעסק התורה ועבודת ה'‪.‬‬ ‫דרך עבודתו של אברהם אבינו ע"ה היתה לקרב ולהכניס בני אדם תחת כנפי‬ ‫שאין כן משפחת בתואל היו בעלי מידות‬ ‫השכינה‪ ,‬כדכתיב 'את הנפש אשר עשו בחרן'‪ ,‬ופירש רש"י "אברהם מגייר את‬ ‫טובות בטבעם‪ ,‬אלא שנשתבשו בדעות‬ ‫'שני נעוריו עמו'‬ ‫האנשים ושרה מגיירת את הנשים"‪ .‬בגמרא (סוטה י‪ ).‬דרשו‪'" ,‬ויטע אשל בבאר‬ ‫כוזבות והיו עובדי ע"ז‪ ,‬וחסרון כזה אינו‬ ‫וְ ַאבְ ָר ָהם זָ ֵקן ָּבא ַּב ָ ּי ִמים‪.‬‬ ‫שבע'‪ ,‬אמר ריש לקיש‪ ,‬מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים וכו'‪.‬‬ ‫נמשך בתולדה לדורות הבאים‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫חד אמר פרדס‪ ,‬וחד אמר פונדק‪' .‬ויקרא שם בשם ה' א‪-‬ל עולם'‪ ,‬אמר ריש‬ ‫בימי הנעורים ניכרת עבודת ה' בעיקר‬ ‫ויש להוסיף ולומר‪ ,‬כי על כן השביע‬ ‫לקיש‪ ,‬אל תיקרי 'ויקרא' אלא ויקריא‪ ,‬מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של‬ ‫בחלק המעשה‪ ,‬בלימוד ותפילה בהתלהבות‪.‬‬ ‫אברהם אבינו את אליעזר עבדו‪ ,‬ולא את‬ ‫הקב"ה בפה כל עובר ושב וכו'‪ ,‬הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם"‪.‬‬ ‫אבל בחלק המחשבה‪ ,‬עדיין יש להילחם עם‬ ‫הרי שהיה טורח ודואג להיטיב לכל בני אנוש‪ ,‬בגשמיות וברוחניות‪ ,‬ושאיפתו‬ ‫יצחק עצמו‪.‬‬ ‫היצה"ר שבוער לתאוות העוה"ז‪ .‬ואילו בימי‬ ‫היתה לקרב את כל באי עולם לדרך ה' ולהרבות בכך כבוד שמים‪.‬‬ ‫כי אם היה מצווה זאת ליצחק‪ ,‬היה מקום‬ ‫הזקנה‪ ,‬כבר תש כח היצר‪ ,‬והמחשבה יותר‬ ‫עוד אמרו רבותינו ז"ל (יומא כח‪" ,):‬אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה‪,‬‬ ‫לטעות ולומר שדוקא יצחק שהיה עולה‬ ‫מזוככת ומיושבת‪ ,‬אמנם חולשת כחות הגוף‬ ‫שנאמר 'ואברהם זקן בא בימים'"‪ .‬ואת ישיבתו הקים עוד בטרם שזכה הוא‬ ‫תמימה הוזהר על ענין זה‪ ,‬אבל לא משום‬ ‫מונעים את ההתלהבות הראויה‪.‬‬ ‫עצמו לבנים‪ ,‬כי את דאגתו עבור הכלל הקדים לדאגתו עבור עצמו ובניו‪.‬‬ ‫חומרתן של המידות הרעות‪ .‬על כן את‬ ‫אבל אברהם אבינו שילב את שלימות‬ ‫לכן נאמר 'וה' ברך את אברהם בכל'‪ ,‬ופירש רש"י‪'" ,‬בכל' עולה בגימטריא 'בן'‪,‬‬ ‫הציווי 'כי אל ארצי ואל מולדתי תלך' וגו'‪,‬‬ ‫המעשה והמחשבה‪ ,‬במשך כל שנותיו‪.‬‬ ‫ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה"‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מדוע סתמה זאת‬ ‫ציוה אברהם אבינו את 'עבדו זקן ביתו'‪,‬‬ ‫כי מילדותו הכיר את בוראו ודעתו היתה‬ ‫התורה ברמז ולא כתבה בפירוש‪" ,‬ברך את אברהם בבן"‪ .‬אלא ללמדנו בא‪,‬‬ ‫שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים‪,‬‬ ‫ברורה לעבודתו ית"ש‪ ,‬וגם בימי הזקנה‬ ‫שאברהם אבינו מעולם לא דאג לבנו בלבד‪ ,‬אלא היטיב עם 'בכל'‪ ,‬עם הכלל‬ ‫כדי שיבינו הכל כי זו הוראה לרבים‬ ‫עבד את ה' בכל כחות איבריו‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫כולו‪ .‬ו'בגלל אבות תושיע בנים'‪ ,‬שנזכה כולנו להיות עובדי ה' באמת ולומדי‬ ‫ולדורות עולם‪ ,‬עד כמה יש להתרחק‬ ‫'ואל הבקר רץ אברהם'‪ ,‬כשהיה בן צ"ט‬ ‫תורתו לשמה‪ ,‬ובד בבד נזכה גם לזכות את הרבים ולקדש שמו ית' ברבים‪ ,‬עד‬ ‫מבעלי מידות רעות‪.‬‬ ‫שנה וביום השלישי למילתו‪.‬‬ ‫ביאת גואלנו משיח צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫‪03-6776953‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬באורו של רבינו זי“ע‬ ‫מעשה ולקחו‬ ‫מהיכן גדלים ארזים כאלו?‬ ‫טור מיוחד במלאת שמונים שנה‬ ‫להסתלקותו של הבחור המורם מעם‪ ,‬הקדוש אייזיק'ל הי"ד‬ ‫בן כ"ק הרבי ה"דבר חיים" זיע"א‪,‬‬ ‫אשר נרצח בידי רשעי האומות ימ"ש בעלותו לארה"ק ‪ -‬ג' כסלו תש"ז‬ ‫אביו הקדוש בימים שנודעה לו הבשורה האיומה על‬ ‫של הרבי ה"דבר חיים" זיע"א ומחברתו בקודש‬ ‫הירצח בנו יקירו‪ ,‬היא לאות ולמופת איך צריך להתנהג‬ ‫הרבנית הצדקנית ע"ה‪ ,‬אשר הצמיח ארזים נישאים‬ ‫וַ ָ ּיבֹא ַאבְ ָר ָהם לִ ְס ּפֹד לְ שָׂ ָרה וְ לִ בְ ּכ ָֹת ּה‪.‬‬ ‫יהודי בשעה שחלילה מתרגשת עליו גזירה קשה‪ ,‬ה'‬ ‫כאלו ‪ -‬בדמות רבינו הקדוש זיע"א ואחיו הצעיר זצ"ל‬ ‫ישמרנו‪.‬‬ ‫הי"ד ‪ -‬ספוגי מסירות נפש לכל דבר שבקדושה‪.‬‬ ‫איתא במדרש תנחומא‪ ,‬שיצחק אבינו אמר‬ ‫בשעת העקידה "אם בחר בי‪ ,‬הרי נפשי נתונה‬ ‫פרט פלאי‪ ,‬ילמד על הכלל כולו‪:‬‬ ‫***‬ ‫לו"‪ .‬והוא הגיע למדרגה זו‪ ,‬כי תמיד היה מוסר‬ ‫באגרת דומעת שכתב אז הרבי ה"דבר חיים" לבנו רבינו‪,‬‬ ‫על רבינו‪ ,‬סופר בגליוננו (פרשת לך לך) אודות מסירות‬ ‫נפשו להשי"ת ללא הרף‪ ,‬ולא רק עכשיו‪ .‬וסיים‬ ‫אשר בו הוא נוסך עליו טללי חיזוק ונחמה‪ ,‬כגון‪" :‬וכבר‬ ‫נפשו לשמירת גדרי הקדושה ‪ -‬כמו גם מסירות נפשו‬ ‫ואמר "על דמי צר לי מאד"‪ ,‬שהיה צר לו על‬ ‫ברכנו והודינו למקום על כל מעשיו‪ ,‬ואמרנו‪' :‬את הטוב‬ ‫להיטהר בטבילות לתוספת טהרה‪ ,‬בעת הפלגתו‬ ‫נקבל ואת הרע לא נקבל'?!"‪ ,‬עוצר ה'דבר חיים' את‬ ‫כך שאינו מרגיש בצער דמו‪ ,‬וחשש שעל כן לא‬ ‫באונייה ארצה בשנות בחרותו‪.‬‬ ‫קולמוסו בכוחות איתנים וקוטע את דבריו‪ ,‬בנמקו נימוק‬ ‫תיחשב לו העקידה כנסיון‪.‬‬ ‫עדויות דומות‪ ,‬נמסרו גם על אחיו הצעיר אייזיק'ל‬ ‫מבהיל‪:‬‬ ‫אברהם אבינו הבין שיצחק בנו הגיע למדרגה זו‬ ‫הי"ד‪ ,‬במסעו שהתקיים חדשים אחדים לאחר מכן‪.‬‬ ‫"ואף שהיה לי עוד הרבה לכתוב ולדרוש מהענין הנ"ל‪,‬‬ ‫מכוחה של שרה אמו‪ ,‬אשר חינכה אותו להיות‬ ‫עוד במסעו ברכבת על אדמת יוגוסלביה לעבר הנמל‪,‬‬ ‫עם כל זה אני מקצר‪ ,‬כי אין רצוני שתשיבו לי ותצערו‬ ‫מוכן ומזומן בכל רגע למסור נפשו למען הבורא‬ ‫באחת התחנות‪ ,‬הבחין אייזיק'ל במעיין מים חיים‬ ‫אתכם בעת הכתיבה וד"ל"‪.‬‬ ‫ית"ש‪ .‬על כן‪'" ,‬ויבוא אברהם לספוד לשרה' ‪-‬‬ ‫הנובע בסמוך לתחנה והוא הביע רצונו לטבול במימיו‪.‬‬ ‫ה'דבר חיים' אינו מאריך בכתיבתו לבנו בשעה כה‬ ‫היה זה באמצע הלילה וכפור עז שרר‪ ,‬וסכנה כפולה‬ ‫מהיכן בא‪ ,‬מהר המוריה" (בראשית רבה)‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫טעונה וכאובה‪ ,‬בשל סיבה אחת ויחידה‪ :‬שלא יתיישב‬ ‫ארבה לו ‪ -‬החשכה והקרה‪ .‬סובביו נחרדו‪ ,‬וניסו בכל‬ ‫שעל זה גופא בא להספידה‪ ,‬שנתגלה לו בהר‬ ‫גם הוא לכתוב בחזרה לאביו‪ ,‬ויימלא צער באותה שעה!‬ ‫פה להניאו מכוונתו‪ .‬אבל דבריהם עלו בתוהו‪ .‬מנוי‬ ‫המוריה לאיזו דרגה חינכה את בנם‪.‬‬ ‫ומה נפלאת היא כיצד נראו פני הדברים בסערט‬ ‫וגמור היה עם אייזיק'ל לנצל את חלון הזמן הקצר‬ ‫הרחוקה‪ ,‬עיר מגורי ה'דבר חיים'‪.‬‬ ‫ולהיטהר במימי המעיין‪ ,‬ודבר לא עמד לו בדרכו‪---‬‬ ‫הרבי קיבל את הבשורה המרה‪ ,‬ולא מיהר להודיעה‬ ‫ויהי בהפלגה עצמה‪ ,‬באוניית המשא 'לאריטה'‬ ‫לרבנית הצדקנית‪ .‬הוא המתין יום אחד בשיקול דעת‪,‬‬ ‫שהוסבה בעראיות למסע נוסעים ‪ -‬תוך דחיסת‬ ‫אייזיק'ל‪.‬‬ ‫ולמחרת בבוקר‪ ,‬בעודו עושה דרכו מבית המדרש‬ ‫‪ )!( 4,000‬איש בשטח צפוף‪ ,‬ראו בכל עת את אייזיק'ל‬ ‫שם שמרעיד נימים בקרב כל חסיד נדבורנה‪.‬‬ ‫לאחר תפילת שחרית‪ ,‬התנגן על שפתותיו לחן נוגה על‬ ‫ניצב בפינה והוגה בספר שבידיו‪ .‬הוא לא הסיר את‬ ‫ה' יקום דמו‪.‬‬ ‫המילים "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו"‪ ,‬והיה‬ ‫כובעו מראשו‪ ,‬כמו גם את קפטן המשי שהיה עטוי‬ ‫בניגון כדי לבטא את עומק צידוק הדין שהקיף את כל‬ ‫בו‪ ,‬וכל חזותו אמרה קודש‪ .‬אף סיפרו עליו‪ ,‬כי קודם‬ ‫בנו חביבו של הרבי ה"דבר חיים" זיע"א‪ ,‬אחיו הצעיר‬ ‫ישותו‪ .‬הוא חצה את מפתן הבית ונשמע קול הפיזום‬ ‫ההפלגה טרח והתרוצץ בין המארגנים והצליח לשאת חן‬ ‫של רבינו זיע"א‪ ,‬אשר בתשוקת איתנים כמה והשתוקק‬ ‫והמילים הנאחזות בניגון‪ .‬באה הרבנית הצדקנית ע"ה‬ ‫בעיניהם‪ ,‬עד שהסכימו לבקשתו להקצות מטבח כשר‬ ‫לילך בדרכי אחיו הגדול ולהגיע אל היכלי הישיבות אשר‬ ‫לקראתו ועיניה אומרות הכל‪.‬‬ ‫לטובת היראים והחסידים שהיו בין הנוסעים‪.‬‬ ‫בירושלים עיה"ק‪ ,‬ומסעו הנועז נגדע לקראת סיומו‬ ‫משיצאו לדרך‪ ,‬הפציר אייזיק'ל ברב החובל שיתיר לו‬ ‫באסון מר ונורא‪ ,‬כאשר כדור של מרצח בריטי שפל‬ ‫ואז צפה גדלות הנפש מצידה שלה‪:‬‬ ‫לקחת מים לנטילת ידים‪ ,‬עבורו ועבור כל החפץ בכך‪,‬‬ ‫שניסה למנוע את הגעת המעפילים לחופי חיפה פגע‬ ‫רק אז סיפרה‪ ,‬כי זה ימים אחדים שהיא צופנת את‬ ‫במצחו והפילו נפש‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫הידיעה הקשה‪ ...‬התברר‪ ,‬כי דגים שרכשה לאחרונה‬ ‫והרשות ניתנה לו‪ ,‬למרות שהמים הוקצבו במשורה‪.‬‬ ‫בשוק המקומי נעטפו בגליון עיתון שבו התפרסמה‬ ‫לאחר כמה ימים‪ ,‬כשהתעורר החשש שהמים יאזלו‪,‬‬ ‫בשבוע הקרוב‪ ,‬ביום ג' בכסלו‪ ,‬ימלאו שמונים שנה‬ ‫הידיעה‪ ,‬וכך התגלגלה בשורת האיוב בהשגחה פרטית‬ ‫נאסר הדבר על אייזיק'ל‪ ,‬אך הוא לא נואש והחל לדלות‬ ‫לקטיפתו מארץ החיים בדמי ימיו‪ .‬שמונים שנה למסכת‬ ‫אל מטבחה‪ .‬אמנם היה זה עיתון בשפת לעז שלא‬ ‫מים לנטילה ממימי הים הגדול‪ .‬באחת הפעמים החליק‬ ‫חיים מופלאה שנגדעה באיבה‪ ,‬אחר ‪ 14‬שנות חיים‬ ‫הבינה‪ ,‬אך את תמונת בנה ראתה שם והבינה כי קרהו‬ ‫ונפל וכפסע היה בינו לטביעה בלב ים‪ ,‬ובדרך נס ניצל‪.‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫אסון רח"ל‪ .‬בגבורת נפש‪ ,‬כבשה צערה וחרדתה ולא‬ ‫***‬ ‫בבואנו להעלות את זכרו‪ ,‬כמה נאה וכמה יאה להתבונן‬ ‫הוציאה מפיה דבר וחצי דבר‪ .‬בתמימות ובנחישות‬ ‫אם נבקש לדעת מאין נוצקו יסודות כה איתנים בנפש‬ ‫במאמרו של רבינו בפרשתנו (ראה בראש העמוד)‪ ,‬המתאר‬ ‫גמרה בלבה לחשוק שפתיה‪ ,‬ואף לא ניסתה לברר אצל‬ ‫נער רך‪ ,‬עלינו לאמץ את מאמרו של רבינו ולעשות‬ ‫כי אברהם אבינו הכיר בבנו יצחק כי הוא ספוג במדרגות‬ ‫אנשים שיתרגמו באזניה את האמור בעיתון‪ ,‬וכל זאת‬ ‫כמעשהו‪'" :‬ויבוא אברהם לספוד לשרה' ‪ -‬מהיכן בא‪,‬‬ ‫שגיבות של מסירות נפש להשי"ת‪ ,‬והתבונן כי הדבר בא‬ ‫מתוך שלא רצתה להיות זו המביאה בשורה מרה אל‬ ‫מהר המוריה"‪ ,‬אברהם אבינו הבין שיצחק בנו הגיע‬ ‫לו מכח החינוך השורשי של אמו הצדקנית‪ ,‬שרה אמנו‬ ‫בעלה הקדוש‪---‬‬ ‫למדרגה זו מכוחה של שרה אמו‪ ,‬אשר חינכה אותו להיות‬ ‫ע"ה‪.‬‬ ‫כך כלא כל אחד את יגונו ברגשות עצורים‪ ,‬בלבד שלא‬ ‫מוכן ומזומן בכל רגע למסור נפשו למען הבורא ית"ש"‪.‬‬ ‫בהביטנו אל מגילת ימיו הקצרים של אייזיק'ל הי"ד‪ ,‬אנו‬ ‫לגרום צער לזולת!‬ ‫כבר קרא רבינו עצמו [ב'לחיים' שערך ביום ג' כסלו‬ ‫נוכחים באותה בחינה‪ .‬מסירות נפש לקדושה ולטהרה‪,‬‬ ‫ומשם‪ ,‬צמחו ארזים כאלו‪---‬‬ ‫תשנ"ז‪ ,‬במלאת יובל להסתלקות אחיו]‪ ,‬כי הנהגתו של‬ ‫שהוחדרה מטל ינקות בבית הגדול והקדוש הזה‪ ,‬ביתם‬ ‫עושים רצון צדיק‬ ‫ניתן למסור שיחות וכל חומר מרבינו הק' זיע"א‬ ‫בפקס ‪ | 03-6776953‬אימייל‪6776952@gmail.com :‬‬ ‫לפרטים‪058-3200027 :‬‬ ‫נפשי תערוג‬ ‫פרקי זכרונות ונגוהות אור מאוצרם של חסידים ומקושרים לרבינו הקדוש זי"ע‬ ‫בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם‬ ‫אוצר בלום ויקר‪-‬ערך‬ ‫זכרונות הוד על פני שנות דור מפי איש אמונם‪ ,‬מקורבם ואיש סודם של רבותינו הקדושים זיע"א‬ ‫הרב הגאון רבי ישראל מנחם קליין שליט"א‬ ‫רבה של פרנקפורט דמיין יצ"ו‬ ‫ומבוניה ואבני בנייניה של תקומת בית נדבורנה בארה"ק‬ ‫ג‬ ‫למרות שרבינו היה יכול להגיד שהכסף אינו מספיק לכלכל‬ ‫את משפחתו‪ ,‬מעולם לא רמז על כך‪ .‬עד כדי כך‪ ,‬שאפילו‬ ‫פחות‪ ,‬אך בטוחות יותר‪ .‬לחרדתו גילה שגם אליה דבקה‬ ‫שערה‪ ,‬וממילא ‪ -‬לא יעלה על הדעת להרכיבן בשבת!‬ ‫***** ט ******‬ ‫אנו שראינו מקרוב את דחקו‪ ,‬לא העזנו לגלות לאביו‪ ,‬כי‬ ‫המנהג של אייזיק'ל‬ ‫אבל אם ירכיב רק ביום חול ויראה בחדות ולמרחק‪ ,‬ואילו‬ ‫חששנו שרבינו יקפיד עלינו שפעלנו שלא בשליחותו‪.‬‬ ‫טרם נפן אל המשך הזכרונות‪ ,‬עליי להשלים פרט נחוץ‬ ‫בשבת יימנע‪ ,‬הרי זו פגיעה בעונג שבת‪ .‬לפיכך החליט‬ ‫מעשה היה באחד מימי שישי‪ ,‬סמוך לשעת הדלקת נרות‪,‬‬ ‫מהזכרונות שפורסמו בשבוע שעבר‪.‬‬ ‫לגונזן כליל‪...‬‬ ‫תוך כדי שהיה הרבי ה'דבר חיים' עוסק בהכנותיו לקראת‬ ‫סיפרנו (באות ו) על מנהגו של הרבי ה"דבר חיים" להטיל‬ ‫שבת קודש‪ ,‬נרתע לפתע בבהלה וקרא‪" :‬אוי‪ ,‬איך שכחתי‬ ‫לתת את הכסף לבערל'ע"‪ .‬קשה לתאר את סערת נפשו‪,‬‬ ‫***** יא ******‬ ‫חתיכות חלה לתוך המרק‪ ,‬וגוללנו את אשר צדה עינינו‬ ‫במהלך השנים שלפעמים היה אומר 'תורה' כשהכניסו את‬ ‫ובמשך כמה דקות נעתקו המילים מפיו‪ ,‬עד שביקש ממני‬ ‫ה'שבת געלט' של רבינו‬ ‫המרק ומתעכב למשך זמן‪ ,‬עד ששיער כי מותר בשופי‬ ‫להזדרז ולקרוא לרבינו‪.‬‬ ‫לא יאומן כי אספר‪ ,‬אבל כך היו פני הדברים‪:‬‬ ‫להטיל חלה לתוך המרק ללא חשש‪.‬‬ ‫משבא רבינו‪ ,‬פנה אליו בתוכחת‪-‬אהבה על שלא בא מעצמו‬ ‫בימי הראשית‪ ,‬בשנותיו הצעירות של רבינו‪ ,‬היה המצב‬ ‫בעמדנו לקראת יום ג' כסלו‪ ,‬יום היא"צ של הבחור הקדוש‬ ‫לבקש את המעות‪ ,‬ובמשך כמה דקות תינה את חולשת‬ ‫הכספי בביתו דחוק מאד‪ .‬היו אכן רבים וטובים שמגודל‬ ‫אייזיק'ל הי"ד בנו הצעיר של ה'דבר חיים' (הערת המערכת‪:‬‬ ‫דעתו מכך‪ .‬בכל אותן דקות ניצב רבינו לעומתו‪ ,‬פניו‬ ‫הערצתם אליו רצו לכלכלו ולתמוך בו בהרחבה‪ ,‬אבל רבינו‬ ‫יעוין במדור 'מעשה ולקחו' בגליון זה)‪ ,‬אציין‪ ,‬שמנהג הטלת‬ ‫מושפלות ארצה וידיו תחובות באבנטו‪ ,‬ולא פצה פיו להשיב‪.‬‬ ‫מיאן בכל תוקף ולא הסכים להזדקק למתנת בשר ודם‪.‬‬ ‫החלות לתוך המרק אימץ ה'דבר חיים' בתור גלעד וזכר‬ ‫לאייזיק'ל‪ ,‬כי הוא היה עושה כן‪.‬‬ ‫כשיצא מאת אביו‪ ,‬עקב הרבי ה'דבר חיים' אחר פסיעותיו‬ ‫זכור אותו האיש לטוב‪ ,‬הוא ניהו הגה"ח רבי שמואל צבי‬ ‫במבט מלא אהבה‪ ,‬ולאחר מכן פנה אלי ואמר‪" :‬הרואה‬ ‫קובלסקי זצ"ל‪ ,‬תלמידו המובהק של הרבי ה'דבר חיים'‬ ‫מופלא היה הדבר‪ ,‬שכן נער צעיר היה אייזיק'ל ולכאורה‬ ‫אתה?! הוא בעצמו לא יבוא לבקש את הכסף‪ ,‬ולכן‬ ‫זיע"א ואיש אמונו הקרוב של רבינו במשך עשרות שנים‪,‬‬ ‫מה ממש יש במנהגו‪ ,‬אבל ראיתי בחוש שלרבי ה'דבר‬ ‫מטיל אני עליך להזכירני בכל יום שישי‪ ,‬פן אשכח פעם‬ ‫שרבות היו הפעולות שעשה בחשאי כדי להקל על רבינו‪,‬‬ ‫חיים' היה בזה ענין‪ .‬ומי יירד לעמקי מחשבותיו‪.‬‬ ‫נוספת"‪...‬‬ ‫מתוך תבונה ודעת‪ .‬רבים המה מעשיו הטובים שנעשו‬ ‫כן היו לו מנהגים נוספים שציין עליהם כי כך היה אייזיק'ל‬ ‫עם זאת‪ ,‬חובה עלי לציין שכבר אז‪ ,‬באותן שנים קשות‬ ‫בצנעה גמורה‪ ,‬באופן שרבינו לא שיער בדעתו שרבי‬ ‫נוהג לעשות‪ ,‬ואימץ אותן כזכרון לבנו שנעקה"ש ולעילוי‬ ‫שכיס המעות היה ריקן‪ ,‬התאמץ רבינו ככל שהשיגה ידו‬ ‫שמואל צבי מסייע לו‪.‬‬ ‫נשמתו‪.‬‬ ‫לתת צדקה‪ ,‬וכבר אז אחז צדיק דרכו להפריש חומש מכל‬ ‫לדוגמא אספר‪ ,‬שבאחד הימים שמעתי את הרבנית‬ ‫הכנסותיו למעשרות‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שהקפיד שלא‬ ‫הצדקנית תליט"א סחה בהתפעלות באזני רבינו אודות‬ ‫***** י ******‬ ‫להשתמש בכסף שאינו מעושר‪ ,‬ומיד כשקיבל מעות לידיו‬ ‫הפלא הגדול שהבחינה בו לאחרונה‪ ,‬שהמחירים במכולת‬ ‫מדוע הסיר את המשקפיים‬ ‫הקדים והפריש מהן חומש לעניים‪ ,‬ורק ביתרה השתמש‬ ‫השכונתית הוזלו לאחרונה בשיעור ניכר מאד‪ .‬אנכי צפנתי‬ ‫לעצמו!‬ ‫ועתה אשוב אל הנהגותיו בקודש של רבינו זיע"א בשבת‬ ‫את הדברים בלבי ולא פציתי פה‪ ,‬ביודעי כי ידו של רבי‬ ‫קודש‪ ,‬עוד בשנות צעירותו בחיים חיותו של אביו הקדוש‬ ‫שמואל צבי במעל‪...‬‬ ‫***** יב ******‬ ‫מתוך שהייתי קרוב מאד לרש"צ‪ ,‬שיבר את אוזני ב'מהלך'‬ ‫הרבי ה'דבר חייים' זיע"א‪.‬‬ ‫כבר באותם ימים‪ ,‬התברר כי רבינו זקוק להרכיב‬ ‫מדרגת 'כיבוד אב' מופלגת‬ ‫המתוחכם שרקם בתושייתו בכדי לסייע לרבינו‪ :‬הוא פנה‬ ‫משקפיים‪ .‬ראייתו היתה קצרה‪ ,‬הלכתי עמו לאופטיקה‬ ‫מדי דברי אודות צורת עמידתו של רבינו לפני אביו באותה‬ ‫אל בעל חנות המכולת וביקש שיצמצם מאד את רשימת‬ ‫לבדיקה‪ ,‬הרופא ערך בדיקה וקבע לו מספר למשקפיים‪.‬‬ ‫שעה‪ ,‬אציין את הדרגא המופלגת של 'כיבוד אב' שראינו‬ ‫החובות של משפחת רבינו‪ .‬משאמר לו בעל המכולת‬ ‫כעבור כמה שבועות חזר רבינו לאופטיקה (קראו לו 'לעבא')‪,‬‬ ‫כל פעם שעמד רבינו לפני אביו‪.‬‬ ‫שהרבנית אינה קונה בהקפה‪ ,‬הציע לו רבי שמואל צבי‬ ‫וביקש לרכוש זוג נוסף‪ ,‬בלי להסביר על מה ולמה‪.‬‬ ‫בעצם‪ ,‬גם בימות השבוע לא היה רבינו נכנס אל הקודש‬ ‫שיתמחר לה את המוצרים בהנחה משמעותית‪ ,‬וירשום‬ ‫בצד את ההפרש והוא ישלימנו לו‪ .‬ההנחות היו בשיעור של‬ ‫כעבור שבוע‪ ,‬חדל להרכיב כלל את המשקפיים‪ .‬לא את‬ ‫אלא רק לאחר שנקרא על ידי אביו הקדוש‪ .‬ואז‪ ,‬בהיכנסו‪,‬‬ ‫הזוג הראשון ולא את השני‪.‬‬ ‫תמיד היה חבוש במגבעת וחגור אבנט‪ ,‬במורא גדול‬ ‫תשעים אחוזים!‪...‬‬ ‫ניסיתי לגשש מה אירע‪ ,‬ושאלתי את רבינו אם הראיה‬ ‫ובחרדת כבוד‪ ,‬ניצב ופניו כלפי מטה וידיו תחובות באבנט‪,‬‬ ‫הנני מספר כל זאת‪ ,‬כהקדמה לסיפור דלהלן‪.‬‬ ‫השתפרה‪ .‬ענה לי‪ :‬לא ולא‪ ,‬אך מעשה שהיה כך היה‪.‬‬ ‫מתאמץ שלא לאבד הגה‪ ,‬ממתין עד שיסיים הרבי ה'דבר‬ ‫מתוך שרבינו לא הסכים לקבל מתנות בשר ודם‪ ,‬הרי‬ ‫המשקפיים עזרו לו מאוד‪ ,‬אבל במוצאי שבת‪ ,‬כשהסירן‪,‬‬ ‫חיים' לדבר ורק לאחר מכן פצה פיו להשיב‪.‬‬ ‫שהכנסתו העיקרית באותן עשרות שנים היתה מתמיכה‬ ‫ראה ששערה קטנה דבוקה לידית‪ ,‬ונחרד שמא בהיסח‬ ‫כך היה מדי יום ביומו‪ ,‬ומעולם לא שינה דרכו‪ ,‬למרות‬ ‫קבועה של אביו הקדוש הרבי ה'דבר חיים' זיע"א‪ ,‬שמדי‬ ‫הדעת נתלשה שערה בעיצומה של השבת‪ .‬הוא חשב אולי‬ ‫ההרגל הרב שיש בדרך‪-‬כלל אצל בן שמצוי קרוב לאביו‬ ‫שבוע היה קורא לו בערב שבת קודש ומוסר בידיו מעטפה‬ ‫הידיות האלו צרות מדי‪ ,‬וגורמות לשערות להיתלש‪ ,‬ולכן‬ ‫בכל עת‪.‬‬ ‫עם מעות‪.‬‬ ‫הלך וקנה זוג נוסף‪ ,‬ובחר בידיות רופפות יותר‪ .‬אמנם נוחות‬ ‫ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא‬ ‫תומך המכון‬ ‫ַר ֲח ָמנָ א ִא ְיד ַּכר לָ ן זְ כו ָּתא דִּ יצְ ָחק ֲע ֵק ָיד ָתא‬ ‫הרה"ח ר' יצחק יוסף בריסק שליט"א‬ ‫לעי"נ הבחור הק' יצחק יהודה יחיאל אייזיק הי"ד‬ ‫לרגל שמחת הולדת נכדו שיחי'‬ ‫בן כ"ק מרן רבינו חיים מרדכי זצוק<ל<לה"ה‬ ‫בן לחתנו הרב בנימין טוביה גדליה לייפער שליט"א‬ ‫בשעטו"מ למז"ט‬ ‫נעקד"ה בשערי ארץ הקודש ‪ -‬ג' כסלו תש"ז‬ ‫יהי רצון שיזכה לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫ָאבִ ינ ּו ַמלְ ֵּכנ ּו נְ קוֹ ם לְ ֵעינֵ ינ ּו נִ ְק ַמת דַּ ם ֲעבָ ֶדיָך ַה ּׁ ָשפוְּך‬ ‫'לפולחנא דקודשא‬ ‫בריך הוא!'‪---‬‬ ‫‪ /‬פרק טז‬ ‫רבינו לעומתם‪ ,‬כשהוטלה עליו אדרת הנהגת העדה‪ ,‬המיר‬ ‫נמצא שזהו עתה רצון ה'‪ ,‬או אז נעתר ופתח פיו בחכמה‬ ‫ְו ִד ְברוֹ ת ָק ְד ׁשוֹ‬ ‫את של זו בזו‪ .‬בסעודה שלישית היה תפוש בשרעפי קודש‬ ‫עילאיים כשרק לפעמים השמיע מעט מילין זעירין‪ ,‬ולרוב‬ ‫להשמיע דברי אלוקים חיים‪ .‬וכשכבר נגללה האבן מעל פי‬ ‫הבאר והשקה הצאן‪ ,‬או אז התגלה ביופיו כרועה רחימאי‬ ‫ְמ ַל ֲהבוֹ ת ֵא ׁש‬ ‫בהיותנו מגוללים במעט‪-‬קט את תוקף עבודת קדשו של‬ ‫היו אלו דברי ברכה בקצרה‪ ,‬ואמירת ה'תורה' הוקדמה‬ ‫המגמיא מים לעדרים בדיוק כפי צורכם ויכולתם‪.‬‬ ‫רבינו‪ ,‬עלינו להפנות אלומת אור אל סדר העבודה שקיבלה‬ ‫והועברה לשולחן ליל שבת‪ .‬והיה טעמו ונימוקו עמו‪,‬‬ ‫ששעת רעווא דרעווין היא שעה שהוא מתבודד במחשבתו‬ ‫"כפום שיעורא דכל חד וחד"‬ ‫ביטוי עז בפני קהל ועדה בעת אמירת ה'תורה' בשולחנותיו‬ ‫רבינו ִהרבה לחזור על דברי הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין‬ ‫הטהורים (על שגב השעה ותיאור קט מהמעד הנורא מדי שבוע בשבוע‪,‬‬ ‫במה שיש לו לחשוב ואין השעה כשרה לאמירת תורה‪,‬‬ ‫זיע"א שאמר לזקינו הרה"ק הרבי ר' מרדכי זיע"א‪ ,‬כי‬ ‫הורחב בסייעתא דשמיא בפרקי עבודת השבת‪ ,‬ומשם תדרשנו)‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כל משך הסעודה‪-‬שלישית היה רבנו מרוכז בשרעפיו‪,‬‬ ‫ואף כששוררו הזמירות היה ניכר כי הוא שרוי במקום אחר‪,‬‬ ‫לפעמים עורכים את השולחן בשביל יהודי אחד‪ ,‬ופעמים‬ ‫כבר מתחילה לא היה ענין אמירת ה'תורה' תפוש בידי‬ ‫היכן שמחשבותיו הטמירות שם‪.‬‬ ‫שאין עורכים בשביל יהודי אחד‪ ,‬ואף הוא הגיד פעם לאחד‬ ‫רבנו בבחינת 'אומנות אבותיו בידו' או כמטרה בפני עצמה‪,‬‬ ‫ממקורביו‪" :‬לפעמים אני אומר תורה רק בעבור אדם אחד‬ ‫אלא חלק מעבודתו יתברך התלויה ברצונו של אותה‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬ביאר והסביר‪ ,‬מכיון ואינו מבקש בדבריו אלא‬ ‫מתוך כל הקהל‪ ,‬ולפעמים להיפך‪ ,‬אני נמנע מלומר בשביל‬ ‫השעה‪ ,‬וכפי שהסביר פעם לכמה יחידים בחילוק מהותי‬ ‫להועיל‪ ,‬ובדק ומצא שבלילי שבתות מנוחה התועלת יתירה‬ ‫אדם אחד"ג‪ ,...‬ללמדנו‪ ,‬כי מדד בשעלו מים במשורה לכל‬ ‫שבין מנהגי הצדיקים באמרם 'תורה' וסיבת תכליתם‪" :‬יש‬ ‫וניתן לרומם את מקדשי שביעי כראוי‪ ,‬ואף אם יאריך ֶׁש ֶבת‬ ‫חד וחד מחבורתא קדישתא‪.‬‬ ‫אדמורי"ם שנהגו לומר 'תורה' ב'טיש' כשבדבריהם המה‬ ‫במאמר כל אשר עשה‪ ,‬מוסריו יקשיבו כמהים וטהורים‬ ‫וכה הדריך בשנים האחרונות‪ ,‬כשהיה קשה עליו להאריך‬ ‫מכוונים כלפי שמיא‪ ,‬אצלם היתה התורה חלק גבוה כזמר‬ ‫יירשו ויקדשו‪ ,‬אם כן אין מניעה לשנות מן הנהוג‪ ,‬ובענוות‬ ‫בשיחות פרטיות לבחורים‪" :‬בדברי תורה שאני אומר‬ ‫'כל מקדש'‪ ,‬בבחינת 'האזינו השמים' ומילין לצד עילאה‪.‬‬ ‫חן השלים רצונו כרצון האלוקים בהפטירו‪" :‬אם כך רצון ה'‬ ‫בליל שבת קודש מונחים כל הדברים וההדרכות שברצוני‬ ‫אצלי‪ ,‬גילה רבנו‪ ,‬דבריי יכוונו אל ליבות השומעים‪' ,‬ותשמע‬ ‫ובאופן כזה תגדל התועלת‪ ,‬ייעשו הדברים כך"ה‪.‬‬ ‫שהבחורים יידעו‪ .‬מי שרוצה לדעת באמת מה רצוני ובאיזו‬ ‫הארץ'‪ ,‬ולכן לפעמים הנני חש כי עדיף שלא לדבר‪ ,‬כי זהו‬ ‫דרך עליו ללכת‪ ,‬יטה אוזן בשולחן הטהור וישתדל לעבדה‬ ‫הרצון מאתו יתעלה"‪.‬‬ ‫דבריו עושים פירות‬ ‫ולשמרה לפי זה"ד‪.‬‬ ‫פעם התבטא לאמור כי כל מטרתו להשפיע על ליבם של‬ ‫ואם יש את נפשנו לדעת עד היכן תוצאות חיים ומידת‬ ‫"שמחשבין חשבונו של עולם"‬ ‫ישראל‪ ,‬ודברי התורה שמשמיע אינם לתוספת ידיעות‬ ‫גרידא אלא שישפיעו באמת ויהיה להם המשך בקיום‬ ‫התועלת לדברים שיצאו מליבו ונכנסו ללבבות‪ ,‬או שמא‬ ‫מועד אמירת ה'תורה' השתנה במחיצת רבינו ממה שהיה‬ ‫כוחו של פלך השתיקה בו אחז לפעמים‪ ,‬תבוא העובדא‬ ‫נהוג אצל רבותינו הקדושים מנדבורנה זיע"א‪ ,‬שמקדמת‬ ‫נצחיא‪ ,‬ובהזדמנות אחרת אמר כהאי לישנא‪" :‬מ'פירט‬ ‫הידועה מהצלת נשמתו של אחד המסתופפים בשולחנות‬ ‫דנא בשולחן ליל שבת קודש הגידו דברי תורה כלולים‬ ‫נישט קיין 'טיש' אויף צו קוקן אדער צו הערן; נאר זאל‬ ‫ב‬ ‫מען דער הערן אויף א גאנצע וואך ‪-( "...‬אינני עורך 'טיש' בשביל‬ ‫הטהורים‪ ,‬שדברי רבנו "פארגעס נישט די הייליגע טיש'ן"!‬ ‫ובלולים מחידושים ופירושים יקרים על הפרשה‪ ,‬פעמים‬ ‫(‪-‬אל תשכח את השולחנות הקדושים!) ‪ -‬הצילוהו וגאלוהו ממצרי‬ ‫שבאו בארוכה ולעיתים בקצרה‪ ,‬ואילו את עיקר אמירת‬ ‫הסתכלות או שמיעה בעלמא‪ ,‬אלא כדי שייקלטו וייחקקו הדברים לכל השבוע)‪.‬‬ ‫שאול מטה אליהן התדרדר אחר שהגר מקום מושבו‬ ‫ה'תורה' הועידו לזמן רעווא דרעווין‪ ,‬אז השמיעו דברי‬ ‫פעמים שהפצירו והרבו להוכיח כי דברי התורה פועלים‬ ‫לארצות נכרו‪ ,‬ועובדא זו אינה אלא אחת מני רבים היוצאת‬ ‫מוסר חודרי קרב וכליות והאריכו לעורר לבבות בשלהבת‬ ‫פעולה לטובה בלבבות השומעים ובמישור מעשיהם‪,‬‬ ‫ללמד על הכלל כולוז‪.‬‬ ‫אישם הגדולה‪.‬‬ ‫וכשנוכח לדעת כי אמת בפיהם ואמנם רבה התועלת‪,‬‬ ‫לשאת מדברותיו‪ ,‬ועם סיום הטיש יצא הרב גרוסמן נפעם‬ ‫רוצים שאעלה‪ ,‬איני עולה‪ .‬ומכאן‪ ,‬שבכל שבת ושבת אין אני‬ ‫מרשימות הרה"ג רבי אריה לייב אלבוים שליט"א ‪ -‬הליכות‬ ‫א‪.‬‬ ‫ונרגש עד כלות‪ ,‬כשאינו מוצא לנפשו הסוערת מנוח ומרגוע‪.‬‬ ‫עולה מעצמי‪ ,‬אלא משום שמשמים רוצים שאעלה"‪ .‬ורבינו‬ ‫עולם שבת קודש חלק א' עמוד שסג ועמוד שסו‪.‬‬ ‫בין דבריו אודות הטיש ותחושת הרוממות הנפלאה שהורגשה‬ ‫סיים‪" :‬הוא הדין כאן ‪ -‬כשלא רוצים שאומר תורה‪ֹ ,‬לא אומר‬ ‫ויסופר עוד על יהודי נלבב‪ ,‬בר אוריין ובר אבהן‪ ,‬שבא להביע‬ ‫בו‪ ,‬הביע את כאבו על ימים עברו‪ ,‬ימי קום המדינה שאחרי‬ ‫‪ -‬ומכאן‪ ,‬שכאשר אני אומר‪ ,‬הוא משום שכך רוצים בשמים"‪...‬‬ ‫תודתו קמיה רבנו באמרו כי היתה לו התעוררות גדולה‬ ‫השואה האיומה‪ ,‬כשרבים וטובים מחבריו ובני גילו ‪ -‬בני ציון‬ ‫(הגדה יגל יעקב)‪.‬‬ ‫מהשוה"ט‪ ,‬ורבנו נענה לו ובירכו‪ :‬דער אייבישטער זאל העלפן‬ ‫היקרים‪ ,‬נפלו בשבי ה'מחתרות' וארגוני הנוער השונים שצדו‬ ‫ומענין לענין תצוין אצילותו ומידותיו הנעלות גם בהקשר זה‬ ‫עס זאל האבן א המשך (‪-‬השי"ת יעזור שיהא לזה המשך)‪ .‬מרשימות‬ ‫נפשות תמימות וטהורות בחזיונות שווא ורעיונות עוועים של‬ ‫של אמירת דברי אלוקים חיים בשולחן הטהור‪ ,‬כאשר לעיתים‬ ‫הרה"ח משה פנחס הלוי הורוביץ הי"ו‪.‬‬ ‫ציונות ושאר מרעין בישין‪ ,‬וכל אלו יכולים היו להימנע לו נגה‬ ‫כיבד אורחים שהזדמנו לשוה"ט להשמיע מדברותם בדברי‬ ‫הליכות עולם שבת קודש חלק א' עמוד שכב‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אור מופלא רום מעלה שכזה גם עליהם‪" .‬אוי"‪ ,‬נעקרה אנחה‬ ‫תורה ויראה‪ ,‬וכעדותו של חדב"נ‪ ,‬מורנו הגה"צ ראש הישיבה‬ ‫הליכות עולם שבת קודש חלק א' עמוד שסו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כואבת מעומק ליבו‪" :‬לו היו כאלו טיש'ן בירושלים באותה‬ ‫שליט"א‪ ,‬שכשאביו גאב"ד מעלבורן זצ"ל הגיע מחו"ל‪ ,‬שלח‬ ‫מפי הרה"ג רבי אברהם יצחק פרידמן שליט"א‪ .‬הליכות עולם‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תקופה והיו נערי ובחורי ירושלים משתתפים בהם וטועמים‬ ‫לו רבנו מבעוד יום שמבקש לכבדו לשאת דברים בשולחן‬ ‫שבת קודש חלק א' עמוד שסד‪.‬‬ ‫את טעמה המופלא של השבת וקדושתה‪ ,‬הן בוודאי לא היו‬ ‫הטהור‪ ,‬לפליאת הקהל שנחשף מקרוב לנדבך נוסף בטוהר‬ ‫יצוין שבשבת פרשת משפטים תשנ"ט ביקש רבינו זי"ע לומר‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מתפתים ליפול לידיהם של אנשי המחתרות ושאר כיתות‬ ‫מידותיו הנאצלות‪.‬‬ ‫פעם נוספת תורה‪ ,‬שלא כהרגלו‪ ,‬והגבאי לא הבין רצונו וכיבד‬ ‫פורקי העול‪ .‬לו היו טיש'ן כאלו בירושלים של מעלה‪ ,‬בוודאי‬ ‫ו‪ .‬המעשה מובא באריכות בכרך השני מספר "אביהם של‬ ‫לאחד לשיר 'י‪-‬ה אכסוף'‪ ,‬אך רבינו לא הביע שמץ מורת רוח‪.‬‬ ‫היינו מצילים דורות שלמים מרדת שחת‪"...‬‬ ‫ישראל" בפרק 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'‪ ,‬ויש‬ ‫לאחר מכן סיפר‪ ,‬שאביו הקדוש הרבי ה'דבר חיים' זי"ע היה‬ ‫ז‪ .‬וכעדות רבים וטובים שבשובם מ'נסיעה' ושהייה בחצר הקודש‬ ‫להסמיך לכך את דבריו הנלהבים של הגה"צ רבי ישראל‬ ‫רגיל לעלות בכל שבת ל'שישי' מבלי שהגבאי קרא לו לעלות‪.‬‬ ‫– נרעשה נפשם וכמו קרקשה בתוכם‪ ,‬והרגישו‪ ,‬אף ללא‬ ‫גרוסמן‪ ,‬ראש ישיבת פינסק‪-‬קרלין זצ"ל‪ ,‬אודות ההשפעה‬ ‫פעם החליט לעלות למפטיר‪ ,‬ומשכך הורה לגבאי לקרוא‬ ‫שיתבקשו מפורשות‪ ,‬כי עליהם לתקן בדקי ביתם ולקבל על‬ ‫המרובה‪ ,‬לדורי דורות‪ ,‬שניתן להפיק מן הטיש‪ .‬היה זה כאשר‬ ‫לאחר ל'שישי'‪ ,‬וכשהגיעו למפטיר שכח הגבאי וקרא לאיש‬ ‫עצמם לשפר ולהיטיב דרכיהם‪.‬‬ ‫השתתף הרב גרוסמן כאורח בשולחן הטהור ורבנו אף כיבדו‬ ‫אחר לעלות‪ .‬אמר הרבי ה'דבר חיים'‪" :‬שמע מינה‪ ,‬כשלא‬ ‫‪22‬‬ ‫‪03-7654021‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫‪050-4165319‬‬ ‫‪03-6776953‬‬