אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — חיי שרה (2026-11-02)

גליון מס׳
235
ערש"ק פרשת חיי שרה
כ"ו מר-חשון תשפ"ז
על כן דרשו עליו' ,ואברהם זקן'" ,יש לך "בכל מכל כל ,כן יברך אותנו"
אדם שהוא בזקנה" ,שבזקנותו הוא שומר
'כל ימי חייך' לרבות הלילות וְ ַאבְ ָר ָהם זָ ֵקן ָּבא ַּב ָ ּי ִמים וה' ֵּב ַרְך ֶאת ַאבְ ָר ָהם ַּב ּכֹל.
על סדרי התפילה והלימוד ,אבל "ואינו וַ ִ ּי ְהי ּו ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה ֵמ ָאה ׁ ָשנָ ה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה התמזל מזלם של ראשוני משתכני פרוייקט-דירות אשר החלו את צעדי
בימים" ,שחסרה לו מעלת שנות הנעורים. וְ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ׁ ְשנֵ י ַח ֵ ּיי שָׂ ָרה. הבראשית בארץ לא זרועה ,שביניהם נמנה אברך מלא עזוז ומרץ-נעורים ,איש
ויש שהוא "בימים" ,שבהיותו בחור או כיון ששרה אמנו היתה משימה לילות אשר רוח עסקנות בו ,בעל יוזמה ומעוף חזון וקשרים ,שהסתער על משימת
אברך היתה ניכרת עבודתו וחסידותו, כימים בעבודת הקודש ועסקה ללא הרף חייו להקים מוסדות ראויים עבור הפעוטות שלו.
"ואינו בזקנה"" .אבל כאן" ,אצל אברהם במעשי צדקותיה ,הצטרפו הלילות למנין אך זה עתה גזז את מחלפות ראש בנו הקטן שהגיע לגיל שלש ,ומיד נפנה
אבינו" ,זקנה כנגד ימים ,וימים כנגד זקנה", ימי שנותיה .ועל כן דרשו עליה במדרש להקים בעשר אצבעותיו כיתת 'תלמוד תורה' .רתם לשורותיו מלמד ותיק,
שתי המעלות שולבו בו יחדיו. "'יודע ה' ימי תמימים' ,כשם שהן תמימים גייס תרומה פילנטרופית לרכישת אביזרים ומלאי של משחקים ,ועד מהרה
כך שנותם תמימים"" .שנותם" הוא מלשון נראו ילדי החמד של השכונה החדשה לומדים במבנה ראוי לשמו.
'בני שנו מדותי' שינה ,שהלילות מצטרפים ל'ימי תמימים'. בתו הגדולה הגיעה לגיל הגן ,והמחזה נשנה .בבחינת 'יש מאין' הוקם גן ילדים
וזו כוונת רש"י" ,כולן" -כל שנותיה לרבות שלא היה מבייש קהילות ותיקות" .ילדיי שלי לא יתגלגלו בקרוואנים דלוחים
וְ ַא ׁ ְש ִּב ֲיעָך בה' ֱאל ֵֹקי ַה ּׁ ָש ַמיִ ם וכו' ִּכי ֶאל
הלילות " -שוין לטובה". ונוטפי-עובש" ,היה מכריז בפאתוס בפני חבריו הצעירים" .אזיע קצת ,אתאמץ
ַא ְרצִ י וְ ֶאל מוֹ לַ ְד ִּתי ֵּתלֵ ְך וְ לָ ַק ְח ָּת ִא ּׁ ָשה
מדברים אלו נלמד עד כמה צריך להקדיש טיפה ,אבל כאן יהיו מוסדות 'כמו-שכתוב'".
לִ בְ נִ י.
את הלילות לעבודת ה' .בזמן השינה, למותר לציין ,שבני הקהילה כולם חבו לו הכרת הטוב .אחד מהם היטיב לתאר
כבר הקשו הקדמונים ,במה היתה עדיפה המטרה צריכה להיות "כדי שתנוח דעתו זאת באספקלריה תורנית טהורה" :כלפי שמיא ,איני יודע מה שכרו .הרי סוף-
משפחת בתואל הארמי שהיו עובדי עליו וינוח גופו ,כדי שלא יחלה ולא יוכל סוף הוא פעל נטו בשביל הילדים שלו עצמו ,והוא אף לא טרח להסתיר זאת.
ע"ז ,על פני משפחות הכנעני .ותירצו, לעבוד את ה' וכו' ,נמצאת שינה שלו אולם בינינו לבין עצמנו ,מה לנו אם זה בדרגת 'לשמה' או לאו ,מבחינתנו נאה
שמשפחות הכנעני היו מושרשות בטבען עבודה למקום ברוך הוא" (רמב"ם ,הלכות
להמליץ על כך את לשון הגמרא ' -לצורכה ולצורכו ,שפיר דמי'"...
במידות רעות ומגונות ,ומידות הן מהדברים דעות) .והזמן שהאדם אינו ישן בו ,בודאי ***
המועברים ונמשכים מאבות לבנים .מה שיש להקדישו לעסק התורה ועבודת ה'. דרך עבודתו של אברהם אבינו ע"ה היתה לקרב ולהכניס בני אדם תחת כנפי
שאין כן משפחת בתואל היו בעלי מידות השכינה ,כדכתיב 'את הנפש אשר עשו בחרן' ,ופירש רש"י "אברהם מגייר את
טובות בטבעם ,אלא שנשתבשו בדעות 'שני נעוריו עמו' האנשים ושרה מגיירת את הנשים" .בגמרא (סוטה י ).דרשו'" ,ויטע אשל בבאר
כוזבות והיו עובדי ע"ז ,וחסרון כזה אינו וְ ַאבְ ָר ָהם זָ ֵקן ָּבא ַּב ָ ּי ִמים. שבע' ,אמר ריש לקיש ,מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים וכו'.
נמשך בתולדה לדורות הבאים ,עכ"ד. חד אמר פרדס ,וחד אמר פונדק' .ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם' ,אמר ריש
בימי הנעורים ניכרת עבודת ה' בעיקר
ויש להוסיף ולומר ,כי על כן השביע לקיש ,אל תיקרי 'ויקרא' אלא ויקריא ,מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של
בחלק המעשה ,בלימוד ותפילה בהתלהבות.
אברהם אבינו את אליעזר עבדו ,ולא את הקב"ה בפה כל עובר ושב וכו' ,הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם".
אבל בחלק המחשבה ,עדיין יש להילחם עם הרי שהיה טורח ודואג להיטיב לכל בני אנוש ,בגשמיות וברוחניות ,ושאיפתו
יצחק עצמו. היצה"ר שבוער לתאוות העוה"ז .ואילו בימי היתה לקרב את כל באי עולם לדרך ה' ולהרבות בכך כבוד שמים.
כי אם היה מצווה זאת ליצחק ,היה מקום הזקנה ,כבר תש כח היצר ,והמחשבה יותר
עוד אמרו רבותינו ז"ל (יומא כח" ,):אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה,
לטעות ולומר שדוקא יצחק שהיה עולה מזוככת ומיושבת ,אמנם חולשת כחות הגוף שנאמר 'ואברהם זקן בא בימים'" .ואת ישיבתו הקים עוד בטרם שזכה הוא
תמימה הוזהר על ענין זה ,אבל לא משום מונעים את ההתלהבות הראויה. עצמו לבנים ,כי את דאגתו עבור הכלל הקדים לדאגתו עבור עצמו ובניו.
חומרתן של המידות הרעות .על כן את אבל אברהם אבינו שילב את שלימות לכן נאמר 'וה' ברך את אברהם בכל' ,ופירש רש"י'" ,בכל' עולה בגימטריא 'בן',
הציווי 'כי אל ארצי ואל מולדתי תלך' וגו', המעשה והמחשבה ,במשך כל שנותיו. ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה" .ולכאורה ,מדוע סתמה זאת
ציוה אברהם אבינו את 'עבדו זקן ביתו', כי מילדותו הכיר את בוראו ודעתו היתה התורה ברמז ולא כתבה בפירוש" ,ברך את אברהם בבן" .אלא ללמדנו בא,
שהיה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, ברורה לעבודתו ית"ש ,וגם בימי הזקנה שאברהם אבינו מעולם לא דאג לבנו בלבד ,אלא היטיב עם 'בכל' ,עם הכלל
כדי שיבינו הכל כי זו הוראה לרבים עבד את ה' בכל כחות איבריו ,כמו שנאמר כולו .ו'בגלל אבות תושיע בנים' ,שנזכה כולנו להיות עובדי ה' באמת ולומדי
ולדורות עולם ,עד כמה יש להתרחק 'ואל הבקר רץ אברהם' ,כשהיה בן צ"ט תורתו לשמה ,ובד בבד נזכה גם לזכות את הרבים ולקדש שמו ית' ברבים ,עד
מבעלי מידות רעות. שנה וביום השלישי למילתו. ביאת גואלנו משיח צדקנו בב"א.
6776952@gmail.com 03-6776953 22
בפרשת השבוע ,באורו של רבינו זי“ע מעשה ולקחו
מהיכן גדלים ארזים כאלו?
טור מיוחד במלאת שמונים שנה
להסתלקותו של הבחור המורם מעם ,הקדוש אייזיק'ל הי"ד
בן כ"ק הרבי ה"דבר חיים" זיע"א,
אשר נרצח בידי רשעי האומות ימ"ש בעלותו לארה"ק -ג' כסלו תש"ז
אביו הקדוש בימים שנודעה לו הבשורה האיומה על של הרבי ה"דבר חיים" זיע"א ומחברתו בקודש
הירצח בנו יקירו ,היא לאות ולמופת איך צריך להתנהג הרבנית הצדקנית ע"ה ,אשר הצמיח ארזים נישאים וַ ָ ּיבֹא ַאבְ ָר ָהם לִ ְס ּפֹד לְ שָׂ ָרה וְ לִ בְ ּכ ָֹת ּה.
יהודי בשעה שחלילה מתרגשת עליו גזירה קשה ,ה' כאלו -בדמות רבינו הקדוש זיע"א ואחיו הצעיר זצ"ל
ישמרנו. הי"ד -ספוגי מסירות נפש לכל דבר שבקדושה. איתא במדרש תנחומא ,שיצחק אבינו אמר
בשעת העקידה "אם בחר בי ,הרי נפשי נתונה
פרט פלאי ,ילמד על הכלל כולו: ***
לו" .והוא הגיע למדרגה זו ,כי תמיד היה מוסר
באגרת דומעת שכתב אז הרבי ה"דבר חיים" לבנו רבינו, על רבינו ,סופר בגליוננו (פרשת לך לך) אודות מסירות נפשו להשי"ת ללא הרף ,ולא רק עכשיו .וסיים
אשר בו הוא נוסך עליו טללי חיזוק ונחמה ,כגון" :וכבר נפשו לשמירת גדרי הקדושה -כמו גם מסירות נפשו ואמר "על דמי צר לי מאד" ,שהיה צר לו על
ברכנו והודינו למקום על כל מעשיו ,ואמרנו' :את הטוב להיטהר בטבילות לתוספת טהרה ,בעת הפלגתו
נקבל ואת הרע לא נקבל'?!" ,עוצר ה'דבר חיים' את כך שאינו מרגיש בצער דמו ,וחשש שעל כן לא
באונייה ארצה בשנות בחרותו.
קולמוסו בכוחות איתנים וקוטע את דבריו ,בנמקו נימוק תיחשב לו העקידה כנסיון.
עדויות דומות ,נמסרו גם על אחיו הצעיר אייזיק'ל
מבהיל: אברהם אבינו הבין שיצחק בנו הגיע למדרגה זו
הי"ד ,במסעו שהתקיים חדשים אחדים לאחר מכן.
"ואף שהיה לי עוד הרבה לכתוב ולדרוש מהענין הנ"ל, מכוחה של שרה אמו ,אשר חינכה אותו להיות
עוד במסעו ברכבת על אדמת יוגוסלביה לעבר הנמל,
עם כל זה אני מקצר ,כי אין רצוני שתשיבו לי ותצערו מוכן ומזומן בכל רגע למסור נפשו למען הבורא
באחת התחנות ,הבחין אייזיק'ל במעיין מים חיים
אתכם בעת הכתיבה וד"ל". ית"ש .על כן'" ,ויבוא אברהם לספוד לשרה' -
הנובע בסמוך לתחנה והוא הביע רצונו לטבול במימיו.
ה'דבר חיים' אינו מאריך בכתיבתו לבנו בשעה כה היה זה באמצע הלילה וכפור עז שרר ,וסכנה כפולה מהיכן בא ,מהר המוריה" (בראשית רבה) .כלומר,
טעונה וכאובה ,בשל סיבה אחת ויחידה :שלא יתיישב ארבה לו -החשכה והקרה .סובביו נחרדו ,וניסו בכל שעל זה גופא בא להספידה ,שנתגלה לו בהר
גם הוא לכתוב בחזרה לאביו ,ויימלא צער באותה שעה! פה להניאו מכוונתו .אבל דבריהם עלו בתוהו .מנוי המוריה לאיזו דרגה חינכה את בנם.
ומה נפלאת היא כיצד נראו פני הדברים בסערט וגמור היה עם אייזיק'ל לנצל את חלון הזמן הקצר
הרחוקה ,עיר מגורי ה'דבר חיים'. ולהיטהר במימי המעיין ,ודבר לא עמד לו בדרכו---
הרבי קיבל את הבשורה המרה ,ולא מיהר להודיעה ויהי בהפלגה עצמה ,באוניית המשא 'לאריטה'
לרבנית הצדקנית .הוא המתין יום אחד בשיקול דעת, שהוסבה בעראיות למסע נוסעים -תוך דחיסת אייזיק'ל.
ולמחרת בבוקר ,בעודו עושה דרכו מבית המדרש )!( 4,000איש בשטח צפוף ,ראו בכל עת את אייזיק'ל שם שמרעיד נימים בקרב כל חסיד נדבורנה.
לאחר תפילת שחרית ,התנגן על שפתותיו לחן נוגה על ניצב בפינה והוגה בספר שבידיו .הוא לא הסיר את
ה' יקום דמו.
המילים "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו" ,והיה כובעו מראשו ,כמו גם את קפטן המשי שהיה עטוי
בניגון כדי לבטא את עומק צידוק הדין שהקיף את כל בו ,וכל חזותו אמרה קודש .אף סיפרו עליו ,כי קודם בנו חביבו של הרבי ה"דבר חיים" זיע"א ,אחיו הצעיר
ישותו .הוא חצה את מפתן הבית ונשמע קול הפיזום ההפלגה טרח והתרוצץ בין המארגנים והצליח לשאת חן של רבינו זיע"א ,אשר בתשוקת איתנים כמה והשתוקק
והמילים הנאחזות בניגון .באה הרבנית הצדקנית ע"ה בעיניהם ,עד שהסכימו לבקשתו להקצות מטבח כשר לילך בדרכי אחיו הגדול ולהגיע אל היכלי הישיבות אשר
לקראתו ועיניה אומרות הכל. לטובת היראים והחסידים שהיו בין הנוסעים. בירושלים עיה"ק ,ומסעו הנועז נגדע לקראת סיומו
משיצאו לדרך ,הפציר אייזיק'ל ברב החובל שיתיר לו באסון מר ונורא ,כאשר כדור של מרצח בריטי שפל
ואז צפה גדלות הנפש מצידה שלה:
לקחת מים לנטילת ידים ,עבורו ועבור כל החפץ בכך, שניסה למנוע את הגעת המעפילים לחופי חיפה פגע
רק אז סיפרה ,כי זה ימים אחדים שהיא צופנת את במצחו והפילו נפש ,רח"ל.
הידיעה הקשה ...התברר ,כי דגים שרכשה לאחרונה והרשות ניתנה לו ,למרות שהמים הוקצבו במשורה.
בשוק המקומי נעטפו בגליון עיתון שבו התפרסמה לאחר כמה ימים ,כשהתעורר החשש שהמים יאזלו, בשבוע הקרוב ,ביום ג' בכסלו ,ימלאו שמונים שנה
הידיעה ,וכך התגלגלה בשורת האיוב בהשגחה פרטית נאסר הדבר על אייזיק'ל ,אך הוא לא נואש והחל לדלות לקטיפתו מארץ החיים בדמי ימיו .שמונים שנה למסכת
אל מטבחה .אמנם היה זה עיתון בשפת לעז שלא מים לנטילה ממימי הים הגדול .באחת הפעמים החליק חיים מופלאה שנגדעה באיבה ,אחר 14שנות חיים
הבינה ,אך את תמונת בנה ראתה שם והבינה כי קרהו ונפל וכפסע היה בינו לטביעה בלב ים ,ובדרך נס ניצל. בלבד.
אסון רח"ל .בגבורת נפש ,כבשה צערה וחרדתה ולא *** בבואנו להעלות את זכרו ,כמה נאה וכמה יאה להתבונן
הוציאה מפיה דבר וחצי דבר .בתמימות ובנחישות אם נבקש לדעת מאין נוצקו יסודות כה איתנים בנפש במאמרו של רבינו בפרשתנו (ראה בראש העמוד) ,המתאר
גמרה בלבה לחשוק שפתיה ,ואף לא ניסתה לברר אצל נער רך ,עלינו לאמץ את מאמרו של רבינו ולעשות כי אברהם אבינו הכיר בבנו יצחק כי הוא ספוג במדרגות
אנשים שיתרגמו באזניה את האמור בעיתון ,וכל זאת כמעשהו'" :ויבוא אברהם לספוד לשרה' -מהיכן בא, שגיבות של מסירות נפש להשי"ת ,והתבונן כי הדבר בא
מתוך שלא רצתה להיות זו המביאה בשורה מרה אל מהר המוריה" ,אברהם אבינו הבין שיצחק בנו הגיע לו מכח החינוך השורשי של אמו הצדקנית ,שרה אמנו
בעלה הקדוש--- למדרגה זו מכוחה של שרה אמו ,אשר חינכה אותו להיות ע"ה.
כך כלא כל אחד את יגונו ברגשות עצורים ,בלבד שלא מוכן ומזומן בכל רגע למסור נפשו למען הבורא ית"ש". בהביטנו אל מגילת ימיו הקצרים של אייזיק'ל הי"ד ,אנו
לגרום צער לזולת! כבר קרא רבינו עצמו [ב'לחיים' שערך ביום ג' כסלו נוכחים באותה בחינה .מסירות נפש לקדושה ולטהרה,
ומשם ,צמחו ארזים כאלו--- תשנ"ז ,במלאת יובל להסתלקות אחיו] ,כי הנהגתו של שהוחדרה מטל ינקות בבית הגדול והקדוש הזה ,ביתם
עושים רצון צדיק
ניתן למסור שיחות וכל חומר מרבינו הק' זיע"א
בפקס | 03-6776953אימייל6776952@gmail.com :
לפרטים058-3200027 :
נפשי תערוג
פרקי זכרונות ונגוהות אור מאוצרם של חסידים ומקושרים לרבינו הקדוש זי"ע
בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם
אוצר בלום ויקר-ערך
זכרונות הוד על פני שנות דור מפי איש אמונם ,מקורבם ואיש סודם של רבותינו הקדושים זיע"א
הרב הגאון רבי ישראל מנחם קליין שליט"א
רבה של פרנקפורט דמיין יצ"ו
ומבוניה ואבני בנייניה של תקומת בית נדבורנה בארה"ק
ג
למרות שרבינו היה יכול להגיד שהכסף אינו מספיק לכלכל
את משפחתו ,מעולם לא רמז על כך .עד כדי כך ,שאפילו
פחות ,אך בטוחות יותר .לחרדתו גילה שגם אליה דבקה
שערה ,וממילא -לא יעלה על הדעת להרכיבן בשבת!
***** ט ******
אנו שראינו מקרוב את דחקו ,לא העזנו לגלות לאביו ,כי המנהג של אייזיק'ל
אבל אם ירכיב רק ביום חול ויראה בחדות ולמרחק ,ואילו
חששנו שרבינו יקפיד עלינו שפעלנו שלא בשליחותו. טרם נפן אל המשך הזכרונות ,עליי להשלים פרט נחוץ
בשבת יימנע ,הרי זו פגיעה בעונג שבת .לפיכך החליט
מעשה היה באחד מימי שישי ,סמוך לשעת הדלקת נרות, מהזכרונות שפורסמו בשבוע שעבר.
לגונזן כליל...
תוך כדי שהיה הרבי ה'דבר חיים' עוסק בהכנותיו לקראת סיפרנו (באות ו) על מנהגו של הרבי ה"דבר חיים" להטיל
שבת קודש ,נרתע לפתע בבהלה וקרא" :אוי ,איך שכחתי
לתת את הכסף לבערל'ע" .קשה לתאר את סערת נפשו,
***** יא ****** חתיכות חלה לתוך המרק ,וגוללנו את אשר צדה עינינו
במהלך השנים שלפעמים היה אומר 'תורה' כשהכניסו את
ובמשך כמה דקות נעתקו המילים מפיו ,עד שביקש ממני ה'שבת געלט' של רבינו המרק ומתעכב למשך זמן ,עד ששיער כי מותר בשופי
להזדרז ולקרוא לרבינו. לא יאומן כי אספר ,אבל כך היו פני הדברים: להטיל חלה לתוך המרק ללא חשש.
משבא רבינו ,פנה אליו בתוכחת-אהבה על שלא בא מעצמו בימי הראשית ,בשנותיו הצעירות של רבינו ,היה המצב בעמדנו לקראת יום ג' כסלו ,יום היא"צ של הבחור הקדוש
לבקש את המעות ,ובמשך כמה דקות תינה את חולשת הכספי בביתו דחוק מאד .היו אכן רבים וטובים שמגודל אייזיק'ל הי"ד בנו הצעיר של ה'דבר חיים' (הערת המערכת:
דעתו מכך .בכל אותן דקות ניצב רבינו לעומתו ,פניו הערצתם אליו רצו לכלכלו ולתמוך בו בהרחבה ,אבל רבינו יעוין במדור 'מעשה ולקחו' בגליון זה) ,אציין ,שמנהג הטלת
מושפלות ארצה וידיו תחובות באבנטו ,ולא פצה פיו להשיב. מיאן בכל תוקף ולא הסכים להזדקק למתנת בשר ודם. החלות לתוך המרק אימץ ה'דבר חיים' בתור גלעד וזכר
לאייזיק'ל ,כי הוא היה עושה כן.
כשיצא מאת אביו ,עקב הרבי ה'דבר חיים' אחר פסיעותיו זכור אותו האיש לטוב ,הוא ניהו הגה"ח רבי שמואל צבי
במבט מלא אהבה ,ולאחר מכן פנה אלי ואמר" :הרואה קובלסקי זצ"ל ,תלמידו המובהק של הרבי ה'דבר חיים' מופלא היה הדבר ,שכן נער צעיר היה אייזיק'ל ולכאורה
אתה?! הוא בעצמו לא יבוא לבקש את הכסף ,ולכן זיע"א ואיש אמונו הקרוב של רבינו במשך עשרות שנים, מה ממש יש במנהגו ,אבל ראיתי בחוש שלרבי ה'דבר
מטיל אני עליך להזכירני בכל יום שישי ,פן אשכח פעם שרבות היו הפעולות שעשה בחשאי כדי להקל על רבינו, חיים' היה בזה ענין .ומי יירד לעמקי מחשבותיו.
נוספת"... מתוך תבונה ודעת .רבים המה מעשיו הטובים שנעשו כן היו לו מנהגים נוספים שציין עליהם כי כך היה אייזיק'ל
עם זאת ,חובה עלי לציין שכבר אז ,באותן שנים קשות בצנעה גמורה ,באופן שרבינו לא שיער בדעתו שרבי נוהג לעשות ,ואימץ אותן כזכרון לבנו שנעקה"ש ולעילוי
שכיס המעות היה ריקן ,התאמץ רבינו ככל שהשיגה ידו שמואל צבי מסייע לו. נשמתו.
לתת צדקה ,וכבר אז אחז צדיק דרכו להפריש חומש מכל לדוגמא אספר ,שבאחד הימים שמעתי את הרבנית
הכנסותיו למעשרות .ולא זו בלבד ,אלא שהקפיד שלא הצדקנית תליט"א סחה בהתפעלות באזני רבינו אודות ***** י ******
להשתמש בכסף שאינו מעושר ,ומיד כשקיבל מעות לידיו הפלא הגדול שהבחינה בו לאחרונה ,שהמחירים במכולת מדוע הסיר את המשקפיים
הקדים והפריש מהן חומש לעניים ,ורק ביתרה השתמש השכונתית הוזלו לאחרונה בשיעור ניכר מאד .אנכי צפנתי
לעצמו! ועתה אשוב אל הנהגותיו בקודש של רבינו זיע"א בשבת
את הדברים בלבי ולא פציתי פה ,ביודעי כי ידו של רבי קודש ,עוד בשנות צעירותו בחיים חיותו של אביו הקדוש
שמואל צבי במעל...
***** יב ****** מתוך שהייתי קרוב מאד לרש"צ ,שיבר את אוזני ב'מהלך'
הרבי ה'דבר חייים' זיע"א.
כבר באותם ימים ,התברר כי רבינו זקוק להרכיב
מדרגת 'כיבוד אב' מופלגת המתוחכם שרקם בתושייתו בכדי לסייע לרבינו :הוא פנה משקפיים .ראייתו היתה קצרה ,הלכתי עמו לאופטיקה
מדי דברי אודות צורת עמידתו של רבינו לפני אביו באותה אל בעל חנות המכולת וביקש שיצמצם מאד את רשימת לבדיקה ,הרופא ערך בדיקה וקבע לו מספר למשקפיים.
שעה ,אציין את הדרגא המופלגת של 'כיבוד אב' שראינו החובות של משפחת רבינו .משאמר לו בעל המכולת כעבור כמה שבועות חזר רבינו לאופטיקה (קראו לו 'לעבא'),
כל פעם שעמד רבינו לפני אביו. שהרבנית אינה קונה בהקפה ,הציע לו רבי שמואל צבי וביקש לרכוש זוג נוסף ,בלי להסביר על מה ולמה.
בעצם ,גם בימות השבוע לא היה רבינו נכנס אל הקודש שיתמחר לה את המוצרים בהנחה משמעותית ,וירשום
בצד את ההפרש והוא ישלימנו לו .ההנחות היו בשיעור של כעבור שבוע ,חדל להרכיב כלל את המשקפיים .לא את
אלא רק לאחר שנקרא על ידי אביו הקדוש .ואז ,בהיכנסו, הזוג הראשון ולא את השני.
תמיד היה חבוש במגבעת וחגור אבנט ,במורא גדול תשעים אחוזים!...
ניסיתי לגשש מה אירע ,ושאלתי את רבינו אם הראיה
ובחרדת כבוד ,ניצב ופניו כלפי מטה וידיו תחובות באבנט, הנני מספר כל זאת ,כהקדמה לסיפור דלהלן.
השתפרה .ענה לי :לא ולא ,אך מעשה שהיה כך היה.
מתאמץ שלא לאבד הגה ,ממתין עד שיסיים הרבי ה'דבר
מתוך שרבינו לא הסכים לקבל מתנות בשר ודם ,הרי המשקפיים עזרו לו מאוד ,אבל במוצאי שבת ,כשהסירן,
חיים' לדבר ורק לאחר מכן פצה פיו להשיב.
שהכנסתו העיקרית באותן עשרות שנים היתה מתמיכה ראה ששערה קטנה דבוקה לידית ,ונחרד שמא בהיסח
כך היה מדי יום ביומו ,ומעולם לא שינה דרכו ,למרות קבועה של אביו הקדוש הרבי ה'דבר חיים' זיע"א ,שמדי הדעת נתלשה שערה בעיצומה של השבת .הוא חשב אולי
ההרגל הרב שיש בדרך-כלל אצל בן שמצוי קרוב לאביו שבוע היה קורא לו בערב שבת קודש ומוסר בידיו מעטפה הידיות האלו צרות מדי ,וגורמות לשערות להיתלש ,ולכן
בכל עת. עם מעות. הלך וקנה זוג נוסף ,ובחר בידיות רופפות יותר .אמנם נוחות
ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא
תומך המכון
ַר ֲח ָמנָ א ִא ְיד ַּכר לָ ן זְ כו ָּתא דִּ יצְ ָחק ֲע ֵק ָיד ָתא
הרה"ח ר' יצחק יוסף בריסק שליט"א לעי"נ הבחור הק' יצחק יהודה יחיאל אייזיק הי"ד
לרגל שמחת הולדת נכדו שיחי' בן כ"ק מרן רבינו חיים מרדכי זצוק<ל<לה"ה
בן לחתנו הרב בנימין טוביה גדליה לייפער שליט"א
בשעטו"מ למז"ט
נעקד"ה בשערי ארץ הקודש -ג' כסלו תש"ז
יהי רצון שיזכה לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה ָאבִ ינ ּו ַמלְ ֵּכנ ּו נְ קוֹ ם לְ ֵעינֵ ינ ּו נִ ְק ַמת דַּ ם ֲעבָ ֶדיָך ַה ּׁ ָשפוְּך
'לפולחנא דקודשא
בריך הוא!'---
/פרק טז
רבינו לעומתם ,כשהוטלה עליו אדרת הנהגת העדה ,המיר נמצא שזהו עתה רצון ה' ,או אז נעתר ופתח פיו בחכמה ְו ִד ְברוֹ ת ָק ְד ׁשוֹ
את של זו בזו .בסעודה שלישית היה תפוש בשרעפי קודש
עילאיים כשרק לפעמים השמיע מעט מילין זעירין ,ולרוב
להשמיע דברי אלוקים חיים .וכשכבר נגללה האבן מעל פי
הבאר והשקה הצאן ,או אז התגלה ביופיו כרועה רחימאי
ְמ ַל ֲהבוֹ ת ֵא ׁש
בהיותנו מגוללים במעט-קט את תוקף עבודת קדשו של
היו אלו דברי ברכה בקצרה ,ואמירת ה'תורה' הוקדמה המגמיא מים לעדרים בדיוק כפי צורכם ויכולתם.
רבינו ,עלינו להפנות אלומת אור אל סדר העבודה שקיבלה
והועברה לשולחן ליל שבת .והיה טעמו ונימוקו עמו,
ששעת רעווא דרעווין היא שעה שהוא מתבודד במחשבתו "כפום שיעורא דכל חד וחד" ביטוי עז בפני קהל ועדה בעת אמירת ה'תורה' בשולחנותיו
רבינו ִהרבה לחזור על דברי הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין הטהורים (על שגב השעה ותיאור קט מהמעד הנורא מדי שבוע בשבוע,
במה שיש לו לחשוב ואין השעה כשרה לאמירת תורה,
זיע"א שאמר לזקינו הרה"ק הרבי ר' מרדכי זיע"א ,כי הורחב בסייעתא דשמיא בפרקי עבודת השבת ,ומשם תדרשנו).
ואכן ,כל משך הסעודה-שלישית היה רבנו מרוכז בשרעפיו,
ואף כששוררו הזמירות היה ניכר כי הוא שרוי במקום אחר, לפעמים עורכים את השולחן בשביל יהודי אחד ,ופעמים כבר מתחילה לא היה ענין אמירת ה'תורה' תפוש בידי
היכן שמחשבותיו הטמירות שם. שאין עורכים בשביל יהודי אחד ,ואף הוא הגיד פעם לאחד רבנו בבחינת 'אומנות אבותיו בידו' או כמטרה בפני עצמה,
ממקורביו" :לפעמים אני אומר תורה רק בעבור אדם אחד אלא חלק מעבודתו יתברך התלויה ברצונו של אותה
זאת ועוד ,ביאר והסביר ,מכיון ואינו מבקש בדבריו אלא מתוך כל הקהל ,ולפעמים להיפך ,אני נמנע מלומר בשביל השעה ,וכפי שהסביר פעם לכמה יחידים בחילוק מהותי
להועיל ,ובדק ומצא שבלילי שבתות מנוחה התועלת יתירה אדם אחד"ג ,...ללמדנו ,כי מדד בשעלו מים במשורה לכל שבין מנהגי הצדיקים באמרם 'תורה' וסיבת תכליתם" :יש
וניתן לרומם את מקדשי שביעי כראוי ,ואף אם יאריך ֶׁש ֶבת חד וחד מחבורתא קדישתא. אדמורי"ם שנהגו לומר 'תורה' ב'טיש' כשבדבריהם המה
במאמר כל אשר עשה ,מוסריו יקשיבו כמהים וטהורים וכה הדריך בשנים האחרונות ,כשהיה קשה עליו להאריך מכוונים כלפי שמיא ,אצלם היתה התורה חלק גבוה כזמר
יירשו ויקדשו ,אם כן אין מניעה לשנות מן הנהוג ,ובענוות בשיחות פרטיות לבחורים" :בדברי תורה שאני אומר 'כל מקדש' ,בבחינת 'האזינו השמים' ומילין לצד עילאה.
חן השלים רצונו כרצון האלוקים בהפטירו" :אם כך רצון ה' בליל שבת קודש מונחים כל הדברים וההדרכות שברצוני אצלי ,גילה רבנו ,דבריי יכוונו אל ליבות השומעים' ,ותשמע
ובאופן כזה תגדל התועלת ,ייעשו הדברים כך"ה. שהבחורים יידעו .מי שרוצה לדעת באמת מה רצוני ובאיזו הארץ' ,ולכן לפעמים הנני חש כי עדיף שלא לדבר ,כי זהו
דרך עליו ללכת ,יטה אוזן בשולחן הטהור וישתדל לעבדה הרצון מאתו יתעלה".
דבריו עושים פירות ולשמרה לפי זה"ד. פעם התבטא לאמור כי כל מטרתו להשפיע על ליבם של
ואם יש את נפשנו לדעת עד היכן תוצאות חיים ומידת "שמחשבין חשבונו של עולם" ישראל ,ודברי התורה שמשמיע אינם לתוספת ידיעות
גרידא אלא שישפיעו באמת ויהיה להם המשך בקיום
התועלת לדברים שיצאו מליבו ונכנסו ללבבות ,או שמא מועד אמירת ה'תורה' השתנה במחיצת רבינו ממה שהיה
כוחו של פלך השתיקה בו אחז לפעמים ,תבוא העובדא נהוג אצל רבותינו הקדושים מנדבורנה זיע"א ,שמקדמת נצחיא ,ובהזדמנות אחרת אמר כהאי לישנא" :מ'פירט
הידועה מהצלת נשמתו של אחד המסתופפים בשולחנות דנא בשולחן ליל שבת קודש הגידו דברי תורה כלולים נישט קיין 'טיש' אויף צו קוקן אדער צו הערן; נאר זאל
ב
מען דער הערן אויף א גאנצע וואך -( "...אינני עורך 'טיש' בשביל
הטהורים ,שדברי רבנו "פארגעס נישט די הייליגע טיש'ן"! ובלולים מחידושים ופירושים יקרים על הפרשה ,פעמים
(-אל תשכח את השולחנות הקדושים!) -הצילוהו וגאלוהו ממצרי שבאו בארוכה ולעיתים בקצרה ,ואילו את עיקר אמירת הסתכלות או שמיעה בעלמא ,אלא כדי שייקלטו וייחקקו הדברים לכל השבוע).
שאול מטה אליהן התדרדר אחר שהגר מקום מושבו ה'תורה' הועידו לזמן רעווא דרעווין ,אז השמיעו דברי פעמים שהפצירו והרבו להוכיח כי דברי התורה פועלים
לארצות נכרו ,ועובדא זו אינה אלא אחת מני רבים היוצאת מוסר חודרי קרב וכליות והאריכו לעורר לבבות בשלהבת פעולה לטובה בלבבות השומעים ובמישור מעשיהם,
ללמד על הכלל כולוז. אישם הגדולה. וכשנוכח לדעת כי אמת בפיהם ואמנם רבה התועלת,
לשאת מדברותיו ,ועם סיום הטיש יצא הרב גרוסמן נפעם רוצים שאעלה ,איני עולה .ומכאן ,שבכל שבת ושבת אין אני מרשימות הרה"ג רבי אריה לייב אלבוים שליט"א -הליכות א.
ונרגש עד כלות ,כשאינו מוצא לנפשו הסוערת מנוח ומרגוע. עולה מעצמי ,אלא משום שמשמים רוצים שאעלה" .ורבינו עולם שבת קודש חלק א' עמוד שסג ועמוד שסו.
בין דבריו אודות הטיש ותחושת הרוממות הנפלאה שהורגשה סיים" :הוא הדין כאן -כשלא רוצים שאומר תורהֹ ,לא אומר ויסופר עוד על יהודי נלבב ,בר אוריין ובר אבהן ,שבא להביע
בו ,הביע את כאבו על ימים עברו ,ימי קום המדינה שאחרי -ומכאן ,שכאשר אני אומר ,הוא משום שכך רוצים בשמים"... תודתו קמיה רבנו באמרו כי היתה לו התעוררות גדולה
השואה האיומה ,כשרבים וטובים מחבריו ובני גילו -בני ציון (הגדה יגל יעקב). מהשוה"ט ,ורבנו נענה לו ובירכו :דער אייבישטער זאל העלפן
היקרים ,נפלו בשבי ה'מחתרות' וארגוני הנוער השונים שצדו ומענין לענין תצוין אצילותו ומידותיו הנעלות גם בהקשר זה עס זאל האבן א המשך (-השי"ת יעזור שיהא לזה המשך) .מרשימות
נפשות תמימות וטהורות בחזיונות שווא ורעיונות עוועים של של אמירת דברי אלוקים חיים בשולחן הטהור ,כאשר לעיתים הרה"ח משה פנחס הלוי הורוביץ הי"ו.
ציונות ושאר מרעין בישין ,וכל אלו יכולים היו להימנע לו נגה כיבד אורחים שהזדמנו לשוה"ט להשמיע מדברותם בדברי הליכות עולם שבת קודש חלק א' עמוד שכב. ב.
אור מופלא רום מעלה שכזה גם עליהם" .אוי" ,נעקרה אנחה תורה ויראה ,וכעדותו של חדב"נ ,מורנו הגה"צ ראש הישיבה הליכות עולם שבת קודש חלק א' עמוד שסו. ג.
כואבת מעומק ליבו" :לו היו כאלו טיש'ן בירושלים באותה שליט"א ,שכשאביו גאב"ד מעלבורן זצ"ל הגיע מחו"ל ,שלח מפי הרה"ג רבי אברהם יצחק פרידמן שליט"א .הליכות עולם ד.
תקופה והיו נערי ובחורי ירושלים משתתפים בהם וטועמים לו רבנו מבעוד יום שמבקש לכבדו לשאת דברים בשולחן שבת קודש חלק א' עמוד שסד.
את טעמה המופלא של השבת וקדושתה ,הן בוודאי לא היו הטהור ,לפליאת הקהל שנחשף מקרוב לנדבך נוסף בטוהר יצוין שבשבת פרשת משפטים תשנ"ט ביקש רבינו זי"ע לומר ה.
מתפתים ליפול לידיהם של אנשי המחתרות ושאר כיתות מידותיו הנאצלות. פעם נוספת תורה ,שלא כהרגלו ,והגבאי לא הבין רצונו וכיבד
פורקי העול .לו היו טיש'ן כאלו בירושלים של מעלה ,בוודאי ו .המעשה מובא באריכות בכרך השני מספר "אביהם של לאחד לשיר 'י-ה אכסוף' ,אך רבינו לא הביע שמץ מורת רוח.
היינו מצילים דורות שלמים מרדת שחת"... ישראל" בפרק 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' ,ויש לאחר מכן סיפר ,שאביו הקדוש הרבי ה'דבר חיים' זי"ע היה
ז .וכעדות רבים וטובים שבשובם מ'נסיעה' ושהייה בחצר הקודש להסמיך לכך את דבריו הנלהבים של הגה"צ רבי ישראל רגיל לעלות בכל שבת ל'שישי' מבלי שהגבאי קרא לו לעלות.
– נרעשה נפשם וכמו קרקשה בתוכם ,והרגישו ,אף ללא גרוסמן ,ראש ישיבת פינסק-קרלין זצ"ל ,אודות ההשפעה פעם החליט לעלות למפטיר ,ומשכך הורה לגבאי לקרוא
שיתבקשו מפורשות ,כי עליהם לתקן בדקי ביתם ולקבל על המרובה ,לדורי דורות ,שניתן להפיק מן הטיש .היה זה כאשר לאחר ל'שישי' ,וכשהגיעו למפטיר שכח הגבאי וקרא לאיש
עצמם לשפר ולהיטיב דרכיהם. השתתף הרב גרוסמן כאורח בשולחן הטהור ורבנו אף כיבדו אחר לעלות .אמר הרבי ה'דבר חיים'" :שמע מינה ,כשלא
22
03-7654021 24 46
6776952@gmail.com 050-4165319 03-6776953
