gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעורי ליל שבת‬ ‫שיעור מורינו רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א‬ ‫גליון מס' ‪ - 298‬תשפ"ז‬ ‫‪‬‬ ‫בית הכנסת המרכזי שיכון ה'‬ ‫אברך שנרדם ואיחר לסדרי הכולל‪ ,‬האם איחורו נחשב לאונס?‬ ‫נשאלתי ע"י אברך הלומד בכולל שמקבלים בו מילגה‬ ‫גבוהה בתנאי שיקפידו מאוד על שמירת הסדרים ולא‬ ‫"יסוד גדול הנלמד מאברהם אבינו"‬ ‫יהא איחורים וחיסורים למעט אונסים‪ ,‬וההחלטה איזה‬ ‫"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים‬ ‫מקרה נחשב לאונס ואיזה לא נתונה לשיקול דעתם של‬ ‫נא ידך תחת ירכי"‬ ‫האברכים עצמם‪ ,‬ואותו אברך נרדם בשעות הבוקר‬ ‫והדבר הוא פלא הרי אליעזר היה איש אמונו של אברהם אבינו‬ ‫ומחמת כן הגיע לכולל בשעה מאוחרת מאוד‪ ,‬ועתה הוא‬ ‫שסמך עליו ללא שום חשש והפקיד בידו את כל עניני ביתו‬ ‫ונכסיו‪ ,‬א"כ כיצד אפשר להבין שבענין זיווגו של יצחק‪ ,‬אברהם‬ ‫שואל האם הוא יכול להחשיב את שינתו כמקרה אונס‬ ‫אינו סומך על אליעזר ונזקק להשביעו?‬ ‫או לא‪.‬‬ ‫ונבאר הדברים ע"פ מעשה שהיה באחד מבעלי המוסדות‬ ‫ושאלה זו היא שאלה כללית הנוגעת לכמה ענינים‪.‬‬ ‫בארה"ק שנסע לחו"ל למסע איסוף כספים למען מוסדותיו‪,‬‬ ‫וכשהגיע לאחד מן הערים פנו אליו ראשי הקהל שראו כי הוא‬ ‫לגבי קריאת שמע של ערבית‪ ,‬דפסק השו"ע (סימן נ"ח‬ ‫איש נכבד בעל צורה‪ ,‬ושאלו אותו האם הוא יודע לשחוט כיון‬ ‫ששוחט העיר מת לפני שבועיים‪ ,‬וכמובן הוא יתוגמל בהתאם‪.‬‬ ‫ס"ה) וז"ל "אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד‬ ‫אותו מנהל השיב להם שבאמת הוא יודע לשחוט‪ ,‬אך כיון‬ ‫שעלה עמוד השחר‪ ,‬כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא‬ ‫שעול המוסדות שבניהולו מוטל עליו אין לו אפשרות להתעכב‬ ‫ק"ש ויוצא בה יד"ח ק"ש ערבית"‪ ,‬ויש לדון באדם שחזר‬ ‫במקומם‪ ,‬אא"כ ילוו לו סכום משמעותי שיוכל לכלכל את‬ ‫מוסדותיו בתקופה הקרובה‪ ,‬ולאחמ"כ הוא ימשיך במסעו וכך‬ ‫מאוחר בלילה ונרדם והתעורר בעלות השחר האם‬ ‫יחזיר את הלוואתו‪.‬‬ ‫נחשב הדבר לאונס ויכול עדיין לקרות ק"ש עד הנץ‬ ‫כששמעו ראשי הקהל את דבריו אמרו לו "בעצם מי אתה"?‬ ‫החמה או לאו‪.‬‬ ‫מהיכי תיתי שנלווה לאדם בלתי מוכר סכום כה משמעותי‪,‬‬ ‫אולי אתה מתחזה שתברח עם כספינו בלא להחזיר מאומה‪.‬‬ ‫וכן לגבי תפילת תשלומין‪ ,‬דפסק השו"ע (ק"ח ס"א) וז"ל‬ ‫נדהם אותו מנהל ואמר להם מי אני? אני השוחט שלכם!‬ ‫"טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה‬ ‫בשחיטה שתלוי בה איסורים חמורים אתם סומכים עלי‪,‬‬ ‫שתים"‪ ,‬וה"ה בשאר תפילות וכמוש"כ השו"ע (שם ס"ב)‪,‬‬ ‫ולהלוואה לא?‬ ‫אלא היסוד הוא שבדברים החשובים לאדם הוא אינו סומך על‬ ‫ויש לדון במי שנרדם ומחמת כן לא התפלל האם נחשב‬ ‫אף אחד אפי' על האנשים הקרובים לו ביותר‪ ,‬והוא בודק‬ ‫לאונס ויש לו תפילת תשלומין או לא‪.‬‬ ‫וחוקר ומשקיע בהם הרבה זמן ומאמץ‪ ,‬אך בדברים שאינם‬ ‫חשובים לו הוא יסמוך בקלות על כל אדם‪ ,‬גם על אנשים שאין‬ ‫וסיפר לי אחד הרבנים שבחג הסוכות התקשרה אליו‬ ‫הוא יודע את טיבם ומהותם‪ ,‬ולא ישקיע בהם יתר על המידה‪.‬‬ ‫אשה בשעה אחת בלילה ואמרה לו שיש לה שאלה‬ ‫ולכך אברהם אבינו שכסף וזהב ושאר עניני הגשמיות לא היו‬ ‫דחופה‪ ,‬שבעלה נרדם מחוץ לסוכה‪ ,‬ומסופקת היא האם‬ ‫חשובים בעיניו כלל‪ ,‬בזה הוא סמך בקלות על אליעזר‪ ,‬אך‬ ‫כשזה נגע 'לאידישקייט' ולרוחניות כשחיפש זיווג לבנו יצחק‬ ‫היא צריכה להעירו או שתעבור בכך על גזל שינה (ואמר‬ ‫אחד מהאבות הק'‪ ,‬כשזה נגע לדבר חשוב כ"כ‪ ,‬אברהם לא סמך‬ ‫לה אותו רב דאינו יודע אם להעיר את הבעל זהו גזל שינה אבל‬ ‫על אף אחד אפי' לא על יד ימינו ואיש אמונו אליעזר עבדו!‬ ‫ברור לו שלהעיר אותו בשעה כה מאוחרת לשאלה כזו זהו בודאי‬ ‫והדברים הם יסוד גדול ונוגעים לכל דבר בחיים‪ ,‬ולדוגמא בית‬ ‫גזל שינה)‪ ,‬ובאמת יש לדון האם עליה להעיר את בעלה‬ ‫שכשהאבא מפסיד עיסקה גדולה כל הבית באבל‪ ,‬וכשהוא‬ ‫מרויח 'שמחה וששון'‪ ,‬ומאידך כשזה נוגע לרוחניות לא רואים‬ ‫כדי שיקיים מצות סוכה או שמחמת שינתו נחשב לאנוס‬ ‫על האבא התיחסות וחשיבות מיוחדת לדברים‪ ,‬אז הילדים‬ ‫ופטור מן המצוה‪.‬‬ ‫קולטים שכסף הוא הדבר החשוב בחיים ואליו צריך לשאוף!‬ ‫וכבר דן בזה הגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה מועדים‬ ‫פ"ט אות י"ז) וכתב שמי שנרדם לאונסו חוץ לסוכה אין צריך להקיצו דהואיל ונחשב לאנוס פטור הוא מן המצוות‪.‬‬ ‫ובתשובות והנהגות (ח"ב סימן נ') דן במי שנרדם סמוך לסוף זמן ק"ש האם יש להעירו בכדי שלא יפסיד את זמן ק"ש‪ ,‬ואף‬ ‫שכתב השו"ע (ס"ג ס"ה) 'אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא ק"ש'‪ ,‬ביאר המקור חיים שהיינו במתנמנם‪,‬‬ ‫אבל אין ראיה משם לגבי אדם שנרדם לגמרי‪ ,‬ונידון נוסף דן הגר"מ שטרנבוך שליט"א שם באדם המקפיד תדיר על תפילה‬ ‫בציבור ונרדם‪ ,‬האם יש להעירו ע"מ שיתפלל עם הציבור או לא‪.‬‬ ‫והביא שם עובדא שמרן החזו"א זצ"ל לא העיר בחור שישן אצלו לזמן ק"ש של המג"א‪ ,‬והסתפק בסיבת הדבר האם לא‬ ‫הקיצו כיון שסבר שאנוס הוא בשינתו או שסבר שהעיקר כשיטת הגר"א שזמן ק"ש מאוחר יותר (והנה הבחור הנ"ל היה מו"ר‬ ‫הגר"ש ברמן זצ"ל ראש ישיבת פוניבז'‪ ,‬וכבר שמענו מבאי ביתו דטעמו של החזו"א היה שהעיקר כשיטת הגר"א)‪.‬‬ ‫ולמעשה כתב שם בתשובות והנהגות להוכיח ע"פ דברי התוס' בב"ק (ד‪ ).‬בשם הירושלמי‪ ,‬שכתב דיש חילוק בין אם אדם‬ ‫הלך לישון כשכלים מונחים לידו והזיקם שחייב‪ ,‬לבין אם הלך לישון ואח"כ הביאו אצלו את הכלים שפטור‪ ,‬והטעם הוא‬ ‫דאם הלך לישון כשהכלים כבר מונחים לצידו‪ ,‬היה צריך לחזות מראש שלאחר שירדם עלול להזיק את הכלים בשנתו ואם‬ ‫שבר את הכלים אי"ז נחשב לאונס אלא לאונס מחמת פשיעה וחייב‪ ,‬אך אם הניחו לצידו את הכלים לאחר שכבר ישן‪,‬‬ ‫נחשב לאנוס גמור ופטור עליהם‪.‬‬ ‫ולפי"ז יש לחלק כן אף לגבי ק"ש ותפילה בציבור‪ ,‬דאם הלך לישון מדעתו ומחמת עייפותו הרבה יש אפשרות שלא יתעורר‬ ‫לק"ש או לתפילה אין הוא נחשב לאנוס‪ ,‬דהיה עליו לחזות מראש שיתכן שלא יצליח לקום בזמן כפי המתוכנן‪ ,‬אך אם לא‬ ‫היה בדעתו לילך לישון אלא שנפל שלא מדעתו על מיטתו הוי אונס גמור‪ ,‬ואין צריך להקיצו‪.‬‬ ‫ומסתברא שגם דברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל שפסק דמי שנרדם חוץ לסוכה אין צריך להקיצו הם דוקא באדם שנרדם שלא‬ ‫מדעתו‪ ,‬אבל אם נרדם מדעתו חייבים להקיצו שאינו אנוס בכך‪ ,‬ובזה מיושב מה שתמהו על דבריו מהא דמבואר בהל'‬ ‫סוכה (תרל"ט) דבירדו גשמים והלך לביתו לישון אין צריך להקיצו אף אם פסקו הגשמים משום מצטער‪ ,‬ומוכח דמעיקר הדין‬ ‫בלא דין מצטער צריך להקיצו וזהו סתירה ברורה לכאורה לדברי הגרשז"א זצ"ל (עיין באורחות הלכה שם שהק' כן)‪.‬‬ ‫אך לפי דברינו הדברים מאירים‪ ,‬דבירדו גשמים הרי הלך לישון מדעתו והיה עליו לחזות מראש שיתכן שבהמשך יפסקו‬ ‫הגשמים‪ ,‬ולכך אין הוא נחשב לאנוס וכל פטורו הוא מחמת דין מצטער‪ ,‬אך הגרש"ז אויערבך קאי באדם שנרדם לאונסו‬ ‫שלא מדעתו ובכה"ג נחשב לאנוס ופטורים מלהקיצו אף ללא דין מצטער‪.‬‬ ‫ולפי"ז נראה דה"ה לגבי תפילת תשלומין הדבר תלוי בנסיבות‪ ,‬דאם הוא נרדם לאונסו יש לו תשלומין ככל אדם שנאנס‬ ‫ולא התפלל‪ ,‬אך אם נרדם מדעתו אין שייך אצלו תשלומין דהיה עליו לצפות שיתכן שלא יספיק להתעורר עד שיעבור זמן‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫ועיין בספר הנפלא אשי ישראל על הלכות תפילה (פרק ל' בהערות אות ד') שהביא מספר מקור חיים שמסתפק האם שינה‬ ‫נחשבת כשוגג או אונס לגבי תפילת תשלומין‪ ,‬ונראה שכל ספיקו של המקור חיים הוא דוקא בנרדם שלא מדעתו‪ ,‬דאם‬ ‫נרדם מדעתו ודאי לא יהיה לו דין תשלומין וכפי שנתבאר‪.‬‬ ‫ושוב הראו לי כן בפסקי תשובות (בסימן ק"ח הערה ‪ )26‬בשם שו"ת קרן לדוד שכתב וז"ל "דווקא כשנרדם בשינה באונס‪ ,‬אבל‬ ‫כשהולך לישון במכוון‪ ,‬אף שעדיין שהות עד סוף זמן התפילה‪ ,‬מכל מקום כיון דהו"ל ליזהר שלא תחטפנו שינה ויעבור זמן‬ ‫תפילה (כגון ע"י העמדת שומר‪ ,‬או שעון מעורר וכדומ') אף דהשתא אנוס הוא (אונס שינה) הוי ליה תחילתו בפשיעה וסופו באונס‬ ‫דקיי"ל דלאו אונס הוא"‪.‬‬ ‫ולפי"ז נראה דאף בנידונינו הדבר תלוי‪ ,‬דאם אותו אברך הלך לישון מדעתו אין איחורו נחשב לאונס דהיה עליו לדעת‬ ‫שיתכן שלא יקום בזמן לסדרי הכולל‪ ,‬אך אם לא היה בדעתו לילך לישון אלא שבאופן פתאומי חטפתו שינה נחשב איחורו‬ ‫לאונס ככל האונסים‪.‬‬ ‫וכל זה מדינא‪ ,‬אבל שמעתי ממו"ר הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שהאברכים הם הבני חורין שבימינו שעליהם אחז"ל 'אין לך בן‬ ‫חורין אלא מי שעוסק בתורה'‪ ,‬ויש לנהוג איתם בכל ענייני שמירת הסדרים כבני מלכים דמאן מלכי רבנן‪ ,‬ובודאי כל ענין‬ ‫לגופו אבל זה צריך להיות היחס האמיתי להאברכים הלומדים תורה מעוני ומקיימים את העולם‪.‬‬ ‫©‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולקבלת העלון במייל ‪0548473@gmail.com‬‬