לענין הלכה · Le'inyan Halacha — חיי שרה (2026-11-02)

לענין הלכה
בס"ד חיי שרה תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' ועניני פרשת השידוכים
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 607
שכר מלא כפי שרגיל ליטול מאחרים ,אם מחיר זה מקובל
באותה העיר אצל חלק מהשדכנים (ע' רמ"א חו"מ ס' פז סע' לט). פרשת השידוכים
ולענין מעשה ישאל חכם בכל מקרה לגופוב. מכירת בית הכנסת לצרכי פריה ורביה ו'לשבת יצרה'
בירור מנהג היום במחיר דמי שדכנות :לפי הנשמע ,בתקופה
אחרונה היו שינויים מסוימים במחיר דמי השדכנות המקובלים כתב השו"ע (או"ח ס' קנג ס' ו) מוכרים בית הכנסת וכן שאר
ובפרט אצל המקצועיים ,ויש לברר בגדר 'מנהג המדינה' בדמי דברים שבקדושה ,ואפילו ספר תורה להספקת תלמידים או
שדכנותג ,והוא נפק"מ טובא לענין מצות ביומו תתן שכרו ,בל להשיא יתומים בדמיו.
תלין ,עושק שכר שכיר ,אונאה וכו'( .וכן להימנע מתערומת על וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק כד) ואפילו יתומות ,דאף על גב
דמי השדכנות) .וישאל חכם בכל מקרה לגופו. דאין האשה מצווה על פריה ורביה ,מכל מקום "לשבת יצרה"
וכיון שכעת יש חילוקים בין השדכנים ,רצוי לסכם מראש דמי שייך גם באשה .עכ"ד המ"ב.
השדכנות (במדה דאפשר) ,כדי להימנע מספקות. וע' דברי שו"ת המהרש"ם (ח"א ס' מט) שהביא את דברי האשל
יהי רצון שהדברים יהיו נוגעים למעשה אצל רבים ,וכל אברהם [אופנהים] בשם המהר"י באסאן ,לגבי מי שנדר להשיא
הממתינים לשידוך יזכו לזיווג הגון בקרוב. יתומה שיכול לקיים את נדרו על ידי שמחתן בת שאביה עני או
סומא ,שכיון שאין ביד אביה להשיאה ,הרי היא כיתומה
דברי החזון איש בענין דמי שדכנות (ומבואר דלאו דוקא יתום או יתומה) .זאת אומרת אם אין ביד
כתב הגרב"צ פלמן זצ"ל (שלמים מציון ח"א פ' חיי שרה עמ' ההורים להשיא בניהם בכוחות עצמם אפשר למכור בית הכנסת
קעג) .וז"ל "מרן החזון איש זצ"ל היה השדכן של גיסי הגאון רבי למטרה זו.
פנחס שרייבר זצ"ל ,לאחר השידוך שלח החזון איש שליח אל וכעין זה שמענו בשם הג"ר יצחק קולדצקי שליט"א שלמד מכאן
המחותן חותני הגה"צ רבי חיים אברהם יצחק רוטשטיין זצ"ל כמה חשובה המצוה לעזור להקים בתים בישראל עכת"ד .דהיינו
שיאמר לו בשמו "מגיע לי שדכנות געלט 500לירות" (שזה היה לעזור בעניני שידוכים ,והוצאות החתונה.
הסכום המקובל בימים ההם עבור דמי שדכנות). ביטול קריאת התורה – להקים בית אחת בישראל :כמו"כ יש
והוסיף החזון איש "למה אני מבקש ממך את הכסף מפני שזה משמעות בשו"ע ובש"ך (יו"ד סי' ער סק"א) שהציבור צריך
מועיל לצינורות של הזוג". למכור ספר תורה כדי לחתן יתומה בדמיו ,ומשמע שאין עוד ספר
וזה ברור שהחזון איש לא היה צריך לעצמו את אותם 500 תורה חוץ מזה (דאיתא מוכרים בית הכנסת ואפילו ספר תורה ומשמע ספר
לירות ,זה לא היה חסר לו ,ובכל זאת שלח לבקש דמי שדכנות, תורה של ציבור) ,זאת אומרת ביטול מצות קריאת התורה החמורה,
כיון שזה מועיל להשפיע טובה וברכה בעבור החתן והכלה ,וכדי וגם להתפלל ברחוב (בלי בית הכנסת (כנ"ל שמוכרים בית הכנסת) רק
להיטיב להם שלח לבקש את דמי השדכנות" עכ"ל. כדי להקים בית אחת בישראל! כיון שהקב"ה צוה 'לא לתוהו
בראה לשבת יצרה'.
דמי שדכנות לקרובי משפחה מקובל בשם החתם סופר על מה שאיתא בגמרא שבת בשעה
כתב הגר"צ שפיץ שליט"א (משפטי התורה ח"ב ס' לא) המנהג שמכניסין את האדם לדין שואלים אותו וכו' עסקת בפריה
כיום שמשלמים שכר שדכנות מלא גם לידידים הטובים ביותר ורביה ,שהלשון 'עסקת' הוא מלשון שדכנות ,שזה מביא לידי
ולקרובי משפחה .ביחס לאחים אחיות ,גיסים או גיסות ,אם פריה ורביה ,דהיינו משמים רוצים ותובעים מכל אחד שיעזור
עיסוקם בכך ,דהיינו שהם שדכנים מקצועיים משלמים להם שכר לאחרים בעניני שידוכין (תפארת משה פ' חיי שרה ,ועי' מהרש"א
מלא כפי שמקובל אצל שדכנים אחרים .אם אין עיסוקם בכך אם שבת לא).א.
הם טוענים שעשו זאת מתחילה לשם שכר נהוג לשלם להם.
כמו כן אם בזמן שהציעו את השידוך לא חשבו על קבלת שכר דמי שדכנות
שדכנות ולא על מחילה אלא הציעו בסתם ולאחר שנגמר השידוך יש לעיין בדין שדכן שלא סיכם מראש דמי שדכנות ,ועכשיו
דורש סכום גדול יותר מהמנהג.
ע' פתחי חושן (שכירות פי"ד סע' א) ,שדכנות וסרסרות (דמי
ב שהרי פועל רגיל שלא התנה מראש נחלקו הפוסקים האם ידו על תיווך) בכלל שכירות פועלים הם ושיעור שכרם הוא לפי מנהג
העליונה או ידו על התחתונה ובמקום שאין מנהג קבוע ,שיש נותנים כך המקום.
ויש נותנים כך ,י"א שיד הפועל על התחתונה ,ונותן לו כפחות וכתב בס' משפטי התורה (ח"ב ס' לא סע' ד) כאשר ההורים פנו
שבשכירות (ע' קצוה"ח ס' שלט ס"ק ג ,פתחי חושן ח"ד שכירות פועלים מיוזמתם לשדכן שיציע להם שידוך ,יכול השדכן לתבוע מהם
פ"ח סע' ד) .עוד יש לדון שאם השדכן פנה בעצמו לצדדים והציע
השידוך ,הוא בגדר 'יורד' לשדה חבירו ,ואינו אלא כפחות שבפועלים,
משא"כ אם ההורים פנו אליו דינו כפועל .ואף אם דינו כ'יורד' ,כתב א והצעת שידוך הוא בכלל מצות חסד ,גם אם אין השידוך יוצא לפועל.
במשפטי התורה שם ,שאם בהמשך השידוך פנו לשדכן להציע לצדדים, ואמרו חז"ל במצות גמילות חסדים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה,
כבר חוזר להיות כפועל (ויש לעיין בכל מקרה לגופו וישאל חכם) .וכתב והקרן קיים לעולם הבא ,ושום מצוה לא הולכת לריק( ,אא"כ מתחרט
בשו"ת חשב האפוד (ח"ב ס' כ) במכתב להגר"א גרינבלט זצ"ל ,במקום על עשיית המצוה כ'תוהה על הראשונות' ח"ו ,ומפני כן יש ליזהר לא
שאין קצבה מיוחדת לשכר שדכנות ,וגם השדכן לא התנה כלום דבר להתחרט על שלבי השתדלות והתעסקות בשידוך שבסוף לא יצא
פשוט שאין השדכן יכול לקבוע שכרו כרצונו ,אמנם גם הבעלים אינם לפועל).
יכולים להקטין הסכום כרצונם אלא צריכים לבא לעמק השוה ,ואם "ולשדך הבנות" :מסופר על הגאון רבי קלמן גורביץ זצ"ל ראש כולל
אינם מתפשרים מעצמם צריך לפשר ביניהם בדיינים ע"ש (ראה ספר חשוב בעיר מודיעין עילית ,שבכל ליל שבת בעת ששרו 'ולשדך הבנות',
פסקי המשפט ס' קפה סע' לג). היה שואל בני משפחתו ,נו ..אולי יש לכם רעיונות לשידוכים? ועשה ע"י
ג מה שהיה מקובל עד לפני זמן מה ₪ 4000לכל צד ,יש שינויים בדבר זה בחייו כ 80שידוכים ,רק ע"י המחשבה הקצרה מסעודת ליל שבת.
בחלק מהמקומות והקהילות ,ויש לברר.
לישא עם הארץ לבת כהן ,אין הצוואה יותר מזהח. הם תובעים שכר שדכנות מגיע להם שכר מלא .אבל אם עשו זאת
דעת החזון איש :בקובץ אגרות מהחזון איש (חלק ג' מכתב נה) כטובה להורים או לאח וכדומה כפי ששכיח במקרים רבים לא
מובא שפעם שאל אחד את מרן החזון איש זצ"ל אודות שידוך מגיע להם שכרד.
שהציעו לו והיא בת כהן ,וכיון שהוא ישראל הרי הוא חושש ובשם הגרש"צ רוזנבלט שליט"א שמענו ,שהדבר תלוי ,אם
להגמרא בפסחים דבת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה השיב לו ההורים אינם פעילים בעניני שידוכי בניהם והאח עוזר במקום
ה'חזון איש' כי אם הוא ירא מדברי הגמרא אדרבה ראוי הוא ההורים ,לא מגיע לו שכר ,ואם לאו מקובל לתת לו שכר.
לידבק בזרעו של אהרן' והו"ד בארחות רבינו (חלק א עמוד רסה). [לענין מעשה ,הדבר תלוי במנהגים ,ויש לשאול חכם בכל מקרה
יודע ללמוד גמרא עם תוס' :ובספר פניני רבינו הקהלות יעקב לגופו].
(חלק ב עמוד יב) הביא שהשיב הקה"י זצ"ל לשואל בענין נישואי לערוך קידושא רבה
עם בת כהן" ,כיון שאתה יודע ללמוד עמוד גמרא עם תוספות
לגבי זה כבר אין שום חשש". ברכת מזל טוב :מספרים בשם הסטייפלר זצ"ל ,שייעץ למי
והורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל (תא שמע ח"ח עמ' קנ) לאחד שבנו שבתו בגרה ולא עשה קידוש לאחר הלידה ,שיעשה קידוש וזה
ת"ח ורוצה לשבת וללמוד אחר החתונה שאין מה לחשוש. יהני לקרב הזיווג ,ושמענו שמצד אחד הגר"ח קניבסקי זצ"ל
ומסופר (הובא שם) שבן תורה אחד בא למרן הגרי"ז מבריסק הכחיש שמועה זו בשם הסטייפלר[ ,והרי הסטייפלר זצ"ל
זצ"ל ושאלו האם לגשת לשידוך של בת כהן שמציעים לו ,ענה לו בעצמו לא ערך קידושים בהולדת בנותיו] ,ומצד שני שמענו עדות
הגרי"ז בקפידא מה אתה חושב שאהרן הכהן רוצה שצאצאיו שהגר"ח קניבסקי זצ"ל המליץ לערוך קידוש לבת בוגרת שלא
ישארו עגונות? והיינו דסבירא ליה שאם הוא בן תורה אין שום ערכו קידוש בעת לידתה.
חשש ונהנה הגר"ח קניבסקי זצ"ל ממעשה זה טובא. ובביאור הסגולה שמענו לומר ,שאמרו חז"ל 'אל תהא ברכת
וכעין דברי הגרי"ז ע' בספר כאיל תערוג עמוד תצה ואין צריך הדיוט קלה בעיניך' ,וכשעושים קידוש ,יהודים רבים מברכים
לחשוש. בעל השמחה 'מזל טוב' כנהוג ,וברכות אלו מקרבים הזיווגה.
ובשו"ת יחוה דעת (חלק ה סימן ס"א) האריך בנדון זה ובסוף [ועל דרך זו ,כשיש עוד שמחות במשפחה ,בר מצוה ,לידה ורבים
דבריו כתב תמצית העולה וזה לשונו 'אין לישראל לישא בת כהן מברכים לבעלי השמחה 'מזל טוב' ,הדבר מקרב עוד שמחות כ"י].
אלא אם כן החתן ירא ה' מרבים וקובע עתים לתורה וכל שכן אם שידוך עם בת כהן
הוא לומד בישיבה באופן קבוע אף על פי שעדיין אינו בגדר ע' שו"ע (אבה"ע ס' ב סע' ח) ,עם הארץ לא ישא כהנת ,ואם נשא
תלמיד חכם'. אין זיווגם עולה יפה שימות הוא או במהרה ,או תקלה תבא
בת כהן עם הארץ :וכתב בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סימן ביניהם .אבל תלמיד חכם שנושא כהנת ,הרי זה נאה ומשובח,
תשלח) וזה לשונו עיקר האיסור לישא בת כהן היינו דוקא תורה וכהונה במקום אחד.
בכהונתו דכהנים הם עובדי השם יתברך שאילולא ישאנה היא ומצינו בפוסקים צירופים להקל בזה בזמננו (ראה שיעורי
תנשא לתלמיד חכם או לאחד שעל כל פנים אינו עם הארץ ובזה הגרי"ש אלישיב זצ"ל על מס' פסחים דף מט).
יש קפידא שלא תינשא לעם הארץ וכו' ,אבל היכא שאבי הבת )1כהנים שלנו אינם מיוחסים (כמבואר בפתחי תשובה יו"ד ס'
גופא הוא עם הארץ שאינו בכהונתו ,דהא לא ימסרו לו מתנות שכב ס"ק ג) ולכן יתכן שהיא לא בת כהן.
כהונה כשיש חבר ,וכל שכן בזה שאביה עם הארץ ואילולא )2בדין בחור שאינו עם הארץ אך אינו נחשב תלמיד חכם .ע'
שישאנה השואל ישיאנה אביה לעם הארץ שאינו מדקדק בברכי יוסף (פתח עינים פסחים דף מט) שמדייק מלשון הגמרא
במצוות ,ואז יהיה יותר גנאי לזרעו של אהרן ,ולפי זה בעניננו "הא בתלמיד חכם הא בעם הארץ" ,שההקפדה היא רק שעם
שהבת כהן שתינשא לו לא תרד ממעלתה אלא אדרבה תעלה עמו הארץ לא יתחתן עם בת כהן (לפי דעה אחת בגמרא) ולכן צידד
אין שום חשש גם לבעל מלישאנה וקל וחומר בנידון שלפנינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשני צירופים אלו ניתן להקל בזהו.
שאבי הכהנת אינו שומר כל המצות אם כן לא ידעה הכהנת ראה דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל (יבקשו מפיהו שידוכין
ליזהר בכל המצוות ואצל בעלה היא תשמור בסייעתא דשמיא ונישואין פי"ב סע' א) שבחור שיושב ולומד יכול להתחתן עם בת
אין לו לחשוש כלל מזה שהיא בת כהן ,שאדרבה ניחא לאהרן כהן[ .ושאלו על אחד שרוצה להתחתן עם בת כהן ,אבל משפחתו
בנישואין אלו שמקרבים זרעו לקיום המצוות ויזכה לברכת ה' מפחדת ,השיב הגרי"ש אלישיב זצ"ל אדרבה ,זו זכות עבורםז].
עם בנים ובני בנים תלמידי חכמים. וכן ע' בספר משנת הגרי"ש נישואין (עמוד ד).
נערה שנולדה בר"ח כסלו תשע"ה וע' שיעורי הגרי"ש אלישיב (מס' פסחים שם שהחמיר יותר
בשבוע הקרובה חל ר"ח כסלו בימי שלישי ורביעי הבעל"ט. מזה ,אך להלכה למעשה היקל בזה וכנ"ל).
בר מצוה :למעשה לפני 13שנה בר"ח כסלו תשע"ד ג"כ היו ודעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל שנוהגים להקל בזה בזמננו [ראה ס'
יומיים ר"ח ,ולכן לכו"ע הבר מצוה ביום שנולד א' דר"ח או ב' גאון ישראל (ח"א עמ' )311שסיפר הג"ר מיכל זילבר שליט"א
דר"ח. שגם כ"ק האדמו"ר ה"בית ישראל" וכ"ק האדמו"ר ה"לב
בת מצוה :לפני 12שנה בר"ח כסלו תשע"ה היה ר"ח רק יום שמחה" מגור שלחו שאלות להגרש"ז אויערבך זצ"ל בענין
אחד ,ויש לעיין בבת שנולדה אז ,באיזה יום השבוע היא נעשית הקפדה על צוואת רבי ליבער הגדול מברדיטשוב שציוה לצאצאיו
בת מצוה ,ונפק"מ לענין להוציא חברותיה בברכותיה ,וחיובה שלא להנשא לכהנים ,והשיב הגרש"ז אויערבך זצ"ל שכיון שלא
דאורייתא בהרבה מצוות התורה[ ,כמו"כ לענין מסירת מודעה חמור הצוואה מדינא דגמרא ,והיום מקילין נגד דינא דגמרא
להנהגות טובות (הנוסח של ערב ר"ה) שי"א שכדאי לאומרה בליל
הבר ובת מצוה ,כיון שבמופלא הסמוך לאיש יש לדון אם מועילה ד כתב הרמ"א חו"מ סי' רסד סעיף ד כל אדם העושה עם חבירו פעולה
היא גם לגבי נדרים שידור לאחר שיגדיל (ע' שו"ת תשובות או טובה לא יכול המקבל לומר שחינם עשית זאת עמי הואיל ולא
והנהגות ח"ג ס' קס) שראוי שמיד כשיגדיל הקטן ימסור מודעא ציוויתיך אלא צריך לשלם לו את שכרו ע"כ ,דהיינו פעולות שהדרך
לבטל נדרים שידור מכאן ולהבא( .ע' ס' כל נדרי פי"ז סע' טז). לשלם עבורם שכר אז אפילו אם לא נתבקש הפועל מבעה"ב לעשותם
יום א' דר"ח :וכתב המ"ב (ס' נה ס"ק מה) וז"ל מי שנולד בראש הדין הוא שמגיע שכר לעושה אותם עבור חבירו טעמו של הרמ"א הוא
חודש כסלו ולא היה רק יום אחד ראש חודש ובשנת י"ג היו שני מדין יורד לשדה חבירו שלא ברשות.
ימים ראש חודש נעשה בר מצוה ביום ראשון דראש חודש עכ"ל. ה עכ"פ מבואר מדברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל (במה שהכחיש השמועה),
שמי שאינו עושה קידוש בעת הלידה ,אינו 'נענש' על כך ח"ו שצריך בתו
וע' שער הציון שם .ע"ע באליה רבה (הובא בשערי תשובה) שהביא להמתין לזיווג ,כאילו שלא קיים חובת הכרת הטוב להקב"ה ,רק הוא
לפי מ"ש המג"א דיום א' דר"ח נחשב יום שלשים דחודש העבר י"ל דלא דבר סגולי לעזור לקרב השידוך .והעיר ת"ח א' שמצינו כעין זה בנדרים
נעשה בר מצוה עד יום ב' דר"ח ויש לחלק קצת ע"ש. דף ח נידוהו בחלום ,ילך לפרשת דרכים עד שאומר לו עשרה אנשים
'שלום' ,שלומדים הלכה ,ויש בזה כח לגרום שינוי המזל של נידוי
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - בחלום[ .וכמו"כ אנשים רבים מברכים 'מזל טוב' יש בכוחם לשנות
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית) המזל לטובה].
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com : ו וסיים שם שכיון שיש דעות בגמרא הסוברות שצריך תלמיד חכם
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי ממש ,ראוי לכתחילה לבת כהן להתחתן עם בחור הנחשב תלמיד חכם
בזמננו ,אך בשאלות הלכה למעשה הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבחור
שיושב ולומד יכול להתחתן עם בת כהן.
ח עוד הביא שם קבלה מהטעפליקר רב שהוא גם נכד של רבי ליעבר ז ראה בהערה שם שנראה שהגרי"ש אלישיב זצ"ל הבין שהשאלה בבחור
הגדול שאין צוואת רבי לעבר הגדול נוהגת בימינו. היושב ולומד.
