gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: לענין הלכה · Le'inyan Halacha

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לענין הלכה‬ ‫בס"ד חיי שרה תשפ"ז‬ ‫‪+‬‬ ‫הערות מעשיות בהל' ועניני פרשת השידוכים‬ ‫מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון ‪607‬‬ ‫שכר מלא כפי שרגיל ליטול מאחרים‪ ,‬אם מחיר זה מקובל‬ ‫באותה העיר אצל חלק מהשדכנים (ע' רמ"א חו"מ ס' פז סע' לט)‪.‬‬ ‫פרשת השידוכים‬ ‫ולענין מעשה ישאל חכם בכל מקרה לגופוב‪.‬‬ ‫מכירת בית הכנסת לצרכי פריה ורביה ו'לשבת יצרה'‬ ‫בירור מנהג היום במחיר דמי שדכנות‪ :‬לפי הנשמע‪ ,‬בתקופה‬ ‫אחרונה היו שינויים מסוימים במחיר דמי השדכנות המקובלים‬ ‫כתב השו"ע (או"ח ס' קנג ס' ו) מוכרים בית הכנסת וכן שאר‬ ‫ובפרט אצל המקצועיים‪ ,‬ויש לברר בגדר 'מנהג המדינה' בדמי‬ ‫דברים שבקדושה‪ ,‬ואפילו ספר תורה להספקת תלמידים או‬ ‫שדכנותג‪ ,‬והוא נפק"מ טובא לענין מצות ביומו תתן שכרו‪ ,‬בל‬ ‫להשיא יתומים בדמיו‪.‬‬ ‫תלין‪ ,‬עושק שכר שכיר‪ ,‬אונאה וכו'‪( .‬וכן להימנע מתערומת על‬ ‫וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק כד) ואפילו יתומות‪ ,‬דאף על גב‬ ‫דמי השדכנות)‪ .‬וישאל חכם בכל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫דאין האשה מצווה על פריה ורביה‪ ,‬מכל מקום "לשבת יצרה"‬ ‫וכיון שכעת יש חילוקים בין השדכנים‪ ,‬רצוי לסכם מראש דמי‬ ‫שייך גם באשה‪ .‬עכ"ד המ"ב‪.‬‬ ‫השדכנות (במדה דאפשר)‪ ,‬כדי להימנע מספקות‪.‬‬ ‫וע' דברי שו"ת המהרש"ם (ח"א ס' מט) שהביא את דברי האשל‬ ‫יהי רצון שהדברים יהיו נוגעים למעשה אצל רבים‪ ,‬וכל‬ ‫אברהם [אופנהים] בשם המהר"י באסאן‪ ,‬לגבי מי שנדר להשיא‬ ‫הממתינים לשידוך יזכו לזיווג הגון בקרוב‪.‬‬ ‫יתומה שיכול לקיים את נדרו על ידי שמחתן בת שאביה עני או‬ ‫סומא‪ ,‬שכיון שאין ביד אביה להשיאה‪ ,‬הרי היא כיתומה‬ ‫דברי החזון איש בענין דמי שדכנות‬ ‫(ומבואר דלאו דוקא יתום או יתומה)‪ .‬זאת אומרת אם אין ביד‬ ‫כתב הגרב"צ פלמן זצ"ל (שלמים מציון ח"א פ' חיי שרה עמ'‬ ‫ההורים להשיא בניהם בכוחות עצמם אפשר למכור בית הכנסת‬ ‫קעג)‪ .‬וז"ל "מרן החזון איש זצ"ל היה השדכן של גיסי הגאון רבי‬ ‫למטרה זו‪.‬‬ ‫פנחס שרייבר זצ"ל‪ ,‬לאחר השידוך שלח החזון איש שליח אל‬ ‫וכעין זה שמענו בשם הג"ר יצחק קולדצקי שליט"א שלמד מכאן‬ ‫המחותן חותני הגה"צ רבי חיים אברהם יצחק רוטשטיין זצ"ל‬ ‫כמה חשובה המצוה לעזור להקים בתים בישראל עכת"ד‪ .‬דהיינו‬ ‫שיאמר לו בשמו "מגיע לי שדכנות געלט ‪ 500‬לירות" (שזה היה‬ ‫לעזור בעניני שידוכים‪ ,‬והוצאות החתונה‪.‬‬ ‫הסכום המקובל בימים ההם עבור דמי שדכנות)‪.‬‬ ‫ביטול קריאת התורה – להקים בית אחת בישראל‪ :‬כמו"כ יש‬ ‫והוסיף החזון איש "למה אני מבקש ממך את הכסף מפני שזה‬ ‫משמעות בשו"ע ובש"ך (יו"ד סי' ער סק"א) שהציבור צריך‬ ‫מועיל לצינורות של הזוג"‪.‬‬ ‫למכור ספר תורה כדי לחתן יתומה בדמיו‪ ,‬ומשמע שאין עוד ספר‬ ‫וזה ברור שהחזון איש לא היה צריך לעצמו את אותם ‪500‬‬ ‫תורה חוץ מזה (דאיתא מוכרים בית הכנסת ואפילו ספר תורה ומשמע ספר‬ ‫לירות‪ ,‬זה לא היה חסר לו‪ ,‬ובכל זאת שלח לבקש דמי שדכנות‪,‬‬ ‫תורה של ציבור)‪ ,‬זאת אומרת ביטול מצות קריאת התורה החמורה‪,‬‬ ‫כיון שזה מועיל להשפיע טובה וברכה בעבור החתן והכלה‪ ,‬וכדי‬ ‫וגם להתפלל ברחוב (בלי בית הכנסת (כנ"ל שמוכרים בית הכנסת) רק‬ ‫להיטיב להם שלח לבקש את דמי השדכנות" עכ"ל‪.‬‬ ‫כדי להקים בית אחת בישראל! כיון שהקב"ה צוה 'לא לתוהו‬ ‫בראה לשבת יצרה'‪.‬‬ ‫דמי שדכנות לקרובי משפחה‬ ‫מקובל בשם החתם סופר על מה שאיתא בגמרא שבת בשעה‬ ‫כתב הגר"צ שפיץ שליט"א (משפטי התורה ח"ב ס' לא) המנהג‬ ‫שמכניסין את האדם לדין שואלים אותו וכו' עסקת בפריה‬ ‫כיום שמשלמים שכר שדכנות מלא גם לידידים הטובים ביותר‬ ‫ורביה‪ ,‬שהלשון 'עסקת' הוא מלשון שדכנות‪ ,‬שזה מביא לידי‬ ‫ולקרובי משפחה‪ .‬ביחס לאחים אחיות‪ ,‬גיסים או גיסות‪ ,‬אם‬ ‫פריה ורביה‪ ,‬דהיינו משמים רוצים ותובעים מכל אחד שיעזור‬ ‫עיסוקם בכך‪ ,‬דהיינו שהם שדכנים מקצועיים משלמים להם שכר‬ ‫לאחרים בעניני שידוכין (תפארת משה פ' חיי שרה‪ ,‬ועי' מהרש"א‬ ‫מלא כפי שמקובל אצל שדכנים אחרים‪ .‬אם אין עיסוקם בכך אם‬ ‫שבת לא‪).‬א‪.‬‬ ‫הם טוענים שעשו זאת מתחילה לשם שכר נהוג לשלם להם‪.‬‬ ‫כמו כן אם בזמן שהציעו את השידוך לא חשבו על קבלת שכר‬ ‫דמי שדכנות‬ ‫שדכנות ולא על מחילה אלא הציעו בסתם ולאחר שנגמר השידוך‬ ‫יש לעיין בדין שדכן שלא סיכם מראש דמי שדכנות‪ ,‬ועכשיו‬ ‫דורש סכום גדול יותר מהמנהג‪.‬‬ ‫ע' פתחי חושן (שכירות פי"ד סע' א)‪ ,‬שדכנות וסרסרות (דמי‬ ‫ב שהרי פועל רגיל שלא התנה מראש נחלקו הפוסקים האם ידו על‬ ‫תיווך) בכלל שכירות פועלים הם ושיעור שכרם הוא לפי מנהג‬ ‫העליונה או ידו על התחתונה ובמקום שאין מנהג קבוע‪ ,‬שיש נותנים כך‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫ויש נותנים כך‪ ,‬י"א שיד הפועל על התחתונה‪ ,‬ונותן לו כפחות‬ ‫וכתב בס' משפטי התורה (ח"ב ס' לא סע' ד) כאשר ההורים פנו‬ ‫שבשכירות (ע' קצוה"ח ס' שלט ס"ק ג‪ ,‬פתחי חושן ח"ד שכירות פועלים‬ ‫מיוזמתם לשדכן שיציע להם שידוך‪ ,‬יכול השדכן לתבוע מהם‬ ‫פ"ח סע' ד)‪ .‬עוד יש לדון שאם השדכן פנה בעצמו לצדדים והציע‬ ‫השידוך‪ ,‬הוא בגדר 'יורד' לשדה חבירו‪ ,‬ואינו אלא כפחות שבפועלים‪,‬‬ ‫משא"כ אם ההורים פנו אליו דינו כפועל‪ .‬ואף אם דינו כ'יורד'‪ ,‬כתב‬ ‫א והצעת שידוך הוא בכלל מצות חסד‪ ,‬גם אם אין השידוך יוצא לפועל‪.‬‬ ‫במשפטי התורה שם‪ ,‬שאם בהמשך השידוך פנו לשדכן להציע לצדדים‪,‬‬ ‫ואמרו חז"ל במצות גמילות חסדים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה‪,‬‬ ‫כבר חוזר להיות כפועל (ויש לעיין בכל מקרה לגופו וישאל חכם)‪ .‬וכתב‬ ‫והקרן קיים לעולם הבא‪ ,‬ושום מצוה לא הולכת לריק‪( ,‬אא"כ מתחרט‬ ‫בשו"ת חשב האפוד (ח"ב ס' כ) במכתב להגר"א גרינבלט זצ"ל‪ ,‬במקום‬ ‫על עשיית המצוה כ'תוהה על הראשונות' ח"ו‪ ,‬ומפני כן יש ליזהר לא‬ ‫שאין קצבה מיוחדת לשכר שדכנות‪ ,‬וגם השדכן לא התנה כלום דבר‬ ‫להתחרט על שלבי השתדלות והתעסקות בשידוך שבסוף לא יצא‬ ‫פשוט שאין השדכן יכול לקבוע שכרו כרצונו‪ ,‬אמנם גם הבעלים אינם‬ ‫לפועל)‪.‬‬ ‫יכולים להקטין הסכום כרצונם אלא צריכים לבא לעמק השוה‪ ,‬ואם‬ ‫"ולשדך הבנות"‪ :‬מסופר על הגאון רבי קלמן גורביץ זצ"ל ראש כולל‬ ‫אינם מתפשרים מעצמם צריך לפשר ביניהם בדיינים ע"ש (ראה ספר‬ ‫חשוב בעיר מודיעין עילית‪ ,‬שבכל ליל שבת בעת ששרו 'ולשדך הבנות'‪,‬‬ ‫פסקי המשפט ס' קפה סע' לג)‪.‬‬ ‫היה שואל בני משפחתו‪ ,‬נו‪ ..‬אולי יש לכם רעיונות לשידוכים? ועשה ע"י‬ ‫ג מה שהיה מקובל עד לפני זמן מה ‪ ₪ 4000‬לכל צד‪ ,‬יש שינויים בדבר‬ ‫זה בחייו כ‪ 80‬שידוכים‪ ,‬רק ע"י המחשבה הקצרה מסעודת ליל שבת‪.‬‬ ‫בחלק מהמקומות והקהילות‪ ,‬ויש לברר‪.‬‬ ‫לישא עם הארץ לבת כהן‪ ,‬אין הצוואה יותר מזהח‪.‬‬ ‫הם תובעים שכר שדכנות מגיע להם שכר מלא‪ .‬אבל אם עשו זאת‬ ‫דעת החזון איש‪ :‬בקובץ אגרות מהחזון איש (חלק ג' מכתב נה)‬ ‫כטובה להורים או לאח וכדומה כפי ששכיח במקרים רבים לא‬ ‫מובא שפעם שאל אחד את מרן החזון איש זצ"ל אודות שידוך‬ ‫מגיע להם שכרד‪.‬‬ ‫שהציעו לו והיא בת כהן‪ ,‬וכיון שהוא ישראל הרי הוא חושש‬ ‫ובשם הגרש"צ רוזנבלט שליט"א שמענו‪ ,‬שהדבר תלוי‪ ,‬אם‬ ‫להגמרא בפסחים דבת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה השיב לו‬ ‫ההורים אינם פעילים בעניני שידוכי בניהם והאח עוזר במקום‬ ‫ה'חזון איש' כי אם הוא ירא מדברי הגמרא אדרבה ראוי הוא‬ ‫ההורים‪ ,‬לא מגיע לו שכר‪ ,‬ואם לאו מקובל לתת לו שכר‪.‬‬ ‫לידבק בזרעו של אהרן' והו"ד בארחות רבינו (חלק א עמוד רסה)‪.‬‬ ‫[לענין מעשה‪ ,‬הדבר תלוי במנהגים‪ ,‬ויש לשאול חכם בכל מקרה‬ ‫יודע ללמוד גמרא עם תוס'‪ :‬ובספר פניני רבינו הקהלות יעקב‬ ‫לגופו]‪.‬‬ ‫(חלק ב עמוד יב) הביא שהשיב הקה"י זצ"ל לשואל בענין נישואי‬ ‫לערוך קידושא רבה‬ ‫עם בת כהן‪" ,‬כיון שאתה יודע ללמוד עמוד גמרא עם תוספות‬ ‫לגבי זה כבר אין שום חשש"‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‪ :‬מספרים בשם הסטייפלר זצ"ל‪ ,‬שייעץ למי‬ ‫והורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל (תא שמע ח"ח עמ' קנ) לאחד שבנו‬ ‫שבתו בגרה ולא עשה קידוש לאחר הלידה‪ ,‬שיעשה קידוש וזה‬ ‫ת"ח ורוצה לשבת וללמוד אחר החתונה שאין מה לחשוש‪.‬‬ ‫יהני לקרב הזיווג‪ ,‬ושמענו שמצד אחד הגר"ח קניבסקי זצ"ל‬ ‫ומסופר (הובא שם) שבן תורה אחד בא למרן הגרי"ז מבריסק‬ ‫הכחיש שמועה זו בשם הסטייפלר‪[ ,‬והרי הסטייפלר זצ"ל‬ ‫זצ"ל ושאלו האם לגשת לשידוך של בת כהן שמציעים לו‪ ,‬ענה לו‬ ‫בעצמו לא ערך קידושים בהולדת בנותיו]‪ ,‬ומצד שני שמענו עדות‬ ‫הגרי"ז בקפידא מה אתה חושב שאהרן הכהן רוצה שצאצאיו‬ ‫שהגר"ח קניבסקי זצ"ל המליץ לערוך קידוש לבת בוגרת שלא‬ ‫ישארו עגונות? והיינו דסבירא ליה שאם הוא בן תורה אין שום‬ ‫ערכו קידוש בעת לידתה‪.‬‬ ‫חשש ונהנה הגר"ח קניבסקי זצ"ל ממעשה זה טובא‪.‬‬ ‫ובביאור הסגולה שמענו לומר‪ ,‬שאמרו חז"ל 'אל תהא ברכת‬ ‫וכעין דברי הגרי"ז ע' בספר כאיל תערוג עמוד תצה ואין צריך‬ ‫הדיוט קלה בעיניך'‪ ,‬וכשעושים קידוש‪ ,‬יהודים רבים מברכים‬ ‫לחשוש‪.‬‬ ‫בעל השמחה 'מזל טוב' כנהוג‪ ,‬וברכות אלו מקרבים הזיווגה‪.‬‬ ‫ובשו"ת יחוה דעת (חלק ה סימן ס"א) האריך בנדון זה ובסוף‬ ‫[ועל דרך זו‪ ,‬כשיש עוד שמחות במשפחה‪ ,‬בר מצוה‪ ,‬לידה ורבים‬ ‫דבריו כתב תמצית העולה וזה לשונו 'אין לישראל לישא בת כהן‬ ‫מברכים לבעלי השמחה 'מזל טוב'‪ ,‬הדבר מקרב עוד שמחות כ"י]‪.‬‬ ‫אלא אם כן החתן ירא ה' מרבים וקובע עתים לתורה וכל שכן אם‬ ‫שידוך עם בת כהן‬ ‫הוא לומד בישיבה באופן קבוע אף על פי שעדיין אינו בגדר‬ ‫ע' שו"ע (אבה"ע ס' ב סע' ח)‪ ,‬עם הארץ לא ישא כהנת‪ ,‬ואם נשא‬ ‫תלמיד חכם'‪.‬‬ ‫אין זיווגם עולה יפה שימות הוא או במהרה‪ ,‬או תקלה תבא‬ ‫בת כהן עם הארץ‪ :‬וכתב בשו"ת תשובות והנהגות (חלק א סימן‬ ‫ביניהם‪ .‬אבל תלמיד חכם שנושא כהנת‪ ,‬הרי זה נאה ומשובח‪,‬‬ ‫תשלח) וזה לשונו עיקר האיסור לישא בת כהן היינו דוקא‬ ‫תורה וכהונה במקום אחד‪.‬‬ ‫בכהונתו דכהנים הם עובדי השם יתברך שאילולא ישאנה היא‬ ‫ומצינו בפוסקים צירופים להקל בזה בזמננו (ראה שיעורי‬ ‫תנשא לתלמיד חכם או לאחד שעל כל פנים אינו עם הארץ ובזה‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל על מס' פסחים דף מט)‪.‬‬ ‫יש קפידא שלא תינשא לעם הארץ וכו'‪ ,‬אבל היכא שאבי הבת‬ ‫‪ )1‬כהנים שלנו אינם מיוחסים (כמבואר בפתחי תשובה יו"ד ס'‬ ‫גופא הוא עם הארץ שאינו בכהונתו‪ ,‬דהא לא ימסרו לו מתנות‬ ‫שכב ס"ק ג) ולכן יתכן שהיא לא בת כהן‪.‬‬ ‫כהונה כשיש חבר‪ ,‬וכל שכן בזה שאביה עם הארץ ואילולא‬ ‫‪ )2‬בדין בחור שאינו עם הארץ אך אינו נחשב תלמיד חכם‪ .‬ע'‬ ‫שישאנה השואל ישיאנה אביה לעם הארץ שאינו מדקדק‬ ‫בברכי יוסף (פתח עינים פסחים דף מט) שמדייק מלשון הגמרא‬ ‫במצוות‪ ,‬ואז יהיה יותר גנאי לזרעו של אהרן‪ ,‬ולפי זה בעניננו‬ ‫"הא בתלמיד חכם הא בעם הארץ"‪ ,‬שההקפדה היא רק שעם‬ ‫שהבת כהן שתינשא לו לא תרד ממעלתה אלא אדרבה תעלה עמו‬ ‫הארץ לא יתחתן עם בת כהן (לפי דעה אחת בגמרא) ולכן צידד‬ ‫אין שום חשש גם לבעל מלישאנה וקל וחומר בנידון שלפנינו‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשני צירופים אלו ניתן להקל בזהו‪.‬‬ ‫שאבי הכהנת אינו שומר כל המצות אם כן לא ידעה הכהנת‬ ‫ראה דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל (יבקשו מפיהו שידוכין‬ ‫ליזהר בכל המצוות ואצל בעלה היא תשמור בסייעתא דשמיא‬ ‫ונישואין פי"ב סע' א) שבחור שיושב ולומד יכול להתחתן עם בת‬ ‫אין לו לחשוש כלל מזה שהיא בת כהן‪ ,‬שאדרבה ניחא לאהרן‬ ‫כהן‪[ .‬ושאלו על אחד שרוצה להתחתן עם בת כהן‪ ,‬אבל משפחתו‬ ‫בנישואין אלו שמקרבים זרעו לקיום המצוות ויזכה לברכת ה'‬ ‫מפחדת‪ ,‬השיב הגרי"ש אלישיב זצ"ל אדרבה‪ ,‬זו זכות עבורםז]‪.‬‬ ‫עם בנים ובני בנים תלמידי חכמים‪.‬‬ ‫וכן ע' בספר משנת הגרי"ש נישואין (עמוד ד)‪.‬‬ ‫נערה שנולדה בר"ח כסלו תשע"ה‬ ‫וע' שיעורי הגרי"ש אלישיב (מס' פסחים שם שהחמיר יותר‬ ‫בשבוע הקרובה חל ר"ח כסלו בימי שלישי ורביעי הבעל"ט‪.‬‬ ‫מזה‪ ,‬אך להלכה למעשה היקל בזה וכנ"ל)‪.‬‬ ‫בר מצוה‪ :‬למעשה לפני ‪ 13‬שנה בר"ח כסלו תשע"ד ג"כ היו‬ ‫ודעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל שנוהגים להקל בזה בזמננו [ראה ס'‬ ‫יומיים ר"ח‪ ,‬ולכן לכו"ע הבר מצוה ביום שנולד א' דר"ח או ב'‬ ‫גאון ישראל (ח"א עמ' ‪ )311‬שסיפר הג"ר מיכל זילבר שליט"א‬ ‫דר"ח‪.‬‬ ‫שגם כ"ק האדמו"ר ה"בית ישראל" וכ"ק האדמו"ר ה"לב‬ ‫בת מצוה‪ :‬לפני ‪ 12‬שנה בר"ח כסלו תשע"ה היה ר"ח רק יום‬ ‫שמחה" מגור שלחו שאלות להגרש"ז אויערבך זצ"ל בענין‬ ‫אחד‪ ,‬ויש לעיין בבת שנולדה אז‪ ,‬באיזה יום השבוע היא נעשית‬ ‫הקפדה על צוואת רבי ליבער הגדול מברדיטשוב שציוה לצאצאיו‬ ‫בת מצוה‪ ,‬ונפק"מ לענין להוציא חברותיה בברכותיה‪ ,‬וחיובה‬ ‫שלא להנשא לכהנים‪ ,‬והשיב הגרש"ז אויערבך זצ"ל שכיון שלא‬ ‫דאורייתא בהרבה מצוות התורה‪[ ,‬כמו"כ לענין מסירת מודעה‬ ‫חמור הצוואה מדינא דגמרא‪ ,‬והיום מקילין נגד דינא דגמרא‬ ‫להנהגות טובות (הנוסח של ערב ר"ה) שי"א שכדאי לאומרה בליל‬ ‫הבר ובת מצוה‪ ,‬כיון שבמופלא הסמוך לאיש יש לדון אם מועילה‬ ‫ד כתב הרמ"א חו"מ סי' רסד סעיף ד כל אדם העושה עם חבירו פעולה‬ ‫היא גם לגבי נדרים שידור לאחר שיגדיל (ע' שו"ת תשובות‬ ‫או טובה לא יכול המקבל לומר שחינם עשית זאת עמי הואיל ולא‬ ‫והנהגות ח"ג ס' קס) שראוי שמיד כשיגדיל הקטן ימסור מודעא‬ ‫ציוויתיך אלא צריך לשלם לו את שכרו ע"כ‪ ,‬דהיינו פעולות שהדרך‬ ‫לבטל נדרים שידור מכאן ולהבא‪( .‬ע' ס' כל נדרי פי"ז סע' טז)‪.‬‬ ‫לשלם עבורם שכר אז אפילו אם לא נתבקש הפועל מבעה"ב לעשותם‬ ‫יום א' דר"ח‪ :‬וכתב המ"ב (ס' נה ס"ק מה) וז"ל מי שנולד בראש‬ ‫הדין הוא שמגיע שכר לעושה אותם עבור חבירו טעמו של הרמ"א הוא‬ ‫חודש כסלו ולא היה רק יום אחד ראש חודש ובשנת י"ג היו שני‬ ‫מדין יורד לשדה חבירו שלא ברשות‪.‬‬ ‫ימים ראש חודש נעשה בר מצוה ביום ראשון דראש חודש עכ"ל‪.‬‬ ‫ה עכ"פ מבואר מדברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל (במה שהכחיש השמועה)‪,‬‬ ‫שמי שאינו עושה קידוש בעת הלידה‪ ,‬אינו 'נענש' על כך ח"ו שצריך בתו‬ ‫וע' שער הציון שם‪ .‬ע"ע באליה רבה (הובא בשערי תשובה) שהביא‬ ‫להמתין לזיווג‪ ,‬כאילו שלא קיים חובת הכרת הטוב להקב"ה‪ ,‬רק הוא‬ ‫לפי מ"ש המג"א דיום א' דר"ח נחשב יום שלשים דחודש העבר י"ל דלא‬ ‫דבר סגולי לעזור לקרב השידוך‪ .‬והעיר ת"ח א' שמצינו כעין זה בנדרים‬ ‫נעשה בר מצוה עד יום ב' דר"ח ויש לחלק קצת ע"ש‪.‬‬ ‫דף ח נידוהו בחלום‪ ,‬ילך לפרשת דרכים עד שאומר לו עשרה אנשים‬ ‫'שלום'‪ ,‬שלומדים הלכה‪ ,‬ויש בזה כח לגרום שינוי המזל של נידוי‬ ‫לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות ‪0533163916 -‬‬ ‫בחלום‪[ .‬וכמו"כ אנשים רבים מברכים 'מזל טוב' יש בכוחם לשנות‬ ‫(מ‪.‬י‪ .‬הרסקין ‪ -‬מודיעין עילית)‬ ‫המזל לטובה]‪.‬‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל‪g089285647@gmail.com :‬‬ ‫ו וסיים שם שכיון שיש דעות בגמרא הסוברות שצריך תלמיד חכם‬ ‫וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי‬ ‫ממש‪ ,‬ראוי לכתחילה לבת כהן להתחתן עם בחור הנחשב תלמיד חכם‬ ‫בזמננו‪ ,‬אך בשאלות הלכה למעשה הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבחור‬ ‫שיושב ולומד יכול להתחתן עם בת כהן‪.‬‬ ‫ח עוד הביא שם קבלה מהטעפליקר רב שהוא גם נכד של רבי ליעבר‬ ‫ז ראה בהערה שם שנראה שהגרי"ש אלישיב זצ"ל הבין שהשאלה בבחור‬ ‫הגדול שאין צוואת רבי לעבר הגדול נוהגת בימינו‪.‬‬ ‫היושב ולומד‪.‬‬