gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לקט אמרי קודש‬ ‫ממרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫במעשה אליעזר ‪ -‬לעת ערב לעת צאת השאבות‪,‬‬ ‫רעוא דרעוין תשע"ז‬ ‫שאז הלך והמתיק כל הדינים קשים מעל בני‬ ‫"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"‪( ,‬כד‪ ,‬סג)‪:‬‬ ‫ישראל כמו שהבאנו מספה"ק 'אוהב ישראל'‪.‬‬ ‫בספה"ק "אוהב ישראל" איתא ידוע שמדתו של‬ ‫יעזור השי"ת בזכות מה שאנו יושבים כעת בעת‬ ‫יצחק הוא מידת הדין והגבורה‪ ,‬וגם ערב הוא‬ ‫הזאת עת רעוא דרעווין נזכה לבחינת גמלים ‪-‬‬ ‫מידת הדינים‪ ,‬ויצחק רצה לתקן ולסלק ולפנות‬ ‫גמול הטוב וירדו מעלינו כל הדינים ויתהפכו‬ ‫הדינים הקשים מעל ישראל בניו‪ .‬וזהו 'ויצא יצחק‬ ‫לטובה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫לשוח בשדה'‪' ,‬לפנות ערב' רצונו לומר לסלק כל‬ ‫היום ההילולא של זקני הרה"ק רבי משה מרדכי‬ ‫הדינים מעל הכנסת ישראל‪' ,‬וירא והנה גמלים‬ ‫ממעיז'בוז' ‪ -‬וורשא הוא היה חתן אצל הרה"ק‬ ‫באים'‪ ,‬רצונו לומר ראה הגמול הטוב שיצמח מזה‬ ‫מנאוומינסק‪ ,‬ואשתו הרבנית ע"ה היתה תאומה‬ ‫לזרע ישראל לעתיד לבא עבור גודל ורבות הצרות‬ ‫עם בעל ה"תפארת איש" מנאוומינסק זיע"א‪ .‬ידוע‬ ‫והיסורין שקבלו על עצמן וסבלו בעת הגלות‪ ,‬ואף‬ ‫שבעת מלחמת העולם הראשונה היו גזירות‬ ‫על פי כן היו עובדים את ה' יתברך ושומרים‬ ‫קשים על בית ישראל‪ ,‬ולקחו הרבה מאחינו בני‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬וכשראה זה הגמול הטוב אז נח‬ ‫ישראל לעבודת הצבא‪ ,‬ובעת ההיא נכנסו אליו‬ ‫דעתו בזה והסכים על הדבר‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫בחורים מאחינו בני ישראל לקבל ברכתו בכדי‬ ‫ועוד אפשר לפרש בזה הפסוקים לפני זה 'לעת‬ ‫שיעברו בשלום את השנים בצבא‪ .‬ומספרים שכל‬ ‫ערב לעת צאת השואבות' (כד‪ ,‬יא)‪ ,‬דאיתא בחז"ל‬ ‫אלו שהיו אצלו וקבלו ברכתו‪ ,‬כולם לא נחסר‬ ‫שאליעזר הגיע לבאר בשבת‪" ,‬שאבת" מלשון‬ ‫אחד חזרו בשלום לאחר המלחמה‪ ,‬והוא נפטר‬ ‫"בא שבת"‪ ,‬ולעת צאת השאבות הכוונה היא עת‬ ‫בעת המלחמה‪ ,‬והרבנית ע"ה נהרגה על קידוש ה'‬ ‫צאת השבת‪ ,‬והוא זמן רעוא דרעוין‪ ,‬היינו זמן‬ ‫במלחמת העולם השניה‪ ,‬הי"ד‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‪ ,‬ואיתא בספה"ק גודל מעלת‬ ‫הזמן ההוא להשגיח על מעשיו ולא לאבד לריק‬ ‫ליל שב"ק תשע"ט‬ ‫זמן היקר הזה‪ .‬ובפרט גודל הענין של ישיבת רעים‬ ‫להודות ולהלל ולשבח ברינה ותפלה להשי"ת‪,‬‬ ‫שבת שבע ברכות לבת הרה"צ ר' בנימין שליט"א‬ ‫ובזה מחלישים ונופלים כל הקליפות‪ ,‬וממתיקים‬ ‫עב"ג החתן הר"ר אשר סגל הי"ו‬ ‫כל דינים קשים מעל ישראל וזה עת מסוגל מאוד‬ ‫לקשר ענין הפרשה לשמחת שבת שבע ברכות אין‬ ‫לזה הענין‪.‬‬ ‫העבודה כל כל קשה‪ .‬ראיתי מנהג מאחד‬ ‫הקדמונים עוד מזמן הגאונים‪ ,‬כשיש שמחה של‬ ‫ואיתא בשם צדיקים שגודל מעלת זמן סעודה‬ ‫חתן וכלה ‪ -‬שבת שבע ברכות לקרוא פרשה זו‪.‬‬ ‫שלישית הוא יותר מזמן "כל נדרי"‪ .‬וזהו הרמז‬ ‫האדם בחכמה‪ ,‬ב' אשר יצר את האדם בצלמו‪ ,‬ג'‬ ‫ידוע האמרי קודש מאא"ז הרה"ק הס"ק מרוז'ין‬ ‫אשר יצר אתכם בדין‪ .‬שלשת ברכות אלו הם כנגד‬ ‫זי"ע עה"פ (בראשית כד‪ ,‬סה) ותקח הצעיף ותתכס‪,‬‬ ‫שלשת הזמנים ההם‪ ,‬הראשון אשר נגד זמן‬ ‫שישנם שלשה זמנים אצל אדם אשר הם בפרסום‬ ‫הולדתו ‪ -‬אשר יצר את האדם בחכמה‪ ,‬הב' כנגד‬ ‫גדול‪ ,‬א' כשנולד‪ ,‬ב' ביום נשואיו‪ ,‬ג' בעת שנפטר‬ ‫זמן נשואין כמ"ש והתקין לו ממנו בנין עדי עד‪,‬‬ ‫מעוה"ז לעוה"ב‪ .‬והנה שני הזמנים כשנולד‬ ‫והשלישי כנגד זמן פטירתן‪.‬‬ ‫וכשנפטר אין לאדם עצמו שום התפעלות‬ ‫והנה אנו נמצאים על שבת שבע ברכות‪ ,‬שהחתן‬ ‫מהפרסום והכבוד שנותנים לו כי כשנולד הוא‬ ‫וכלה בונים בית נאמן בישראל‪ ,‬וראיתי מהרה"ק‬ ‫תינוק ואינו יודע כלום‪ ,‬וכמו כן כשנפטר ונסתלק‬ ‫ר' יחזקאל מקאזמיר זיע"א‪ ,‬שהנה אליעזר ראה‬ ‫מן העולם הוא גם כן אינו יודע מהנעשה עמו‬ ‫איך שהמים עולים לרבקה‪ ,‬אבל לא השתמש לזה‬ ‫בשעה שמלוויין אותו‪ ,‬רק כשמתחתן אז הוא יודע‬ ‫‪ -‬הוא לא היה צריך את המופתים הוא היה צריך‬ ‫ומרגיש הנעשה מסביבתו‪ ,‬ומתפעל מהכבוד‪ .‬וזה‬ ‫לראות את המידות טובות שהיה לרבקה‪.‬‬ ‫מה שפרש רש"י הק' ותתכס היינו הנשואין לשון‬ ‫ותתפעל כמו ותקבר היינו כשנפטר‪ ,‬ותשבר בעת‬ ‫אין אדם מעיד על בנו‪ ,‬אבל ברוך ה' שמענו על‬ ‫שנולד היינו שיהיה לו התפעלות בזמן הנשואין‬ ‫החתן שיש לו את המידות הטובות‪.‬‬ ‫כמו בעת הזמנים האחרים‪.‬‬ ‫הקב"ה יעזור שיושפע לנו השפעות השמחה ובנין‬ ‫ועלה ברעיוני לומר בע"ה שמרומז על השלשה‬ ‫בית מקדשנו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ברכות שאנו מברכים 'אשר יצר'‪ ,‬א' אשר יצר את‬ ‫סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ביקור מרן אדמו"ר מספינקא אנטוורפען שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ו' חשון תשס"ט‬ ‫שלמה זלמן שוחח עם זקיני הרבה‪ ,‬וטרם שנסע‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬אומרים בשם ה'חפץ חיים'‬ ‫הגיע אליו זקיני לביקור‪ ,‬ובביתו בשערי חסד היה‬ ‫שהיום שיש אמצעי הקלטה לא פלא להבין מה‬ ‫שתי פתחים‪ ,‬ולזקיני היה קשה לעלות במדרגות‬ ‫שאיתא במשנה אוזן שומעת וכו'‪ ,‬לא מעט וכבר‬ ‫ע"כ פתחו הצד השני‪ ,‬ובימים הללו הלכו להזמין‬ ‫ימציאו מכונות שיבחינו מה האדם חושב‬ ‫מונית ועד שהגיע לקח זמן מה‪ ,‬ובינתיים עמדו‬ ‫במחשבתו‪.‬‬ ‫ברחוב והמתינו למונית‪ ,‬בעודם משוחחים‪ ,‬ביקש‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬אני הייתי בשעת מעשה בעת‬ ‫ר' שלמה זלמן מבניו להביא כסא לזקיני‪ ,‬אך זקיני‬ ‫שזקיני הה"ק מקאפיטשיניץ היה כאן בארץ‬ ‫לא רצה להתיישב‪ ,‬ושאל אותו מדוע לא יישב‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬והיה אצלו לביקור מחותנו הגאון ר'‬ ‫אמר‪ ,‬מיין גאנצע לעבען שטעל איך זיך כמו‬ ‫שלמה זלמן אוירבעך זכרונו לברכה ‪ -‬בנו הגאון‬ ‫שמצלמים אותי בכל עת מלמעלה‪ ,‬אין וואס‬ ‫ר' מרדכי היה חתן אצל ר' אהרן לעמבערגער‪,‬‬ ‫ווילטו איר‪ ,‬זאל זיין א פוקטשע אז איך זיץ אין איר‬ ‫ובזמן הנישואין של ר' מרדכי שוחחו יחדיו‪ ,‬ור'‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬זקיני נולד בתשמ"ח‪.‬‬ ‫שטייט‪ ..‬אני עמדתי שם בשעת מעשה‪ ,‬אבל‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬זאת אומרת שהוא היה א‬ ‫החידוש שר' שלמה זלמן שנים לאחר מכן לא יכל‬ ‫שטיקל זקן‪.‬‬ ‫לשכוח מהמעשה‪ ,‬הוא תמיד נתן לי מוסר למה‬ ‫אני לא מדפיס הסיפורים של זקיני‪ ,‬הוא אמר לי‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בן שבעים ואחד‪.‬‬ ‫סאיז דאך א מוסר ספר‪ ,‬סאיז א מוסר ספר‪ ,‬יהודי‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬נו‪ ,‬מי חי כל כך מאוחר‬ ‫שיחשוב כך כל השנים בכל מעשה ובכל תנועה‬ ‫במשפחה‪ ,‬אולי הרבי מטשורטקוב‪.‬‬ ‫מצלמים אותו מלמעלה‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬הטשורטקוב'ער הסתלק בשנת‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬הוא היה מספר זאת‬ ‫ע"ו‪ .‬הדור השלישי כבר היה זקנים‪ ,‬הרבי‬ ‫ברבים‪.‬‬ ‫משטעפענשט‪ ,‬הרבי מהוסיאטין‪ ,‬הוואסלוי'ער‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬הרבה פעמים היה מספר‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬איזה?‬ ‫זאת בשיעורים ושיחות‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬רבי שלום‪ ,‬הוא היה בן שמונים‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬אני זוכר אותו כאן‬ ‫לערך‪.‬‬ ‫באנטוורפען‪ ,‬הוא התנהג מאוד בנעימות‪.‬‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬מתי הסתלק רבי‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬אתם זוכרים אותו כאן על‬ ‫איציקל‪.‬‬ ‫שב"ק?‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬תשעים וחמש‪ .‬השווער שלי‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬לא‪ ,‬כנראה הוא היה בביקור‬ ‫גם היה בגיל הזה‪ ,‬וכן הסטוטשינ'ער והסיגעט'ער‪,‬‬ ‫אצל חו"ז הרבי מפשעווארסק‪ ,‬הוא התאכסן אצל‬ ‫בימינו עד תשעים וחמש אין נקרא זקן‪.‬‬ ‫ר' מענדל הוס‪ ,‬חו"ז היה אצלו לביקור והלכתי‬ ‫עמו‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬שמעתי כמה פעמים מפ"ק של‬ ‫זקיני‪ ,‬רבונו של עולם נעם מיר צו פאר דו נעמסט‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬הוא לא התאכסן אצל משפחת‬ ‫מיר צו מיין שכל‪ ,‬אז נישט וואס האב איך צו‬ ‫ווידיקער?‬ ‫טועהן אין דער עולם‪ - .‬הרבה פעמים שמעתי זאת‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬כשאני הייתי עם הרבי‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫מפשעווארסק לבקרו היה האכסניה אצל ר'‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬רבי משה שינאוו'ער היה חלש‬ ‫מענדל הוס‪ .‬הם דיברו ביחד כאיש אל רעהו‪.‬‬ ‫מימות עולם‪ ,‬וקודם פטירתו אמר כזה לשון‪ .‬הוא‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬הרבי מפשעווארסק סיפר לי‬ ‫היה זקן הוא נפטר בגיל תשעים ושבע‪ ,‬הוא היה‬ ‫שהכיר את זקיני מפאריז‪.‬‬ ‫חלוש בכל ימיו‪ .‬הוא התחתן בי"ב תשרי‪ ,‬והוא‬ ‫תמיד התפלא מדוע התחתן בתאריך כזה‪ ,‬הרי יש‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬הוא דיבר עמו בחיבה יתירה‪,‬‬ ‫שאלה אם חתן פטור ממצות סוכה‪.‬‬ ‫הוא ראה אותו בפאריז יוצא מהמקווה ומאוד‬ ‫התפלא ממנו‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יש א גאנצע שאלה בענין‬ ‫אויפרוף ביום הכיפורים‪ ,‬יש 'שדי חמד' על זה‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬מי היה יותר מבוגר?‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬מן הסתם רבי איציקל‪ ,‬הוא‬ ‫נולד בתשמ"ב‪.‬‬ ‫אוירבעך‪ ,‬והלך לשאול את הטשיבינ'ער רב‪ ,‬והיה‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬הצאנז'ער רב אמר שיש ענין‬ ‫חלש ולא יכלו להכנס זה היה שנה קודם פטירתו‪,‬‬ ‫להתחתן בחודש אלול‪.‬‬ ‫ור' ברוך שמעון שאל אותו‪ ,‬ואמר שהרב אמר‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬מזקיני רבי זושא זינקוב'ער יש‬ ‫שלא יאמר‪ .‬אבל פוסקים אחרים אומרים שבני‬ ‫ר"ת על ענין נישואין בחודש אלול ו'לקחת א'שה‬ ‫חו"ל כן יאמרו‪.‬‬ ‫ל'בני ל'יצחק‪.‬‬ ‫אצלי מחר זה קצת שיקול דעת‪ ,‬מחר אני נוסע‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬היה ענין אצל צדיקים לערוך‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬לנסוע ולומר ותן טל ומטר בארץ‬ ‫נישואין בחודש אלול‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬או להתפלל כאן לפני הנסיעה‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬זקיני מקאפיטשיניץ התחתן‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬אתם נוסעים בלילה זאת‬ ‫בחודש אלול‪.‬‬ ‫אומרת‪ ,‬והאם יהיה לכם מנין להתפלל בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬רבי משה שינאוו'ער אמר‬ ‫שראה מרמ"ע מפאנו סגולה לאריכות ימים‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬לא‪ ,‬ואני יהיה אחר חצות‪.‬‬ ‫להתחתן בין יוה"כ לסוכות ועתה מבין מדוע אביו‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬חצות‪...‬‬ ‫חיתן אותו בזמן זה‪ ,‬הוא היה חלוש כבר מילדותו‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬נו‪ ,‬איר כאפט התפעלות פון‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬היה לי ידיד מהישיבה בפונוביז'‬ ‫חצות‪ ,‬אצלכם מתפללים אחרי חצות שחרית‬ ‫שהתחתן בין יוה"כ לסוכות‪ ,‬אך היה אז ענין של‬ ‫וערבית כל שכן‪.‬‬ ‫אבילות והיו צריכים לדחות את החתונה‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬אצלינו שחרית גם אחר חצות‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬כאן באנטוורפען נדמה לי ר'‬ ‫לא מתפללים‪ ,‬אצלינו בבית מדרש מקפידים‬ ‫חיים פויגל התחתן בין יוה"כ לסוכות‪.‬‬ ‫להתפלל קודם חצות‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬היום בלילה כבר אומרים ותן‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בכלל תפלת ערבית אחר חצות‬ ‫טל ומטר בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בניקל‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬אתם אומרים כאן?‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬אני לא יודע אם בניקל או לא‪,‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬הפוסקים דנים על זה‪ ,‬אם‬ ‫אבל מהר"א מבעלזא היה מתפלל הרבה אחרי‬ ‫התחילו לומר אומרים אבל לא‪.‬‬ ‫חצות‪ ,‬אבל תפלת ערבית היה מקפיד להתפלל‬ ‫לפני חצות‪ ,‬יכול להיות בגלל שאין צריך הכנות‪.,‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬זה זמן של שפע‪.‬‬ ‫מן הסתם עדיף להתפלל קודם חצות מאשר לומר‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬א וודאי‪.‬‬ ‫ותן טל ומטר אפילו שדעתו לנסוע לארץ ישראל‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬בגמרא גדול יום הגשמים‪,‬‬ ‫אתם מתפללים במטוס בישיבה?‪ ,‬יש על זה פסק‬ ‫שאני הייתי בארץ ישראל לא רציתי להתפלל לפני‬ ‫מר' שלמה זלמן אוירבעך משום ישוב הדעת‪.‬‬ ‫העמוד‪ ,‬אך כשיצא והייתי צריך להתפלל לפני‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יש על זה פסק אבל אני נהגתי‬ ‫העמוד אמרתי‪.‬‬ ‫כך מקודם‪ ,‬איך האב אויף דעם רעבישע‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬וודאי שצריך לומר‪ .‬אני זוכר‬ ‫פלייצעס‪ ,‬שמעתי כמה פעמים מדודי ה'אביר‬ ‫שזקיני מקאפיטשיניץ היה בחתונה של ר' מרדכי‬ ‫הקב"ה‪ ,‬דער מעריב האב איך נישט גאדוונט ביז‬ ‫יעקב' מסאדיגורה זיע"א שסיפר על אביו ה'אור‬ ‫האנט‪ ,‬למה אני מספר זאת‪ ,‬שאנשים כערכי מן‬ ‫ישראל' מסאדיגורה [ואחר כך ראיתי שכן נהג גם‬ ‫הסתם אין צריך לחכות‪.‬‬ ‫הס"ק מרוז'ין‪ ,‬אך הוא סיפר זאת על אביו] שהיה‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬תפלת הדרך אמרו בעת‬ ‫מנהגו בעת שנסע לטייל פאר נאכט‪ ,‬ותמיד שנסע‬ ‫הנסיעה או בישיבה?‬ ‫לטייל היה מתפלל תפלת מנחה בישיבה‬ ‫וביחידות‪ ,‬והחידוש הוא אז פאל'ן תחנון הוכעט‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בישיבה‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬בכל יום?‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬על פי שכל זה גם כן כך‪ ,‬חו"ז‬ ‫נהג כן‪ .‬אני ראיתי אצל אבי וכן אני נוהג שעומדים‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בכל יום שהיה נוסע לטייל‪.‬‬ ‫בבית אצל המזוזה ואומרים תפלת הדרך‪.‬‬ ‫בקיץ נסעו הרבה‪ ,‬יותר מפעם אחת בשבוע‪ ,‬לא‬ ‫בספינקא כן המנהג‪ .‬אומר בדרך צחות‪ ,‬יש‬ ‫שאלתי אותו כמה פעמים נסע‪ ,‬אבל תמיד היה‬ ‫ספינקא הגדה‪ ,‬וכתוב שם איך שאמרו על קדש‬ ‫נוסע בקאלעס בישיבה‪ ,‬אחר כך ראיתי שכן נהג‬ ‫ואיך נהגו בכרפס וכו'‪ ,‬ובנרצה כתוב ווער סי האט‬ ‫הס"ק מרוז'ין‪ .‬ותפלת ערבית כבר המתין א מנין‬ ‫געטהון אזוי ווי אינס האבן געטוהן איז מרוצה‬ ‫אין הויף‪ ,‬שאלתי אותו מדוע למנחה לא המתינו‪,‬‬ ‫פאר'ן אויברשטער‪...‬‬ ‫ואמר שהיו יכולים להמתין ואפילו כן נהג כך‪,‬‬ ‫האב איך רעבישע פלייצעס לנהוג כן‪.‬‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬מנחה גדולה ראו‬ ‫להתפלל?‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬זקיני רבי איציק'ל סיפר שפעם‬ ‫נסע עם הרב מבעלזא‪ ,‬וכן היה מנהגו בכל פעם‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬אצל רבוה"ק לא ראינו‬ ‫שנסע מתל אביב לירושלים היו עוצרים במוצא‬ ‫שהתפללו מנחה גדולה‪.‬‬ ‫והיה קבלת פנים‪ ,‬וכל פעם שנסע התפלל תפלת‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬יכול להיות שהם אחזו‬ ‫מנחה בישיבה ולא בשעת עצירה‪ ,‬אלא בעת‬ ‫עוד בתפלת שחרית‪.‬‬ ‫הנסיעה‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬ניין‪ ,‬נישט וועגען דעם‪ ,‬דודי‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬נו‪ ,‬האט איר הוכעט דער‬ ‫היה מתפלל מנחה אחר השקיעה‪ ,‬אמנם מנחה‬ ‫מעשה‪...‬‬ ‫גדולה לא היה מתפלל‪ .‬בכל יום היה מתפלל אחר‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬הוא אמר שלתפלת ערבית‬ ‫השקיעה‪ ,‬עשר דקות אחר השקיעה התפללו‬ ‫כבר המתינו מנין‪ ,‬כנראה שזה שמירה לדרך‪ ,‬כך‬ ‫מנחה‪.‬‬ ‫הבנתי ממנו‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬בתל אביב?‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יש אצלינו קבלה מהבעש"ט‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬כן‪.‬‬ ‫הקדוש‪ ,‬לא שמעתי זאת מדודי‪ ,‬אך שמעתי זאת‬ ‫מחסידים‪ ,‬שתפלת ערבית יתפללו במקום שלנים‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬ואין דער אהיים?‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬את חטאתי אני מזכיר שנאך‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יותר מאוחר‪ ,‬דודי סיפר לי‬ ‫מאכן צדיקים זה לא טוב‪ ,‬נסעתי פעם ואינני זוכר‬ ‫שהרבי מטשורטקוב היה מתפלל מנחה 'שטאוק‬ ‫אם היה מנין והתפללו תפלת ערבית‪ ,‬ואמרתי‬ ‫נאכט' אין מהאט גפאלען תחנון‪ .‬אצל‬ ‫שאני מתפלל מעריב במקום שמגיעים‪ ,‬מה עשה‬ ‫הטשורטקוב'ער ידעו שהיה אצלו איחור הזמנים‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬אני גם כן נוהג כך‪ ,‬אצל זקיני‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬במוצאי שבת היה להם זמן?‬ ‫הרה"ק מקאפיטשיניץ בארה"ב היו תוקעים‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬צווי אין זיבציג‪.‬‬ ‫ברבינו תם‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬בתל אביב?‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬מתי היו מדליקים האור‬ ‫בשלש"ס אצל ה'אביר יעקב'‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬כן‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬רק אחר 'ברכו'‪ ,‬ניגנו 'ידיד נפש'‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬אדמו"ר שליט"א‬ ‫ובירכו ברכת המזון‪ .‬בבית מדרש גם היה חושך‬ ‫מסקווירא אמר לי שאביו הנהיג את הרבינו תם‪,‬‬ ‫אפילו שהוא לא ישב שם‪.‬‬ ‫והוא נכנס ממש ברבינו תם‪ ,‬אבל ברוסלאנד זה‬ ‫לא היה‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬כך היה ברוז'ין אין דעם‬ ‫אהיים?‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬במשמרת שלום מזכיר זאת‪,‬‬ ‫משמע שרואים שברוסלאנד היה כן‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬לא היה שייך אחרת‪.‬‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬הוא היה בוייס‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬בויעין כבר היה שייך?‬ ‫רוסלאנד‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בויעין אני לא יודע מה היה‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בגאליציע היה ע"ב‪ ,‬מזרח‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬לא היה אצל הרעב'ס חשמל‬ ‫גאליציע‪.‬‬ ‫קודם המלחמה?‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬אצל הרה"ק מהוסיאטין בתל‬ ‫חדב"ן מהרי"ד מטאלנא‪ :‬טלפון הרי היה‬ ‫אביב?‬ ‫בסאדיגורה‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬לא‪ .‬אבל זקיני הרי"מ שהיה‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יכול להיות שכן‪ ,‬אבל שלש"ס‬ ‫בויעין הקהילה הדפיסו לוחות‪ ,‬וזקיני הדפיס‬ ‫ישבו בחושך‪.‬‬ ‫במיוחד לוחות‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬בבעלזא המנהג לומר 'לעכט‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬למדו דבר שנוהג לדורות‪.‬‬ ‫לעכט' אחר ה'תורה' אעפ"י שכבר היה נרות‪.‬‬ ‫דודכם מסאדיגורה היה יושב שלש"ס עם‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬אצל הבעלזא'ער רב בתל אביב‬ ‫ה'עולם'?‬ ‫תמיד היה לעכטיג‪ .‬הוא היה נגד שעון שבת‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬לא‪ .‬הוא לא התפלל גם ערבית‬ ‫והנרות דלקו כל השבת‪.‬‬ ‫עם הקהל‪ .‬אבל בבית כנסת היו יושבים החסידים‪.‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬אצל חו"ז היה אור‪ ,‬הוא לא‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬הבדלה?‬ ‫סבל שבשבת יהיה חושך‪ ,‬זה היה אצלו סתירה‪.‬‬ ‫פעם היה שעון שבת ובשבת קודש בבוקר האור‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬הבדלה היה יוצא‪.‬‬ ‫עוד לא דלק‪ ,‬והוא לא סבל זאת‪ ,‬הוא רצה שידלק‬ ‫אחד הנוכחים‪ :‬זקיני ה'חלקת יהושע' מביאלא‬ ‫לכבוד שבת עשרים וארבע שעות כל השבת‪.‬‬ ‫שמר על רבינו תם‪ ,‬ובמוצאי יום הכיפורים עשו‬ ‫פעם התאכסן הבעלזא'ער רב בעת שהתגורר‬ ‫הבדלה ואף חילק מזונות לקהל‪ ,‬אך הוא עדיין‬ ‫בתל אביב אצל יהודי אחד לאיזה סיבה כלשהו‪,‬‬ ‫נשאר בתענית‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬שוין‪ ,‬תעשו כרצונכם כאן‪...‬‬ ‫ואמר לו בעל הבית איזה דבר משהו שלא רצה‪,‬‬ ‫אדמו"ר מספינקא‪ :‬זה הכוונה לאכסניה‪ ,‬לא‬ ‫ואמר לו כל מה שבעל הבית אומר לך עשה חוץ‬ ‫לביקור של חצי שעה‪...‬‬ ‫מצא‪ ,‬ענה לו הבעלזא'ער רב שפעם אצל ר'‬ ‫מאיר'ל פרמישלאנ'ער היה כזה מעשה שהבעל‬ ‫הסאטמ'ער רב גם היה פעם באכסניה ובעל הבית‬ ‫הבית רצה לומר לו דבר מה‪ ,‬ואמר ר' מאיר'ל‪ ,‬דו‬ ‫אמר לו דעות‪ ,‬ויותר לא התאכסן שם‪.‬‬ ‫בוסט נישט מיין בעל הבית אין איך בין נישט דיין‬ ‫[איחלו ברכת 'לחיים' ובירכו זה לזה]‬ ‫גאסט‪ ,...‬היינו שרבי שמגיע לבית אינו חשוב‬ ‫כאורח‪.‬‬ ‫גליון פ"ז‪ ,‬יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ‬ ‫להערות הארות ותרומות ניתן לפנות ‪0556727105 -‬‬