אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — חיי שרה (2026-11-02)

בס"ד
לקט אמרי קודש
ממרן אדמו"ר שליט"א
פרשת חיי שרה
במעשה אליעזר -לעת ערב לעת צאת השאבות, רעוא דרעוין תשע"ז
שאז הלך והמתיק כל הדינים קשים מעל בני "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"( ,כד ,סג):
ישראל כמו שהבאנו מספה"ק 'אוהב ישראל'.
בספה"ק "אוהב ישראל" איתא ידוע שמדתו של
יעזור השי"ת בזכות מה שאנו יושבים כעת בעת יצחק הוא מידת הדין והגבורה ,וגם ערב הוא
הזאת עת רעוא דרעווין נזכה לבחינת גמלים - מידת הדינים ,ויצחק רצה לתקן ולסלק ולפנות
גמול הטוב וירדו מעלינו כל הדינים ויתהפכו הדינים הקשים מעל ישראל בניו .וזהו 'ויצא יצחק
לטובה ,אמן. לשוח בשדה'' ,לפנות ערב' רצונו לומר לסלק כל
היום ההילולא של זקני הרה"ק רבי משה מרדכי הדינים מעל הכנסת ישראל' ,וירא והנה גמלים
ממעיז'בוז' -וורשא הוא היה חתן אצל הרה"ק באים' ,רצונו לומר ראה הגמול הטוב שיצמח מזה
מנאוומינסק ,ואשתו הרבנית ע"ה היתה תאומה לזרע ישראל לעתיד לבא עבור גודל ורבות הצרות
עם בעל ה"תפארת איש" מנאוומינסק זיע"א .ידוע והיסורין שקבלו על עצמן וסבלו בעת הגלות ,ואף
שבעת מלחמת העולם הראשונה היו גזירות על פי כן היו עובדים את ה' יתברך ושומרים
קשים על בית ישראל ,ולקחו הרבה מאחינו בני התורה והמצוות ,וכשראה זה הגמול הטוב אז נח
ישראל לעבודת הצבא ,ובעת ההיא נכנסו אליו דעתו בזה והסכים על הדבר ,עכדה"ק.
בחורים מאחינו בני ישראל לקבל ברכתו בכדי ועוד אפשר לפרש בזה הפסוקים לפני זה 'לעת
שיעברו בשלום את השנים בצבא .ומספרים שכל ערב לעת צאת השואבות' (כד ,יא) ,דאיתא בחז"ל
אלו שהיו אצלו וקבלו ברכתו ,כולם לא נחסר שאליעזר הגיע לבאר בשבת" ,שאבת" מלשון
אחד חזרו בשלום לאחר המלחמה ,והוא נפטר "בא שבת" ,ולעת צאת השאבות הכוונה היא עת
בעת המלחמה ,והרבנית ע"ה נהרגה על קידוש ה' צאת השבת ,והוא זמן רעוא דרעוין ,היינו זמן
במלחמת העולם השניה ,הי"ד. סעודה שלישית ,ואיתא בספה"ק גודל מעלת
הזמן ההוא להשגיח על מעשיו ולא לאבד לריק
ליל שב"ק תשע"ט זמן היקר הזה .ובפרט גודל הענין של ישיבת רעים
להודות ולהלל ולשבח ברינה ותפלה להשי"ת,
שבת שבע ברכות לבת הרה"צ ר' בנימין שליט"א
ובזה מחלישים ונופלים כל הקליפות ,וממתיקים
עב"ג החתן הר"ר אשר סגל הי"ו
כל דינים קשים מעל ישראל וזה עת מסוגל מאוד
לקשר ענין הפרשה לשמחת שבת שבע ברכות אין לזה הענין.
העבודה כל כל קשה .ראיתי מנהג מאחד
הקדמונים עוד מזמן הגאונים ,כשיש שמחה של ואיתא בשם צדיקים שגודל מעלת זמן סעודה
חתן וכלה -שבת שבע ברכות לקרוא פרשה זו. שלישית הוא יותר מזמן "כל נדרי" .וזהו הרמז
האדם בחכמה ,ב' אשר יצר את האדם בצלמו ,ג' ידוע האמרי קודש מאא"ז הרה"ק הס"ק מרוז'ין
אשר יצר אתכם בדין .שלשת ברכות אלו הם כנגד זי"ע עה"פ (בראשית כד ,סה) ותקח הצעיף ותתכס,
שלשת הזמנים ההם ,הראשון אשר נגד זמן שישנם שלשה זמנים אצל אדם אשר הם בפרסום
הולדתו -אשר יצר את האדם בחכמה ,הב' כנגד גדול ,א' כשנולד ,ב' ביום נשואיו ,ג' בעת שנפטר
זמן נשואין כמ"ש והתקין לו ממנו בנין עדי עד, מעוה"ז לעוה"ב .והנה שני הזמנים כשנולד
והשלישי כנגד זמן פטירתן. וכשנפטר אין לאדם עצמו שום התפעלות
והנה אנו נמצאים על שבת שבע ברכות ,שהחתן מהפרסום והכבוד שנותנים לו כי כשנולד הוא
וכלה בונים בית נאמן בישראל ,וראיתי מהרה"ק תינוק ואינו יודע כלום ,וכמו כן כשנפטר ונסתלק
ר' יחזקאל מקאזמיר זיע"א ,שהנה אליעזר ראה מן העולם הוא גם כן אינו יודע מהנעשה עמו
איך שהמים עולים לרבקה ,אבל לא השתמש לזה בשעה שמלוויין אותו ,רק כשמתחתן אז הוא יודע
-הוא לא היה צריך את המופתים הוא היה צריך ומרגיש הנעשה מסביבתו ,ומתפעל מהכבוד .וזה
לראות את המידות טובות שהיה לרבקה. מה שפרש רש"י הק' ותתכס היינו הנשואין לשון
ותתפעל כמו ותקבר היינו כשנפטר ,ותשבר בעת
אין אדם מעיד על בנו ,אבל ברוך ה' שמענו על שנולד היינו שיהיה לו התפעלות בזמן הנשואין
החתן שיש לו את המידות הטובות. כמו בעת הזמנים האחרים.
הקב"ה יעזור שיושפע לנו השפעות השמחה ובנין ועלה ברעיוני לומר בע"ה שמרומז על השלשה
בית מקדשנו ,אמן. ברכות שאנו מברכים 'אשר יצר' ,א' אשר יצר את
סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א
ביקור מרן אדמו"ר מספינקא אנטוורפען שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א
ו' חשון תשס"ט
שלמה זלמן שוחח עם זקיני הרבה ,וטרם שנסע אדמו"ר מספינקא :אומרים בשם ה'חפץ חיים'
הגיע אליו זקיני לביקור ,ובביתו בשערי חסד היה שהיום שיש אמצעי הקלטה לא פלא להבין מה
שתי פתחים ,ולזקיני היה קשה לעלות במדרגות שאיתא במשנה אוזן שומעת וכו' ,לא מעט וכבר
ע"כ פתחו הצד השני ,ובימים הללו הלכו להזמין ימציאו מכונות שיבחינו מה האדם חושב
מונית ועד שהגיע לקח זמן מה ,ובינתיים עמדו במחשבתו.
ברחוב והמתינו למונית ,בעודם משוחחים ,ביקש אדמו"ר שליט"א :אני הייתי בשעת מעשה בעת
ר' שלמה זלמן מבניו להביא כסא לזקיני ,אך זקיני שזקיני הה"ק מקאפיטשיניץ היה כאן בארץ
לא רצה להתיישב ,ושאל אותו מדוע לא יישב, ישראל ,והיה אצלו לביקור מחותנו הגאון ר'
אמר ,מיין גאנצע לעבען שטעל איך זיך כמו שלמה זלמן אוירבעך זכרונו לברכה -בנו הגאון
שמצלמים אותי בכל עת מלמעלה ,אין וואס ר' מרדכי היה חתן אצל ר' אהרן לעמבערגער,
ווילטו איר ,זאל זיין א פוקטשע אז איך זיץ אין איר ובזמן הנישואין של ר' מרדכי שוחחו יחדיו ,ור'
אדמו"ר שליט"א :זקיני נולד בתשמ"ח. שטייט ..אני עמדתי שם בשעת מעשה ,אבל
אדמו"ר מספינקא :זאת אומרת שהוא היה א החידוש שר' שלמה זלמן שנים לאחר מכן לא יכל
שטיקל זקן. לשכוח מהמעשה ,הוא תמיד נתן לי מוסר למה
אני לא מדפיס הסיפורים של זקיני ,הוא אמר לי
אדמו"ר שליט"א :בן שבעים ואחד. סאיז דאך א מוסר ספר ,סאיז א מוסר ספר ,יהודי
אדמו"ר מספינקא :נו ,מי חי כל כך מאוחר שיחשוב כך כל השנים בכל מעשה ובכל תנועה
במשפחה ,אולי הרבי מטשורטקוב. מצלמים אותו מלמעלה.
אדמו"ר שליט"א :הטשורטקוב'ער הסתלק בשנת חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :הוא היה מספר זאת
ע"ו .הדור השלישי כבר היה זקנים ,הרבי ברבים.
משטעפענשט ,הרבי מהוסיאטין ,הוואסלוי'ער. אדמו"ר שליט"א :כן ,הרבה פעמים היה מספר
אדמו"ר מספינקא :איזה? זאת בשיעורים ושיחות.
אדמו"ר שליט"א :רבי שלום ,הוא היה בן שמונים אדמו"ר מספינקא :אני זוכר אותו כאן
לערך. באנטוורפען ,הוא התנהג מאוד בנעימות.
חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :מתי הסתלק רבי אדמו"ר שליט"א :אתם זוכרים אותו כאן על
איציקל. שב"ק?
אדמו"ר מספינקא :תשעים וחמש .השווער שלי אדמו"ר מספינקא :לא ,כנראה הוא היה בביקור
גם היה בגיל הזה ,וכן הסטוטשינ'ער והסיגעט'ער, אצל חו"ז הרבי מפשעווארסק ,הוא התאכסן אצל
בימינו עד תשעים וחמש אין נקרא זקן. ר' מענדל הוס ,חו"ז היה אצלו לביקור והלכתי
עמו.
אדמו"ר שליט"א :שמעתי כמה פעמים מפ"ק של
זקיני ,רבונו של עולם נעם מיר צו פאר דו נעמסט אדמו"ר שליט"א :הוא לא התאכסן אצל משפחת
מיר צו מיין שכל ,אז נישט וואס האב איך צו ווידיקער?
טועהן אין דער עולם - .הרבה פעמים שמעתי זאת אדמו"ר מספינקא :כשאני הייתי עם הרבי
ממנו. מפשעווארסק לבקרו היה האכסניה אצל ר'
אדמו"ר מספינקא :רבי משה שינאוו'ער היה חלש מענדל הוס .הם דיברו ביחד כאיש אל רעהו.
מימות עולם ,וקודם פטירתו אמר כזה לשון .הוא אדמו"ר שליט"א :הרבי מפשעווארסק סיפר לי
היה זקן הוא נפטר בגיל תשעים ושבע ,הוא היה שהכיר את זקיני מפאריז.
חלוש בכל ימיו .הוא התחתן בי"ב תשרי ,והוא
תמיד התפלא מדוע התחתן בתאריך כזה ,הרי יש אדמו"ר מספינקא :הוא דיבר עמו בחיבה יתירה,
שאלה אם חתן פטור ממצות סוכה. הוא ראה אותו בפאריז יוצא מהמקווה ומאוד
התפלא ממנו.
אדמו"ר שליט"א :יש א גאנצע שאלה בענין
אויפרוף ביום הכיפורים ,יש 'שדי חמד' על זה. אדמו"ר שליט"א :מי היה יותר מבוגר?
אדמו"ר מספינקא :מן הסתם רבי איציקל ,הוא
נולד בתשמ"ב.
אוירבעך ,והלך לשאול את הטשיבינ'ער רב ,והיה אדמו"ר מספינקא :הצאנז'ער רב אמר שיש ענין
חלש ולא יכלו להכנס זה היה שנה קודם פטירתו, להתחתן בחודש אלול.
ור' ברוך שמעון שאל אותו ,ואמר שהרב אמר אדמו"ר שליט"א :מזקיני רבי זושא זינקוב'ער יש
שלא יאמר .אבל פוסקים אחרים אומרים שבני ר"ת על ענין נישואין בחודש אלול ו'לקחת א'שה
חו"ל כן יאמרו. ל'בני ל'יצחק.
אצלי מחר זה קצת שיקול דעת ,מחר אני נוסע אדמו"ר מספינקא :היה ענין אצל צדיקים לערוך
לארץ ישראל ,לנסוע ולומר ותן טל ומטר בארץ נישואין בחודש אלול.
ישראל ,או להתפלל כאן לפני הנסיעה.
אדמו"ר שליט"א :זקיני מקאפיטשיניץ התחתן
אדמו"ר מספינקא :אתם נוסעים בלילה זאת בחודש אלול.
אומרת ,והאם יהיה לכם מנין להתפלל בארץ
ישראל. אדמו"ר מספינקא :רבי משה שינאוו'ער אמר
שראה מרמ"ע מפאנו סגולה לאריכות ימים
אדמו"ר שליט"א :לא ,ואני יהיה אחר חצות. להתחתן בין יוה"כ לסוכות ועתה מבין מדוע אביו
אדמו"ר מספינקא :חצות... חיתן אותו בזמן זה ,הוא היה חלוש כבר מילדותו.
אדמו"ר שליט"א :נו ,איר כאפט התפעלות פון אדמו"ר שליט"א :היה לי ידיד מהישיבה בפונוביז'
חצות ,אצלכם מתפללים אחרי חצות שחרית שהתחתן בין יוה"כ לסוכות ,אך היה אז ענין של
וערבית כל שכן. אבילות והיו צריכים לדחות את החתונה.
אדמו"ר מספינקא :אצלינו שחרית גם אחר חצות אדמו"ר מספינקא :כאן באנטוורפען נדמה לי ר'
לא מתפללים ,אצלינו בבית מדרש מקפידים חיים פויגל התחתן בין יוה"כ לסוכות.
להתפלל קודם חצות. אדמו"ר שליט"א :היום בלילה כבר אומרים ותן
אדמו"ר שליט"א :בכלל תפלת ערבית אחר חצות טל ומטר בארץ ישראל.
בניקל. אדמו"ר מספינקא :אתם אומרים כאן?
אדמו"ר מספינקא :אני לא יודע אם בניקל או לא, אדמו"ר שליט"א :הפוסקים דנים על זה ,אם
אבל מהר"א מבעלזא היה מתפלל הרבה אחרי התחילו לומר אומרים אבל לא.
חצות ,אבל תפלת ערבית היה מקפיד להתפלל
לפני חצות ,יכול להיות בגלל שאין צריך הכנות., אדמו"ר מספינקא :זה זמן של שפע.
מן הסתם עדיף להתפלל קודם חצות מאשר לומר אדמו"ר שליט"א :א וודאי.
ותן טל ומטר אפילו שדעתו לנסוע לארץ ישראל.
אדמו"ר מספינקא :בגמרא גדול יום הגשמים,
אתם מתפללים במטוס בישיבה? ,יש על זה פסק שאני הייתי בארץ ישראל לא רציתי להתפלל לפני
מר' שלמה זלמן אוירבעך משום ישוב הדעת. העמוד ,אך כשיצא והייתי צריך להתפלל לפני
אדמו"ר שליט"א :יש על זה פסק אבל אני נהגתי העמוד אמרתי.
כך מקודם ,איך האב אויף דעם רעבישע אדמו"ר שליט"א :וודאי שצריך לומר .אני זוכר
פלייצעס ,שמעתי כמה פעמים מדודי ה'אביר שזקיני מקאפיטשיניץ היה בחתונה של ר' מרדכי
הקב"ה ,דער מעריב האב איך נישט גאדוונט ביז יעקב' מסאדיגורה זיע"א שסיפר על אביו ה'אור
האנט ,למה אני מספר זאת ,שאנשים כערכי מן ישראל' מסאדיגורה [ואחר כך ראיתי שכן נהג גם
הסתם אין צריך לחכות. הס"ק מרוז'ין ,אך הוא סיפר זאת על אביו] שהיה
חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :תפלת הדרך אמרו בעת מנהגו בעת שנסע לטייל פאר נאכט ,ותמיד שנסע
הנסיעה או בישיבה? לטייל היה מתפלל תפלת מנחה בישיבה
וביחידות ,והחידוש הוא אז פאל'ן תחנון הוכעט.
אדמו"ר שליט"א :בישיבה.
אדמו"ר מספינקא :בכל יום?
אדמו"ר מספינקא :על פי שכל זה גם כן כך ,חו"ז
נהג כן .אני ראיתי אצל אבי וכן אני נוהג שעומדים אדמו"ר שליט"א :בכל יום שהיה נוסע לטייל.
בבית אצל המזוזה ואומרים תפלת הדרך. בקיץ נסעו הרבה ,יותר מפעם אחת בשבוע ,לא
בספינקא כן המנהג .אומר בדרך צחות ,יש שאלתי אותו כמה פעמים נסע ,אבל תמיד היה
ספינקא הגדה ,וכתוב שם איך שאמרו על קדש נוסע בקאלעס בישיבה ,אחר כך ראיתי שכן נהג
ואיך נהגו בכרפס וכו' ,ובנרצה כתוב ווער סי האט הס"ק מרוז'ין .ותפלת ערבית כבר המתין א מנין
געטהון אזוי ווי אינס האבן געטוהן איז מרוצה אין הויף ,שאלתי אותו מדוע למנחה לא המתינו,
פאר'ן אויברשטער... ואמר שהיו יכולים להמתין ואפילו כן נהג כך,
האב איך רעבישע פלייצעס לנהוג כן.
חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :מנחה גדולה ראו
להתפלל? אדמו"ר מספינקא :זקיני רבי איציק'ל סיפר שפעם
נסע עם הרב מבעלזא ,וכן היה מנהגו בכל פעם
אדמו"ר שליט"א :אצל רבוה"ק לא ראינו שנסע מתל אביב לירושלים היו עוצרים במוצא
שהתפללו מנחה גדולה. והיה קבלת פנים ,וכל פעם שנסע התפלל תפלת
חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :יכול להיות שהם אחזו מנחה בישיבה ולא בשעת עצירה ,אלא בעת
עוד בתפלת שחרית. הנסיעה.
אדמו"ר שליט"א :ניין ,נישט וועגען דעם ,דודי אדמו"ר שליט"א :נו ,האט איר הוכעט דער
היה מתפלל מנחה אחר השקיעה ,אמנם מנחה מעשה...
גדולה לא היה מתפלל .בכל יום היה מתפלל אחר אדמו"ר מספינקא :הוא אמר שלתפלת ערבית
השקיעה ,עשר דקות אחר השקיעה התפללו כבר המתינו מנין ,כנראה שזה שמירה לדרך ,כך
מנחה. הבנתי ממנו.
אדמו"ר מספינקא :בתל אביב? אדמו"ר שליט"א :יש אצלינו קבלה מהבעש"ט
אדמו"ר שליט"א :כן. הקדוש ,לא שמעתי זאת מדודי ,אך שמעתי זאת
מחסידים ,שתפלת ערבית יתפללו במקום שלנים.
אדמו"ר מספינקא :ואין דער אהיים?
אדמו"ר מספינקא :את חטאתי אני מזכיר שנאך
אדמו"ר שליט"א :יותר מאוחר ,דודי סיפר לי מאכן צדיקים זה לא טוב ,נסעתי פעם ואינני זוכר
שהרבי מטשורטקוב היה מתפלל מנחה 'שטאוק אם היה מנין והתפללו תפלת ערבית ,ואמרתי
נאכט' אין מהאט גפאלען תחנון .אצל שאני מתפלל מעריב במקום שמגיעים ,מה עשה
הטשורטקוב'ער ידעו שהיה אצלו איחור הזמנים.
אדמו"ר שליט"א :אני גם כן נוהג כך ,אצל זקיני אדמו"ר מספינקא :במוצאי שבת היה להם זמן?
הרה"ק מקאפיטשיניץ בארה"ב היו תוקעים אדמו"ר שליט"א :צווי אין זיבציג.
ברבינו תם.
אדמו"ר מספינקא :בתל אביב?
חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :מתי היו מדליקים האור
בשלש"ס אצל ה'אביר יעקב'. אדמו"ר שליט"א :כן.
אדמו"ר שליט"א :רק אחר 'ברכו' ,ניגנו 'ידיד נפש' חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :אדמו"ר שליט"א
ובירכו ברכת המזון .בבית מדרש גם היה חושך מסקווירא אמר לי שאביו הנהיג את הרבינו תם,
אפילו שהוא לא ישב שם. והוא נכנס ממש ברבינו תם ,אבל ברוסלאנד זה
לא היה.
אדמו"ר מספינקא :כך היה ברוז'ין אין דעם
אהיים? אדמו"ר מספינקא :במשמרת שלום מזכיר זאת,
משמע שרואים שברוסלאנד היה כן.
אדמו"ר שליט"א :לא היה שייך אחרת.
חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :הוא היה בוייס
אדמו"ר מספינקא :בויעין כבר היה שייך? רוסלאנד.
אדמו"ר שליט"א :בויעין אני לא יודע מה היה. אדמו"ר שליט"א :בגאליציע היה ע"ב ,מזרח
אדמו"ר מספינקא :לא היה אצל הרעב'ס חשמל גאליציע.
קודם המלחמה? אדמו"ר מספינקא :אצל הרה"ק מהוסיאטין בתל
חדב"ן מהרי"ד מטאלנא :טלפון הרי היה אביב?
בסאדיגורה. אדמו"ר שליט"א :לא .אבל זקיני הרי"מ שהיה
אדמו"ר שליט"א :יכול להיות שכן ,אבל שלש"ס בויעין הקהילה הדפיסו לוחות ,וזקיני הדפיס
ישבו בחושך. במיוחד לוחות.
אדמו"ר מספינקא :בבעלזא המנהג לומר 'לעכט אדמו"ר מספינקא :למדו דבר שנוהג לדורות.
לעכט' אחר ה'תורה' אעפ"י שכבר היה נרות. דודכם מסאדיגורה היה יושב שלש"ס עם
אדמו"ר שליט"א :אצל הבעלזא'ער רב בתל אביב ה'עולם'?
תמיד היה לעכטיג .הוא היה נגד שעון שבת אדמו"ר שליט"א :לא .הוא לא התפלל גם ערבית
והנרות דלקו כל השבת. עם הקהל .אבל בבית כנסת היו יושבים החסידים.
אדמו"ר מספינקא :אצל חו"ז היה אור ,הוא לא אדמו"ר מספינקא :הבדלה?
סבל שבשבת יהיה חושך ,זה היה אצלו סתירה.
פעם היה שעון שבת ובשבת קודש בבוקר האור אדמו"ר שליט"א :הבדלה היה יוצא.
עוד לא דלק ,והוא לא סבל זאת ,הוא רצה שידלק אחד הנוכחים :זקיני ה'חלקת יהושע' מביאלא
לכבוד שבת עשרים וארבע שעות כל השבת. שמר על רבינו תם ,ובמוצאי יום הכיפורים עשו
פעם התאכסן הבעלזא'ער רב בעת שהתגורר הבדלה ואף חילק מזונות לקהל ,אך הוא עדיין
בתל אביב אצל יהודי אחד לאיזה סיבה כלשהו, נשאר בתענית.
אדמו"ר שליט"א :שוין ,תעשו כרצונכם כאן... ואמר לו בעל הבית איזה דבר משהו שלא רצה,
אדמו"ר מספינקא :זה הכוונה לאכסניה ,לא ואמר לו כל מה שבעל הבית אומר לך עשה חוץ
לביקור של חצי שעה... מצא ,ענה לו הבעלזא'ער רב שפעם אצל ר'
מאיר'ל פרמישלאנ'ער היה כזה מעשה שהבעל
הסאטמ'ער רב גם היה פעם באכסניה ובעל הבית הבית רצה לומר לו דבר מה ,ואמר ר' מאיר'ל ,דו
אמר לו דעות ,ויותר לא התאכסן שם. בוסט נישט מיין בעל הבית אין איך בין נישט דיין
[איחלו ברכת 'לחיים' ובירכו זה לזה] גאסט ,...היינו שרבי שמגיע לבית אינו חשוב
כאורח.
גליון פ"ז ,יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ
להערות הארות ותרומות ניתן לפנות 0556727105 -
