gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור יוסף · Ohr Yosef — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: אור יוסף · Ohr Yosef

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

אור יוסף · Ohr Yosef — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫אור יוסף – חיי שרה תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ט‬ ‫"מה' אשה לאיש"‬ ‫עמוד א‬ ‫"יפה שיחתן של עבדי אבות"‬ ‫בפרשת "חיי שרה" מתוארת באריכות רבה שליחותו של אליעזר עבד אברהם‬ ‫למצוא אשה ליצחק‪ .‬סיפור זה‪ ,‬על כל פרטיו‪ ,‬מתואר פעמיים‪ .‬בפעם הראשונה‬ ‫מתוארת התרחשותו של הסיפור‪ ,‬ובפעם השניה מתואר האופן בו אליעזר‬ ‫סיפר על השתלשלות הארועים לבתואל וללבן‪.‬‬ ‫על אריכות זו אמרו חז"ל (בראשית רבה פרשה ס אות ח)‪" :‬אמר רבי אחא‪ ,‬יפה‬ ‫שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים‪ ,‬פרשתו של אליעזר שנים וג'‬ ‫דפים הוא אומרה ושונה‪ ."...‬ובשינוי לשון הובאה מימרה זו ברש"י (בראשית‬ ‫כד מב)‪" :‬יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים‪ ,‬שהרי‬ ‫פרשה של אליעזר כפולה בתורה‪ ,‬והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה"‪.‬‬ ‫במאמר זה‪ ,‬נראה לבאר יסוד חשוב הנלמד משיחתו של אליעזר עבד אברהם‪.‬‬ ‫אליעזר שאל שלא כהוגן‬ ‫אמרו חז"ל (תענית ד ע"א) ששלשה אנשים היו ששאלו מאת הקדוש ברוך הוא‬ ‫דבר שאינו כהוגן‪ ,‬שנים מהם נענו כהוגן ואחד נענה שלא כהוגן‪ .‬אחד משלשה‬ ‫אלו היה אליעזר עבד אברהם‪ ,‬ששאל שלא כהוגן כשחיפש אשה ליצחק‪ ,‬ואמר‬ ‫(בראשית כד יב‪-‬יד) ‪" :‬ה' אֱ ֹלהֵ י אֲ ֹדנִי ַאבְ ָרהָ ם‪ ,‬הַ ְק ֵרה נָא ְל ָפנַי הַ ּיֹום ַועֲשֵ ה חֶ סֶ ד עִ ם‬ ‫אֲ ֹדנִי ַאבְ ָרהָ ם‪ִ .‬הנֵה ָאנֹכִ י נִצָ ב עַ ל עֵ ין הַ מָ יִם‪ּ ,‬ובְ נֹות ַאנְשֵ י הָ עִ יר יֹצְ אֹת ל ְִשאֹב מָ יִם‪.‬‬ ‫וְ הָ יָה הַ ַנע ֲָר אֲ שֶׁ ר אֹמַ ר ֵאלֶׁיהָ הַ ִּטי נָא כַדֵ ְך וְ ֶׁא ְש ֶׁתה‪ ,‬וְ ָא ְמ ָרה ְש ֵתה וְ גַם גְ מַ לֶׁיָך‬ ‫ית חֶ סֶ ד עִ ם אֲ ֹדנִי"‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫הכ ְַח ָת לְעַ בְ ְדָך ְליִּצְ חָ ק‪ּ ,‬ובָ ּה ֵאדַ ע כִ י עָ ִש ָ‬ ‫ַא ְש ֶׁקה‪ ,‬א ָֹתּה ֹ‬ ‫אליעזר נענה כהוגן‪ ,‬כאשר רבקה היא שבאה לשאוב מים‪ ,‬והייתה ראויה‬ ‫להיות אשה ליצחק‪.‬‬ ‫הגמרא (תענית שם) מבארת מדוע נחשב הדבר שאליעזר שאל שלא כהוגן‪" :‬יכול‬ ‫אפילו חיגרת אפילו סומא"‪ .‬כלומר‪ ,‬אליעזר אמר שהנערה אשר תסכים‬ ‫לשאוב מים עבורו ועבור גמליו‪ ,‬היא האשה שאותה מייעד ה' כאשה ליצחק‪,‬‬ ‫אולם היה זה שלא כהוגן‪ ,‬שהרי יכולה היתה לבוא חיגרת או עיוורת‪ ,‬שאינה‬ ‫ראויה ליצחק‪.‬‬ ‫התוספות (תענית שם ד"ה יכול) מקשים על דברי הגמרא‪" :‬היכי קאמר דשאל‬ ‫אליעזר שלא כהוגן‪ ,‬והא לא אמר אלא 'אֲ שֶ ר אֹמַ ר ֵאלֶיהָ הַ ִטי נָא כַדֵ ְך'‪ ,‬ואם‬ ‫נערך ע"י ר' יוסף ארי' ראבינאוויטץ‪ ,‬ניתן לקבל הגליון באתר גליונות ובאתר לדעת‪ ,‬ובדו"א ‪gilyonOhrYosef@gmail.com‬‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף – חיי שרה תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ט‬ ‫"מה' אשה לאיש"‬ ‫עמוד ב‬ ‫יראה שתהא חיגרת או סומא לא יאמר לה"‪ .‬כלומר‪ ,‬אליעזר לא התחייב‬ ‫לקדש עבור יצחק את מי שתשאב לו מים‪ ,‬אלא קיווה שהיא תהיה הראויה‬ ‫ליצחק‪ .‬ואם היה אליעזר רואה שהיא חיגרת או עיוורת‪ ,‬לא היה אליעזר‬ ‫מקדשה‪ ,‬ומדוע נחשב הדבר ששאל שלא כהוגן?‬ ‫התוספות מיישבים‪ ,‬שיכולה היתה לבוא נערה אשר יש לה רגל של עץ‪ ,‬ולא‬ ‫היה אליעזר מבחין בכך‪ ,‬או שיכולה היתה לבוא נערה שיש לה עינים יפות‪ ,‬אך‬ ‫אינה רואה בהן‪ ,‬ולא היה אליעזר מבחין בכך‪ ,‬ומקדשה ליצחק‪ .‬משום כך‪,‬‬ ‫נחשב הדבר ששאל אליעזר שלא כהוגן‪.‬‬ ‫ודברי התוספות צריכים ביאור‪ ,‬שהרי גם אם לא היה אליעזר שואל על כך‪,‬‬ ‫אלא מחפש ליצחק אשה בבית אביה‪ ,‬הוא היה יכול להיכשל בכך‪ ,‬שהרי אולי‬ ‫לא היה מבחין בכך שיש לה רגל של עץ או שאינה רואה‪ .‬אם כך‪ ,‬ענין זה אינו‬ ‫שייך לשאלתו‪ ,‬ומדוע נחשב משום כך ששאל שלא כהוגן?‬ ‫ועוד קשה‪ ,‬מדוע זה חיגרת או עיוורת אינה נחשבת אשה טובה ליצחק? האם‬ ‫יש למדוד את מעלתה של האשה ביכולותיה הגופניות‪ ,‬או שיש להעריך אותה‬ ‫לפי מדותיה ומעלותיה הרוחניות? האם אשה הנמצאת במעלה רוחנית גבוהה‬ ‫ומדותיה מיוחדות‪ ,‬אלא שחיגרת היא‪ ,‬אינה ראויה ליצחק? והרי נאמר בכתוב‬ ‫הכ ְַח ָת לְעַ בְ ְדָך ְליִצְ חָ ק ּובָ ּה‬ ‫(בראשית כד יד) ‪" :‬וְ הָ יָה הַ ַנע ֲָר אֲ שֶ ר אֹמַ ר ֵאלֶיהָ ‪ ...‬א ָֹתּה ֹ‬ ‫הכ ְַח ָת' ‪ -‬ראויה היא‬ ‫ית חֶ סֶ ד עִ ם אֲ ֹדנִי"‪ ,‬ופירש רש"י (שם)‪'" :‬א ָֹתּה ֹ‬ ‫ֵאדַ ע כִ י עָ ִש ָ‬ ‫לו שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס בביתו של אברהם‪ּ' ...‬ובָ ּה ֵאדַ ע' ‪ -‬לשון‬ ‫ית חֶ סֶ ד' ‪ -‬אם תהיה ממשפחתו והוגנת לו‪ ,‬אדע כי‬ ‫תחנה‪ ,‬הודע לי בה‪' ,‬כִ י עָ ִש ָ‬ ‫עשית חסד"‪ .‬נמצא שאליעזר ביקש עבור יצחק אשה שיש בה את כל המעלות‬ ‫שהיו נצרכות בעיניו עבור יצחק‪ ,‬שתהיה גומלת חסדים‪ ,‬ממשפחתו של‬ ‫אברהם‪ ,‬והוגנת לו‪ .‬נראה שאליעזר הבין שחיגרת או עיוורת אינם חסרונות‬ ‫עבור אדם כיצחק‪ ,‬וקשה על דברי התוספות שכתבו שמשום כך נחשב הדבר‬ ‫ששאל שלא כהוגן‪.‬‬ ‫עוד יש להביא את דברי הגמרא (חולין צה ע"ב)‪" :‬אמר רב‪ ,‬כל נחש שאינו‬ ‫כאליעזר עבד אברהם‪ ...‬אינו נחש"‪ .‬כלומר‪ ,‬אליעזר עבד אברהם ניחש ואמר‬ ‫שהנערה שתשקהו מים‪ ,‬היא הראויה ליצחק‪ .‬והקשו תוספות (חולין שם ד"ה‬ ‫כאליעזר)‪ ,‬שהרי איסור תורה הוא לנחש‪ ,‬שנאמר (ויקרא יט כו)‪" :‬ל ֹא ְתנַחֲ שּו"‪,‬‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף – חיי שרה תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ט‬ ‫"מה' אשה לאיש"‬ ‫עמוד ג‬ ‫ומצוה זו נאמרה אף לבן נח [ראה סנהדרין נו ע"ב‪" :‬כל האמור בפרשת כישוף‪ ,‬בן נח‬ ‫מוזהר עליו"]‪ .‬אם כן‪ ,‬היאך זה הותר לאליעזר לנחש?‬ ‫קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף‬ ‫זיווגו של אדם‪ ,‬דבר קשה הוא עד למאוד‪ .‬הרי אפילו שותפות במסחר או‬ ‫בעסק כלשהו הנעשית בין שני אנשים‪ ,‬אינה מתקיימת בדרך כלל למשך שנים‬ ‫רבות‪ .‬בני האדם שונים הם זה מזה‪" .‬אין דעתם דומה זה לזה‪ ,‬ואין פרצופיהן‬ ‫דומים זה לזה" (ברכות נח ע"א)‪ .‬ועל אחת כמה וכמה‪ ,‬כאשר מדובר באיש ואשה‪,‬‬ ‫אשר במהותם נבראו שונים מאוד זה מזה‪ ,‬וכפי שאמרו (שבת סב ע"א)‪" :‬נשים‪,‬‬ ‫עם בפני עצמן הן"‪ ,‬קשה מאוד בדרך הטבע להבין איך תוכל שותפות החיים‬ ‫שביניהם להחזיק מעמד לאורך ימים ושנים‪.‬‬ ‫על אדם המוצא את זיווגו לאחר שהתאלמן או התגרש‪ ,‬אמרו חז"ל (סוטה ב‬ ‫ע"א)‪" :‬קשין לזווגן כקריעת ים סוף"‪ .‬כלומר‪ ,‬זיווג זה שבין איש לאשה‪ ,‬הרי‬ ‫הוא נס עצום‪ ,‬כקריעת ים סוף‪.‬‬ ‫חז"ל (בראשית רבה פרשה סח אות ד) מספרים כך‪" :‬מטרונה שאלה את רבי יוסי‬ ‫בר חלפתא‪ ,‬אמרה לו‪ ,‬לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו? אמר לה‪,‬‬ ‫לששת ימים‪ ,‬כדכתיב (שמות כ יא) ‪' :‬כִ י שֵ שֶ ת י ִָמים עָ שָ ה ה' ֶאת הַ שָ מַ יִם וְ ֶאת‬ ‫הָ ָא ֶרץ'‪ .‬אמרה לו‪ ,‬מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה‪ ,‬הקדוש‬ ‫ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים‪ ,‬בתו של פלוני לפלוני‪ ,‬אשתו של פלוני לפלוני‪,‬‬ ‫ממונו של פלוני לפלוני‪ .‬אמרה לו‪ ,‬ודא הוא אומנתיה [=וזו היא מלאכתו]? אף‬ ‫אני יכולה לעשות כן‪ ,‬כמה עבדים כמה שפחות יש לי‪ ,‬לשעה קלה אני יכולה‬ ‫לזווגן‪ .‬אמר לה אם קלה היא בעיניך‪ ,‬קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא‬ ‫כקריעת ים סוף‪ .‬הלך לו ר' יוסי בר חלפתא‪ .‬מה עשתה‪ ,‬נטלה אלף עבדים‬ ‫ואלף שפחות‪ ,‬והעמידה אותן שורות שורות‪ .‬אמרה‪ ,‬פלן יסב [=ינשא] לפלונית‬ ‫ופלונית תיסב לפלוני‪ ,‬וזיווגה אותן בלילה אחת‪ .‬למחר‪ ,‬אתון לגבה דין מוחיה‬ ‫פציעא [=הגיעו אליה‪ ,‬זה מוחו פצוע]‪ ,‬דין עינו שמיטא [=זה‪ ,‬עינו שמוטה]‪ ,‬דין‬ ‫רגליה תבירא [=זה‪ ,‬רגלו שבורה]‪ .‬אמרה להון מה לכון [=אמרה להם‪ ,‬מה‬ ‫לכם]?‪ ,‬דא אמרה לית אנא בעי לדין [=זו אמרה‪ ,‬איני רוצה אותו]‪ ,‬ודין אמר‬ ‫לית אנא בעי לדא [=וזה אמר‪ ,‬איני רוצה אותה]‪ .‬מיד שלחה והביאה את ר'‬ ‫יוסי בר חלפתא‪ ,‬אמרה לו‪ ,‬לית אלוה כאלהכון [=אין אלהים כאלהיכם]‪ ,‬אמת‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף – חיי שרה תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ט‬ ‫"מה' אשה לאיש"‬ ‫עמוד ד‬ ‫היא תורתכון [=אמת היא תורתכם]‪ ,‬נאה ומשובחת‪ ,‬יפה אמרת‪ .‬אמר‪ ,‬לא כך‬ ‫אמרתי לך? אם קלה היא בעיניך‪ ,‬קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת‬ ‫ים סוף"‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מובא בדברי המדרש כפי שביארנו‪ ,‬שהזיווג בין איש לאשה הוא דבר‬ ‫קשה מאוד‪ ,‬ואינו מובן בדרך הטבע‪.‬‬ ‫ועוד מבואר בדברי המדרש‪ ,‬שענין קשה וניסי זה‪ ,‬חשוב הוא מאין כמותו‪ ,‬עד‬ ‫כדי שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יושב ועוסק בכך‪ .‬ענין זה הוא יסוד‬ ‫קיום העולם‪ ,‬כפי שנאמר (ישעיה מה יח)‪" :‬ל ֹא תֹהּו בְ ָר ָאּה ָלשֶ בֶ ת יְצָ ָרּה"‪ ,‬וביארו‬ ‫התוספות (שבת ד ע"א ד"ה וכי) שמצות "פריה ורביה"‪ ,‬מצוה גדולה היא‪ .‬ואף‬ ‫אמרו (יבמות סג ע"א)‪" :‬כל אדם שאין לו אשה אינו אדם"‪ .‬וכן אמרו (יבמות סב‬ ‫ע"ב)‪" :‬כל אדם שאין לו אשה‪ ,‬שרוי בלא שמחה‪ ,‬בלא ברכה‪ ,‬בלא טובה"‪.‬‬ ‫"יושב ומזווג זיווגים"‬ ‫התבאר לנו שענין זיווגו של אדם‪ ,‬דבר קשה הוא מאין כמותו‪ ,‬ושהואיל והוא‬ ‫יסוד קיום העולם‪ ,‬הקדוש ברוך הוא עוסק בו בכבודו ובעצמו‪ ,‬כפי שאמר רבי‬ ‫יוסי בר חלפתא לאותה מטרונה‪ ,‬שמאז שברא הקדוש ברוך הוא את העולם‬ ‫בששה ימים‪" ,‬יושב ומזווג זיווגים"‪.‬‬ ‫את החיבור הניסי הזה שבין איש לאשה יכול לעשות רק הקדוש ברוך הוא‬ ‫בעצמו‪ ,‬וזה הוא הביאור במה שאמר רבי עקיבא (סוטה יז ע"א)‪" :‬איש ואשה‪,‬‬ ‫זכו‪ ,‬שכינה ביניהן"‪ ,‬ופירש רש"י (שם)‪" :‬שהרי חילק את שמו ושיכנו ביניהן‪,‬‬ ‫יו"ד באיש וה"י באשה"‪ .‬כלומר באיש יש אות י' שקיבל מהקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫ובאשה יש אות ה' שקיבלה ממנו‪ .‬שם ה' השורה על האיש והאשה מביא‬ ‫לחיבור הניסי שביניהם‪ .‬וכן אמר רב בשם רבי ראובן בן אצטרובילי (מועד קטן‬ ‫יח ע"ב)‪" :‬מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ‪ -‬מה' אשה לאיש‪ .‬מן התורה‪,‬‬ ‫ֹאמרּו מֵ ה' יָצָ א הַ דָ בָ ר'‪ .‬מן הנביאים‪,‬‬ ‫תּואל וַּי ְ‬ ‫דכתיב (בראשית כד נ)‪ַ ' :‬וּיַעַ ן לָבָ ן ּובְ ֵ‬ ‫דכתיב (שופטים יד ד)‪' :‬וְ ָאבִ יו וְ ִאמֹו ל ֹא י ְָדעּו כִ י מֵ ה' ִּהיא'‪ .‬מן הכתובים‪ ,‬דכתיב‬ ‫(משלי יט יד)‪' :‬בַ יִת וָהֹון נַחֲ לַת ָאבֹות ּומֵ ה' ִּאשָ ה מַ ְש ָכלֶׁת'"‪ .‬הרי שדברי לבן‬ ‫ובתואל בפרשת השידוך של רבקה ליצחק‪ ,‬הם המקור בתורה לכך ש"מה'‬ ‫אשה לאיש"‪.‬‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף – חיי שרה תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ט‬ ‫"מה' אשה לאיש"‬ ‫עמוד ה‬ ‫אכן הקדוש ברוך הוא מסתיר את עצמו‪ ,‬ונותן לבני האדם להבין כאילו חיבור‬ ‫טבעי הוא שבין האיש והאשה‪ ,‬כפי שנאמר (ישעיה מה טו)‪ָ " :‬אכֵן ַא ָתה ֵאל‬ ‫ִּמ ְס ַת ֵתר"‪ ,‬ונאמר (קהלת ג יא) ‪" :‬גַם ֶאת הָ ֹעלָם נ ַָתן בְ לִבָ ם ִמבְ לִי אֲ שֶׁ ר ל ֹא י ְִּמצָ א‬ ‫ֹלהים מֵ ר ֹאש וְ עַ ד סֹוף"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אדם‬ ‫הָ ָאדָ ם ֶׁאת הַ מַ עֲשֶׁ ה אֲ שֶׁ ר עָ שָ ה הָ אֱ ִּ‬ ‫מתבונן‪ ,‬מגיע הוא למסקנה שלא יתכן החיבור הזה שבין איש ואשה אלא על‬ ‫ידי הקדוש ברוך הוא עצמו‪ ,‬אולם רוב האנשים אינם מתבוננים‪ ,‬ומחפשים את‬ ‫ההסברים הטבעיים לכך שבני הזוג מתאימים זה לזה‪.‬‬ ‫בכך יובן מה שאמרו חז"ל שאליעזר עבד אברהם שאל שלא כהוגן‪ .‬ברור הוא‬ ‫הדבר שכשאליעזר חיפש ליצחק אשה ממשפחת אברהם‪ ,‬גומלת חסדים‬ ‫ובעלת מדות תרומיות‪ ,‬הוא עשה את ההשתדלות הנכונה למצוא ליצחק אשה‬ ‫שתתאים לו לפי מעלתו‪ .‬אולם היה לו לאליעזר להתפלל שיזמין לו הקב"ה את‬ ‫בת הזוג המיועדת ליצחק‪ ,‬ואם בא לפרט סימנים‪ ,‬היה לו להזכיר את מעלות‬ ‫הגוף יחד עם מעלות המדות‪ ,‬שהרי אין השליח רשאי להביא לבן אדוניו אשה‬ ‫בעלת מום בלא רשות מפורשת מן המשלח‪ .‬אך אליעזר קבע סימן של מדות‬ ‫בלבד‪ ,‬ובזה התחייב לקחת כל נערה שתעמוד בו‪.‬‬ ‫ועומק הדבר‪ ,‬שאליעזר היה בטוח שפתר את השאלה‪ ,‬וסבר שכל נערה‬ ‫שתעשה כמעשים הללו היא המיועדת ליצחק‪ .‬והרי שליחותו היתה שתהא‬ ‫האשה ממשפחתו של אברהם‪ ,‬כמו שנאמר (בראשית כד ד)‪" :‬כִ י ֶאל ַא ְרצִ י וְ ֶאל‬ ‫מֹול ְַד ִתי ֵתלְֵך וְ ל ַָק ְח ָת ִאשָ ה לִבְ נִי ְליִצְ חָ ק"‪ ,‬ולא עלה על דעתו שמא תימצא נערה‬ ‫גומלת חסדים כזו ממשפחה אחרת‪ .‬שאילו עלה הדבר על דעתו‪ ,‬היה מתפלל‬ ‫שיזמין הקב"ה אל העין את הנערה הראויה‪ ,‬או לכל הפחות נערה ממשפחת‬ ‫אברהם‪ ,‬ושיזכה הוא לפנות אליה ותענה לו כדבריו‪ .‬אך דבר זה לא עלה על‬ ‫דעתו כלל‪ ,‬משום שהיה בטוח בתכניתו‪ ,‬וזהו גדרו של ניחוש‪.‬‬ ‫ולפי תוספות (חולין שם)‪ ,‬שלא נתן לה הצמידים עד שהגידה לו בת מי היא‪ ,‬לא‬ ‫עבר אליעזר על איסור מנחש‪ ,‬שהרי לא עשה מעשה על פי הסימן‪ ,‬אבל דרך‬ ‫מחשבתו היתה דרך של ניחוש‪ .‬ולפי פירוש רש"י (בראשית כד כג‪ ,‬ועיין רש"י שם‬ ‫פסוק מז)‪ ,‬שנתן לה תחילה ואחר כך שאל‪ ,‬אף עשה מעשה על פיו‪.‬‬ ‫[ואכן אליעזר תלה הכל בזכותו של אברהם‪ ,‬וכמו שכתב רש"י (שם) שעשה כן‬ ‫"לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו"‪ ,‬כלומר שהיה‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף – חיי שרה תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ט‬ ‫"מה' אשה לאיש"‬ ‫עמוד ו‬ ‫בטוח שתפלתו תועיל לגמרי‪ .‬ויתכן שלדעתו אין בזה משום מנחש‪ ,‬שיסודו של‬ ‫ניחוש הוא פניה אל אלהים אחרים‪ ,‬כמו שנאמר (דברים יח י‪-‬טו)‪" :‬ל ֹא יִמָ צֵ א‬ ‫יֹורש‬ ‫ּומכַשֵ ף‪ ...‬כִ י הַ גֹויִם הָ ֵאלֶה אֲ שֶ ר ַא ָתה ֵ‬ ‫ּומנַחֵ ש ְ‬‫בְ ָך‪ ...‬קֹסֵ ם ְקסָ ִמים ְמעֹונֵן ְ‬ ‫אֹותם ֶאל ְמ ֹע ְננִים וְ ֶאל ק ְֹס ִמים י ְִשמָ עּו‪ ,‬וְ ַא ָתה ל ֹא כֵן נ ַָתן לְָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך‪ .‬נָבִ יא‬ ‫ָ‬ ‫מנִי י ִָקים לְָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֵאלָיו ִת ְשמָ עּון"‪ .‬כלומר‪ ,‬הגוים פונים‬ ‫ִמ ִק ְרבְ ָך מֵ ַאחֶ יָך ָכ ֹ‬ ‫אל המעוננים והקוסמים‪ ,‬ואילו ישראל אין להם אלא לשמוע אל ה' ואל נביאו‪.‬‬ ‫ונמצא שסבר אליעזר שכל שהוא בוטח בה' ובזכותו של הצדיק‪ ,‬אין זה‬ ‫ניחוש‪ ,‬אף אם עושה מעשה על פי הסימן‪].‬‬ ‫ואפשר שזה מה שאמרו חז"ל (תענית שם)‪ ,‬כשביארו מדוע שאל אליעזר שלא‬ ‫כהוגן "יכול אפילו חיגרת אפילו סומא"‪ .‬חז"ל מתכוונים לומר‪ ,‬שכשם‬ ‫שחיגרת או עיוורת אינם דברים שיכולת לבדוק‪ ,‬וכפי שביארו התוספות‪,‬‬ ‫שהרי יתכן שתהיה לה רגל של עץ או שיהיו לה עינים יפות שאינה יכולה‬ ‫לראות בהן‪ ,‬כך שאר הדברים אינם העיקר שהיה עליך לבדוק ולבקש‪ .‬העיקר‬ ‫שהיה עליך לבקש הוא שה' ידאג לזיווג זה‪ ,‬שהרי "מה' אשה לאיש"‪.‬‬ ‫ומעתה יובן גם מדוע נכפלה פרשתו של אליעזר בתורה‪ .‬בפעם הראשונה‬ ‫מתוארים הדברים כפי שתכנן אותם אליעזר‪ ,‬בסימן שקבע לעצמו‪ .‬ובפעם‬ ‫השניה‪ ,‬כשסיפר אליעזר את הדברים לבתואל וללבן‪ ,‬נתגלה לעין כל שלא‬ ‫תכניתו של אליעזר היא שהצליחה‪ ,‬אלא הקדוש ברוך הוא הוא שזימן את‬ ‫רבקה אל העין‪ ,‬עד שאף לבן ובתואל הודו ואמרו "מֵ ה' יָצָ א הַ דָ בָ ר"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫הסיפור השני הוא הסיפור הראשון כשהוא נראה מצד האמת‪ ,‬וממנו למדו‬ ‫חז"ל שמה' אשה לאיש‪ .‬ולכך יפה שיחתן של עבדי אבות‪ ,‬שמתוך שיחתו של‬ ‫אליעזר נתגלה שהשידוך מן השמים הוא‪.‬‬ ‫עלינו לדעת‪ ,‬בהגיע צאצאינו לפירקם‪ ,‬שאמנם עלינו להשתדל בדרך הטבע‬ ‫ולחפש עבורם את השידוך שנראה לנו מתאים וראוי להם לפי מעלתם‪ ,‬אולם‬ ‫אל לנו לשכוח שהצלחת השידוך תלויה בקדוש ברוך הוא ה"יושב ומזווג‬ ‫זיווגים"‪ ,‬ועלינו להתפלל ולבקש שישרה שכינתו על בני הזוג‪ ,‬כדי שיהיה בנין‬ ‫ביתם בנין עדי עד‪.‬‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף – חיי שרה תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ט‬ ‫"מה' אשה לאיש"‬ ‫עמוד ז‬ ‫יהא רעוא מן שמיא שנזכה לראות את צאצאינו בונים בתים נאמנים בישראל‪,‬‬ ‫ושיתקיים בהם מקרא שכתוב (משלי יט יד)‪" :‬בַ יִת וָהֹון נַחֲ לַת ָאבֹות‪ּ ,‬ומֵ ה' ִּאשָ ה‬ ‫מַ ְש ָכלֶׁת"‪.‬‬