ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — חיי שרה (2026-11-02)

בעזהשי"ת
ילקוט מאמרים מיוחדים
מספרי חסידות
פרשת חיי שרה
נדבת ידידנו
הרה"ח ר' אהרן בר"י קרישבסקי שליט"א
מחשובי תומכינו הנכבדים שהתעטר בתואר
· בריח התיכון ·
לרגל שמחת נישואי בנו למז"ט
שיתקיים יום חמישי באולם "אינזליכט" בנות ירושלים
בעזהשי"ת
מפתח
©
לוי..........................................ג
קדושת כל הזכויות שמורות
תפלת המנחה באמצע היום לבטא נדבת לבנו אל השי"ת
אוהב ישראל......................................ה
פסוקי דזמרה במקום זיכוך הגלות
ישראל...................................ח
שבטי ישראל 48כ"ב
עבודת
עבודת חשבון הנפש ותוצאותיה
050-413-1519
אגרא דכלה......................................יא
התענוג בקיום המצוות
באר מים חיים....................................יג
מעלת האור מתגלה כשהיא באה מהחושך
קו 'קול דודי'
מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות
אירופה: ארה"ב: ארה"ק:
033.0551.7811 605.313.6695 035.100.200
היכל המרכזי -שלוחה 1
לתרומות והערות 05041-31519
ג חסידות הרש ייח תשרפ ספרי
Lספר הק' K
קדושת לוי
תפלת המנחה באמצע היום לבטא נדבת לבנו אל השי"ת
באיזה אופן צריך להיות תפילת המנחה?
אנו עומדים להתפלל בכל יום בתפילת שחרית להכיר ולהודות לה' על
התחדשות החיות והחזרת הנשמה בקרבנו ,כמו כן בתפילת ערבית בסיומו
של יום מודים על השפעת החיות במשך היום ,ומתפללים מתוך אמונה
שיחזיר לנו נשמתינו למחרת .אבל בתפילת מנחה לא קיבלנו השפעה
מחודשת ,ומה עניינה של תפילה זו?
מבאר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שעניינה היא לבטא תפילת נדבה לה',
אכן דוקא ללא שום סיבה של התחדשות החיות ,אלא בגלל הקשר שלנו
בה' ,אנו עוצרים באמצע היום ממרוצת החיים להתפלל אליו מנדבת לבנו.
וממשיך הרה"ק לבאר מהי העבודה בתפילה זו? ,תפילה זו היא עבודתו
של יצחק אבינו שהיה מרכבה למידת הגבורה -דין ,העבודה היא להכיר
שעל פי דין אכן אין אנו ראויים לקבל השפע ,אלא אך ורק מגודל חסדו
יתברך עלינו הוא משפיע ומחיה אותנו בכל רגע ,ועל כך אנחנו מודים לו.
והכרה זו ממשיך שפע רב.
שם ,ויצחק תיקן תפילת מנחה כמו תפילות האבות תיקנום
שאמר הכתוב 'ויצא יצחק לשוח' ,ואין או יאמר' ,ויצא יצחק לשוח בשדה
שיחה אלא תפילה כמו שאמר הכתוב לפנות ערב וירא והנה גמלים
(תהלים קב ,א) 'תפלה לעני כי יעטוף באים' .דהנה אמרינן בגמרא (ברכות
ולפני ה' ישפוך שיחו' ,ויעקב תיקן כו ):אברהם תיקן תפילת שחרית כמו
תפילת ערבית כמו שאמר הכתוב שאמר הכתוב (בראשית כב ,ג) 'וישכם
(בראשית כח ,יא) 'ויפגע במקום ההוא'. אברהם בבוקר ויעמוד' במקום שעמד
חסידות יול תשודק ספרי ד
שאנו מנדבים אותו ולכך נקרא לשון תפילת 'מנחה' על שום מה?
מנחה ,שהוא לשון נדבה (שאנו מבטאים ולכאורה קשה למה נקרא תפילת
את נדבת לבנו אליו בהודאה ובקשה). מנחה ,בשלמא תפילת
שחרית הוא בעת שמאיר השחר,
הודאה על השפע אף שאין אנו
ראויים ותפילת הערב מפני שהוא בערב ,אבל
תפילת מנחה למה נקראת כך.
יאמר שמפני כך נקרא בלשון או והתוספות יום טוב (ברכות פ"ד מ"א)
מנחה ,דהנה אברהם הוא חסד
הרגיש בקושיא זו ומתרץ שמפני כך
ויצחק גבורה ויעקב רחמים.
נקראת תפילת מנחה שהוא מנוחת
והנה אם אנו עובדים את הבורא השמש (שהשמש שוקע לנוח מלהאיר) וכו'.
ועושים ככל אשר צונו ,הקדוש
ברוך הוא נותן לנו חסדים ורחמים,
נדבה הנובע מהקשר בה'
ואנחנו רואים שאף על פי שאין אנו ולי נראה כך ,שבשביל זה נקרא
שוים לפי הטובות שעושה הקדוש בלשון מנחה ,דהנה תפילת
ברוך הוא עמנו ,אף על פי כן נותן השחרית צריך אדם להתפלל על זה
לנו כל הטובות בכל עת ורגע ,וזהו שהחזיר לו הנשמה ואומר אמת ויציב,
מתנה גדולה ,לכך אנו מתפללים וגם עשה לו השם יתברך כמה טובות,
תפלת מנחה (להכיר בטובתו עמנו שלא לפי דהיינו השמש המאיר ,ועוד כמה
זכיותנו) שהוא לשון מתנה. דברים.
הכרה זו מביא ריבוי השפע ותפילת ערבית גם כן מחויבים אנו
להתפלל על מה שאנו
וזהו שאמר הכתוב 'ויצא יצחק לשוח
נותנים להשם יתברך נשמה בפקדון,
בשדה לפנות ערב וישא עיניו
ומאמינים שהבורא ברוך הוא הנאמן
וירא והנה גמלים באים' ,היינו
בפקדונו ,בודאי יחזיר לנו כרצונו ,ולכן
כשאדם מתפלל תפילת מנחה על
אנחנו מתפללים אמת ואמונה.
הטובות שעשה השי"ת (שזהו מדתו של
יצחק שתיקן התפילה)' ,והנה גמלים באים' אבל תפלת מנחה אין אנו מחויבים
בוודאי הקב"ה גומל חסדים טובים להתפלל (היינו שלכאורה אין כאן
לישראל וברכות על ישראל ,אמן. השפעה מחודשת להודות או להתפלל עליו) ,רק
ה חסידות הרש ייח תשרפ ספרי
Lספר הק' K
אוהב ישראל
פסוקי דזמרה במקום זיכוך הגלות
מהי הטובה הטמונה בקושי הגלות? וכיצד נחסוך את זה?
הרה"ק מאפטא זי"ע מבאר לנו את פנימיות הענין שהתרחש בתפילתו של
יצחק אבינו ע"ה הנלמדת בפרשתינו ,והגעתה של רבקה אמנו באמצע
תפילתו ,שאז הרעישו עולמות למען דורותינו אנו.
יצחק אבינו בראותו את העתיד לעבור על צאצאיו בני ישראל במשך כל
הדורות ,והוא ראה גם את הצרות והשעבודים שעתידים לעבור במשך
שנות הגלות .הרעיש עולמות בתפילתו ,להמתיק הדינים ולסלק כל הצרות
ומרעין בישין .אולם הראו לו מן השמים את המעלה העצומה של זיכוך
הגלות ,שיתגלה עוצם הקשר שלנו עם השי"ת ,ונחה דעתו שכל הצרות
הם לטובתינו.
אולם רבקה אמנו ע"ה לא נחה דעתה גם בזה ,כי סוף סוף הצרות כואבות,
וכשראתה שיצחק אבינו השלים עם הטובה שבהם ,הרעישה היא עולמות
למנוע הצרות מבני ישראל בכל אופן שיהיה ,והזיכוך ייעשה באופן
ממותק .וממשיך הרה"ק שאכן פעלה רבקה אמנו ,שבפסוקי דזמרה שאנו
מודים ומשבחים את השי"ת ,בהם אנו מכריתים כל הקליפות והדינים.
והוא נפעל על ידי הזיכוך שאנו מזדככים בפסוקי דזמרה ,והרי הוא במקום
הזיכוך שעל ידי הצרות רח"ל.
שני יסודות למדים אנו מדבריו הקדושים .ראשית ,הטובה העצומה
שמרויחים אנו בכל קושי וצער בגלות .שנית ,הוא הזיכוך הגדול שאנו
זוכים כשאנו משבחים את השי"ת מדי יום בפסוקי דזמרה ,שמועילה לנו
במקום זיכוך הצרות בגלות.
חסידות לארשי בהוא ספרי ו
המו מעיה על בניה רצה להמתיק יסורי הגלות
'ותשא רבקה' היא השכינה' .את ויצא יצחק לשוח בשדה וגו' .יש
עיניה ותרא את יצחק' רוצה לומר דזה ידוע שמדתו של
לומר כשראתה גם כן את הצרות יצחק הוא מדת הפחד והגבורה .וערב
והיסורין שיעברו על ישראל בעת הוא גם כן מדת הדינין .ויצחק הצדיק
הגלות ,ונכמרו רחמיה מאוד והמו רצה לתקן בחינתו ולסלק ולפנות
מעיה על בניה. הדינים הקשים מעל ישראל בניו.
'ותפול מעל הגמל' רוצה לומר
וזהו 'ויצא יצחק לשוח בשדה' .על
שנפלה מעל הגמול הטוב
דרך (פסחים פח ).יצחק קראו
שיצמח לזרע ישראל מזה לעתיד לבא,
שדה .וכשהסתכל בחורבן הבית 'ציון
ולא נתקררה דעתה בזאת .ולזה לא
שדה תחרש' (ירמיה כו ,יה) .התפלל על
רצתה להסכים על זה ,היינו שיהיה
דבר זה .וזהו 'לשוח בשדה' להתפלל
להם צרות ויסורין כל כך אין לשער.
בחקל תפוחין קדישין .ו'לפנות הערב',
הגם שאחר כך יוכפל שכרן טובתם
רוצה לומר לסלק כל הדינים מעל
והצלחתם בלי שיעור וגבול .על דרך
הכנסת ישראל לעילא ותתא ,ובפרט
לא הן ולא שכרן (ברכות ה.):
בעת שהם מפוזר ומפורד בין העמים.
השתתפות השכינה בצערן של טובת הצרות :הזיכוך
ישראל
'ותאמר אל העבד מי האיש הלזה' 'וירא והנה גמלים באים' .רוצה לומר
כו' שיצחק מורה על מדתו ראה הגמול הטוב שיצמח מזה
מדת הדין .וזהו 'לקראתינו' ,היינו לזרע ישראל לעתיד לבא ,עבור גודל
שהוא התנגדות לנו שהיא לא רצתה ורבות הצרות והיסורין ,שקבלו על
להסכים בדבר זה. עצמם וסבלו בעת הגלות ,ואף על פי
כן היו עובדים את השי"ת ושומרים
הוא אדוני' זה מדת יצחק 'ויאמר התורה והמצות ,וכשראה זה הגמול
שהוא מדת גבורה' .ותקח הטוב אז נח דעתיה בזה ,והסכים על
ותתכס' ,היינו כשהשכינה הצעיף הדבר.
ז חסידות הרש ייח תשרפ ספרי
וזמרה של פסוקי דזמרה בכוונה רואה כביכול שהכנסת ישראל הם
שלימה ביראה ואהבה ,יוכלו להתכסות בצרה וגלות אז היא מתלבשת גם כן
מהדינין ,וגם לבטלם מעליהם ולהגן בכמה לבושין ומשתתפת עמהם
בעדם. בצרתם ,ואם ירצה ה' בעת וזמן
הגאולה אז יגלה כבוד ה' ותפשוט
גם זמירות הוא לשון 'זמיר עריצים' עצמה מהלבושין ויתגלה מלכותו עלינו.
(ישעיה כה ,ה) .היינו שעל ידי כמו שכתוב 'והיו עיניך רואות את
הזמירות באימה ויראה ואהבה באמת מוריך'.
ותמים ,יוכל לזמר ולהכרית כל
המסטינים והמקטריגים ולבטל כל רנה וזמרה במקום הצרות
היסורין וכל מעליהם, הדינים עוד 'הצעיף' גימטריא רנה ,היינו
ולהמתיקם בשורשם .ובזה יושפע להם שהועילה הצדקת רבקה אמנו
כל טוב כן יהי רצון אמן ,והבן. עליה השלום בתפלתה ,שעל ידי הרנה
חסידות לארשי תדובע ספרי ח
Lספר הק' K
עבודת ישראל
עבודת חשבון הנפש ותוצאותיה
מהו המבחן הנכון אם אנו הולכים בדרך הישר?
המגיד מקאזניץ זי"ע מבאר לנו כי הסימן המובהק לנו לדעת אם אנו
הולכים בדרך הישר היא ,שנדע שעדיין רחוק אנו מהשלימות ,ולכך
אנו מתמרמרים על מצבנו ,ביודענו כמה פגמנו בעונותינו ,ובאיזה פנים
כבר נראים המצוות שאנו מקיימים ,ומה שרק נעשה לא נרגיש אף פעם
שיצאנו ידי חובתינו כלפי הקב"ה ,ושמגיע לנו שכר עליהם ,אדרבה אנו
נעשים 'זל' בעינינו על מצבינו בה אנו נמצאים.
והיא הדרך להגיע לדביקות השי"ת ,כי על ידי המרירות אנו שבים לקבל
עלינו עול מלכות מחדש ,ומתכוננים לרגע הפירוד ביום המיתה ,דהיינו
שאין אנו רוצים להיות שקוע בפירוד העוה"ז ,אלא לחיות את חיינו
האמיתיים .אולם הרשע מרגיש עצמו שלם בקיום מצוותיו ,באיזה צורה
שהוא מקיימם ,הוא מרגיש שמגיע לו שכר על כל פעולה ופעולה ,על אף
כל פניותיו בקיומו.
והמבחן האמיתי הוא כמו שמצינו בהפטורה על אדוניה ,שהוא היה באמת
ממליך את השי"ת ,עד שאפילו הכהן גדול ראה בו שהוא ראוי למלוכה,
אולם הוא הרגיש עצמו עובד ה' ,והיה חסר לו ההכנעה והמרירות על גודל
ריחוקנו מה' ,וההרגשה שלעולם לא יצאנו ידי חובתינו ,וממילא המצוות
שלו הביאו לו הרגשת שלימות 'צופרידן' ,ולכן היה אפילו מתדשן בתענוגי
עולם הזה ,כי הרי מגיע לו שכרו .אבל העובד ה' יודע את מצבו והוא
זל בעיניו ,זוכה לחיות חדש בהשי"ת (חיי שרה) ,וזכוה שמתעורר בו רצון
להשי"ת (מאה שנה) ,ונתרבה לו בהירות המוחין בהשגה וביטול להשי"ת
(ועשרים שנים) ,וממילא זוכה להמליך את השי"ת על כל איבריו (ושבע שנים),
כמבואר במאמר.
ט חסידות הרש ייח תשרפ ספרי
ועל ידי זה הוא מתנחם ומתחרט על ויהיו חיי שרה וגו' .פירשו בזוה"ק
מעשיו ,ובוכה בלב נשבר לפני (פרשתן קכג' ).ויהיו' גימטריא
אביו שבשמים ,ועל ידי זה הוא נעשה ל"ז ,שהיו עיקר ימי חייה מימות
'זל' ומזולזל בעיניו ,כי הוא מילוי ס"ג שנולד יצחק עד שמתה ל"ז שנים ,כי
כנזכר לעיל (בדברי האריז"ל ,ורומז) דהיינו היא מתה בשעת העקדה כשהיה בן
באמרו בלבו שהוא מלא סיגים. ל"ז שנה כנודע.
תכלית המרירות :המלכה מחדש בלקוטי תורה (להאריז"ל; בפרשתן) ואיתא
'ויהיו גימטריא' ל"ז ,מילוי
אמנם עיקר תכלית הווידוי הוא
(שם הוי"ה במילוי כזה :יוד הי ואו הי ס"ג
עזיבת החטא וקבלת עול
גימטריא ס"ג ,ואותיות המילוי על הוי"ה גימטריא
מלכות שמים ,על כל פנים מיום
ל"ז)' ,מאה שנה' בסוד הכתר,
ההוא והלאה ,שלא יהיה בכלל
'ועשרים' הם חכמה ובינה כל אחד
הרשעים שבחייהם קרוים מתים ,רק
כלול מעשר' ,ושבע' רומז לשבע
עם הצדיקים שבמיתתן קרוים חיים,
מדות ,עי"ש באורך.
דהיינו שכל ימי חיותם עושים הכנה
לרגע הפירוד שיפרדו מעולם הזה זל בעיניו על ידי חשבון הנפש
בקדושה ובטהרה .וכמו שכתב בזוה"ק
ועל פי קט השגתינו נרמוז בו דרך
(ויחי רכ ).הני צדיקי חשבו בליבייהו
לעבודת ה' יתברך' .ויהיו'
כאילו ההוא יומא מסתלקים מעלמא,
גימטריא 'זל' ,כשהאדם נעשה זל
ומכינים את עצמם בשמחה ובטוב לבב
בעיניו על שמתמרמר בלב נשבר על
לעת עלות נפשם לשרשם .וכמו
עונותיו ,ובפרט בלילות הארוכים אחר
ששמעתי מרבינו הצדיק מורינו אלימלך
חצות ,כשהאדם קם בביתו והוא לבדו
זצ"ל ,שכל תשוקתו היתה להפרד
לפני בוראו ,ומזכיר את עצמו על חיי
מעולם הזה החומרי ,ולעמוד במקור
הבל אשר הוא חי ,ושנותיו עברו עם
הקדושה מבלי לבוש החומר העב.
אניות אבה (ע"פ איוב ט ,כו) ,ולא עשה
אכן אלו בני אדם אשר העבירו בהבל נחת רוח ליוצרו ,ואדרבה קלקל ופגם
ימיהם ושנותם באנחה ,תקנתם במעשיו מראשו ועד רגליו ,והיום קצר
על כל פנים ,להתעורר ולשוב עד והפירוד מן העולם ממשמש ובא ליתן
אשר לא תחשך השמש. דין וחשבון על כל רגעיו אשר חי.
חסידות לארשי תדובע ספרי י
קלות שעושה בלי כוונה ,ואדרבה ועיקר סימן התשובה והחרטה,
בפניות ומחשבות זרות ,ומבקש עליהם כשהאדם מתזלזל בעיניו כי
שכר כפנחס .וזה מצינו ונשמע מרשע זוכר את רוב עונותיו ,ועל ידי זה בא
שמתפאר בזה הלשון :ברוך ה' הנחתי לחיות חדש על ימים הבאים ,שלא
טלית ותפילין והתפללתי ,גם אמרתי יחטא עוד.
תהלים ומעמדות ,ולמדתי פרק
סדר העלייה אחר המרירות
משניות ,ונתתי פרוטה לצדקה ,ומי
כמוני צדיק וישר. וזה 'ויהיו' גימטריא 'זל' כנ"ל' .חיי
שרה' אז נקרא איש חי' .מאה
(מלכים-א א ,ה) וזהו שכתוב בהפטרה שנה' בסוד הכתר ,דהיינו אחר
'ואדניה בן חגית מתנשא לאמר התשובה מתחדש לו רצון חדש לעבוד
אני אמלוך' דהיינו שאני מלכות ה' ,והרצון נקרא כתר .ואחר כך
הבורא ואני ממליכו' .ויזבח צאן ובקר 'עשרים שנה' כשנחקק במוחין שלו
ומריא' וגו' ,שעל ידי זה מילא לבו לעבוד ה' בסוד חכמה ובינה,
בשמחה ,מאחר שהוא עובד ה' רשאי 'שערים' נקרא לפום שיעורין דליבא,
לשמח בעולם הזה באכילה ושתיה, כי זה עשה לו גדרים בדרך זה ,וזה
ורוחו לא נשברה בקרבו אדרבה הולך בדרך אחר לתקן אשר שיחת .ואח"כ
אחר תאותו' ,אשר אצל עין רֹגל' בא למדת 'שבע שנים' הם ז' מדות
מלשון רגל על לשונו (תהלים טו ,ג), להמליך הבורא ית"ש ע"י אהבה ויראה
דהיינו על ידי רוחו הגבוהה ,ומילוי והתפארות וניצוח והודיה והתדבקות.
כרסו וגרונו ,לשונו יחליק לדבר לשון
התנשאות הרשעים
הרע ,ומטיל דופי ומום בקדשים לדבר
על יראי ה' ,והן הם ליצני הדור. לא כן הרשעים על ידי שטח מראות
עיניהם ובכל יום הולך וחסר
אמנם ההיפך מזה וההתקרבות ונכרת נפשו מבוראו ית"ש ,ומרבה
לעשות רצון ה' כנ"ל ,הוא לפשוע עד שעל פי גודל עונותיו
על ידי שמשבר רוחו בקרבו ,ומכיר נעשה כעור ממשש באפילה ,להוסיף
מקומו הרחוק מאת ה' יתברך ,וע"י חטא על פשע להיות צדיק בעיניו,
שהוא רחוק מתקרב עצמו ומתדבק לדמות ברוחו שהוא עובד בוראו,
בבוראו יתברך שמו. ושוכח העבירות שעושה וזוכר מצות
אי חסידות הרש ייח תשרפ ספרי
Lספר הק' K
אגרא דכלה
התענוג בקיום המצוות
נפש האדם בטבעה מחפשת "תענוג" ,הטפשים מדמים בעצמם שימצאו
את התענוג בדברים גשמיים ואפסיים שהולך ועובר ,אבל כל בר דעת יודע
שהתענוג הכי גדול ואמיתי ששייך הוא מתורה ועבודה ,כשהאדם מקיים
התורה ומצוות מתוך חיבור ודביקות הוא מלא תענוג.
אמנם כתב הזוה"ק שעבודת ה' וקיום המצוות צריכים אנו לקיים כבן
המשתדל אחר אביו ואמו מתוך אהבתו אותם יותר מעצמו ,כל כוונתינו
תהיה אך ורק מתוך השתוקקות לקיים רצון ה' ולעשות נחת רוח לפניו.
מביא רביה"ק ה'בני יששכר' מדברי מרן הבעש"ט זי"ע כי אין הכוונה
שאין להתענג בקיום המצוות ,אדרבה מצוה בדביקות מביאה תענוג ,אלא
גשתינו לקיום המצוות לא תהיה למען התענוג ,אלא לקיים רצון ה'.
ונפשן שבעה] ,כד דמיך ר' אבהו ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה
(כשנטה למות לשינת עולם) אחזי ליה י"ג זקן ושבע.
אפרסמון נהרי ,אמר להון (למלאכים)
אילין דמאן ,אמרו ליה דידך ,אמר במדרש בפרשה זו
(בראשית רבה סב ,ב)
אילין דאבהו?! ואני אמרתי לריק [כל מתן שכרן של צדיקים
יגעתי ,לתוהו והבל כחי כליתי ,אכן מתוקן להם לעתיד לבא ,ומראה להם
משפטי את ה' (ישעיה מט ,ד) ,עכ"ל הקב"ה עד שהם בעוה"ז ,מתן שכרן
(כי ברוב ענוותנותו חשב שאין מעשיו בכוונה שהוא עתיד ליתן להם לעתיד לבא
חסידות הלכד ארגא ספרי בי
תשובת הבעש"ט :טבע המצוה רצויה ,ועמלו לריק ,ובתנחומא ויחי ד ,מסיים :מיד
להביא תענוג נתאוה למיתה ,ואף אברהם תבע מיתה).
והנה שאלו תלמידי בעל שם טוב
והנה הדברים מתמיהים ,מהיכן שפט
לרבם קדוש ישראל ,מה יעשה
ר' אבהו שיגיעתו יהיה לריק,
האדם שיש לו תענוג מדברי תורה
ומי חשיד קוב"ה וכו' ,ואם לא היה
ולבו שש ושמח ,ואם כן נהנה
נראה בדעתו שעשה תורה ומצוות
מהתורה .והשיב שזהו מסגולת התורה
כדת וראוי ונכון ,אם כן לא יגע
בעצמה שהיא משמחת ומשישה נפש
והאיך אמר לריק יגעתי.
האדם ,אף על פי שאין כוונת האדם
רק לעשות נחת רוח להבורא יתברך, כבן המשתדל אחר אביו ואמו
אף על פי כן בטבע בא לו התענוג
והנראה דהנה ידוע מה שכתב רעיא
הנפלא בהכרח ,ואם כן הוא מוכרח
מהימנא בזוה"ק (ח"ג רפא,).
בדבר ,ואין הקב"ה בא בטרוניא עם
דהעובד השי"ת באמת מחוייב לעבוד
בריותיו לומר להאדם למה נהנית
כברא דאישתדל בתר אבוי ואימיה (כבן
מכבוד התורה.
המשתדל אחר אביו ואמו) דרחים לון יתיר
היה דואג על הנאתו מהמצוות מגרמיה (שאוהב אותם יותר מעצמו).
ועל פי זה יובן דברי הקדוש ר' ופירשו בו שאפילו זכה לבחינת אהבה
אבהו ,שחשב שלריק יגע מחמת מתורה מאד שמתענג
שראה עולמו בחייו ,והיה מתענג ועבודה יותר מכל התענוגים ,והיא
מתורה ומצות מעין עולם הבא ,ואם מעין זיו השכינה מבחינת עולם הבא,
כן היה נהנה מהתורה ,וחשב שלריק והוא מה שאמרו ז"ל (ברכות יז ).עולמך
יגיעתו ,וזהו שאמר ואני אמרתי לריק תראה בחייך ,הנה גם זה התענוג
יגעתי וכו' ,אכן משפטי את ה' שאינו מחוייב להשליך ,שלא יעשה התורה
בא בטרוניא עם בריותיו וכנזכר לעיל, ומצות לרוות נפשו הצמאה לה' ,רק
והבן. כברא דאישתדל וכו'.
גי חסידות הרש ייח תשרפ ספרי
Lספר הק' K
באר מים חיים
מעלת האור מתגלה כשהיא באה מהחושך
וה' ברך את אדוני מאוד ויגדל
יסוד גדול מלמדנו הרה"ק ,כי ההתגלות של הטוב מתגלה בעוצמתה
הגדולה כשהיא באה מכח הנגדי ,כשמתעורר בקרב האדם כח הרע,
ומתגבר עליו ,אזי מתגלה אצלו הקדושה ביתר שאת מכאשר היה דבוק
בה' מתחילה ,ואם כן נמצא שכח הרע בעולם לא נוצר כדי לרחק אותנו
מהשי"ת ,אלא אדרבא להוציא ולגלות את כח הטוב ביתר שאת ויתר עוז,
כיתרוך האור שמתוך החושך.
בפשטות ההסבר הוא ,כי מכיון שהוא מתגבר נגד כח הנגדי ,אזי ממילא
הוא מגיע בעוז ותעצומות .אבל הרה"ק מוסיף להביא מדברי האר"י הק',
שפנימיות הענין הוא כי בשורשם הם גבוהים יותר ,אלא שבגלל עוצם
האור היתה שבירה כאן בעולם ונהפכו למצב נגדי ,אבל כשהאדם מתגבר
על הרע ומתדבק בשורשו ,אזי מתגלה אצלו השורש שהוא אור גבוה
יותר .ולכן לעתיד לבא שיעביר רוח הטומאה מן הארץ ,יתגלה לעין כל
עוצם מעלת הרע בשורשו .וזה מה שאמר אליעזר במעלת אברהם אבינו
שכל כח הטוב שזכה בה היתה על ידי ההתגברות על כח הרע ,וממילא
זכה לכל הגדולה.
חז"ל (עיין בראשית רבה ט ,ז-ח) בפסוק טוב מאוד -זה יצר הרע
(בראשית א ,לא) 'והנה טוב מאוד' 'טוב'
זה יצר הטוב 'מאוד' זה יצר הרע
[וה' ברך את אדוני] מאוד.
וכו'' ,טוב' זה מדת הטוב 'מאוד' זו אומרו מאוד ,יתבאר על דרך שכתבנו
מדת יסורין וכו'. במקום אחר בביאור מאמר
חסידות םייח םימ ראב ספרי די
ובזה תדע ותבין אשר כל הדברים גודל ערך נשמות הנמוכות
החזקים הנמשכים משורש שנזדככו
הגבורות ,כשיצאו ויטהרו מרע הנאחז ותוכן הדברים הוא בסוד המבואר
בהן ומתהפכין לטוב ,אז המה טובים בדברי מרן הרב האר"י ז"ל
מאוד ,יותר מהטוב אשר מתחילתו (בליקוטי תורה ליקוטי יחזקאל) כי אלו
טוב הוא. הנשמות הנמשכין משורש הגבורות
הקשות הנה כשהם מזככים ומטהרין
מעלת הרע שנזדכך יותר מהטוב את עצמם על צד הנכון הם יותר
שמתחילה
גדולים בערך מהנשמות הנמשכין
(סנהדרין צט). וזה סוד אומרם ז"ל משורש החסדים.
במקום שבעלי תשובה עומדים
אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, לעתיד -להם משפט הבכורה
שנאמר (ישעיה נז ,כ) 'שלום שלום ולעתיד לבוא יהיה העבודה בבית
לרחוק ולקרוב' ,לרחוק ברישא והדר המקדש בלווים שהם שורש
לקרוב .כי זה שהיה רחוק והיה הגבורה ולא בכהן שהוא שורש
בבחינת הרע והגבורות הקשות ,אחר החסד .כי עתה קודם התיקון ,שורשי
כך כשמהפך עצמו לטוב ,מעלתו החסדים גדול הוא ,שהוא יותר רחוק
גדולה ועצומה מהטוב בתחילתו ,ועל מן החיצונים ,וקרובים אל הקדושה,
כן לרחוק ברישא וכו' כי לו משפט ויותר נקל להם לעבוד את בוראן .מה
הבכורה ,כי הגבורות קדמו לחסדים שאין כן שורשי הגבורות החיצונים
כנאמר שם וכו'. קרובים אליהם כי יניקתם מהם והם
קרובים לחטוא ביותר.
אהבה עזה כרשפי אש – מתגלה
מתוך ההיפך ועל כן עתה נקראים קטנים בערך,
ומשל קטן לזה ,מבחינת האהבה מה שאין כן לעתיד כשרוח
שבלב האדם .שאם בטבע הטומאה יעבור מן הארץ ,ואלו שורשי
תולדתו מעודו הוא אוהב לה' יתברך הגבורות יוטהרו ויזדככו ,אז יהיו הם
כי נולד בטוב ,לא יוכל להתחזק כל במעלה העליונה ולהם משפט הבכורה
כך באהבתו אהבה עזה ובערה כאש, וכו' ,עיין שם.
וט חסידות הרש ייח תשרפ ספרי
משורש הגבורות ,על הכסף הנמשך כמו מי שהיה ברע כמה עתים
משורש החסדים. וזמנים ,ואחר כך הוא נזכר במה
ובזה תשכיל ותדע אשר בכל הדברים שעשה ומתחרט מאוד בלב נשבר
שבעולם כן ,וכן שהרע הנמשך ונדכה ,ומתחיל לברוח מן הרע שהיה
מהגבורות כשמתהפך לטובה ,אז הוא בו.
טוב מאוד מאוד וכו' .ולזה אמרו
אז תוגדל הבערת האש בלבבו באהבה
ז"ל טוב זה יצר טוב ומדת הטוב
עזה ועצומה חזקה כרשפי אש
מאוד זה יצר הרע ומדת היסורין וכו'
ממש ,עד שהיה קופץ ראשו ורובו
כי בחינת הרע כשמתהפך אחר כך
לתוך האש ממש בשביל האהבה,
לטוב אז הוא טוב מאוד ,יותר
והולך ועושה לו כל מיני סיגופים
מהטוב.
גלגול שלג וחרולים ,ולישב בין הנמלים
הטוב אצל אברהם התגלה מתוך ולטבול במים הקרים תחת כפור
ההסתר השלג ,והכל כי אהבתו בערה כאש עד
ולזה אמר להם אליעזר כי אברהם שלא יחשב אצלו לא גוף ולא ממון
נתברך מאוד בבחינת טוב ולא אשה ובנים ,מהחיות בוערת אשר
'מאוד' ,שהוא טובה שאין למעלה בלבבו.
מזו ,כי גם אצלו בא הברכה אחרי
היסורין שהיה לו באור כשדים וברעבון שורש הגבורות למעלה מהחסדים
ובשאר דברים .ובלא זה נתברך במא"ד
ואפילו ב' בחינות בעלי תשובה ,אינו
בבחינה זו ,כי בא מתרח שורש הרע
דומה אהבת אלו הנמשכין
ונתהפך לטוב ,והוא כמעלת הזהב
אלו לאהבת החסדים, משורש
המזוקק ממש ,ואין טובה למעלה מזו.
הנמשכים משורש הגבורות .כי אלו
ולזה אמר ויגדל ,ולא אמר והוא שהם משורש הגבורות אהבתם חזקה
גדול שהוא לשון הווה ,רק אהבה עזה כרשפי אש ,והם גדולים
ויגדל שהוא הגדולה אחר העדרו, מאהבת שרשי החסדים ,כמעלת הזהב
בבחינת תחילתן יסורין וכו' ,ועל כן על הכסף כנודע ,ומזה גופא תדע
גדולתו עד מאוד ויתן לו צאן ובקר מעלת הגבורות אשר נזדככו ,על
וגו'. החסדים ,מחשיבות הזהב שנמשך
אלפי יהודים
ילמדו ויאירו עם
המאמר שלך!
בס"ד
ב
הקשבועות
הספר י רובים קנה לעצמך זכות נצחית:
ור
נצלו דא לדפוס
ת הה
זדמנות!
בספה"ק 'מאור
עינים' עם הביאור יצירת
הנפלא 'קול דודי' פאר חסרת
שפותח את עיני אלפי תקדים:
ישראל באור החסידות
לזכותך,
לישועתך,
להשפעתך ביאור
משולב
ברוחניות
ובגשמיות
הרחבות
ביסודות
החסידות
תמצית
וסיכום
העבודה
שפתותיו למעשה
דובבות בקבר:
כשאלפי
ישראל לומדים
במאמר שלך,
הם מעוררים
את כח הצדיק,
והוא מחזיר לך
טובה וממשיך
לך ישועה!
התקשר עכשיו וקנה מאמר לזכותך:
05041-31519
