gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — חיי שרה (2026-11-02)

מוציא לאור: ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis

שבוע: חיי שרה (2026-11-02)

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — חיי שרה (2026-11-02)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫ילקוט מאמרים מיוחדים‬ ‫מספרי חסידות‬ ‫פרשת חיי שרה‬ ‫נדבת ידידנו‬ ‫הרה"ח ר' אהרן בר"י קרישבסקי שליט"א‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שהתעטר בתואר‬ ‫· בריח התיכון ·‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו למז"ט‬ ‫שיתקיים יום חמישי באולם "אינזליכט" בנות ירושלים‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫מפתח‬ ‫©‬ ‫לוי‪..........................................‬ג‬ ‫קדושת כל הזכויות שמורות‬ ‫תפלת המנחה באמצע היום לבטא נדבת לבנו אל השי"ת‬ ‫אוהב ישראל‪......................................‬ה‬ ‫פסוקי דזמרה במקום זיכוך הגלות‬ ‫ישראל‪...................................‬ח‬ ‫שבטי ישראל ‪ 48‬כ"ב‬ ‫עבודת‬ ‫עבודת חשבון הנפש ותוצאותיה‬ ‫‪050-413-1519‬‬ ‫אגרא דכלה‪......................................‬יא‬ ‫התענוג בקיום המצוות‬ ‫באר מים חיים‪....................................‬יג‬ ‫מעלת האור מתגלה כשהיא באה מהחושך‬ ‫קו 'קול דודי'‬ ‫מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות‬ ‫אירופה‪:‬‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫‪033.0551.7811‬‬ ‫‪605.313.6695‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫היכל המרכזי ‪ -‬שלוחה ‪1‬‬ ‫לתרומות והערות ‪05041-31519‬‬ ‫ג‬ ‫חסידות‬ ‫הרש ייח תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫קדושת לוי‬ ‫תפלת המנחה באמצע היום לבטא נדבת לבנו אל השי"ת‬ ‫באיזה אופן צריך להיות תפילת המנחה?‬ ‫אנו עומדים להתפלל בכל יום בתפילת שחרית להכיר ולהודות לה' על‬ ‫התחדשות החיות והחזרת הנשמה בקרבנו‪ ,‬כמו כן בתפילת ערבית בסיומו‬ ‫של יום מודים על השפעת החיות במשך היום‪ ,‬ומתפללים מתוך אמונה‬ ‫שיחזיר לנו נשמתינו למחרת‪ .‬אבל בתפילת מנחה לא קיבלנו השפעה‬ ‫מחודשת‪ ,‬ומה עניינה של תפילה זו?‬ ‫מבאר הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שעניינה היא לבטא תפילת נדבה לה'‪,‬‬ ‫אכן דוקא ללא שום סיבה של התחדשות החיות‪ ,‬אלא בגלל הקשר שלנו‬ ‫בה'‪ ,‬אנו עוצרים באמצע היום ממרוצת החיים להתפלל אליו מנדבת לבנו‪.‬‬ ‫וממשיך הרה"ק לבאר מהי העבודה בתפילה זו?‪ ,‬תפילה זו היא עבודתו‬ ‫של יצחק אבינו שהיה מרכבה למידת הגבורה ‪ -‬דין‪ ,‬העבודה היא להכיר‬ ‫שעל פי דין אכן אין אנו ראויים לקבל השפע‪ ,‬אלא אך ורק מגודל חסדו‬ ‫יתברך עלינו הוא משפיע ומחיה אותנו בכל רגע‪ ,‬ועל כך אנחנו מודים לו‪.‬‬ ‫והכרה זו ממשיך שפע רב‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ויצחק תיקן תפילת מנחה כמו‬ ‫תפילות האבות תיקנום‬ ‫שאמר הכתוב 'ויצא יצחק לשוח'‪ ,‬ואין‬ ‫או יאמר‪' ,‬ויצא יצחק לשוח בשדה‬ ‫שיחה אלא תפילה כמו שאמר הכתוב‬ ‫לפנות ערב וירא והנה גמלים‬ ‫(תהלים קב‪ ,‬א) 'תפלה לעני כי יעטוף‬ ‫באים'‪ .‬דהנה אמרינן בגמרא (ברכות‬ ‫ולפני ה' ישפוך שיחו'‪ ,‬ויעקב תיקן‬ ‫כו‪ ):‬אברהם תיקן תפילת שחרית כמו‬ ‫תפילת ערבית כמו שאמר הכתוב‬ ‫שאמר הכתוב (בראשית כב‪ ,‬ג) 'וישכם‬ ‫(בראשית כח‪ ,‬יא) 'ויפגע במקום ההוא'‪.‬‬ ‫אברהם בבוקר ויעמוד' במקום שעמד‬ ‫חסידות‬ ‫יול תשודק‬ ‫ספרי‬ ‫ד‬ ‫שאנו מנדבים אותו ולכך נקרא לשון‬ ‫תפילת 'מנחה' על שום מה?‬ ‫מנחה‪ ,‬שהוא לשון נדבה (שאנו מבטאים‬ ‫ולכאורה קשה למה נקרא תפילת‬ ‫את נדבת לבנו אליו בהודאה ובקשה)‪.‬‬ ‫מנחה‪ ,‬בשלמא תפילת‬ ‫שחרית הוא בעת שמאיר השחר‪,‬‬ ‫הודאה על השפע אף שאין אנו‬ ‫ראויים‬ ‫ותפילת הערב מפני שהוא בערב‪ ,‬אבל‬ ‫תפילת מנחה למה נקראת כך‪.‬‬ ‫יאמר שמפני כך נקרא בלשון‬ ‫או‬ ‫והתוספות יום טוב (ברכות פ"ד מ"א)‬ ‫מנחה‪ ,‬דהנה אברהם הוא חסד‬ ‫הרגיש בקושיא זו ומתרץ שמפני כך‬ ‫ויצחק גבורה ויעקב רחמים‪.‬‬ ‫נקראת תפילת מנחה שהוא מנוחת‬ ‫והנה אם אנו עובדים את הבורא‬ ‫השמש (שהשמש שוקע לנוח מלהאיר) וכו'‪.‬‬ ‫ועושים ככל אשר צונו‪ ,‬הקדוש‬ ‫ברוך הוא נותן לנו חסדים ורחמים‪,‬‬ ‫נדבה הנובע מהקשר בה'‬ ‫ואנחנו רואים שאף על פי שאין אנו‬ ‫ולי נראה כך‪ ,‬שבשביל זה נקרא‬ ‫שוים לפי הטובות שעושה הקדוש‬ ‫בלשון מנחה‪ ,‬דהנה תפילת‬ ‫ברוך הוא עמנו‪ ,‬אף על פי כן נותן‬ ‫השחרית צריך אדם להתפלל על זה‬ ‫לנו כל הטובות בכל עת ורגע‪ ,‬וזהו‬ ‫שהחזיר לו הנשמה ואומר אמת ויציב‪,‬‬ ‫מתנה גדולה‪ ,‬לכך אנו מתפללים‬ ‫וגם עשה לו השם יתברך כמה טובות‪,‬‬ ‫תפלת מנחה (להכיר בטובתו עמנו שלא לפי‬ ‫דהיינו השמש המאיר‪ ,‬ועוד כמה‬ ‫זכיותנו) שהוא לשון מתנה‪.‬‬ ‫דברים‪.‬‬ ‫הכרה זו מביא ריבוי השפע‬ ‫ותפילת ערבית גם כן מחויבים אנו‬ ‫להתפלל על מה שאנו‬ ‫וזהו שאמר הכתוב 'ויצא יצחק לשוח‬ ‫נותנים להשם יתברך נשמה בפקדון‪,‬‬ ‫בשדה לפנות ערב וישא עיניו‬ ‫ומאמינים שהבורא ברוך הוא הנאמן‬ ‫וירא והנה גמלים באים'‪ ,‬היינו‬ ‫בפקדונו‪ ,‬בודאי יחזיר לנו כרצונו‪ ,‬ולכן‬ ‫כשאדם מתפלל תפילת מנחה על‬ ‫אנחנו מתפללים אמת ואמונה‪.‬‬ ‫הטובות שעשה השי"ת (שזהו מדתו של‬ ‫יצחק שתיקן התפילה)‪' ,‬והנה גמלים באים'‬ ‫אבל תפלת מנחה אין אנו מחויבים‬ ‫בוודאי הקב"ה גומל חסדים טובים‬ ‫להתפלל (היינו שלכאורה אין כאן‬ ‫לישראל וברכות על ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫השפעה מחודשת להודות או להתפלל עליו)‪ ,‬רק‬ ‫ה‬ ‫חסידות‬ ‫הרש ייח תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אוהב ישראל‬ ‫פסוקי דזמרה במקום זיכוך הגלות‬ ‫מהי הטובה הטמונה בקושי הגלות? וכיצד נחסוך את זה?‬ ‫הרה"ק מאפטא זי"ע מבאר לנו את פנימיות הענין שהתרחש בתפילתו של‬ ‫יצחק אבינו ע"ה הנלמדת בפרשתינו‪ ,‬והגעתה של רבקה אמנו באמצע‬ ‫תפילתו‪ ,‬שאז הרעישו עולמות למען דורותינו אנו‪.‬‬ ‫יצחק אבינו בראותו את העתיד לעבור על צאצאיו בני ישראל במשך כל‬ ‫הדורות‪ ,‬והוא ראה גם את הצרות והשעבודים שעתידים לעבור במשך‬ ‫שנות הגלות‪ .‬הרעיש עולמות בתפילתו‪ ,‬להמתיק הדינים ולסלק כל הצרות‬ ‫ומרעין בישין‪ .‬אולם הראו לו מן השמים את המעלה העצומה של זיכוך‬ ‫הגלות‪ ,‬שיתגלה עוצם הקשר שלנו עם השי"ת‪ ,‬ונחה דעתו שכל הצרות‬ ‫הם לטובתינו‪.‬‬ ‫אולם רבקה אמנו ע"ה לא נחה דעתה גם בזה‪ ,‬כי סוף סוף הצרות כואבות‪,‬‬ ‫וכשראתה שיצחק אבינו השלים עם הטובה שבהם‪ ,‬הרעישה היא עולמות‬ ‫למנוע הצרות מבני ישראל בכל אופן שיהיה‪ ,‬והזיכוך ייעשה באופן‬ ‫ממותק‪ .‬וממשיך הרה"ק שאכן פעלה רבקה אמנו‪ ,‬שבפסוקי דזמרה שאנו‬ ‫מודים ומשבחים את השי"ת‪ ,‬בהם אנו מכריתים כל הקליפות והדינים‪.‬‬ ‫והוא נפעל על ידי הזיכוך שאנו מזדככים בפסוקי דזמרה‪ ,‬והרי הוא במקום‬ ‫הזיכוך שעל ידי הצרות רח"ל‪.‬‬ ‫שני יסודות למדים אנו מדבריו הקדושים‪ .‬ראשית‪ ,‬הטובה העצומה‬ ‫שמרויחים אנו בכל קושי וצער בגלות‪ .‬שנית‪ ,‬הוא הזיכוך הגדול שאנו‬ ‫זוכים כשאנו משבחים את השי"ת מדי יום בפסוקי דזמרה‪ ,‬שמועילה לנו‬ ‫במקום זיכוך הצרות בגלות‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי בהוא‬ ‫ספרי‬ ‫ו‬ ‫המו מעיה על בניה‬ ‫רצה להמתיק יסורי הגלות‬ ‫'ותשא רבקה' היא השכינה‪' .‬את‬ ‫ויצא יצחק לשוח בשדה וגו'‪ .‬יש‬ ‫עיניה ותרא את יצחק' רוצה‬ ‫לומר דזה ידוע שמדתו של‬ ‫לומר כשראתה גם כן את הצרות‬ ‫יצחק הוא מדת הפחד והגבורה‪ .‬וערב‬ ‫והיסורין שיעברו על ישראל בעת‬ ‫הוא גם כן מדת הדינין‪ .‬ויצחק הצדיק‬ ‫הגלות‪ ,‬ונכמרו רחמיה מאוד והמו‬ ‫רצה לתקן בחינתו ולסלק ולפנות‬ ‫מעיה על בניה‪.‬‬ ‫הדינים הקשים מעל ישראל בניו‪.‬‬ ‫'ותפול מעל הגמל' רוצה לומר‬ ‫וזהו 'ויצא יצחק לשוח בשדה'‪ .‬על‬ ‫שנפלה מעל הגמול הטוב‬ ‫דרך (פסחים פח‪ ).‬יצחק קראו‬ ‫שיצמח לזרע ישראל מזה לעתיד לבא‪,‬‬ ‫שדה‪ .‬וכשהסתכל בחורבן הבית 'ציון‬ ‫ולא נתקררה דעתה בזאת‪ .‬ולזה לא‬ ‫שדה תחרש' (ירמיה כו‪ ,‬יה)‪ .‬התפלל על‬ ‫רצתה להסכים על זה‪ ,‬היינו שיהיה‬ ‫דבר זה‪ .‬וזהו 'לשוח בשדה' להתפלל‬ ‫להם צרות ויסורין כל כך אין לשער‪.‬‬ ‫בחקל תפוחין קדישין‪ .‬ו'לפנות הערב'‪,‬‬ ‫הגם שאחר כך יוכפל שכרן טובתם‬ ‫רוצה לומר לסלק כל הדינים מעל‬ ‫והצלחתם בלי שיעור וגבול‪ .‬על דרך‬ ‫הכנסת ישראל לעילא ותתא‪ ,‬ובפרט‬ ‫לא הן ולא שכרן (ברכות ה‪.):‬‬ ‫בעת שהם מפוזר ומפורד בין העמים‪.‬‬ ‫השתתפות השכינה בצערן של‬ ‫טובת הצרות‪ :‬הזיכוך‬ ‫ישראל‬ ‫'ותאמר אל העבד מי האיש הלזה'‬ ‫'וירא והנה גמלים באים'‪ .‬רוצה לומר‬ ‫כו' שיצחק מורה על מדתו‬ ‫ראה הגמול הטוב שיצמח מזה‬ ‫מדת הדין‪ .‬וזהו 'לקראתינו'‪ ,‬היינו‬ ‫לזרע ישראל לעתיד לבא‪ ,‬עבור גודל‬ ‫שהוא התנגדות לנו שהיא לא רצתה‬ ‫ורבות הצרות והיסורין‪ ,‬שקבלו על‬ ‫להסכים בדבר זה‪.‬‬ ‫עצמם וסבלו בעת הגלות‪ ,‬ואף על פי‬ ‫כן היו עובדים את השי"ת ושומרים‬ ‫הוא אדוני' זה מדת יצחק‬ ‫'ויאמר‬ ‫התורה והמצות‪ ,‬וכשראה זה הגמול‬ ‫שהוא מדת גבורה‪' .‬ותקח‬ ‫הטוב אז נח דעתיה בזה‪ ,‬והסכים על‬ ‫ותתכס'‪ ,‬היינו כשהשכינה‬ ‫הצעיף‬ ‫הדבר‪.‬‬ ‫ז‬ ‫חסידות‬ ‫הרש ייח תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫וזמרה של פסוקי דזמרה בכוונה‬ ‫רואה כביכול שהכנסת ישראל הם‬ ‫שלימה ביראה ואהבה‪ ,‬יוכלו להתכסות‬ ‫בצרה וגלות אז היא מתלבשת גם כן‬ ‫מהדינין‪ ,‬וגם לבטלם מעליהם ולהגן‬ ‫בכמה לבושין ומשתתפת עמהם‬ ‫בעדם‪.‬‬ ‫בצרתם‪ ,‬ואם ירצה ה' בעת וזמן‬ ‫הגאולה אז יגלה כבוד ה' ותפשוט‬ ‫גם זמירות הוא לשון 'זמיר עריצים'‬ ‫עצמה מהלבושין ויתגלה מלכותו עלינו‪.‬‬ ‫(ישעיה כה‪ ,‬ה)‪ .‬היינו שעל ידי‬ ‫כמו שכתוב 'והיו עיניך רואות את‬ ‫הזמירות באימה ויראה ואהבה באמת‬ ‫מוריך'‪.‬‬ ‫ותמים‪ ,‬יוכל לזמר ולהכרית כל‬ ‫המסטינים והמקטריגים ולבטל כל‬ ‫רנה וזמרה במקום הצרות‬ ‫היסורין‬ ‫וכל‬ ‫מעליהם‪,‬‬ ‫הדינים‬ ‫עוד 'הצעיף' גימטריא רנה‪ ,‬היינו‬ ‫ולהמתיקם בשורשם‪ .‬ובזה יושפע להם‬ ‫שהועילה הצדקת רבקה אמנו‬ ‫כל טוב כן יהי רצון אמן‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫עליה השלום בתפלתה‪ ,‬שעל ידי הרנה‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי תדובע‬ ‫ספרי‬ ‫ח‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫עבודת ישראל‬ ‫עבודת חשבון הנפש ותוצאותיה‬ ‫מהו המבחן הנכון אם אנו הולכים בדרך הישר?‬ ‫המגיד מקאזניץ זי"ע מבאר לנו כי הסימן המובהק לנו לדעת אם אנו‬ ‫הולכים בדרך הישר היא‪ ,‬שנדע שעדיין רחוק אנו מהשלימות‪ ,‬ולכך‬ ‫אנו מתמרמרים על מצבנו‪ ,‬ביודענו כמה פגמנו בעונותינו‪ ,‬ובאיזה פנים‬ ‫כבר נראים המצוות שאנו מקיימים‪ ,‬ומה שרק נעשה לא נרגיש אף פעם‬ ‫שיצאנו ידי חובתינו כלפי הקב"ה‪ ,‬ושמגיע לנו שכר עליהם‪ ,‬אדרבה אנו‬ ‫נעשים 'זל' בעינינו על מצבינו בה אנו נמצאים‪.‬‬ ‫והיא הדרך להגיע לדביקות השי"ת‪ ,‬כי על ידי המרירות אנו שבים לקבל‬ ‫עלינו עול מלכות מחדש‪ ,‬ומתכוננים לרגע הפירוד ביום המיתה‪ ,‬דהיינו‬ ‫שאין אנו רוצים להיות שקוע בפירוד העוה"ז‪ ,‬אלא לחיות את חיינו‬ ‫האמיתיים‪ .‬אולם הרשע מרגיש עצמו שלם בקיום מצוותיו‪ ,‬באיזה צורה‬ ‫שהוא מקיימם‪ ,‬הוא מרגיש שמגיע לו שכר על כל פעולה ופעולה‪ ,‬על אף‬ ‫כל פניותיו בקיומו‪.‬‬ ‫והמבחן האמיתי הוא כמו שמצינו בהפטורה על אדוניה‪ ,‬שהוא היה באמת‬ ‫ממליך את השי"ת‪ ,‬עד שאפילו הכהן גדול ראה בו שהוא ראוי למלוכה‪,‬‬ ‫אולם הוא הרגיש עצמו עובד ה'‪ ,‬והיה חסר לו ההכנעה והמרירות על גודל‬ ‫ריחוקנו מה'‪ ,‬וההרגשה שלעולם לא יצאנו ידי חובתינו‪ ,‬וממילא המצוות‬ ‫שלו הביאו לו הרגשת שלימות 'צופרידן'‪ ,‬ולכן היה אפילו מתדשן בתענוגי‬ ‫עולם הזה‪ ,‬כי הרי מגיע לו שכרו‪ .‬אבל העובד ה' יודע את מצבו והוא‬ ‫זל בעיניו‪ ,‬זוכה לחיות חדש בהשי"ת (חיי שרה)‪ ,‬וזכוה שמתעורר בו רצון‬ ‫להשי"ת (מאה שנה)‪ ,‬ונתרבה לו בהירות המוחין בהשגה וביטול להשי"ת‬ ‫(ועשרים שנים)‪ ,‬וממילא זוכה להמליך את השי"ת על כל איבריו (ושבע שנים)‪,‬‬ ‫כמבואר במאמר‪.‬‬ ‫ט‬ ‫חסידות‬ ‫הרש ייח תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫ועל ידי זה הוא מתנחם ומתחרט על‬ ‫ויהיו חיי שרה וגו'‪ .‬פירשו בזוה"ק‬ ‫מעשיו‪ ,‬ובוכה בלב נשבר לפני‬ ‫(פרשתן קכג‪' ).‬ויהיו' גימטריא‬ ‫אביו שבשמים‪ ,‬ועל ידי זה הוא נעשה‬ ‫ל"ז‪ ,‬שהיו עיקר ימי חייה מימות‬ ‫'זל' ומזולזל בעיניו‪ ,‬כי הוא מילוי ס"ג‬ ‫שנולד יצחק עד שמתה ל"ז שנים‪ ,‬כי‬ ‫כנזכר לעיל (בדברי האריז"ל‪ ,‬ורומז) דהיינו‬ ‫היא מתה בשעת העקדה כשהיה בן‬ ‫באמרו בלבו שהוא מלא סיגים‪.‬‬ ‫ל"ז שנה כנודע‪.‬‬ ‫תכלית המרירות‪ :‬המלכה מחדש‬ ‫בלקוטי תורה (להאריז"ל; בפרשתן)‬ ‫ואיתא‬ ‫'ויהיו גימטריא' ל"ז‪ ,‬מילוי‬ ‫אמנם עיקר תכלית הווידוי הוא‬ ‫(שם הוי"ה במילוי כזה‪ :‬יוד הי ואו הי‬ ‫ס"ג‬ ‫עזיבת החטא וקבלת עול‬ ‫גימטריא ס"ג‪ ,‬ואותיות המילוי על הוי"ה גימטריא‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬על כל פנים מיום‬ ‫ל"ז)‪' ,‬מאה שנה' בסוד הכתר‪,‬‬ ‫ההוא והלאה‪ ,‬שלא יהיה בכלל‬ ‫'ועשרים' הם חכמה ובינה כל אחד‬ ‫הרשעים שבחייהם קרוים מתים‪ ,‬רק‬ ‫כלול מעשר‪' ,‬ושבע' רומז לשבע‬ ‫עם הצדיקים שבמיתתן קרוים חיים‪,‬‬ ‫מדות‪ ,‬עי"ש באורך‪.‬‬ ‫דהיינו שכל ימי חיותם עושים הכנה‬ ‫לרגע הפירוד שיפרדו מעולם הזה‬ ‫זל בעיניו על ידי חשבון הנפש‬ ‫בקדושה ובטהרה‪ .‬וכמו שכתב בזוה"ק‬ ‫ועל פי קט השגתינו נרמוז בו דרך‬ ‫(ויחי רכ‪ ).‬הני צדיקי חשבו בליבייהו‬ ‫לעבודת ה' יתברך‪' .‬ויהיו'‬ ‫כאילו ההוא יומא מסתלקים מעלמא‪,‬‬ ‫גימטריא 'זל'‪ ,‬כשהאדם נעשה זל‬ ‫ומכינים את עצמם בשמחה ובטוב לבב‬ ‫בעיניו על שמתמרמר בלב נשבר על‬ ‫לעת עלות נפשם לשרשם‪ .‬וכמו‬ ‫עונותיו‪ ,‬ובפרט בלילות הארוכים אחר‬ ‫ששמעתי מרבינו הצדיק מורינו אלימלך‬ ‫חצות‪ ,‬כשהאדם קם בביתו והוא לבדו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שכל תשוקתו היתה להפרד‬ ‫לפני בוראו‪ ,‬ומזכיר את עצמו על חיי‬ ‫מעולם הזה החומרי‪ ,‬ולעמוד במקור‬ ‫הבל אשר הוא חי‪ ,‬ושנותיו עברו עם‬ ‫הקדושה מבלי לבוש החומר העב‪.‬‬ ‫אניות אבה (ע"פ איוב ט‪ ,‬כו)‪ ,‬ולא עשה‬ ‫אכן אלו בני אדם אשר העבירו בהבל‬ ‫נחת רוח ליוצרו‪ ,‬ואדרבה קלקל ופגם‬ ‫ימיהם ושנותם באנחה‪ ,‬תקנתם‬ ‫במעשיו מראשו ועד רגליו‪ ,‬והיום קצר‬ ‫על כל פנים‪ ,‬להתעורר ולשוב עד‬ ‫והפירוד מן העולם ממשמש ובא ליתן‬ ‫אשר לא תחשך השמש‪.‬‬ ‫דין וחשבון על כל רגעיו אשר חי‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי תדובע‬ ‫ספרי‬ ‫י‬ ‫קלות שעושה בלי כוונה‪ ,‬ואדרבה‬ ‫ועיקר סימן התשובה והחרטה‪,‬‬ ‫בפניות ומחשבות זרות‪ ,‬ומבקש עליהם‬ ‫כשהאדם מתזלזל בעיניו כי‬ ‫שכר כפנחס‪ .‬וזה מצינו ונשמע מרשע‬ ‫זוכר את רוב עונותיו‪ ,‬ועל ידי זה בא‬ ‫שמתפאר בזה הלשון‪ :‬ברוך ה' הנחתי‬ ‫לחיות חדש על ימים הבאים‪ ,‬שלא‬ ‫טלית ותפילין והתפללתי‪ ,‬גם אמרתי‬ ‫יחטא עוד‪.‬‬ ‫תהלים ומעמדות‪ ,‬ולמדתי פרק‬ ‫סדר העלייה אחר המרירות‬ ‫משניות‪ ,‬ונתתי פרוטה לצדקה‪ ,‬ומי‬ ‫כמוני צדיק וישר‪.‬‬ ‫וזה 'ויהיו' גימטריא 'זל' כנ"ל‪' .‬חיי‬ ‫שרה' אז נקרא איש חי‪' .‬מאה‬ ‫(מלכים‪-‬א א‪ ,‬ה)‬ ‫וזהו שכתוב בהפטרה‬ ‫שנה' בסוד הכתר‪ ,‬דהיינו אחר‬ ‫'ואדניה בן חגית מתנשא לאמר‬ ‫התשובה מתחדש לו רצון חדש לעבוד‬ ‫אני אמלוך' דהיינו שאני מלכות‬ ‫ה'‪ ,‬והרצון נקרא כתר‪ .‬ואחר כך‬ ‫הבורא ואני ממליכו‪' .‬ויזבח צאן ובקר‬ ‫'עשרים שנה' כשנחקק במוחין שלו‬ ‫ומריא' וגו'‪ ,‬שעל ידי זה מילא לבו‬ ‫לעבוד ה' בסוד חכמה ובינה‪,‬‬ ‫בשמחה‪ ,‬מאחר שהוא עובד ה' רשאי‬ ‫'שערים' נקרא לפום שיעורין דליבא‪,‬‬ ‫לשמח בעולם הזה באכילה ושתיה‪,‬‬ ‫כי זה עשה לו גדרים בדרך זה‪ ,‬וזה‬ ‫ורוחו לא נשברה בקרבו אדרבה הולך‬ ‫בדרך אחר לתקן אשר שיחת‪ .‬ואח"כ‬ ‫אחר תאותו‪' ,‬אשר אצל עין רֹגל'‬ ‫בא למדת 'שבע שנים' הם ז' מדות‬ ‫מלשון רגל על לשונו (תהלים טו‪ ,‬ג)‪,‬‬ ‫להמליך הבורא ית"ש ע"י אהבה ויראה‬ ‫דהיינו על ידי רוחו הגבוהה‪ ,‬ומילוי‬ ‫והתפארות וניצוח והודיה והתדבקות‪.‬‬ ‫כרסו וגרונו‪ ,‬לשונו יחליק לדבר לשון‬ ‫התנשאות הרשעים‬ ‫הרע‪ ,‬ומטיל דופי ומום בקדשים לדבר‬ ‫על יראי ה'‪ ,‬והן הם ליצני הדור‪.‬‬ ‫לא כן הרשעים על ידי שטח מראות‬ ‫עיניהם ובכל יום הולך וחסר‬ ‫אמנם ההיפך מזה וההתקרבות‬ ‫ונכרת נפשו מבוראו ית"ש‪ ,‬ומרבה‬ ‫לעשות רצון ה' כנ"ל‪ ,‬הוא‬ ‫לפשוע עד שעל פי גודל עונותיו‬ ‫על ידי שמשבר רוחו בקרבו‪ ,‬ומכיר‬ ‫נעשה כעור ממשש באפילה‪ ,‬להוסיף‬ ‫מקומו הרחוק מאת ה' יתברך‪ ,‬וע"י‬ ‫חטא על פשע להיות צדיק בעיניו‪,‬‬ ‫שהוא רחוק מתקרב עצמו ומתדבק‬ ‫לדמות ברוחו שהוא עובד בוראו‪,‬‬ ‫בבוראו יתברך שמו‪.‬‬ ‫ושוכח העבירות שעושה וזוכר מצות‬ ‫אי‬ ‫חסידות‬ ‫הרש ייח תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫התענוג בקיום המצוות‬ ‫נפש האדם בטבעה מחפשת "תענוג"‪ ,‬הטפשים מדמים בעצמם שימצאו‬ ‫את התענוג בדברים גשמיים ואפסיים שהולך ועובר‪ ,‬אבל כל בר דעת יודע‬ ‫שהתענוג הכי גדול ואמיתי ששייך הוא מתורה ועבודה‪ ,‬כשהאדם מקיים‬ ‫התורה ומצוות מתוך חיבור ודביקות הוא מלא תענוג‪.‬‬ ‫אמנם כתב הזוה"ק שעבודת ה' וקיום המצוות צריכים אנו לקיים כבן‬ ‫המשתדל אחר אביו ואמו מתוך אהבתו אותם יותר מעצמו‪ ,‬כל כוונתינו‬ ‫תהיה אך ורק מתוך השתוקקות לקיים רצון ה' ולעשות נחת רוח לפניו‪.‬‬ ‫מביא רביה"ק ה'בני יששכר' מדברי מרן הבעש"ט זי"ע כי אין הכוונה‬ ‫שאין להתענג בקיום המצוות‪ ,‬אדרבה מצוה בדביקות מביאה תענוג‪ ,‬אלא‬ ‫גשתינו לקיום המצוות לא תהיה למען התענוג‪ ,‬אלא לקיים רצון ה'‪.‬‬ ‫ונפשן שבעה]‪ ,‬כד דמיך ר' אבהו‬ ‫ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה‬ ‫(כשנטה למות לשינת עולם) אחזי ליה י"ג‬ ‫זקן ושבע‪.‬‬ ‫אפרסמון נהרי‪ ,‬אמר להון (למלאכים)‬ ‫אילין דמאן‪ ,‬אמרו ליה דידך‪ ,‬אמר‬ ‫במדרש בפרשה זו‬ ‫(בראשית רבה סב‪ ,‬ב)‬ ‫אילין דאבהו?! ואני אמרתי לריק‬ ‫[כל מתן שכרן של צדיקים‬ ‫יגעתי‪ ,‬לתוהו והבל כחי כליתי‪ ,‬אכן‬ ‫מתוקן להם לעתיד לבא‪ ,‬ומראה להם‬ ‫משפטי את ה' (ישעיה מט‪ ,‬ד)‪ ,‬עכ"ל‬ ‫הקב"ה עד שהם בעוה"ז‪ ,‬מתן שכרן‬ ‫(כי ברוב ענוותנותו חשב שאין מעשיו בכוונה‬ ‫שהוא עתיד ליתן להם לעתיד לבא‬ ‫חסידות‬ ‫הלכד ארגא‬ ‫ספרי‬ ‫בי‬ ‫תשובת הבעש"ט‪ :‬טבע המצוה‬ ‫רצויה‪ ,‬ועמלו לריק‪ ,‬ובתנחומא ויחי ד‪ ,‬מסיים‪ :‬מיד‬ ‫להביא תענוג‬ ‫נתאוה למיתה‪ ,‬ואף אברהם תבע מיתה)‪.‬‬ ‫והנה שאלו תלמידי בעל שם טוב‬ ‫והנה הדברים מתמיהים‪ ,‬מהיכן שפט‬ ‫לרבם קדוש ישראל‪ ,‬מה יעשה‬ ‫ר' אבהו שיגיעתו יהיה לריק‪,‬‬ ‫האדם שיש לו תענוג מדברי תורה‬ ‫ומי חשיד קוב"ה וכו'‪ ,‬ואם לא היה‬ ‫ולבו שש ושמח‪ ,‬ואם כן נהנה‬ ‫נראה בדעתו שעשה תורה ומצוות‬ ‫מהתורה‪ .‬והשיב שזהו מסגולת התורה‬ ‫כדת וראוי ונכון‪ ,‬אם כן לא יגע‬ ‫בעצמה שהיא משמחת ומשישה נפש‬ ‫והאיך אמר לריק יגעתי‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬אף על פי שאין כוונת האדם‬ ‫רק לעשות נחת רוח להבורא יתברך‪,‬‬ ‫כבן המשתדל אחר אביו ואמו‬ ‫אף על פי כן בטבע בא לו התענוג‬ ‫והנראה דהנה ידוע מה שכתב רעיא‬ ‫הנפלא בהכרח‪ ,‬ואם כן הוא מוכרח‬ ‫מהימנא בזוה"ק (ח"ג רפא‪,).‬‬ ‫בדבר‪ ,‬ואין הקב"ה בא בטרוניא עם‬ ‫דהעובד השי"ת באמת מחוייב לעבוד‬ ‫בריותיו לומר להאדם למה נהנית‬ ‫כברא דאישתדל בתר אבוי ואימיה (כבן‬ ‫מכבוד התורה‪.‬‬ ‫המשתדל אחר אביו ואמו) דרחים לון יתיר‬ ‫היה דואג על הנאתו מהמצוות‬ ‫מגרמיה (שאוהב אותם יותר מעצמו)‪.‬‬ ‫ועל פי זה יובן דברי הקדוש ר'‬ ‫ופירשו בו שאפילו זכה לבחינת אהבה‬ ‫אבהו‪ ,‬שחשב שלריק יגע מחמת‬ ‫מתורה‬ ‫מאד‬ ‫שמתענג‬ ‫שראה עולמו בחייו‪ ,‬והיה מתענג‬ ‫ועבודה יותר מכל התענוגים‪ ,‬והיא‬ ‫מתורה ומצות מעין עולם הבא‪ ,‬ואם‬ ‫מעין זיו השכינה מבחינת עולם הבא‪,‬‬ ‫כן היה נהנה מהתורה‪ ,‬וחשב שלריק‬ ‫והוא מה שאמרו ז"ל (ברכות יז‪ ).‬עולמך‬ ‫יגיעתו‪ ,‬וזהו שאמר ואני אמרתי לריק‬ ‫תראה בחייך‪ ,‬הנה גם זה התענוג‬ ‫יגעתי וכו'‪ ,‬אכן משפטי את ה' שאינו‬ ‫מחוייב להשליך‪ ,‬שלא יעשה התורה‬ ‫בא בטרוניא עם בריותיו וכנזכר לעיל‪,‬‬ ‫ומצות לרוות נפשו הצמאה לה'‪ ,‬רק‬ ‫והבן‪.‬‬ ‫כברא דאישתדל וכו'‪.‬‬ ‫גי‬ ‫חסידות‬ ‫הרש ייח תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫באר מים חיים‬ ‫מעלת האור מתגלה כשהיא באה מהחושך‬ ‫וה' ברך את אדוני מאוד ויגדל‬ ‫יסוד גדול מלמדנו הרה"ק‪ ,‬כי ההתגלות של הטוב מתגלה בעוצמתה‬ ‫הגדולה כשהיא באה מכח הנגדי‪ ,‬כשמתעורר בקרב האדם כח הרע‪,‬‬ ‫ומתגבר עליו‪ ,‬אזי מתגלה אצלו הקדושה ביתר שאת מכאשר היה דבוק‬ ‫בה' מתחילה‪ ,‬ואם כן נמצא שכח הרע בעולם לא נוצר כדי לרחק אותנו‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬אלא אדרבא להוציא ולגלות את כח הטוב ביתר שאת ויתר עוז‪,‬‬ ‫כיתרוך האור שמתוך החושך‪.‬‬ ‫בפשטות ההסבר הוא‪ ,‬כי מכיון שהוא מתגבר נגד כח הנגדי‪ ,‬אזי ממילא‬ ‫הוא מגיע בעוז ותעצומות‪ .‬אבל הרה"ק מוסיף להביא מדברי האר"י הק'‪,‬‬ ‫שפנימיות הענין הוא כי בשורשם הם גבוהים יותר‪ ,‬אלא שבגלל עוצם‬ ‫האור היתה שבירה כאן בעולם ונהפכו למצב נגדי‪ ,‬אבל כשהאדם מתגבר‬ ‫על הרע ומתדבק בשורשו‪ ,‬אזי מתגלה אצלו השורש שהוא אור גבוה‬ ‫יותר‪ .‬ולכן לעתיד לבא שיעביר רוח הטומאה מן הארץ‪ ,‬יתגלה לעין כל‬ ‫עוצם מעלת הרע בשורשו‪ .‬וזה מה שאמר אליעזר במעלת אברהם אבינו‬ ‫שכל כח הטוב שזכה בה היתה על ידי ההתגברות על כח הרע‪ ,‬וממילא‬ ‫זכה לכל הגדולה‪.‬‬ ‫חז"ל (עיין בראשית רבה ט‪ ,‬ז‪-‬ח) בפסוק‬ ‫טוב מאוד ‪ -‬זה יצר הרע‬ ‫(בראשית א‪ ,‬לא) 'והנה טוב מאוד' 'טוב'‬ ‫זה יצר הטוב 'מאוד' זה יצר הרע‬ ‫[וה' ברך את אדוני] מאוד‪.‬‬ ‫וכו'‪' ,‬טוב' זה מדת הטוב 'מאוד' זו‬ ‫אומרו מאוד‪ ,‬יתבאר על דרך שכתבנו‬ ‫מדת יסורין וכו'‪.‬‬ ‫במקום אחר בביאור מאמר‬ ‫חסידות‬ ‫םייח םימ ראב‬ ‫ספרי‬ ‫די‬ ‫ובזה תדע ותבין אשר כל הדברים‬ ‫גודל ערך נשמות הנמוכות‬ ‫החזקים הנמשכים משורש‬ ‫שנזדככו‬ ‫הגבורות‪ ,‬כשיצאו ויטהרו מרע הנאחז‬ ‫ותוכן הדברים הוא בסוד המבואר‬ ‫בהן ומתהפכין לטוב‪ ,‬אז המה טובים‬ ‫בדברי מרן הרב האר"י ז"ל‬ ‫מאוד‪ ,‬יותר מהטוב אשר מתחילתו‬ ‫(בליקוטי תורה ליקוטי יחזקאל) כי אלו‬ ‫טוב הוא‪.‬‬ ‫הנשמות הנמשכין משורש הגבורות‬ ‫הקשות הנה כשהם מזככים ומטהרין‬ ‫מעלת הרע שנזדכך יותר מהטוב‬ ‫את עצמם על צד הנכון הם יותר‬ ‫שמתחילה‬ ‫גדולים בערך מהנשמות הנמשכין‬ ‫(סנהדרין צט‪).‬‬ ‫וזה סוד אומרם ז"ל‬ ‫משורש החסדים‪.‬‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים‬ ‫אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד‪,‬‬ ‫לעתיד ‪ -‬להם משפט הבכורה‬ ‫שנאמר (ישעיה נז‪ ,‬כ) 'שלום שלום‬ ‫ולעתיד לבוא יהיה העבודה בבית‬ ‫לרחוק ולקרוב'‪ ,‬לרחוק ברישא והדר‬ ‫המקדש בלווים שהם שורש‬ ‫לקרוב‪ .‬כי זה שהיה רחוק והיה‬ ‫הגבורה ולא בכהן שהוא שורש‬ ‫בבחינת הרע והגבורות הקשות‪ ,‬אחר‬ ‫החסד‪ .‬כי עתה קודם התיקון‪ ,‬שורשי‬ ‫כך כשמהפך עצמו לטוב‪ ,‬מעלתו‬ ‫החסדים גדול הוא‪ ,‬שהוא יותר רחוק‬ ‫גדולה ועצומה מהטוב בתחילתו‪ ,‬ועל‬ ‫מן החיצונים‪ ,‬וקרובים אל הקדושה‪,‬‬ ‫כן לרחוק ברישא וכו' כי לו משפט‬ ‫ויותר נקל להם לעבוד את בוראן‪ .‬מה‬ ‫הבכורה‪ ,‬כי הגבורות קדמו לחסדים‬ ‫שאין כן שורשי הגבורות החיצונים‬ ‫כנאמר שם וכו'‪.‬‬ ‫קרובים אליהם כי יניקתם מהם והם‬ ‫קרובים לחטוא ביותר‪.‬‬ ‫אהבה עזה כרשפי אש – מתגלה‬ ‫מתוך ההיפך‬ ‫ועל כן עתה נקראים קטנים בערך‪,‬‬ ‫ומשל קטן לזה‪ ,‬מבחינת האהבה‬ ‫מה שאין כן לעתיד כשרוח‬ ‫שבלב האדם‪ .‬שאם בטבע‬ ‫הטומאה יעבור מן הארץ‪ ,‬ואלו שורשי‬ ‫תולדתו מעודו הוא אוהב לה' יתברך‬ ‫הגבורות יוטהרו ויזדככו‪ ,‬אז יהיו הם‬ ‫כי נולד בטוב‪ ,‬לא יוכל להתחזק כל‬ ‫במעלה העליונה ולהם משפט הבכורה‬ ‫כך באהבתו אהבה עזה ובערה כאש‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫וט‬ ‫חסידות‬ ‫הרש ייח תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫משורש הגבורות‪ ,‬על הכסף הנמשך‬ ‫כמו מי שהיה ברע כמה עתים‬ ‫משורש החסדים‪.‬‬ ‫וזמנים‪ ,‬ואחר כך הוא נזכר במה‬ ‫ובזה תשכיל ותדע אשר בכל הדברים‬ ‫שעשה ומתחרט מאוד בלב נשבר‬ ‫שבעולם כן‪ ,‬וכן שהרע הנמשך‬ ‫ונדכה‪ ,‬ומתחיל לברוח מן הרע שהיה‬ ‫מהגבורות כשמתהפך לטובה‪ ,‬אז הוא‬ ‫בו‪.‬‬ ‫טוב מאוד מאוד וכו'‪ .‬ולזה אמרו‬ ‫אז תוגדל הבערת האש בלבבו באהבה‬ ‫ז"ל טוב זה יצר טוב ומדת הטוב‬ ‫עזה ועצומה חזקה כרשפי אש‬ ‫מאוד זה יצר הרע ומדת היסורין וכו'‬ ‫ממש‪ ,‬עד שהיה קופץ ראשו ורובו‬ ‫כי בחינת הרע כשמתהפך אחר כך‬ ‫לתוך האש ממש בשביל האהבה‪,‬‬ ‫לטוב אז הוא טוב מאוד‪ ,‬יותר‬ ‫והולך ועושה לו כל מיני סיגופים‬ ‫מהטוב‪.‬‬ ‫גלגול שלג וחרולים‪ ,‬ולישב בין הנמלים‬ ‫הטוב אצל אברהם התגלה מתוך‬ ‫ולטבול במים הקרים תחת כפור‬ ‫ההסתר‬ ‫השלג‪ ,‬והכל כי אהבתו בערה כאש עד‬ ‫ולזה אמר להם אליעזר כי אברהם‬ ‫שלא יחשב אצלו לא גוף ולא ממון‬ ‫נתברך מאוד בבחינת טוב‬ ‫ולא אשה ובנים‪ ,‬מהחיות בוערת אשר‬ ‫'מאוד'‪ ,‬שהוא טובה שאין למעלה‬ ‫בלבבו‪.‬‬ ‫מזו‪ ,‬כי גם אצלו בא הברכה אחרי‬ ‫היסורין שהיה לו באור כשדים וברעבון‬ ‫שורש הגבורות למעלה מהחסדים‬ ‫ובשאר דברים‪ .‬ובלא זה נתברך במא"ד‬ ‫ואפילו ב' בחינות בעלי תשובה‪ ,‬אינו‬ ‫בבחינה זו‪ ,‬כי בא מתרח שורש הרע‬ ‫דומה אהבת אלו הנמשכין‬ ‫ונתהפך לטוב‪ ,‬והוא כמעלת הזהב‬ ‫אלו‬ ‫לאהבת‬ ‫החסדים‪,‬‬ ‫משורש‬ ‫המזוקק ממש‪ ,‬ואין טובה למעלה מזו‪.‬‬ ‫הנמשכים משורש הגבורות‪ .‬כי אלו‬ ‫ולזה אמר ויגדל‪ ,‬ולא אמר והוא‬ ‫שהם משורש הגבורות אהבתם חזקה‬ ‫גדול שהוא לשון הווה‪ ,‬רק‬ ‫אהבה עזה כרשפי אש‪ ,‬והם גדולים‬ ‫ויגדל שהוא הגדולה אחר העדרו‪,‬‬ ‫מאהבת שרשי החסדים‪ ,‬כמעלת הזהב‬ ‫בבחינת תחילתן יסורין וכו'‪ ,‬ועל כן‬ ‫על הכסף כנודע‪ ,‬ומזה גופא תדע‬ ‫גדולתו עד מאוד ויתן לו צאן ובקר‬ ‫מעלת הגבורות אשר נזדככו‪ ,‬על‬ ‫וגו'‪.‬‬ ‫החסדים‪ ,‬מחשיבות הזהב שנמשך‬ ‫אלפי יהודים‬ ‫ילמדו ויאירו עם‬ ‫המאמר שלך!‬ ‫בס"ד‬ ‫ב‬ ‫הקשבועות‬ ‫הספר י רובים‬ ‫קנה לעצמך זכות נצחית‪:‬‬ ‫ור‬ ‫נצלו דא לדפוס‬ ‫ת‬ ‫הה‬ ‫זדמנות!‬ ‫בספה"ק 'מאור‬ ‫עינים' עם הביאור‬ ‫יצירת‬ ‫הנפלא 'קול דודי'‬ ‫פאר חסרת‬ ‫שפותח את עיני אלפי‬ ‫תקדים‪:‬‬ ‫ישראל באור החסידות‬ ‫לזכותך‪,‬‬ ‫לישועתך‪,‬‬ ‫להשפעתך‬ ‫ביאור‬ ‫משולב‬ ‫ברוחניות‬ ‫ובגשמיות‬ ‫הרחבות‬ ‫ביסודות‬ ‫החסידות‬ ‫תמצית‬ ‫וסיכום‬ ‫העבודה‬ ‫שפתותיו‬ ‫למעשה‬ ‫דובבות בקבר‪:‬‬ ‫כשאלפי‬ ‫ישראל לומדים‬ ‫במאמר שלך‪,‬‬ ‫הם מעוררים‬ ‫את כח הצדיק‪,‬‬ ‫והוא מחזיר לך‬ ‫טובה וממשיך‬ ‫לך ישועה!‬ ‫התקשר עכשיו וקנה מאמר לזכותך‪:‬‬ ‫‪05041-31519‬‬